Kehilat Benderi : sefer zikaron

DAVID AND SYLVIA STEINER YIZKOR BOOK COLLECTION

STEVEN SPIELBERG DIGITAL YIDDISH LIBRARY
NO. 13687

Bender Memorial Book

Kehilat Benderi

2

THE NEW YORK PUBLIC LIBRARY - NATIONAL YIDDISH BOOK CENTER
YIZKOR BOOK PROJECT

NEW YORK, NEW YORK AND AMHERST, MASSACHUSETTS

THE STEVEN SPIELBERG DIGITAL YIDDISH LIBRARY PROVIDES
ON-DEMAND REPRINTS OF MODERN YIDDISH LITERATURE

©2003 THE NEW YORK PUBLIC LIBRARY AND
THE NATIONAL YIDDISH BOOK CENTER

MAJOR FUNDING FOR THE
YIZKOR BOOK PROJECT WAS PROVIDED BY:
Harry and Lillian Freedman Fund
David and Barbara B. Hirschhorn Foundation
David and Barbara Margulies
The Nash Family Foundation
Harris Rosen
David and Sylvia Steiner
Ruth Taubman

Original publication data

TITLE ehilat Benderi : sefer zikaron / 8081 M. Tamari ; [ha-homer nilkat ’al
yede Mordekhai Sevir].

IMPRINT 880-03 Tel-Aviv : Va’ad yots‘e Benderi be-Yisra‘el, be-hishtatfut yots‘e
Benderi be-Artsot-ha-Berit, 1975.

DESCRIPT 446, xlii p. : 31. ; 29cm.

SUBJECT ews -- Moldova -- Bender.

Bender (Moldova) -- Ethnic relations.

Holocaust, Jewish (1939-1945) -- Moldova -- Bender.

ADD’L NAME Tamari, Moshe.

ADD’LTITLE Bender (Tigina) yizker-bukh

THIS BOOK MEETS A.N.S.I1. STANDARDS FOR
PAPER PERMANENCE AND LIBRARY BINDING,

PRINTED IN THE U.S.A.

71732 nap

190 זְכַּרוֹן

ערך:

מ. ת מ רי

הוצאת ועד יוצאי בנדרי בישראל
בהשתתפות יוצאי בנדרי בארצות-הברית
ה'תשל"יה — תל-אביב ‏ — 1975

דפוס NN,‏ בע"מ, שד' הר-ציון 104, תל-אביב.

ועדי-הסקפר
(עפ"י א''ב)

בישואל: פנחט בנדרסקי, עו"ד מאיר גרינברג ז''ל,
זלמן דרובצקי, חנניה וולובצ, אברהס חייט,
מרדכי סבר, יצחק סברדליק, יוסף רביב (רבינוביצ).

בארצות-הברית : ליאון גורפל, דוד כרמל, יעקב פיין.

4

הוועד בישראל, בישיבתו ביוס ’2 Nava‏ תשלייה

(26 בדצמבר 1974), הביע את הוקרתו ותודתו

ל 9 נ חס ב נ ד ר ס ק י על טיפולו המסור
והנאמן בכל הנוגע להופעת ספר זה.

24

החומר של הספר -- תמונות, Dr NN‏ ורשימות

נלקט בארכיונים, ספריות, מוסדות-מדע WIN‏

ואצל בודדיס בארצ ובחו"ל ע'ייי מרדכי סבר.

המפה בראש הספר שוחזרה מתכנית ישנה ע'י
מרדכי סבר

©

כל הזכויות שמורות
לוועדי יוצאי בנדרי בישראל ובארהייב

a
5
. א‎
די‎

ה,

1

1
ADD 2083‏ פָכִיר
90 ר + ITD‏ בת חול ת.

ה ממה ped‏
wey‏ בב ל
a argon \98 BEcCRPAGCKAR TYSEP‏
וגו |/, קד שו 6 קה 7 - 7+

ה ערור יפ ט .
nae‏ ו
- : 1

א
3
= 6
אהת )
א : -6
באורים לפימני ה-א ב 0
בית * המנסת, ל חמידי סדיאורה 5%
א es‏ הי
a 6‏
, + | ההד6 יפר db‏ זשסא
ae‏ , ו
1 . 6 היב vee‏ א
ae,‏ -ז1
et ' .‏
קט זה רחוב BIW‏
Wap‏ 93 06 קיפיפטניה =
a tet ah Oe 5‏
ב'ית. יה 5 | 6 ל הלצב' =
we‏ 3( ש 41 : 5

י וא +
’

Nptanttse 20

יה'ב ה

-
MARS 8אסטס‎

א
ה

A 58 ט‎ ₪

> 3?

4\ג. 48
44 הי 44
= | =[
i: |‏
5
7 4

A *<צ>‎ —
ײ = מ‎
.]% {ן‎ le bb יז ד|‎
₪3 = צ‎ 5 a
4 +| a 8% 1S 26
4
ומ‎ r 0 ws On
1 2 7 ORS יא‎ 9% 1 D+
ור‎ fe .
io © 5 \ rf . 2 0
4 ט‎ a 109 8.
== 2 4
2 2 :
<5 שר‎ Aw i
- oy צ‎
£ |ש‎ 88
- %
= .
Pols =
₪ rape 30 שיר‎
a אי‎ = * '
| PRO, די‎ nae
2 :
5 VAG) ג-‎

Dee naan’

תכנית העיר בנדרי

עם 100

ה שואה שהומטה על יהדות אירופה והחריבה אלפי קהילות יהודיות מושרשות,
8 מהן שנתקיימו כאלף שנה, עקרה את תושביהן היהודים והובילה אותם לגלות
ולהשמדה במיתות משונות -- הצמיחה ספרות מיוחדת במינה, שאין כדוגמתה
אצל שוס עם ולשון. אלו הן אסופות של זכרונות ואזכרות, מגילות-קינות, בצורת
ספרי-זכרון. כך חיפשו למעלה מ-400 קהילות תיקון לנפשן בתיאור עברן, בייחוד של
שני הדורות האחרונים, על-ידי הצבת יד-ושס לבני-עירם, ולקרוביהם, לבל TAN?‏
זכרס בתהוס-הנשייה, ולמען יסופר לבאים אהריהם על קודמיהם וכל הקורות אותם.
מפעלי-ענק אלו, שנאספו, נבדקו, נופו והוצאו-לאור, מתוך שקידה ומסירות
לאין-שיעור, אשר DAN‏ בתוכס מסמכים ותיאוריס במשך שלש-עשרות שנים, וממה
שניצל לפניהן, הם בעלי חשיבות אנושית-תיעודית, לא רק להמשן-קיומו של עס
ישראל, אלא גס לטעפ-קיומו של העולס כולו. כך הגיעה גם שעתה של קהילת
בנדרי -- אולי אחת האחרונות -- לתנות את עדותה ולצרף לבנתה לבניין
אדיר וטראגי זה.

נדרי שעל גדתו הימנית של הדנייסטר, שוכנת מול העיר הפודולית טיראספול,

Jana‏ בסרביה IN)‏ מולדאוויה), שעבר במשך מאות OY‏ מיד ליד (טורקיה,
רוסיה, רומניה, הכיבוש הנאצי, הסיפוח הסובייטי). הבל-ארצ זה משתרע בין נהרות
הדנייסטר והפרוט. בנדרי IN)‏ ,טיגינה"' בתקופת-השלטון הרומני, ובמסמכים
עתיקים ,,בנדר" או ,,טיהין") מקומה צפונית-מערבית לאודיסה, והיא קרובה
לקישינוב, בירת החבל. עד לגמר מלחמת-העולם הראשונה היתה MANNA‏ של
רוסיה הצארית, ולאחריה סופחה לרומניה. בזאת נקבע גורלה ועוצבה דמותה
Niwa‏ העשרים והשלושים של המאה הנוכחית. בימי השואה נחרבה הקהילה
ותושביה היהודים היו בין המוגלים מעבר לדנייסטר. לפי מחקרים (של דייר ת.
לביא לוינשטין ומ. קארפ ב,,ספר השחוריי, שהוצא בשפה הרומנית ונמצא למשמרת
ב,יד-ושס") נחתם בבנדרי OVA‏ 30 באוגוסט 1941 ההסכם הידוע לשימצה --
DDN,‏ טיגינה" -- על ,,הטיהור האתני' -- שהוא ; הגליית-והעברת-אוכלוסין,
מנימוקים כלכליים, כביכול — שטבע את המונח-המושג ,,טראנסדניסטריה" --
ההגלייה למחנות-מצוקה-ומוות לאוקראינה, שמעבר לדנייסטר. (שהסכם זה לא
היה בא לעולס בלי השתתפותה הפעילה של רומניה-דאָז, מוכח מנאומו של סגן
ראש הממשלה, מיכאי אנטונסקו, ביום ה-3 ביולי 1941).

מצבה הטופוגראפי של העיר, ההרכב האתנוגרפי של אוכלוסייתה, יחסי
השכנות והשפעה תרבותית הדדית, חסידות מיוחדת במינה, האמונה הציונית
והנהייה לאוצ-ישראל, הרוסיפיקציה והזעזועיס הטראגיים שהגיעו לשיאם בשואה
המחרידה -- יצרו דיוקן של עיר ששאבה את השראתה מקישינוב ומאודיסה
בתקופת-פריחתה והגיעה לדלדול ולסף-התנוונות בתקופה הרומנית, שבין ny‏
המלחמות. כל התכונות האלו גם באו לידי גילוי בשמירה על עצמיותה בימי
השלטון הסובייטי ולאחריו -- בשואה. את הגורמים והמניעים JOD‏ ניתן לחפש
ולצרף קו לקו במסמכים ובעדויות -- והס לצערנו מועטיס -- בתיאורים ובזכרונות,
בתצלומי מראות-הנוף ובדיוקנאות, DOWN‏ בולטים שהטביעו חותמס על העדה,
ופשוטי-עס, ששימשו מסד וריקמה, מוסדות ציבוריים, חדרים, בתי-כנסת-ומדרשות,
בתי-ספר וספריות, תנועות-נוער ואגודות-ספורט, מקהלה ולהקה דרמטית, -- ועל
כל אלה באהבה הגדולה לארא-ישראל והתערות עמוקה, PNA‏ מזיגה בעלת אופי
עצמי של המורשת היהודית העתיקה, ספרות התחייה ובתרבות הרוסית, רחבת-
האופקיס ונושאת DYN‏ האנושי עד למהפכה. PNA‏ יחסי-שכנות תקינים-יחטית
עס הסביבה הנוצרית, ידעה קהילת בנדרי לשמור על הייחוד שלה, שהבדיל אותה
מהסובב AMIN‏ ויצר חטיבה אתנית-תרבותית בפני-עצמה. השרידים, מהם שמצאו
דרכס לארציישראל, או שנתערו בתפוצות (בעיקר בארה'יב), הס המספריס והעדים,
שתוך כדי פעולתס בשטחי-ציבור חשובים שונים, העלו מנבכי העבר שפצעיו לא
נגלדו עדיין, מי בדקדקנות עניינית, ומי בנימה נוסטאלגית, את זכרונותיהס בדפים
רוטטים.

ספר זה התכוונו להעלות, בתוך פנורמה מקיפה ומגוונת, ככל האפשר, את
נוף העיר, חייה ומנהגיה, רבניה, פרנסיה ועסקני-הציבור, המנהיגים והמחנכים,
דיוקנאות אוטנטיים, שמילאו את חובתם לציבור -- לעיתים מתוך שפע ורחבות,

ועפ''י-הרוב בדחקות ועוני — את שמחותיהם הלבביות הצנועות, ואת יסוריהם
ורישם.. בני בנדרי נטלו PIN‏ מכובד בעלייה לארצ, החל מהעליות השנייה והשלישית,
בהעפלה ובהשתרשות בה, מילאו וממלאים תפקידים רבי-חשיבות ומועילים, עשו
לשגשוג המדינה ולפריחתה, להגנתה ולביצורה. אף אלו שהתפזרו בתפוצות, בעיקר
בארצות-הברית, תרמו כל אחד בשטחיס נכבדים ושומרים עד היום על קשרס עס
בני-עירס בישראל, ובעזרתס ובהשתתפותס יכלו דפיס אלה לראות אור-עולס.

בני בנדרי הרגישו חובת-הלב -- להנחיל מורשת WwW‏ שנותרה בידיהם לפליטה,
לבאים אחריהם, למען ידעו את צור-מחצבתם, יכירו שורשיהם, ילמדו את הגבורה
הנפשית בחיי יוס-יוס ושעה-שעה -- אפורים לעתים כלפי-חוצ, אך נאמנים ונעלים
כלפי-פנים -- בני-עלייה ופשוטי-עם, AWN‏ השפע והעושר לא השמין לבם, אלא
העמידו את טובס לטובת WISN‏ ; והעוני והמצוקה לא ניוונו את נפשם av On)‏
מכל משמר על חיוניותם ועל אמונתס בימים טובים יותר, שעוד יבואו. עד שהוגלו
ונעקרו, נכרתו ביד זידונית מארצ-החיים. היייד.

שני מדורים עצוביס בספר זה -- על תקופת השואה והעלאת זכר בנידהמשפחות
בדיוקניהס (במידה שנשמרו בידי היורשים) ובכמה שורות מרטיטות-לב, המספרות
על חייהם. מצווה זו של ,,חסד-של-אמת'' שאין למעלה הימנה, והיא מתת-אמת
על OW‏ שאינה מצפה לתגמול. שכן TON‏ לאדם PNM‏ תמיד יש עמו תקווה למידה
כנגד מידה ; מה שאין כן מאלו שהלכו לעולמם, ובייחוד ציבור שלם, שבמשך
שלושים השנה -- כימי דור TAN‏ -- אף טושטשו הזכרונות. היה דרוש מאמצ וריכו)-

כוחות רב, למען צרף פרט לפרט ומאורע למאורע, לשרטט הדמויות קו לקו, כדי
שיישמר זכרם ולא יאבד.

-- ניתן לציין יבול נכבד בחומר נרחב ומגוון מחיי-ההווי של העיר, הנה‎ ON
למגינת-הלב -- מועט החומר שנשתמר על תקופת-השואה, פרט לעדות אוטנטית‎
ורישום על מחנה טראנסדניסטריה. הסיבה היא משוס שלארכיונים הרומניס‎ NNN
נמנעה גישה חופשית, חלק מתעודות נהרס בהפצצות וחלק מהם הושמד בכוונה‎
תחילה בידי השירות החשאי הרומני ; ורק --- למרבה האירוניה -- אלו שבארכיוניס‎
מתוך‎ NIN הגרמניים יש בהם כדי להרחיב את היריעה. מה שנשאב מחומר אוטנטי‎
דברי ד"ר ת. לביא-לוינשטין, ומתוך ,,הספר השחור" למתתיהו קארפ, השמור‎
במקורו הרומני ב,,יד-ושס'י. כל החיפושיס והבדיקות האחרים ב,יד-ושם" לא‎
פרט למה שמובא בספר זה בחלק ,,בהומט שואה''י. נציגי ועדת הספר‎ AAT העלו‎
ת. לביא-לוינשטין ב,,יד-ושס'' ועל-פי הדרכתו ובעצתו‎ WT אף נפגשו לשיחה עס‎
העלו את שרידי-הידיעות האפשריים המצויים וקבעוס בספר. לעומת זה ניתן לייחס‎
חשיבות מיוחדת ל,,יומנו של נעדונדי', (שנכתב באסיה התיכונה) ונמסר לנו ע'י‎
הרב שמעון אפרתי -- מסמך מעמיק ומפורט, המתאר את תקופת הכיבוש הסובייטי‎
בבנדרי.‎

חרדה וברטט-לב יוצא ספר זה לאור-עולם. PNA‏ הרגשת כובד-האחריות

ובידיעה AANA‏ על החסר ואי-השלמות. בתנאים רגילים מן הראוי היה
שהחומר יושהה Ny‏ וייבדק על כל תג שבו. ODN‏ אחריות זו שנטלו על-עצמם יוצאי
קהילת בנדרי, היא גס שהדריכה אותס לא לדחות ANY‏ -- אלא להציל את הניתן
להציל, מתוך הכרה בחשיבות מפעל זה, ONT‏ ולבאיס אחריהם, ואולי גם -- אס
תתגלגל הזכות לידיהם -- למעגלים רחבים יותר { יבואו אחרים, יוסיפו וישלימו
מחומר ומתעודות שעוד יתגלו, בימים שיבואו.

הספר מופיע במלואות שלושים שנה לשואה -- NIN‏ אחד מ-400 ספרים ומעלה
מסוג זה, ואולי מן האחרונים שבהם. גם אס רב הדמיון pa‏ הקהילות שנחרבו
(שכן דומה היה התתך הסטרוקטוראלי של הקהילה היהודית בגולה) -- תמיד
נמצא בכל ספר דבר שייחדו מן האחרים, מה שנתן צידוק להופעתו. אנו מאמינים,
כי קהילת בנדרי -- מהסיבות שהובאו לעיל ותוארו בפרקי הספר בהרחבה --
אמנס היתה מיוחדת לעצמה. על אף האיחור בהופעתו, הוא מתאר את המיוחד
בבנדרי. ואס לא בכולו, הרי בחלקים ממנו אינו בא רק להדגיש ולחזק את הקודמיס
לו, אלא גם OWN‏ תרומה -- ולא גם צנועה -- משל עצמו ומשלו בלבד.

מ. תמרל
טבת, ה' תשל"ה
ינואר, 1975.

פנחס בנדרסקי (תל-אביב)

דור לדור יביע אומר...

אמר המחבר : מנהג נאה נהוג בעמנו לעלות להש-
תטח על קבר-אבות, להעלות זכרם ולהתייחד עם מור-
שתם, בבחינת ;זכור ימות עולם, בינו שנות דור-ודור"
(דברים ל"ב, ז'). לכן, אולי, התחזקה הנטייה הנפשית,
והתגברה הנכונות הציבורית, לקיים ימי-זכרון, לרשום
ספרי-עדות, להקים מפעל-הנצחה; לאחר השואה הא-
יומה שירדה על עמנו, גבר הצורך בהקמת יד-ושם
לקהילות הנכחדות, כדי לשמור על ערכי-הדורות שלא
ירדו לטמיון -- ויישכחו; לחשל את השרשרת של
קודמינו לבין צאצאיהם הרוחניים וההיסטוריים, לבל
תחסר אחת מחוליותיה... אכן, כל קהילות יהודי מזרח-
אירופה נכחדו, ולא כולן נותרו מהן שרידים שיתנו
אסונן; חובה קדושה עלינו, יוצאי קהילת בנדרי
שבבסרביה, אודים מוצלים, עדים שנותרו לפליטה,
להקים גל-עד לעירם, לזכרון-עולם.

קהילת בנדרי היתה חטיבה אחת עמוקת שורשים,
מגוונת, ששימשו בה יחד -- מסיבות שיבוארו להלן --
גם יהדות וגם התבוללות. האווירה דאז, של סוף המאה
התשע-עשרה ותחילת המאה העשרים, ששררה בעירנו
בשנות ילדותנו ונעורינו, היא שעיצבה את פני-דורנו.
היו אלה חיים של שאיפה לשלמות, שהכניפו אותנו
באידיאלים נעלים, לאמונה ביצירה ובעילוי האדם.

לא קל הוא, לאחר עבור שנים רבות כה סוערות,
להחיות אותה האווירה ולשבץ בה דמויות אבותינו,
מורינו, אחינו ואחיותינו. אנסה בכל כוחי להעלות הזכ-
רונות על עירנו וקהילתה. פרט לתיאור גיאוגרפי שהו-
צאתי מהאנציקלופדיה, אעלה זכרונות וחוויות אישיים.

24

תולדות העיר בנדרי נמשכות מהמאה ה-16 כפי
הרשום במסמכים, אשר היו תחת ידי. שם העיר מקו-
רותיו ופירושו ;

1 ,זמסטווה" -- רשות מקומית-אזורית, לפני מהפכת
אוקטובר 1917.

. ,קצאפים" -- הרוסים, בני הרוריקים צאצאי רוסיה
הלבנה ומייסדי רוסיה.

5 ,,מולוקאנים" ‏ -- כת נוצרית פראווסלאבית ברוסיה
הצארית.

בימים הראשונים נקראה העיר טייגינאי במול-
דאוויה, במחוז טישנו, גליל בסרביה. השם בנדרי גזור
מטורקית ששמה הנכון היה ,בנדורי" ופירושו, ,שער"
על שום הגדה הימית של נהר הדנייסטר, שמוצאו מהרי
הקרפטים ושפכו לים השחור.

בצפון העיר עומד המבצר שנבנה במאה ה-15 על
ידי העם הגינואיזי, שנכבש אחר-כך על ידי המולד-
אוונים. בסוף המאה ה-16 נכבש על ידי הטורקים,
אשר במאה ה-17 הרחיבו את העיר, שינו את מבניה
וקראו לה ,בן-דורה". ב-1709 ביקר בבנדרי המלך
השוודי קרל ה-12. אחרי הקרב הפולטאבי ובימי מל-
חמת רוסיה-טורקיה חזרה העיר לטורקיה. שלוש פע-
מים נכבשה מהם על-ידי הרוסים, )181272 סופחה
סופית לרוסיה.

ב-1818 נעשתה בנדרי לעיר-מחוז. המבצר שופץ
מחדש בצורה מעולה.

הצאר אלכסנדר הראשון -- הידוע בהיסטוריה
בשם ,אלכסנדר הטוב" -- היה אדם ליברלי, השתדל
להכניס לבסרביה זרם נרחב של יהודים, שלפי תכניתו
הם היו היחידים, שביכולתם לפתח את החבל הזה ומ-
שום שהאמינו שיהודים הם חומר אנושי טוב לרוסיפי-
קאציה בו. לשם זה העניק לאותה היהודים שרצו לעבור
לשם זכויות ועדיפויות מיוחדות וכל מיני הנחות. הם
היו משוחררים ממיסים, פטורים משירות צבאי. ברור,
לכן, שהיתה אבן-שואבת למחנות יהודים מרחבי-רוסיה
וגם מוולאכיה ורומניה הגיעו שמה.

כשנערך מפקד-אוכלוסין בשנת 1918 מטעם ה;ז-
מסטווה" ' (בתורת נער לקחתי בו oy por‏ חברתי דאז,
המורה יעווה טיומקין), מנה היישוב בבנדרי, יחד עם
הסביבה בוריסובקה וגיסקה, כ-32 אלף תושבים, מהם
כ-10,600 יהודים (כשליש אחד) והיתר -- קצאפים?,
מאלורוסים, מולוקאנים :, ארמנים, מולדאוונים וגרמנים.

בתי-אולפנא לבנים ולבנות

בעיר היו שני בתי-ספר יסודיים לבנים ושניים
לבנות : בחלק מהם למדו בנות יהודיות, יחד oy‏ תל-
מידות נוצריות, ואחרים היו בלעדיים לתלמידים נוצ-
ריים. עוד היו בית-ספר על-יסודי עירוני, ושני לו מק-
ביל לארבע כיתות גימנסיה -- היה בית-ספר טכני

שש אט

גרידא: להכנת עובדים מיוחדים ופקידים למסילת
הברזל. אלה היו כולם ממשלתיים.

חוץ מאלה קיימו בעיר גימנסיות לבנות, שאחת
מהן ,קאזיונאיה" -- ממשלתית. ושתי גימנסיות לב-
נות פרטיות bw)‏ גב' בויקו וגב' גראסימנקו). בשנים
הבאות נפתחה גם גימנסיה לבנים, גם היא ממשלתית,
שנשאה שמו של הצאר אלכסנדר הראשון; נוסף על
אלה היה גם בית-ספר ריאלי.

נכבדי היהודים, paw‏ קשורים בלב ונפש לזרם
הציוני ושאפו להקנות לבניהם חינוך יהודי ציוני, הזד
מינו בשנת 1909 לבנדרי את אחד הפדגוגים היהודיים
המעולים באותו-הזמן, צבי בן יעקב שוורצמן, שנודע
כאדם יקר-רוח מסור לתנועה הציונית, מסרו לו לפתוח
פרוגימנסיה ' עברית, הכוללת לימוד כללי ברוסית.

See

-

i
me

Sco:

Sea

ae Sa

mune

aes
ר‎

7

2
oe
fe

Sane
So

see

2
:

א
ר

בלביץ גוגול, שהיה מבין מנהיגי ,פועלי-ציון" בציו-
נות הרוסית. לבנדרי נתגלגל כחייל ב,פודולסקי פולק"
(;הגדוד הפודולי") שחנה בעירנו. בהיותו בשירות
הצבאי נטל pom‏ בארגון ,פועלי-ציון" בבנדרי, (בח-
שאי, כמובן). לתנועה היה מסור בלב ונפש, משך וצי-
רף אליה חברים.

ary 191072‏ את עירנו. בזמן המהפכה של 1917
הצטרף לרבוצקי ששימש ב,ראדו" (המועצה) האוק-
ראינית בראשותו של סקורופדסקי כתת-שר לעניני
היהודים באוקראינה. גוגול, שהיה חדור רעיון ההת-
גוננות נגד נחשול הפרעות והפורעים, הספיק להקים
גדוד יהודי מבין החיילים היהודיים ששירתו בצבא
הרוסי. הגנה עצמית היתה משאת-נפשו. עוד בהיותו
מורה בגימנסיה הסביר את הרעיון של הגנה עצמית

א

2

me

המבצר (הקרפוסט)

באופן כזה ניתנה האפשרות לילדי היהודים לא להז-
דקק דווקא לבית-ספר של גויים שקיים ,נומרוס קל-
אוזוס" (מכסה קבועה -- מספר מוגבל). הנסיון הזה
פתח אשנב חדש לדור הצעיר וליכד אותו סביב הת-
נועה הציונית.

בהשתייכותו של המורה שוורצמן לפלג השמאלי
של התנועה הציונית השתדל לנטוע בלב הנוער את
האידיאל של תנועת-עבודה, וכעוזרים לו ידע תמיד
לבחור מבין המורים, את אלה שהיו קרובים להשקפו-
תיו.

מבין סגל המורים אזכור במיוחד את יונה יעקו-

+ ,,פרוגימנסיה" -- גימנסיה בת ארבע כיתות.

* בסרביה נכבשה על-ידי צבאות רומניה בינואר -- מרס
8 (ר' ,,ביסאראביה היהודית", דוד ויניצקי, חלק א',
עמ' 35).

שהיהודים צריכים לקבל עליהם כאחד הרעיונות ש
הציונות.

ואמנם הצליחו הוא וגדודו שהקים להדוף וללמד
לקח את כנופיות הפורעים האוקראינים שהשתוללו
בימים ההם. עד שחלק מה,ראדו" החליטו לחסל אותו,
והוציאוהו להורג. כך נותק פתיל חייו של מורנו הדגול
והאהוב עלינו, מכל הבחינות.

בשנת 1918 אחרי שבסרביה נותקה מרוסיה
וסופחה לרומניה, * נפתחו באישור ממשלתי -- נוסף
לגימנסיות שהיו בעיר -- שיעורי-ערב לתלמידים,
מבוגרים כצעירים (ללא הגבלת גיל), למען אלה שלא
היה סיפק בידיהם לבקר בגימנסיות הרשמיות. הלי-
מודים היו ברוסית ותוכנית-הלימודים היתה דומה לזו
של גימנסיה ממשלתית. שיעורי-ערב אלה היו בניהולו
של ניקולאי פיודורוביץ בולדיר. המורים היו אקדמאים.

ביניהם ראויה להיזכר המורה להיסטוריה מריה
איבנובנה איבנובה -- שההקשבה לשיעוריה גרמה
לתלמידים עונג. היא נמנתה oy‏ הריבולוציונרים
הפרוגרסיביים והכניסה נימה פוליטית אקטואלית
בשיעוריה, ובזה עוררה עניין רב.

הרבה מהתלמידים הללו, לאחר שגמרו ללמוד
בשיעורי-ערב אלו, נתקבלו לאוניברסיטאות ברומניה
וסיימו בהם חוק-לימודיהם כאקדמאים.

חדרים ו,,תלמוד-תורה'י

pin‏ מחדרים רבים oy‏ מלמדי דרדקי, ובדרגה
גבוהה יותר, מלמדי-גמרא שבאו אחריהם, נמצאו בעיר
גם שני ,תלמוד-תורה": שאחד מהם ;די אידישע
תלמוד-תורה") לעניי-העיר שידם לא השיגה למסור
את ילדיהם למלמדים שהלימוד אצלם היה כרוך בתש-
לום שכרילימוד, ow‏ למדו גם מקרא ומעט גמרא. “IND‏
תה הסיבה, שהזכרתי לעיל, גם ה,תלמוד-תורה" השני,
נקרא ,די רוסישע תלמוד-תורה", בו למדו השכלה
חילונית, תפילה ומעט חומש, וכל שאר הלימודים לפי
התוכנית של בית-ספר יסודי ממשלתי. זה נמצא בהש-
גחת רשות החינוך הממשלתית. המורים צריכים היו
להיות מוכרים עליידי הרשות הממשלתית, לאחר
שקיבלו חינוך סמינריוני ממשלתי.

את שני ה,תלמוד-תורה" נדב לקהילה היהודית
הנדבן ר' וועלוול רבינוביץ בסוף המאה ה-19.

את ה,תלמוד-תורה" השני ניהל ר' יהושע בן איסר
טיומקין. הוא עצמו יליד ליטא ובוגר הישיבה וולוז'ין,
גם גמר את הסמינר של רשות החינוך הממשלתית הרו-
סית. כן סיים בית-ספר לרפואתדשיניים, ושימש במשך
שנים גם כרופא-שיניים, Pan‏ הראשונים בתחום זה
בעירנו, בר-אוריין בלימודים העבריים: תלמוד, תנ"ך,
הראה בקיאות בהקניית לימודי קודש.

הדיבור בשפה העברית באותם הימים היה נדיר
ולא היה שגור בפיו, אך הטיב להתבטא בחופשיות, כפי
שמקובל בימינו. שמו הלך לפניו, ולבנדרי הגיע על פי
הזמנת המפקח הממשלתי, לפי המלצותיהם של המש-
כילים בעיר. בטרם הגיע לבנדרי, פעל יד ביד עם
המורה אברהם אברונין ז"ל, הבלשן העברי הידוע,
-- שניהם פתחו פרוגימנסיה עברית בעיר פרילוקי
שבמחוז פולטאבה. אף כי היה יהודי מסור בלב ונפש,
היה מעורב יותר בתרבות הרוסית של אותם הימים.
לתנועה הציונית לא הצטרף, למרות חלומו העז בשנים
האחרונות לעזוב את הגלות ולעלות לארץ-ישראל, אך

3

5 ,רוסיפיקטור(ים) -- שהטיפו להתמזג בתרבות הרוסית.
* ,קלויז" -- כינוי לבית-מדרש קטן בקהילות ישראל
בגולת אשכנז.

מסיבות בלתי תלויות בו לא היה יכול להגשים את
חלומו -- להתיישב בא"י ונפטר בגלץ. היה יהודי
גאה אשר לא הראה אף פעם נחיתות בפני הגויים, ולא
פעם בא בריב קשה עם השררה ועם מפקחיו. את ביתו
ניהל ברוח התרבות הרוסית, אך מילאו תוכן יהודי.

כמורים המסייעים על ידו שימשו המורה ליאנ-
דריס ללימודי רוסית; גם הוא ליטאי ובוגר הסמינריון
החינוך הממשלתי. כמורה ללימודים עבריים שימש
לכתחילה מר לב -- בר-אוריין; כאשר הוא עזב את
בנדרי ועבר לאודיסה בא במקומו נח ליפשיץ ז"ל --
המורה לעברית הראשון בעירנו. תודות למסירותו של
טיומקין הוציא ,תלמוד-תורה" זה מתוכו הרבה תל-
מידים, שהמשיכו ללמוד בבתי-ספר ממשלתיים גבוהים.
את התלמידים המוכשרים היה בורר והכין אותם בחו-
דשי הפגרא, שלא על-מנת-לקבל-פרס, אלא מתוך מסי-
רות להוראה ולכישוריו של התלמיד. הוא שימש להם
גם שתדלן בפני הרשות הממשלתית וגם היה להם לפה,
עד שעלה בידו להעבירם לבתידספר יותר גבוהים.
כאלה היו המורים האידיאליסטים בימים ההם.

הקהילה היהודית העמידה מעצמה אפוטרופסים
של ה,תלמוד תורה" הזה, pon‏ מתוך המשכילים הכל-
ליים וחלק מרוסיפיקטורים * ממש. אחד שעמד בראשם
היה הרוקח וויינשנקר. אלה, כמובן, נטו לתרבות הרו-
סית ולהשפעתה. אבל ההתנגדות לקיצוניות הזו באה
מטיומקין, אשר לא נתן בשום-אופן להפקיע את הרוח
היהודית מתוך ה,תלמוד-תורה" הזה. השני היה ר'
יצחק ניסנבוים, שהיה ידוע בנדיבות-לבו, -- שהקים
בכספו בית-חולים יהודי, למען מחוסרי-אמצעים הזד
קוקים לאשפוז -- נידב גם מחלקה ב,תלמוד-תורה"
זה, ללמד ילדי-ישראל מלאכה, והכניס לשם מכונות
וכלים. לשם זה נבחרו מורים מיוחדים וניתן לומר שזו
היתה ההתחלה לבית-ספר למקצוע ולמלאכה לילדי
יהודים בבנדרי.

בתי-תפילה

שנים-:עשר בתי-כנסת היו בעירנו, מהם חמישה
שנקראו ,קלויז"': הסדיגורי, הטאלני, החדש, הקצ-
בואי ושל הרב בעיר. כן היו: בית-מדרש ישן, בית-
כנסת של הרב יוסף שאפושניק, של הזבנים, של הח-
ייטים וחלק ממנו היה שייך לסנדלרים. כן היו ,שטיב-
לך": בית-הכנסת הקטן, נעים-האווירה, של לייזער-
יונה פרקאנסקי,. ששימש כבית-תפילה ליהודים שגרו
בסביבת ה,אודיטוריה" ובית-הסוהר. וה,שטיבל" הש-
ני ב,תלמוד-תורה" היהודי.

— 9 =

5%

ר

are

Ss

2

oe

2

PU‏ ל

יי
אל

7

rate

2

os

Ses

ure

See
Se

Soe ה . א = ארוי‎ oe

eee
Se

יע
אי

וס

ר

כיתת-לימודים של ה,תלמוד-תורה הרוסית" בניהולו של מר יהושע בן איסר טיומקין
עם המורות והתלמידים, 1923

— 10 =

לימוד תורה בבתי מדרשים

המניינים למנחה ולמעריב היו מלאים מתפללים
-- קודם-כול ,לחטוף ברכו וקדושה", אבל גם בהז"
דמנות להנות מלימוד AT‏ גמרא, פרק משניות או ,או-
רח-חיים". לשם זה היהודי היה סוגר את AMIN‏ וסתם
סוחר השתחרר באותן השעות מעסקיו, שיוכל להצטרף
ללומדי תורה, אשר היו מתיישבים פעם בין מנחה למ-
עריב, ואחרי זה TW‏ שעה אחרי מעריב, סביב שולחן
ארוך, לאור נרות או עששיות, כשהם שקועים בלימוד,
בחידוד הדדי, בוויכוחים ובהתנצחות בדבר-הלכה,

se

ר אי
5 יס

Renin nities
SENET
ea ל‎
Soak
=o

5 5

וי אי

ר
א

=
.
א‎ os

OR Sues ES
טא א‎

oe.

2

4

5
Aaah
eter

2

0

Shots
ה‎

0
0

TRO,
i

2

ו
ו
ה
SOS‏

ו
pao‏
Sota‏

-

sce

ה
er ee‏
ee ee‏

2

Dot

ee
ros
4

20

א
ae‏

cee oe
ee oe
peer ‘

aoe

6
אי‎
eo

ל
2

א יע
ו
ok‏ ל

שמש, כפי שקראו לו. הוא אשר ידע כל תג ותג, כל דף
ודף, והיכן למצוא רגע כמימרא מה שדרוש.,

בלילות ראש-חודש או בערבי קידוש לבנה, אחרל
לימוד פרק משניות, היו מתישבים לסעודות על דג
מלוח וכעכים עם כוסית יי"ש, מלווים בריקודים וב-
זמרה חסידיים נלהבים.

ה,,אודיטוריה''

כמרכז התרבות של האינטליגנציה בעיר, היהודית
והרוסית, שימשה ה,אודיטוריה", MDW‏ כוחות מעו-

=
Sue
Sores

2
2
אלא‎
eee

.-

=
See

א 0 אי
ees‏

ace wa‏ ל

א יאר ראי

Se Sabor אי יא‎ escent ו‎

ea Mae Ske יט‎ :
-

etn % =
ל ל‎ en
See א‎ =
ae

8

א
oes‏
rete"‏

0

oe
sea

ee

a eee

oe

= ee

eI

oe
2

0
eee

as

7

oe

pee
א‎

2

ee era
en
א‎

7

=

oe

7
4

om

2

es

2
22

ae

א
ארי :
א א
א א perce‏
א אי

ie

oe

טאר 2 ee‏ : : ו
בר טי יו אי אי

2 ל =

a ae .
Sees aor

/

2 oy
ב‎
א אי יי ל‎
א‎
4 א‎ : - : 2
ל‎ agence oe יי 7 ל‎
ל‎ see nn me ee Son hee
2 של‎ aS 2 0
א‎ se NS = oe
See : = a

,,האודיטוריה"

בהם השתדל, מי שהיה ביכולתו, להראות את חריפותו
או את בקיאותו.

זכור לי במיוחד בין-השמשות בקלויז הטאלני.
ה,ארי שבחבורה" היה ר' חיים, בן הרב לוי-יצחק, בנה
של איטלה הרבנית, שהיה נכד לרבי לוי-יצחק מבר-
דיטשב. הוא היה בר-אוריין, שהיו אומרים עליו שסיים
שלוש פעמים את הש"ס, ואילו היה נזהר מעט מיי"ש
של '96, היה AX youn‏ לגאונות. הפוסק האחרון בקו-
שיות היו הוא ואחריו השמש של בית-המדרש רב יוסף

* היה בנו של רב שהמיר את דתו אחרי שנתקבל באופרה
הצארית בפטרבורג. שלום-עליכם מזכירו ב,פון דעם
יאַריד", כחבר שלו.

לים שקיימו הרצאות והצגות תיאטרון. זכורני, איזר
התרגשות עוררו בואם של השחקנים הרוסים הידועים :
מורמצוב, פידוטובה, וויאלצובה, סמרין ירמולובה "Ri‏
חרים משיעור-קומתם. גם אזכור את הופעתו של צ'ס-
ויץ מדוויידייב * בזמרת שירים קלאסיים, שירי עם וחל-
קי אופרות -- חוויות שלא אשכח לעולם. את ההרצאות
של הכומר פטרוב (,באטיושקה פטרוב") מי שהיה
ברוסיה מרצה פופולארי לפילוסופיה. איש מדע חשוב
היה, ומעולם לא שבעתי לשמוע את הרצאותיו. בינו
ובין מישה פוסטאן נתגלע פעם פולמוס עז בשעת הר-
צאה על המשורר והדרמטיקן הבלגי מוריס מטרלינק
מעל בימת ה,אודיטוריה". מלבד זה יש להזכיר את
הנשפים ונשפי-המסכות בחגי המולד הנוצרי וליל

ב 11 =

הוידויים הרוסיים, הקשור עם שמחת ה,מאסליניצה"
ב,אודיטוריה". ופעם אחת אפילו הופעתי CIN‏ עצמי
על הבימה הזו -- שלא בכוונה תחילה -- בשעת חגיגת
0 שנה לבית הרומנובים. היה זה בשנת 1913. מטעם
בית-הספר הטילו עלי לדקלם את השיר Wp,‏ און" (,,מי
הוא") של אפולון ניקולייביץ מייקוב. אחרי הדקלום
ניגש אלי המורה לספרות הרוסית פיודור ניקולייביץי
ולייקוב, נשק לי במצחי והגיש לי פרס מטעם בית-
הספר את שירי פושקין. מה רבה היתה גאוותי שדווקא
אני ,יהודון" pan‏ הגויים שאתם למדתי, דווקא אני
זכיתי בפרס על הדקלום של אחד מגדולי משוררי
רוסיה.

ה,אודיטוריה" שימשה במה רק בימי החורף ; בימי
הקיץ נועד התיאטרון ה,באלאנובי" לכל מיני אירועים
תרבותיים. הקרקסים המפורסמים כמו של דורוב וא-
חרים, היו אורחים תכופים בבנדרי, שמצאו את הזירה
במקומנו כמתאימה ביותר. מלבדם נוהגים היו לבקר
בבנדרי גם להקות יהודיות כמו זו של אברהם פישזון,
של פפי ליטמן, עם הצגותיהם באידיש כמו ,חסיה
היתומה", ,המלך ליר" וכן גם האופרות של גולדפאדן.
הלהקה של אדלר הרשימה ביותר את חובבי התיאטרון
היהודי שראינו את עצמנו נמנים עליהם. שיחקנו בל-
הקה של חובבים בבימויים של האחים מ. וי. אשכנזי.
לא פעם הצגנו ברציפות מחזות רוסיים בשביל הנוער
הלומד ולמען חובבי התיאטרון הרוסי, כגון את ,גן
הדובדבנים" ואת ה,דוד ואַני" לאנטון צ'חוב, וגם של
אוסטרובסקי.

אובע העונות

האביב

זו העונה היפה ביותר בחיי אדם, הפותח את לבו
לקראת התעוררות הטבע, לחיים מחודשים. בבסרביה,
כמו בכל חלקי דרום-רוסיה, מתחיל האביב באדר. ANI‏
היה לנו, כי הפסוק ,משנכנס WR‏ מרבים בשמחה",
כאילו חופף במיוחד עונה זו ומאפיין אותה. OY‏ בוא
האביב יצאנו משלהי החורף כאילו התנערנו מהכפור,
מהרפש ומהבוץ שטבענו בו; בתקופה זו אפשר כבר
לפתוח לזמן מה את החלונות ולהכניס אוויר צח לבתים.
השמש כאילו מחייכת חיוך רפה ומלטפת בעדינות.
נטיפי-קרח מגגות הבתים מפשירים ומטפטפים. במד-
רכות ובשבילי רחובות שלא היו בהם מדרכות, אתה
דורך כמו על קרקע ספוגית, כי האדמה הבוצית עוטה
קרום-יובש מלמעלה. הניצנים נראו בארץ. הסנוניות
מבשרות-האביב כבר מרחפות באוויר. בכול מורגשת
יקיצה משינה עמוקה. וגם שינון פסוקי ,שיר-השירים"

עם הרבי ב,חדר", גם הוא הותקן כאילו לעונה זו, והוא
מלווה בניגון המיוחד שלו בשעת השינון.

סימני-האביב ניכרו גם בהכנות לקראת החגים:
פורים ולאחריו הפסח. בערב פורים נסגרו בתי-המסחר
היהודיים מבעוד-יום;: בעלי-המלאכה הניחו מלאכתם
-- וכל יהודי העיר מיהרו לבתי-הכנסיות לשמוע את
קריאת המגילה. למוחרת נסגרו בתי-המסחר בצוהריים ;
מלבושי-החול הוחלפו בבגדי-החג והחלו ההכנות לס-
עודת-פורים החגיגית, שהתחילה בבין-הערביים. עק-
רות-הבית היו משולהבות, טרודות בהכנת ה,פלאדן".
;אוזני-המן", ,מלכות-ברייטלאך", למען המשפחה ול-
משלוח מנות לקרובי-משפחה ולידידים. כל עקרת-בית
עמלה Syn‏ לכוחותיה, למען ש,משלוח-המנות" my‏
יעלה על זה של חברותיה.

במשך היום שליחים יצאו בהולים ודחופים, ונשאו
על גבי טסים, מכוסים במפיות צחורות, בהם הי,
כרגיל, בקבוקי-יין, פלאדן (מין מאפה של אגוזים מבו-
שלים בדבש), אוזני-המן, והסעודה היתה דשנה במא"
כלים שונים, מיוחדים ליום זה.

בני"חבית הסבו לשולחנות, יחד oy‏ כל שאר בני-
המשפחה -- בעל הבית בדאש השולחן. האוכל והשתייה
כדת -- ובכל בית יהודי אורה ושמחה.

יוצא פורים והחלו ההכנות לפסח. זה התחיל בא-
פיית מצות, מיד לאחר פורים, הכנת חמיצת-הסלק
שבועות לפנייכן. וכך הוכנה החמיצה: העמידו אותה
בעביטים קטנים, למען שתחמיץ. הכינו חדר מבודד
שניקו אותו מכל חשש של חמץ, חלילה. לאחר שהעמידו
את החבית עם הסלק, אסור היה באיסור חמור להיכנס
לאותו חדר במלבושי-חמץ. החדרים סויידו והספרים
אוווררו -- והבית כמהפכה.

את המצות אפו אצל פיני בקר \דובוסרסקי) --
המאפייה היהודית היחידה שהוכשרה לכך. כל עקרת-
בית בחרה לעצמה יום אצלו, שתהא נוכחת להשגיח
על אפיית המצות של משפחתה. אחרי האפייה WIN‏ את
המצות בסדינים לבנים ותלו על מוט, שנישא עלזידי
שני סבלים למשפחה. גם המצות הושמו למשמרת --
עד ליל הפסח -- בחדר המבודד.

מה אהבתי את עירי בעונה זו: כה איוותי לשוטט
ברחובותיה ולהנות מיופיה וריחה האביבי. העיר טו-
בלת בירק: משני צדי המדרכות עומדים עצי-השיטה
(האקציה), בהדר-לבושם הירוק, ביחוד ברחובות פוש-
קינסקאיה וניקוליבסקאיה -- הרחובות המובילים לש"
דרה (ה, בולוואר") הישנה. מהעצים הללו משתפלים
איגודי שיטה לבנה, ומפשירים את ריחם הטרי והמתוק,
שעדיין נשמר באפי; גם הלילך נותן ריחו.

תושבי העיר היו נוהגים לצאת לטיול ב,בולוואר

ל

הישן" לנשום אוויר צח: היהודים בכל שבת אחרי
הצוהריים והנכרים בימי ראשון. שם הורגש במיוחד
המעבר מהחורף לאביב וממנו -- לקיץ הבא אחריו.
הדשא התרענן אף הוא. על הדנייסטר התחיל מסע
גלידי-הקרח (ברוסית ,ליודוחוד") ; לנו, הילדים, היתה
זו חוויה מיוחדת לעמוד שעות על גדות-הנהר ועינינו
לא שבעו מהתבונן במסע-הקרח.

אבל אין טוב בלי רע. החודש מאי בעיצומו של
האביב, הוא גם חודש- חרדה: בו צריכים בני הנוער
הלומד לעמוד בבחינות, כדי לעבור ממחלקה למחלקה.
וזאת לדעת, שבזמנים ההם לא היה די לדעת החומר
של בל שנת הלימודים במחלקה; בכדי לעבור למחלקה
יותר גבוהה היה צריך גם לעמוד בבחינות! וזאת דווקא

מכוסי טל. מי יעצור כוח לפרט את כל החמודות האלו !

עונת הרחיצה בסוכות-הרחצה העומדות במי הנהר
מתחילה בתקופה זו. הרחצה בנהר בקיץ היתה אחת
מהתענוגות בעיר. אורחים רבים היו מתכנסים מהס-
ביבה ואפילו מקישינוב -- כל אלה שברחו משאון-
העיר והאבק בימי-החום מצאו את שלוותם והנאתט
מרחיצה בדנייסטר ומהאוויר הצח של ה,בוריסובקה?
-- פרוור העיר. אלה היו שוכרים חדרים בבתי הגויים,
אשר עמדו בין השדות והגנים וקרובים ליער הנושא
oy‏ זה. יער זה היה חמדת-העיר. הוא שימש לא רק
לטיולים בימי הקיץ לנוער הלומד ונוער אחר, אלא גם
לאסיפות בלתי-ליגאליות של הנוער הציוני. היינו מת-
אספים לוויכוחים ציוניים פוליטיים, שעמדו על סדר-

ה, בולוואר"

בעונה כה יפה כאשר הכל מסביב מחייך ומלטף, אתה
התלמיד התהלכת בנפש חרדה. אתה עובר בפני שבטם
של המורים, המפקחים בעלי הפנים הרציניים, ששום
חיוך לא נראה בהם. ברור שזה דיכא כל תאווה והישרה
מין מצב-רוח של מבוכה. רק כשעבר התלמיד את הב-
חינות והצליח בהן -- רק אז התחיל להנפש מחדש ועם
מצב-רוח מרומם נכנס לקיץ, שהביא עמו גם את החופש
הגדול בחודש מאי.

הקיץ

גם לתקופה זו הקסם שלה. העיר ופרבריה וסבי-
בתה העשירים בכרמים, בגני פירות עסיסיים, ירקות
השדה שהאיכרות מהסביבה היו מביאות העירה מפר-
ברי ה;פרקאן" עד ה;גיסקה". הצנוניות האדומות
הרעננות, הבצלצלים והמלפפונים הירוקים, העגבניות
הטריות שהתושב העירוני כה השתוקק להם בימי החו-
רף הקשים. התפוחים האנטונביים והשזיפים TY PAW‏

היום; לבילוי yor‏ בשירים, שירי-עם ושירי-ציון.
המנצח על כל אלה היה המורה העברי פרוז'נסקי, ‏
שנמנה ay‏ ,פועלי-ציון". מה נעים היה בילוי-הזמן
הזה בחיק הטבע, בצורה כזו, ואיזו חוויות השאירו
בנפשותינו הצעירות. כפי שהזכרתי, גם ה,בולוואר"
תפס מקום חשוב אצל תושבי העיר וביחוד הנוער --
שזה היה המקום שבחר בו לפגישות בנים ובנות.

שלטונות-העיר, העירייה, עשו מה שביכולתם להנ-
oy‏ לתושבים את הבילוי ב, בולוואר". בימי-שבת ובי-
מי-ראשון לעת-ערב ניגנה תזמורת כלי-נשיפה של
הצבא שחנה בעיר, מארשים, ואלסים, קומפוזיציות של
קומפוזיטורים רוסיים, קלאסיים ועממיים. אולם לילדים
היהודים בעיר היו שם תמיד התנגשויות עם נערי-
הגכרים -- ה,שקצים" מהסביבה -- שבאו שמה, ביחוד
בימי-שבת, להילחם בילדי-ישראל ולמנוע מהם את
התענוג של טיול-שבת ב,בולוואר". הקרבות היו נמ-

רצים, עלדידי ידיית אבנים של מחנה במחנה, מקלות

וו

וחבלים. יהודים הגיעו בקבוצות, כי ילד יהודי לא העז
לטייל שם לבדו, מפחד נערי-הגויים.

האזרחים הנוצריים מחשובי-העיר, סוחרים “WY‏
רים, קציני-צבא -- כל אלה יסדו לעצמם מועדון מש-
להם בתוך ה,בולוואר" ay‏ מזנון וחדריימשחק. כדאי
לציין, שחלק מעשירי היהודים והאריסטוקראטים שהיו
מעורבים בין הגויים, ,נוער-הזהב" שלנו, גם הם לא
וויתרו על המועדון הזה, על פי רוב כדי להשתתף
במשחקי קלפים או בביליארד. בקיץ היו מביאים לשם
זמרות צועניות. הראינוע הראשון (,איליוזיון" בלע"ז)
בעיר גם הוא נבנה בתוך ה, בולוואר" -- בשם ,מדע
וחיים" -- (,נאוקה אי זייזן") בשנת 1907, בצריף ענק
של קרשים. את הסרט הראשון (אילם) בשנות-חיי,
ראיתי שם. הכניסה עלתה עשר קופיקות. הציגו את
,שלושת המוסקטרים" של אלכסנדר דיומה (ANT)‏
ונוסף poy‏ סרט של מקס לינדר, הקומיקאי הפופולארי
בשנים ההן.

כעבור זמן לא-רב העביר אליו חצקילעויץ' את
ה,אילוזיון" לחצרו שברחוב חארוזינה. PIN‏ מהראינוע
הזה צצו במשך השנים ההן NY‏ שני בתי-ראינוע:
,רקורד" ו,דקדנס". התמונות היו מלוות על ידי נגינה
על פסנתר על ידי חיים שאַכנובסקי, בנו של החזן
טוביה, וגם על ידי גב' בון-מילר הפסנתרנית.

הסתיו

אם חג הפסח מבשר שמחת האביב, הרי חג הסו-
כות הוא זמן שמחתנו, במיוחד כאשר בשיאו חל שמ-
חת-תורה, שהיה חג-חדווה לעילא.

בליל שמחת-תורה נתקהלו לבתי-הכנסיות גברים,
נשים, נערים ונערות -- כולם עומדים יחד -- הפעם
היחידה בשנה -- ומתערבבים זה בזו. הנשים והנערות
באו לנשק את התורה, לברך את ההולכים בהקפות
,דערלעבט איבער איאר" ולקבל תשובה ,גם אתם!"

שעה ארוכה לפני ההקפות תפסו הנערים והנערות
את הספסלים בבתייהכנסת כאשר הנערים מרימים את
הדגלים שבראשם תפוח ונר דולק תקוע בו.

החזן ר' צלאל מתחיל את ה,אתה הראית לדעת".
לראשונה מכבדים בהקפות את נכבדי-הציבור, יושבי
כותל-המזרח, ואחריהם -- את יתר בעלי בתים ממת-
פללי בית-הכנסת, לכל אחד, לפי מעמדו בציבור.

השמחה האמיתית מתחילה רק למוחרת היום,
כשהמתפללים מוליכים כל גבאי לבית-הכנסת שלו,.
כל העיר רוקדת ; (ואפילו הגויים השכנים, נראה היה
שהם מתייחסים בדרך-ארץ לריקודים אלה). את הגבאי
מקיפים מכל הצדדים והציבור, מעט בגילופין, רוקדים

מסביבו כאשר בקבוקי-יין בידיהם, מובילים את הגבאי
בפאר והדר. ברחובות מלאים חגיגיות כאלה, כל בית-
כנסת הולך ובא עם הגבאי הראשי שלו. ואז מתגלה
לפניך היהודי שתוכו כברו. מה לו הגלות, מה לו דאגות
הפרנסה ?! מה לו עול מלכות! היהודי שמח בתורתו,
נדבק באלוהיו וכל בני-ישראל יחד. ככה ידע היהודי
בגולה לשמוח את שמחת עמו ואלוהיו.

כל עונה -- וקסמה. בדרום-רוסיה מורגשים ההב-
דלים במעברים מעונה לעונה. רק אטומי-רגש לתופעות
הטבע, או מחוסרי השראה כלשהי אינם מסוגלים להת-
רגש ממעברים אלה.

הסתיו בבנדרי לעתים העביר חלחלה בגוף. באו
ימים סגריריים, הרטיבות חדרה לעצמות. הסתיו הביא
עמו דאגות, כגון ההכנות לחורף, המעסיקות את האנ-
שים בעונה זו, בפרט יהודים יושבי-הכרכים.

סימנים מבשרים של הסתיו היו השלכת ודמדומי-
הערביים ; משבי-הרוחות הקלים גם הם מאותות עונה
זו.

בשעת הטיולים בעונה זו ב,בולוואר הישן" שלנו,
אהבתי להתבונן בעצים הנשירים ולהקשיב ללחשם.
אמנם, יש מקום להזכיר את התוגה המיוחדת בלב הי-
הודי שבאה עם עונת הסתיו, נוסף לכל הדאגות "aw‏
ביאה עמה. הלך-רוח נוגה זה היה תואם את מראות
הטבע בימים אלה.

הגיע ובא חודש מרחשוון, שאף כי, כמאמר המ-
שורר אלחריזי, הוא ,יפה וטוב, והוא במיני מעדנים
דשן ורטוב" -- השמיים מעוננים וקודרים, אפורים
כבדיל, ומוסיפים לדאגות וחרדה ללב היהודי. כי בעונה
זו קיים pin‏ התייצבות לשירות צבאי. מי לא יזכור את
הגניחות של יהודים בשיחות ברחובות וב,קלויז" ובכל
התכנסות.

ההתייצבות לשירות-הצבא (ה,פריזיוו") העכירה
רוחם של הורים-לבנים בכל ימות-השנה. ובהתקרב
יום ההתייצבות נגזלה מנוחתם בלילות. כדי להימנע
מצרה צרורה זאת -- הכול היה כדאי, ובלבד לא ללכת
לצבא של ,פוניה". נוהג היה לחפש ערים ומחוזות
ששרי המחוז והרופאים הצבאיים העומדים לבחוז את
המתייצבים יהיו ,טובים" -- או שנודע שמם כ,טובי-
לב". או אפשר היה לקנות את לבם.. וכך יצאו אבות-
לבנים, נדדו הרחק ממשפחותיהם במשך שבועות וי-
רחים, בערים שונות, טרחו להשיג לכל הפחות “ont,‏
שוטנה קוויטאנציה" -- pa‏ מסמך המשחרר את הבן
משירות בצבא ומשאירו בעתודות (,רזרווה") -- גם זו
לטובה! או שחיפשו מחוז כזה שאפשר יהיה לרשום
שם את הבן כבן-יחיד, ועל ידי כך לקבל כרטיס ,לבן".
הישג כזה בוודאי שנחשב גדול, והיו חוגגים אותו

-- 14 —

במשפחה כחגיגת-חתונה. ואם גם זה לא עזר, נשאר רק
להרכיב לבחור wx‏ מין מחלה שתאפשר לשחררו מן
הצבא על ידי כרטיס ,לבן". למרבה הצער נגמר הדבר
בהרבה מקרים -- בנכות חלקית או תמידית ולעתים
נדירות -- גם למעבר ל,עולם האמת"..

ה;שקצים", מהכפרים היו מתאספים לבנדרי למ-
טרה זו. כעיר מחוזית שימשה בנדרי מקום-ריכוז
להתייצבות לצבא. נערי- הגויים האלה -- שנקראו
;זערעבניקים" היו מטילים אימה ופחד על התושבים
היהודים בעיר, היו שותים לשכרה וצווחותיהם פראיות
השתוללו בהתהוללות ברחובות. בייחוד פחדו ההורים
היהודיים להרשות לבנותיהם לצאת לרחוב בערבים
ההם, אפופי הסתיו הקודר.

החורף

החורף הופיע במלוא-הדרו -- לאחר שהוקפאה
האדמה הבוצית. הבוץ הבנדראי היה לשם-דבר בפי
תושבי המחוז, או מזדמנים מהכרך. היה בחורף קסמו
המיוחד והוא מעורר עד היום זכרונות נעימים, ביחוד
בעיצומו, כשהשתררו הקור, הכפור והשלג. בימים אלה
חלו ימי-הפגרא -- חופשת בתייהספר, הקשורה oy‏
החגים הנוצריים בעונה זו. היו שעשועים נעימים --
לגלוש בעגלות-חורף, להחליק על הקרח, בכל תעלה
בעיר, בייחוד בתעלה הגדולה, בשעת חזרה man‏ הספר
הביתה. ותעלות בבנדרי לא חסרו. בקיץ, למשל, מצאו
להם השיכורים הגויים מקום נוח להתפרקד ולהירדם
בהן; לנו שימשו בחורף מקום לבילוי-זמן נעים.

בעונת-החורף נפתחה ה,אודיטוריה" לנשפים,
שהתחילו מאילן חג-המולד. אחרי כן החלו הרצאות,
הצגות של כוחות אמנותיים מעולים מאלה שהיו קיימים
ברוסיה בימים ההם -- וייאמר לשבחם -- לא שכחו
את הפרובינציה הזו, כי מצאו בה קהל אינטליגנטי,
שהבין להעריך נכונה אמנות טובה. בדרך זו היתה
ל,אודיטוריה" השפעה גדולה בבנדרי על האינטליגנ"
ציה המקומית ועל הנוער הלומד והעירני לכל דבר-
תרבות.

ה,,נוף היהודי'' בעירנו

ומהנוף שבטבע לנוף תושבי המקום, וביחוד לתו-
שבים היהודים. שכן זו הלא שאיפתנו -- להעלות נר-
תמיד לאבותינו, אחינו ואחיותינו -- על רקע הזמנים
שחיינו בהם -- חיים שתמו ולא נראה אותם יותר. וי-
סופר כאן על דמויות העיר, כפי שנחקקו בזכרונותי,
על הנעלה ועל המגוחך שבהם, בשלמות חייהם, בתר-
בותם, במנהגיהם, באופיים ובתקוותיהם.

מתי הופיעו היהודים הראשונים בבנדרי ? מה היה
מספרם מאימתי נתערו היהודים בעיר שלבשה צורת-
PNR -- aw”‏ ענייני כאן בסטטיסטיקה ובאסמכתות
-- שיבואו במקום אחר בספר -- כי אם התרשמויות
וזכרונות.

שושלת הורטהיימים

בבית-העלמין העתיק של בנדרי לא נמצאה JAN‏
אחרת שיהא חרות עליה תאריך מדויק על בואם של
היהודים הראשונים לעיר -- מלבד המצבה של ,הצדיק
הזקן" שהיתה בנויה בצורת ma‏ קטן OY‏ גגון משופע
משני הצדדים. הצדיק היה אבי-אבותיו של המראד
דאתרא ר' שליומקה ורטהיים. מקובל היה בבנדרי,
שתודות לברכתו של הצדיק -- כפי שהיו מהלכין לא-
גדה -- לא ידעו יהודי העיר פרעות, כפי שידעו זאת
יתר ערים ברוסיה, וקישינוב במיוחד. באשר לי, נוטה
אני לייחס זאת ליחסים הטובים ששררו בעיר בין הי-
הודים לבין הגויים שבה בהיותם משולבים ביניהם
במסחר ובחיי"חברה. עד שבאה השואה כחתף, ולא עמ-
דה לקהילתנו סגולה זו, ואף היא הושמדה כאחרות.
הי"ד,

התפילה לעילוי נשמותיהם של קדושי פרעות
קישינוב בשנת תרס"ג (1903), בחודש ניסן.
בכתב-ידו של ר' יוסל'ה ורטהיים.

כדי לתאר -- ולו תיאור צנוע -- את דיוקנה של
בנדרי היהודית, נתחיל מהמרא-דאתרא, הלוא הוא הרב
ר' שמעון שלמה ורטהיים, העילוי והגאון שהוא ומש-

= 15

פחתו היו המרכז בקהילת בנדרי, נצר מאילן-היחס
בדורות קודמים שהם וצאצאיהם ישבו על כסא הרבנות
בבנדרי תקופה של מאה וארבעים שנה. אבי שושלת
זו היה הצדיק הזקן ר' אריה-ליב, אחיו של הרב משה
מסאווראן וחתנו של המגיד ר' נחום מטשרנוביל (שב"
חבל אוקראינה).

איך הגיע הרבי הזקן, ראש שושלת היוחסין הזו,
2997325 --

על כך מסופרות שתי גירסאות: האחת אומרת
שהרב הזקן נשלח לכהן בבנדרי במצוותו של האדמו"ר
מסאווראן --- הוא הצדיק ר' אריה-ליב ורטהיים.

לפי גירסה אחרת -- הובא לבנדרי על ידי בעל-

בית מכובד בהוזרו מן ה,יריד" באחת העיירות בפו"
דוליה והושיבו ישיבת-קבע בבנדרי. בין כך ובין כך
-- הוא היה השתיל הזה שהצטמח ונתן את פריו לתפ-
ארת ולברכה לעירנו.

ר' שליומקה היה בו דמיון לדיוקנו של אביו ר'
יצחק'ל --דמות רבת-רושם ומקסימה, שעוררה כבוד
אצל היהודים והגויים כאחד; מעיניו התכולות קרנו
חן"של-תורה וכל-כולו אומר חוכמת-מורשת" רבת-
דורות. ניתן היה לייחדו מרוב רבנים בבסרביה בכך,
שאיחד בתוך עצמו גם הווה, את ההשכלה בתדדורו עם
העבר שהנחילוהו הוריו. חכם הרואה את הנולד. את
עתיד עמנו ראה בבניין ציון כמולדת לעם ישראל. אחרי

פרעות קישינוב נסע לפריז לנהל מו"מ עם הבארון
הירש על התיישבות משפחות חקלאיות מבסרביה בא"י.
גם מקס נורדאו הביע התפעלות מקסמו של הרב של-
יומקה ז''ל. הרב שלמה ורטחיים יחד עם הרב י. ל. פיש-
מן, הרב מאונגני, הוציאו ב-1907 ירחון דתי ציוני
בשם ,היונה". שניהם היו עמודי-התווך בתנועת “Tan‏
החי",

גם את בניו חינך הר' שליומקה לציונות: הבן
הבכור, שהיה דומה לאביו הן בחיצוניותו והן בפני-
מיותו, נתבקש לכהן כרב ראשי בהרבה כרכים של
רוסיה Sur‏ פולין. עוד טרם ap‏ ה,מזרחי" בתנועה
הציונית הוא יסד את אגודת הציונים החרדים. בסוף
יניו עלה לא"י -- מקום-שאיפתו -- ונפטר והובא למ"
נוחת-עולמים בירושלים,

בשנת תרע"ד, בהתחלת מלחמת-העולם הראשונה,
הגיע הרב ורטהיים ז"ל דרך קושטא לא"י. מכתביו
הוקראו בפני ציבור קטן וחברים לדעה. היו מלאים
חיבה לארץ, ויחד עם זה רויי-קינה על שכינתא בג-
לותא. משפחת הרב היתה כולה פארה של העיר: כל
אחד מהם היה בבחינת פנינה מיוחדת לעצמה; ולכל
אחד מהם -- חלק חשוב בבניין העם והארץ. חוץ מש-
לושת ילדיו -- דוד, חיה וישראליק -- שלא הגיעו
לארץ, אף כי שמרו את קשריהם עמה ועם הציונות ואף
תרמו את חלקם בפעילות הציונית -- רובם עלו לארץ
וכאן המשיכו את פעילותם בבניין הארץ בשטחי-פעולה
שונים.

שמור בזכרוני הרושם הרב והכבוד שהנחיל הרב
ליהודי בנדרי כאשר השררה הצארית בחרה ברב ורט-
היים לנשיאות של הבוחרים לדומה ' השמינית מהגליל
בסרביה.

דיינים ושובייים

גם כלי-הקודש האחרים בבנדרי, שנלוו לרב --
הדיינים והשוחטים -- היו בעיני שונים מאלו שב-
שיירות אחרות בבסרביה -- גם בחיצוניותם וגם ברו-
חניותם. מין אצילות מיוחדת ניכרה בהם: מלבושיהם
נקיים, צורתם מטופחת, ומשאת-נפשם אך הם, בדומה
לרב, הקמת ציון ובניינה.

ה,אריות" שבחבורת ה,כלי-קודש" היו הדיינים,
שיצקו מים על ידי הרב, והם הר' פנחס דיין, יהודי
בעל חזות פטריארכלית, בן-תורה. האבות אשר רצו
לראות בבניהם אנשי תורה, מסרום לידיו ללמדם תו-

1 ,דומה" -- המועצה הלאומית העליונה בפטרבורג דאז.

רה; אפילו הרב ורטהיים עצמו, מסר את ישראליק בנו
לשמוע תורה מפיו. אחריו בא הדיין אברהם (אברהם'ל-
יחיאל-ברוכ'ס) איש תמים וישר, אשר לא יצא מפתת
אוהלה-של-תורה, כפוף תמיד על הגמרא. הוא היה
המוהל בעירנו.

כמוהם גם השוחטים; ראש וראשון להם -- ר'
לייב ברודסקי, יהודי בעל שיעור-קומה והדרת-פנים,
בקי במורה נבוכים ובכוזרי, כתב ספר היחוסין מאדם
הראשון עד דורו, הגיע מעצמו לידי הבנה באסטרו-
נומיה. אמרו עליו שכל מאמרי חז"ל שעניינם ארץ-
ישראל היו שגורים בפיו.

אחריו בא השו"ב ר' זיידל יותם, יהודי בר-אורייך
הולך נכוחה ומעשיו נאים,. בעל-עצה ובעל-תבונה.

הבא אחריו הר' לייב סוניס טשאפליק, נוצר-תורה,
חרד לדבר ה', איש בעל כוח-שיפוט ושכל מפוכח. yin‏
משחיטות, שימש גם חזן, בעל נגינה שקולו נעים. חיבר
והוציא WO‏ בשם WN,‏ ליהודים".

רב בן-ציון ברדישבסקי, הולך לתומו, מפוזר קצת,
נראה כמרחף בעולמות העליונים בהליכתו, ישר-דרך
ונקי-כפיים.

אחרון Dan PINK‏ ר' משה סברדליק (בארץ הח-
ליף את ow‏ -משפחתו ל,סבר"). אצלנו קראו לו ר'
משה'לה מתוך חיבה, כי היה כולו איש-חמודות ויקר-
רוח, עליו ניתן לומר: מעיין הנובע, בר-אוריין גדול,
מעמיק-מחשבה ובעל-סברה, ירא-אלוהים וטהר-לב.
pin‏ מעיסוקו בתורה -- נודע PIA‏ בני-הכי שהיה בקי
בכל ש"ס -- לא הניח ידו מעיפוק בצורכי-ציבור בא-
מונה. עוד בטרם נוסד הבנק היהודי להלוואות ולחי-
סכון בעירנו, דאג הוא לבנק גמילות-חסדים לעניים
ולקופה להכנסת כלה. אדם פעיל ובעל מרץ. ידו היתה
רבה לו בכל מוסד שהוקם לעזרת ה,איש הקטן".

במשך שנים דלה וכינס פתגמי חז"ל, שהוצאו על-
ידי מוסד הרב קוק בשלושה כרכים (ועוד ידובר בהם
בספר זה). כציוני נמשכה נפשו לציון, עלה לארץ והת-
aw»‏ בזכרון-יעקב על PAX NOD‏ ז"ל שהגיע הנה שנים
הרבה לפניו. גם אביו בקי בחדרי-תורה, איש חכם
ובעל הדרתיפנים שימש רב המושבה. רבים שאלו
לעצתו וביקשו את הדרכתו.

כאלה היו השו"בים שלנו -- לא במלאכתם בלני
עסקו, אלא קבעו עיתים לתורה ולהלכה ואף נתנו ידם
לעסקנות ציבורית.

מעשי-אבות -- סימן לבנים: גם בנו של ר' משה
סבר -- מרדכי סבר -- בעל כשרונות בתחומים שונים :
ציור, מוסיקה ופיוט: מתרגם מעולה של שירים מאי-
דיש ורוסית. בארץ עבד בעבודות שונות. התחיל בע-
בודות הרכבת, עבר למזכירות בבית-חולים ,הדסה*

= 17 ns

בצפת, שימש כתב בעתון ,על המשמר". וכעת עורך
תולדות חיים של אישים רבי-פעלים בתנועת העבודה,
מטעם הוועד הפועל של ההסתדרות.

יהודי בנדרי

שונה היתה העיר בנדרי ותושביה היהודים ניכר
ייחודם מיהודי בסרביה האחרים. למען נבין שורשו-
של-דבר, מן הראוי לציין את ההבדל הניכר Pa‏ יהודי
צפון-בסרביה לבין יהודי הדרום שלה: הבדלים בתר-
בות, במנהגים ששיוו לכל אחד משני אלה דיוקן קי-
בוצי, שהושפע מסביבתם האתנית.

השפעת אודיסה וולאכיה

כידוע השתרעה בסרביה בין נהרות הפרוט
והדנייסטר. יהודי צפון-בסרביה, שישבו על גדות הפרוט,
ספגו בקרבם יותר את תרבותם ואת אופיים של יהודי
וולאכיה ורומניה. בדיבורם ובשפתם נשמעים ניב אחר,
אצל הצפוניים ה,ריש" וה,אה", בשפת האידיש התבלטו
באופן חריף ובולט ; ואילו אצל הדרומיים, כבנדרי וא-
קרמאן, האותיות הללו היו רפות יותר.

יהודי בנדרי לא היו דומים לאותו היהודי הבס-
רבאי העמלני, הפשוט והטבעי. בניגוד ליהודים מעיי-
רות אחרות בבסרביה, שאפו יהודי בנדרי לאורח-חיים
של כרכיות, תמיד חשבו איך להידמות לאנשי אודיסה
הגדולה, לכל הפחות -- זאת מחמת הקירבה לכרך זה.
בין אם מתוך המצב הטופוגראפי של העיר, אשר ישבה
על גדות הנהר הדנייסטר ופניה לצפון, לגליל חרסון
והעיר אודיסה בראשו, ובין אם מפני הרכב חומר אנושי
אחר -- ספגה העיר לתוכה וינקה משתי התרבויות :
התרבות הרוסית, והמיסטיקה הוולאכית. מאודיסה,
שריכזה בתוכה מיטב האינטליגנציה, התרבות הרוסית,
והאמנות בזמנו, הושפעה העיר השפעה לא-מעטה.
בנדרי גם חיתה תחת השפעתה של וולאכיה. יכולנו למ-
צוא בה מכאן חסידים של אדמור"ים, ומכאן -- מש-
כילים ואפילו רוסיפיקטורים, נוסף על קבוצות פעילים
פוליטיים מכל התנועות והזרמים שהיו קיימים בזמנים
ההם ברוסיה.

לא כל תושבי בנדרי נולדו בה: אבות-אבותינו,
זגם הרבה מאבותינו נתקבצו מכל האימפריה הרוסית,
והתיישבו בתוכה : רוב רובם יהודי אוקראינה, אבל גם
באו מליטא, מפולין ומרייסין.

מעשה בחנות שנפתחה Nava‏

על אף הבדלי-המוצא חיו יהודי בנדרי ביניהם
בשלום ובאחווה. לא זכורה לי מחלוקת עדתית בבנדרי,

פרט, אולי, למחלוקת הראשונה כאשר קיזר, בעל חנות
לספרים ולמכשירי-כתיבה שברחוב חאַרוזינה MPD‏
אלכסנדרובה, הפר את המסורת ששררה בעיר במשך
דורות. הוא היה הראשון שהעז לפתוח את חנותו בשבת.
איני יודע, ON‏ עשה ONT‏ כ,מומר להכעיס", או בגלל
דרישה מטעם השלטונות שחנות אחת לכל הפחות של
מכשירי-כתיבה MAN‏ פתוחה גם בשבת. (הגימנסיה
הרוסית לבנות וגם הריאלית ויתר בתי-הספר היסודיים
והעל-יסודיים קיימו לימודים בשבת) לכן התאוננו
המורים וגם התלמידים -- שהיו זקוקים לספרי-לימוד
או מכשירי-כתיבה בשבת, -- שאינם יכולים להשיג
אותם, כיוון שמסחר זה נמצא רק בידי היהודים, לכן
עלתה דרישה לפתוח חנות כזו גם בשבת. המחלוקת
היתה גדולה והעיר היתה כמרקחה: ,הנשמע כדבר
כזה ? לפתוח בבנדרי חנות בשבת " חילול-שבת כזה
בפרהסיה לא ידעה העיר מעודה. למרות שהעיר היתה
מעורבת -- תושביה יהודים ונוצרים -- היתה מראה
בשבתות וחגים כעיר יהודית טיפוסית: השוק ריק
מרוכלים ותגרנים גויים, כל החנויות סגורות, היהודים
נוהרים לבתייהכנסיות. כל העיר לבשה am nav‏
;והנה בא רשע מרושע זה, אחיהם של דתן ואבירם --
וחילל את הקודש". העיר געשה, בראש הגועשים עמדו
אביגדור שרייבמן -- ממשפחת השרייבמנים -- יחד
ay‏ חצקלביץ הזקן (,לוטבאק שרוף" היה) וסבי המנוח.
כל יראי"השמים האלה, הקימו רעש בעיר ועיכבו את
קריאת התורה בשבת. הם יצאו גם נגד המרא דאתרא,
הרב שליומקה -- שאינו מרעיש עולמות על חילול
השבת. אט-אט שככה הסערה סביב העניין הזה. זו היתה
מחלוקת ראשונה.

בחירות ,,רב"מטעם'"'

המחלוקת השנייה -- כפי שאזכור -- היתה סביב
בחירת ,רב-מטעם". במשך שנים כיהן במשרה הזו מר
קולפקזשי -- יהודי בעל תרבות ואציל-נפש ממשפחה
מכובדת מאוד ומשכילי העיר רחשו אהדה אליו. הוא
היה מהמשכילים היהודים, שלבו מלא אהבת ישראל.
בשנה שצריכים היו לפי החוק לקיים בחירות ל,רב-
מטעם", הופיעה לפתע פתאום מועמדותו של סטודנט
יהודי עני, אפרים דרברימדיקר, נצר למשפחת הרב
לוי יצחק מברדיטשב. אף כי היה ממשפחה מיוחסת
-- נכדם של רבנים מכובדים -- הרי אי-אפשר היה
להשוותו oy‏ קולפקזשי. העיר התחלקה לשני מחנות:
המשכילים שבעיר היו לצידו של קולפקזשי ו,עמד"
ay‏ זלמן מנקה-הארובות בראש, צידדו בדרברמדיקר.
יש לציין, שזלמן זה לא ראה את עצמו בין קוטלי-קנים

52 A ב‎

דווקא; והנה, דבר INVA‏ מנקה-הארובות של העיר
-- לא yin‏ בעדו מלהיות pa‏ הקופצים בראש בכל Puy‏
ציבורי, ולא סתם, אלא בכוח -- בצעקית ובגידופים,
היה מסוגל אפילו לקפוץ על הבלעמר בבית-הכנסת
בשעת קריאת התורה בשבת ולהכריז את הכרזותיו בין
אם בעניין הקהילה וה,קורובקה", * Pr‏ אם בבחירות
ועדים או ראשי-ועדים. ידו היתה בכול. והיות שהיה
איש פשוט וגס-רוח, וגם ריננו אחריו MAY‏ ,אוכל-
קורצא" (,מוסר לשלטון"), לכן פחדו מפניו. משום שלא
רצו לשמש נושא להתנפלותו הגסה או בגלל היותו
,קרוב למלכות" ויתרו לו. האיש הזה כאילו החזיק בכ-
פיו את הקהילה היהודית. עד כמה שלא נראה הדבר
פרדוקסאלי -- האביונים ובעלי-המלאכה עמדו מא-
חוריו ותמכו בו. לכן, כאשר הגיע זמן הבחירות ל,רב-
מטעם", מצא לו זלמן מיודענו שדה-פעולה. הקים רעש
והמולה, וברעם ובקול גדול הכריע את הכף לצידו של
וזרברימדיקר ,כרב-מטעם" לבושת-פניה של העיר. יש
לציין, שזלמן מנקה-הארובות נעזר על-ידי אחד בונ-
דארוב, שהתייחס על משפחה טובה ומכובדת מאוד
בעיר.

תקופת החסידות בעירנו
שושלת הריז'ינאים

תקופה זי היתה תקופת-גידולה של החסידות בחלק
של יהדות מזרח-אירופה, וגם בנדרי היתה קשורה
לתנועה זו. החסידות בבנדרי היתה מושפעת מאדמו"רי
וולאכיה ומולדאוויה, וביחוד משושלת הריז'ינאים. זה
היה גזע מסועף מאוד. ואכן, הרב איציקל, אביו של רב
שליומקה, נהג מנהג אדמו"ר בעיר, ולא נתן דריסת-
רגל לחסידות אחרת. בזמנו לא יכול היה לבקר את
העיר שום אדמו"ר, מאיזו ,חצר" שהיא, כל עוד שהוא
חי בעיר זו. היות והוא חשב את עצמו כדור-המשך של
הבעש"ט, לכן הגיע לו בלבד כתר האדמו"ריות בעיר.
למרות כל אלה הוא לא השאיר אחריו חסידים משלו.

לעומתו, רחשו חסידי בנדרי אהדה רבה לאדמו"ר
רבי ישראל מריז'ין ולבניו אחריו, אשר השפעתם היתה
גדולה על דמות החסידות של בנדרי. חסידי בנדרי לא
היו דומים לחסידי פודוליה, ווהלין ופולין. נוהגים היו
כמנהג החצר הריז'ינאית. לבושם תמיד נקי, מטופחים
בחיצוניותם, היו on‏ לא כחסידים אחרים במזרח-אי-
רופה, אלא מאופקים יותר. זה ניכר אצלם בוודאי בהש-

§ , קורובקה" -- מס מיוחד שהטילה הקהילה היהודית על
כשרות, שבתמורתו השתמשו לצרכים דתיים ולעזרה
לעניי-העיר.

פעת החצר של ר' ישראל הריז'ינאי ובניו,שנראו גם
הם לא כאדמו"רים אחרים, אלא מין אצילות מיוחדת
היתה משוכה עליהם: התנהגו ביד רחבה, ברב הוד
ורושם -- אימפוזנטיות מיוחדת. אבי שושלת זו הושיב
את בניו בהרבה תפוצות של אוקראינה ורומניה וולא-
כיה. לכן בניו כמו הרבנים מפשקאן, באהוש ואג'וטה
וערים ברומניה) מצד אחד, וסידאגורה מצד שני, גם
הם מבניו של האדמו"ר ר' ישראל מריז'ין, הקימו את
מבצרם בבנדרי. יש להוסיף, שחוץ מחסידי הריז'ינאים
נמצאו בבנדרי מקצת חסידי חב"ד ועוד קבוצות קטנות
של אדמו"רים אחרים בתחום רוסיה, כגון טאלנה, אל-
סקי וקארלין. אבל אלה חיו במיעוט ולא התבלטו.

על חסידי פשקאן נמנו: ר' יוסל שאפושניק ור'

א
SERS‏

nee
2

7
0
6
te

0

יט
אט
ate‏

oes

2
2

א
Se Retention‏ :

a‏ א ל
(le‏
ר 2

2
2

os

א

=

%

on

<

-
a
ie

Coe
7
00
2

ו

0
2

meee
אלא‎
א‎

ארי אט

2
SA

0
hee

טייג
Sta tehetn‏
ot‏

2

7

יע
ARN‏

ה

ee

5
ae

es

ר' שמואל-אבא סודיט

חיים אימס, שאביו ר' וולולי, היה מיקירי בנדרי וגבי-
ריה, שעמדו בראש החסידים החשובים האלה. המעניין
בדבר זה, ששני אחיו החורגים של חיים, מעני ויעשה
אימס, כפי שקראו אותם בעיר, למרות שהם עצמם לא
נהגו מידת חסידות, ואפילו כ;אריסטוקראטים" נחשבו,
גם הם היו מתומכי האדמו"רים של אביהם. הרבנים
האלה היו בין המבקרים התדירים בבנדרי. כל פעם
שהופיעו בעיר, תמיד היה מלווה בואם ברוב פומבי,
הדר וחגיגיות. הם התאכסנו לרוב אצל ר' Sor‏ שא-

1

פושניק, יהודי חרד מאוד, בעל בעמיו, עשיר-נכסים,
נהג את ביתו בממדים נרחבים, בנה בית-כנסת משלו
ובית-מרחץ ומקווה על-ידו. היה גם בעל-צדקה גדול,
והשפעתו בעיר היתה גדולה.

יתר החסידים החשובים שדי להזכירם בגלל הש-
פעתם בעיר ובקהילה גם הם היו מחסידי גזע הריז'י-
נאי. ר' שמואל-אבא סודיט, ,הארי-שבחבורה", DAN‏
וחביב בשל פיקחותו הרבה, נהג בחוכמה במהלכיו עם
הבריות. אמרותיו היו ,אמרות-כנף" בין יהודי בנדרי.
למדו ואיש פיקח, שהיה AAR‏ על כל תושבי-העיר,
בעל עצה ובעל תבונה. מצווה שבאה לידיו, לעזור למי
שזקוק לעזרה -- לא החמיצה; לשם-כך התגבר על כל
מכשול. היה מבני-עלייה והאציל מרוחו על סביבו. היה
מהחסידים הנלהבים של האדמו"ר מפשקאן, ומראש
\ובריהם בעיר. מכבד כל אדם, ללא יוצא מהכלל, ואפיל?
היה האיש חילוני שאינו לטעמו ונוגד את השקפותיו.
למרות שהיה חסיד וירא-שמים, לא פסל אף את “Why‏
קצים היהודים". אהב להיכנס אתם בוויכוחים, והם אתו,
ותמיד נפרדו ברוח טובה. כיהודי חרד לא הושיט ידו
לנשים ולא קיבל את ידן, אבל אם נמצאו נשים כאלה
שלא ידעו זאת, והיו מושיטות את ידן לשלום היה
עונה: PN,‏ גלויב דיר אויפן ווארט". בין יתר החסי-
דים החשובים האלה נמנו: ר' לוי הוכברג (לוי ציגל-
ניק, שנקרא כך על ow‏ שהיה בעל בית-חרושת לל-
בנים בבנדרי). אף הוא ירא-שמים ומקובל על הבריות.
הרבה שנים שימש כמאסף התרומות מהקופסות של
מאיר בעל-הנס בעיר ומעבירן לארץ-ישראל. הוא עצמו
ושני בניו עלו לארץ. ר' לוי נפטר ונטמן בארץ-ישראל,
כפי שציווה עוד בחייו. גם ר' ישראל צ'ולאק ובניו
חסידים נלהבים היו, ובויה אברמוביץ, -- בו נתקיימו
,תורה וגדולה במקום “INN‏ -- איש אמיד ונדבן לצור"
כי-ציבור. כל אלה היו מהמקורבים ביותר לרבי. הם
יחד עם חיים וולובץ, יהודי חרד ונעים-הליכות, המ-
קובל בין נכבדי העיר כישר באדם ונוח לבריות, היו
חסידי חב"ד מהמקורבים לאדמו"רים.

חסידי חב'יד

מלבד החסידים הללו, כפי שהזכרתי, נמנו עליהם
חסידים בעלי-משקל של תורת חסידות אחרת -- “Pon‏
חב"ד. ה,ארי שבחבורה" זו היה ר' שבת'ל ברמן. תל-
מיד חכם, בעל-בעמיו, תקיף; וכיוון שכך הוא נבחר
לעתים לועד הקהילה מטעם החרדים, ושם הוא משל
בכיפה. pa‏ החב"דניקים, התבלט ביותר ר' אהרון-משה
שניאורסון, נצר ממשפחת השניאורסונים שהתייחסה
על הרבי שניאור-זלמן מליאדי, ראש וראשון לחסידי

חב"ד, שנתפרסם לשבח בלמדנותו וברוחו הנדיבה. ר'
אהרון"משה שניאורסון נחשב בעירנו כחכם-לב ובעל-
תורה, בעל מחשבות ,סיני ועוקר הרים". הגה בתורה,
שהיתה משאת-:נפשו, ימים ולילות. גם אמרותיו היו
כמרגליות והיו מתפשטות בעיר סמוך לאמירתן. מהן
אזכור אחת. סיפרו עליו שפעם, כאשר ישבו הוא ובנו
של הרב, ר' יוסל'ה, בבית-הכנסת של הרב, ולמדו גמ-
רא, ניצב פתאום ר' אהרון-משה PA‏ מנחה למעריב על
יד החלון, וראה גוי שיכור רובץ לו בהרחבה על המד-
רכה שעלייד בית-הכנסת. הסב ראשו אל יוסל'ה ופנה
אליו בזה הלשון: ,רואה אתה, ידידי, את הגוי הזה ?
חיינו, שהוא הגון יותר מאתנו !" ,הייתכן ?!*, שאל אותו
ר' יוסל'ה ור' אהרון"משה ענה : ,הגוי הזה הולך בדרכי
אביו, כלום אנחנו גם כן הולכים בדרכי-אבותינו ?!"...

אף כי יהודי חרד היה, לא מנע מבניו ובנותיו
ללמוד לימודי-חול, ואפילו הרשה להם לקנות השכלה
רחבה. אחת מבנותיו הגיעה ברוסיה להימנות לראש-
קתדרה באוניברסיטה; בתו בלומה החיה בארץ, היתה
מהגננות הראשונות ב,תרבות". דיברה עברית כבר
בימים ההם וחינכה ילדי-ישראל לציונות. היא היתה
מבוקשת בבסרביה לניהול גני-ילדים ,תרבות". בן
אחר החליף את שם-משפחתו ל,יואלי" והשתתף maw‏
רבות כעתונאי ב,דבר".

ר' משה'לה לנדמן

האדמו"ר משהל'ה לנדמן הגיע לבנדרי מפולין
בשנים 1908/9. לא אזכור מוצאו, רק ידוע לי שעם
בואו לעירנו, התיישב בה והתחיל להתנהג כמנהג אד-
מו"רים. קיבל פדיונות ו,פתקאות" וריכז סביבו “bap‏
חסידים בעלי-מלאכה מפשוטי-העם; היו אלה יהודים
שבכל ימות השבוע מצאו את פרנסתם בדוחק, שכפפו
את גבם על מלאכתם ועבודתם. לכל אלה היה ר' משה'-
לה משען והחיה את רוחם, -- והם -- זהירים במצוות,
חרדים ושומעים מפיו את לקחו בפרשת-השבוע.

בהיותו איש-נוח, בעל מזג-רוח שקט, יכול היה
להשפיע על חסידיו ולהדריכם. ברחוב היה מהלך בראש
מורכן -- מסתבר, שנתכוון לא להיכשל ולהציץ בנשים
זרות. רגיל היה ללכת למקווה כאשר הוא הולך לפנים
והגבאי שלו, ר' מרדכי, אחריו -- ומעולם לא זה ליד
זה בשורה אחת. מי שלא ראה את הזמרה והריקוד
סביב שולחנו של הרבי הזה בימי השבת בשעת ,שלוש
הסעודות", בחגים, או בראש-חודש -- לא ראה שמחת-
אמת. היתה זו שמחה מיוחדת במינה: אורות ניצנצו
בפניהם של החסידים האלה, ודומה היה, כאילו נכנסו
לעולם שכולו טוב, ומסירים מעצמם כל דאגה וכאב.

= 0 =

ראש החסידים האלה היה ר' מרדכי אלי כהן (גיסו
של ר' דוד גורפיל ז"ל). מרדכי אלי הסגי-נהור, כפי
שקראו לו בעיר, התפרנס בצמצום וחי בדוחק, אך
תמיד היה שמח בחלקו ועבד את ה' בשמחה. מי ידמה
לו ומי ישווה לו כאשר נמצא במחיצתו של הרבי שלו!
הוא היה המנהיג של החסידים והמקורבים מאוד לרבי.

אחרי המלחמה -- עם אחרוני ניצולי השואה מבנ-
דרי הגיע גם ר' משה'לה לארץ. התיישב ביפו וגם כאן
ריכז מסביבו חסידים מפשוטי העם, יוצאי רומניה,
ביניהם כאלה שנהרו אחריו עוד בבנדרי והספיקו להגיע
לארץ. ביפו גם יסד בית-כנסת קטן משלו, ונהג מנהג
אדמו"רים. נפטר ונטמן באדמת ארץ-ישראל, כשאיפתו
של יהודי חרד. השאיר אחריו בן, TY‏ מדינה, ובת
נשואה.

ההווי היהודי

קווי-אופֿי של יהודי-בנדרי

כפי שכבר נאמר עלזידי, אני רואה את היהודי
איש-בנדרי כבעל צביון מיוחד בקשת הכללית של
יהדות בסרביה. אחינו-בני-ישראל, בני Py‏ זו, נתאספו
מכל קצוות רוסיה והתיישבו בה, בשכנות עם גויים,
לפעמים דלת ליד דלת. גם מיקומה הטופוגראפי של
העיר והנוף המיוחד המגוון עיצבו את דמותה המיוחדת :
הדנייסטר מצד אחד עם הנוי האופייני לו, והפרברים
הכפריים עם השדות הירוקים סביבם. המבצר עם הר-
חבה סביבו, מחנה-הצבא (ה,לאגר") מחוץ-לעיר. הצבא
שחנה בעיר, הגדוד הפודולי ה-55 ה,חונטא הקוזקית"
גם היא חנתה בעיר. כל אלה, בלי שום ספק הטביעו
את חותמם על חיי הכלכלה והחברה בה. את חייה הפני-
מיים היהודיים עיצבו שני זרמים ביהדות בנדרי, הח-
סידים -- והמשכילים. לכל אלה היה הערך המכריע
על התפתחות יהדות זו בכלל ועל הנוער maw‏ בפרט.

גם החסידות בבנדרי היתה בעלת אופי מיוחד
לעצמה: לא היה בה מאותה התנגדות למשכילי העיר
להניח את היסוד להתעוררות לאומית, לתרבות-אירופה
בכללה, כפי שהתרחשו הדברים במקומות אחרים בקרב
היהדות הרוסית, או ביהדות מזרח-אירופה בכללה.
המשבר הפנימי בהשכלת יהדות רוסיה, בסוף המאה
הקודמת, yap‏ לא-במעט במשכילי בנדרי, שחיפשו
דרכים להשכלה כללית, בלי לנטות מערכי היהדות,
היינו: חיים מודרניים בלי להתרחק יתר-על-המידה
מהמסורת היהודית. באותם ימים כבר נישאו בציבוריות
האידיאות של תחית-עם, הקמת מולדת לישראל, לחיות
חיים פרודוקטיביים -- בעלי תוכן סוציאלי לעם. אמנם,
האידיאות האלה השתלבו יחד ay‏ חתירה של האינ-

טליגנציה הרוסית ומיטב הנוער שלה, לצאת מהעבדות
הצארית ולשנות את דמותה של ,אמאדרוסיה". התסיסה
באינטליגנציה הרוסית השפיעה לא-מעט על הנוער
והמשכילים היהודיים.

חדרים ומלמדים

הכוח המניע בהלך-מחשבתם של המשכילים היה
הרעיון הציוני. ההורים התחילו לחפש דרכים מתוך
מזיגה של החינוך הכללי המקובל באותם ימים, לבין
החינוך היהודי-הלאומי. הילד היהודי התחיל לימודיו
ב.חדר" מגיל 3, המשיך עד ה,בר-מצוה". הלימודים

בית-הכנסת של הרב

היו: חומש ורש"י oy‏ קצת משניות וגמרא. בחדר-
הדרדקי בגולה, — ששימש אז כמו ;גן-ילדים" בימינו
-- התחיל הילד היהודי מ -- ,א-ב?, הגיע עד חומש
ורש"י--- במגמה לעיצוב דמותו היהודית לחנכו בדרכי
התורה ולקיים מצוותיה. ברכת הבוקר -- ,מודה אני"
-- היו משננים לו, עד שידעה בעל-פה. על התרשלות,
שכחה או התחצפות נענש הילד בפרגול או בשבט, או
לפחות בצביטה בלחי. עונש חמור יותר, מבייש ומבודד
היה העמידה ב,קינה" (פינה). מלמד-הדרדקי ר' שמואל
קראסילובר -- למרות שאצבע-הקמיצה בימינו היתה
קטועה, עם זה כה התמחה בצביטות, עד כי לחיי הילד

= 91 eee

נעשו נפוחות וסמוקות; זה היה, כפי הנראה, ה;ידע
העדכני" של הפדגוגיקה בימים ההם אצל מחנך זה
ושכמותו; תורת-פרעבעל לא ידעוה, ואלה ששמעו עליה
-- שללו אותה לגמרי. כדאי לציין, כי מלמדים אלה --
on‏ עצמם לא ידעו יותר מקריאת ,עברי" ואמירת
תהילים.

TY‏ מלמד-דרדקי היה בעיר, ר' ,שלמה המלמד"
— קטן-קומה, בעל לב רך וטוב, ומאושרים היו היל-
דים שנפלו לידיו; רק לעתים רחוקות השתמש בפרגול.
העוזר (;בהלפר") שלו, היה מביא לחדר ארוחת-צהרים
מבית-הוריו של הילד, כי יש לזכור, שהילד aw‏ ב,ח-
דר" מהבוקר עד שעת ערבית, אכן קל היה לאמהות !
כמובן, שמכל ארוחת-צהרים קודם כל צריך היה לטעום
ה,בהלפר" עצמו. תפקידו האחר: בעונת החורף, עמס
על שכמו את הפעוטים כדי להעביר אותם דרך הבוץ
הסמיך, בשעה שהחזיר אותם הביתה. אחרי הלימודים
צריך היה ללוות שורות שורות ילדים; וכך היה מחנה
אחד ממתין מעבר לבוץ עד שה,בהלפר" לא העביר
את האחרון בהם.

המלמד השלישי היה ר' אברהם מריח-הטבק
(/שמעק-טאבקי"). כפי הנראה, על ow‏ שאהב להריח
הרבה ,טאבקי". מלמד זה היה תחילה ,בהלפר" ו,עלה
לגדולה". והיות ששכר-הלימוד אצלו לא היה יקר --
מסרו עניי-העיר את ילדיהם לידיו. ה,חדר" שימש גם
שובך-יונים, לכן היה בו גם בידור לילדים -- נעים
ומועיל גם יחד. אצל המלמדים האלה למדו הילדים לפי
;הזמן", שהתחיל מסוכות ונמשך עד פסח. ואחרי ,הזמן"
התחילה אצל המלמדים הריצה אחרי בעלי-הבתים כש-
הם משתדלים -- ולעתים מתחננים ממש -- למסור את
הילד לידיהם דווקא.

בהיוולד בן-זכר, היו המלמדים מאספים את ילדי-

החדר ומביאים אותם לחדר היולדת. (בימים ההם היו
הנשים יולדות בבתיהן.) בהיכנסם בסערה, היתה החב-
ריה המפזזת פורצת, לפי פקודת המלמדים, בקולותי-
on‏ הדקים את ה,אל מלך נאמן, שמע ישראל" -- קו-
ראים ,קריאת שמע" לשלום התינוק, ערב ה,ברית" ;
בעד המצווה שקיימו, היה ה,בעל-שמחה" מחלק 35“
אטוטים עוגות מתוקות וסוכריות בשקיות-נייר, שמחת
הילדים היתה גדולה. (היו בין הילדים נועזים, שלא
התביישו לבקש שקית נוספת עבור אחיהם הקטנים
שנשארו בבית).

מחדר הדרדקי היה עובר הילד למלמד חומש
ורש"י. וכאלה היו בעיר ארבעה מלמדים: ברוך קולקר,
יהודי גבוה וצנום, ירא-שמים וטוב-לב ; השני היה יואל
דובסרר, גם הוא טוב-לב שידע את מלאכתו; אלי
גמבורגר, AX‏ כי wad‏ קצרות, לאחר שחזר מארצות-
הברית, היה קפדן ומחמיר, והילדים לא ליקקו דבש

מידיו. אצלו למדו pin‏ מחומש ורש"י גם קצת עברית
וגם קצת דקדוק עברי, ההורים אשר העדיפו שילדיהם
ינסו מזה ומזה, היו מוסרים לידיו את ילדיהם ; יענקל
לינבסקי, תלמיד:חכם שנתבשם מעט מההשכלה, היה
מלמד, חוץ מעברית ודקדוק, גם קריאה בתורה. בח-
דרים האלה היו התלמידים aban‏ מהבוקר עד החשיבה,
בערבי-החורף הארוכים היו חוזרים הביתה לאור קלוש
של פנס קטן -- שבו נר דולק -- אשר כל תלמיד הח-
זיק בידו. בעוברם כך ברחובות, היו מחנות הילדים
הללו מקימים רעש והמולה, צווחות וצעקות בטעמי-
המקרא ולא פעם אירע, שתלמיד כזה היה חוזר לביתו
רק עם ערדל אחד, כשהשני נשאר תקוע בבוץ.

חנוכה וחמישה-עשר בשבט היו חגים מיוחדים
לתלמידי החדרים.

בחנוכה -- המשחק בסביבון, הציפייה לדמי-חנוכה
מההורים, מהסבים והסבתות, מהדודים ומהדודות. זו
היתה שיחתם של הילדים בשמונת ימי החג הזה וכל
ילד רצה להתפאר שהוא יותר עשיר מחברו -- דבר
שהביא לא פעם לקטטות pa‏ חברים טובים.

חג החמישה-עשר בשבט לבש צורה אחרת: ביום
זה כל הילדים הביאו עמם לחדר פירות הגדלים בארץ-
ישראל לרוב חרובים, אבל גם תאנים, צימוקים, ומי
שידו השיגה -- גם שקדים. ה,רבי" יחד OY‏ התלמידים
היו מתיישבים סביב לשולחן ומברכים את ברכת ,שה-
חיינו" והוא היה מספר לילדים מסיפורי א"י, עד כמה
שהיה בקי בהם. ובזה יכולנו להווכח, כמה לב יהודי
נכסף לא"י שגם פירות הגדלים בה הביאו להתעוררות
ולגעגועים לארץ ישראל ולירושלים.

מנהג היה בידי מלמד חומש, רש"י ומשניות, לבוא
מדי שבת אחרי שנת-הצהריים לבית הורי התלמיד
בכדי לבחון אותו ולהראות להורים את הישגי ילדם
-- תלמידו -- בלימודים. התלמיד הוזהר עוד ביום
השישי על הביקור הצפוי הזה, ועליו היה לשנן היטב
את תלמודו, לבל ייכשל חס ושלום. שני הימים, שישי
ושבת הפכו לחרדה וגזלו מנוחתו של הילד, עד שעבר
את הפורענות הזו...

הגיע נער הגמרא למצות, היו מעבירים אותו
למלמד מיוחד, שנקרא ,מלמד-גמרא". כאלה היו שניים :
ר' פנחס דיין, בר-אוריין גדול, ור' לייב סוניס השוחט.
על-פי-רוב היו מוסרים את בניהם לידיהם החסידים
וכל ה,כלי-קודש" שבעיר.

רוח לאומית בחינוך עתיקיהמסורת

משב-רוח והתעוררות לחיים לאומיים ולפעולה
ציונית החלו לפקוד את הרחוב היהודי והוא שמשך
אחריו את לב יהודי בסרביה לרבות את אחינודבני-
ישראל בבנדרי. וכך החלו אצלם תהיות וחיפושים

a‏ ב

= 23 ==

זה אחרי-הצהרים, לאחר שגמרו את לימודיהם.

הספר הריאלי היו מתלמידיו הראשונים שהגיעו לחדר

הגנוז במקורותינו, המהווים יסוד ועיקר בייחודנו. הוא
עצמו היה תלמיד ישיבה, בה בילה את ימי-נעוריו עד
שנתפס להשכלה ולתנועה הציונית בראשית דרכה.

שרישומיו לא פג אצלם. הוא אהב לחשוף את האור

המסורת עם לימודים חילוניים. לא בכדי תלמידי בית-

מההשכלה ומהתנועה הציונית, בנים להורים שביקשו
לאחד ביהודי בן-דורם את ערכי היסוד של היהדות,

תלמידי ה,חדר" שלו נימנו oy‏ אלה שנתבשמו

. היה ציר בכמה קונגרסים ציוניים.

להזכיר את מר נח ליפשיץ, מורה מעולה, בקי בעברית,
שנטע בלב תלמידיו את היחס האידיאלי ל,חיבתדציון"

שלו ב,הצפירה

המורים לעברית. בין יתר המורים לעברית היו אשר
נתנו שיעורים פרטיים בבתי התלמידים, ביניהם ראוי

ניניו של נחום סוקולוב (ה,אורח לשבת") בפליטונים

והיה קורא לפני שומעיו, מתרגם ומפרש את המאמרים
החשובים שבעתונים, כך היה מהנה קהל שומעיו בפ-

בין התלמידים והנוער הלומד והעובד, פקידי חנויות
ובעלי-מלאכה. במרכז הפעילות עמדו, כפי שהזכרתי,

העבודה הציונית בעיר התרכזה ב,חוגים", ביחוד

רש את העתון ,הצפירה" וכתבי-עת עבריים אחרים

כים" לאחד ה

עם.

היה

מביא אתו מדי שבת לבית ה

מד"

תלמידיו ב, חדר"
(עד כמה

עמנו",

של א.

J

שאני זוכר) שימשו
כריסטומטיות של יה
רבינוביץ

של קרייצמן

9

זכורני, איך ה

אתם בבעיות שה

תעמק בסוגיות שבספר

;על פרשת

דר-

ודי :

ודה

שטיינברג,

ו,נטיעים"

ציונות ה

רוסיים,
עלתה

אז ברחוב ה

יה

4
0

;מסילה חדשה", now,‏

נים ותלמידי

בתי ה

ספר ה

היה

פותח בוויכוח

9

כספרי-הלימוד בעברית

=)
רו‎
i
רו‎
a
SA
] ₪
FOE
1 הז‎
gr
R FF
5%
x
= הח‎
הו‎
| oon
ד:‎
אכ ה‎
2 5
8 - ה‎
4
ם‎ sf
' a
Ss =
,-
| וא‎
cr RR
.- =
A
ria
- אל‎
ה‎ 2
= }
א‎
cr
! א‎
gr
m
R
— דה‎
- #
~ ]-
2 )
- sn
-. £4
eg
a
"ו‎ | =
8 ה‎
2 +=
o כ‎ 5
sx 86 6
>< 5
/ 4
- 8
8
rs
2 ga
א‎
ת ם‎
!-
2
jo
יא‎
רו‎
' ₪
-

ל
ו
SENN‏

Ss

oe

4
2

2

5

אי
ל
ל

0

5

ae

אלאס
א
אל es‏

ל

=

oe

ss

se

ERS

7
2 :

א 2 8 ר
ee : -‏ ר 2

ומסור לתנועה הציונית, נוהג היה לכנס סביבו בכל

ee

ee etc

ר

אהבוהו. דאגתו וחרדתו לחינוך הנוער העסיקה אותו

תורה. הוא שהיה מעריץ נלהב של זאב בנימין הרצל

בודה והיה מקובל על תלמידיו, היה חבר להם והם

בעיר, ואחד מהם -- מראשי המדברים בה. היה ר'
ברוך חולודנקה -- איש חמודות, יקרירוח OPA‏ בחדרי-

היה חובש ,ישיבה" ובהתבגרו התמסר לאותו זרם "no‏
נועה הציונית ששימש לאחר-מכן היסוד לתנועת-הע-

במצווה AT‏ הם עצמם היו חובבי-ציון מובהקים, והיו
משתתפים פעילים בפעולותיה של התנועה הציונית

-- את חיים גלאס. זה הגיע לבנדרי מפולין. בנערותו

אצלו תורה ועברית; הכניס לחדרו מורה שני לעזרה

העיקרי גם בלימוד מחודש זה. שני המלמדים שהתחילו

תלמידים, שלמדו בבתי-ספר ממשלתיים רוסיים, ללמוד

על לימודי תורה והנביאים שהמשיכו להיות הבסיס

האבות את הישגי בניהם -- תלמידיו. גם לחדרו נהרו

מקום שם למדו בעברית וגם דקדוק בהכתבה -- נוסף

לבקר בשבתות את בית תלמידיו, כדי להציג בפני

זהשכלה מודרנית.

לחינוך מודרני ההולם את רוח-הזמן, היינו, חינוך
יהדות מסורתית oy‏ שאיפה

שני חדרים מודרניים מסוג זה היו קיימים בעיר,

(כפי שהיו רגילים לקרוא לו) קרייצמן. גם אצלו למדו
עברית ודקדוק עברי, חוץ מלימודי-קודש. אבל, בניגוד
לחולודנקה, גם הוא היה מקיים את המנהג של המלמדים

המורה השני מאותה קטגוריה היה ר' אברהמ'ל

שימזג בתוכו

לאומית

לבנדרי yan‏ מקישינוב, aw‏ שימש מזכיר לאגודת
,חובבי-ציון", וכאן התחיל בהוראה, ביחוד בשפה הע-
ברית ובדקדוק. כאיש-שיחה נעים ידע לתבל את די-
בורו בדברי-חוכמה ובאמרי-שנינות. ביתו היה בית-
זעד-לחכמים, ולנוער אשר נמשך לציונות. לרבים מבני-
הנוער היה הסנדק שלהם בציונות והוא שהכניסם לת-
נועה זו. גם פירסם מאמרים ב,השילוח" וב,הצפירה" :
קורספודנציה מהפרובינציה היהודית.

כן התקיימו שיעורי-ערב לעברית לתלמידות של
בתי-ספר רוסיים, בניהולם של פרוז'נסקי ופוסטלניק
(שהגיע מפולין). הם היו הראשונים שפתחו בעיר גם
,גני-ילדים? עבריים בשם ,תרבות", ona‏ שמע הילד
העברי לראשונה שיר עברי וגם ניתן לו לחזות בהצגה
עברית לגיל הרך.

נעלה גם את זכרה של הפרוגימנסיה הראשונה
בעירנו, שנפתחה על ידי המורה היהודי, המשכיל מר
ריינומן. זו שימשה התחלה לבנות יהודיות אשר הורי'
הם לא הסכימו שבנותיהם ילמדו בבתי-הספר הרוסיים.
אולם הלימוד והחינוך בפרוגימנסיה זו היה מבוסס על
התוכנית של בית-ספר תיכון רוסי ממשלתי, ונוסף לה
כתיבה וקריאה באידיש. בשבתות היה בית-הספר הזה
סגור, מה שהקל על ההורים לשלוח אליו את בנותיהם.
הלומדות בו רכשו השכלה כללית רוסית ובחלקה --
גם תודעה יהודית. בנות הרבה, שסיימו בית-ספר זה,
נתקבלו למחלקה החמישית של הגימנסיה הממשלתית.
כה טובה היתה ההכנה בפרוגימנסיה זו, שקנתה לה שם
טוב בין הפדגוגים הממשלתיים. (קומץ קטן מהתלמידות
ההן חי אתנו עד היום.) 19082 נסגרה הפרוגימנסיה
הזו שהתנהלה על ידי ריינומן ובנותיו.

ייזכר-נא בית-ספר זה כאחד הגורמים להתחלת
ההשכלה בקרב יהדות בנדרי.

ה טספ ריות

העבודה התרבותית בבנדרי התרכזה, בעיקר, סביב
הספריות העממיות. ואכן, לספריות היתה השפעה גדולה
על ההתפתחות התרבותית, על הנוער ועל האינטליגנ-
ציה בכללה.

ראשית ההתעניינות בקריאת ספר חילוני אצל
הציבור היהודי בבנדרי -- בלהיטות אחרי רומני שו-
מ"ר אצל ,עמך": התופרת, תופרת-הלבנים, הכובענית,
בעיקר נשים היודעות קרוא וכתוב באידיש. המספק
להן את הספרות הזו, היה ר' בריש ,פאקענטרעגער",
אשר מלבד תשמישי-קדושה, כגון ציציות לארבע כנ-
פות, סידורים ומחזורים אשר היו מונחים בסלו, \וששי-
מש כחנות) -- עמו היה מסתובב ברחוב ופורש אותם
בבתי-הכנסיות ובבתי-המדרשים, היה גם מחזיק בסלו

חוברות -- רומנים של שומ"ר, מי שהיה הרומניסטן
הראשון שכתב באידיש עוד בטרם שהופיעו הקלסי-
קונים פרץ, מנדלי ושלום-עליכם. תמורת קופיקה עבור
הקריאה ברומני שומ"ר, היה משאיל חוברות למנויים
שלו. רומני שומ"ר, paw‏ מקובלים על הקוראים, וב"
יחוד הקוראות היו: ,די כלה אויף דעם בוים", ,דער
אנטלאפענער חתן", ;די בייזע שוויגער", ועוד. היו אלה
סיפורים סנטימנטליים, מלאי טראגדיות -- על כלות,
חתנים, חמיות וכו' -- מחיי היהודים בתפוצות מזרח-
אירופה. עיני הקוראות היו זולגות דמעות, בקוראן לאור
הדל של העששית, או לאור נרות-החלב בליל-שבת.
הקריאה ברומנים אלה היתה מלווה בפיצוח גרעינים.

הברי הנהלת הספרייה היהודית (בכניסה לספרייה)

כל הרחוב המיכאילובי, הנקרא גם ,די מלמדישע גאס",
היה מלא קוראות אלה. הנה כי כן, הספרייה הראשונה
בבנדרי נוסדה... אצל מרדכי ,פאקענטרעגער".
הספריות, כאמור, השפעתן היתה מורגשת על
ההתפתחות הכללית בעיר. נתחיל מהספרייה העירונית
ששכנה בבית העירייה (,אופרבה"), ספרייה גדולה
ועשירה ברוסית. בחדר-הקריאה השקט, הגדול והמרווח
ומלא-האור, ניתן היה לפגוש תמיד, בבוקר ובערבים,
רכונים על ספרים, תלמידי בתי-הספר וגם מהאינטלי-
גנציה של העיר, אשר התעניינו בסוגיות שונות של
החיים הפוליטיים, התרבותיים, וההגות הפילוסופית.
לא פעם יכולנו לראות ביניהם גם את המורים מבתי-
הספר שלנו. ניתן למצוא שם רוב העתונים ברוסית,
שהופיעו ברחבי המדינה. הספרן של ספרייה זו היה

et A =

גוספודין (אדון) ואניושקה, איש-חמודות, תרבותי, 795
בראלי בדעותיו, ספוג תרבות רוסית קלאסית וידע
פילוסופי, וגם בקיא בתרבותם של עמים אחרים. מעולם
לא הצליח מישהו להוליכו שולל. כאשר בא מנוי להח-
ליף ספר, לא היה מחליפו, בטרם נוכח, שבאמת קרא
אותו מנוי את הספר שברצונו להחליפו, וכי הוא קורא
רציני. היה בוחן אם הקורא הבין את הנקרא, והיה נכנס
אפילו בוויכוחים ay‏ הקוראים. אוי לו לאותו קורא
שהיה מגמגם ולא ידע את תוכן הספר ; אזי היה מייעץ
לו: avin,‏ לך בחור שתקח את הדקדוק של ניקראסוב
ותקרא בו".

הספרייה היהודית בבנדרי -- שנודעה לה השפעה

ספרייה היה דרוש רשיון ממלכתי, אחרת היתה חשודה
בעיני השלטונות כקונספירטיבית.

ביוזמת המורה המחנך הציוני ר' נח ליפשיץ וב-
עזרת הציונים הכלליים, הרש קוגן, משה חכם וישראל
בלאנק, וכן הנוער הציוני -- יסדו יחד ספרייה שנקראה
,רוסקאיה יברייסקאיה ביבליאטיקה" (הספריה הרו-
סית-יהודית). תחילה שוכנה בביתו של נח ליפשיץ --
ששימש גם הספרן הראשון שלה -- עד שעברה לבית
ועד הקהילה אצל פידוטוב חרוזינה; וכאשר העבירו
את הספרייה למקומה החדש, נעשה בה ספרן יאשה
(apy?)‏ בנדרסקי, בנו של ד"ר שלמה בנדרסקי, הרופא
והעסקן הנודע.

הספרייה הרוסית-יהודית. (הספרן יאשה בנדרסקי והספרנית י. ליפשיץ משאילים ספרים)

על הנוער בעירנו -- נוסדה בשנים 1908-1907 על-
ידי קבוצת נוער מתלמד ב,פוליש" של בית-הכנסת
של המרא דאתרא, ביוזמתם של: בן הרב, דויד ורט-
היים, יצחק פיין, וודובוז וכותב הטורים האלה. כל כולה
היתה מורכבת משלושה מדפים שעליהם ספרים קטנים
בעברית, שיצאו בזמנים ההם, סיפורים קטנים של יהו-
דה שטיינברג, א. ז. רבינוביץ, בן-עמי (מתורגמים
מרוסית), הירחון לנוער ,שבלים" וכדומה. המנויים
לספריה זו נבחרו מבין הנערים שלמדו כבר עברית
כלשון חיה ואשר היו קרובים לתנועת ,חובבי שפת
עבר". דמי-ההשאלה החודשיים עלו חמש קופיקות.
(כל מנוי גם הוזהר, להמנע מניבול-פה, לא לדבר
בכותלי הספרייה בשפה אחרת מאשר עברית -- על כל
עבירה כזו נקנס הקורא בחמש קופיקות נוספות --
ששימשו לרכישת ספרים.) לפי תנאי הימים ההם --
גם הספרייה הזו היתה בלתי-חוקית. שכן, כדי לפתוח

נוסף על הספריות הללו היתה קיימת עוד ספרייה
קטנה ע"י הגימנסיה העברית של ד"ר צ. שוורצמן,
שהוא ניהל אותה. הקריאה היתה ללא תשלום. כפדגוג
מעולה השגיח בעצמו על קריאת הספרים, וידע ליעץ
לכל תלמיד ולבחור למענו את הספר המתאים להישגיו.
לא פעם בחן את התלמיד pan ox‏ ויכול לנתח את
תוכנו של הספר שקרא. הספרים בספרייה זו היו ממיטב
הקלסיקונים הרוסים וגם של סופרים יהודיים. צוות
המורים היהודיים בגימנסיה כיוון את הקריאה בספרים
שנושאיהם לקוחים מחיי-הלאום היהודי והישגיו התר-
בותיים.

כללו של דבר : הספריות בעיר שימשו מקום להת-
פתחות ההשכלה בקרב התושבים היהודיים.

העתונות הפרוגרסיבית באידיש

עוד מקור שממנו שאבו המשכילים בעיר את

ור 0 2

השראתם -- העתונות הפרוגרסיבית באידיש, שראתה
אור בזמנים ההם ברחבי רוסיה ופולין. ראש וראשון
-- העתון האידישי ,דער פריינד" שהופיע בפטרבורג
-- משוכלל ואינפורמטיבי, ביחוד באשר לחיי היהודים
ברוסיה ובעולם. שני לו העתון ,מומנט" -- שהופיע
בוארשה, פולין, גילה נטייה לציונות. וגם העתון
,היינט" באידיש, הנפוץ INVA‏ בפולין. עתונים עבריים
;הצפירה", ,השחר" ו,השילוח", גם הם נתקבלו בעירנו
בבתים של ציונים מובהקים ביותר ויודעי-ספר. מש-
כילים קוראי רוסית, היו מקבלים את ה;ווסחוד".
,רזסבייט", שהיו ירחונים ציוניים מובהקים, ו,יברייס-
קאיה זייזן", ירחון שעסק בחיי היהודים בכללם ללא

חוג ההשכלה

כנהוג בעולם, היה בכל חוג בחיי הציבור בעירנו,
ה,ארי שבחבורה" שלו -- כן גם למשכילים היה משלו,
איש-חמודות, יקר-רוח ואציל-נפש, WIT‏ אברמוביטש
נתנזון. הוריו לא נימנו OY‏ האמידים, שומרי-המסורת.
בכוחות עצמו עלה והתעלה לשיאי-התרבות, שחרגו
מתחומים מקומיים, ואף ארציים. היה מעורב בחלקו
הגדול בתרבות הרוסית, פובליציסט שנון, השתתף
כעיתונאי ב,אודסקיה נובוסטי", עיתון פרוגרסיבי
מהגדולים ביותר בדרום-רוסיה, שהיה נפוץ בקרב
האינטליגנציה הפרוגרסיבית. עיתונאים יהודים רבים,

בנק הלוואה וחיסכון (,,דאָס אידישע בענקל") בבנדרי

מגמה ציונית. כן ראוי למנות את העתונים כמו ;או"
דסקיה נובוסטי" ו,בסרבסקאיה ז'יזן", שהיה שייך לחב'
להפצת השכלה בין יהודי רוסיה. כעיתונים עיקריים
בהרבה בתים. אחריהם באו ,רוסקויו סלובו", שהופיע
במוסקבה, ו,רוסקאיה מיסל" שהופיע בפטרבורג --
שני עיתונים פרוגרסיביים בעלי השפעה על חיי הרוח
ברוסיה בזמנים ההם. נוסף and‏ הירחון המצוייר ,3
בה", שגם הוא היה בין הירחונים העשירים, בתוכנו
ובאילוסטראציות שלו. ירחון זה היה אהוב ביותר על
הנוער המתלמד, בו השתתפו מהכוחות הטובים ביותר
מבין סופרי רוסיה והמתקדמים בזמנים ההם, ביניהם
אנדרייב, ארציבשוב, גורקי, טשחוב, בלוק, PIO?‏
אפוחטין ואחרים. בביתנו התקבל ירחון זה בשמחה,
בהיות אבי המנוח מנוי עליו, ציפיתי בחוסר סבלנות
להופעתו החודשית. כל אלה הזינו את דור ההשכלה
הן בעולם היהודי והן בעולם הרוסי.

מקרב משכילי-הדור אף הם לקחו חלק בכתיבה בו. ד.
א. נתנזון גם נמנה עם הכתבים בעיתון הרוסי הנפוץ
-- מהמתקדמים ביותר בבסרביה -- ,בסרבסקאיה
ז'יזן", שהופיע בקישינוב. כעורכת שלו שימשה ז'וקוב-
סקאיה, אשה מתקדמת מתנועת ,ווליה נרודה". בשנת
0, בערך, יסד והוציא בעריכתו את העיתון הרוסי
הראשון בבנדרי בשם ,יוז'ני קראי", קירב אליו את
טובי הכתבים היהודים שכתבו רוסית. כדאי להזכיר
INN‏ מהם, והוא רופא-השיניים, חין, פיליטוניסט מעו-
לה; ציבור הקוראים היה להוט ביותר אחרי הפילי-
טונים שלו. מלבד עיסוקו בעיתונאות ובעריכת עיתונו,
לא שכח נתנזון את עמו היהודי. היה תמיד בין המייס-
דים מוסדות עבור ,עמך" ודאג להם. בתנועה הציונית
לא לקח חלק, כי היה ממפיצי התרבות הרוסית בקרב
היהודים, שהאמינו, כי בבוא חילוף השלטון ברוסיה
יוטב גם ליהודים, ובימים ההם ראו סתירה בין שאיפה

—. 98 ==

הקהילה

ורטהיים, שמואל אימס ואחרים. כמובן, לא חסרה בוועד

ישראל", ותקיף:הקהל ר' שבת'ל ברמן, אברהמ'ל
(,קוימענקערער").

גם NINA‏ של

זלמן

מנקה-הארובות

a

בעיר הביטו בו בקנאה. הוא היה אידיאליסט, וכזה

ראשון על קטר מסילת-הברזל, רבים מהנוער היהודי

עירנו, שחשק בעבודת-כפיים -- וזאת -- ללא כל
הכנות מוקדמות. לשם זה בחר לעבוד כמכונאי יהודי

עבר, וקיימנו זאת במאמצים מרובים. בשנות 1917-18
בימי מהפכת קרנסקי, הוא היה הראשון מבין יהודי

מהחרדים היה היהודי החרדי והפרנס מבין

בה) היו האחים י. ומ. אימס, ויינשיינקר הרוקח, לייבל
בלאנק מטחנות-הקמח,

וחיים פוסטאן.

אלכסנדרוב

ער, וגזרנו זה על זה לשוחח בינינו לבין עצמנו בשפת-

הקה

כלה
ילה

ו,חברה
מבין ה

פרוגרסיביים (עד התערבות ה

ציונים

שנינו חלמנו על הוצאת ביולטין בעברית,

שנועד לנו-

איך

דרשו פיקוח,
האחרות, כמו
נסת-כלה"

%
%

,מלביש

על ה,קורובקה
-ערומים" ,מעות
קדישא".

"חיטים"

אה
הפעילים ביותר בוועד

כ"

הנאים,

שער ועיניו עיני-תכלת גדולות.
מחייכים שנשקף מהם טוב

אשווה
By‏

זכור לי

,

לנגד עיני פניו

ביחוד

/

ועל ה

מחלקות

שופע-אור,

טוב-לב,

מסור לחברים,

ודואג לזולת,

בהיר-

+ ב‎
rc
rs
כ םרת‎
4- | ₪
SA
ror a
= תח ם‎
1 + ¥
אי אי ם‎
rai is
₪ +=
= 94 =
> די‎
855
Ppa
es
a 8 8
aR &
fie
PER
= 877
תג‎ Lf .ר‎
> א‎ 5
| 5 5
Zn
4 ! a
An ht
= = ם‎
4
| =
r
: 8
« וי‎
a ' שש‎
- ₪
c 5
/ 0
= מ‎
r i
| =
0 fi
% cr
> A
- | ₪
575
60 ב‎
a ie
- 5
| ae
an
i
SA
T<
םב‎

ועד הקהילה

ה,תלמוד תור
כנגד כולם

ה

/

(לקיים את ה

פסוק :

ם ונטל תחת חסותו את ילדי

,ותלמוד תורה

והנצרך

9

זו ,דאס

ראינה.
דאגה

ה

ציר
3:

בעיר קראו לקופה

אידישע בענקל".

קטן

מיוחדת לפשוטי

לב יהודי חם,

והם

עמדו בראש ה

דואגים לאיש ה

התערב בחיי

זה

,

שהיו קרובים ללבו

.
9

גילו:

סטודנטים ב

,,דיפו" של ה

רכבת

,

1920

=

et

ne

יי
oe‏
יא

א
Se‏

aoe
eee
mes

:

on

et

see
ae

vit
sen

yes

ae

א

א

6
aS

=

ise

א
Se‏

a

ee

“A
2

8

oe
יי‎

2
Oise

ר
nee‏

oe

Ss
ae

%
+.

ה

ל

Ses

Se

4

יי
5
me‏

2

eure
ee

sate

6

2

os

te

ee

ate

2

ל

:

a

oot

Se

oe

=

<

oN
seer

ae
SR 0
יע‎
ו‎ cane
Ae ORGS
יט‎
ל‎
8

a
=

א

5
א

א

א

:
סאל
6

יי
א
א

א

יט
א

on

aoe

אל

a
6

א

אי

a

2

ל

ה

Soe

ב
es a‏

co

=
Seen

=
:

א אע

א

:
א אל
oe‏

2

=

scales

ל

ה
ee‏

Secret
os
pes

on
one

=

ל
Ss‏

Se

Seu

So
ate

הרוקח ויינשיינקר, אלכסנדרוב ועוד. כל אלה paw‏
מעורבים בחיים הציבוריים היהודיים בעיר, היו בעלי

ועזרו על-ידו השוחט ר' משה'לה סברדליק (סבר),

נח ולא

היקנה להם השכלה כללית. בעל לב יהודי רגיש, לא
שקט עד שעסק באיזו עבודה ציבורית. חיים-

הבריות, חינך את ילדיו בחינוך מסורתי לאומי וגם
הירש ווייסמן בא לבנדרי מהעיר פרוסקורוב שבאוק-

חייו (שלדאבוננו היו קצרים), עמד בראש המוסד הזה

חיים-הירש וייסמן, סוחר, משכיל ומכובד, מעורב py‏

לעזרה לסוחר היהודי הזעיר ולבעל-המלאכה ; כל ימי-

הוא היה ראשון המייסדים של הקופה הראשונה

תחום לעצמו, והיו מסורים לו. מהם כדאי להזכיר את

חיי הציבור בעיר לא התנהלו רק עלזידי ועד
הקהילה, כי היו גם עסקני- ציבור bow‏ אחד מהם בחר

לא נטל חלק.

זו לבין הפעולות הציונית, גם בפעולות ועד הקהילה

הכרנו אותו, אלא לדאבוננו הרב -- ולצערה של המש-
פחה -- הלך לעולמו אחרי מחלה קצרה והוא עדיין
צעיר לימים. מותו עשה רושם עז על חבריו וכל יודעיו
התאבלו עליו. יהי זכרו ברוך.

אבות-הקהילה בסוף המאה התשע-עשרה

אבות הקהילה היהודית בבנדרי -- עד כמה שאז-
כרם עוד -- ולפי המסורת שהיתה בידינו מאבותינו,
שראו אותם כמייסדי הקהילה ומנהיגיה בסוף המאה
שקדמה, הם: איצי ניסנבוים, וולוולה אימס, מרדכי
קלמן פניטש, שמעון סולטאן, וי. פרלמן.

כל אלה נימנו עם חוג החרדים, סוחרים עשירים
ונדבני-צדקה. on‏ שמשלו בכיפה בשעתם בוועד הק-
הילה, am‏ שהיו מראשי-המדברים בה ; ראשון להם היה
ר' איצי ניסנבוים \אותו אזכור, ועל האחרים שמעתי
מאבותי).

ובכן, ר' איצי היה איש-המעלה, בעל-צדקה נדיב-
לב, וידו רחבה, לאביוני-העיר דאג כאב לבניו. והיה
בנפול סוס אצל מוביל-המים פנה לר' איצי, וכן “pan‏
דוויזניק " והאיזבושטשיק "* וכלה ללא נדוניה -- למי
היא תפנה, אם לא לר' איצי! אלמנה שאין לה במה
לשלם שכר-לימוד למלמד אף היא היתה שוטחת תחי-
נותיה בפניו. לא היה אחד שיצא מפניו בידים ריקות.
וכאשר הגיע זמן של מעות-חיטים והיו פונים אליו
למתנת-ידו, היה משיב ,כמה שכל יהודי-העיר יתנו
יחד, אני אתן נגד זה כפליים". וכאשר ראה שבני העיר
היהודים, ובמיוחד האביונים שביניהם, זקוקים לאיש-
פוז, ond opm op‏ בית-חולים חדש, לפי מושגי הזד
מנים ההם -- בניין שהיה לתפארת העיר, ושם נקרא
לו ,דער אידישער שפיטאל" (בית-החולים היהודי).
זהיות שהיה עשיר גדול, התנהג בחייו ברחבות. כל
בוקר היה נוהג לצאת בכרכרה שלו, הרתומה לזוג
סוסים, לפקח על העבודה בבית-החולים, וכאשר מצא
שלא נהגו כראוי, היה משליט סדר.

וכמותו גם האחרים שהזכרתי, הצטיינו במידות
נאות ; ובאשר לחלוקת צדקה לעניים בערב החגים,
באחזקת בית ה,תלמוד-תורה", ובית הכנסת-אורחים
-- היו כאילו מתחרים ביניהם ורצו להקדים זה את זה.
על כן היו מכובדים מאוד בעירנו ומקובלים כפארה
של העיר.

מנהג נאה נהוג היה בעירנו (כבקהילות אחרות)
באותם הימים, שנמשך עד לזמננו אנו: בלילי שבתות
> ,בינדוויז'ניק" -- בעל עגלת-משא, בנוייה קורות ארוכות
על ארבעה אופנים, רתומה לזוג סוסים.
,,איזבושטשיק" -- בעל כרכרה, לצרכים שמשתמשים במו-
נית בימינו.

היה קיים נוהג, שהשמש בבית הכנסת היה ניגש לכל
בעל-בית ומציע לו אורח לשבת. (השמש כבר ידע
להציג בפני בעל-הבית אורח לפי טעמו). הבעלי-בתים
קיבלו את ההצעה בעין-יפה. וככה יכולנו למצוא בהר-
בה בתים אורחים לשבת. לא פעם קרה שבין האורחים
האלו בעיר נקלע גם אורח-שליח מארץ-ישראל, שליחי
דרבנן (שד"ר) -- ואזי השמחה היתה כפולה ומכופלת.
לבית שנקלע אורח כזה היו מתאספים השכנים אחרי
סעודת ליל-שבת, לשמוע מפיו סיפורים על א"י ועל
ירושלים.

יושבי כותל-המזרח

הגלריה של היהודים ההם, כפי שהם יושבים
בכותלי המזרח של בתי-הכנסת סאדיגורה וטאלנה,
אזכור את כולם לפי קלסתרי-פניהם -- יהודים יפים,
מכובדים, שהדרך-ארץ ויראת-הכבוד נרחשת כלפיהם :
השרייבמנים, הסירקיסים, הווייסרים, ר' שמואל טשאפ-
ליק, ר' שלמה פאגיס, בויה אברמוביטש, יהושע רזניק,
משה'לה לוינשטיין ואברהם קושניר. בבית-הכנסת
הטאלנאי --- את ר' ש. ל. בוריס, ח. אימס. י. ומ. אימס,
ש. א. סודיט, א. פוסטרנאק, ור' הרש מאנדל. בבית-
הכנסת סאדיגורה, מחוץ שהיו בעלי בתים נאים, הם
היו בעלי מידות נאות, מה שנקרא, ,לאלוהים --
זלבריווז"?

השמשים בבתי-הכנסת, גם הם לא היו בורים
בלימודי ישראל. ביחוד שמש בית הכנסת הטלנאי, ר'
יוסל. זה היה תלמיד חכם, בר-אוריין גדול. לא פעם
נוכחתי, שבשעת הלימוד בבית-הכנסת בין מנחה למ-
עריב כאשר ,ר' לוי דער רביצינס" בראש הלומדים
ומלמדים, היו נמצאים בסוגיה קשה ולא יכלו לתרץ
אותה -- היו פונים לר' bop‏ השמש, והוא היה מראה
להם היכן ימצאו את התירוץ. והוא הדין לגבי ר' אלי
השמש בבית הכנסת הסדיגורי ור' לייב שמש מבית-
המדרש הישן. מכאן, שגם שמשים נבחרו לא רק לפי
יכולתם לשמש בבית-הכנסת, אלא שיהיו גם תלמידי-
חכמים ויראי-שמים.

הונים

החזנים שבעירנו נחשבו בין העידית שבהם, בכל
מקום שיצא שמם; עיקר עיסוקם בחזנות. היו בעלי
מידות נאות. החזן בבית-הכנסת הסדיגורי, ר' פיני
מיסונזשניק, בעל קול נעים, יודע-נגן על-פי תווים, היה
מיקירי החזנים בעיר. הוא עצמו תלמיד-חכם, מקובל
מאוד על הציבור, לא רק בבית-הכנסת שהיה מתפלל בו,
אלא גם אצל הרבה בעלי-בתים. בחגים ובימי הימים
הנוראים היה אוסף סביבו משוררים לעזרתו מבניו

= 20 ₪

ay | aoe

os

ee
2

בויה אברמוביטש
מיקירי בנדרי

7

8 5 = לה = 5 = =
תָ 2 40 ב; ו < 9% % 5
8 ם -+ ב] הו Be‏ ת
את ה 5 ואר ם = 2
* ם = הח ₪ 8 ה ם 8 25 5
! =
ache 8 2 8 &‏ = -
-ע Ss Ft‏ = = מ - 8 4 =
mam 38 "]- = | on A eR‏
m !- 2 - - =‏ = —-
fA‏ ב} BD‏ - ל cr tA‏ -
Cc 2 | = ₪ * 48‏ תת ה
-ן - ד rr‏ = 8 , |
gf fk‏ - 87 אהת ra a oS‏
ת 5 9-2 ם ~ ₪ 2 5
שר םה א 5 as‏ =
די + ~ ח rn a2~‏ -
a‏ = ה 9 ת 2 ה 2 םת על ם :
8 = ₪ 7 = ם OF G‏ א
ם 8 ה FRE -‏ ם 2 8
של תל ₪ רו i‏ < 55 ₪
= * ז תת = ? 8 ם ם ם םס
ה תא ם- > בו ו ל = ה
nna kr 2 8 %‏ ₪ = =
aa‏ ₪ = 2 ה ם 8 . 8 =
רז 1 =
םת - Aaa‏ 8 8 ם
או ? ar = fs‏ 7
roe gw & =‏ ה Qn‏
< ₪8 ₪ -]ת ₪ רו = חח =
A‏ בן anh a ana‏
8 = ה ם = 7 2 8 4 or‏
fn‏ 71 ב i am‏ ה 8 2
1 ם = 8 ₪ 2 ם 5 ₪

0
0

כאמור היה יהודי

ישראל -- ושמם ינון לברכה.

מאז ומעולם היו נדיבי-לב כאלה לפלא בקהילות-

רד, אך זה לא מנע ממנו ליתן

ID‏ נהג כל-ימי-חייו בבנדרי, עד שעלה לא"י.

תלק בחשאי, למען יוכלו להכין לעצמם צורכי-שבת.

את חלקו, שם מתחת למפת השולחן באין-רואים ומס-

oh

a

ל

ר' בצלאל שטיינר (

,ר' צלאל חזן")

=

So
Seen
see

SN

ate
Stes

oe

ל

ל

ee

te

te
as

2

=

a

0

oe

oe

Ss
cae

ב
:

oo

=

se
ts

ue

=

שהוריד את חלקו הוא, היה עיד AND‏ לבעלי-בתים
לצרף את חלקם, ועם הכסף הזה היה מבקר בבתיהם
של כל הנצרכים הידועים לו, היה מכניס לכל אחד מהם

wee
ee

2

לסעוד סעודת ערבית, בטרם הפריש ממשכורתו הש-
בועית שקיבל מהקלויז הטאלנאי, מעשר עני. אחרי

יום חמישי לא ישב

חזן בבית-

היושב בארגנטינה.
ר' בצלאל שטיינר, ידוע בשם ר' צלאל חזן, היז

טמחה שוורצמן ומוני בלבן, בנו של ר' משה בלבן,

ניצח קראסילציק. מתוך אותה מקהלה יצאו כעבור שנים
חזנים ידועים, כגון יוסף שוורצמן, בנו של הסנדלר ר'

הכנסת הטא
גם לרב צלאל מנהג היה שבכל

לקינות שלו בתשעה-באב היה נוסח מיוחד משלהן.

לנאי כל ימיו. בעל קומה נמוכ
איש ON‏ ועניו, ירא"שמיים וחסיד. הנוסח שלו היה
תחנוני, כמי שמפיל תחינתו בפני הריבונו-של-עולם
— ממאיר'ל פרומישליאנר זצ"ל. כידוע, הצדיק מפרו-
מישליאן, למרות שהוא עצמו אביון גדול היה, ידע
לחלק מעשר עני מהפדיונות שקיבל מחסידיו שמהם
נתפרנס -- וחילק לכל נצרכי חסידיו בכל ערב שבת.

היה חסיד טאלנאי, אך מידה ANI‏ למד -- כנראה

-
וו

ae

ett

5

ae

ee

ae

6

טע

4

ימחובבי חזנות נעימי-קול שמבין הנוער; על המקהלה

עצים -- במקרים מיוחדים -- לפנות אליו. כה בקי
היה באומנותו, שלא אחד הציל ממוות. וכן ניתנה לו
רשות גם לרשום תרופות, אמנם, מוזר היה בהליכותיו,
oy‏ המקל תחת זרועו. סימן- היכר שלו -- שהיה נוגס
את שפתו התחתונה. כך היה נוהג להיכנס לחולה. כאשר
רק נכנס לבית המזמין אותו היה פונה בטרוניה: ,מה !
לא מצאתם למי לבלבל את המוח ? החולה יישאר אי"ה
בחיים !"

רופאים טובים לא חסרו בבנדרי, מהם ראיים
להיזכר : ד"ר ברנשטיין -- רוסיפיקטור מובהק; בורו-
בסקי -- בעל לב יהודי חם; וונדרבארג -- מוזר,
עצבני וקפדן -- רופא בית-החולים של איצי ניסנבוים ;
ריינומן -- בנו של המורה ריינומן, ומהגויים ד"ר
דובגל, רופא צבאי, ידען במלאכתו אבל שיכור גדול
וגם שונא-יהודים. לעומתו ד"ר פטרוב, רופא המרפאה
הרוסית, היה איש נוח לבריות ונעים לאוליו.

יהודים ,,יוצאי-דופןי

שני יהודים יוצאי-דופן ניכרו בזה, שבין פקידי
הממשלה הצארית היו היהודים היחידים בעיר. הם היו
חלק מן הנוף הבנדראי, שלא יתואר בלעדיהם. הראשון
בהם, השוטר כהנוביטש, שנבחר כפי הנראה לתפקיד
זה -- על AN‏ היותו יהודי -- משום שנשאר TY‏ מה-
צבא הניקולאייבי (מהקאנטוניסטים שנשבו והוגלו
בילדותם בימי ניקולאי הראשון). שפתו היתה רוסית
מובהקת, וגם האידיש שלו היה במבטא רוסי. דמות
מיוחדת ונבדלת. זקן רחב ועבות עטר את פניו, מכנסיו
תחובים במגפיים וחרבו לצידו -- בבגד-שרד כראוי
לשוטר (,גארדובוי"), היה צועד בעיר בצעדים מהירים,
ay‏ התיק תחת זרועו. עבודתו במשטרה היתה לחלק
הודעות מטעם המשטרה לתושבי-העיר. לעתים היה
גם עומד על המשמר ליד הדלת של התיאטרון הבלא-
נובי ולפעמים על יד הדלת של ה,אודיטוריה", כאשר
הועלו שם הצגות.

השני, ר' יעקב ליאב שירת כפקיד יהודי ממשלתי,
היה השוקל בתחנת הרכבת הישנה בבנדרי ונמנה על
פקידי מסילת-הברזל בבנדרי. גם הוא חבש כובע-שרד
עם קוקארדה; הוא היה יהודי שקט, בעל-נימוסין, נוח-
לבריות, ירא-שמים ומכובד מאוד. איך הגיע למשרה
הזאת ? -- נעלם ממני. את ילדיו חינך ברוח המסורת
היהודית ויחד עם זה היקנה להם גם השכלה כללית.
את אחד מבניו שלח בשנות העשרים כחלוץ בין החלו-
צים הראשונים מבנדרי לארץ-ישראל בעלייה השלי-
שית. כאשר נכנסו הרומנים לבסרביה, עזב את משרתו
ועבר pon ay‏ ממשפחתו לארץ, כאן השיא את AND‏
ובנו שהגיע לפניו לארץ. אשתו של ר' יעקב ליאָב

היתה ממשפחה מיוחסת בעירנו. (להלן עוד ייכתב על
משפחות אחרות מעירנו, שעלו בעלייה השלישית.)

ANNA‏ הכלכלי של התושבים היהודיים

רוב יהודי בנדרי היה מורכב : מסוחרים, מחנוונים,
ממתווכים ומסרסורים, מ,כלי-קודש" ומהמקצועות
הידועים בימינו כמקצועות ,חופשיים". היו שעסקו
במלאכות שונות : חייטים, סנדלרים, נגרים וחבתנים,
בורסקים, פחחים, כובענים ופרוונים.

כל המלאכות הללו היו נתונות בעיקר בידי היהו-
דים, לכן נקראו ,מלאכות יהודיות". במסחר עסקו
סוחרי תבואות ויין -- ענף שפירנס עשרות משפחות.
בעיר היו מצויים אמברים גדולים לתבואה וגם מרתפי-
יין גדולים.

מהסוחרים הגדולים ראוי להזכיר את ר' אשר
קישינובסקי, שעמד בראש סוחרי-התבואה. איש הגון
וסוחר מכובד, בעל-בעמיו, בעל מידות maw‏ ונאות,
ואת מוצא-שפתו שמר. היה בעל-צדקה גדול ואהב
להטיב תמיד למי שמצבו דחוק. הודות לשמו הטוב,
שהלך לפניו, היה מקובל גם בקרב השררה, והמלצות
שניתנו על-ידיו היו להועיל.

שני לו -- משה חכם, גם הוא סוחר-תבואה גדול.
בר-אוריין. היה בין הפעילים הציונים הכלליים, מסור
לרעיון הציוני.

ראויים להיזכר השרייבמנים והסירקיסים.

על ראשי סוחרי-היין נימנה ר' משה רבינוביץ.
תלמיד-חכם, שחיבר חוברת בעברית. ביינותיו היו
משתמשים לארבע כוסות אפילו המהדרין-למהדרין.

ר' שלמה פגיס -- יראדשמים, מכובד, TAI‏ ובעל-
צדקה.

pa‏ סוחרי-קמח, שמלבד היותם סוחרים, היו גם
תלמידי-חכמים ומשכילים -- שמואל-אבא סודיט —
עוד סוחר קמח היה ר' הרש ווייסר, אביה של רופאת-
השיניים הראשונה בעירנו -- אניוטה ווייסרדבוריס.
משכיל, חקרן, מעורב בשתי התרבויות : היהודית וה-
רוסית. איש פיקח, בעל עצה ותבונה. לילדיו היקנה
חינוך כללי ועברי ואת ביתו נהג ברוח תרבותית ול-
אומית.

בעיני-רוחי אראהו עומד נשען על פתח-חנותו
ומתבונן, שקוע במחשבותיו, בעולמו של הקדוש-ברוך-
הוא. אהב להיכנס לוויכוח חקרני, מקורי במחשבותיו,
רחב-דעת ועמקן.

לסוחרי-העצים נשתייכו דוד ושלמה סטוליאר,
(ברחוב קרפוסטנאיה), לסקין, גוליגורסקי, מאחורי בית-
הסוהר בואכה פרוור גיסקה.

סוחרי-המכולת היו האחים י. ומ. אימס (חנותם
היתה הגדולה ביותר מסוגה).

ו

סוחרי-הדגים -- משה'לה סלטונוביטש, משה'לה
לוינשטיין.

בעלי בתי-המרקחת : מולמאן, זיידמן וויינשנקר.

כל אלה שהוזכרו -- אנשים הגונים, בעלי מידות
טובות, מעורבים עם הבריות ומכובדים על כל בני
העיר, מהם שומרי-מסורת, חרדים ומהם מהמתבוללים
המובהקים, (פרט לויינשנקר, שאצלו הורגש ניצוץ
יהודי... אהב לפעול בתחומי הקהילה היהודית). הא-
חרים מסוגו היו הרוסיפיקטורים -- שוחרים מובהקים
של התרבות הרוסית. גם מבין העם הפשוט, העמלנים
שחיו Sy‏ יגיעת-כפיהם, ראוי לציין דמויות חיוביות.

חייטים: החייט לאטמן, היה מהפעילים בתנועה
הציונית בעיר. בביתו היינו מתאספים לדיונים בבעיות
ציוניות, בהפצת שקלים, בחלוקת אגרות שהגיעו מה-
מחוז. כל אסיפה כזו היתה נסתרת מעיני המשטרה;
כידוע,. בזמן הצאר התנועה הציונית היתה אסורה,
בדומה לכל תנועה ליבראלית בימים ההם. לכן צריכים
היו להזדקק לכל מיני תחבולות ולהיעזר בהן, להסתתר
מעיני המשטרה. ביתו היה פתוח לעבודת-מחתרת זו.
במיוחד היו מתאספים אצלו בשבתות סביב שולחן
ערוך עם כיבוד (לשם ראווה) ועוסקים בעניינים שעמדו
על סדר-היום. הוא עצמו היה מבקר בבתים להפיץ
שקלים. שימש בתדירות גבאי בית-הכנסת של החייטים.
בהיותו ציוני מסור הגשים שאיפתו -- עלה לארץ עם
החלוצים הראשונים של העלייה השלישית. הוא ואשתו
נפטרו בארץ. השאירו אחריהם בנים ובנות, ההולכים
בדרכי הוריהם.

ראוי גם להעלות זכרו של שלמה בוכבינדר, אף
כי לא היה AD‏ פעיל בתנועה הציונית, היה מסור
לחיבת-ציון. גם הוא -- כקודמו -- היה הגבאי השני
באותו בית-כנסת. הוא שלח את אחד מבניו, עוד בשנת
0, לארץ-ישראל, עם העלייה השנייה. בן זה התקרב
לתנועת-עבודה, היה חבר קיבוץ; כעת, ny?‏ זקנתו,
נמצא בבית-אבות. גם הוריו עלו לארץ עם חלוצי
העלייה השלישית ופה נפטרו.

עוד יהודי הגון אדם יקר שנמנה עם בעלי-המלאכה
היה בעיר pan‏ הסנדלרים -- ר' שמחה שוורצמן.
יהודי שומר מצוות, אוהב תורה ושוקד עליה. את בנו
יוסף מסר, בהיותו נער, להיות משורר אצל פיני החזן :
יוסף זה עצמו נעשה כעבור שנים חזן בארצות-הברית.
את ילדיו חינך ר' שמחה שוורצמן בדרכי ישראל ומ-
סורתם.

הובלת המשאות בבנדרי -- שפע התבואות, היין,
הקמח והפירות למיניהם -- בין אם למסילת-הברזל

גג ,, בינדוויגותי' -- עגלות בנויות קורות ארוכות (ר' לעיל,
9(

ובין ox‏ למזח אשר על הדנייסטר — נעשתה על ידי
;בינדויגות" יי

מה,בינדויזניקים" הללו way‏ למעננו במחסן וב-
חנות. לנגד עיני עולה דמותו של מר סובול, שהיה גר
בבית קטן משלו שעל גדות הדנייסטר ושם גם החזיק
את אורוותו. יהודי יקר-רוח, יראישמיים גדול, שמר
תמיד, בכל תנאי, מוצא-שפתיו -- ומעולם לא הפר
הבטחתו. לכן היה מקובל על תושבי העיר ומכובד
עליהם. איפשר לילדיו השכלה כללית. אחד מבניו
למד באוניברסיטה בחרקוב ואחר כך עבר לקיוב.
יהודים כאלה, שקיימו לימוד תורה גם בהיותם עמלים
קשה לפרנסתם, היו לכבוד לעירנו. יהודי זה נספה
מכדור בשעת חילופי-היריות בין הבולשוויקים לבין
הרומנים משתי גדותיו של הדנייסטר.

עיבורה של בנדרי

נראה בעיני, לצורך תיאור זה, לחלק את העיר
לפי אזוריה, פרווריה ותושביהם. אינם דומים תושבי
חלק זה של עירנו לתושביו בחלק אחר. כל אזור ואזור
וסוג תושביו, הנבדלים מזה כאילו לבשו אופי מקומי
משלהם; שעוצב במרוצת השנים.

האזור המקיף ממיכאילובסקאיה (הנקרא גם ,דל
מלמדיש'ע גאס") עד הקאושנסקיה, היה לו צביון
משלו: רוב תושביו היו pan‏ השוחטים, המלמדים
וסתם ,עמך". ואילו האזור שמסובורנאיה עד ה;אודי-
טוריה" היה שונה: מיושב היה בעלי-בתים, חסידים,
סוחרים ידועים, כגון: השרייבמנים -- ור' שמואל
בראשם, הסטוליארים שהיו סוחרי-עצים, כל אלה
שמקום-התכנסותם היה בית-הכנסת הטאלנאי, ששכן
בתוכם.

מן ה,אודיטוריה" ועד ה;גיסקה" היו מתגוררים
סוג מיוחד של בעלי-בתים -- מיוחסים. זה היה אזור,
המכונס כאילו בתוך-עצמו, וכל אחד ידע את הנעשה
אצל שכנו. הקרבה הגיעה עד כדי כך שאפילו השתדכו
זה עם זה. היו ביניהם סוחרי-תבואות, יין ובעלי מחסני-
עצים. הבעלי-בתים המכובדים שבעיר: ר' עזריאל
שרייבמן, ר' לייזר-יונה פארקנסקי, ר' יחיאל בורטניק,
ר' הירש לאסקי ור' אלטר פוסטרנק.

שונה ממנו לחלוטין היה האזור המקיף את חרו"
זינסקיה ואגב, זוכר אני, שעד 1907 נקרא הרחוב הזה
דריבאסובסקיה), ניקולאיבסקיה, פושקינסקיה ואלכ-
סנדרובסקיה. על-פי-הרוב MA‏ כאן היהודים “WV‏
רבים בין הגויים, ביחוד המולוקאנים. כאן גרו מהעילית
של העיר -- יהודים מכובדים, סוחרים בקנה-מידה
נרחב. ר' אשר קישיניובסקי (שכבר הזכרנוהו לפני-
כן), ר' חיים וולוביץ -- יהודי יקר-מידות, ירא-שמיים,

יו

ישרדהליכות oy‏ אלוהים ואדם. גידל משפחה לתפארת.
מולמן הרוקח, שהיה ראש המתבוללים בעירנו, אדם
מנומס וישרדדרך 3 בעל אינטליגנציה רחבה, וכן גרו
שם יהודים משכילים ומקובלים בעיר. היה זה אחד
האזורים השקטים -- שם שכן גם הדואר וה,זמסקאיה
אופראווה". ?' השפה הרוסית היתה מהלכת כאן בראש
חוצות -- בקרב הנוער, במיוחד.

אזור שונה מזה מקצה רחוב קאושנסקיה עד סר-
גייבסקיה עד הגלינישעס ; באזור זה גרו יהודים תל-
מידי-חכמים, כגון ר' משה סברדליק, אהרן-משה שני-
אורסון, שהוזכרו לעיל -- עד ,פנייהעיר" כהבלאנקים,
-- יהודים עשירים, נדבנים, פעילים בקהילה היהודית
ובחיים הציבוריים היהודיים בכלל -- שם נמצאה טחנת-
הקמח שלהם. משה שטרן, גולדנפלד -- בעלי בית-
חרושת לבירה, יהודי עשיר, השתייך לאינטליגנציה
בעיר. לשני הבתים הללו -- הבלאנקים והגולדנפלדים
-- היתה השפעה לא מעטה בעיר. לידם חיו עמלנים
פשוטי-עם, פועלים לכל עבודות בעיר; תקועים בע-
ניותם וקשי-חייהם, מרוכזים היו בגלינישעס, שנמשכו
מן הבקעה עד שקשה היה להבדיל בה בין רחוב לרחוב.
בחורף היה הבוץ שם עמוק. אזור זה גם הוא היה מעורב
יהודים וגויים, קצאפים שחיו שם על גדות הדנייסטר
והמעגן. כמו באזור המולוקאנים היחסים בין היהודים
והגויים היו תקינים. כאן התגוררו מפקדים שיצאו
בדימוס מהשירות הצבאי. בניהם של אלה -- ,קדטים"
(צוערים) לפי השכלתם -- היו ,יודופובים" (שונאי-
יהודים), אשר לא פעם נטפלו לילדי-יהודים שעברו
ברחובם, היו משסים את כלביהם הרוגזים על נערים
יהודיים, שלפעמים לא טמנו ov‏ בצלחת והעזו ללחום
בהם באבנים ; שני הצדדים יצאו על-פי-הרוב, מהמאבק
הזה בראשים מחוצים...

החיים הציבורייס והפוליטיים

בנדרי ANN‏ את עצמה כחלק בלתיינפרד של
התנועה התוססת ברוסיה במאה הקודמת. טבעי, איפוא,
שהשפעת התנועה הלאומית היהודית בשילוב עם רוח
התרבות הרוסית, נתנו אותותיהן בהתפתחות שהורגשה
כבר בשנים האחרונות של המאה הקודמת: גם בקרב
האינטליגנציה היהודית היתה תסיסה, וסימניה: ההת-
קוממות נגד ההתבוללות ששאפה להחדיר בקרב ההמו-
נים היהודים את האמונה בפתרון מתעה של בעיית
היהודים. האכזבה מתנועת הפרוגרסיביים *' של האינ-

3 ,,זמסקאיה אופראווה" -- המשרד המשפטי האחראי לניהול
ענייני החקלאים ובעלי-הקרקעות.

13 ,,פרוגרסיביים"--בימים ההם ברוסיה מובנו של מושג היה :
התביעה להנהגת ליברליזציה בממשל הממלכתי.

טליגנציה הרוסית, שהיתה תוצאה מן הפרעות ביהודים
שנתחוללו בקישינוב ובאודיסה, שיכנעו TY‏ יותר את
האינטליגנציה היהודית, שהפתרון אינו בהתבוללות,
וכי יש לחפש את הדרך לגאולת העם על-ידי שיבה
לעצמו, לנטור את כרמו הוא ולא כרמי-זרים..

הפעילות התרכזה, בעיקר, במוסדות. הקואופרציה
האשראית, ספריות ציבוריות, חדרים ובתי-ספר אשר
רוב מוריהם היו ציונים מסורים ופעילים. מלבד זאת
באה לביטוי העבודה המעשית בהפצת שקלים, באיסוף
כספים למען קרן הקיימת לישראל. בייחוד התרכזו
חוגים בקרב המתלמדים ושאר חלקי הנוער, כמו פקי-
דים, זבנים, חייטים ותופרות. כמובן, שבמרכז עמדו
המורים העבריים והם אשר חינכו דור שלם של עברים
וציונים נאמנים. רכים מהם היו בין החלוצים הראשו-
נים בעלייה השנייה. הראשון בהם היה חנינא קרצ'בסקי,
ששימש כמורה למוסיקה בגימנסיה ,הרצליה" בתל-
אביב, והוא שמשך אחריו חלק ממשפחת הזיפשטיינים.
אחריו באים כספ, מראשוני ,הפועל הצעיר" בארץ,
עובד דפוס היה, והראשון שערך שביתה בדפוסם של
האחים שושני בארץ, נגד ניצול של פועלים. אחרי כך
נעשה בעצמו בעל דפוס גדול ברחוב העבודה, הקיים
עד היום בהנהלת בנו ואחיו בקריית-המלאכה בדרומה
של ת"א. השלישי בעלייה זו היה בוכבינדר, חבר ,פו-
עלי-ציון". (זכורה לי עדיין יציאתם מבנדרי לארץ-
ישראל).

הציונות הכתה שורשים, בעיקר בשתי שכבות של
הקהילה היהודית בבנדרי: בקרב האינטליגנציה --
זו השכבה אשר כבר הספיקה לספוג לתוכה את טעם
ההשכלה הכללית והעברית. ובקרב שכבת הסוחרים
הזעירים ובעלי-המלאכה. החוגים הדתיים עמדו אז
מנגד לתנועה הציונית ולא התערבו בה.

הנוער הלאומי התרכז ב,צעירי-ציון" ועפועלי-
ציון".

כמו ביהדות מזרח-אירופה כולה, גם בבנדרי צמחה
התנועה הציונית כולה מ,חובבי-ציון". הפעולה התנהלה
בעיקרה על-ידי הד"ר שלמה בנדרסקי -- ראש המ-
דברים של הציונות בבנדרי. יקר-רוח, אציל-נפש
וטהר"לב, השתתף בקונגרסים הציוניים הראשונים
ונבחר כמזכיר גליל בסרביה של התנועה הציונית עד
בואו של ד"ר יעקב ברנשטיין-כהן. ניהל את הדואר
הציוני, poy‏ בהפצת מכתביודחוזריו שהגיעו מהמרכז
למען הציונים הפעילים. בחום-לבבו הצית ניצוצות
בנפשות היהודים והטה אוזניהם לתנועה הלאומית
הציונית. השפעתו של ד"ר שלמה בנדרסקי היתה לא
רק על ציבור-המשכילים כי אם גם על אנשי-העמל,
שנהו אחרי החוג של ,פועלי-ציון". ריכז סביבו את
המשכילים הפעילים ביותר מבין יהדות בנדרי, כגון

= 829 א

ר' הרש קוגן, יהודי משכיל ותלמיד-חכם, נואם מובהק,
בעל השפעה רבה על קהל שומעיו -- ודבריו נהפכו
לאמרות-כנף בעירנו; את מר ברוך חולודנקה -- שתי-
ארתיו לעיל -- וכן סטודנטים. ד"ר שלמה בנדרסקי
נפטר ביום י"ח בחשון תרס"ט (1908).

באותה שנה פרצה מגפת טיפוס הבהרות -- בעיר
טיראספול הקרובה לבנדרי, מעברו השני של הדנייסטר.
ידי הרופאים באותה עיר היו מלאות עבודה ולא הספיקו
היאבק oy‏ המחלה. טיראספול לא היתה בתחום-עבו-
דתו של ד"ר שלמה בנדרסקי, אך כרופא הנאמן לשבו-
עתו לא נרתע ויצא לעזרת חבריו. אירוניית-הגורל היא,
שמבין כל הרופאים המקומיים בטיראספול נדבק ד"ר
בנדרסקי ולא קם מהמחלה. בהיוודע על פטירתו העצב
והצער היו גדולים בעיר, גם בקרב התושבים הגויים
שכיבדו אותו מאוד, כרופא וכאדם. לוויתו היתה רבת-

אחרי הסתלקותו של ד"ר שלמה בנדרסקי החלה
התארגנות מחודשת בקבוצות הציונים בבנדרי, מתוך
אחריות להמשך הפעולה. הקבוצה החדשה, שנטלה על
עצמה להמשיך היתה מורכבת : הרש קוגן, מסור לרעיון
הציוני, איש נמרץ ונבון: המורה נח ליפשיץ, שיצק
מים על ידיהם של ,חובבי-ציון" עוד בקישינוב, ואחד
מהמקורבים ביותר והעוזרים לד"ר בנדרסקי, הוא והרש
(צבי) קוגן היו מראשי המדברים בתנועה, שאליהם
נילווּ ישראל בלאנק, משה חכם וברוך חולודנקה. אלה
ייצגו את התנועה הציונית הכללית בעיר באותן השנים,

,,פועלי-ציון'י ו,,צעירייציון"

בתחילת המאה הנוכחית, החלו להתגלות ניצני
הניונות העובדת, שנשאה עמה שאיפה wind‏ את חיי

,,צעירי-ציון" בבנדרי (תרס"ו -- 1906(
ot‏ שפרה אימס, 2. לאה רבינוביץ-גרינברג, ‏ 3. חנינא קרצ'בסקי, 4. MAN‏ ריבלין,
5 חיים גרינברג, 6. פאולינה בנדרסקי, 7. נח ליפשיץ, 8. יונה גוגול,
ANON .9‏ ליפשיץ-פספ, 10. דוד נתנזון

רושם; מכל המחוזות של בסרביה הגיעו משלחות של
התנועה הציונית. השתתפו גם מהשררה של בנדרי
ונציגים אחרים של הציבור הנוצרי העירוני.

חיים גרינברג שהיה אורח קבוע בבנדרי, מפעיל
בתנועה הציונית-הסוציאליסטית, קיים עמו קשר הדוק
בפעולה הציונית, לרבות קשר ידידותי. גרינברג היה
אחד מבעלי-הכשרון הגדולים אשר נתן ביטוי ליסודות
התנועה. הצטיין כנואם מזהיר, שהלהיב את הנוער
וכפולמסן נמרץ שנלחם בשער עם המתנגדים לרעיון
הציוני. בימים ההם היה צעיר עדיין; נעים-הופעה,
ברחובות העיר יכלו לראותו מהלך במגפיו, כובע עגול
לראשו ושכמיה על כתפיו. כל ביקור שלו בעירנו היה
בבחינת חוויה לנוער הציוני המקומי.

העם בארץ-ישראל על יסודות עבודה ועל-ידי פרודוק-
טיביזציה, להבריא את מצבו האנומלי של העם היהודי
במולדתו.

הנוער הלומד היה ,החלוץ העובר לפני המחנה"
והעם נמשך אחריו. המורה גוגול, (שכבר היתה לי
ה.דמנות להזכירו), יחד עם חיים גרינברג מראשי ,צעי-
רי ציון בבסרביה, היו מהראשונים שהניחו את היסוד
לזרם של תנועת-עבודה בציונות. בהשפעתו של חיים
גרינברג העמידו את עצמם לעבודה ארגונית מיטב
הנוער המתלמד בעיר. זו היתה התחלה נאה; ואילו
העבודה האינטנסיבית בתנועה הזו התחילה רק אחרי
מהפכת שנת 1917 -- בייחוד לאחר הכרזת הצהרת
בלפור.

2-+ 33

אטא אטא 2
= ר על בי יניע יע ייבעט = :
א “ א אי : א א : ete cea‏ וננ saints mate‏
Ses‏ : ענעי 2 ae sae spo een eee oe‏

cee לי‎

se

ל ל tenes‏ > ו 5 ל ייר : ל
עי יע אטא יי oa Stents‏ ל oe‏ מו יע ר ר

יט

א : : א : א

os RS‏ ל ו a‏ יי וי ל ו ו ל oc‏ ארי

pees es עי יל ל ב‎ 6: = oe a no peers: ר‎ See
ee

Ee RTS

een

Seen AOC ER

א
יא

א א : = ל יי 2 1 ו ל ל en‏ % . 1 0 -
eee‏ 2 : : ל ו 5 א 5 2 ל א = Sheree ve‏ 2 ב
es‏

ea

ute‏ א
ce‏

ore
scatter
ל‎
ל‎

Se
pe
ר‎

:

ו

יא
Sones‏

sete

we

tet. 5 0 se
: א : אי אל יי‎ aes ee ו ל‎ generat or SUSE RN, «Can ne ou ate a יל‎ RR eR 2 =

7

6 פא ו es‏ ל
ל ל לו . : 5 ל ל 5 ל

0 אי א‎ A sane ל‎ ratte! 5 ו ל א א א א עי ייט א א‎
a ו‎ ee Pocus יט יי‎ Soe ר : כ‎
ל אי‎ eer erat oe 5 ל‎
ר‎ :
א‎ = eee
= 0 ה‎
= Se oe 2
ote Sos 5 ל‎
ee eee See
= Sta snore ee
See . > ses ל‎
ל ל ל ל ל‎
oe 5 oa SRS : : קר‎
oo cee Sanne Sou era cent ete te Sis Sanne ca
sees 0 ו ל‎
= 0 אנ‎ = OS 5 ל‎
0 ל‎ 2
Be aoe
5 ל‎
ל א‎
se
5 oo
ל ל‎
: = uae
5 ד‎ an
א‎ =
sone = 5
ו‎ : Ree
mee - א‎
1 ms eee
ose ae oe ste 5
cae ce See =
ae et “ pee
ל‎ 2 =
ל‎ 5 2 :
א‎ = a cee
Rec = se x : ל ל‎
יי 6 לאל‎ : : 2
א‎ ee 5 oe
ל ו‎ ae re
0 2 2 2
ב‎ : me 5
Berra 5 se
se ee - = ו‎
ל‎ : = 5
0 ose ss = owen 3 /
nae 5 : ae ו‎ : -
: 6 sees י-ציון" בבנדר עג על יי‎ ="
Nae 2 ל : ונ : רנ 3 א אע‎ sii sera ms
ee te ל ה‎ See אט‎ - Seen eles : a 5 אט לי ‘ יא : א אי ר‎
יי : ל : : א א אי אט יא וי‎ ie earns . יי יי‎
5 UES Sat Se Seen יע ב‎ ORSON Seer א ל‎ oe א‎
ו‎ SSR een en א ר ל 0 ל‎ Bo. SS OI ee ל‎
sete ל 0 ל‎ UR eee ESE RRP ure ו ב‎ Staats א‎ - Raters are א יא‎ 2 sate arses SE א עטאט‎ 0 ras אטאל‎ ee me ל‎ x ears 8 tates

כידוע, היו השנים 1910 -- 1917 שנות-קיפאון בהתפשט התסיסה הכללית בחוגים המתקדמים שברחבי
בפעולה הציונית ברוסיה בכלל ובבנדרי בפרט. חוץ רוסיה, החלה התעוררות בציבור היהודי ובתנועה הציו-
מאוסף כספים למען הקרן קיימת לישראל והפצת שק- נית. ,צעירי-ציון" התחילו לפעול בממדים נרחבים :

Be it יז א ר ל‎ PS A . . SSRN NOG See 0 א א‎ at
See א‎ : 0 Sore : . ו‎ ee > Se

לי
Dope‏

eter
ene

-
tock

ae

is

2

ee

4
ite

:א
עי

tet
יי‎
א‎
יל‎
2

So : = Ste en
gener we ae 0 ל ל‎ 5
te א איה‎

בי

א
tesa‏

ea
ש‎

%

tenes

טיו

ל

eerie
2

ו

ior

settee

ee

2
5

ל

0
ne

2
2

2

2
Reset

esta

a

6

א
א

2

ראשוני העלייה השלישית
מבנדרי,

תר"ף — 1920

לים, לא היתה התנועה הציונית פעילה באותה תקופה אמנם, עבודה תרבותית כבר התנהלה בבנדרי לפני-כן,

14
בשום ,געגענווארטס ארבעט"; " רק בשנת 1917, אולם תנועת ,צעירי-ציון" הרחיבה עיסוקה גם לעבודה

ציבורית ופוליטית. בבחירות לאסיפה היהודית ואל"
, נחלו הציונים ניצחון מכריע, לעומת

+: ,,געגנווארטס-ארבעט" -- הכוונה לפעולה מעשית, יומ-
יומית, אסיפה הרוסית

= 44 =

ה,בונד" (שהיה OP‏ אז בעיר) שנחל כשלון. החל מ-
7 היו ראשי תנועת ,צעירי-ציון" בבנדרי מוני
פוסטאן, דוד ורטהיים (בנו של הרב), יחד עם קבוצת
נוער מתלמד. השפעת פעולתם הערה היתה מורגשת
בחיי העיר, ביחוד בקרב הנוער הלומד והעובד. כמו"
כן כדאי להזכיר את סני נתנזון, בנו של קופל השמש
של ועד הקהילה. הוא בעצמו בחור תרבותי היה בעל
השפעה מרובה על הנוער העובד בעיר. מרקסיסט לפי
השקפותיו, היה מסור לתנועת ,פועלי-ציון". הוא ואשתו
אסתר'קה ביתם היה בית-ועד לנוער האינטליגנטי
שהיה מתאסף שם לוויכוחים פוליטיים ותרבותיים. הוא
נספה בידי הנאצים בעיירה רומנובקה, והיא -- בגולת
רוסיה.

בשנת 1919 התקיימה בקישינוב הוועידה הציונית
הראשונה אחרי מלחמת-העולם הראשונה. בין האנשים
המרכזיים בועידה היו מוני פוסטאן ודוד ורטהיים, יוסף
קושניר ; הציונים הכלליים היו מיוצגים ע"י הרש קוגן
(שעליו כבר עמדנו לעיל) וישראל בלאנק -- איש צי-
בור רב-מעש,

באותו זמן הופיעו בקישינוב: השבועון ,ערד און

,צעירי-ציון" ללבן לעצמו את הבעיות הלאומיות וה-
סוציאליות שרווחו באותו זמן. בפולמוס שנתגלע בין
שני זרמים אלה, עלה בחלקי להופיע כבעל-פלוגתא של
ה,;בונד", להגנת עמדתם של ,צעירי-ציון", כדי להסיר
מהם את מסווה האשליות, שבהן לקחו לב ההמונים.

ברם, ,צעירי-ציון" לא רק נאה דרשו, אלא גם
נאה קיימו: הם היוו את החלוצים הראשונים של העלייה
השלישית לארץ-ישראל, אחרי שנות מלחמת-העולם
הראשונה.

ראשוני העלייה השלישית מבנדרי

בשנת 1920 עלתה לארץ הקבוצה הראשונה -- בת
שבעה חברים בלבד -- מבנדרי. הניצנים הראשונים
מבנדרי בעלייה השלישית היו החברים : פנינה ורטהיים
(בת-הרב), פנחס בנדרסקי, שתי האחיות -- חוה ושושנה
טיומקין (חוה, המלווה אותי בחיים ואחותה שושנה
רופאת-השיניים) אברהם סירקיס, מוניה לב ודוד ווייסר.

בהגיענו לארץ-ישראל, שמנו פעמינו הראשונים
-- בעקבות חלוצי העלייה השנייה -- לאם-המושבות
-- פתח-תקוה; וכמותם -- גם אנו התחלנו לבנות את

ראשוני העלייה השלישית בעבודה בפרדס בפתח-תקוה, תרפ''א -- 1921
שורה שנייה -- עומדים (לא ידוע) ; שורה ראשונה יושבים :
פנינה ורטהיים, חוה בנדרסקי, פנחס בנדרסקי, מאיר לוי (מוניה לב)

ארבייט", כלי-ביטוי של ,צעירי-ציון". ביוזמתו של
מוני פוסטאן נוסד העיתון היומי הראשון באידיש ,דער
איד", וכעבור שנתיים -- ,אונדזער צייט" -- גם הוא
נוסד SY‏ ידי ,צעירי-ציון".

חברי תנועה צעירה זו תבעו את חלקם בוועד הק-
הילה -- וכאן נתקלו בהתנגדות קשה מצד החרדים
בעיר, וביחוד ממי שעמד IN‏ בראש ,אגודת ישראל"
ר' שבת'ל ברמן. עובדה פיקנטית היא, שד. ורטהיים
שהיה מחותנו -- עמד בראש המאבק הזה נגדו.

במלחמה הציבורית oy‏ ה,בונד" שקד הנוער של

חיינו החלוציים בעבודה. כעבור יומיים לבואנו ארצה
יצאנו לפרדסים בסביבתה והטוריה על שכמנו. ,אינט-
ליגנטים" בעלי ידיים לא-למודות עבודה" -- התעתדנו
להיות לאנשי-עמל. ידינו הכאיבו, אך רוחנו היתה מרו-
ממת -- כי הלא זו היתה שאיפתנו, ולכך ציפינו.

אובע המשפחות הראשונות שהקדימונו

כפי שציינתי ys‏ היינו אנחנו -- לכאורה --
הסנוניות הראשונות שעלו בעלייה השלישית מבנדרי.
כך היה מקובל על כולנו; אך לאמיתו-של-דבר, בה-

6 ie

גיענו לפתח-תקוה, כבר מצאנו ארבע משפחות של
בעלי-בתים מבנדרי, שהקדימו אותנו בחודשים מספר,
וכבר עלה בידם להתבסס קמעה במושבה והם: ראובן
קריצמן, מי שהיה יהודי אמיד מבוסס בבנדרי -- ואף
בפתח-תקוה prow‏ לו מזלו וכבר הספיק להשתרש. רכש
לעצמו טחנת-קמח במושבה והצליח במעשי-ידיו. מש-
פחת רמפל, בת שבע נפשות, אשר ראשה היה בבנדרי
בעל-פרנסה מבוסס. מוטל שרייבמן ומשפחתו בת חמש
נפשות, שבבנדרי היה סוחר-תבואה. (בני משפחות
שרייבמן, האבות והבנים גם יחד, שהיו סוחרים בבנדרי,
נעשו אנשי-עמל בארץ-ישראל, מביניהם גם יצאו
לעבוד בפרדסים). ועוד משפחה בת שלוש נפשות --
ויסמן. בבנדרי היה רוכל אבל בארץ-ישראל הלך לעבוד
בקילוף שקדים והתקיים מכך.

כל אלה לא היו שייכים, בהיותם בבנדרי, לתנועה
הציונית ולא נטלו שום חלק בפעולותיה, אלא רק כיסו-
פים טבעיים של יהודי לציון, הביאום לארץ-ישראל ולא
ביקשו מזלם באיזו ארץ אחרת. המשפחות האלה היו
לנו למשען בבואנו לארץ, ויחד אתם היינו לחברותה
של בני-עיר; אנו שבעת הצעירים, יסדנו לעצמנו,
מעין ,קומונה בזעיר-אנפין" -- היתה זו הקומונה
הראשונה של בני עיר אחת, שיצא לה שם במושבה,
בחריצות חבריה ונאמנותם לעבודה, לכן לא הינו
חסרי-עבודה, והיו מחזרים אחרינו. הנשים בתוכנו --
פנינה ואשתי -- ניהלו את משק הבית והגברים יצאו
לעבודות-חוץ. היינו שמחים בחלקנו, שכך עלתה לנו,
עד לשנה השנייה לשהותנו בארץ. אחרי-כן התפזרנו
למקומות שונים והתחלנו להתבסס בכל מיני עבודות
שנתקלנו בהן -- כל אחד בפינתו הוא.

עולים בעלי-בתים *' וקבוצות מ,,השומר הצעיר'י

בעקבותינו המשיכו והגיעו עוד משפחות שלמות
מתושבי עירנו, כגון : המורה נח ליפשיץ, החייט לטמן
ואברהם קושניר.
אברהם קושניר היה נחשב על האמידים בבנדרי
-- בעל בית-חרושת למחברות היחיד אצלנו. יהודי
תלמיד חכם, פיקח מאוד, מכובד ומקובל בעיר, “aw‏
ניותו היתה לשם-דבר ואת שמו תמיד הזכירו אצלנו:
;כה אמר ר' אברהם קושניר".
החייט לטמן היה ציוני פעיל ; הוא והמורה ליפשיץ
היו מהראשונים של חוג הציונים הכלליים שנחשבו
כסנוניות ראשונות בעלייה השלישית מהחוג הבעלי-
ביתי.
5 ,,בעלי-בתים" -- בבנדרי התכוונו בכך ליהודים מכובדים-
מיוחסים מבני המעמד הבינוני.

בשנת 1923 החלו לעלות לארץ קבוצות-נוער
מ,השומר הצעיר" שנקלטו בקיבוצים.

חסידים ומתבוללים

העולים בעלייה השלישית בוודאי הניחו רישומם
על חיי העיר, שבינתיים התנהלו במסלולם. השפעתה
של התרבות הרוסית הטביעה את חותמה גם על תושבי
עירנו, ושום תנועה מבין האינטליגנציה והמתקדמים
במרכזה של רוסיה לא פסחה עליה, בלי שתמצא הד
בבנדרי. לעומת החסידים ושוחרי-ההשכלה -- שחוגיהם
היו נרחבים למדי -- ולמדנים מופלגים בתורה, כהרב
דמתא ור' לוי (,דער רביצינ'סי) -- דרברימדיקר,
נחמן דיין ופנחס דיין, השוחטים ואחרים המשרתים
בקודש יחד עם ר' אברהם קושניר ושמואל-אבא סודיט,
מהסוחרים, עוד רבים כמוהם היו עושים אצלנו לילות
כימים בלימוד תורה והתייחסו באדישות להוויות-
העולם. חוץ מהם היו קיימים מתבוללים גמורים שדיב-
רו רק רוסית, אף כי גם אצל משפחות, שהיו מקובלות
כתומכות בציונות -- דיברו רוסית בבתיהן, ועם זאת
שמרו על דמותן הלאומית, ולא נבלעו בזרם-ההת-
בוללות, שכן הגורם החשוב כנגד ההתבוללות היתה
התנועה הציונית.

בראש המתבוללים עמדו הרוקח מולמן, זיידמן
וד"ר ברנשטיין, אבל אלה לא מילאו שום תפקיד מיוחד
בחיים הציבוריים היהודיים דאז. בהשקפותיהם היו
קרובים לחברה להפצת השכלה בין יהודי רוסיה, שהיו
pon‏ מהחברה היהודית תרבותית הכלל-רוסית, א. פ. י.
(,אובצ'סטבו ראפוסטראניעניה פרוסביסציניה מעזידו
יברייעמי וו רוסיה"), שמרכזה היה בפטרבורג.

,בונד'', סד וס"ר

התנועה השנייה, בחשיבות משקלה הציבורי אחרי
הציונות, היתה זו של ה,בונד". גם התנועה הזו --
למרות שנפרדה מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית הרוסית
אחרי הפוגרומים ב-1903 -- היוותה מפלגה עצמאית.
הם גם דגלו בכך, שהפתרון הטוב ביותר יכול להיות
רק בחיים מעורבים ומשותפים עם התנועה המהפכנית
הרוסית. ה,בונד" עורר לפעולה סוציאליסטית בין
חוגי העובדים ובעלי-המלאכה. בראשם עמדו אושן,
קראסילצ'יק ואחדים מן הנוער המתלמד. הוויכוחים בין
הציונים -- בפרט ,צעירי-ציון" -- לבין ה,בונד" היו
סוערים, בייחוד אחרי מהפכת קרנסקי ברוסיה. בבחי-
רות לוועד הקהילה ולרשות העירייה היתה מלחמת
המפלגות בעיר ערה מאוד, ובסופו הצליח ה,בונד"
להכניס את אושן לעירייה. הוא היה נואם מובהק ולקח

365 יה

את לבם של תושבי-העיר ; מטעם בעלי-המלאכה נכנס
לעירייה החייט קסלמן, שבסופו של דבר -- אחרי סיפו-
חה של בסרביה על ידי הרומנים -- עזב גם הוא את
בנדרי ועלה ay‏ משפחתו לא"י, עבד במקצועו וחי כל
ימיו בארץ.
מלבד התנועות האלה, התקיימו בבנדרי חוגים
שנמנו עם זרם המהפכנים ברוסיה -- הס"ד והס"ר.
ביום שישי אחד -- אם זכרוני אינו מטעני, קרה
הדבר בשנת 1911 -- לפני קבלת-שבת -- ירו שני
בחורים יהודים על הפריסטאב מקריצקי ברחוב החרו"
ז'ינה. ההד הרועם של שתי היריות נשמע היטב בעיר,
שהיתה עיר שקטה בכללה ולא הורגלה ליריות. כאשר
נפוצה השמועה בקרב התושבים נפל פחד עליהם. באותו
ערב naw‏ של פוגרום רק מעטים יצאו לבית-הכנסת
לקבלת שבת, ורבים הסתגרו מפחד בבתיהם באותו
לילה. אחרי חיפושים מדוקדקים מצאה המשטרה את
המתנקשים מתחבאים על הגג של בית המסגר קונ-
שטיין. הפריסטאב ניצל, ואף לא נשרט. את שני היד
הודים העבירו למצודת פטרופבלובסק שבפטרבורג
ומשם הוגלו לסיביר.

אני שותף ל...קונספירציה

אפיזודה מאותן השנים, שהייתי שותף-מעט-לה,
אירעה בשנת 1912 בערך:

באותה שנה נשלח -- כפי הנראה לפי הוראה
ממרכז Won‏ -- לבנדרי סטודנט שהזדהה בשם מישה
סוקולוב. כפי הנראה היה מולוקאני, לכן שכר לו חדר
אצל סבי וסבתי שגרו אז בין המולוקאנים ברחוב הני-
קולאיבי, מול הדואר הישן, מתוך כוונה שישמש לו
כדירה קונספירטיבית -- מסתור מחתרתי כפול: גם
אצל יהודים חרדים וגם בין מולוקאנים. מישה זה הופיע
במסווה של מורה-עוזר לתלמידי בתי-הספר התיכוניים.
הייתי pa‏ תלמידיו ויחד עמי חברי הטוב זויזה ברונ-
שטיין. משום מה מצא סוקולוב זה ששנינו מתאימים
להיות לו לעזר בתפקידו, שהוטל עליו. הבחור שהיה
אינטליגנטי מאוד ובעל יכולת-ביטוי, כבש את לב
שנינו. הוא מסר לנו כרוזים על-מנת לחלקם בין פועלי
הדיפו של מסילת הברזל בבנדרי. כמובן, שהכין אותנו
היטב וצריכים היינו להישבע לו בשבועה קדושה:
,להיות סגורים, לא לפטפט ולא לחשוף את עצמנו".
ההוראות שציווה לנו היו : עלינו להיפגש oy‏ בחור אחד
מעובדי ה,דיפו" (סדנאות מסילת-הברזל), בשם סמיר"
נוב בחחנת-הרכבת הישנה -- ,בבנדרי פּרוואִיה? (ה-1)
למסור לו את ה,פרוקלמציות" (כרוזים) לחלוקה
בין העובדים במסילת-הברזל. שלוש פעמים מילאנו
את ההוראה ועמדנו בנסיון, עד אשר יום אחד, הזהיר

אותנו סמירנוב, שהמשטרה חושדת בדבר ושמה עינה
בנו; עלינו, איפוא, להזהיר את סוקולוב וגם עלינו
להיזהר. ברור, שהודענו לסוקולוב ולמחרת הסתלק
מהעיר, מבלי להשאיר עקבות. כך הצלנו את עצמנו
ומנענו אי-נעימות מהורינו.

בנדרי היתה -- כמו ערים מסויימות אחרות --
חשופה לכל מיני תנועות מהפכניות שנודעו בשנים
ההן בכל רחבי רוסיה הגדולה ואף היא הושפעה מהן.

אורחים מארא-ישואל

רושם רב נתרשמנו -- הנוער במיוחד -- מביקורם
של האורחים שהגיעו אז מארץ-ישראל : בנו של המלמד
אברהמ'ל קרייצמן ולוי פניטש שהיו תלמידי הגימנסיה
;הרצליה". oa)‏ יצחק פיין למד אז באותה גימנסיה).
הופתענו לראות את לבושם : מכנסיים קצרים עד הבר"
כיים וגרביים ארוכים. זו הפעם הראשונה ראינו בעירנו
בחורים מגודלים בלבוש כזה. הדבר היה לשיחה בפי
כול. פליאה שנייה היתה השפה בפיהם: עברית בהברה
מוזרה -- ולא כפי שהיינו שומעים אותה מפי מורינו.
אז לא הבינונו, שזו ההברה הספרדית. מאושר היה כל
נער on‏ יכול היה להושיט להם יד ולקבל מהם יד,
ומי שהם הואילו לקבלו לחברותם לטיול ברחוב. זוכר
אני, באיזה קנאה הביטו אחריהם, וכל אחד חלם להגיע
לדרגתם. אורחת שביקרה בבנדרי -- אחותו של המורה
קרצ'בסקי -- גם בואה עשה רושם רב. היא, כמו אחיה,
היו עד לעלייתם לא"י תושבי בנדרי. זכורה לי הופעתה
בעיר בשעת טיוליה ברחוב, בעבאיה לבנה על שכמה,
אשר הדהימה, נוסף על שפתה העברית, והיתה לשיחה
בין הנשים. כל אחד חשב לו לכבוד להימצא בחברתה.
היחס למבקרים אלה היה כאילו לאנשים שלא מעלמא
הדין.

תחת עול רומניה

בנדרי לאחר כיבוש בסרביה על-ידי הרומנים

מאורע כביר שטילטל את עירנו טלטלה עזה, היה
סיפוחה של בסרביה לרומניה וכניסת הרומנים לבנדרי
בשנת 1918. זעזוע חריף זה השתקף מייד בחייהן של
שכבות האוכלוסיה בכלל והיהודים בפרט.

כפי שהזכרתי לעיל, הרי מראשית המאה ה-18
נכבשה בסרביה פעמים אחדות על-ידי צבא רוסי; אך
הוא לא החזיק בה זמן רב, אלא החזירו -- כל פעם --
לטורקיה ; בשנת 1812 סופחה -- לפי חוזה בוקרשט
-- לרוסיה, ומאז התחיל תהליך של רוסיפיקציה בחבל
זה. השלטון הרוסי על בסרביה כולה נמשך עד סוף

6 BF ב‎

מלחמת-העולם הראשונה. במשך שנות המלחמה מ-
4 דרשה רומניה מארצות-ההסכמה דאז, להחזיר לה
את החבל הזה; אולם רוסיה הצארית התנגדה בהחלט.
רק אחרי מהפכת פברואר 1917 והתלקחות מלחמת-
האזרחים ברוסיה, הסכימו ארצות-הברית, וצרפת בעי-
קר, לספח את בסרביה לרומניה. ברם, רוסיה שנעשתה
זה Any‏ סובייטית, לא הסכימה לסיפוח זה. צבאות
הקומוניסטים, שעמדו מעבר לדנייסטר, חצו את הנהר
כדי להילחם ברומניה. הרוסים שידעו על מחסן-התח-
מושת שהשאיר צבא הצאר במבצר הבנדראי, התכוונו
לפגוע במטרה זו ואכן ביצעו תוכניתם. ההתפוצצות
בעיר היתה מחרידה והטילה זעזוע עצום על תושביה.
היתה זו הפעם הראשונה שתושבי העיר חיפשו מקלט
לעצמם במרתפים. חילופי-היריות רעמו בין שני צב-
אות. תושבים אחדים נהרגו, ביניהם העגלון מר סובול
(שהזכרתיו לעיל) שהיה גר על הגדה הבסרבאית של
הדנייסטר, שנפגע מכדור שנורה בו מעברו הרוסי של
הנהר, בשעת ההצלפות של השומרים. טחנת הקמח
של האחים בלאנק עלתה באש והמהומה וההתרוצצות
הטילה אימה. הרומנים השתוללו באכזריות פחדנית,
כשהם רכובים על סוסים אשר בזנבותיהם היו קלועים
סרטים אדומים, כלעג לדגל האדום של רוסיה הקומו-
ניסטית. ללא כל בירור ירו והרגו עוברי-רחוב מקריים,
כנראה מתוך כוונה להטיל מורך בלב התושבים ולהכ-
ניעם. רבים עזבו את העיר באותם הימים, נטשו את
בתיהם על כל רכושם ונגררו לכפרים ולעיירות שמ-
סביב לעיר. היתה זו הפעם הראשונה שתושבי-העיר,
והיהודים במיוחד, טעמו טעם של היותם פליטים. אלה
שלא Ippon‏ לצאת מבעוד מועד מהמרתפים, פשט
הצבא הרומני לצוד אותם. הרבה בתים נגזלו על ידיהם
והשאירו אותם ריקים. מתוך המרתפים הוציאו הרומנים
שני יהודים חפים מפשע, את מר שוסטרמן, איש מכובד
מאוד בעיר, בעל חנות מנופקטורה גדולה, ואת מלך
,מוכר פחם, PY‏ וסיד", יהודי חרד ושקט. את שניהם
הוציאו להורג בירייה, והקהילה התאבלה על שני
הקרבנות היקרים.

בגלל הניתוק מרוסיה הצטמקו החיים התרבותיים
והמצב החדש ערער גם קיומם הכלכלי של יהודי העיר.

בנדרי שהיתה אסם של תוצרת חקלאית, ושולחת
את תוצרתה לכל רחבי רוסיה הגדולה -- לפתע יבשה
קרן-השפע שלה. לאחרי הסיפוח לרומניה נשתנה המצב
מעיקרו, כי רומניה כארץ חקלאית בעצמה, לא היתה
זקוקה לחקלאות הבסרבית. המסחר, כמקור-פרנסה רב,
היה נתון בתנאים קשים. ובקשיים אלה מצאו את עצמם
סוחרים אמידים, כשהם מתרוצצים -- מתוך מאמץ רב
— לחפש דרכים לממן את מסחרם. הממשלה הרומנית
הטילה by‏ המסחר מסים גבוהים, שנגבו בקפדנות רבה

ובתנאים ברוטליים. הסבל בין הסוחרים היה ללא-נשוא,
ויהודים שנחשבו במשך עשרות בשנים סוחרים הגונים
ומכובדים, ירדו עד כיכר-לחם. רבים מעוזרי-המסחר,
שהועסקו אצלם, פוטרו. גם בעלי-מלאכה קופחה פר-
נסתם בעטיו של המשטר הרומני החדש, ואילו בעלי
מקצועות חופשיים היו תלויים על-בלימה, מתוך אי-
ידיעתם את השפה הרומנית, במיוחד סבלו מזה עורכי-
הדין, המורים, ביניהם הרבה מורים רוסיים, שלא רצו
להישבע אמונים למשטר הרומני ולקבל אזרחות שלו.
ברור, שהמצב הזה דחף להגירה רחבה מבנדרי, כמו
מבסרביה כולה. מהם היגרו לכל הארצות שהסכימו
לקבל יהודים. אבל רוב-רובם של היהודים עלו לארץ-
ישראל מתוך כיסופים אליה. העיר כמעט התרוקנה
מאנשי-ציבור ידועים ומנוער אינטלקטואלי. עגום
היה מצבה,

במצב זה ובתנאים כאלה התגברה התנועה הציונית
על כל המכשולים והתרחבה. אבן-היסוד לתנועת ,הח-
לוץ" -- פארה וגאונה של התנועה הציונית -- הונחה
בסיוון תר"ף -- 1919, בוועידה הציונית בקישינוב.
מטעם ציוני בנדרי השתתפו בה: דוד ורטחיים, מוני
פוסטאן בשם ,צעירי-ציון". ישראל בלאנק וחיים פוס-
טאן מטעם הציונים הכלליים. הוועידה ההיא עוררה
הד בכל נפות בסרביה. מספר ניכר של חברים --
משורות ,צעירי-ציון" בבנדרי -- עלו לארץ עם רא-
שוני העלייה השלישית, כסוללי-נתיב לבאים אחריהם.
מעשה-ההגשמה היה לגורם חינוכי משכנע ברחוב
היהודי בבנדרי ותודות לכך גברה והלכה השפעתם של
;צעירי-ציון? בין שורות הנוער בעירנו. עלייתו של
כל אחד מתוכה היה מאורע חשוב בחיי הנוער הציוני
-- ומכאן חשובים כל-כך פעמיה הראשונים של העלייה
הזו שהתחילה בשנת 1920.

באותן השנים -- 1920-1919 -- זרם לעירנו זרם
נרחב של פליטים יהודים, וביניהם חלוצים רבים
מאוקראינה. בנדרי שנמצאה כבר בידי הרומנים היתה
עיר-הגבול בין רוסיה הקומוניסטית -- שעיר הגבול
שלה היתה טיראספול מעבר זה של הנהר -- לבין
רומניה. די היה אם הצליחו לחצות את הדנייסטר,
שהפריד בין שתי ערים אלו, בכדי להימצא במקום-
מבטחים -- על אדמת בסרביה. למרבה הצער, קרבנות
לא-מעטים נפלו במעבר מסוכן זה. מתושבי-עירנו
היהודיים שחזרו לעיר מולדתם אחרי שברחו מהשלטון
הקומוניסטי מצא את מותו מנה אימס, מחשובי העיר
ומנגידיה. |

M

- 38 —.

תמו דברי. ברשומות אלו התכוונתי להעלות את
אותן השנים הרחוקות, מימי ילדות ונעורים חסרי-מנוח,
שנות-חיים שזרמו בגלים שקטים עד פרוץ מלחמת-
העולם הראשונה ב-1914 -- ועד פברואר 1917 עם
המהפכה הסוערת, שנעצרה על מפתנה של בסרביה
לאחר סיפוחה לרומניה.

עם ריחוק השנים, דומה שזכרונות אלו התבהרו
והצטללו, קרבו זה לזה וכאילו נראו לי בראייה מחודשת.
כל חוליה וחוליה מצטרפות לשרשרת אחת, המשמרת
את האווירה של הימים ההם. ואם ירצה מי למצוא בר-
שימות אלו ,פטריוטיות מקומית" -- של מאוהב ללא-
תנאי בעירנו, בנופייה ובאנשיה, מודה אני בזאת. אם
יסייעו רשומות אלו להניח עוד לבנה על-גבי לבנה

להקמת גל-עד לזכר עירנו בתוך כל הקהילות הקדושות
של היהדות -- הרי שמילאו שליחותן. ואם פסחתי פה
ושם, Sy‏ שם ומאורע, הרי זה לא, חלילה, כיוון שאינם
ראויים גם הם להעלות זכרם, ואל יחשבו לי זה חלילה
לעוון; לא מפני פתיחת-הכבוד אליהם לא הזכרתי
אותם, אלא מטעם שקצרה היריעה למלא את רצוני. עם
כל אלה, שאת שמותיהם לא העליתי ברשימותי, הסלי-
חה.

כל אלה שנשארו לאחר שעזבתי את העיר משנת
0 ואילך, ימלאו הם את שהחסרתי, -- להעלות נר-
הזכרון לקדושי עירנו, שלאור-זכרה נזכור גם אנו וגם
הדור הבא אחרינו, להמשיך את השרשרת של קודמינו
ולהזכיר את התקופה שחלפה ואיננה עוד.

- 30 =

Wyn לתולדות‎

ong. eee

IND)‏ היה ריכוז הנשק של ההגנה העצמית של יהודי בנדרי).

ליד בית-המלאכה של האחים קרסנולוב

9
4

עובדים ומתלמדים

es

see
ce
rn

ye

5

אי

אי

א

0

5

See

א
יי

RE

hs
oe

Se

een
cite

ae

6

os

א

א

3

7

is
5

Ss

ee

=

oS

4
Se

6 2

ee
et
0

5

5

א

eee

על כסא-הרבנות 1810°A‏ יסד הרב ורטהיים את ה,חברה

בנדרי גם קהילות יהודיות רבות בסביבה.

להצדיק ש

ימליץ עליו לפני

את צרותיו,

אבינו שבשמים,

בעלותו

מיוחדת
מבקש

בכבנדרי כעיר

-ה

מחוז -- ה

יו ב-1847 מלבד תושבי

pn‏ בה

ליקים נרות וכל מבקר ה
תינה

עו

יה משלשל לתוך תיבה
ניו ודחקו וה

יה

ו

משלוח
הכנ

ידם ה
ת בגדים.

ודים הוא

מסחר

נפוץ ביותר של היה

ורטהיים בבית

"ה

ים ל:
עלמ

-
Eel

ין ה

וא להשתטח על קברו של ה
ישן ובאוה

לו שעליו ה

>
“Th i

ואחד לבנים.

ה

כנסות מכס-הבשר

0 רובל.

ישראל ה

יו נו

ריט
הג

צדל

(למיד,

20

אט
,ה ו

שני
רים'

.

2 בת

י-ספר פרטיים,

וחיסכון. שני בתי תל-
שאיחד בתוכו 4 חדרים
ציבורי OY‏ כיתה למלאכה 10071

אחד לבנות

הוותיקה

דות"צדקו.
שונות. בב

הכנסת מפאת מצבו הרעוע ואבניו שימשו לבנין מוס-

לשנת 1781(

ביותר מיוחסת

+

לא נמצאו מצבות (ה
המוני

מצבה
בית"

וה

y
ית-‎

הקב

ל בית"כנסת זה
רות ה

עתיק

ה
מ

וד-

תקיימה מ-
תורה,

מהם אחד פרטי

קופת מלווה

וקם ב-1884, חברת

,

סיפרו זקני

הדור אגדות

חולים ה
1904.

החלטת הרב
(נכדו של ה

ראשון ה
רב מווינה

ר

כיפור. בשנות הארבעים של המא
מק

שמשון ורטה

יים),

ר' לייב ורטה

לפי
יים

נה

רס בית-

בית-

ה

;עזרת עניים

מסחר",

ענגרים", ועוד.

עס
וו

ומי,

1
הצדיק

ה

רק 5

ב"1909 היו בבנדרי 11 בת*
בתי

תפילה): ,סדיגוראי",

,;טלנאי"

,

;עוזרי"

חולפת,

מהמצודה, ה

את העיר למקום חדש,
יו מבק

רים את בית-

ה

כנסת רק ביום-

תפילה (ב

"1861 היו

במרחק של קילומטר אחד

כשהעבירו

בין

4 יהודים.

7 ה

בשנת 1861 היו בבנדרי יהודים :

החומות,

ב

י1770,

נבנה

בה

ביתזהכנסת ;

TY Vy‏ נמצאה

נשים.

2

גיע מספר תושבי-העיר ל-31797 ומהם

9 גברים, 2263

מרכז מחוזי אדמיניסטרטיבי

¢

כשה

פנדרי
הרנייסטר.

מצודה
ב"2

1 סופחה

לרוס

לה

ועיר מחוזית בבסרביה
וב

על ma‏
8 נעשתה

לפי ה

ספירה

י שנמצא רשום בפנק

של 1847 היו בבנדרי 553 משפחות.

,

קדישא",

כפ

ס של אותה

חברה.

(מתוך אנציק

לופדיה

(

מצודה ועירימחוז

בשלהי המאה הקודמת

(בנדרי בראי ,,המליץ'' בשנים 1882---1898)

אמר המלבה"ד: צרור הרשומות, המובאות בזה,
הוא לקט-כתבות מתוך ,המליץ', שנשלחו עלזידי
,קורוספונדנטים" מבנדרי: ישראל בנדרסקי, יצחק
מילר, בן-אריה, ,חסיד לדורותיו", ,שמר", מרדכי
אַטשוקאָװער, והבולט ביניהם -- ברוך חאָלאָדענקאָ.

חומר נדיר זה זורע אור על החיים בעיר-השדה
היהודית לפני כמאה שנה, שהיו רצופים מעשי חסד
ונדיבות. וכדרך-הטבע -- מחלוקת, וגם דברים יוצאי-
זדופן,

הטרנסקריפציה ניתנה בלי שינויים, כדי לשמור
על אוטנטיות החומר ולשמר, במידת האפשר, את
האווירה הציבורית בימים ההם.

א. נקמה בעזרת רעל, רחמנא ליצלן (1882).

ב. אפוטרופסית מתוך אחריות (1882).

ג. | מעשה צדקה וחסד (1883).

ד. תחילת בניינו של בית-החולים החדש )1883(

ה. רדיפות ונגישות של המלמדים בבנדרי (1883).

ו. אנטישימיות (1884).

ז. מחלוקת )1885(

ח. חנוכת בית-החולים החדש המורחב )1889(

ט. בית לתלמוד-תורה ועזרה לעניים (1890).

י, ‏ היתר ללמוד גמרא, לפי הוראה מגבוה (1897).

יא. דאגה לאנשי-צבא מאחינו-בני-ישראל (1898).

נקמה בעזרת רעל, רחמנא ליצלן

בנדרי -- אחד הקצבים פ. ב. נשאר חייב להבעל-
טאַקסע ר' ל. א. 100 רוב'. וכראות הבע"טכ כי לא
יחפוץ פ. ב. לשלם נשיו, גרשו מעל פניו ולא נתנו
למכור בשר. וייחר אף הקצב ויאמר לקחת נקמתו
מהבע"ט וביום 9 מאי בבקר השליך סם מות בסיר-
נפוח (סאַמאָװאַר) : אשר לקח לבית ל. א. וכאשר שתה
הוא ואשתו ושלושת ילדיו ושפחה נוצריה ונערה
משכני ביתו, החלו להקיא ולא יכלו לעמוד על רגליהם.
ולולא ד"ר גורודצקי (מאחינו) מהר לעזרתם, כבר
תמו לגווע. בבוא הפוליציי והחוקר-דין לחקור, מי הוא

1 ,סיר נפוח" -- מיחם -- סאָמאָוואָר =

, שביל-הברזל" -- מסילת-הברזל.

? כתבה מפורטת על פ תיחת בית-החולים הזה הובאה
ב,,המליץ" ביום 6 בנובמבר 1889,

Le)

זה אשר ביקש לקצץ פתיל חיי שבעת נפשות ברגע
אחד, ויספר להם ל. א. כי הוא שכנו היושב בחצרו
פ. ב. ויחפשו בבית הנחשד וימצאו אצלו תחת הכיריים
רעל. וכאשר שאלו את אשתו: מה היא, ותען: ,לקקו
ותדעו"; וכאשר הכירו הרופאים כי ארס הוא, לוקחו
האיש והאשה לבית הסהר ויובאו במשפט.

מרדכי אַטשוקאַװער
,,המליץ" 1882 יוני )8/20(

אפוטרופסות מתוך אחריות

15.10.8272 נסע בשביל-הברזל: סוכנו של ה'
פירשטנברג בעל טחנת-הקמח לקבל חטים שנקנו בכפר
סאידאק ובהתרחקו בעגלה מתחנה ז'ולטין כשלוש
וורסטאות רצח אותו העגלון.

הקול נשמע (כלשון ההודעה) כי ה' פירשטנברג
קיבל על עצמו לכלכל את משפחת הנרצח עד אשר
ינדלו בגין,
,החמליץ" )9/21( 1882

מעשה צדקה וחסד

;שמר" anid)‏ ההודעה) משבח את ה' יהושע שי-
באל וקלמן פאניש וכ' המאספים תרומות להוזלת מחיר
הקמח לעניי הקהילה הגביר -- -- למלא רוב ההיזק
מכיסו וה' צבי פירשטנברג מוכר מחיטיו לשם מצווה
בלי רווח ואף טוחן אותו בריחיים שלו בלי מחיר.

,,שמריי
;המליץ" (13) 1883

תחילת בנייתו של ,בית-החולים החדש"

הגביר הנכבד ה' יצחק ניסנבוים מסייע מכספו
לבנות ,בית-חולים" וקנה מגרש רחב ידים במחיר
0 רוב'. 3
,,המליץ" )31( 1883

רדיפות ונגישות של המלמדים בבנדרי

שר המחוז תבע מאת הרב מטעם לתת לו רשימת
כל המלמדים, המחזיקים חדרים שלא כדת מטעם השל-

שי 5

טון, באיום, כי העוברים על הפקודה ייתבעו לדין
ויבואו על ענשם..
,,המליץ" )61( 1883

בהשכלה ובלאומיות -- הצלתנו

מתפרסם מאמר בשם ,השכלתנו היא הצלתנו"
בחתימת ישראל בענדערסקי, סטודענט בהמדיצינה, פא-
קולטעט בקיוב. המ' פותח בשורות אלו: הודות למש-
כילי דורנו האמיתיים, הנושאים ונותנים בתחיית או-
מתנו ובעתידנו בדברים של טעם, החל המון העם
בימינו לדבר Wy‏ יישוב א"י, בשבתם סביב לשולחנם
oY‏ בני משפחתם ובבואם איש אל אחיו לברכו בברכת
ann‏ ובכל map‏ שהם פונים...

מצד INN‏ יקראו המתבוללים (;אַסימילאַטורים?)
כי נשליך במצולת הזידונים את כל אשר קנינו אנחנו
(ולא הם) ואבותינו בדמינו ובנפשותינו, אלה מזה --
יבואו וילחכו את רגלי האנשים הרומסים אותנו כטיט
חוצות, וינשקו את הידים המוחצות ראשינו ויתאמצו
לחבק את מנדיהם המדיחים אותם בשתי ידים. ומצד
השני -- משכילי דורנו, החרדים לתחיית-עמם, ישאו
מדברותיהם על אודות השאלה: ;במה יושע ישראל?"
יש אומרים, כי רק בפרוש הציוויליזציה את כנפיה
מלוא רוחב ארצנו, אז בצלה יחסיון בני יהודה, וישראל
לבטח pow?‏ וגר יצחק OY‏ איוואַן, ויעקב OY‏ יאָהאַן
או OY‏ זשאן ירבץ...

בכל דור ודור עומדים עלינו צוררינו לכלותנו
ולהשמידנו מגוי. אחת היא לנו בעצם, אם הסיבה לכך
היא רליגיוזית (שנאת-הדת), נאציאָנאלית (לאומית)
או עקאַנאָמית (המחיה והכלכלה)...

מספר עובדות של הדחת רופאים מהוללים מקבלת
משרות (אחרי שריפאו מגדולי הממשלה הרוסית)
העוול לפרופ' מאַנדעלשטאַם -- רופאדעינים -- ש-
חבריו הפרופסורים הדיחוהו ולא בחרו בו להמשיך
במשרתו בגלל יהדותו... תובע להרבות דעת והשכלה
וכך זה יכול לחלצנו מכל צרה וצוקה. מסיים באפיזודה
שבמלאת 50 שנה לאוניברסיטה appa‏ נשלח — - --
הפרופ' בנדיקט (BENEDICT)‏ אשר בעוד טרם בא
נבחר כחבר-כבוד לאוניברסיטה, ורב היה יגונם כשנו-
דע להנהלת האוניברסיטה, כי בנדיקט זה יהודי.

ישראל בענדערסקי
(, המליץ", 83, עמוד 1334, מתאריך 22.10.1884)

+ , לקרוע" -- להתאבל כאָבל על מת.

> ,עיר הנדהת" -- wy‏ שתושביה נדחו לעבוד עבודת-
אלילים (סנהדרין א', ה').

> במטמר מפורט מיום 11.1889.€ WOM‏ ב. חאָלאַדענקאַ
בהרחבה על חנוכת הרחבת בית-החולים החדש הזה.
לפי הנרמז שם נראה, כי גם הכתבה ההיא (ארבע שנים
לפניה) נכתבה עלדידו.

אנטישמיות

יוסף אימאס מודיע מבנדרי, כי ביום ב' -- 30.7.84
;הלך אחד מתושבי העיר, איש ישר-דרך וכ' בשוק
לקנות משהו. רגלו כשלה בלכתו ויפול על אחד האי-
כרים. הרים האיכר צעקה כי היהודי רצה לגנוב את
כספו (,מצלחתו") מכיסו. לצעקותיו התנפלו על היהודי
כז200 איכרים שנמצאו בשוק ויכוהו מכות רצח עד
אשר נפל מתבוסס בדמו ומפרפר בין החיים והמוות...

החותם: ,,חסיד לדורותיו'
,המליץ" )1082/41( 1884

מ ח לוק ת

,המליץ" בענדער: אחד בשם אברהם רבינוביץ

כותב ב,המליץ" 5. מ-18.1.85 על המריבות pa‏ הרב
וחסידיו מטאלנא והרב המקומי שלא רצה להוסיף עוד
שוחט על 7 אלה שישנם כבר. חסידי השוחט הלשינו
על הרב שביתו נבנה בלי רשיון והיה משפט והרב
יצא זכאי. אח"כ טפלו האשמות כי OY‏ בוגדים חלקו
של הרב וביתו הוא מעון לאנשי בליעל ובני-בלי-שם-
ומקור -- והגיע פקיד לשר המחוז לחקור הכל על
אודות הרב, וגדל הריב ותרבינה הדיבות והמלשינות
מאיש על רעחו... וכדי בזיון וקצף.

הערת החו': אם כנים הדברים, אזי ראוי לקרוע +
על מעשי אחינו יושבי העיר הזאת, הראויה להיחשב
על-ידם כעיר הנדחת, 5 כי כסדום היתה לעמורה
נדמתה.
(,,המליץ" 62, מ16.8.857, עמ' 998(

פתיהת בית"ההולים ההדש6

בענדער (בסרביה) 6.8.85 : היום חגגה עדת ישראל
פה את יום חנוכת ביה"ח החדש הנבנה לתלפיות
בהשתדלות ה' י. ניסנבוים, בכסף אשר AY‏ אחריו
חותנו המנוח ה' בלאנק ז"ל ובעזר נדיבי העיר. בחצות
היום נועדו כל הקרואים הנכבדים, בהם כ-50 איש
מבעלי פקודות העיר ושרי צבא, רופאים ורוקחים וכל
נכבדי העדה. כולם התאספו לחצר ביה"ח ויעמדו
במעגל, והחזן המפואר ה' פיניע מחערסון (אשר נקרא
הנה לחגיגה זו) עם להקת משוררות עמדו בתוך ושוררו
תפלת ,אל מלך נצור", הנותן תשועה, אזכרה לנשמת
משה מונטיפיורי, שרו ,מזמור שיר חנוכת הבית", שתו
לחיי הקיסר יר"ה ואח"כ לחיי מנהל ביה"ח וכל העם
קראו: הידד! אח"כ ערכו שלחן בחצר WPA‏ בעד
כל הנאספים והרב מטעם הטיף מלתו וירבה לספר
בשבח כל המשתדלים בבנין הבית וכל הנאספים שמחו
שמחה גדולה.

08 =

אחרי הודיעי את דבר חנוכת ביה"ח, לא אוכל לכחד
תחת לשוני, כי לדאבון לב לא יחדלו ריב ומדנים
בעדתנו ועי"ז כל ענייני העדה יגעים, ואת אשר יבנה
האחד יהרוס השני. וגם בדבר בנין ביה"ח רבו המת-
נגדים והצועקים חמס על העוסק בבניינו ודורשים
ממנו חשבון על מעשיו וכל הכסף אשר אסף וקבץ
לבניין הבית וכמה הוציא על זה ומי VIP‏ אם ע"י
קטטות ומריבות אלה יוקם הבית לאורך ימים. =

ה כ ח ש ו ת

ב,המליץ" 68, 9.9.85 עמ' 1103: מכחיש בן-
גרשום את דברי הקטרוג, בהודיעו כי עוד ב-1883
קנה ניסנבוים את הבית והחצר לבניין ביה"ח ואסף
TY‏ 2000 רוב' מהעיר 80071 ממכס הבשר ובכסף זה
תיקן את הבית, וד"ר ה. גאָראָדעצקי (רופא NOW‏ ע"מ
לקבל פרס בביה"ח) קנו כל כלי הבית ומכשיריהם.
וכל המנהלים וראשי העדה נתנו לה' ניסנבוים תודה
וברכה והעריכו מעשיו.

ב,המליץ" 104, 10.5.1887 מעיר ב. חאָלאָדענקאָ
למאמר שנכתב ב,;המליץ" 92, על ששיבח יחד עם..
באודסה גם בית הת"ת (התלמוד תורה) בבנדרי, והש-
תוממנו למראה עינינו, כי אנו כולנו יודעים ג"כ נא-
מנה, כי איננו ראוי לתהילה ולברכה, כי בית אפל הוא
ומלא נגעים מפה לפה, וכל חלון לא נקרע בו להאירו,
בית המכניס ואינו מוציא, כי יבלע בכל שנה ושנה
כ-20097 רו"כ וזה השנה השביעית להוסדו וכל פרי
לא ישוה לו. האם בית כזה יהיה למופת לערים גדו-
לות wt tI‏

חפצתי לגלות את אוזן הסופר הזה, כי לא JD‏
יעשה איש נכבד כמוהו להכחיד האמת תחת לשונו, או
לכתוב דברים רק מפי השמועה בעלמא ולהוליך שולל
את הקוראים התמימים המאמינים בכל דבר אשר
ישמיעו הסופרים בכת"ע לבני ישראל.

הנוכת בית-החולים החדש לעבוים (המורהב)

בענדער (פ. בסרביא). 30 אוקטאָבער. -- תמול
חגגה עירנו חג חנוכת ביה"ח החדש לעברים ברוב פאר
והדר. עוד בשנת 1884 החלו אחינו פה, ובראשם הג'

7 מס מיוחד (,קורובקה") שהטילה הקהילה היהודית על
כשרות-הבשר, שתמורתו הוקדשה לצורכי דת ולעזרה
לעניי-העיר,

5 כר -- הכוונה בוודאי למגרש רחבדידיים.

? תהלים קי"ח, פסוקים : י"ט -- כ''ג.

הנכבד ה' יצחק ניסנבוים כי נחוץ לבנות בי"ח בעירנו,
ויגשו אז אל המלאכה ויכלוה, וביום 6 אוגוסט 1885
נפתח ביה"ח, כאשר הודעתי IN‏ ב,המליץ" כדבר בעתו.
אולם ברבות הימים ראו מנהליו ויוכחו כי קטן הבית
הזה מהכיל את כל החולים העניים המובאים שמה, עד
כי היו אנוסים להעמיד עוד שש מטות בין עשרים
המטות הקבועות ולא מצאו להם: וע"כ באו במכתב
בקשה לפני שר הפלך למסור בידם את הסך 21,111.18
ר' משיורי מכס הבשר ז המונח באוצר הממשלה ול-
הרשות להם לבנות בכסף הזה ביה"ח שני לעברים.
השר נעתר להם וימלא חפצם. אז העמיס הג' ה' נ"ב
הנ"ל עבודה גדולה על שכמו, ומלבד הכר 5 הנרחב שלו
אשר על יד ביה"ח הראשון, אשר נדב לביה"ח החדש,
השתדל בכל ולא נחל ולא שקט עד אשר הוציא את
המפעל הטוב הזה למענהו, וכמעט חלפו חמשת ירחים
ועינינו תחזינה בית חומה גדול ורחב ידים בעל שתי
מכפלות בנוי כמו רמים לתלפיות, ולא אגזם אם אומר
כי ביה"ח הזה יוכל להתחרות את ona‏ החולים אשר
בערים הגדולות; כי מלבד תמונתו החיצונה המרהבת
עין, אין pp‏ להדברים הטובים המתוקנים ונערכים
בקרב הבית פנימה. הלשכות מרווחות ונהדרות במכלל
יופי, לכל ענין, לכל pan‏ לשכה מיוחדת, דבר לא
נעדר, ומימי הדניעסטער הטובים המובאים בצנורות
מחוץ לעיר הולכים הלוך וסבוב בכל פנות הבית, ומי
הרחצה ואשר חלאתם בם נבלעים ונשקעים במקומם.
את הבית הזה אשר כלו אומר כבוד למיסדו הג' הנעלה
הר' יצחק ניסנבוים ולאחיו המנהלים, חנכו ביום א',
9 אָקטאָבער.

וזה סדר החנוכה: בשעה העשירית בבוקר כבר
היה ביה"ח מלא אנשים מטה לפה, והקרואים הנכבדים
כיהודים כנוצרים וכל רבי העיר וגדוליה, איש לא
נעדר. התאספו ללשכה מיוחדת גדולה ורחבת ידים.
והחזן האברך המפואר, יליד עירנו, ה' מ. שאַכנאֶווסקי

oy‏ להקת משורריו שרו בטוב טעם את חמשת הפסו-
קים: פתחו, אודך, אבן, מאת, זה, ממזמור קי"ח, 9
מזמור שיר חנוכת הבית עד תומו, הנותן תשועה שיר
העם ,יה מלך נצור" ויסים במכתם הנודע ,קאֶל
סלאַווען". שירתו הנעימה הפיקה רצון מאת
השומעים ואז קרא הד"ר בערנשטיין מעל ספר את
תוצאת ביה"ח הראשון מיום הוסדו עד ANY‏ ובאותות
נאמנים הוכיח את נחיצות ביה"ח הזה השני לעירנו,
ויראה בעליל כי אף ox‏ הבית הזה נוסד ומתנהל עד
עתה רק ככסף אחינו, וזה שמו WR‏ יקראו לו ;בית
החולים לעברים", בכל זאת לא יפלה בין עברי לנוצרי,
ונוצרים רבים נתקבלו בתוכו ונרפאו.

2 460 =

שר המחוז קרא באזני הנאספים טלגרמה מאת
(שר) הפלך, אשר בו יביע את ברכתו ותודתו למיסדי
הבית הזה, ומפני סבות שונות לא יכל לבוא אל החנוכה.
אח"כ WON]‏ הקרואים הנכבדים ללשכה אחרת מיוחדת
ויתר ההמון באו לשאר הלשכות ושם שלחנות ערוכים
בכל ומפיקים מזן אל זן והיין רב כיד הג' הר' נ"ב,

טלגרמות ומכתבים רבים מאת שרים גדולים ונכ-
בדים מאָדעסא ומיתר הערים נקראו בפני הנאספים.
האחרונים קראו הידד ופניהם צהלו מטוב לב. ראשי
המסובים הטיפו מלים לכבוד הבית ומיסדיו, ובתוכם
גם הד"ר בלומענפלעד מקישינוב, הכהן הנוצרי אמר
כי אספת הקרואים לשמחה זו תזכירהו פרק אחד מדברי
ימי המחוקק הנוצרי, אשר בבואו לירושלים מצא חולים
רבים מכל האמות והלשונות maa‏ החולים לעברים,
ומי יתן והיה זה שלום גם בין הבריאים...

ראש העיר וו, א. וולאַסענקא הוסיף לאמר : ,אדוני !
נשתה נא כוס לחיי העם העתיק יומין הנדכה והנענה
בכל ארצות פזוריו ובכל זאת נשגב ונעלה הוא במדו-
תיו המוסריות עלינו הנוצרים השוקטים לבטח. קצרה
לשוני מהביע שמץ קט צדקת העם הזה ומפעליו הטו-
בים. בכל דבר טוב ומועיל הוא הראשון ואנחנו, לחר-
פתנו ולבשתנו, הננו אחרונים, ולעתים לא רחוקות גם
אחרונים לא נהיה. שערו נא בנפשכם אחי: הן אנחנו
קבלנו הרשיון זה רבות בשנים לכונן בי"ח כללי בעי-
רנו, גם כסף לא יחסר לדבר הזה, והנה הספיקו אחינו
העברים לבנות מכיסם ביה"ח אחד וגם שני, בעוד
אשר אנחנו נעמוד על עמדנו וממקומו לא משנו. אל
תדמו, אחי, כי רק המקרה הזה הביאני אל ההחלטה
הזאת על העם הנפלא הזה. לא, אחי! אנכי כראש העיר
היודע מעשי בני עירי ותחבולותיהם באתי לידי הכרה
פנימית אשר PR‏ לאָל יד איש להכזיבה, כי כנים דברי.
נקחה נא את ma‏ המרחץ למופת; הן כלנו זוכרים כי
בקיץ הזה נשרף בית המרחץ לעברים, ומה תחזינה
עינינו עתה ? בית גדול מכלל יופי כלו בנוי אבני גזית
עומד על תלו, שקמים נשרפו וארזים החליפו, TY‏ עלו
תמרות העשן מבין השרפה והנה מעבר השני נשמע
קול כשיל וכילפות בעצים ובאבנים, וידי הבונים מל-
אות עבודה ליסד הבית... אכן נפלא הוא הלאום הזה
ונפלאים מעשיו"...

ואם כדברים האלה ידבר נוצרי נכבד בעל בעמו
בפני שרים רבים גדולים ונכבדים ולא יבוש-אנן מה
נענה אבתריה ?= שפתים ישק. משיב דברים נכוחים,
מי יתן וירבו כמותך בין הנוצרים !

החגיגה נמשכה עד הערב. בני מקום הלכו הלוך

9 ,מה נענה VIN‏ אחריו ?" |
וו ,,מחלקה לחרושת המעשה" -- מחלקה ללימוד מלאכה
ולהקניית מקצוע.

ונמוג וההמון הלוך ורב, וה' נ"ב נתן צו לעושי דברו
לתת יין לכל הבא אל החצר ככל אות נפשו, והיין
נשפך כמים בכל פנות החצר והעיר צהלה ושמחה..

הג' ה' נ"ב נדב מאה רו"כ לעשות נעלים לתל-
מידי הת"ת היחפים, ועשרים וחמשה רו"כ לתלמידי
בי"ס הפיר הכללי (גורוד אוטשיל). הנוסד ביום 17 ח"ז,
לזכר הנס שעשה ה' לאדוננו הקיר"ה ביום 17 אָקטאָ-
בער 1888. וכה נפרדו איש לאהלו בלב מלא רגשות
ברכות מאליפות למיסדי הבית הזה.

לאחרונה הנני להודיע בקצרה חשבון הוצאות
והכנסות ביה"ח בעירנו, ומספר החולים העברים וה-
נוצרים אשר WONT‏ אל תוכו מיום הוסדו עד עתה:

בשנת 1885 היה מספר החולים 67 (עברים 53
ונוצרים 14). נרפאו 62, מתו 5; ההוצאות בשנה עלו
לסך 5405 רו"כ; בשנת 1886 -- מספר החולים 201
(עברים 151, נוצרים 50). נרפאו 174, מתו 27; הוצ-
אות -- 6861 ר': בשנת 1887 -- מספר החולים 282
(עברים 210, נוצרים 72). נרפאו 258, מתו 24; הוצ-
אות — 5822 ר'; בשנת 1888 מספר החולים 302
(עברים 218, נוצרים 84). נרפאו 272, מתו 30. הוצ-
אות -- 6408 ר'; בשנת 1889 -- מספר החולים 306
(עברים 217, נוצרים 89). נרפאו 272, מתו 34, הוצ-
אות -- 5500 רו"כ.

הכנסות הקבועות הן: מקופת מכס wan‏ 4000
רו"כ לשנה ; הכנסות החברים בערך YONA‏ 1300 רו"כ
לשנה, נוסף לזה בעד שלומי החולים הבאים להתרפאות
9 רו"כ לחודש, מלבד נדבות פרטיות. ההוצאה וההכ-
נסה עולות כמעט בד בבד.

ב. חאַלאַדענקאַ

(,, המליץ", נומ. 241, 6 נאָוועמבער 1889(

בית לתלמוד-תורה ועזרה לעניים
(כתבה מ-20.2 ברוך האָלאָדענקאָ)

שינויים בהנהלת הת"ת (התלמוד תורה). הג'
הישיש זאב רבינוביץ נדב בית חומה גדול ורחב ידים
אשר לו בקצה העיר לבית ת"ת ורק 200 רוב' יקבל
לשנה משכורת מאוצר הת"ת כל ימי חייו ואחרי מותו
ישאר לצמיתות קודש mad‏ ת"ת ולשאר צרכי הקהי"
לה. מחיר הבית עולה ל-5000 רוב'. עד כה היה הבית
שכור ושלמו בעדו 600 רוב' לשנה...

הג' ה', זאב אימאס נדב 200 רוב' mad‏ הת"ת
להוסיף בו מחלקה לחרושת המעשה גג לתלמידי הת"ת
בשנה הבאה.

צעקת העניים האומללים הגוועים ברעב והנקפאים
מקור, נגעה עד לב עשירי עירנו ובשבוע שעבר "na‏
אספו אספה וישמיעו על השקלים, ויאספו על-יד כחמש

ב א א

מאות רו"כ בעת-האסיפה ועוד יד הנדיבים נטויה..
הכספים יחלקו... עד אשר יפיח האביב רוח חיים באפני
המסחר ועל ידו יושעו גם העניים המרודים היושבים
בחיבוק ידים ומצפים לעבודה ואין.

(מעיר אזן ראשי עירנו והרב בראשם, לעשות
סדרים טובים ונכונים בדבר חלוקת המצות ו,מעות
חטין" לעניים, כי הסדרים בעניין זה בשנה שעברה
לא ישרו בעיני כל בעל נפש ישרה6 --

ב. חאַלאַדענקאַ

(,,המליץ" 48, 27.2.1890(
היתר ללמוד גמרא -- לפי הוראה מגבוה

כותב יצחק מיילר :

על פקיד משגיח על ona‏ הספר והחדרים, שאסר
בשם הממשלה ללמד גמרא, כי זה בניגוד לרשיון
שניתן להם -- ואחרי המהומה והמבוכה -- פנה הרב
ר' שמעון שלמה ורטהים, שמנהל את עניין הת"ת,
אל הרב הג' ר' צבי רבינוביץ אבד"ק קובנא. האחרון
שלח לרב ש.ש. ורטהים את תוכן הצירקולר ברוסית
(הכל מובא במקורו ברוסית). וכאשר הראו לפקיד את

הצירקולר, נתן תודה לרב ש. ש. ורטהים על השתד-
לותו לבירור העניין והתנצל וכו'.

יצחק מיילר
(,, המליץ" 22 (27.1.1897), עמוד 3)

דאגה לאנשי-צבא מאחינו בני ישראל

כותב בן-אריה, כי הגביר הנכבד ר' מיכל אימס,
דאג לטובת אנשי הצבא מאחב"י הרבים החונים בעי-
רנו (בבשר כשר), בזה הלשון :

בענדער (בסרביה) -- תודה יאתה להגביר הנכבד
ר' מיכל אימאס, אשר נדבו לבו לדאוג לטובת אנשי
הצבא מאחב"י הוא מכתת את רגליו ללכת לקבל כסף
מכל אחד ואחד, אשר התחייב לתת ויכלכלם בארוחות
Naw‏ ויו"ט בכל מיני מטעמים, וביחוד בשנה הנוכחית
בחג הפסח השתדל בכל מאמצי כוחו ואונו וישכר להם
מקומות להאכילם ולהשקותם כאוות נפשם. ישלם לו
ה' כפעלו וכמעשה ידיו, ותחולנה על ראשו ברכות
אה"צ (= אנשי הצבא) ויתר העניים אשר החיה את
נפשם.

בן-אריה
,,המליץ" 1898, מספר 110 (29.5.1898)

בשולל , המליץ?

DIAN ,,אוהבים את‎ IN

בענדער (פלך בסרביא), 10 אוגוסט 1887

(חדשה בארץ -- נקבה תסובב!) כבר היה לזרא
ולגועל נפש לרוב הקוראים לשמוע את תעתועי הבלי
אחינו לזנות אחרי קדושיהם וצדיקיהם המוצצים את
לשד חיתם ואוכלים אותם בכל פה. וכל אשר יענו
אותם, כן תרבה וכן תפרוץ אמונתם בהם, וכבר גם
הראינו לדעת כי עמל הסופרים ותוכחתם לבקרים
להורות את העם הדרך הישרה ולהשיבם מטעותם
יעלה בתהו, בכל זאת אחשוב לא למותר להודיע בקהל
הקוראים את הנגע החדש אשר נראה בקירות בית
ישראל. זה שנים אחדות אשר הופיעה בגליל בסרביא
בת הרב מטאלנא בלוית גבאים וסריסים -- לא כהגא
ושעשגז'! -- העוזרים על ידה, ובמרכבות מרקדות
לגזוז את צאן אביה ולבצור על סלסילי שאר הצדיקים,
אשר מקום הניחו לה להתגדר פה. ותהי ראשית דרכה
לקישינוב. aw‏ חלבה את פרותיה כדלות כבריאות

1 עפ"י אסתר ב', ד; י"ד.
2 עפ"י במדבר ד, 3';

ותאסוף כאלף וחמש מאות רו"כ, משם שמה פעמיה
דרך הנה ותבא אל עירנו ותסר אל בית האלמנה ה-
גבירה מ. ב. ותתאכסן בביתה שמונה ימים; והימים
האלה היו ימי משתה ושמחה לחסידי עירנו, השונאים
את המלאכה ואוהבים את הרבנית, כשמחת שמונת
ימי החג בחצרות הצדיקים, אכלו, שתו ורקדו כאילים,
וביום השבת התפללו aw‏ בצבור וגם ס"ת טלטלו ו-
הביאו שמה, ולעת האוכל הסבה הרבנית על השלחן
כמשפט הצדיקים, והמון אדם רב נאספו עליה והיא
חלקה להם משירי מאכלה והיין רב כדת הצדיקים..
ובכל ימי היותה פה סבבה במרכבה כבודה על בתי
נדיבי עירנו אשר בחסידים יתחשבו, והם הכינו כרה
למענה להביא ברכה אל בתיהם, ובח"י ח"י קדמו פניה,
וצאן אדם רב נמשכים אחריה מבית לבית במנגינות
שותי שכר, והעיר בענדער צהלה ושמחה, ובצאתה
הלכו לשלחה הדרך עד תחנת מסלת הברזל כשתים
עשרה עגלות צב? מלבד המון העם הרב ההולך ברגליו.
בראותי את המחזה ראשונה היתה זאת נחמתי באמרי
אל לבי: אך מקרה בלתי טהור הוא, ואם קרה הפעם
לא יקרה שנית, אך מה נפעמתי בראותי כי שגיתי
במשפטי, וכי הרבנית ההיא יספה שוב אלינו שנית

2 40 =

ושלישית ותהי נסיעתה לחוק בישראל מימים ימימה.

בימים האלה נראתה עוד אחת בעירנו, היא כלת
הרב הנ"ל, אם הצדיק הקטן מטאלנא, ותבא גם היא
בעקבות רעותה אשר סללה דרך לפניה לעולל אחריה,
ובימים אחרים הוציאה מפה יותר ממאתים רו"כ.
אללי לי, אקרא לבני עירי כדברי הנביא, כי הייתם
כאספי pop‏ אשר ON‏ ינועו ונפלו Sy‏ פי אוכל; כי כ-
תומם באו עליכם כל דברי הנביא האחר: ,עמי נוג-
שיו מעולל... ונשים משלו בו!" אהה, הגם ביד אשה
ימכור ה' את ישראל ? האם הצדיקים יגזורו אומר ש-
nan‏ יורשת ay‏ הבן! ואם בת מלך היא -- הלא כל
כבודה פנימה ועליה לשבת תחתיה עד אשר במנחה
פניה יחלו עשירי עם ולא לסבב בערים ובכפרים
לגבות מס ירושתה.

בושו והכלמו אחי, הנכם קופצים את ידכם מתת
לכל דבר טוב ומועיל כאשר הסכנתם מעודכם, ולאשה
הזאת הזילותם כספכם כמים בלי מעצור ותשישו כי
מצאתם אותה! ידעתי אחי, כי בדברים לא תוסרו ועל
מה תויכחו עוד תוסיפו סרה, אבל ידוע תדעו כי יש
צופה ומגלה את צפונותיכם; אם תשמעו ואם תחדלו
-- אני את חובתי מלאתי.

ב'. מעוננים ומכשפים

(בעי' ישלח יד). אתמול בבוקר בבוא העם לבית
מועד לכל חי לבקר שם את קברי מתיהם, כמשפט
אחינו בימים האלה, ראו קבר אחד שנחצב לפני שנה
ויותר, והנה גדר אבניו הגדולות אשר עליו נהרסה,

וכאשר נגשו POX‏ מצאו pa‏ האבנים המשלכות עצם
יד אדם מתגוללת. הרואים רצו העירה ויבהילו את בני
החברה הקדושה וגם פקיד העיר ושוטריו נלוו poy‏
ויחפרו את הקבר ויראו והנה הוא סתום בערמת העפר
כאלו לא נעשה wy‏ דבר, ויתבוננו nana‏ הקבור ow‏
והנה ידו האחת כרותה והשנית מושפלת לו לאחוריו.
אין ספק כי ידי-אדם היו במעל הזה, יען כי כל חיה
לא תעצור כח להניד את האבנים הכבדות אשר משקל
כל אחת יעלה לעשרים פוד ויותר ולחזור למלאות את
הבור מחוליתו; אבל לאיזו מטרה נעשתה התועבה
הזאת ? -- אין יודע פשר דבר ברור. רבים מחליטים
כי ידי גנבים עשו זאת, יען כי מסורה בידם אשר ביד
המת יפילו תרדמה Ary‏ על הישנים; אבל כאן יש
לשאול מדוע לקחו רק עצמות אחדות מפרקי האצבעות
החסרות ולא לקחו ond‏ את כל היד? לכן ישערו אח-
רים, כי העצמות נלקחו לאחר הידעונים לקסם קסם.
ועוד יפלא מדוע השאירו את היד בחוץ ואת ערמת ה-
עפר השיבו הכורה? לכן יחליטו החשוכים ואחריהם
כל ההמון ימשוך, כי יד אלוה נגעה במת הזה בשביל
APN‏ חטא הנמצא ANY‏ בעיר... כההוא מעשה דגלגולתא
דיהויקים המובא בתלמוד. אנכי בהיותי רחוק מחקור
במופלא ממני ואין לי עסק בנסתרות לא אכריע בין
הדעות האלה ואניח את הדבר לפי שעה בתיקו, ואם
יתגלה הדבר ע"י חקירה ודרישה בעתו אחישנו להו-
דיע ב,המליץ".

ב. חאלאדענקא

(,, המליץ", 1887)

אגרותישלומים

(ד"ר ת. הוצל -- יצחק יעקב ריינס -- שמעון שלמה ורטהיים)

ב"ה, לידא, יום י"ז לחודש כסלו תרס"ד

APY PNY?‏ ריינוס
אב"ד בלידא
לשכת המזרחי
22452

רב שלום, טובה וברכה לכבוד הרב הגאון, נודע
לשם ולתהלה, הוגה דעות נעלות וגבר רב-פעלים, מסור
לעמו וארצו בכל לבו ונפשו וכו' כש"ת מל"ה שמעון
שלמה ווערטהיים שליט"א -- שלום לכת"ר ולכל
הנלוים אליו שלום וברכה !

מכתבו היקר הגיעני ואין קצה לעונג אשר הש-
ביעני. דבריו הנכחים הרוו אותי שובע שמחות ויש-

עי-קבר

מחוני במאד. שמחתי על כי כת"ר בכלל רוחש אהבה
וכבוד לרעיוננו ומסור הוא אליו בכל לבבו ובכל נפשו.
ומשנה שמחה שמחתי בראותי, כי כת"ר אינו אומר
לצאת ידי חובתו לרעיוננו רק בדברים בלבד, אלא
כי הוא מכתת את רגליו והולך לעבוד בפועל ומעשה
לטובת הישוב בארצנו. ואני תקוה, כי עמל כת"ר לא
יהיה לשוא ויגיעו לא יהיה לריק ועבודתו תביא לנו
ולרעיוננו ברכה מרובה למדי. ואלקים הבוחר בציון
יופיע על כת"ר ועל מעשיו הטובים וישלח את הברכה
במעשי ידיו ויחזקהו ויאמצהו לפעל ולעבד בלי הרף
ובלי חשך לטובת רעיוננו הקדוש ויהיה שמו לתהלה
ולברכה לרגל הטובה הרבה אשר יביא לענינינו.

והנני מבקש מאת כת"ר להודיעני ע"ד אחרית

2-00 =

תוצאות מסעו שנסע לפאריז להשתדל אצל היק"א
לטובת חמישים המשפחות החפצות להתישב באה"ק.
האם הצליח חפץ ד' בידו? האם הטו בעלי היק"א
את לבם להצעתו! האם יש לו התקוה להוציא למענהו
את המפעל הגדול והקדוש הלזה? תאבה נפשי מאד
לדעת אחרית ההצעה הגדולה הלזו.

ואני תקוה, כי לכשישוב כת"ר אל ביתו ואל נוהו,
אז ישים את לבו אל עירו וישתדל ביסוד אגודה של
חרדים ציונים בה. והתקוה תשעשעני; כי כת"ר לא
יאמר עוד בזה די והשתדל ישתדל בהפצת הציונות
בכל הגליל מסביב, הנני מחכה לדברי כת"ר, ע"ד
האמצעים שעלינו לאחז והדרכים שעלינו ללכת כאן
בשביל לטעת את הציונות על תלמי-לבבם של הח-
רדים אשר בפלך בסרביא ויתר הפלכים מסביב. ידעתי,
כי aw‏ כת"ר גדול aw‏ ונודע למדי ובכחו לעשות שמה
הרבה, הרבה מאד. -- להרב ממאנזיר כתבתי וככל
אשר יאמר אלי כת"ר במכתבו,

ובחכותי לפעולותיו הכבירות של כת"ר ולדבריו
הנעימים תמיד, הנני אומר לו שלום וברכה מקרב לב
ונפש. ידידו המכבדו ומוקירו ככל ערכו ומברכו בברכת
ציון וירושלים.

יצחק APY?‏ ריינוס אב"ד דכל

שמעון שלמה ווערטהיים

אב"ד בענדער בעסראַביע
ב"ה ח' שבט תרס"ד
5 יאַנװאַר 1904 למספר עמים
בענדער.

כבוד 97% נכבד. גדול ליהודים. דורש לעמ.

תהלתו על קצוי NAN‏ ה' ת' הירצל Yon‏

שאלתי ובקשתי על אחי בני עמי. בעירי בענדער
נאלצים כחמשים משפחות לעזוב את ארצם, לרגל
המציק IWR‏ התגבר מאוד בימים האחרונים. האנשים
האלה רובם צעירים. כנים וברורים ומוכשרים לעבודת
האדמה. הם נכונים להקריב חלבם ודמם ולהלחם על
כל מכשול אשר יפגשו על דרכם לארץ אבותינו. אך
באין עזר ותושיה מצד אחת החברות והוועדים, ייבצר
מהם oxen‏ זה. מאוד לבי עלי דוי כי הנפשות היקרות
הללו יאבדו בערבות ארגענטינא לקחתי על שכמי
עבודה נוראה. נסעתי לפאריס, התאמצתי להטות לב
יק"א להושיט עזר להמשפחות האלה להושיבם על
אדמתם בארץ ישראל ולא עלתה בידי. כל שהבטי-
חוני — לקבלם לאנאטאָליע אחר שימסר דבר קניית
הקרקע בשם, העומד כעת על הפרק. אחר כל ההבטחות
ודבריהם המנומסים נוכחתי לדעת, כי כל מעשיהם
תוהו והם רק לארגנטינא ישאו את נפשם.

נועצתי בזה עם ידידינו הרב הנכבד כת"ר ריינעס.
ראש המזרחי, והחלטנו לפנות אליך, אדון נכבד! כי
לך יאתה להמציא עצה ומזמה, איך לעזור לאנשים
האלה. הם מוכנים לנסוע לא"י על הוצאותיהם, הם
יתאמצו להשיג הרשיון להתישב, אם ע"י קבלת עול
מלכות תוגרמא או באופן אחר. מלבד כ"ז יוכלו לאסוף
ביניהם כעשרת אלפים רו"כ. טכס נא עצה איך להצילם
משיני היק"א, זאת החיה הנוראה אשר תמגר ותכלה
את שארית ישראל, אלה הכוחות הצעירים הרעננים
נחוצים לנו בארצנו בכל פנות שאנו פונים. אתה
אדון נכבד, לב ישראל, בטח תשים לב למצוא פתרון
נכון לשאלה זו וכל עצתך נמלא.
ברגשי כבוד ויקר כערכך הרם והנשגב,
שמעון שלמה ווערטהייס

תשובה לרב שמעון שלמה ורטהייס
למכתבו אל ד''ר הרוצל

לשכת

המרכז MAND,‏
לידא
ב"ה ay‏ ז' לחדש jou‏ תרס"ד

0 מס

רב גדול ונעלה וחבר נכבד ויקר !

את מכתבו הגלוי קבלנו והננו ממהרים להשיבו,
כי לפני השבת קבלנו תשובה מאת הד"ר הירצל על
דבר חמישים הצעירים מעירו החפצים להאחז בארץ
אבות ובידם סכום של חמישים אלף רו"כ ואלה הם
דבריו: ,את הצעתי אמסור למנהל סניף ביתזהאוצר
ביפו, האדון לעוואנטין, ולחוות-דעתו אשמר באיזה
אופן היכלת נתונה לנו להפק חפצם. ואם באפשרי
מאליו מובן, כי בתאות לב נתמך אותם להובילם
למטרתם". אחרי הדברים האלה הננו חושבים, כי OX‏
יוכל הבנק ביפו לעשות דבר לטובת הבנים היקרים
האלה בודאי עשה יעשה, כי יודעים אנו את ה' לעוואנ-
טין לציוני נלהב וחפץ בישובה של ארצנו ובחיזוקה.
וטוב היה אלמלי פניתם גם ללעוואנטין בעצמו ול-
הרצות לו פרטי הדברים ולבקשו לבא לעזר לאחינו
אלה.

הכתבת אליו היא :

Direktor des Anglo-Palastina Compania,
Herrn MD Lewontin, Jaffa, Palastina.

והננו אומרים שלום לכת"ר, לעבודתו, wm‏
מברכים אותו בברכת חג כשר ושמח.
ברגשי כבוד ויקר,
לשכת המזרתי

הערה : שלושת המכתבים דלעיל, ניתנו בתעתיק (הטרנס-
קריפציה) המקורי.

בין my‏
מלחמות-עולם

eee‏ ר בב

בתי היהודים השתרעו משני OTS‏ הרחוב הרחב

מזדקרים בארבע הפינות,

של הנהר. מבצר עתיק זה, הבנוי לתלפיות, נראה
כמתכונת המבצרים המתוארים באגדות-עם: צריחים

קירותיו

גבוהים מאוד

בבוקר, עד שעות-הצהרים.

הידיים. הסוחרים עמדו על המקח ומישמשו בידיהם
את טיב הגרעינים. תמונה זו היתה חוזרת מדי בוקר

רב-מידות. המבצר שכן על גבעה גבוהה, בצדו התלול

הלילה. בפתחי הדלתות הרחבות עמדו הסוחרים וקנו
את התבואה המובאת העירה oP Sy‏ איכרי-הסביבה.
התבואה נערמה בערימות גדולות במחסנים רחבי-

ורות על-בריח במשך כל

בקטע זה )1473 קילומטר בערך). מעליו התנוסס גשר

מאחורי

הרחוב הזה

זרם הדנייסטר והוא

רחב

של

מחסנים אלה, שהיו ס

*
a

טובים...

רחוב זה ידעו ל

בתיצחוק משחררת ומפיגה מועקת-לב.

הגדולים שבמרכז רוסיה. ay‏ שחר היו נפתחות הדלתות

הב

ליג ולחכות בציפיייה לימים יותר

מחסנים האוגרים תבואה למסחר ולמשלוח לשווקים

ואכן,

דרי

ה,,סובור' -- כיכר הכנסייה
(,,סובורנאַיאַ פלושצ'אַד")

oe

5

ae

ae

co

=

2
a

a

ee

6

ie

coe

ו

ee

₪

=

oe
ooh
אלל‎

“

we
‘

אנא
=e‏

על

2
oe

oe:
טע‎
ל‎

4

ר
=
NN‏
א
אה
א

שי

x

2

2

2

ee

2
2
oe

me
Stee

8

ל

ce

-
-

=

א

see
א א‎

א

הי

Loe

Soe

2

te

יע

א

א
א
יט
mre‏

eee

ONS
eet

=

os

2

2

7

ee ke

ae

a
ee
a

א
א א
ee‏
PE‏

Sere
Sess

aN
a

6
nes

a
ae
8

on

>

ל

0

א
Sone‏

ee

6
ee
2

ל
טי

oaiee‏ א

א
oe‏
cs‏
=
Sieh‏

oS

ל

ו

ns

0

=

x

8
2

0

רחוב
גם נקרא

,רחוב ה

מאוכל
יה

.

בש |
!

x”
ב‎

ודים ומשום כך
מוצאו -- בשורה

של

להתגבר על מצבים קשים באימרה

שנונה המעלה

זה

היה

ס A‏ לה

הם ידע

wh‏ תמיד ברוחב-לבם, בהומור השופע מטוב-לב.
ו לשמוח בשמחותיה

ם ובחגיה

ם,

ובצר להם wm‏

כולו בוהק בלובן, במרכז השוק הסואן.

המוקפת גדר, כשכיפתה מתנוצצת לאור השמש והבניין

ההדדית היתה ניכרת מאוד ברחוב זה. יהודי בסרביה

רוסיה) ובין הכנסייה הנוצרית (הסובור הפראבוסלאווי)

קטנה, מגובשת לעצמה, שחיה את חייה בשקט “OND‏
טוראלי, ללא סימני מרירות וללא קנאה.

אוכלוסיית רחוב היהודים היתה מעין קהילה

העזרה

הרחוב בבנדרי, שבו נולדתי, התמשך בין המבצר
העתיק שנבנה ע"י הטורקים (בתקופת שלטונם בדרום-

ילדים ורבות מהן קשורות בקשרי-חיתון.

אלו נוצצות וזוהרות לאורך דרך-חייו כולה.

.

בשורות ארוכות, ושדרת עצי-האַקאַציה הלבנה נמשכה
עד קצהו של הרחוב. המשפחות היהודיות היו מרובות-

.
,

אשרי האיש שמטבעות

ארוכות בזכרונו של אדם

זכרונות-ילדות הם כמטבעות שנטבעו לשנים

יהודים בין מבצרובין גשר

בלה שרייבמן-ראב (כפר-סבא)

ובנויים אבני-גזית, חסרי חלונות כלפי-חוץ, ותעלה
עמוקה מפרידה בינו לבין הסביבה.

במבצר הזה שכן אז הצבא הסדיר של דרום רוסיה
ובו קסרקטינים לחיילים ובתי-מגורים לקצינים. במשך
כל היום היו מאַמנים בו חיילים וביניהם גם פלוגות
הקוזאקים מאַזור הדון בלתבושתם הססגונית. אלה
שוּכנו בקסרקטינים מיוחדים, ומדי בוקר היו יוצאים
מן המבצר והולכים אל האורוות שנמצאו מחוצה לן,
לרחוץ סוסיהם ולהברישם.

בין המבצר המתואר לבין רחוב היהודים משתרעת
כיכר רחבת-ידיים שנועדה למסדרים של הצבא בימי
מועד, חגא וחינגא... +

אנו, ילדי היהודים בסביבה ההיא, היינו צופים
בחגיגות אלו שנערכו בלוויית תזמורת צבאית, באק-
רובאטיקה של הקוזאקים על גבי הסוסים האבירים.
לא הרגשנו פחד ומורא בסביבה זו, הגם שבין הצופים
המרובים היו גם ,שקצים" מהסביבה הקרובה.

זכרונות אלו נחרתו בזכרון לכל החיים !

מצדו השני של הדנייסטר -- מראה הגשר הגדול,
האפור, הקלוע מרישי-פלדה שחיבר את שתי גדות הנהר.
מעבר לגשר שכן כפר בולגרי -- פרקאני -- שתושביו
גזעיים, תמירים וחרוצים מאוד -- שעיבדו את אדמתם
הדשנה; מדי בוקר היו חקלאים אלה חוצים את הגשר
ומביאים את תוצרתם החקלאית המשובחת למכירה
בשוּקי בנדרי.

גברים ונשים בשיירות ארוכות היו נושאים בסלים
קלועים מנצרים -- ירקות, דברי-חלב, דגים חיים
מפרפרים.

השיירה היתה לעתים ארוכה, ארוכה. עם מאזניים
בידיהם מוכנים היו האיכרים גם להתעכב ברחוב
היהודים ולמכור בו במקום את תוצרתם הטרייה,

הרחוב היהודי כלל גם יקב ליין, שהיה שייך
למשפחת ר' שמואל שרייבמן. בקיץ היו מתמשכות
שיירות של עגלות טעונות סלים גדולים שהיו עמוסים
ענבים לתעשיית יין. חביות גדולות מוכנסות ומוּצאות
אל החצר וממנה וריח היין התוסס נדף למרחוק. לא

* כיכר זו היתה בימי השואה לגיא-ההריגה של 700 שרידי
היהודים שלא הספיקו לברוח מהרוצחים הנאציים —
הגרמנים והרומנים גם יחד.

on‏ חנויות למכירת מכולת וסידקית ובתיימלאכה
של חבתנים, נגרים, סנדלרים וחייטים וכו'.

את חותם ימי השבת והחג ברחוב היהודים הטביע
השקט המוחלט שהשתרר ביום זה, באין מקח וממכר --
אין יוצא PRT‏ בא.. יהודים שלווים נראים צועדים
לבתי-הכנסת בלוויית צאצאיהם, ובידיהם טליתות
וסידורי-תפילה. בימי סוכות היו מציינים את החג
בהקמת סוכות גדולות, משותפות למשפחות שכנות,
ובשמחת-תורה המו בתי-הכנסת man‏ ומחוץ מרוב
קהל והשמחה רבה. כזה היה מראה הרחוב בימי חג
ומועד.

בימי-הקיץ החמים היינו נוהרים בנעורינו וב-
זקנינו להתרחץ במימי הדנייסטר; הגברים לחוד
ובמרחק מה -- הנשים לחוד. בימי שישי אחר-הצהרים
היינו רגילים לראות את העגלונים היהודים והנוצרים
רוחצים את סוסיהם בנהר.

שמחת-חיים כזו, שזורה חיידעמל, היתה נדירה
בהרבה עיירות אחרות של תחום-המושב ברוסיה
הצארית.

השפה המדוברת היתה אידיש עסיסית מתובלת
פה ושם במלים רוסיות.

אמנם, הדור הצעיר שלמד בבתי-הספר הרבה
לדבר רוסית. אך בבית קיבלו הילדים שיעורים בשפת-
עבר, כי ברובן היו אלו משפחות מסורתיות, והרעיון
הציוני, בלויית מכירת שקלים וכד' חדר גם לרחוב
זה. נשי העיר היו חברות בחוגים לעזרה הדדית --
;עזרת חולים", ,הכנסת-כלה" ו,מתן-בסתר" וכו.
פעולות אלו ציינו את רוב הנשים ברחוב היהודים.

+4

הדעה הרווחת היא, כי במרחק של שנים ובפרספק-
טיבה של זמן נראה הכל ורוד, אך כאלה הם זכרונותי,
זכרונות ילדוּת רחוקה ומאושרת בבנדרי שמלפני
חמישים שנה ומעלה, מאז עליתי oy‏ משפחתי לארץ-
ישראל בשנת תר"פ-- 1920.

ו

נחמן לבונסקי (קיבוצ אילון)

ימים שחלפו...

נולדתי ערב פרוץ מלחמת-העולם הראשונה, כאשר
עירנו היתה כלולה בתחום רוסיה הצארית. הייתי ילד
בימים ההם:; עוד אזכור את רעם התותחים, פיצוץ
הגשר שעל הדנייסטר, הריצה להסתתר במרתפים.
בעזרת האנגלים והצרפתים נכבשה בסרביה -- ובתוכה
בנדרי -- ע"י הרומנים ב-1918, וכך נותקה מרוסיה
אחרי שלטון של למעלה ממאה שנה. מעָבר לנהר
השתוללו כנופיות פורעים -- גדודי פטלורה, מאַכנו
ואחרים -- וערכו פוגרומים ביהודי אוקראינה. אך

IE oe

Seon
ree sane
oes UT

ל
ה
ה

on
ו‎
eons

eae

א

Stee
neue
See

ו

ו
erent‏

tee

מדופלם, אבל כבעל נסיון רב ברפואה נחשב בעיני
התושבים כדיאגנוסטיקן מעולה. אדם טוב היה, טיפוס
עממי ואהוב על הבריות. כשהוא נשען על מקלו היה
מבקר מבית לבית ומרפא גם שלא על-מנת-לקבל-
פרס. מרובים היו השוחרים עצתו ועזרתו ואכן עלה
בידו להציל הרבה חולים. הוא המציא פטנט נגד כאב
ראש שנתפרסם OWI‏ ,רויטמן "PWIND‏ (אבקת-רויטמן),
חי בעוני ומת בשיבה טובה לפני פרוץ מלחמת-העולם
השנייה.

א יי יי PEE CORSO‏
ר :
אל

arte
SS

אי 0
א
EES‏

Sexes

Se

ל

0

2
és

2

Soe
Seuss
one

השוּק החדש בימי הרומנים

רומניה, שרצתה להתבסס בקרב האוכלוסיה החדשה
ולשאת חן בעיניה, לא יכלה עדיין להרשות לפרוע
פרעות ביהודים -- ואולי תודות לכיבוש הרומני ניצלו
אז יהודי בסרביה מפרעות.

בעיר השתוללה מגפת הטיפוס והפילה חללים
רבים, מצב האשפוז היה בכל רע, בתי-החולים לא
היה בכוחם לקלוט את כל החולים, השלטונות הקימו
בתי-חולים ארעיים במקומות ציבוריים שונים, ואף
ב,אודיטוריה". בבתי-חולים אלה היחס לחולים והטי-
פול בהם היה כה ירוד, שהרבה מהם ברחו לבתיהם
והסתכנו בכך, שלפי החוק היו צפויים לעונש חמור...
אחרי Sow‏ בני"משפחתי החלימו ממחלה זו, חליתי
אני והורי החביאוני בבית; ואם נשארתי בחיים, הרי
בוודאי בזכותו של ,רויטמן פלדשר".

,רויטמן פלדשר" -- החובש -- לא היה רופא

אבי, אברהם לבונסקי -- שהיה ידוע בעיר בשם
;ר' אברהם מלמד" -- התפרנס מהוראת ילדים יהודים
קרוא וכתוב והקים דורות של תלמידים. תחילה גרנו
ברחוב מיכאלובסקי ומשם עקרנו לרחוב לרמונטוב,
שנקרא ,די מלמדישע גאַס* (רחוב המלמדים) על שום
שרוב המלמדים החזיקו בחדרים שלהם ברחוב זה.

יום-יום באו לביתנו ילדים ללמוד אצל אבא.
prs‏ שבית-הכנסת שאבי התפלל בו, ניזוק מהמלחמה

והיו צריכים להעביר משם את ספרי-התורה -- נעשה

ביתנו לבית-כנסת פעם בשבוע -- וכשני מניינים
יהודים היו באים אליו להתפלל בשבתות. אבא היה
ידוע כבעל-תפילה מעולה, והיה עובר לפני התיבה:
היה לו קול נעים ויפה ואהבנו לשמוע את התפילה
שלו היוצאת מן הלב.

ete EE ב‎

היינו משפחה גדולה. גרנו בביתו של איצל פישמן
IN)‏ כפי שקראו לו ,איצל גלזר" -- הזגג) עלישם
מקצועו, בשני חדרים קטנים, ללא נוחיות המקובלות
בימינו.

אחרי מלחמת-העולם הראשונה החלו ימים קשים.
הפרנסה לא היתה מצוייה והארכים מרובים. המוני
פליטים, שברחו מפרעות פטלורה, עברו את הדנייסטר,
נדדו ממקום למקום וחיפשו אפשרות להגיע לאַמריקה.
המלחמה הפרידה בין משפחות רבות אשר ציפו לרגע
שיוכלו לשוב ולהתאחד. בינתיים השתקעו בבנדרי --
ונתקבלו בעירנו בזרועות פתוחות. בביתנו גרה בימים
ההם אחות אמא ולה שתי בנות; שש שנים ציפתה
לנסוע אל בעלה באמריקה. ואכן, אחרי טילטולים
רבים, הצליחה להגיע אליו.

Nays‏ מספר שנים עברנו מביתו של ,איצל גלזר"
לגור אצל דוד בוק, הידוע בשם ,דוד שקראַבניק"
על maw ow‏ מתקן נעליים; הוא היה יהודי פשוט,
בריא בגופו, בעל קומה זקופה ומוצקה ושופע מרץ.
יהודי זה היה שייך לדור הקנטוניסטים ששירתו את
צבא הצאר הרוסי במשך חמש-עשרה שנה. נוהג היה
לספר סיפורי אלף-לילה-ולילה מתקופת שירותו. הרבה
פעמים היינו מתאספים, ילדי הרחוב, לשמוע את סי-
פוריו. לעת-זקנתו שיפץ את בית-הכנסת שבחצרו
שנקרא ,די ציוניסטישע שול" -- בו נקבעה כתובת
לזכרו.

הוא מת בשיבה טובה לפני פרוץ מלחמת-העולם
השנייה.

+4

בשנות השלושים ישבו במחוז בנדרי, לרבות בעיר
המחוז עצמה, קרוב לשבעה-עשר אלף יהודים. בתוכם
כאלה, שהגיעו מעיירות קטנות, ברוסיה ובאוקראינה,
נאחזו בה והתפרנסו. היו אלה יהודים טובים וישרים,
עמלי-כפיים, שהיו עסוקים וטרודים כל ימות-השבוע
בענייני פרנסה, אבל בשבתות ובחגים נחה עליהם זיווה
של הנשמה היתרה.

+4

כידוע, aw‏ על כסא"הרבנות של ר' שליומקה
ורטהיים, זמן קצר לאחר פטירתו, נכדו ר' אהרלה --
הוא בנו של ר' יוסלה, שהיה אז רב בפולין.

בימי-ילדותי נחרת בזכרוני ההספד שהספיד ר'
אהרלה את סבו ר' שליומקה ליד בית-הכנסת הגדול ;
שם גילה את הסוד, שאחד מבניו, לייבלה, נרצח בידי
פורעים בדרך לבנדרי אחרי מלחמת-העולם הראשונה --
דבר שהעלימו מר' שליומקה עד אז.

ר' אברהם אליהו חזין היה אחיה של הרבנית
בופקה -- ina‏ של ר' נחמן דיין, שהיה יהודי ישר
וטוב-לב, אהוב על הבריות, פעיל בחיים הציבוריים.
הוא נספה במיתה טראגית -- ברצונו להגיע לבתו
דובה ולבעלה -- בסוף מלחמת-העולם השנייה בדרכו
לאסטראכאן שבברית-המועצות; שאר בני-המשפחה,
בתוכן הרבנית בובקה, מצאו שם את מותם.

26

בבנדרי, כבערים אחרות, התפרנסו יהודים ממלא-
כות, כגין: נגרים, חייטים, זגגים, סנדלרים, נפחים.
כיוון שנהוג היה, מלפני דורות, לכנות אנשים על
שמות מלאכותיהם -- עולים בזכרוני אחדים מהם:
שמעון סטאַליאַר (פישמן), שמואל קאָװועל (נפח). משה
am‏ גלזר וגרשקוביץ), שלמה באָדנער (yan)‏
מאַלציק שניידר (חייט), זלמן בלכר (פחח), שמחה
שוסטער (סנדלר), זלמן קוימענקערער (מנקה-ארובות).
היו גם שנקראו לפי עיר-המוצא: ,הערשל טולציינר"
(הרשל ja‏ העיר טולצ'ין); לפי סימן-היכר חיצוני
(,אידל דער בלינדער" -- אידל העיוור), או לפי APR‏
אירוע PNA‏ -- ,רישטאנט" (האסיר). רובם ניספו
בימי השואה האיומה; pon‏ מהם הצליחו להימלט
לפנים-רוסיה ואחרי המלחמה חזרו לבנדרי. מעטים
הגיעו אהרי המלחמה גם לארץ-ישראל.

4

כבר נאמר, שניתוקה של בסרביה מרוסיה נתנה
את אותותיה במצבה הכלכלי של בנדרי; העיר שותקה
ולא התפתחה יותר -- כשם שלא התפתחו הרבה ערים
אחרות בצל שלטונם של מלכי רומניה, פרדיננד
וקארול השני. לא היו בתי-חרושת; מקורות-פרנסה
אחרים נסתמו. בינתיים גדלו והתבגרו בני-נוער, אשר
לא יכלו להשלים oy‏ המצב הזה; אלה שסיימו את

הגימנסיה, לא לכולם היתה יכולת להמשיך בלימודים.

גם השוליות והנערים שלמדו מלאכות לא ראו שום
עתיד לנגדם. דרך התפרנסותם של הוריהם -- חנויות
ומסחר בכללו -- לא נראתה בעיניהם; התחילו --
איפוא -- לחפש משהו מבוסס, כדי להטיב את מצבם
ולשפר את חייהם. כך התפתחו -- כבכל ארצות הגולה
במזרח אירופה, ואף במערבה (פרט לרוסיה המועצתית)
תנועות של נוער ציוני מכל השכבות ולמען כל הגילים.
קם דור צעיר, שקשר את עתידו עם התנועה הציונית.
נערים ונערות התאגדו ב;השומר הצעיר", ב,גורדוניה",
ב;החלוץ הצעיר", ב,בית"ר" ועוד. בני-ובנות-טובים --
שעזבו את ספסל-הלימודים -- מהם עוד לפני סיום
הלימודים -- התכוננו לצאת להכשרה לקראת עלייתם

ו

לארץ. הזדרזו לכך, משום שרצו להספיק לצאת את
המדינה לפני הגיע תורם לשרת בצבא, כי השירות
הצבאי היה למענם nara‏ זמן לריק. ברם, שערי ארץ-
ישראל היו נעולים, מחמת הפוליטיקה של האנגלים,
שהיו בעלי המנדט, שהושפעה מפרעות 1929. הנוער
לא התייאש וחיפש אפשרויות שונות. הרבה עלו לארץ
בעזרת דרישות מקרובי-:משפחה; אחרים כתיירים
לתערוכת Pw,‏ המזרח" ול,מכביה" -- וכבר נשארו
בארץ. חלק נסעו לארצות אחרות באמריקה ובאירופה,
בתקווה שברבות-הימים יגיעו למחוז-חפצם האמיתי --
ארץ-ישראל. אך לא כולם הצליחו. כך פזורים עד היום
יוצאי בנדרי בפינות שונות בעולם.

28

בסוף שנות העשרים למאה שלנו הצליחה המפלגה
הקומוניסטית שהיתה בשיא-הפופולריות שלה, בעיקר
על רקע השפל הכלכלי באירופה ובאמריקה, לתת
אותותיה גם בשורות התנועה הציונית, ובעיקר בקרב
הנוער שלה. הרבה צעירים הצטרפו למפלגה זו. היו
צעירים רבים שברחו לברית-המועצות, בעיקר בחורף,
כשהדנייסטר קפא. השלטונות לא השלימו עם מצב זה,
והחלו לרדוף את הנוער ולדכאו. בתי-הסוהר OT)‏
גורנצה" (המשטרה החשאית) נתמלאו צעירים. שכן
הרומנים מאוד חששו מפני הבולשביקים וברדיפותיהם
לא הבדילו po‏ נוער ציוני pad‏ לא-ציוני -- הכול
היו חשודים בעיניהם; לפני כל חגזפועלים ביצעו
מאסרים המוניים. זכורני אחד החיפושים ביום השישי
אחריהצהריים בספרייה היהודית. באותה השעה חדר-
הקריאה היה מלא נערים ונערות שבאו לקרוא בעתונים
או לעיין בספר : הבלשים-הרומנים פרצו כרוח-פרצים
וסחכו את כולם ל,סיגורנצה", בחרפות ובגסות-רוח.

בבנדרי לא היתה רווחת האנטישמיות כבערים
אחרות, אולי על ow‏ שהיחסים בין האוכלוסיה היהו"
דית לבין הלא-יהודית היו תקינים; בסוף שנות העש-
רים התחילה לנשב רוח אחרת. האות לכך נראה אצלנו
אחרי שסטודנטים נוצרים מרומניה ביקרו זמן-מה
בעירנו במגמה להחדיר את תעמולת-קוזא האַנטי-
שמית. ליהודי בנדרי נודע על ביקור זה והם התכוננו
לקראתו -- ובעיקר התארגן הנוער להגנה-עצמית
שהיתה מוכנה לקבל את פניהם. ואמנם, כעבור כמה
ימים כשהוברר שהסטודנטים האנטישמיים לא הצליחו
לגרום לפרעות -- חזרו בבושת-פנים למקומותיהם.

4

193279 הגיע גם תורי לצאת להכשרה ולהתכונן

לעלייה. את ההכשרה עשיתי ביאַסי, בחווה חקלאית
של תנועת ,השומר-הצעיר". אחרי שחזרתי מההכשרה
-- ועדיין העלייה היתה סגורה -- קיבלתי, למזלי
הטוב -- דרישה מאחי משה ז"ל, אשר היה כבר אז
ותיק בארץ, ובעזרתה הצלחתי להגיע לארץ בערב mop‏
בשנת 1933. (שנה לפני-כן הגיעה אחותי בתור תיירת
לתערוכה).

עם עלייתי לארץ הצבתי לפני מטרה, להביא את
יתר בני-המשפחה ; ואכן הצלחתי, תוך זמן קצר, להביא
את ההורים וגם את אחותי עם בעלה, סיומה מירונינסקי
המנוח, שנרצח בשנות הארבעים בארץ בצורה טראגית
על ידי הבולשת הבריטית. היה זה במלחמת-העולם
השנייה.

סיומה היה איש משכיל, אחד מעמודי-התווך של
תנועת ,השומר-הצעיר" בבנדרי, פעיל בחיים החב"
רתיים והציבוריים גם בארץ, מסר את נפשו למען
האידיאלים שהאמין בהם, לא זכה לראות את מיגור
גרמניה הנאצית ולא בתקומתה של מדינת-ישראל.

בהגיע ההורים לארץ, השתכנו ליד אחי ז"ל במושב
,בית-עובד" (אשר ליד נס-ציונה). אבא היה יהודי
שומר מצוות, רגיל ללכת כל יום לבית-הכנסת ובמושב
טרם היה בית-כנסת. כיוון שהיה יהודי בעל מרץ
ויוזמה, קשר קשרים עם אנשים שונים במושב נס-
ציונה הקרובה ובעזרת הרב ר' חיים טפר מנס-ציונה
ואחרים, הקים את בית:הכנסת הראשון במושב בית-
עובד; AN‏ השפיע על ה,מושבניקים" לבוא בשבתות
להתפלל, ואכן ראה בכל זה סיפוק-של-מצווה. בן 68
היה בפטירתו. יהי זכרו ברוך. הוא היה יהודי טוב-
לב, חכם וישר, הכיר את מציאות הארץ ובצוואתו
לא wpa‏ דבר, שיחייב במשהו את הבנים, מחשש
שמא לא יוכלו לעמוד בזה.

4

אמי, ראַכיל לבונסקי, לבית ר' נחמן רוטפרב,
נולדה בפרוסקורוב שבאוקראינה וגדלה בקישינוב.
היתה מעורה במסורת היהודית ואשה מתקדמת לפי
רוח הזמן. קראה הרבה ספרות והיתה ערה לכל
המתרחש סביבה. נוחה לבריות, הבינה לרוח הצעירים
ומצאה שפה משותפת עמהם, כמו עם מבוגרים. על
אף מצב בריאותה הלקוי לא התאוננה מעולם והיתה
שמחה בחלקה. מתה בגיל 74 לאחר שזכתה לראות
בתקומת ישראל. עמדה להורי הזכות לחיות ולמות
בארץ, שניהם נטמנו בבית-העלמין בנס-ציונה.

קרוב ל-40 שנה חי בארץ אחי משה ז"ל, שעלה
אליה בדרך-לא-דרך בהתחלת שנות העשרים. עבד
בכבישים ובייבוש ביצות והיה חבר בגדוד העבודה.

וו

אחרי שחלה בקדחת נסע לצרפת להתרפא, חי בצרפת
חיי-רווחה, אבל התגעגע לארץ וכעבור שנה וחצי חזר,
התפרנס כפועל חקלאי בפרדסי נסדציונה, הקים בית
במושב השיתופי ,בית-עובד"; מסור בלב ונפש למפעל
ההתיישבות. איש עבודה וחובב ספר, ישר-דרך, חי
מעמל כפיים, ובסוף שנת החמישים, כשמצבו הכלכלי
השתפר וחלם כבר על חיים קצת יותר קלים, חלה
במחנה אנושה שממנה לא קם עוד והוא בן 58.

יהיה זכרו ברוך !

לא אהיה שלם עם עצמי אם אסיים פרק של חיים
וזכרונות מבנדרי ולא אזכיר את אחי הנמצא עדיין
בנכר, הראשון במשפחה שקשר את גורלו עם התנועה
הציונית, ממניחי היסוד של ,השומר-הצעיר" בבנדרי.
פעמיים היה בהכשרה, אך לא הצליח לעלות לארץ,
לפני גיוסו לצבא וגם אחריו, העלייה היתה סגורה.
אמנם, היתה גם לו אפשרות -- כפי שעשו רבים
כמוהו בתקופה ההיא -- לנסוע לדרום-אמריקה --
אבל הוא לא רצה בזאת, כי הדרך היחידה בשבילו
היתה עלייה לארץ -- ובכל זאת לא הגיע לכך. היה
מהתלמידים המצטיינים בגימנסיה שוורצמן ותמיד מוכן

שבח (סיומה) בליי (חיפה)

לעזור לכל מי אשר רק הראה רצון ללמוד, למד ולימד
עברית ; היה מורה בית-הספר באיזמאיל ומנהלו הרבה
שנים, מסור לעבודה ולהוראה בלב ונפש, הקים דורות
של תלמידים. oy‏ פרוץ מלחמת-העולם השנייה הצליח
להימלט לברית-המועצות. אחרי המלחמה חזר לעיר
מולדתו והמשיך ללמד בבית-הספר, הצטיין כמתמטיקאי
WM‏ ידוע בעירנו AWA‏ ,אלוף-:המתמטיקה".

4

לאחר שלושים ושלוש שנות היעדרות מעירי,
ביקרתי בבסרביה, עברתי את טיראספול, ביקרתי
בקישינוב, צ'רנוביץ, עברתי את בלץ, אורהיוב ואת
חוטין. בדרכי לקיוב עברתי בעיירות ובכפרים רבים
ואף ביקרתי במוסקבה. בכל מקום ומקום נפגשתי
עם יהודים רבים, הצמאים לשמוע מהמתרחש בעולם
היהודי. נפגשתי עם כל בני-משפחתי שנותרו בחיים,
אך את בנדרי -- עיר מולדתי ונעורי -- ראיתי רק
מרחוק ולא הצלחתי להגיע אליה.

בימי מלחמה ומהפכה

עירנו, בנדרי, שונתה בשנות-השואה עד לבלי
הכר; לא נשאר בה אף סימן-היכר מההווי שלנו
בימים ההם; מיטב ימי-נעורינו, חלומותינו, הגיגינו
וכיסופינו שהושקעו בה, נגוזו לעולמים.

גם היום, לאחר יובל שנים, צפה ועולה לעיני-
רוחי יופיה המיוחד של עירינו, שכה כבשה את לבנו.
על הפרבר ,בוריסובקה" OY‏ ה,דצות" (קייטנות)
שלה; על הדנייסטר הנהדר שהיינו יושבים וחולמים
על גדתו, או חוצים ועוברים אותו; על גני- הפירות
מסביב והריח הניחוח שנדף מהם בקיץ ובסתיו.
זכורות לי חופשות-הקיץ כשהנוער שלמד מחוץ-לעיר
היה חוזר אליה ומעשיר אותה בחדוות-נעוריו. לעומת
זאת בחורף, יופי-הדנייסטר שכולו מושלג, לבן ועטוף
קרח, ו,אזור-הלחימה" בכדורי-שלג pa‏ הנוער wow‏
pad‏ ה,שקצים". היו גם כאלה שנהנו מן הספורט על
המגלשיים והתענגו כצופים. במיוחד מן הראוי לציין
את התקופה הסוערת דאז: הנוער התוסס והיפה בבנדרי
לזרמיו השונים: מכאן -- הציני-חלוצי ביניהם
מחלוצי ההתיישבות וממייסדי הקיבוצים בארצנו:
ומכאן -- הנוער המהפכני, ביניהם ממשתתפי מהפכת
אוקטובר... האישים, שכבר IN‏ היו עמודי-התווך של

עירנו והניחו את היסודות לקרקע פוריה של חי"
התרבות בעיר: ח. פוסטאן, א. אלכסנדרוב, ישראל
בלאנק, ב. א. נתנזון, הרש בוגר ועוד.

אזכור את עירנו בעיתות מלחמה, מהפכות וחילופי-
שלטונות וכיבושים. חוויה מיוחדת נזדמנה לנו בשנת
0 (או 1912), כאשר נודע שהצאר ניקולאי השני,
בכבודו ובעצמו, יעבור בעירנו. בני-העיר רצו ברגל
לשדה, ואני בתוכם -- צמא להתרחשויות המזומנות
לנו. בהגיענו למקום-חפצנו, נתגלתה לפנינו הרכבת
שנסעה באיטיות רבה ועל מדרגות הקרון עמד הצאר
בלבוש תפארתו ופארו.

זכורה לי הכרזת-המלחמה בשנת 1914, והגיוסים
שהתקיימו באולם האודיטוריה בעירנו, וכן את העיר
וצורתה,מיד אחרי פרוץ המלחמה : עירנו נהפכה למרכז
צבאי ובכל בית שוכנו חיילים. בביתנו השתכנו מבין
חיילי הדיוויזיה הטאטרית שאפילו התיידדנו אתם,
ולאחר שיצאו לחזית היו כותבים לנו מכתבים משם.

בגמר המלחמה פרצה המהפכה ובעקבותיה --
ההפגנות של פועלי-הרכבת, השתוללות החיילים ופורקי-
העול מהאספסוף. הפורעים שפכו יינות במרתפים,
שדדו, בזזו והשמידו מכל הבא לידם. בזמן ההוא נוסדה

eo

הגשר על הדנייסטר שנהרס אחרי מלחמת-העולם הראשונה

מיליציה מקומית שהסטודנטים היהודים שלנו היו בה
הראשונים ובראשה -- הנוטריון הגרוזיני צחנקלי.
אז חלה בגידת הרומנים ב,אנטנטה" (מדינות-הברית
נגד גרמניה) בעת מלחמת העולם-הראשונה, כשהגרמנים
כבשו את מחצית רומניה, עשו הרומנים שלום נפרד
עמהם. כפיצוי ניתנה אז יד חופשית לרומנים לכבוש
את החבל שלנו -- בסרביה. an‏ עברו את הגבול,
כבשו את העיר קישינוב וב-27 בנובמבר 1917 לפי
המניין החדש הפגיזו ב-4 לפנות בוקר את עירנו בנדרי
בצד המבצר. הם פגעו פגיעה ישירה במחסנים של
התחמושת שע"י המבצר. כתוצאה מזה פרצה דליקה
עצומה, ברעמים מחרידים הועפו לאוויר חלקי תחמושת
בלוויית עשןישחור שכיסה את פני השמיים. את העיר
כולה אחזה אש ענקית. לא-הרחק מהמקום התבוננתי
מתוך סקרנות במחזה-אימים זה. המראה היה מחריד;
רצתי הביתה, מקום שם דאגו לי הורי, שהחליטו לעזוב
את העיר ככל התושבים. התחלנו לרוץ לכוון המחנה
הצבאי -- ה,לאגר", להסתתר שם. יום זה נחרת
במיוחד בזכרוני, כי באותו היום הגעתי למצוות --
מלאו לי 13 שנה. לפני כן הוכנו למעני תפילין, שכבר
לא הספקתי להניח אותם -- וכך הופר החג הגדול שבחיי
נער יהודי.

למחרת היום -- היה זה יום שישי בשבוע --
ומפה לאוזן הודיעו, שהרומנים כבשו את העיר ועירנו
בנדרי הפכה לעיר-גבול.

חילות הגרמנים הגיעו ברכבת ועברו במצעד
צבאי את רחוב חארוזינסקאיה ומשם פנו אל הגשר,
לעבור דרך טיראספול לאוקראינה. לאחר por‏ לא רב
פרצה בגרמניה עצמה מהפכה, ובעקבותיה החלו שוב
לזרים חיילים גרמנים דרך עירנו, מי ביחידות ומי

בקבוצות, קרועים ובלואים, בלי נשק וללא תחמושת
חזרו לגרמניה.

מלחמת-האזרחים ברוסיה היתה IN‏ בעיצומה:
הצבא האדום wad‏ עיר אחרי עיר, הצבא של הלבנים,
הדניקינצים, נסוגו בבהלה מאוקראינה דרך הגשר
שעל הדנייסטר לעירנו. בין היתר, גם אני עמדתי על
הגבעה שמעל הגדה, ראינו רכבות שחזרו בלי סוף.
בהתקרב הרכבת האחרונה, גורש פתאום קהל הסקרנים
והגשר פוצץ ע"י הרומנים. היה זה שוב ביום השישי
בשבוע. לאחר זמן-מה הגיע צבא צרפתי לעזרת הרומנים
והתבצרו בכל אורך הגבול נגד רוסיה. רוב רובם של
צבא זה היו סיניגלים שחורים. העיר קמה שוב לתחייה.

במוצאי-שבת אחד ביום חג של הרומנים, נערכה
על-ידיהם חגיגה גדולה, בהשתתפותם של כל תושבי
העיר כמעט. רקדו ושמחו עד מאוחר בלילה. בשובנו
הביתה שמחים ועליזים ומלאי רשמים, קשה היה
להירדם מחוויה זו, והנה שוב הפתעה: יריות, רעש,
בהלה. כולנו רצנו החוצה מבוהלים ולפני עינינו
נתגלה המחזה כי אותם הרומנים שלפני זמן כה קצר
אירחו אותנו ושמחו -- נסים בבהלה בהשאירם את
העיר מאחוריהם. אז נתברר, כי חלק מן הצבא האדום
הצליח לחצות את הדנייסטר, הסיניגלים הצטרפו
אליהם ובגדו בצרפתים, הם הובילו אותם לאוקראינה
ולאחר זמן התפשטו הרוסים בכל חלקי העיר. הכוח
העיקרי הצרפתי שוכן אז ב,בוריסובקה", חיילים
עברו להתקפה נגדית, ובעזרתם גורש הכוח הרוסי.
בבריחתם הספיקו הבולשביקים לצרף אליהם את
מיטב הבחורים שלנו, שעבדו במחתרת. נותרו רק
67575 בחורים שכבר לא הספיקו לברוח והסתתרו בתוך
העיר. באותה התקופה גילה הסוכן חשאי של הסיגורנצה
(השירות החשאי הרומני), את מקום-הסתר של הבחורים

אמ —

הללו ומסרם למשטרה הרומנית. סוף גורלם לא נודע.
עבדתי אז בבית-מרקחת של לבובסקי-קוגן-קאושאנסקי
והלקוחות aw‏ היו מהצמרת השלטון. בבואם אלינו
דיברו ביניהם על ההתרחשויות. והרבה נודע לי אז
בעקיפין מפיהם. אז היה עלי לשמוע, לבלוע ולשתוק...
לאחר זמן מה נרגעו קמעה הרוחות והחיים חזרו
למסלולם. נוסדה תנועת ,השומר הצעיר" שאליה

מיכאל לנדאו (תל-אביב)

הצטרפתי גם אני. הנוער הנבחר עזב IN‏ את העיר
והתפזר בכל קצוות העולם. אנכי עליתי ארצה בשנת
5 בקבוצה הראשונה של ,השומר-הצעיר? ונכנסתי
מיד לקיבוץ ג' של ,השומר הצעיר", שנתפלג לאחר-
מכן לקיבוצי ,גבעת חיים" ול,מעברות" בעמק-חפר.

שלום לך פושקינסקי-בולוואר, ולך כולך שלום,
עיר מולדתי בנדרי!

לאחים אהובים שאינם עוד

יישובים יהודיים בבסרביה

לכל אורך הדנייסטר, שהפריד בין רומניה לבין
רוסיה, בתקופה שבין שתי מלחמות-העולם היתה קיימת
שרשרת עיירות וערים בהן כל האוכלוסיה, או מרביתה,
היתה יהודית. אוכלוסיה זו יושבת על גדות הנהר, שלא
שימש גבול לפני 1918, אלא רק הפריד בין בסרביה
לבין אוקראינה, -- אשר שתיהן היו חלק מרוסיה.
עיירות אלה פיתחו בתקופת השלטון של רומניה
)194171918( חיים למופת. שרשרת-היישובים: חוטין
-- אטאקי --- סורוקה -- רזינה -- רשקוב -- בנדרי
— (טיגינה) -- אקרמן ועוד, היוותה את חוט השדרה
של חינוך עברי, תנועה ציבוריים-ציונית, חיים קהילתיים
כאלה, שלא היו ידועים לפני תקופת 1918. הציבור
היהודי, שנמצא אז באביב המהפכה הרוסית, חיפש את
עולמו בתוך מערבולת מושגים ואידיאלים שאינם שלו
והתרכז במה שהיה טבעי לו: בפיתוח חייו היהודיים.

בסרביה היתה פרובינציה בשולי האימפריה
הרוסית-הצארית, שבה היו מליוני יהודים מפוזרים
בערי-התחום, Pa‏ אם באוקראינה ובין OX‏ בפולין, ובכל
המקומות האלה היה מספר היהודים כה ניכר, שהיישוב
הקטן בפלך בסרביה, לא יכול היה לפתח באותה תקופה
חיים תרבותיים עצמיים, כפי שעשו זאת היהודים
באוקראינה או בפולין. אולם קרבת האזור הזה לאודיסה,
-- שבה התרכזו כוחות אינטלקטואליים יהודיים,
שהקימו והזינו מוסדות תרבות יהודיים, מוסדות
סוציאליים למופת ותנועה ציונית שורשית -- אפשרה
לבסרביה להנות מכוחות גדולים שבאודיסה ובאוק-
ראינה בכלל.

בסרביה היהודית כשהיא לעצמה גידלה סופרים

* אוסמוזה -- מיוונית : דחיפה ; דיות -- חדירת פרודות
של תמיסת-נוזלים לתמיסת נוזלים (כאן הכוונה להת-
קרבות ארבעת חלקי היהדות זה לזה.)

גדולים בשפה העברית ובשפה היהודית גם יחד. המרכז
היהודי שבאוקראינה הקרין מזוהרו על יהדות בסרביה,
שמספרה לא עלה על 300,000 איש; יישוב זה קלט
את ההד של התנועה הלאומית באחותה הגדולה. סופרים
כמו יעקב פיכמן, ש. בן-ציון, יהודה שטיינברג ורבים
אחרים, אם כי נהרו מעבר לדנייסטר -- לאודיסה,
לחרקוב או לייקתרינוסלב, -- הרי ביצירתם לא רק
שלא שכחו את בסרביה הדשנה, אלא בכל הזדמנות
הזכירוה בחיבה וציינו אותה לטובה.

לפתע פתאום נתלשה בסרביה מהמקור התוסס,
מאחותה אוקראינה, מסיבות מדיניות, ונקלעה למעגל
של יהודים אחרים, השונים בתרבותם, בשורשיהם
בתרבות העברית והיהודית, ומהשפעותיהם הברוכות
במשך תקופה ארוכה על יהודי בסרביה. הם נכללו
במסגרת המדינית החדשה -- ,רומניה הגדולה" --
שבה היה מעט מזעיר מן המוקד של תרבות עברית
ושל לאומית-יהודית צרופה.

האוכלוסיה היהודית של רומניה היתה בסוף
מלחמת-העולם הראשונה, מורכבת מארבעת גוני
תרבות-יהודית, oy‏ שפות זרות אחת לרעותה, oy‏
עבר היסטורי שונה, עם מנהיגים חדשים. האוסמוזה *
pa‏ היהדות שבארבעת האזורים: רומניה הישנה,
טראנסילבניה, בוקובינה ובסרביה, היתה יכולה איפוא

להעשות רק במישור אחד, בכל אופן -- בתקופה
הראשונה של גידולי היקף האוכלוסיה היהודית ברומניה
הגדולה.

אמנם, הייחוד של כל אחד ואחד מהאזורים, בכל
התקופה שבין מלחמות-העולם, הפריע להידברות בין
היהודים השונים; אבל כשהיה מדובר בבעיה הציונית,
-- הרי שכל הטענות, הסייגים, ההסתיגויות והמחשבות
התת-הכרתיות, נעלמו. כך אירע שבשלהי 1918, כשלושת

רבעי שנה אחרי כניסת הצבא הרומני לבסרביה,
התקיימה ועידה ציונית ביאסי, שאליה באה משלחת
ציונית מקישינוב. ולא זו בלבד שמצאה שפה משותפת
עם הציונים מרומניה, אלא גם התחילה בשיתוף
פעולה בין שני האזורים, שבא לגילוי בהשאלה הדדית
של כוחות הנהגה והוראה,

בשנות העשרים שרר בבסרביה מצב-חירום,
מחשש של הסתננות כוחות קומוניסטיים בלתי-סדירים
מעבר לדנייסטר. מצב זה גרם למתיחות לא-מעטה בין
השלטון הצבאי לבין האוכלוסיה. אמנם היה מן ההגיון
לחשוב, שהיהודים בבסרביה, כמו שהמולדוונים בחבל-
ארץ זה לא היו יכולים להוות אירדנטה לפקודת רוסיה
(בייחוד שזו האחרונה, בתוהו ובוהו, Www‏ אז, היה
בכוחה לארגן באופן סדיר אירדנטה כזאת). אבל היהודים
נדחקו לקרן זווית, כאלמנט כמעט-בטוח בעיני הצבא
הרומני, בזמן שיתר המיעוטים (אוקראינים, רוסים,
גרמנים, גאגאוזים) הם שריכזו על עצמם את תשומת-
לבו של השלטון החשדני. היהודים ניסו כבר בסוף
שנת 1918, -- ולאחריה, -- להוציא עתונים בשפת
יידיש או בשפה הרוסית, וכך חשבו ללכד את 300,000
היהודים ולהדריכם בקו הפוליטי החדש שנוצר במקום.

(אין זה מענייננו עתה להעריך את טיב העתונות
הזו בזמן ההוא. עובדה היא שהיתה קיימת, ON‏ כי
בחלקה היו לה מטרות חומריות.)

ההתפתחות הלאומית בבסרביה התחילה בנסיון
של עתון בונדיסטי ,דאס ווארט", שלא PANT‏ ימים
ואחריו PNY‏ יומי, ציוני, ,דער איד", שזכותו היתה
מרובה בחינוך ההמונים, בשיפור היידיש המדוברת,
בדחיפה להקמת בתי"ס עבריים -- גני-ילדים, בתי"ס
יסודיים. במקביל לכך הוקמו בתי-ספר יסודיים
ומקצועיים ששפת-ההוראה בהם היתה ביידיש השפיע
גם על השטח הקרוב של חיי תרבות; nwa‏ מקבילה
-- אם גם לא גדולה, אך חשובה -- של בתי"ס באידיש
שגשגו בעיקר בערים הגדולות,

החיים היהודיים בבנדרי

בנדרי (,טיגינה" -- ברומנית) היתה עיר מחוז
קטנה, ay‏ כשתי רבבות ומעלה תושבים, ששלושה
רבעים מהם היו יהודים: בעלי-מלאכה, סוחרים זעירים
ומעט אינטליגנציה יהודית המיוצגת ע"י רופאים,
עו"ד ואחרים. האווירה בעיר הזאת -- הצטיינה בשיתוף-
הפעולה ההדוק שבאוכלוסיה היהודית, בכל הנוגע
לחיים ציבוריים. האנשים שעמדו בראש הקהילה ידעו,
שאם יש כוח המדריך את מעשיהם, הריהו רק בשני
מישורים : הלאומי -- ע"י התנועה הציונית ; הסוציאלי
vy --‏ ,הבונד". פה ושם היו ניצנים של התנועה

הקומוניסטית, שחיה במחתרת ולעתים היתה גם
מסתתרת מאחורי הפעולות הסוציאליות של ה,בונד".
אך כוחם של הבונדיסטים בבנדרי היה קטן מכוחם של
הציונים וחיי הקהילה היו מושפעים מהמתרחש בארץ-
ישראל, מהנעשה במפעלי-תרבות עבריים, מהנאמר
בעתון הציוני ,דער איד" ומאוחר יותר -- ,אונזער
צייט". ההרגשה היתה, שליהדות זו שני פתרונות :

א) האחד עלייה לארץ-ישראל או הגירה לאמריקה ;

ב) השני להישאר במקום, בתקווה מרחיקה-לכת על
המדינה הגדולה, השכנה ממזרח.. (אלה האחרונים
היו מעטים).

בעיירות הסמוכות לה -- שבאותו מחוז -- היו
מקימים נקודות הכשרה-חקלאית כפי שהיו עושים זאת
גם במחוזות אחרים, באזורים סורוקה, בלצי, אורהייב,
חוטין וכו'. האינטנסיפיקציה של החיים היהודים,
משמעותה: -- פעולות ציוניות וחלוציות. זרם ניכר
של עולים מבסרביה עצמה, ובעיקר מהפליטים הרבים
שבאו מאוקראינה, היה מכוון לארץ-ישראל ורבים הם
הקיבוצים והמושבים בארץ, שבאותה תקופה ינקו
מהיישובים הקטנים של בסרביה. שבע הרבבות של
פליטים שבאו מאוקראינה לבסרביה, שישבו על
מזוודותיהם, מוכנים להגירה או לעלייה, נדחפו נגד
רצונם להגירה לאמריקה, כששערי ארץ-ישראל היו
נעולים, או פתוחים רק בפתח צר מאוד. הדוגמה החיה
לחלוציות שימשו מאות הצעירים והצעירות, שבאו
מפלך חרסון שבאוקראינה ונשארו במחנה-מעצר בכפרי
בסרביה -- כמו בקוטיוזני-מארי, עד שסודרו להם
אפשרויות חוקיות לעלות לארץ. שליחים רבים באו
מתנועת העבודה בארץ-ישראל -- לעודד, לכוון, להדריך
ולהכין את הצעירים מעיירות בסרביה, שנחנקו באווירה
של מצב חירום ושל חוסר-תקווה לחיים חדשים במקום
הוה. |

כאמור, היתה בנדרי דומה לכל אחת מהערים
והעיירות של בסרביה והמנהיגים במקומות היו מתחרים
זה בזה באיסוף כספים לתמיכה בעלייה. להגירה, היו
מקורות מהג'וינט מאמריקה, וכל מה שהציונים יכלו
לעשות היה לדאוג, שלפחות הצעירים יעלו לארץ.

2

מתוך בני-העיר זכורים לי אחדים, שביתם היה
בית-ועד לתנועה הציונית לכל גווניה. היהודי הליטאי,
החכם והמושרש במקורותינו, שכל אמרתו -- פקחות
וכל מעשיו מחושבים לטובת התנועה הציונית, חיים
פוסטאן, בעל דפוס במקום : רעיתו הרגשנית, המדברת
תמיד בקול רם, בהתלהבות וכל מעשיה -- אהבה, כל
מחשבותיה -- קידום ענייני היהודים במקום. במידה
שלחיים פוסטאן היו שורשים עמוקים ביהדות, באותה

a: בי‎

מידה עצמה שורשיה של אשתו, עמוקים בתרבות
הרוסית ובספרותה. לא דיברה אידיש ולא עברית
ונראתה גם כאחת הנוכריות הנהנות מהאדמה הדשנה
של בסרביה !

הם גידלו תחילה בן, בת ולאחריה עוד בן, שנעשה
חבר בתזמורת לונדון ונפל במלחמה בבורמה, --
שלושתם נוסף לילדים מנישואין ראשונים של המנוח
חיים פוסטאן. הבן הבכור משה, הופיע בבסרביה,
כמטאור ממש, בשנת העשרים, אחרי שגמר את
האוניברסיטה באודיסה. אם כי גילו לא עלה בהרבה על
0 שנה, הביא אתו רוח של מחשבה חדשה ורעננה
בתנועת ,צעירי-ציון". תוך פחות משנה אחת ששהה
בבסרביה, אחרי שבא מאוקראינה השסועה והסוערת,
הצליח להקים את העתון היומי ,דער איד", הוא נבחר
לעמוד בראש המנהיגות הציונית בוועידה הציונית
בקישינוב, באפריל 1920. היה אחד משני הצירים (הוא
וד"ר יעקב מ. ברנשטיין-כהן) שנסעו לוועידה השנתית
הציונית בלונדון, וכמו כל כוכב-שביט המאיר לזמן
קצר מאוד, הוא עזב את שדה-הפעולה בבסרביה ועבר
ללונדון, לחזור וללמוד בביה"ס המפורסם לכלכלה. מיד
אחר סיום הלימודים, נתמנה כמרצה באוניברסיטת
לונדון שבה גמר את לימודיו. Ja‏ 38 זכה להתמנות
כפרופסור מן המניין לכלכלה מדינית של ימי-הביניים
באוניברסיטת קמברידז'.

אריה שרייבמן (כפר-סבא)

אחיו החורג עמד בראש התנועה הרביזיוניסטית
של אז; עם העו"ד רובשבסקי ועם רעייתו, רופאת-
שיניים, היוו את המרכז של הדור הצעיר יותר במקום.

עסקנים רבים, צבי כהן, ישראל בלנק ועוד, נעלמו
במערבולת הגדולה של המלחמה ותוצאותיה. (אולי יש
להם בארץ צאצאים וחברים שלהם היכולים לספר על
משפחותיהם.) אחרים, כמו המורה-המחנך שוורצמן,
שעלה לארץ והיה למנהל אחת הגימנסיות העבריות
כאן, זכו לא רק לחיות בארץ-ישראל, אלא גם להמשיך
בפעולות בהן התחילו במקום מוצאם.

מי יכול כעת להעריך את גודל האבידה שבהשמדת
חלק ניכר של יהדות בסרביה ? כשאנו משקיפים אחורה
ורואים מה נתנה יהדות זו בתקופה לא רחוקה לעם
היהודי, הרי אנו מרגישים עוד יותר את הכאב הגדול.
הם נותקו באכזריות מהחיים ובזה נסתמו המקורות
הטבעיים של ארץ-ישראל, שאליה היו צריכים לבוא
בהמוניהם ולעזור בבנייתה.

בהקמת מצבה לזכר יהודים אלה מבנדרי, אנו
מקימים גלעד לכל אחד ואחד מהיישובים הרבים, שהיו
מופת ותקווה לעם היהודי בכל אתר ואתר. יהדות
בסרביה, שסבלה אבידה גדולה כל כך, הצליחה בכל
זאת לנטוע על אדמת המולדת רבבות שתילים, המפארים
את ארצנו ושומרים נאמנה Sy‏ מורשת אבותיהם מתוך
אהבה סוערת למולדת.

בספינת מפרשים בים סוער

(עלייתנו בתוך מחסן-פחמים בשנת תר'/ף)

אבינו ר' מרדכי שרייבמן, יליד 1879, עלה לארץ-
ישראל בשנת 1920 oy‏ משפחתו העניפה -- בספינת
מפרשים, באורח בלתי-ליגלי,

היה מותיקי היקב בפתח-תקווה; כאשר התיישב
בכפר-סבא )192772( התייצב לצידו של ציבור הפועלים
בכל מאבקיו הציבוריים בתחומי העבודה העברית
ובשלטון המקומי. כאיש-ציבור מקובל ומעורה במושבה,
היה בין תשעת הממונים הראשונים, שנתמנו ע"י המושל
הבריטי למועצה המקומית הראשונה. כיהן כגבאי ראשי
בבית-הכנסת הגדול בכפר-סבא, ופעל רבות למען קיומו
התקין, שיפורו ופיתוחו. אבי היה אחד מששת האחים
שרייבמן בבנדרי, מכובד ומקובל על תושבי העיר ולרגל
עיסוקיו היה תמיד טרוד ועסוק בנסיעות. אמנו יוכבד,
אשה נאה וחכמה, ניהלה את הבית הגדול ושמרה על

מתן חינוך לבתה היחידה בלה, ולארבעת בניה -- מאיר,
אריה, אלישע ואברהם.

ביתנו היה בית יהודי שמרני, אף כי לא מן
המדקדקים בהלכות דת. אנחנו הבנים, התחנכנו על
ברכי השפה העברית, עוד בגן-הילדים העברי מן
הראשונים בבסרביה, בו ספגנו את הקשר האמיץ למולדת
הרחוקה : בשירים Sy‏ הירדן והכרמל, השרון והחרמון.
באותה רוח עצמה נמשכו הלימודים בגימנסיה העברית
של ד"ר צבי שוורצמן, אשר נוסדה בעיר, ביוזמת אבי
וידידיו, בשיטת ,עברית בעברית". ביתנו היה פתוח
לכל שוחרי השפה וכמהי-המולדת ספוג אווירה עברית
וחזון הארץ הנכספת -- ארץ-ישראל. מאז הינו
מתעניינים ושותים בצמא כל דרישת-שלום מארץ

רחוקה-קרובה זו.
a‏

המ

באוניית הנוסעים, בה הפלגנו בים השחור, הגענו
לקושטא, ללא-יכולת לנוע בדרכנו הלאה בלי רשיונות
yor‏ וכלי-שיט . אבא התרוצץ, החליף כספים, השתדל,
ולבסוף קיבלנו היתר-נסיעה רק עד ביירות. לאחר
שבועיים ששהינו בבתי-מלון, ירדנו לבטן אוניית-משא,
אשר זה עתה התרוקן בה מדור ממטען-הפחמים. במחסן
שחור ומפויח זה, השתכנו על הרצפה -- אנו, ילדי
התפנוקים, אבא -- אמא, ועוד קבוצת עולים צעירים,
סטודנטים מרוסיה.

מביירות המשכנו דרכנו בדיליז'אנס. בין חבילות
ועל חבילות, שקועים בהרהורים, על הצפוי לנו בדרך-
לא-דרך זו ומנסים לנחש עתידות... כבר שמענו הרבה
בשורות נוגות ותהינו: אנא אנו באים?..

ובינתים בין כה וכה והדיליז'אנס הולך ומתקרב
לצידון, -- נמל קטן בארץ הלבנון. השמש שקעה.
נעזבנו באחת הסימטאות היורדות לנמל הדיג -- מקום
זר, עיר זרה, ואנו -- משפחה גדולה על תלאותיה
וצרותיה. אבא חילק את הצרורות בין הילדים, איש-
איש לפי כוחו ויכולתו. לאחר שהיתרו בנו לבל נשמיע
קול, היינו כגנבים כמחתרת וירדנו בשורה עורפית
אל החוף. פשטנו את בגדינו העליונים ונכנסנו המיימה
עד שהגענו לסירת-מפרשים, אחת בין יתר סירות
הדייגים שהיו קשורות לכלונסאות בים. אלינו הצטרפו
הסטודנטים הצעירים אשר עשו אתנו יחד כברת-דרך
ויהודי ירושלמי, החוזר לארץ. קברניטי- הסירה --
שני ערבים חובשי תרבושים אדומים ולובשי מכנסיים
רחבים, הורו לנו להרכין את ראשינו עמוק-עמוק אל
תוך הסירה, לבל יראונו מן החוף. כאשר לא נהגנו
בצייתנות, הטילו עלינו שמיכות, למען ניראה כמטען.

היה זה לילה נהדר. הים היה רגוע. הלבנה שפכה
אורה השלו על מפרשי סירות-הדייגים שהבהיקו
בלובנם. רק היהודי הירושלמי לא הסכים להרכנת

הראש. הוא ישב זקוף וגאה, לוחש תפילת הדרך. החבלים
נותקו והסירה החלה גולשת בדומייה הימה, הולכת
ומתרחקת מהיבשה ונישאת על ידי המפרשים למרחבי
הים הגדול.

למחרת לעת צוהריים החל on‏ גועש וסוער.
נחשולי-קצף התנפצו אל דפנות הסירה וטילטלו אותה
על הדכיים כקליפת אגוז, בהתיזם עלינו סילוני מים
מלוחים. באחת עולים לגבהים במעלה הגל ובשנייה
יורדים תהומות, מחלת הים עשתה בנו שמות. קרבינו
התרוקנו הימה וכל רזרבות הלימונים שהיו עמנו אזלו.
כל אחד נאחז בשארית כוחותיו בדפנות הסירה, כשאמא
אינה מוצאת מנוחה לעצמה ודואגת לכל אחד מבניה
לבל יגלוש, חלילה, הימה. רוב הנוסעים התעלפו ושכבו
חסרי-אונים. אפילו הערבים מחזיקי ההגה הבלתי
יציבים, שנלחמו במפרשים המשתוללים בכוח הודו,
כי טרם התנסו בסערה מעין זו. כל רגע חרדנו שמא
תתהפך עלינו הסירה ונאבד במצולות. המאמינים כבר
סיימו את תפילת הווידוי והיתר הצטנפנו חרדים כל
רגע למה שעלול לקרות. וכל זה -- הרחק הרחק מחופי
הארץ הנכספת, בלב ים.

בשעות הקטנות של ליל-העלטה, הצליחו הערבים
בכוחות על-אנושיים, להטות את הסירה לכיוון החוף
המיוחל, להתקרב אל סביבות עתלית, אשר ליד חיפה.
aw‏ על אחת הגבעות, pa‏ חורבות מבצר עתיק, שכנה
בתוך סוכת איקליפטוס, קבוצת דייגים עבריים. בחסות
הלילה, הם נכנסו עירומים המימה ועל כתפיהם ממש
נשאונו אל חוף מבטחים, כשאנו מעולפים ורטובים
עד לשד-עצמותינו.

כך נולדנו שנית במולדת חדשה; מאז נטלנו חבל
פעיל בהתיישבות, בבניית היישוב ובהגנה על המקום
בימי פקודה.

ה,, טריבוּנאַל"

שמואל גלבוע (קרית-חיים)
(לשעבר --- מיקה גרינברג)

סיפור חיי בבנדרי

חיי בבנדרי היו רוויים עצבות של ילדות ונעורים,
ללא תכלית ; נשקף מהם עמק-הבכא של העיירה היהו"
דית, שבמזרח-אירופה, בין שתי מלחמות-העולם : עיי-
רה גוועת, שקיומה תלוי על-בלימה. נראה לי, כי חיי
בבנדרי הם דגם אופייני לחיי הנוער בן דורי.

1{ עצבות של ילדות
א. בשחו-ילדותי -- אימה ופחדים

ההכרה הראשונה בקיום ה,אני" שלי קשורה בת-
חושת-האימה של מלחמת-הכיבוש הרומני.

הייתי בן שלוש שנים ואחותי מאניה בת שלושה
שבועות ; נצמדים לאמא, אנו יושבים על חוף הדנייסטר
אבא מטפל בסידורי העברה בסירה לחוף השני, אל
הדוד אהרון שבטיראספול ; טלטולי חזרה לבנדרי; רי-
צות מבוהלות למרתף טחוב וקר, מאימת יריות והפג-
זות ; שהייה ממושכת מתחת לפני הקרקע; אפלה, רעם
אדיר של פיצוץ הגשר שעל הדיינסטר ; הפוגה -- ושוב
ריצות מבוהלות למקלט המרתף; הפוגה -- וחוזר חלילה.

אחרי הכיבוש חוסר בטחון. רכבת ההולכת
מקישינוב הותקפה בדרך ע"י שודדים. נוסע יהודי נהרג.
העיר כמרקחה. בלילות -- גניבות, פריצות ושוד. לפני
השינה בודק אבא בקפדנות את בריחי הדלת ותריסי
החלונות. בליל שוד הרכבת, התעוררנו לקול רעש:
מישהו מבחוץ טילטל בחזקה את הדלת, בנסיון לפרוץ
אותה. הורי ואנוכי פרצנו בזעקה : ,קאַראַול"! (משמר)
-- ,הצילו"! הרעש מבחוץ פסק, אבל לי נדמה שהפורץ
חדר הביתה, כורע על ברכיו ופורט על פני שבכת
המתכת של משענת מטתי. חלחלה עוברת בקרבי. מתי
כבר תסתלק הדמות האפלה אשר למרגלותי? כך נר-
דמתי.

כעבור זמן-מה השתלט השלטון החדש על המצב.
ובמשך כשתי עשרות שנים נעו מעגלות חיינו בשני
מסלולים אופייניים לעיירה היהודית שבתחום המושב
הרוסי לשעבר: מלחמה נואשת לקיום; קיום הוויה
יהודית.

ב המאבק לקיוס

מה היה מקור-קיומם של יהודי בנדרי? ממה הת-
פרנס אבי, יצחק ז"ל ?

בנדרי שימשה מרכז מסחרי לפריפריה כפרית.
יהודיה ינקו את מחייתם מאיכרי הכפרים הרומניים
שבסביבה. הגויים הביאו העירה את תוצרתם החקלאית :
תבואות, פירות, מוצרי-חלב ובחורף -- גם עצים וקני-
סוף להסקה, והצטיידו בה במצרכי-הספקה שונים :
מכולת, סדקית, בדים, כלי-עבודה. תיקנו עגלות ופר-
זלו סוסים וכיו"ב. לצרכים אלה החזיקו היהודים אכ-
סניות גדולות — ,חאנים" -- בחצרות רחבות-ידים,
לאכסון הסוסים, השוורים והעגלות, שבהם הגיעו
הכפריים העירה. בתי-מרזח ובתי-תה, חנויות ובתי-
מלאכה. נפחים, פחחים, רצענים, מסגרים ונגרים יהו-
דיים שירתו את הגויים. וכן התפרנסו היהודים זה מזה :
חנויות-מכולת קטנות היו בכל קרן רחוב. צבעים, זגגים,
חשמלאים, בתי-מרחץ, בעלי בתי-ראינוע וכמובן --
,כלי-קודש": רבנים, דיינים, שוחטים, חזנים VW)‏

גורלו של אבי יצחק היה עצוב : כשלוש ורבע שנים
היתה לו חנות למכירת בדים באחד הרציפים שבכיכר
הכנסייה. אותן שנים מעטות ww‏ שובע בבית,
גם היה אור, אור ממש -- של חשמל. מיחם-נחושת
זמזם חרישית שעות ארוכות, בבוקר ובערב. בלילות-
שבת שררה אווירה של קדושה. מפה לבנה נפרשה על
השולחן וחלה עטויה מפית צחורה מונחת היתה בקצה.
אמא מברכת על הנרות שבפמוטי-הכסף. אבא חוזר
מבית-הכנסת ובין כותלי הבית, שקירותיו צבועים
דגמים פרחוניים, נשמע מזמור-השבת ,שלום עליכם,
מלאכי השרת"! ישבנו לשולחן הערוך ובעת הארוחה
ולאחריה שרנו זמירות שטעמן הערב מלווה אותי עד
היום.

בהיותי בן חמש נערכה חגיגה בביתנו, לרגל קיום
המצווה ,בן חמש לתורה". באו קרואים רבים. היתה
אווירה חגיגית. בהדרכת הרבי שלי קראתי קטע מה-
תורה. הרגשתי ,כמלך בגדוד".

אבל ימים טובים אלה לא ארכו. בגלל סיבה שאינה
נהירה לי, סגר אבי את חנותו ולא פתחה עוד:

== 8 ==

התרושש -- ושוב לא התאושש. מאז רעים ומרים היו
שנות-חיינו: את הדירה הנאה עזבנו ועברנו לדירה
צנועה הרבה יותר ומאז נדדנו מדירה לדירה.

אבא הסתובב באפס-מעשה. כעבור זמן התקשר
לאיזה כפר רחוק, נידח, קשה לי להגדיר את טיב עי-
סוקו שם. הוא מכר בדים לכפריים בתנאים מיוחדים.
עובדה היא, שלימים רבים נעדר מן הבית, כדי להוציא
פרנסה בכפר ההוא; ואילו אנחנו בבית, ידענו מחסור
מהו. וכאשר חזר, גם אז היתה השמחה מאתנו והלאה,
כי עלזפי-רוב שב בידים ריקות.

אף-על-פייכן, גם מאפלת המצוקה הכלכלית
בוקעים אלי ממרחקי-הזמן, קווי-אור של מאבקנו לקיום
הווייתנו היהודית.

2

ו

ל

2
ל
2

2

ר

א

הגננת בתיה שטיינר מכיתה א' וגן-הילדים שע"י הגימנסיה

4 הגימנסיה העיבוית

בחצר ביתינו גרה משפחת , צלאל החזן" (היה זה
כינויו של רבי בצלאל שטיינר החזן). בתם הבכורה,
בתיה, היתה גננת בגן-הילדים שליד הגימנסיה העברית
שוורצמן, והיא שהניעה את אמי למסור אותי לגן-
הילדים הזה. הייתי אז כבן ארבע. ומאז, כעבור עשר
שנים רצופות, עשיתי בין כתלי הגימנסיה העברית של
ד"ר צבי שוורצמן, זכרונו לברכה.

וכך ספגתי משחר ילדותי את הלשון העברית.
לשון-הקודש של התפילה והתורה היו לשפת-דיבור חיה
בפי. ping‏ לבית-הספר -- בבית, ברחוב ובחברה, די-
ברנו אידיש או רוסית, אבל בבית-הספר -- עברית

ר
טי

א = ss‏
א א
א

a‏ ר

es

on

2

א
בע

שוורצמן (במרכז -- ד"ר שוורצמן והגננת בתיה)

)1922 -- 23(

wd‏ קיום הווייה יהודית

את המאבק לחינוכי, להשכלתי היהודית, ניהלה
אמי פסיה, זכרונה לברכה. והיא עשתה זאת בשני מי"
שורים: הגימנסיה העברית; החדר -- תלמוד-תורה.

ובהברה אשכנזית. לא כל המקצועות נלמדו בעברית,
מחוסר ספרי-לימוד או מורים מתאימים. היו הרבה מו-
רים נוצרים. אולם הרוח בביה"ס היתה עברית-לאומית
-- והיא אשר עיצבה את התשתית האמוציונלית של
הווייתנו היהודית. החגיגות לקראת כל חג ומועד עברי,

= 65 =

הטביעו את חותמן הלאומי. לא אחת הדהדה שירת
,התקווה" בין כותלי בית-הספר והיא אשר חרתה עמוק
בלבנו את האמונה, כי ,עוד לא אבדה תקוותנו, לשוב
אל ארץ אבותינו". אין תימה, שרבים מתלמידי הגי-
מנסיה נהרו לשורותיהן של תנועות-הנוער הלאומיות :
,מכבי", ,השומר הצעיר", ,גורדוניה" ו;ביתר" של
התנועה הרביזיוניסטית, ולתנועות נוער ציוניות אחרות,
ANI‏ עלו SPIN?‏

הנתיב השני, אשר בו הוליכה אותי אמי, היה
ה,חדר", -- ,תלמוד-תורה",

2. החדר

אמא דאגה לא רק ללימודי-החול שלי, אלא גם
ללימודי-קודש.

באותה חצר ביתנו, ששם התגוררה הגננת בתיה,
שכן גם ה,חדר". וביתו של המלמד ר' א. האדמוני,
(,דער רויטער"). עוד לפני גן-הילדים, בהיותי ya‏ שלוש
וחצי, כבר הזדרזה אמי ושלחה אותי אליו ללמוד
אצלו ,אידישקייט". וכאן, במציאות החדשה על משקל
דברי קוהלת (א', י"ח) ,ויוסיף NYT‏ -- יוסיף מכאוב"
— אני יכול לומר ,ראשית דעת -- ראשית מכאוב" :
בחדר ארוך וצר שבדירתו ישבנו על ספסלים ללא-
משענת, משני צדי שולחן ארוך, לפני כל ילד מונח היה,
פתוח, סידור-תפילה או חומש. הרבי שלי ישב בראש
השולחן. לפי תור היה מתיישב על ידו ילד לכמה דקות
והרבי היה מלמד אותו. כך גם אנוכי למדתי מדי יום
ביומו. כעבור שבועיים ישבתי אצלו כמנהגו וקראתי
pap,‏ אלף -- א." ,פתח בית -- ב" הכל הלך למיש-
רין, אך לפתע נעצרתי: נשמט מזכרוני כיצד לבטא כף
עם חיריק. הרבי נתן בי מבט חמור, כשה;טייטל" הא-
רוך שלו מונח על אבן-הנגף שבסידור התפילה הפתוח
לפני. אך זה לא עזר. כדי לעורר את זכרוני הרך, הוא
פתח מגרת השלחן וללא אומר היפנה את תשומת-לבי
לשבט דק המונח שם. לא ירדתי לסוף-דעתו -- וזה לא
הועיל. לא זכרתי -- וחסל! לפתע, כהרף עין, הצליף
עלי בשבטו בתנופה עזה כל כך, עד כי התגלגלתי
מהספסל ומצאתי את עצמי על רצפת-הטיט, שמתחת
לשולחן, צורה וצווח במלוא כוחי : ,אני רעב... אני רעב...
אני רוצה לאכול... וי

כשאני מיבב יבבות קטועות טיפסתי חזרה אל
הספסל. הרבי לא גילה לי את סוד התשובה שלא ידעתי.
וכשלבי הקטן רוחש לו שנאה עזה, חזרתי אל מקומי,
שבקצה השני של השולחן.

ומרבי זה -- למלמד אחר. רבים היו מלמדי, גם
כשלמדתי בגימנסיה, במיוחד בחופשות הקיץ. וכש-
התרוששנו, שלחה אותי אמא אל ,תלמוד-תורה". “or‏

רני שנת-לימודים, שבה למדתי לפני הצוהריים בגימ-
נסיה ומכאן הלכתי ישר ל,תלמוד-תורה", שבקצה השני
של העיר, וחזרה הביתה בחשכת הערב, אל קצה אחר,
מקצה רחוב הסובורנאיה.

bon‏ מלמדי זכורים לי לטוב שניים, שב,תלמוד-
תורה": ר' שמעון הזקן ומר יענקל לונייבסקי הקפדן.

הלימוד ב,חדר" וב,תלמוד-תורה" היה יבש, סכי"
ov‏ תרגום אידי מילולי של קטעי פרשת השבוע כגון :
,וידבר -- און ער האט גערעדט, ,משה" -- משה, ,אל"
-- צו ה' -- ,גאט", ,לאמור" -- אזוי צו זאגן. OY‏ פי-
רושי רש"י. אולם על אף הליקויים הדידאקטיים, הש-
פיע ה,חדר" על טיפוח רגשותינו. הקריאה בצוותא של
פרקי-התפילה, קריאת-התורה בניגון של טעמי-המקרא,
הנעימה הרגשית של ברכות ההפטרה -- כל אלה עו-
ררו התרגשות ואף הביאו התרוממות-הנפש. ידיעת
השפה העברית, שלמדתי בגימנסיה שוורצמן, הפיחה
נשמת חיים באותיות שבספרי הקודש של ה,חדר"
ו,תלמוד-התורה".

מלבד הגימנסיה העברית והחדר, הטביע עוד גו-
רם אחר את חותמו על חינוכי בבנדרי: תנועת-הנוער.

3 תנועת הנוער

ox‏ לחדר ולגימנסיה כיוונה אותי אמי, הרי
לתנועת-הנוער ,השומר-הצעיר" הגעתי ביוזמתי שלי.
אבא לא התערב; אמא לא הפריעה. אני לא מצאתי כל
ניגוד בין חיי ה,חדר" ובין ההווי שבקן ;השומר הצ-
עיר". הייתי בן שמונה ובאתי הנה בגלל סיבה פשוטה
מאוד: חיבה יתירה היתה לי לילדה בת גילי והיא
נהגה לבקר ולשחק עם חברתה, אשר גרה בחצר הס-
מוכה למועדון-התנועה. בגדר שבין החצרות היו פרצות.
כדי שאוכל לראות את חמדת-לבי בעד לפרצות אלה
שבגדר, הצטרפתי ל,שומר הצעיר"!... יתר-על-כן, כדי
לעשות עליה רושם אף נרשמתי בספריה העירונית, אצל
הגברת פיסטרוב, והתחלתי לקרוא ספרים בעברית !

עדימהרה נשתכחה מלבי הסיבה המקורית והייתי
לחבר הנלהב של התנועה. כבש את לבי ההווי של הקן :
ההשתייכות לקבוצה וה,פעולות" במסגרתה; השירה
והשיחה המשותפת; מחנאות:; הטיולים בחיק-הטבע
והמשחקים המרתקים ביער -- כל אלה הפעימו את
לבי הילדותי. החיים בצוותא, החינוך להתחשבות בזולת,
עזרה הדדית בין חברים וסעד לחלש -- אלה טיפחו
בקרבנו ערכים חברתיים. PR‏ בכח מלים לספר
ולתאר כמה אהבנו את מדריכינו ניוניה בנדרסקי ודוד
סטוליאר !

התנועה עוררה בלבנו זיקה ללימוד עצמי ועודדה

שא 606 כ

להשתלמות עצמית. שקעתי רובי ככולי בקריאת ספ-
רים. למדתי בעצמי אידיש והתחלתי לקרוא בעזרתה
ספרות רצינית בגיל צעיר מאוד.
התנועה ערכה פגישות אזוריות של הקנים, בסבי-
בות כפריות וביערות. בדרך זו נקשרו יחסי חברות בין
קנים מרוחקים. טופחו קשרי-ידידות, התכתבות בין
חברים בודדים ואף ביקורים הדדיים כשאנו מתארחים
זה אצל זה.
הייתי שקוע בהווי היום-יומי ולא תפסתי כלל את
הצד האידיאולוגי של ,השומר-הצעיר", שמעט-מזעיר
ממנו בא לביטוי בשיר הערש האידי:
;שלאָף מיין קינד, מיין טייערער !
די גרויסע הייזער, די שיינע פּאַלאַטן
זיי זיינען געבויט פארן רייכן מאן.
ווען דו מיין קינד וועסט אַמאָל עלטער ווערז
וועסטו וויסן דעם אונטערשיד צווישן אָרעם PIN‏ רייך ! +
עם זה שרנו בדבקות :
;אבינו מלכנו, חננו ועננו, כי PR‏ בנו מעשים
עשה עמנו צדקה וחסד והושיענו!"
אבל היה מי שעינו היתה פקוחה ואזניו קשובות
לצלילי ,הטריפה הסוציאליסטית" של ,השומר הצעיר".
כעבור שנתיים או שלוש, נסגר הקן ע"י הבולשת הרו-
מנית ופעילותנו ירדה למחתרת. לא עוד המועדון ה-
יפה עם החצר הגדולה, אלא התכנסות Mapa‏ קטנות,
בדירות החברים. לבסוף עבר הקן כולו לבנין התנועה
הספורטיבית ,מכבי". בזמן ההיא השתכנה באותו בניין
גם תנועת-הנוער החדשה ,בית"ר" הרוויזיוניסטית.
הסתופפנו יחד, תחת קורת גג אחד -- בית"ר, ,השומר
הצעיר" ו,מכבי",
הפעילות בתנועה נחלשה מאוד וזיקתי ל,שומר
הצעיר" התרופפה. בהדרגה עברתי ל,מכבי", ow‏
מצאתי יותר עניין במשחק השחמט, שהחל תופס אצלי
מקום חשוב מאשר בפעילות הספורטיבית. ww‏ היתה
בעצם עיקר תוכנה של ,מכבי".
על כל הפעילות הענפה בגימנסיה, בחדר ובתנו"
עת הנוער, פרוש היה הצל הקודר של המצוקה בבית.
היא אשר מנעה את השמחה הטבועה בשנות ילדותו
של האדם. היא אשר הפכה את ילדותי לילדות-של-
עצבות.
ובינתיים גזו, חלפו ימי-הילדוּת. אני כבר בן
שלוש-עשרה, על סף הנעורים. הדאגה החלה להטריד

* ,שכב וישן, ילדי היקר !
הבתים הגבוהים, הארמונות היפים,
אלה ניבנו בשביל בעל-הנכסים
ועת תגדל פעם, ילדי,
תבין ההבדל בין עני לעשיר."

אותי; מה יהיה עתידי! מה אעשה בחיים כשאהיה
מבוגר ?

2 נעורים ללא תכלית

א. החמרת המצב הכללי

שנות-נעורי המעטות בבנדרי היו ביטוי להחמרת.
המצב הכללי לגבי היהודים, ובמיוחד לנוער היהודי :
מצוקה כלכלית גוברת והולכת והחמרת רדיפות השלטון
נגד התנועה הקומוניסטית. אשר רבים מהנוער היהודי
נסחפו אליה בהתלהבות.

מדי פעם חצה מישהו את הדנייסטר, אל ברית
המועצות. אני זוכר את מישה קאושנסקי ויוסקה ליבו-
בסקי ואחרים ששמם נשמט מזכרוני. כל חצייה של
הנהר גררה אחריה הגברת אמצעי-הבטחון, רדיפות
ונגישות. ברדת החשכה הוצבו שוטרים בכל קרן רחוב.
עלול היית להאסר בגלל דבר מה בכך, בשל קפריזה
של שוטר. מסוכן היה להחזיק ספר בעל משמעות
סוציאלית. פעם, באחד במאי, הלכתי לספרייה עם הספר
,הרעב" של פינק, כל הדרך קינן בי הפחד כי הנה
יעצרו אותי ויאסרוני. על מידת האינטליגנציה של
השוטרים אפשר לעמוד מהמקרה הבא שקרה לי:

היה זמן והיתה בי נטייה לאסטרונומיה. מאד הש-
תוקקתי לראות את הירח בטלסקופ. טלסקופ לא יכולתי
להשיג. אבל החלטתי להשתמש ב,פרינציפ" של המב-
שיר. בליל ירח בהיר עמדתי עם חבר ברחוב עם שתי
מראות קטנות וזכוכית מגדלת. קיווינו לראות לבנה
מוגדלת בעזרת אביזרים אלה. מיד הופיע לצדנו שוטר
והחל חוקר אותנו על מעשינו שנראה לו חשוד. האם
PX‏ זה מין איתות קומוניסטי ? שאל אותנו. ההסבר
ה,אסטרונומי" שלנו לא נתקבל על דעתו, והוא לקח
אותנו למשטרה, שם שיחרר אותנו הקצין התורן, בחיוך.

בין כה וכה עזבתי את הגימנסיה לפני סיום לימו-
די בה.

ב. Naty‏ הגימנסיה וההעברה ל, אורט"

בראשית שנת-הלימודים תרפ"ט, עזבתי את הגימ-
נסיה ועברתי לביה"ס המקצועי ,אורט". מדוע לא
סיימתי את הגימנסיה אחרי שנים רבות כל כך של לי-
מודים בה ? היו כמה סיבות לכך. אחת מהן וודאי מקורה
בדאגה לעתידי. מה יהיה אחרי הסיום! OY‏ תעודת-
גמר של גימנסיה שוורצמן אפשר היה להמשיך בלי-
מודים אוניברסיטאיים רק בחוץ-לארץ. האוכל אף לח-
לום על אפשרות כזאת ? -- לעומת זאת בביה"ס ,או-
רט" ניתן ללמוד מקצוע. אולי זוהי דרכי להסתדר
בחיים ?

= לא =

ב,אורט" למדתי שלוש osm‏ שנים: מסגרות,
חרטות וגלווניזציה. המנהל תמיד היה מהנדס יהודי.
שלושה היו בזמני: פינקלשטיין, פלכסר ווסילייב
ולאחרונה שוב פינקלשטיין הנמרץ. אבל ה,מייסטר",
המדריך המקצועי, היה תמיד גוי, רוסי בעל-מלאכה
מעולה. ויהיה אשר יהיה, שפתו היתה תמיד מתובלת
בקללות רוסיות עסיסיות וארוכות כגלות ישראל. היה
פותח באחת, בבית-המלאכה ומסיים אותה בנפחיה,
שנמצאה במרחק של 50°72 מטר, בחצר.

ידי לא היו אמונות למלאכה. במקצועות העיוניים
הייתי תלמיד מצטיין. בעבודת-כפיים -- למטה מבינוני.
לא הייתי מוכשר לעבודה. טעיתי. לא היתה זו הדרך
הנכונה שבחרתי. שלוש, ארבע שנות נעורים אלה, (מבן
שלוש-עשרה עד שבע-עשרה) שהן בדרך כלל היפות
בחיי אדם, היו לגבי שנים אפורות של הכשרה לא

באידיש, ברוסית, ברומנית. לסירוגין גם ביקרתי
ב;מכבי", במיוחד כשהצלחנו להקים בה סקציה פעילה
של שחמט.

בינתיים סיימתי את ביה"ס המקצועי ,אורט". ומה
הלאה ?

oT‏ עם סיום ,,אורט" == מלמד-דרדק....

ובאמת, מה אפשר היה לעשות בבנדרי oy‏ מקצוע
-- כאשר לא היה כל ביקוש לו?

193273 סיימתי את חוק לימודי ב,אורט". אבל
בעל מקצוע לא הייתי וגם לא היתה כל אפשרות
להסתדר בעיירה במה שלמדו ב,אורט". מה אעשה עתה,
ואנוכי כבר בן שבע-עשרה! והנה ,שיחק לי mom‏
ונזדמנה לי עבודה של ,מורה" בכפר קיצקאני אצל

בית-הספר המקצועי ,, אורט"
(מורים ותלמידים)

מתאימה לחיים והחרפת המחסור בבית עם גידול
משפחתנו. כבר היינו שש נפשות, ארבעה ילדים : אנוכי
ושלוש אחיותי: מאניה, ביילה ואטלה התינוקת.

oA‏ החרפת המצוקה בבלת

כצל קודר מלווה אותי כל הזמן המחסור והעוני
ההולכים ומחמירים. אף-על-פייכן לא פסקו אצלנו
חיי-הרוח : אמא חסכה מן הפת, שלא היתה מצויה, למען
צרכי הלימוד: ספרים, מחברות, ואח"כ -- גם מכשירי
שרטוט nya‏ השתלמותי ב,אורט"

בשני דברים שיקעתי את עצמי בשנים הללו:
במשחק השחמט ובקריאת ספרים. לא אחת הלכתי
לשחק בתחרות או דו-קרב, על קיבה ריקה ולאורה של
עששית נפט קטנה. עתים אף ללא זכוכית, אלא לאורו
הדל של הפתיל בלבד, ישבתי וקראתי ספרים לרוב,

ארבע המשפחות היהודיות שהיו כאן, בעלי-חנויות.
נשכרתי ל,עונה", חורף או קיץ, ללמד את ילדיהם
הקטנים כבני-עשר -- עברית, תפילה, תורה, Pawn‏
וכו', כל שבוע שבועיים החלפתי אכסניה. לפי התור
התאכסנתי מדי פעם אצל משפחה אחרת. חמישה, שי-
שה ילדים באו אלי ללמוד כמה שעות ביום וכל שאר
הזמן הארוך, הייתי בטל.

האמנם אלה יהיו חיי, מלמד-דרדקי? שמא כדאי
בכל זאת, לסיים את הגימנסיה ? פניתי בעניין זה אל
גריגורי יעקובלביץ שוורצמן, והוא הסכים לאפשר לי
לגשת בסוף כל שנה לבחינות הגמר של שנת-הלימודים,
בתנאי, שאבקר בגימנסיה כמה ימים בראשית שנת-
הלימודים. עשיתי כן. בזמן הפנוי הרב שעמד לרשותי
בקיצקאני למדתי את החומר של המחלקה השישית,
שעזבתי והתכוננתי לבחינות של סוף השנה.

== 600 ==

אולם העניינים התגלגלו אחרת: נסחבתי בסערה
לרעיון העלייה לארץ-ישראל. הכיצד?

ה המוצא: עלייה לארא-ישראל

א. כוננות לעויבת המקום

את הגימנסיה לא סיימתי. המקצועות שלמדתי
ב,אורט" היו ללא-תועלת. בבית -- מציאות AND]‏ של
דלות. ואנוכי מלמד-דרדקי בכפר, מתגולל ממשפחה
למשפחה. היו אלה ימים שאין בהם חפץ, חיים ללא
טעם מה יהיה מחר? בעוד שנה, שנתיים!?

לבטים אלה הולידו בקרבי את המחשבה לעזוב את
בנדרי -- לנטוש את רומניה.

עוד בילדותי נוכחתי ושמעתי על עקירת קרובים
ומכרים מבנדרי. בהיותי בן חמש היגרו דודתי חנה
ובעלה, מיד לאחר נשואיהם לארצות-הברית, והתיישבו
בניו-יורק. באותו זמן עלו לא"י חברי הטוב מירון
קליינמן oy‏ אמו ואחותו. כעבור שנתיים עלה ארצה,
כחלוץ, נחום פיקר והשאיר לי למזכרת ספר עברי עם
תמונות צבעוניות. דוד אחר שלי, נחום, היגר מזמן
לארגנטינה. היו שנסעו לקנדה או לברזיל. הנה כי כן
תרמה בנדרי את חלקה בתהליך הכללי, באותה תקופה,
של הגירת יהודי מזרח-אירופה, והנה הגיע תורי.
החינוך העברי של גיל-ילדותי נתן את אותותיו בבוא
עתיההברעה. משהועמדתי בפני הדילמה: ,לאן ?" היה
זה, מובן מאליו, שהתשובה היא: ,לארץ-ישראל !" אך
כיצד אפשר להגשים את הרעיון? דרך אחת היתה
לפני : ההכשרה החלוצית, באמצעות תנועת-נוער ציונית.
כך הגעתי ל, גורדוניה". ומשהייתי לחבר התנועה, חדל
הדבר עד מהרה, להיות בשבילי אמצעי, ונעשה מטרה
בפני עצמה -- מטרת-חיים.

אופקים נפתחו לפני, דרך-חיים חדשה נתגלתה
לעֶיני בתנועת ,גורדוניה". מעתה זרמו חיי בשני מס-
לולים עיקריים : ההווי החברתי והרעיוני ב,גורדוניה" ;
ההכשרה החלוצית.

ב. MINA‏ החברתי-רעיוני ב, גורדוניה"

מלבד ההווי החברתי, שדומה היה לזה של ,השו-
מר הצעיר" בילדותי (מחוץ לצופיות, שלא היתה נהוגה
ב,גורדוניה") -- המייחד את חיי תנועת-הנוער באותה
תקופה, בגולה, היה: הקנאות האידיאולוגית, להט
הוויכוחים הרעיוניים, הדיונים הנרגשים בינינו לבין
עצמנו והוויכוחים הסוערים עם יריבים מתנועות אחרות,
שברחוב היהודי. קשת-היריבים היתה מגוונת. החל
מקומוניסטים וצעירי אגודת-ישראל וכלה ב,השומר
הצעיר" ובית"ר הרוויזיוניסטית. ועל מה לא התדיינו

והתווכחנו? על ברית-המועצות, כהתגשמות ,חזון אח-
רית:הימים", ובירוביג'ן כפתרון הבעיה היהודית; על
האינטרנאציונלים השני והשלישי; על חבר-הלאומים
כמכשיר שלום בעולם. עניינים אשר הטרידו את תנו-
ny‏ הפועלים בארץ, אותנו OF‏ הסעירו: ארגון משותף
עם הפועל הערבי; ציונות וסוציאליזם ; הון פרטי והון
לאומי; התיישבות לאומית או פרטית? מהי צורת
ההתיישבות האידיאלית; מושב עובדים, קבוצה או
קיבוץ ?

לכל בעיה או נושא, היתה לנו עמדה ברורה, חד-
משמעית: אמונה בלתי מעורערת בצדקת השקפתנו,
באידיאולוגיה של התנועה.

א. ד. PMA‏ המנוח, היה IWAN‏ הרוחני, וכתביו
-- כאורים-ותומים, בהם ובפרסומי ההנהגה הראשית
חיפשנו את התשובות לכל לבטינו, את ,השטעלונג"
-- העמדה, לכל העניינים העומדים ברומו-של-עולם,
ובפרט -- בעולמנו היהודי.

האידיאולוגיה של התנועה לא היתה מעוגנת בחיי-
הרוח בלבד, אלא היתה מעין ציון-דרך בחיים: חלום
שניתן להפוך אותו למציאות חיה, שכן התנועה יש
בכוחה להפוך רעיונות למציאות ממשית. קראנו לזה
,הגשמה".

כל תנועה היתה לה ,ענדע-ציעל" -- ,מטרה סו-
פית", משלה. כמובן, שהאמנתי כי ,המטרה הסופית"
של ,גורדוניה" היא-היא הנכונה, הצודקת, היפה מכולן,
והיא : הגשמת חזון-העבודה של א. ד. גורדון, ע"י המ-
ויגה האידיאלית של האדם והטבע. ודרך ההגשמה היא
כה פשוטה! צריך לעלות לארץ-ישראל, ולחיות בה
חיי קבוצה מיסודה של דגניה, ולהשתייך לחבר הקבוצות
(ולא לקיבוץ המאוחד, חלילה ). וכה דבקתי באמונת
האידיאל של חיי-קבוצה בארץ, עד כי לא ראיתי עוד
כל טעם לא רק במקצועות של ,אורט", אלא אף בסיום
הגימנסיה. לשם מה זה נחוץ לי בקבוצה, בארץ, שי-
סוד-חייה הוא עבודת-אדמה בחיק-הטבע במולדת ?
לכן מוטב להקדים את היציאה להכשרה, כדי להגיע
בהקדם אל ,המטרה הסופית".

היה זה באביב 1933. לפני יציאתי להכשרה
הלכתי לגריגורי יעקובלביץ שוורצמן, להודות לו על
האפשרות שנתן לי לסיים את הגימנסיה. מסרתי לו על
תכנית-חיי. הוא לחץ את ידי ובירכני בברכת ,עלה
והצלח" !

יצאתי להכשרה חלוצית בתקווה, כי לא יעבור זמן
רב, ואהיה בקבוצה, בארץ-ישראל.

.= ההכשרה החלוצית

צעירים וצעירות רבים מבנדרי התפרצו להכשרה

= 89

של ,החלוץ" כדרך היחידה להשיג רשיון-עליה לארץ-
ישראל. מעטים נתקבלו להכשרה. בודדים מהם זכו
לעלות. הצרכים היו גדולים ורבים, ואפשרויות-העלייה
מצומצמות להחריד. לכן התגוללנו במשך שנים בהכ-
שרות. אני הייתי ב,הכשרה" ארבע שנים, לסירוגין.
במאי 1933 יצאתי לראשונה ועליתי לארץ רק ביולי
1937

חושי, אורשטי, סופייפקה, ריפיצ'אָני, | בלצי,
;מסדה" ושוב בלצי. אלו הן התחנות בדרכי הארוכה
לקראת העלייה לא"י,

בחושי גרנו באורווה שניקו אותה מהזבל והעמידו
בתוכה דרגשים צמודים זה לזה, במקום האבוסים
לסוסים. באורשטי עבדנו בכרמים מבוקר עד ערב.
בסופייפקה -- בשדות-סלק. הצטופפנו בבקתה קטנה,
שהיתה צרה מהכיל את כולנו. משהכינונו, בכוחות-
עצמנו, APN‏ מבנה דמוי-אוהל העשוי מקני-סוף, הרי
בערב הראשון ירד גשם שוטף, אשר פרץ פנימה, ובאי-
שון-לילה נמלטנו אל הביקתה. אך בשדות הסלק של
סופייפקה היכרתי את סויבה ברקוביץ, מאַקרמן, רעייתי
היקרה כיום. בריפיצ'אני עבדנו בבית-חרושת לסוכר,
משמרות-עבודה ביום ובלילה. בבלצי היינו חוטבי-
עצים. הדוחק רב; Ww‏ חוסר-דעבודה. בודדים עבדו
וקיימו את השאר. רעבנו. פעם, כשרצינו מאוד לבקר
בתיאטרון היהודי של ברטוב, התחכמנו ay‏ קיבתנו.
קמנו בצוהריים ובדרך זו חסכנו ארוחת-בוקר. בערב
הלכנו להצגה וכשחזרנו כבר היה קרוב לחצות, ומי זה
אוכל ארוחת-ערב בשעה מאוחרת כזאת ? שכבנו, איפוא,
pwd‏ ולמוחרת חזרנו על אותו ,קונץ"-תעלול, וחסכנו
את הסכום הדרוש לשתי הצגות תיאטרון רצופות.

בחוות-ההכשרה ב,מסדה" שליד בלצי, כבר היו
סידורים נאותים לדיור, וההכשרה החקלאית היתה
ראויה לשמה. אבל ,מסדה" היתה רק אחת ואפשרות
הקליטה בתוכה מצומצמת לעשרות חברים בלבד.

קבוצת MAN‏ ,,גורדוניה" מבנדרי עובדת
בחריש ב,,מסדה" בלצי (אוגוסט, 1937)

אין תימה, שבתנאים אלה והסיכוי הקלוש לעלייה,
נשרו רבים בדרך הארוכה של ההכשרה. כן נפסלו רבים
מטעם התנועה, כבלתי-מתאימים לעלייה. בשם ,סל-
קציה" כינו את הבחירה הקפדנית של הראויים להימנות
על גרעין-הקבוצה, שיזכו לעלות לא"י. רק מי שנמצא

מתאים לחיי-הקבוצה הוא אשר זכה לרשיון-עלייה,
הפודה והמציל. אנוכי זכיתי להיות Pa‏ ,הראויים"
לעלייה שכן נמצאתי ראוי לחיי-הקבוצה. אבל ארבע
שנים ומעלה עברו עד אשר זכיתי לקבל את ההודעה
על עלייתי. זה היה בחודש אפריל 1937. בהיותי בהכ-
שרה בבלצי, הגיעתני ההודעה הגואלת: ,עליך לשוב
הביתה ולחכות למועד-עלייתך הקרוב".

חזרתי הביתה וחיכיתי בקוצר רוח ליום-העלייה
הנכסף.

ד העלייה -- 48 שעות של חודה

יום עזיבתי הסופית את בנדרי היה בו משום סמל

לשנות חיי העגומים בתוכה. ראשית דעתי בבנדרי
-- באימת המלחמה ואחריתה -- בשעות הארוכות של
חרדה, ערב עלייתי לארץ-ישראל.

סוף-סוף קיבלתי מברק ממרכז ,החלוץ", שעלי
לנסוע לבוקרשט שם אקבל את ניירות-העלייה ומשם
לקונסטנצה, נמל-ההפלגה לארץ-ישראל.

היה זה יום שבת. הלכתי אל תחנת-הרכבת עם
אבי ואמי. קנינו כרטיס לבוקרשט, ועלינו לרציף, ולפתע
ניגש אלי מאן-דהו ושאל אותי: ,לאן אתה נוסף?"
כשעניתי לו לתומי ,לבוקרשט", הצטרפו אליו מיד שני
שוטרי-חרש אחרים עצרו אותי והובילוני לחדר צדדי,
שבבניין התחנה. רק אח"כ התברר לי, כי למחרת עמדו
לבקר בבוקרשט, ראש ממשלת פולין ושר-החוץ
שלה, הקולונל בק. והנה, אחד מאמצעי-הבטחון שנקטו
שלטונות רומניה היה מניעת נסיעה לבוקרשט של טי-
פוסים ,חשודים" ,וחורשי-מזימות?, כמוני.

כל זה נודע לי אחר כך. אך בינתיים הוחזקתי
במעצר יחידי, בודד, כשהנני כולי טרף למחשבות נו-
ראות. למה עצרו אותי? התחלתי לחטט ב,קופת-השר-
צים" של עברי כלפי השלטון. מה פשעי ומה חטאתי?
ועל-סף עלייתי דווקא ? ואולי קשור מעצרי oy‏ העלייה
לא"י ? הלא דחו את שירותי הצבאי למשך שנה! any‏
יולי; בינואר עלי להתייצב שוב בפני ועדת-הגיוס...
שמא עצרו אותי כדי למנוע את יציאתי מהארץ, לבל
אשתמט מן הצבא ? PON PON‏ מה יהיה עתה? מה צפוי
לי! האמנם אאלץ להשאר בעמק-הבכא הזה לשירות
צבאי ממושך ? חלחלה חלפה בלבי. אימה נוראה תקפה
אותי. הדמות האפלה, שעמדה למרגלות מיטתי בהיותי
ילד קטן, שוב צפה ועלתה לנגדי. התרוצצתי אנה ואנה
טרוף-חרדה.

עברה כחצי שעה, שנראתה בעיני כנצח. מבחוץ
נשמעה צפירה ממושכת של הקטר. שקשוק גלגלים
כבדים. הרכבת לבוקרשט עזבה את התחנה. נסעה לה,
ואנוכי נשארתי. אל-אלוהים, מה גדול אסוני !

- 70 --

בלש נכנס לחדר ואמר לי ללכת הביתה. אך הזהיר
אותי שלא אעז לנסוע לבוקרשט. אבן כבדה נגולה מלבי.
אכן, אין זה קשור בשירות הצבאי, אבל מה יהיה עכשיו
על נסיעתי לארץ-ישראל ? הניירות שלי בבוקרשט;
האונייה מפליגה מקונסטנצה ביום השני הבא ובנסיבות
אלו -- אנה אני בא?!

הלכתי oy‏ אבי לדואר ושלחנו מברק למרכז
,החלוץ בבוקרשט. הודעתי, כי מחמת סיבה בלתי-
תלויה בי אני נוסע ישר לקונסטנצה ומבקש להעביר
לשם, למשרד הארצישראלי את ניירותי.

..בחצות יצאתי ברכבת לגלץ, במגמה להגיע
לקונסטנצה...

היה ליל ירח בהיר, כשנפרדתי מבית-הורי. אחיותי
הקטנות, ביילה'לה ואטה'לה ישנו. נשקתי להן חרש,
התנקשתי עם אחותי האהובה מאניה, הצעירה ממני
בשלוש שנים. נפרדנו כלאחר יד, בנשיקה חטופה ולחי-

משקבל דמי ,לא-יחרץ". עברתי את הרציף, עליתי
לרכבת, ישבתי על הספסל לבדי בתא. לפתע הופיעה
אמי, זכרונה לברכה, דמות רזה, חיוורת, מעונה מתל-
אות-חייה האכזריות. שאלתי אותה בתמיהת-מה: WON,‏
מה קרה ?!* והיא ענתה לי רכות : קאני רוצה לראות
אותך עוד פעם אחת, בני!" הסתכלה בי ארוכות,
באהבת אין-קץ והלכה לה -- לעולמים.. לא זכתה
לראותני עוד. הרחק-הרחק, בקאזאכסטן, בעצם מלחמת
העולם השניה, ב-1942, מתה ונקברה ע"י אחיותי ואבי,
בחולות שלחוף הים הכספי, כשלבה נשרף בגעגועים
אחרי -- בנה יחידה בארץ-ישראל, כפי שכתבה לי
אח"כ מאניה אחותי.

לילה, ועוד לילה נסעתי בדרכים עקלקלות,
בהעברות מרכבת לרכבת עד אשר הגעתי ביום השני
בבוקר לקונסטנצה. כל הדרך הארוכה הזאת רחש לבי
חרדה וחששות כבדים: היעבירו מבוקרשט את ניירותי

תחנת-הרכבת בנדרי (טיגינה)

Pony‏ חברית ; כי אני ואחותי האמנו לתומנו, שפריד-
תנו תהיה קצרה מאוד: בעוד שנה,לכל היותר, נתראה
ודאי בארץ. גם היא היתה חברה בתנועה ;גורדוניה"
זקיוותה לעלייה קרובה.

אמא, אבא ודודי ליוו אותי לתחנת-הרכבת. כל
הדרך החזיק אבי ידו האחת בכיס בו מוכן היה כסף
למתן שוחד, בשעת הצורך.

התחנה היתה כמעט ריקה מאדם. בפתחים עמדו
בלשים. אחד מהם ניגש לאבי והעיר לו בשקט, כי אין
אני רשאי לנסוע מבנדרי. אולם התנגדותו חלפה מהר

בעוד מועד? האם אצליח להגיע בזמן הנכון לאונייה ?
האם לא יעצרו אותי בתחנת-הרכבת בקונסטנצה ? אולי
מסרה הבולשת מבנדרי לבולשת בקונסטנצה למנוע את
יציאתי מהארץ?

כאשר הגעתי סוף-סוף, אחרי טלטולי-דרך רבים
לקונסטנצה, ראיתי חולית-ביקורת של בלשים, ביציאה
מתחנת-הרכבת. מה לעשות ? אין ברירה. שמתי נפשי
בכפי. התקרבתי אליהם, חלפתי במהירות על פניהם
ולא עצרו אותי! אני חופשי!

eee 2 ב‎

אחרי הצהרים עליתי על סיפון האניה ,רומניה". ניצלתי ממנו. הורי ואחיותי היקרים, לא זכו להיגאל.

אט-אט התרחק החוף, אשר מעבר לו -- עמק-הבכא של אמי ואבי מתו ברעב בימי-המלחמה. אחיותי נשארי
בנדר".. בחיים. חזרו לבנדרי, הקימו משפחות ונמקות גם עתה
מה גדול הכאב, שרק אנוכי, IAN‏ במשפחתנו, ב,עמק הבכא" הנורא ללא-תכלית..

== 72 ==

חסידות בבנדרי

נ. הוברמן

בנדרי בספרוּת החסידית

בספרות החסידית נזכר שמה של העיר קישינוב
כבר בתקופת ר' לייב שרה'ס (ת"צ-תקנ"א). באגדה
אחת על הקיסר פראנץ-יוסף וכן הוזכרה העיר בנדרי
ע"י ר' יעקב מפולנאה: מעשה-מאורע משנת תקכ"ט
(1769) שסיפר לי אחד מעיר בנדרי, שהנוהג מקדמת
דנן שאין רשות למלך קידר להיכנס להמבצר השייך
למלך ישמעאל ובשנה זו נכנס מלך קידר ולקח קנס
משר העיר על שהניחו להכנס.

אגב, בבנדרי ישב על כסא הרבנות הצדיק ר' ליב
ורטהיים, נכדו של ר' שמשון ורטהיים מוינה, הידוע
באגדות החסידות בשם ר' שמשון וינר. PR‏ מהותו של
הצדיק ר' לייב ידועה לפרטיה, כשם שאין תורתו ושי-
טתו ידועות, ברשימת הצדיקים המפורטים, שנפטרו
אחרי הבעש"ט, נקבעה גם שנת מותו בשנת 1782 בערך.
יהודי בנדרי באו להשתטח על קברו ולהדליק נרות
ולהשאיר פתקאות ובקשות לפי הנוהג אצל חסידי
פודוליה מימות הבעש"ט..

בבסרביה החסידית תפסו מקום ניכר השושלת
הסאדיגורית והטשרנובילית. וסימני הגבולות ביתדות
שנתקעו ע"י בתי-הכנסת עלדשמות הצדיקים... והפיצול
הביא, כידוע, לידי מחלוקות. בתי-כנסיות וקלויזים
שימשו לפרקים מקום מועד לפורענות. אולם החסידות
הבסרבית לא היתה לוחמת ועל-אחת-כמה-וכמה לא
תוקפנית, לפיכך בוטלו מהר כל הטכסים האיסטר-
טגיים ושככו הרוחות. עובדה היא, למשל, כי עד שנת
7 היו קיימים בבנדרי בתי-כנסת עלישם צדיקי
טאלנה וסדיגורה כאחד, וכן היה המצב ביתר ערי בס-
רביה. מעטים היה מספר בתי-הכנסת של חסידי חב"ד
בבסרביה. צאצאיו של משפחת שניאורסון יוצאי חלציו
של ,הרב" מייסד חסידות חב"ד, התיישבו בכמה ערים
בבסרביה. ושם יסדו גם בתי-כנסת ע"ש רבם. חסידי
בסרביה הצטיינו במידות נאות: בין העשירים היתה
קיימת כעין התחרות בחלוקת צדקה לעניים לפני החגים,

1) ווסרמן, השלוח, כרך י"ד, אגדה זו מובאה אצל א. כהנא,
ספר החסידות.

2) בן פורת יוסף, קוריץ תקמ"א, דף פ'"ו.

3( הלולא דצדיקיא, ווארשה,

בהכנסת אורחים ואוכלי שולחנם, בהחזקת לומדי תורה,
ישיבות, בתי תלמוד-תורה וכד'.

כשבאה הציונות לעולם היו הצדיקים Sy‏ חסידיהם
הבסרבאיים ממתנגדיה הקיצוניים, בחשאי ובגלוי וב-
פעולות, בשנאה ובמשטמה. בבתים לא-מעטים הופרע
שלום-הבית והמשפחה, קטטות ומריבות בין אבות וב-
נים הגיעו לידי שערוריה. אחרי סיפוחה של בסרביה
לרומניה )1918( עברו הרבה OPTS‏ מבניהם ובני בני-
הם של השושלת הטשרנובילית והסדיגורית לגור בבס-
רביה... אולם מספר החסידים פחת והלך.

התנועה הציונית כבשה את לב העם, והציונים
ירשו את ההתלהבות והדבקות החסידית.

(מתוך מאמרו של נ. הוברמן בשם ,החסידות.
בבסרביה" שנתפרסם בספר ,על אדמת בסרביה". קובץ
א', תשי"ט, בעריכת ק. א. ברתיני.)

חסידות בבנדרי

בעשור השני של המאה ה-19 הוקמה לראשונה
חצר צדיקים על אדמת בסרביה: ר' אריה-לייב ורט-
היים, שיסד את השושלת הבסרבית של הצדיקים לבית
ורטהיים, קבע את מכון-שבתו בבנדרי.

ר' אריה-לייב היה בנו של ר' שמעון-שלמה מסוו"
ראן ואחיו של ר' משה-דב מסאווראן. בקשרי-משפחתו
הוא התייחס על החשובות paw‏ משפחות הצדיקים
באוקראינה. היה נכדו של המגיד ר' נחום מטשרנוביל,
אבי שושלת הצדיקים בטשרנוביל (הצדיקים לבית
טברסקי) וגיסו של ר' שלום מפרוהוביץ, שהיה נכדו
של המגיד ממזריץ ואביו של ר' ישראל מרוזין.

בשנת תקע"ד נתקבל למשרת רב בבנדרי ובתפקיד
זה שימש במשך 41 שנה -- עד פטירתו בשנת תרי"ד
והוא בן 82 שנה. אך למעשה נהג כאדמו"ר וצדיק.
חסידיו היו נוסעים אליו, מגישים לפניו פתקאות, והש-
פעתו היתה פרושה לא רק על בסרביה -- כפי הנראה,
בעיקר על חלקה הדרומי, -- אלא גם על יהודי אודיסה.

בפנקס של חברת ,אומרי-תהילים", החתימה הרא-
שונה היא זו של הצדיק ר' אריה-לייב ורטהיים; ההר"
שמה האחרונה בפנקס זה היא משנת תרמ"א.

75

כתב-המינוי של ר' אריה-ליב ורטהיים זצ"ל

יונה בלב[ (קבוצת חולדה)

הרב ר' משה'לה וחסידיו

אין בדעתי לכתוב בנושא זה בכל היקפו, כפי
שרצוי לדעתי לעשות, ובטוחני שכבר הקדימו אותי
גדולים וטובים ממני.

ברצוני רק להאיר ולתאר את החסידות בעירנו,
כפי שהיא השתקפה בזכרונו של ילד רך בשנים, אשר
בזכות אביו -- פנחס בלבן ז"ל -- הסתופף במחיצתו
של הרבי משה'לה לנדמן וניתן לו לספוג הרבה רגעי-
קדושה והתעלות-נפשית ולרוות מהאווירה והקדושה
שהקיפה את דמותו הנעלה והנערצת של רבנו זצ"ל.

הדבר הראשון שהטביע בי רושם בל-ימחה היה
המעשה ברכישת הבית ובית-הכנסת עבור הרבי ובני-
ביתו.

החסידים -- ואבי, מנוחתו עדן, בראשם -- הח-
ליטו למכור כרטיסי-הרגלה בין יהודי העיר, במטרה
לרכוש |בתמורה שתתקבל ממכירת הכרטיסים) בית
מרווח לרבי, בתנאי מיוחד ורב-עניין: הזוכה בהגרלה
ימסור את הזכייה לרבי. העיתוי לא היה נוח ביותר :
היו אלה ימי-מלחמה ומצוקה; אעפ"י-כן לא נרתעו
והחליטו לקיים החלטתם זו. עקבתי אחרי מעשה זה של
אבי וחבריו החסידים בהתפעמות-לב : באיזה להט וחר-
דת-קודש עשו כל אשר לאל-ידם להצלחת ההגרלה.
ואכן, היא התקיימה במועדה -- ועלתה יפה. וכאשר
אמנם נרכש הבית לא היה קץ לאושרם ולשמחתם.

כך הוגשו מתת לרבי: בית ובית-כנסת משלו. אבי
זיל לא אמר די במעשה זה, ויהא חשוב ככל שיהיה,
אלא היה חרד וטורח לבל יחסר, חס-ושלום, דבר בביתו
של הרבי. כיוון שעסק במכירת דגים, נטל על עצמו
לדאוג, שיהיו בכל שבת וחג דגים טריים בשפע על
שולחנו של הרבי, לו ולחבר-חסידיו. וכך הוגשו לקהל
החסידים גם ב,שלוש הסעודות" דגים ממולאים וטעי-
מים, מעשה ידיה להתפאר של הרבנית, מנוחתה עדן.

במלחמת העולם הראשונה ובימי המהפכה הבול-
שביקית, שבאו לאחריה, נאלצה האוכלוסיה לא-אחת
להסתתר במרתפים מפני ההתקפות על העיר ; היו ימים
שלא היתה כל אפשרות לצאת מהם החוצה. ברחובות

העיר התנהלו קרבות pa‏ ,האדומים" pad‏ ה,לבנים",
בכיבושים ונסיגות לסירוגין, כשדרכם זרועה הרג ואוב-
דן חיי-אדם.

אבי, החסיד המסור והנאמן, לא נרתע מפני המכ-
שולים המרובים והסכנות, התגבר על כל חרדה והיה
נעלם בכל יום שני למשך כמה שעות. תחילה לא הבי-
נונו, איך יכול היה אבא לעזבנו לעת כזאת, וללכת מתוך
סיכון עצמי רב ברחובות העיר השסועה, שפה ושם
פורצות להבות מבתים הרוסים, כאשר חללים מת-
גוללים בחוצות. אולם אמי פייגה, -- מנוחתה עדן --
הרגיעה אותי, שאבא עושה מאמצים להגיע לבית הרבי
לראות שלומו ושלום בני-ביתו ואולי יוכל גם לעזור
במשהו...

אז הכול הובן לי; לא שאלתי יותר...

גאט
ok‏

הגיעו גם ימים יותר טובים, ימים מלאי אור ושמ-
חה. ריקודים וניגונים חסידיים -- שבמרכזם הרבי
הקדוש.

רבים מבני-עירנו בוודאי זוכרים עוד את שמחת-
תורה כפי שנחוג בבית-הכנסת של הרבי משה'לה זצ"ל.
יחד עם החסידים והמתפללים הקבועים, באו המוני
יהודים להנות מהשמחה וההילולה החסידית. היו מאו-
שרים שנתכבדו בהקפות; אם נתמזל מזלם זכו גם ב-
,פרקה" -- Iwan Swan‏ טחון, מעורב באורז ועטוף
בעלי כרוב — מעשה-ידיה של הרבנית. הכרוז היה
מכריז ברוב חדווה ובקול בוטח: ,לפלוני הפרקה ול-
גויים המכה". הקהל עונה בצהלה ובמחיאות-כפיים.
שוב היו יוצאים החסידים בריקוד סוער, כנפי הקפוטות
מתעופפות, כשהזיעה ניגרת מעל כל פנים. ניגונים
מושרים בקולות ניחרים והכול מתמוגגים מרוב חדווה.

מסירותו של אבי והערצתו את הרבי היו מה-
מפורסמות. כאשר הוציא מפתח-פיו את שמו של הרבי
הוסיף תמיד: ,לחיי..." (,דער רבי זאל לעבן"); אולם,
נראה היה לעין-כול, שגם הרבי החזיר לו כגמולו: כל
דבר שהיה לו קשר כלשהו עם פנחס בלבן, היה בעיניו

בי =

חשוב ומהימן. דרך משל: מים לאפיית מצה שמורה
(שחס-ושלום להטיל ספק-ספקא בכשרותם) מנין יוקחו
אם לא מהברז שבחצר שלנו!! -- וזאת על-אף שה-
מרחק מבית הרבי עד ביתנו היה רב למדי. שבועות
אחדים לפני פסח היתה מגיעה ;שיירה": שמשו של
הרבי בראש ובעקבותיו חבר חסידים כשבידיהם דליים
ליטול מים כשרים מהברז שלנו, לאפות מצה שמורה.
הייתי ילד בימים ann‏ -- ומראה זה היה מקור לא"
אכזב לסיפוק ושמחה : ראודנא APN‏ כבוד נפל בחלקנו,
שמכל הברזים, בכל העיר, זכה דווקא הברז שלנו!..

המנהג הזה נמשך עוד שנים רבות גם אחרי שאבי הלך
לעולמו.

כאשר אבי הנאמן המסור נפטר גמל לו הרבי כבוד
אחרון וליווה את ארונו ברגל עד לבית-הקברות הישן,

| שהיה רחוק כחמישה קילומטרים מהעיר. הדבר היה
לשיחה בפי הבריות, שכן זה היה מקרה יחיד במינו,

שהרבי יעשה חסד כזה עם נפטר.

כזה היה הרבי בעירנו, נערץ על סביבותיו, מוקף
חסידים שלומי-אמונה ישריילב וברוכי-מעש. יעמוד
זכרם לעד.

ee | a

בעליה השניה

רבקה מחניימי (חולודנקה), זל (עין-חרוד)

בימי העלייה השנייה
1911

4 עולה הגלילה

באתי לארץ ביום זי בתשרי תרע"ב, בחודש "po‏
ממבר 1911, שלושה ימים ערב יום-הכיפורים. הובאתי
oy‏ שאר העולים למלון הידוע של חיים-ברוך Apa‏
שהצטיין בלכלוך ובאי-סדר. לפנות-ערב ניגשתי לקלוב
הפועלים להיפגש oy‏ האנשים ולהוודע על מקום-עבו-
דה. בלבי החלטתי לנסוע לגליל. כששאלתי איזה ע-
בודה אמצא בגליל ענני אחד החברים: ,אם את רוצה
לבשל או לכבס, אזי תמצאי שם עבודה"! לא הסכנתי
לדבריו; תיארתי לעצמי שבארץ- ישראל אעבוד בשדה,

רבקה מחניימי (חולודנקה)

כפי שעושות זאת האיכרות הפשוטות ברוסיה, לא
השבתי שאבוא לארץ-ישראל להיות משרתת. כעבור
רגעים מספר עניתי לו: or,‏ בזה לא תפחידני!"

ובכן, אני נוסעת הגלילה! התחלתי להתעניין איך
מגיעים מיהודה לגליל ונודע לי כי בחול-המועד סוכות
נוסעים כמה חלוצים לשם. נפגשתי אתם.

יצאנו לדרך שלושה-עשר איש, רובם עולים חד-
שים ומיעוטם ,ותיקים בארץ". הדרך היתה קשה

ומעייפת מאוד, אך הנוף היפה כל כך משך את לבנו
שלא הרגשנו כלל בטלטולים.

ביום החמישי ליציאתנו לדרך הגענו לחצר כנרת,
שם פגשונו חברי הקבוצה. אין מלים בפי לתאר את
ים-הכנרת בהתגלותו לעיני בפעם הראשונה -- והוא
שקט, רחב ועמוק. עם כל ההרגשות שתקפוני לא ש-
כזתי את מטרתי העיקרית שהיא: עבודה. מיד ניגשתי
אל אחד מחברי הקבוצה ושאלתיו על מקום-עבודה
למעני, בו ברגע ניגש חבר לא-מקומי ושאלני: אם יש
לי כבר מקום עבודה, ולא -- יש לו עבודה בשבילי
בהווה חדשה על ההר ,פוריה" בה חמישה חברים,
הזקוקה לחברה לבישול ולשאר עבודות הבית. שמחתי
מאוד להצעתו ומיד הסכמתי לנסוע אתו.

הגענו לחווה בהר כנרת. לעת-ערב בחצר המגודרת
מצאתי ,מהפכת-סדום ועמורה": כולה מלאה אבנים
וקרשים, חומרי-בנין פזורים ללא כל סדר. בליל שפות
נשמע מכל עבר, ובולטת ביניהן בעיקר השפה הערבית
-- מכאן הבינותי, שאלה on‏ הפועלים הערביים, שבאו
mist‏ את בתי-החווה. JINR‏ נתברר לי שגם היהו-
דים הספרדים דיברו ערבית. בעודי עומדת על מקומי,
הגיעה לאזני שירה אדירה מחדר"האוכל הרעוע, אשר
דמה any‏ למחסן-עצים מאשר לחדר-אוכל. בחדר
האפל אייאפשר היה להבחין בדמויות האנשים, רק
נשמעו קולות שירה ודפיקות רגלים קצובות של ריקוד
פראי. באור הקלוש של עששית קטנה נראו האנשים
כצללים. פתאום נשמעו נקישות עמומות וצורמות ב-
ברזל שהבהילוני במקצת : זה היה פעמון הקורא לאכול.
בתוך האפלולית, ליד ספסלים ושולחנות עשויים
מקרשים נשמע קשקוש כפות וצלחות מלווה בדיבורים,
ההמולה הלכה וגברה מרגע לרגע והפכה לרעש מחריש
אוזנים. שוב נשמעה אותה השירה ,אל יבנה הגליל"
ושוב פרץ מחול פראי. ישבתי והסתכלתי נדהמת. רציתי
לקום ולהסתלק מהמהומה, אך לא ידעתי איך להתחמק
מהגיהנום הזה : החדר מלא עד אפס מקום ללא אפשרות
להזיז יד או רגל. לבסוף יצאתי החוצה המומה מהרעש
והשאון. לבי התכווץ בקרבי, געגועים תקפוני ; הרגשתי,
כי עוד מעט אפרוץ בבכי. לבי נתמלא ספקות רבים וקול

— 081 ==

פנימי שאלני בלעג: ,האם תוכלי להישאר במקום הזה ?
האם אינך רוצה כבר לברוח מפה ? לשוב הביתה ?" אותו
רגע חשבתי: מה טוב היה, לו היה פה מישהו שאוכל
להתייעץ אתו כיצד להשיג עבודה במקום אחר.

בעוד אני מסתובבת יחידה, ניגשו אלי חברים
אחדים והתחילו לחקור אותי: PRO‏ באתי? מה בדעתי
לעשות ? ONT‏ אשאר פה? ואף הפצירו בי להשאר ב-
חווה בתורת מבשלת. לאחר-מכן נודע לי oman‏ על
המקום הזה, על עברם הם, על עבודתם, סבלם ובדי-
דותם ועל תכניותיהם לעתיד. עזובה שלטה בכול. כאן
גם נודע לי על החווה במגדל, שבה נמצא אחד מבני-
עירי. החלטתי להגיע אליו ויהי-מה ולהתייעץ אתו מה
עלי לעשות. בבוקר השכם פניתי למגדל מבלי להגיד
מלה ל,אקונום". ' הנוף הבהיר והמפליא הקסים אותי
והדרך עברה עלי ב,קפיצת-דרך".

במגדל פגשתי את החבר שחיפשתיו. דיברנו רבות
על הבית, על החברים המשותפים Sy)‏ ארץ-ישראל.
הוא הציע לי להשאר במגדל. סירבתי בזכרי את המצב
בפוריה. לפתע הופיע במקום האקונום מפוריה, שבא
לחפשני. סיפרתי לו את פקפוקי. לאחר שהסביר לי,
כי זו חווה חדשה והחברה עדיין צעירה ובלתי-מנוסה,
החלטתי לשוב לפוריה. וכך נהייתי ביום ההוא שותפה
לבניין הארץ הנגאלת למען עם ישראל.

הקדחת עושה שמות
0 בנובמבר 1911

זה כמה שבועות שאני עובדת במטבח. PN‏ זה כל
כך נורא, כפי שחשבתי תחילה. פחדתי מאוד שההשכמה
בבוקר תקשה עלי. עתה נוכחתי לדעת, כמה טוב ל-
הקדים קום כאשר עוד ישנים, גם העבודה מתקדמת
אז יותר טוב, באין מפריע, וניתנת אפשרות לעבוד
וגם לחשוב בראש צלול על העבודה. בימים האחרונים
אני משתדלת להתעורר עם-שחר וכך להספיק לקרוא
מעט בעודי שוכבת במיטה. הספרייה אינה מסודרת
עדיין ואין להשיג ספרים. ספרי שהבאתי אתי מהבית
מפוזרים אצל ה,חברה". כתבתי הביתה שישלחו לי
כמה ספרים מאלה שהשארתי. חבל שלא לקחתי אתי
יותר.

מחר תהיה אסיפה שידונו בה על העבודה. קשה
לחברים לעבוד Im‏ עם הערבים. אני מסתכלת בחייהם :
במשך כל היום הם אוכלים את הפיתה הדקה שלהם,
לאחר חימום על האש; לפעמים הם מכינים איזה קפה
שחור, שאי אפשר לשתותו. ובלילה ישנים על האדמה.
אכן, חיים עגומים, ובכל זאת OF‏ אינם קודחים, ואילו

,אקונום" -- החבר הממונה על הכלכלה בקבוצה.
? אמי מתה עלי בעודני תינוקת,

החברים שלנו קודחים בלי-סוף; יום יום נופלים הם
למשכב, תשושים כזבובים.

איך יהודים בונים מולדת !

5 בדצמבר

היום קבלתי מכתב מהבית. כה שמחתי לקראתו!
אבא שואל אותי, מה עשו כבר בארץ ומה עושים בה
כיום! הוא רוצה לדעת, איך יהודים מעבדים אדמה
ובונים ארץ-מולדת. אמנם כציוני ותיק הוא יודע על
הארץ יותר ממני, אבל אני בין המאושרות שחיה
ורואה במו-עיני את ארץ-ישראל יום-יום ושעה-שעה,
והוא יודע על הארץ מקריאה בספרים ורק מתוך עבו-
דתו הקשה בגלות. מה נורא הדבר! אבא טרם ראה
בעיניו את ארץ- ישראל ומי יודע ON‏ עוד יראה אותה...
זה רק שלושה חודשים שאני רחוקה מהבית וכמה אני
מתגעגעת לבני-משפחתי! מה מאושרת הייתי אילו
יכולתי לראות את אבא בארץ:ישראל. * אבא מוסר כל
כך הרבה מחייו למפעל הציוני עד היום הזה. והנה
דווקא הוא, OW‏ ראה את צעדיהם הראשונים של ה-
חלוצים שהקדימו אותי בארץ.

מפעם לפעם אני חוזרת וקוראת במכתב וגעגועי
תוקפים עלי עד לבלתי-נשוא. פחד אופף אותי למחשבה
המתגנבת ללבי: ,התוכלי לעמוד במבחן זה"..

השעה מאוחרת. טוב שאף אחד לא בא לחדרי;
יש לי רצון להיות oy‏ עצמי בלבד.

המטבה בראשיתו
2 בדצמבר

היום כתבתי מכתב הביתה ושלחתי פרחי א"י
מיובשים. סיפרתי בו על עבודתי במטבח בשביל
חמישים-שישים איש. טוב, שאינם יודעים באיזה תנ-
אים קשים אני עושה זאת.

סידרתי את ה,מטבח" הראשון בחווה. תליתי
שקים אחדים ונתקבל כעין חדר-בישול, חפרתי תעלה,
הנחתי אבנים אחדות, שעליהם עומד הסיר. אני שרוייה
בדאגה תמידית, פן יתהפך הסיר או הבישול לא יצליח.
אספתי עצים בעת הגשם מהבניין שבחצר ומעט זרדים
וקוצים מהסביבה. בשמלתי הצרה לפי אופנת חוץ-
לארץ, שהפריעה לי לקפוץ מעל התעלה, נאלצתי לע-
שות שני חתכים בצדדים. נעלי-העקבים-הגבוהים שלי
מקשים מאוד על העבודה.

שעות-העבודה הן: מארבע וחצי בבוקר עד תשע
בערב, אחרי העבודה אני עושה עבודות שונות “no‏
ברים: לזה מתקנת מכנסיים, לשני -- מכבסת חולצה,
כי אני חברה יחידה בחווה והבחורים אינם רגילים
לעשות עבודות כאלה.

ו

12

אסיפת החברים הראשונה

5 בינואר 1912

היום התחלתי לסדר את המטבח החדש. הותקן
תנור לבישול וכבר לא אירטב עוד בגשם. בימים אלה
תבוא החברה החדשה -- ולשמחתי אין גבול. מה קשה
להיות בחורה יחידה במקום. מכל הבחינות. ועל כל אלה
-- אין מי שיחליף אותי בעבודה.

מחמת הגשם הגדול, נשארו כל החברים בבית ולא
יצאו היום לעבודה. זה, כמובן, הפריע לי בעבודתי.
בגלל רטיבות העצים, האש כמעט שלא בערה, -- מה
שהכביד על הכנת הארוחה.

אחרי ארוחת-הערב באו כמה חברים למטבח ועזרו
לי mind‏ את הכלים. הם ריחמו עלי ואמרו לי
שבימי-גשם לא כדאי לבשל אלא להסתפק באוכל יבש.
לא הסכמתי להצעה זו והמשכתי לבשל גם בימי-גשם.

יום-טוב לי היום: שמעתי, שבעוד כמה ימים ת-
בוא הנה משפחה אחת עם ילדים, אשר לה גם בנים
מבוגרים בכנרת וביבנאל.

מחר תהיה אסיפת-חברים ורבים הדברים שצרי-
כים לדון בהם. אני עדיין מעט מבינה עברית. רק עכ-
שיו מרגישה אני בשגיאה שעשיתי בבית: מסרתי כל
כך הרבה זמן ללימוד השפה הרוסית, במקום ללמוד
עברית. החלטתי לדבר עברית ויהי-מה, אך זה ניתן
לי בקושי. כמה חברים שיודעים יפה את השפה, מש-
תדלים לתקן את שגיאותי. אין לי כל אפשרות ללמוד
את השפה החדשה, כי אין מי שילמדני ואין לי אף
רגע פנאי: הקדחת גוזלת ממני הרבה זמן, כי אחרי
העבודה עלי לטפל בחברים חולים.

כינין לחברים -- תריס בפני הקדחת

0 בינואר

הלוואי שבניין המטבח החדש ייגמר כבר! יהיה
שם חדר בשבילי וגם בשביל החברה החדשה שצריכה
להגיע. עוד מעט ואדע כבר לבשל ואז גם הבישול יהיה
יותר טוב. אולי אבקר בשבת בכנרת אצל חנה מייזל
ואקבל ממנה הוראות איך לבשל מהפרודוקטים של
הארץ. למרות כל הקשיים בעבודתי אני חושבת שאין

3 נהרג בהתנפלות על שדות מרחביה בי"ז באייר תרע'יג.

* רבקה היא בתו של ר' ברוך חולודנקה, מחנך נודע, ציר
לקונגרס הציוני והכתב הבולט ב,המליץ" (ר' , בשלהי
המאה הקודמת" בספר זה),

זה כה נורא, אפשר לסבול.. העיקר, שהחברים לא
יקדחו כל כך הרבה. לפני שבוע הייתי בכנרת -- שם
קודחים בצורה Ty‏ יותר קשה, למרות זה שהם מקב-
לים באופן קבוע כינין -- התרופה נגד קדחת. גם
אצלנו דיברו כבר באסיפה שיש לחלק בכל יום כינין
לחברים,

העבודה בשדה אינה קלה עכשיו -- יישור אדמה
לחרישה, לגידול שקדים וגם זיתים. הוי! כמה הייתי
רוצה כבר לגמור את העבודה במטבח ולעבוד בשדה!..
אך תחילה ברצוני לסדר את המטבח שלחברה החדשת
יהיה יותר קל לעבוד בו.

כתבתי ולא הרגשתי שהשעה מאוחרת ואני צריכת
כבר עוד מעט לקום לעבודה.

חולי הקדחת מתרבים

2 בינואר

השבוע כמעט שלא קראתי כלום, מפני שטיפלתי
בחבר החדש שכבר הספיק לקדוח. הוא חלה קשה, היה
לו חום גבוה ולא יכולתי לעזבו. אם גם מחר ירגיש
לא בטוב, אזי נביא אותו לרופא ליבנאל. כל היום שכב
החולה לבדו. נכנסתי אליו כמה פעמים במשך היום,
והבאתי לו לשתות, אבל בזמן העבודה גם זה קשה
למלא. גם ד. חזר היום מהעבודה בחום גבוה; גם אצלו,
כנראה, קדחת. חולים עכשיו הרבה חברים ואין להם
מקום לשכב. זה מצער אותי מאוד. IM‏ עם המטבח
ייגמרו גם כמה חדרים לחברים. הלכתי היום לאוהלים
של הבידואים להשיג אצלם מעט חלב בשביל החולים.
לא יכולתי להבין אף מלה מדבריהם. נתתי להם את
הכלי והראיתי להם את הכסף. בקשתי גם כמה ביצים.
שילמתי להם כמה שביקשו ובשמחה חזרתי הביתה.
בפעם הראשונה הלכתי לשם oy‏ מאירק'ה חזנוביץ, *
אבל עכשיו כבר ידעתי למצוא את הדרך בעצמי. מספר
החולים הולך ורב ואייהשקט בלבי גובר והולך...

אבא ASW‏ בסניף ,,צעירי-ציוו''
8 בינואר

היום קבלתי מהבית מכתב מכמה חברים בצירוף
פרוטוקולים אחדים מאסיפות ,צעירי-ציון". הם כות-
בים שבסניף העבודה מרובה וכי גם חברים חדשים
נכנסו לפעולה. הם מספרים לי בהתלהבות גם על
אבא' ושלחו לי גם העתקה של הרצאתו שנתקיימה

= 03 =

בסניף. טוב, שאבא מתמסר לחברה הטובה הזו המת-
לבטת הרבה. הם מקנאים בי שאני זוכה כבר לחיות
בארץ. אילו עלה מישהו מהם ארצה!..

אני מוזמנת למרחביה

5 בפברואר

קיבלתי מכתב-הזמנה לבוא לעבוד למרחביה. קשה
לי להחליט, כי כבר התרגלתי למקום, רכשתי חברים
ויש לי עניין רב בכל המתהוה בפוריה. מלבד זאת אין
לי רצון לעבוד שוב במטבח, אם כי אין זה מפחיד אותי
כמקודם.

בליל שבת מסדרים מסיבה לכבוד גמר הנטיעה
החדשה והחברים אמרו שבלעדי לא יקבלו על עצמם
לסדרה. נטלתי על עצמי את קישוט חדר-האוכל והכנת
הארוחה. המנהל אמר לי שלא אצא לעבודה לשדה
ושאתחיל בסידורים, אבל San‏ להפסיד יום-עבודה.
אנחנו עובדים בקבלנות וכל אדם יקר לנו בעבודה.

השבוע קיבלתי מכתבים מהבית. בקרוב יבוא אחד
החברים הטובים שלנו. היום ביקרו כאן כמה תיירים
מאמריקה, צילמו אותנו בעבודה. בוודאי יציגונו ב-
סינמה באמריקה. ואולי מישהו מהקרובים שלי יכירני
בתמונה. ההד מהבית שהגיע אלי הוסיף לי מרץ ב-
עבודה.

שכרי -- כשכר הפועלים

8 בפברואר

an‏ לי היום -- חמש חברות באו לפוריה! הערב
כבר סידרנו את העבודה בינינו. חושבים להתחיל ב-
שתילת גןדירקות לשימושנו העצמי. מאז באה החברה
החדשה, עבדתי זמן-מה בכביסה ואחר-כך -- בשדה;
עתה אני עובדת בסיקול. ממחר אתחיל לעבוד במשתלת
הזיתים. בחווה התנהל חשבון פרטי לכל פועל. ביום
הראשון קבעו לי שכר-עבודה 9 גרוש (הבחורים קיבלו
2 פרנק, דהיינו — +11 גרוש טורקיים!) כעבור כמה
ימים השתכרתי לא פחות מיתר הפועלים. העבודה
בשדה קשה: מסקלים, עוקרים סידריות, * שותלים זי-
תים ושקדים. שני משגיחים ניצבים כל היום על ה-
עובדים. על אף כל אלה, שמחתי גדולה: עולם yin‏
נגלה לפני: אני מרגישה מה רב ערכה של עבודת-
השדה בחיי-אדם !
כעת תעבודנה שתי חברות במטבח, אני בשדה,
* סידריה -- מערבית שם עממי לשזיף -- עץ-בר קוצני
הנפוץ כמעט בכל אזורי הארץ, מעמיק את שורשיו ונעקר
בעמל רב.

אחת בכביסה ואחת -- בגן-ירקות. מעתה יתחילו ה-
חיים כאן לקבל צורה של יישוב: במקום כבר ישנן
שתי משפחות, היינו אנשים יותר מבוגרים; טוב, שיש
כבר ממי ללמוד לפבוד,

אני רוצה למצוא דרכי בחיים

1 בפברואר

היום עבדתי ליד חבר מומחה לנטיעות. הוא כבר
ותיק בארץ -- קרוב לשנתיים. גם אני הייתי רוצה
כבר להיות ותיקה יותר בארץ. עוד לא הספקתי לראות
את הארץ, ואף את היישובים הקרובים לפוריה טרם
ראיתי. בשבת ביקרתי בכנרת. הכנרת כה יפה, שלא
היה לי רצון ללכת משם.

בבואי לראשונה לכנרת, הציעו לי להיכנס לחווה
שבראשה עמדה חנה מייזל, אך לא הסכמתי באומרי,
כי אני רוצה בעצמי למצוא את דרכי בחיים... שם,
בחברה, וודאי, היה לי יותר קל ללמוד לעבוד ולהשתלם
בעברית, אולם כאן יש לי יותר עניין, גם אם זה כרוך
אפילו בהרבה קשיים. יש רצון ליצור דבר חדש, בשעה
שבחוות כנרת היה עלי לבוא אל המוכן. רוצה הייתי
כבר לראות פרי בעבודתי. לראות בהתפתחות המקום,
בו התחלתי את יום-עבודתי הראשון בארץ.

במקום עבודתי מבקר אותנו לעתים קרובות מש-
גיח. זה לא נעים. אמנם, הוא יודע היטב את עבודת
השדה, הוא כמעט יליד-הארץ. היחסים בינו לבין ה-
פועלים טובים, אבל תפקידו אינו יפה.

שאפנו לדבר-מה נעלה
2 בפברואר

היום היה לי יום-טוב בעבודה -- זרענו שקדים
ועבדתי במשתלת הזיתים. מה יפה הוא השדה לאחר
החריש ! העבודה בשדה מחייה את האדם בגופו וברוחו.
בשדה ישנה אפשרות לשקוע במחשבות, להקשיב לציוץ
ציפורים ולפעמים מתפרצת גם שירה מאליה. כל זה
מעודד להמשיך וליצור, למרות שבלב מפרפר דבר-
מה ומחפש מוצא להתפרץ... יש כמיהה למשהו יותר
משניתן לנו בחיים אלה. |

הנני חשה מאוד מה חסרים לי כאן החברים מה-
בית, עמהם גדלנו יחד ושאפנו לדבר-מה נעלה יותר...

בבואי מהעבודה הרגשתי שיש לי קצת חום. אולי
זו כבר הקדחת ? כי עוד טרם קדחתי. לא סיפרתי ל-
איש על זאת, מתוך חשש שלא יתנו לי לצאת מחר
לעבודה. חבל להפסיד יום-עבודה, אקבל כינין ואולי
לא יעלה החום,

== א

אני כבר עגלונית !
4 במארס

היום המשכתי לעבוד עם החבר ר. הוא עגלון
ואני העוזרת שלו. השדה היה זרוע אבנים גדולות
וקטנות. לא הרחק ממנו ישנו ואדי ועלינו לסתום אותו
באבנים. בקשתי את ר. שיתן לי את המושכות, אך
הוא לא הסכים. הפצרתי בו ולא הרפיתי ממנו עד ש-
הסכים, אבל בתנאי ש,אני אעמיס על העגלה את כל
האבנים הגדולות, והוא -- את הקטנות". אני, כמובן,
שמחתי מאוד וקיבלתי את המושכות לידי. לא היו
איכפת לי התנאים שהוא הציג לי מתוך לצון, גם לא
הרגשתי בכך שום עלבון. כל היום הובלתי את העגלה
ורוחי היתה טובה עלי. דבר אחד הצחיק אותי מאוד :
כאשר היינו מתקרבים לואדי היה יורד מהעגלה כי
פחד פן אהפוך אותה... בערב, ליד השולחן, סיפר על
עבודתנו המשותפת ו,התנאי" על העמסת האבנים..
והוא היה ,מבסוט" וכל ,החברה" צחקו מאוד. לעומתו
-- מבטיח לי החבר ש. ללמדני לנהוג בעגלה בלי
כל תנאים..

עוכי בקבוצה הקבלנית עולה

4 באפריל

apn‏ עבדתי ay‏ ש. הוא WY‏ יפה. בעוד כמה
ימים מתחילים לקצור את התבואה, אני אעבוד אתו
בהובלה. כמה טוב!.. בחוץ-לארץ קנאתי באיכרות
הרוסיות העובדות בשדה, ועל עבודה זו רק חלמתי --
ועד היום טרם ראיתי קציר בארץ.

עייפתי מאוד בעבודה. התקנו צינורות-השקאה
לקו חדש. מחר אצא לעקור סידריות. את העבודה
קיבלה קבוצת חברים בקבלנות, וכמובן שגם אותי
לקחו בחשבון. שמחתי מאוד לכך.

ליל שימורים על-יד קודח

2 במאי

בזמן חלוקת ארוחת-הערב הרגשתי, שחסר בחדר-
האוכל אחד החברים החדשים; אמרו לי שהוא חלה.
גמרתי את העבודה במטבח, לקחתי מנורה והלכתי
למתבן, שם שכב החולה קודח בחום. ביקשתי את החבר
שהיה על-ידו כי ישכיב אותו במיטתי. התחלתי לטפל
בו: שמתי לו תחבושות קרות על הראש והכינותי כינין
בשבילו.

שקט בחדר האוכל, כולם ישנים ואני יושבת ורו-
שמת בפנקסי. לפעמים ניגש השומר ומתעניין בשלומו

> בת 17 הייתי בעלותי לארץ.

של החולה ואגב שואלני: מתי אלך לישון ? PN‏ אעבוד
מחר אחרי שלא אישן כל הלילה ? אני סונטת בו ושו-
אלת: PR‏ אוכל להשאיר את החולה בלי כל עזרה?
אני בריאה ולא יזיק לי OX‏ לא אישן הלילה...

מה יהיה עם החולה ? מה יהיה אתנו, עם כולנו?
;,קאדאכעס"! (קדחת )0 אומרים כאן כולם.

בהקשיבי לנשימת-החולה הנני שומעת מרחוק את
שירתו של מאירק'ה חזנוביץ, השומר. אחרי חצות.
החולה מדבר מתוך חום ולפרקים תוקף אותי פחד.
פתאום הוא פנה אלי: ,רבקה, בריינג מיר א װאָגן מיט
גומענע רעדער און פיר מיך אפ אהיים!" (הביאי לי
עגלה על גלגלי-גומי והוביליני הביתה). פרצתי
בצחוק. השקטתי אותו. מדדתי לו את החום. החום
נטה לרדת. שמחתי מאוד. התחיל להזיע, סגרתי את
החלון לבל יתקרר ונתתי לו שני כדורי כינין..

השומר ניגש לחלוני והודיע לי שאני צריכה כבר
לצאת לעבודה. בשקט, על בהונות-רגלי, יצאתי מהחדר.
מה רב הצער לעזוב את החולה לבדו. במשך היום
אשתדל לגשת אליו מפעם לפעם.

מובילים התבואה הגורנה
6 במאי

השבוע התחלנו בהובלת התבואה לגורן. אין לתאר
מה רב הסיפוק: קמים בשתיים בלילה, דממה מסביב,
הכול ישן עוד. יוצאים לשדה, מעמיסים עגלה אחרי
עגלה, גבוה-גבוה, ומובילים אותן לגורן. הלבנה מאירה
לנו את הדרך ואין אנחנו מרגישים כלל ששעות-לילה
הן. לאט-לאט מאיר הבוקר. מופיעים חברים ההולכים
לעבודה. בשעה אחת-עשרה עוזבים את העבודה ונחים
עד שתיים בצהרים. בשתיים חוזרים ועובדים עד הערב.
בסיכום -- יום וחצי כל יום. זבובוני הברחש מציקים
מאוד... לאחר הובלת התבואה yor‏ למרחביה -- כך
החלטתי. אעבוד זמן-מה לשם נסיון ואולי אשאר שם.

איני מתחרטת על צעדי
5 ביונל

אני זוכרת : כשאבא נוכח לדעת שלא יוכל להשפיע
עלי, שלא yor‏ ארצה בגיל כה צעיר, * שוחח אתי |-
אמר: ,איך תוכלי להשתכר, כאשר בחייך עוד לא נסית
לעבוד אפילו יום אחד ?". עניתי : ,בוודאי ישנם אנשים
כמוני, וגם OF‏ עובדים"... אינני מתחרטת על החלטתי.
כבר עשרה חדשים שאני בארץ ואם כי אינני יכולה
להגיד בפה מלא שהכל מספק אותי, אבל העיקר ניתן
לי.כמובן, השלמות עוד איננה באופק ואני AN‏ רואה
אי-אלה ליקויים בתוך חיינו, אך תקוותי שהם יתבטלו

אי ב

oy‏ התפתחותנו בארץ וגידול מחננו. הארץ תפרח ובה
גם ישגשג עם ישראל וימצא בה את תקומתו.

פרחים ליום-ההולדת
1 ביוני

היום היה on ay‏ בשדה וקשה היה להמשיך “yo‏
בוד. חפרנו בורות לנטיעת זיתים. שבתי מהעבודה
עייפה מאוד וב,מצב-רוח". זה שבועיים שלא קיבלתי
מכתב מהבית. אחי מארגנטינה מזמין אותי, ,בכל
הרצינות", לבוא אליו; אם אסכים אזי יסדר לי את
הנסיעה. הוא בטוח בוודאי, שמצבי רע מאוד. הזדעזעתי
בקבלי מכתב זה ולא אענה לו כלל.

החלטנו לסדר אסיפת חברים ולהתחיל בפעולה
תרבותית. הן אי-אפשר לחיות הרבה yar‏ ללא פעולה
תרבותית.

בשובי מהעבודה הופתעתי מאוד: מצאתי בחדרי
זר פרחי-שדה בצנצנת על השולחן. בתוך הזר פתקה :
,שלום, רבקה, היום יום-הולדתך. באתי לברכך אבל
לא מצאתיך. חבל, אין לי אפשרות להישאר. זכרתי
את יום-הולדתך מלפני שנתיים והחלטתי לברכך.
בדרך אספתי פרחים בשבילך". ואני לגמרי שכחתי
על יום הולדתי וד. (תלמידו של אבי) זכר אותו ולא
התעצל לבוא ממגדל לברכני. מבינה אני, למה עשה
זאת -- הוא you‏ שאני מתגעגעת הביתה וכמבוגר
יותר, רצה לפזר את מחשבותי הנוגות..

חיי-חברה מתרקמים
2 באוגוסט

הערב התאספו בחדרי כמה חברים, וסיפרו על
הנעשה בעבודה. קראנו מעט, גם בעתונות חוץ-לארץ,
שרנו שירים ארץ-ישראליים. היה טוב. כאשר כולם
התפזרו, החלה מועקה להציף את לבי. כבר שנה שלא
ראיתי אף אחד מבני-הבית. מה הייתי רוצה לראות את
אבא! לא תארתי לי שאהיה בארץ שנה תמימה ולא
אראה את אבא. קיוויתי שהוא יבוא, כי היתה תוכנית
שהוא ישותף במשלחת; אבל עד עתה, טרם התגשם
הדבר.

במרחביה

זמן רב לא נטלתי את יומני ביד. זה כחודשיים
אני במרחביה. יש לי הרגשה, שלא אמשיך כאן הרבה.

* חושה -- בקתה כפרית ערבית, עשויה חומר וקש.

גם פה רכשתי לי חברים: כבר עבדתי בכמה עבודות
שונות. עכשיו אני עובדת עם עוד חברה במטבח. ב-
קואופרציה פה ישנם כיום 90 חבר וחברה. הכלכלה
כאן כמעט דומה לזו שבפוריה. החברה פה יותר מבו-
גרת, האנשים עושים רושם, שיודעי-דבר הם. בערבים
יושבים ותיקי-מרחביה בחדר-האוכל ליד השולחן ו-
שרים יפה בעברית, ברוסית ובאידיש. ואני אינני
יודעת, מדוע קשה לי פה מאוד ונמשכת אני לשוב
לפוריה.

טיול בסביבה

10 באוקטובר

זו הפעם הראשונה שיצאנו היום, חבורה שלמה,
לטייל בסביבה. יפה מאוד מסביב. השדות מכוסים
פרחים, כשטיח. אחד היודע פרק בתנ"ך, הסביר לנו
מה היה כאן בימי-קדם, PN‏ נכבשה מרחביה ועל מה
חולמים חבריה. לפנות-ערב שבנו, עייפתי מאוד, אבל
הייתי מוכרחה להיכנס לעבוד במטבח, מכיוון שאחת
החברות חלתה. גם פה מרבים לחלות.

אני מוכרחה לקרוא עברית !

2 בנובמבר

זה כמה ימים שאני שוכבת בחדר-החולים, מאחר
שהותקפתי כבר כמה פעמים בקדחת. חדר-החולים
סודר באחת החושות" שסיידוה למטרה ar‏ המיטות
מכוסות בסדינים לבנים, החובשות דואגות מאוד ל-
הברים -- אכן, בית-חולים ממש. אולם כאשר מתחיל
לטפטף גשם, אזי מתכסים הסדינים הלבנים גושי-חומר
הנושרים מהתקרה. אוי-ואבוי אז למצב-הרוח של ה-
חולה ושל החובשת!.. אך לפעמים יש גם מישהו
שפורץ בצחוק.

חומי טרם ירד. נותנים לי לבלוע כינין ואני כבר
חירשת מזה; מזמזם לי באוזניים ואין אני שומעת מה
מדברים אלי. נחלשתי מאוד. בחורה חזקה כמוני מת-
ביישת בכך. זה שבוע ימים שאינני עובדת ואני פשוט
מתגעגעת לעבודה. י. ביקר אותי, ישב על-ידי הרבה
זמן וקרא לפני משירי ביאליק. קשה לי להבין דברי
שירה בעברית, אבל הוא הסביר כל מלה ומלה. הוא
מבטיח לי להתחיל ללמדני עברית. אולי כאן אצליח
בכך יותר, כי שעות-העבודה הן הרבה יותר מסודרות.
אם לא יכניסו אותי שוב למטבח אוכל ללמוד וגם ל-
השתתף בערבי-קריאה שמסדרים לעתים. י. הביא לי
את הספר ,אנה קרנינה" לל. ג. טולסטוי בעברית.
הקריאה עדיין קשה עלי, אך אני מוכרחה להתרגל
לקרוא עברית.

13

0 במארס

באה לארץ חברה אחת מהגולה, מהבית. היא מסרה
לי דרישת שלום חיה מביתי ובפרט -- מאבא, הממשיך
בכל שבוע להרצות בחוג ,צעירי-ציון", ומרגיש את
עצמו טוב בין הצעירים. לחברים נודע, שאבא כתב
צוואה, איך pond‏ את הונו לאחר מותו: חצי מהרכוש
יש למסור ain?‏ ציוני, חלק לאשתו ואת היתר - ל-
רשות ילד שיסע לארץ-ישראל. הדבר עשה רושם על
הכול. געגועים רבים תקפו אותי בערב זה, ולא היה לי
רצון לראות אף איש. הערב הרגשתי מה זו בכייה-
מתוך-שמחה.

הנשקפת דרך חדשה לבניין הארצ!
8 במארס

עלי להחליט סוף סוף שאין אני נשארת כאן.
אבל מה לעשות -- לשוב לפוריה? היקבלו אותי ב-
חזרה ? אינני מוצאת לי פה מקום, AN‏ כי יפה כל כך
ונשקפת למקום התפתחות בעתיד. אולי גם צורת-החיים
תשתנה, החיים המשותפים יכולים להיות דרך חדשה
לבניין-הארץ בה יוכל כל אדם למצוא עניין. הנה מד-
ברים כבר גם על חינוך משותף לילדים. אמנם, כל
זה עדיין בבחינת תוכנית; אבל אם הדבר יתגשם, זו
תהיה מהפכה גדולה בחיינו. היום דיברתי בעבודה עם
חבר שנמצא כאן כבר שנה וחצי ואיננו מרוצה, אך לא
יעזוב את המקום -- כי הוא קשור מאוד למרחביה.
לדעתו, לא צריך להיות חשבון פרטי. צורת-חיים כמו
בדגניה היא המסגרת הטובה ביותר והיפה ביותר. גם
לי נראה שהוא צודק. היה לי עניין רב בשיחה זו אתו.

אני לומדת לאפות לחס

4 באפריל

אני ממשיכה לעבוד במטבח, אנחנו כבר יודעות
לאפות לחם. עד עתה לא ידעתי זאת. שפרה בצר,
חברה ותיקה בארץ, לימדה אותי כל מיני עבודות.
היום הכנסנו את התבואה מהגורן לחצר. אני שמחה
מאוד להכיר חברים ותיקים ולהימצא בין יותר מבו-
גרים.

אנו גרות ארבע חברות בצוותא. בחדר די נעים
ואנו ,הופכות עולמות". הערב יהיה ערב:קריאה ב-
חדרנו.

שוב בפוריה

8 באוקטובר

בשובי לפוריה היתה לי הרגשה כאילו שבתי
הביתה, אם כי החיים במרחביה מצאו חן בעיני. הייתי
רוצה מאוד לחיות חיי-קבוצה, IRD‏ ישנם כמה חברים
הרוצים מאוד שניצור יחד קבוצה.

האושר מהול בעצב רב..
6 באוקטובר

תקופה חדשה התחילה בחיי: אני עומדת ליצור
משפחה. אינני יודעת מדוע דווקא עכשיו אני רואה את
כל המגרעות שבחיים. הרגשת-האושר מהולה בי בעצב
רב. כתבתי מכתב רטוב מדמעות ובישרתי להם את
החדשה...

IN‏ רוקמת דגל..

1 באוקטובר

כמה מחברינו בפוריה ועוד חברים ממקומות
אחרים עומדים בקרוב לעלות לנקודה חדשה בגליל --
לשרונה (בין בית-גן וסג'רה). התחילו בהכנות. המנהל
מחוות-פוריה ינהל את העבודה גם שם. כל הלילה
רקמתי דגל לעלייה עם כתובת : ,תחזקנה ידיכם, כובשי
שרונה, עלו והצליחו!" שמחה אופפת את כל המחנה.
הנה מה-טוב -- עוד נקודה בגליל ! אני שמחה שמחוות-
הצעירות שבכנרת תלכנה לשרונה כמה חברות, גם לי
רצון להצטרף אליהן.

א. שב היום מהעבודה והרגיש לא טוב. יש לו
הרבה חום, אני וש. ישבנו על-ידו כל הלילה: אני עד
חצות -- וש. עד הבוקר. החולה כל-כך שקט ורק ל-
עתים מבקש מים. כמה הוא נחמד, עודנו ילד! אילו
היתה אמו על-ידו, בוודאי היה לו יותר טוב, אבל גם
אנחנו מטפלים בו בדאגה רבה. הוא אהוב על כולם,
הוא קורא לי ,אחותי !* ; הזקנות קוראות לי ,די מאמף"
של הילדים,

אני עתידה להיות אם..

0 בדצמבר

עוד מעט יתגלה סודי: אני עתידה להיות אם. לבי
מלא שמחה וגם תוגה. מדוע ? אני ON WAN‏ -- מה רב

בב 07 ב

האושר!... אהבת-אם לא הרגשתי מעולם, כי אמי מתה
עלי בהיותי בת שנה PNR OSM)‏ אני זוכרת אפילו את
דמותה, אבל את געגועי לאהבת-אם UN‏ זוכרת יפה..
אזכור, איך בילדותי קנאתי בכל ילד שהיתה לו אמא.

94

אני עולה לשוונה

0 בינואר

זה זמן רב שלא החזקתי את פנקסי ביד. לא
רשמתי אפילו על העלייה לשרונה, על אף התרגשותי
הרבה ביום הזה. יום יפה היה זה. התהלוכה ברגל נמ-
שכה כל הדרך מפוריה עד שרונה, בשירה וריקודים.
עגלה הובילה פרודוקטים (מצרכים). ח. החזיק את
הדגל. לפנות ערב הגענו למקום המיועד למחנה. נכנסנו
לאחת החושות הנטושות והתחלנו לנקות ולהכין מקום
לחברים, אשר יישארו כאן עד הלילה. זו הפעם הראשונה
בחיי זכיתי לעלות לנקודה חדשה ava‏ הראשון
להיווסדה.

בבית מחכים לבשורה

8 בינואר

אני מחכה כבר בכליון-עיניים ליום שיבוא ומח-
שבותי נטרדות : PR‏ אסתדר OY‏ התינוק ? מי יגיד לי
איך ומה לעשות? אמנם, מרת אברמזון היא היועצת
שלי, המלמדת אותי דרך בחיים, אבל..

אני שקועה כולי במחשבות על חיי תינוקי... בבית
מחכים בכליון-עיניים לבשורה מאתנו.

אני מצפה..

4 בפברואר
הערב, אחרי העבודה, תפרתי לבנים לתינוק.

בטבריה

בחודש מארס

לבדי, רחוקה מכולם, אני מחכה ללידה. מסביב
אנשים זרים וגם לא מעניינים. למרות כל אלה קיים
בי רצון להתגבר. הן לא בת חמש-עשרה הנני, אלא
אדם מבוגר, בת קרוב לעשרים, אשר עליו להיות חזק
ומחושב יותר. הנני מתביישת בפני עצמי על חולשתי
ועל אייהשקט שלי. אני לנה במלון בטבריה ומצפה
ללידה. בחדרי אין איש, אני יושבת ורושמת בפנקסי
ומטיילת בחדר לסירוגין. באישון-לילה נכנסת לחדרי
בעלת-הבית ואומרת לי : אם ארגיש לא טוב -- שאקרא

עתה, בחושבי על היצור שיוולד לי, יודעת אני מה
מאושר יהיה בהיותי לו לאם. אם לא זכיתי אני לאהבת-
אם, הנה יזכה ילדי לאושר זה. אמסור לו את כל אהבתי,
את נפשי, את כולי -- הכול מה שמגיע wl?‏

1

לה, והיא תלווני לבית-החולים. התרגשתי מאוד: אשה
זקנה זו הבינה לנפשי ובאה בחצות הלילה להציע לי
את עזרתה, לא ידעתי איך להודות לה על החסד ש-
עשתה עמדי.

בת ראשינה 99393
6 באפריל

ילדתי, גאולה, היא כבר בת חודש ימים. תינוקת
נחמדה, שקטה, שוכבת כל היום מבלי שירגישו בה.
מבית-החולים באו לקחתני בעגלה הביתה. הדרך היתה
רצופה עליות וירידות וסיבובים. וגם העגלונים שלנו
,מומחים" הם... בבואנו הביתה בדקתי את ילדתי אם
לא ניזוקה בדרך. מיטה טרם היתה לי בשבילה. ה-
מיטות שלנו עצמנו היו: קרשים על גבי ארגזי-נפט.
סידרתי אותה על הרצפה בגיגית נחושת ומסביבה --
כרים ושמיכות. מרת אברמזון, המדריכה שלי, אומרת
לי כי הילדה טובה ומתפתחת יפה. היא מרגיעה אותי
בכל פעם שאני מתעצבנת וחוששת לבריאות הילדה
בגלל אי-רצון להתעורר מתרדמתה העמוקה בהגיע
שעת-היניקה. החברים מרבים להתרוצץ סביב התינוקת
ואינם נותנים לה מנוחה. כל פעם בא מישהו מהם
לראותה ומגלה בה דבר מה חדש. הן ,בת-יחידה" היא
-- ילדה יחידה בחברתנו. אושר רב מכניסה בתי הקטנה
בחיינו.

גאולה -- לעם ישראל

2 באפריל

קיבלתי מכתב מאבא: ,מי יתן ובימיה תבוא ה-
גאולה לעם ישראל וגם לנו, שנזכה להתראות פנים ואכיר
את נכדתי היקרה"... הוא מרוצה מהשם שנתנו -- גאו-
לה - שם סמלי ולא שיגרתי.

שיט על הכנרת
4 במאי

כמה חברים החליטו לעשות טיול שיט על פני ים-
כנרת -- וכמובן, שבלעדי pr‏ נוסעים. פחדתי לנסוע

-- BR

ay‏ הילדה, אבל החברים קיבלו אותה על-אחריותם וגם
אנחנו הצטרפנו לטיול. היה זה טיול נהדר. בעבר השני
של הכנרת ביקרנו בטבחה, שם גם נחנו. גם את בית-
הכנסת בכפר-נחום ראינז. יום אחד כזה מוסיף מרץ
להרבה זמן. גם לילדה Spon‏ לא opm‏ כי היה זה
יום יפה והים היה שקט.

הערב אוותר על בילוי הזמן בחדר-האוכל py‏
החברים, כי עלי לקום מוקדם לעבודה במטבח ועד אז יש
לי הרבה לעשות לבתי הקטנה. עלי גם לכבס, וטוב כי
י. הכין לי מים בבית ולא אצטרך להביאם מרחוק.

בכרם-השקדים
5 ביולי

היום עבדתי בכרם-השקדים. אחד החברים הביא
לי את גאולה למקום-העבודה. הוא לא עבד היום, לכן
הרבה לשחק אתה ואחרי-הצהריים הלך לטייל עמה. מאוד
שמחתי לביקור זה וגם התינוקת היתה מרוצה. היא,
בדרך-כלל, איננה מקשה כלל על עבודתי. בזמן עבודתי
במטבח היא שוכבת בשקט בחדר-האוכל על המחצלת
ומשחקת.

המלחמה פרצה

1 באוגוסט

היום קיבלתי את תמונתה הראשונה של גאולה
כשהיא יושבת בכסא. אשלח את תמונתה הביתה, אני
מתארת לעצמי את השמחה שתהיה שם. מה היה מאושר
אבא לו ראה את גאולה עין-בעין ?! הן אבא הולך ומזד
דקן, ומי יודע אם עוד נתראה! הנה פרצה המלחמה
ומי יודע כמה זמן תימשך ? המצב אצלנו הורע כבר, וזה
רק התחלה... עלינו להמשיך את העבודה ביתר מרץ,
ליצור מה שיותר ואולי גם להתחיל לפתח בארץ מיני
תוצרת, שלא נהיה זקוקים להביא הכול מחוץ-לארץ.

בביתניה
2 באוגוסט

מפוריה עברנו לביתניה. היו כאן סיכויים לקבל
חלקת אדמה. י. נמשך לכך. נאלצתי לעשות זאת גם
למען בתי הרכה גאולה, many‏ לה חברת-ילדים ות-
בקר בגן. כאן יש מורה הממלאה תפקיד של גננת. אך
אין לי רצון להישאר במקום, כי החיים כאן אינם מו-
שכים אותי. ונוסף לכך מאיימת עלינו הקדחת הממארת.
7 טאבון -- תנור ערבי כפרי.

5 ואדי-פיג'ס — שם נהרג יחזקאל ניסנוב בכ"ה בשבט
תרע"א -- 1911,

לפני שבוע קדחנו כולנו, ולא היה מי שיגיש לנו מעט
מים. אמנם, סידרתי גן-ירקות, אבל אין זה יכול לספק
אותי. IND PR‏ לא חברה וגם לא עבודה, מי יעזור לי?
Oy‏ מי אפשר להתייעץ ?

בשבת הייתי בפוריה. המקום מתפתח כל כך יפה,
מדי פעם ופעם מורגש בו שינוי לטובה ואני מצטערת
מאוד, שעזבנו את פוריה. חשבתי ללכת לעבוד בכנרת
ל,קבוצת-העשרים", אבל TION PN‏ את ילדתי?
להשאירה על השגחתו של י. איני יכולה, כי הוא
עובד רחוק מהבית. לא! לא אעזוב אותה, אין לי כל
זכות לכך.

BONA ONIN‏ קשים מאוד
5 באוגוסט

פנו אלי שאלך לעבוד לזמן-מה למטבח פועלים
לבית-וגן. הסכמתי. גאולה עם האב נשארו בביתניה
ואני מבקרת אותם. הפועלים עובדים כאן בייבוש ביצות,
ביניהם ישנם גם חברים מ,קבוצת הרועים". לשכת
טבריה סידרה כאן מקום-עבודה לפועלים ומטבח של
ההסתדרות. כל הדאגה נופלת על העובדות במטבח
(אני ועוד חברה אחת). הפועלים מקבלים בתוך שכר-
עבודה : חיטה. חומצה, קטניות, אולם שמן אין בנמצא.
חסר גם נפט לפרימוס. את העצים והקוצים אנו מקו-
ששות בסביבה. בישול החמיצה על אבנים נמשך זמן
ב מדי. את הלחם אנו אופות בטאבון'. את החיטה
טוחנים בכפר ערבי עבודיה, וכשאין מי שילך לשם, אני
הולכת לשם לבדי ושק החיטה על החמור. בדרך צריך
לעבור את ואדי פיג'ס ". לא תמיד נטחן הקמח בזמן
ולכן לא תמיד נאפה גם הלחם לפני שהפועלים יוצאים
לעבודה. יש ולא אחת שוכבים לישון רעבים. סוכר אין
לנו, תה שותים עם דום (פרי קטן של סידריות). דבש
מלאכותי מחרובים, המשמש לאפייה וגם לתה. ולרוב
משתמשים ב,קמרדין" (מאכל ערבי: מישמיש מבושל
ומיובש, בצורת עיגול מהודק ומקופל), אותו אנו מב-
שלים ומורחים על הלחם. תנאי-החיים קשים מאוד :
הפועלים ישנים במתבן ובחוץ -- על גבי מחצלות ו-
סמרטוטים. היום כמעט שלא יצאנו לעבודה. ואכן, איך
אפשר לעבוד בלי אוכל ? למרות הכול השתדלתי להכין
את הלחם בלילה, אך הוא לא היה מוכן בבוקר. אין ב-
כוחותי לתקן את המצב. חשבתי לראות מישהו מהוועד
ולדבר אתו, שאין כל אפשרות לחיות בתנאים כאלה
והעבודה כל כך קשה. היום נשבר הטאבון -- ואיפה
נאפה את הלחם! הלכתי לכמה מקומות לבקש שיתנו
לי לאפות, אבל לא הצלחתי, כי אצל כולם הטאבון תח
פוס. אצטרך לעשות הרבה אטריות. קשיים רבים היו

== ₪0 ==

לי היום גם עם הבישול: לא היו לי עצים להסקה;
יצאתי לקושש, אבל לא מצאתי כלום, עשיתי ארוחה
קלה. נדמה לי שאני אשמה בזאת, שהכלכלה פה כל
כך רעה, כי מחובתי היה למסור על מצב-הדברים כאן
כבר מזמן, אזי אולי היו דואגים לעשות דבר-מה ?

לבדי בדרך מסוכנת
6 באוגוסט

קבלתי מכתב מי. בביתניה, המודיע כי ילדתנו
גאולה חלתה ושעלי לבוא הביתה. המכתב הגיע אלי
אחרי-הצהרים, כל החברים היו בעבודה. מה עלי לע-
שות ? איך אשאיר את חברתי לבדה במטבח? ובעיקר
הקשתה בעית הקמח, כי ידעתי שהיא לא תלך לבדה
לטחנת-הקמח והחברים יישארו מחר בלי לחם..

מסרתי לה הוראות שונות, ביקשתי בכתב את
האקונום שישתדל לעזור לה ויצאתי לבדי לדרך. לא
היתה לי כל ברירה. המחשבות על ילדתי הקטנה מנעו
ממני את האפשרות לחשוב על הסכנה שבהליכתי זו.
הן הוסיפו לי אומץ וכוח ללכת מהר.

לא הרגשתי איך שהגעתי למחצית-הדרך והנה
לקראתי רוכב מישהו על סוס. זה היה א. שלא היכרתיו
מרחוק. PR‏ לתאר את התרגזותו, בפוגשו אותי לבדי
בשעה המאוחרת. הוא התחיל לצעוק עלי, איך העזתי
ללכת לבדי לפנות-ערב בדרך זו! לעולם לא ראיתי

אדם שקט כמוהו רוגז כל כך! קשה היה לי להוכיח
לו, שהייתי מוכרחה להגיע הערב לילדתי החולה, גאו-
לה. לאחר שנרגע, סיפר לי כי יצא מיבנאל, במחשבה
לבקר אותי. בדרך ביקר את גאולה, בכדי למסור לי
שלום ממנה. בבואו לביתניה נודע לו שגאולה חולה.
אז החליט לרכב אלי ולהביאני לביתניה. מה רבה היתה
שמחתי שפגשתיו, כי אחרת הייתי מגיעה לביתניה מ-
אוחר בלילה.

את גאולה מצאתי קודחת בחום גבוה מאוד. הת-
חלתי לדבר, אבל היא לא הכירה אותי. כל הלילה י-
שבתי על ידה. רק בבוקר גאולה הכירה אותי ופרצה
בבכי: ,את לא תסעי יותר, אני לא אשאר פה"! לבי
התכווץ בקרבי מרוב כאב. בכיתי יחד אתה..

ל., npn‏ המקום אמר לי כמה פעמים, שאם רוצה
אני בילדה בריאה, עלי להוציא אותה מביתניה, כיוון
שהקדחת משפיעה עליה רע מאוד. החלטתי להעבירה
לבית-וגן, למרות החיים הקשים שם.

היום הוטב לה. היא קמה מהמיטה. ביקשה ללכת
אתי לטייל... אך בו ביום נפלתי ליד מיטתה של גאולה.
חשבתי שמתוך חולשה בא הדבר. אבל כאשר מדדתי
את החום, הוברר לי שהוא למעלה מ-40. שוב תקפה
אותי הקדחת.

היום בא חבר ש. מבית-וגן לראות מה שלום גאולה
ומסר לי מה קשה ורע היה מצבם בימים אלה בלעדי.

ב 80

הגימנסיה שוורצמן

הגימנסיה שלו, שעד אז התנהלו בה הלימודים בשפה
== 3 ==

הגימנסיה לא הייתה סוגה-בשושנים, והוא הדין --
בפתיחת הגן. ההורים משכבות ה,אינטליגנציה" חששו,

וציפייתי לא היתה בכדי.

— הרהרתי מתוך כאב. PTY‏ ציפיתי לנס.
מן; בבואי אליו פגשני בלבביות רבה, וגלל לפני

באחד הימים הזמינני מנהל הגימנסיה ד"ר שוורצ-
תוכניתו הנועזת על עברורה (,הבראיזציה") המלא של

להצעתו בנפש חפצה.

של מי שנושא את חזון העתיד... כמובן, שהסכמתי
ראוי לזכור, שדרכו של ד"ר שוורצמן כמנהל

ובגננת

להבראיזציה גמורה" ! OO‏ בהתרגשות, כשבפניו ארשת

ליום. ,כנראה שלבני-עירי אין צורך בגן-ילדים עברי

AN‏ תעודת-הבגרות תיכתבנה בעברית -- כך נגיע

ובמרוצת-הזמן נגיע לכך, שהשמיניות תהיינה בעברית

שום כתובת אל מי עלי לפנות. ייאושי גבר והלך מיום

רבים -- ואיש אינו פונה אלי בדבר עבודה, ובידי אין

תדאגי את; הם ימשיכו בעברית בכיתות הראשונות,

מעמד: ,הילדים יקלטו מהר את השפה -- לזה כבר

עד היום שמורים בלבי דבריו שאמר לי באותו

מפח-נפש. חלפו ימים, שבועות, שהצטרפו לחדשים

לקראתו בלב נרגש. אולם בתחילה היה מנת-חלקי --

גןדהילדים שליד הגימנסיה, 1928

ee

So
Rens
א‎

גי

=

א

2-2

mS

as

7

nes

ל

א

oe
SESS

a

Ben

Se

2

יי

ה
oo‏
0

א

5

=

2

א

:

א

ל

5

5

6

ee

2

eee

2

ee
Se
Se
Rie
mee
א‎
ר‎

me
se

ר 0

ל
2

2
ל‎ 2
sees a sees es
א‎ Sc tie

7

ל
oe‏

א

=

א

1
oe

ל
so‏
=

ל

ce
ts

: 2 2
oo oo 2

יע
2

6
eee
Sen

0

Sa

=
oe

Boe

-

הלפרין ז"ל באודיסה, חזרתי לבנדרי להיות גננת
עברית לילדי-ישראל. זה היה חלום-חיי -- והתעתדתי

לאחר סיימי את הקורסים הפרבליים של יחיאל

נסיה.

זו היה -- להיות גננת בגן-הילדים שייפתח ע"י הגימ-

הרוסית בתוספת מעט עברית. חלקי הנדרש בתוכנית

לזכרו של ד"ר צבי שוורצמן מנהל הגימנסיה,

גןיהי

לדים בגימנסיה העברית

(,, אפעל'' -- קרית-סגל)

בתיה שטיינר-פייגנבאום

כי שפתם monn‏ של ילדיהם תיפגע, חלילה; ואילו
האדוקים חשדו, כי ילדיהם יהיו לאפיקורסים. נותרו,
איפוא, המעטים שהתלהבו לרעיון זה, אך לרובם לא
היה בידם לשלם שכר-הגן. על-כן התחלנו ללא תקציב,
ללא הציוד הדרוש לגן וללא הביטחון, כי אמנם יקום
הדבר ויהיה.

כגננת מתחילה הייתי עדיין חסרת-נסיון. המחברות

הכרסתניות בתורת הפדגוגיקה, המתודיקה וכו' --

שהבאתי עמי מהקורסים -- לא סייעו לי אלא במעט
בעבודתי המעשית, ועוד כאשר הוטל עלי ליצור ,יש
מאין". ד"ר שוורצמן, ביחסו האצילי, נטע בי אמון
בכוחותי וביכולתי. כך התקדמנו צעד אחרי צעד: הנה
כבר זכיתי, שילדי מדברים עברית ואף מתקוטטים
בעברית. עד היום אזכור את נשף החנוכה בגימנסיה,
כשילדי, תלמידי-הגן הרכים, עלו לראשונה על הבמה,
צעדו בסך, בידיהם דגלי תכלת-לבן ונרות דולקים,
והם שרים את ,שיר המכבים", כשעיניהם זוהרות מגיל.

. Senet
arene

.
OS ean
2 ore

א

:: a

See

oe
oan
ב‎
ל‎

See

אי

oe

es Sie
Seca

ae

oe Shean
. ee so ל‎

ל 2

5 טאר א os‏ ₪

א א אט

יא

ל
ב oe‏

it eae
ie
0

eee

עי
א

א
רע

Es

fie

ee

א ל Rees‏ : א : ae‏
ל ל ₪ א א ר
= ל 2

ל
Sa‏ 5

rete

Pee eee

2

a

ap‏ חורף. מבעד לחלונות נשקפים שמי-עופרת
והקור העז מהחוץ מורגש בגן. זה היה ביום ה,חמישה-
עשר בשבט". סיפרתי לילדי-כיתתי על חג האילנות
במולדת, על אחיהם ואחיותיהם הקטנים היוצאים ביום
זה לשדות וליערות, לשתול ולנטוע. הקטנים הקשיבו
בנשימה עצורה ועיניהם קרנו. הם בירכו על מעט
הפירות : התאנים, החרובים והצימוקים כשהם שרים:
,בארץ-ישראל השמש זורחת, בארץ-ישראל התאנה
פורחת"... והגן, שנראה לפני שעה קלה עצוב, נתמלא
חום ואור !

ואכן, הזרע שנטמן נתן פרי-הילולים : זכיתי לכך,
כי רבים מאותם הילדים סיימו את הגימנסיה בעברית,
עלו לארץ, בנו בה את ביתם, ועד היום מקדישים לה
מכשרונם, מרצם ואהבתם. וכל זאת בזכותו של איש
חזון ומעש -- ד"ר צבי שוורצמן.

(רשמה מפי המחברת אחותה ל. ע))

ל

ל

טע
ל
ו 2

0 0
oe ee

:
א

oe :

ל

- oe so

Se‏ יי
ae‏

ה

ל

ל

ל
ל

ל
2

ר

א
א
יז

es

:

א
א
ere‏ יא

7

Seen
ל‎

יע
א

2

See
ee

2

6

2

א

ee
ss

ne

ae hae ees

22

2

ee
Like

=
:

5
0
א

ישי
פא

7

א

oe,

Se

PLD

ee

א
bees‏

ר

2

ר
א
7

Stes‏ א אלא א אי
ה א ייג eae‏
יא א א אי ו
ר בא
oe‏
2

2
ve

א

בניין הגימנסיה שוורצמן

00 feats

לאה VOW‏ (תל-אביב)

הגימנסיה
בימי-חולין ובשעותיהתרוממות

לזכרו הברוך של ד"ר צבי שוורצמן

תלמידי הגימנסיה בשנת 1912

נתקבלתי לגימנסיה שוורצמן רק לאחר שנעשתה
קואדוקציונית -- היינו: חינוך מעורב של בנים ובנות,
ולפי תוכנית לימודים אחת. היה זה היום הגדול בחיי
עד אז. וכל כך למה ? שכן בית-ספר יהודי לא היה קיים
עדיין בעירנו ולבתי-ספר של ה,גויים" סירב אבי
לשלוח אותי, כי היה חסיד גדול, ולא השלים עם זה
שבתו עלולה, חלילה, לחלל את השבת. באין-ברירה
ישבתי בביתי וקנאתי בכל ילד וילדה שעברו ברחוב
וילקוט על שכמם. להורי חסרו האמצעים הדרושים
לשכור עבורי מורים ללמדני, ורק מפעם לפעם זכיתי
ללמוד אצל מורה בשכר מועט או לשיעור חינם, ואין
תימה שלא ידעתי סיפוק בכל לימודי הראשונים ולא
טעמתי את ayy‏ האושר להיות תלמידה. נקל pans‏
עד כמה יקרה לי הגימנסיה, אך ידעתי, כי היא מת-
קיימת בנס ממש: תמיד נרדפת ע"י המשטר העוין

ובמצוקה חומרית מתמדת. והמחשבה שמא, חלילה,
יתחסל בית-אולפנא זה הדריכה את מנוחתי והיה לה
למחשבה זו על מה שתסמוך !

בוקר חורפי בדרכי לגימנסיה. הרחובות עטו שלג
צח, האוויר רענן והכול סביבי כה חגיגי ומשובב-נפש.
אך -- אבוי! -- בהיכנסי לכיתה מצאתיה כמעט ריקה,
ומפה לאוזן עברה השמועה: לא יהיו היום לימודים,
כי המורים שובתים, ובכיתה קור-כלבים, התנורים לא
הוסקו. -- -.

מזה ימים רבים גונבה לא פעם לאוזני שיחה
מחדר-המנהל -- גריגורי יעקובלביץ -- כשהוא משוחח
עם הורי-תלמידים : אינו יכול להמשיך עוד, כי כלו
כל הקיצים, החובות חונקים אותו; ואילו הם, החנוונים,
מתאוננים, כי החורף קשה, האיכרים אינם באים העירה,
PX‏ פדיון; ,יחכו עד אחרי ה,חגואות" שלהם; ואילו

05 =

= |

תכנית הבידור, השחקנים המצטיינים שלנו תלמידינו :

— הגימנסיה העברית בבנדרי.

פרץ, שלום-עליכם,

ציכוב,

ר

ל

0

ועוד --

ואחר

כך באה ומנהלנו ד"ר שוורצמן נוה

הגזירות חוזרות ונשנות --
ג ביד-אמונים את ספינתו

]-
rt
rn
רו‎
nk
pan
) R
sc KF
yo tn
or
R fA
an
ב כ‎
ה‎ 5
gq !-
= 5
₪ ה‎
a”
rm 5
5 ה‎
ה‎ =
בת‎
א‎
ב‎ &
= =
nr 7
Ss 1
= ם‎
rt
n
! x
11 ₪5
1
Rr
ב;‎
בי‎
cr
!|
רו‎
8
cg
=
ase
הו‎
יע‎
=

ם ומריעים

דמות-דיוק
ביץ,

במסגרות מוזהבות מתנוססות על הק
ובשנייה

1

נו של הוד מעלתו ה
מלכה

מריה

צאר ניקולאי אלכסנדרו-

באחת

פיודורובנ

ה

9

ה

+
+

עה

ידד שש בראוו" +

רגעים אלה

שסביבו
ומב

ז כמרחף בעולמות

ה
a‏ !
8 ה
ng‏
2 ₪
₪ ",
ron‏
0 -ז
ה
cr or‏
a )-‏
n‏
ת =
2 5
ae‏
יע
מ
רו
& =
הר א
אי ה
ו "א

יר ה

ראשי:

וה
ה

תכונה

האולם מק

ושט בשטיחים ויר

לה והתזמורת שוקדים על ה
ק

,

שתי

תמונות גדולות

נשף

וא נראה

א

אחרים,

ה

רחק מכ

ל

לארטיסטים,
המקה

חזרות ובערב ה

לי ה

סביב מנה
חסידיים,

ניגון והשיר

שר בדביקות ובעצימת
,מפג

י מה,

הנשמה

יורדת למט

במיוחד זכור
ה

4

50 1

נים לנשף חנוכה,
בוני

-במה,

מציירי

תפאורות ותוכניות.

ופכים

עיניים

ניהם ניגונים ושירים

+.
,

כונ

ה

תכונה

רבה

,

wid‏ ה

לנו והוא השמ

ys

באו

/

המורים ותלמידי

ה

גימנסיה

בשנים 16 -- 1915

"

eer renee
לא‎
ב‎

NAS

יע

ל

ל

5

א

א

es

ee

ae

ל

אלול

Soe

7

א
oe‏

=

לק

כ

Seen

ו

estates
oe
ל‎

Te

א

Re

א

ae

er

א

2

א

אל

nee

4

es

א

א

ר

+

-

6

2

a

א

לול
2 22

Bee

ל

ל

=

4
os
niet

=

Ra

א

ל

א

א

א

אנ

on
הי‎

2

“oe

7
א
אק

: 54
4 2

טי

-

oe

א

xe
-

ל

ל

ae
tee

ל

ss

PR
aoe
5
a

SRS
ל‎
ו‎

is
sues
Se

Se
ו‎

ל

“ate

בשעות הקטנות של הלילה היו מתקבצים תלמידים

כקברניט מאומן, את ספינתו -- הגימנסיה -- מבין
המשברים, ולא זו בלבד, שאנו ממשיכים, אלא אף מת-

מעופף, צחוק וצהלה.

ריקודן הראשון עם נער, מסמיקות. גשם קונפטי, דואר-

, שזה להן

והנה מעשה נסים! מנהלנו שוב יצליח לחלץ,

רש ₪

ממי יתבע? נפשי עגומה מאוד ובחוץ להקת many‏
שנחתו על עצי-האקציה המושלגים מקרקרים: רק רע,

פני קאוולרים, נערות דקות-גו ביישניות

הפוטנציאליים. שוב נשמעים צלילי הולס; אך הפעם
המחוללים הם תלמידינו -- נערים ענוגים המעמידים

ולשמירה). הם גם היו המנצחים על המחולות והרקדנים

רים; ובעלי-המלאכה -- בביתם, קור, חולי ורעב --

גם בארץ הרבה מכשרונם והשלישי פנה בה לעבודה

OMY‏ סתמית ג

שלם נשלם, ב,עזרת Of “own‏ אומ-

שמחה צהובל, זליג סופר, וייסר (שנים הראשונים תרמו

הכלי-קודש אפילו מועד כזה אינם קובעים, אלא מב"

NCR RRS
<—

So

oe
2
2

2

0

/

eee

oe

4
fe

2
ee
ies

ones
sf יע‎
0
=
006

me,

א

א

oe
0

2
0:
bie

6

oe eee : ae Sie oe‏ : ל

0

6

ae

ה

Sot

oe

2

2
2

תזמורת הגימנסיה
בשנת 1917

0

oe

: eee .- = ee SONI, See

2

ר
os 2 2 2‏
ר
2
ws‏
oe‏

2
ees‏
2
א
א
8
2

א

ל
ל

ה

oe

7

כיתה ז' בגימנסיה עס המורה ס. י. גורין
שורה ראשונה (יושבים) : טינקלמן, גנדלמן, יהודה לונבסקי, המורה גורין, שלום חיט,
כסח גורפיל ; שורה Maw‏ (עומדים) : זיסיה שפושניק, דוד פיסטרוב, שלום ברשדסקי,
זכריה קליינמן, י. רוטמן, רוזן צוויט (ורדי)

המחזור הראשון
של בוגרי
הגימנסיה שוורצמן

See

בית ה

MAW, Wd

שלא

ה

נחמן לבונסקי (קיבוצ (WON‏

המורה חיים OXIA‏ עם כיתתו בגימנסיה שוורצמן (בשנות העשרים)

n }2 = ra‏ ות םרת
FERRERERRBRZRE‏
?= ם = - ת re‏ םת ₪5 5
Fan |‏ הא מל = א = = -7 = א
- = - 8 . = "יה ה 2 = כ פים SC”‏
n 2 = : 0 -‏ ת. 12 rk‏ רו גב + 4 : 2
ee‏ 1 רו =+ oN‏ מרת 28 I~ 5 go =} si‏
24 2 -. - הו Lc ri cn JI rc ] = R ] 6. sz‏
rt‏ ₪ ת. בצ 0? ה ם = = 8 * ם ת
5 5 הו R rm‏ ל 5 5 5 8 =
REPRE - =‏ 5 = = - = ה ה
RAE : .‏ 8 = םמ 5 א = ם
5 -. ה per‏ ה = "7 ם = א
= צי 2 ne RAK GE‏ 20 ₪ ם ₪
cA 2‏ ת - א ם 8 = 8 8 " 5 א = 8
af 5 :‏ רז OF‏ ! ה! 4 ?
י+ LW Aga‏ רת םר םת ₪ =
3 8 ה = = ם = 8 ה םת "
R .‏ ס 8 = ת א = A‏ + = ם
= תת ar‏ תם א * r “sz‏
gp ara i Oman si :‏ ₪5 ה . ם :
0 2 2 אש | -ן % n p - 4" = i - : r‏
ב a 4 R a‏ 154 = , ר} 4 iz‏ הו רו
See‏ 5 -ן J‏ 15 הע | ₪ | "יש
הו ה ] = = a * st‏
rant & i‏ -! ב | 8 5A‏
ha‏ ה 2 }ת - ם ה nn‏
5A 2 2 fee‏ ₪ ~ = פ =? Aan a nA‏ ה 1
a gr r rr 0 2‏ יצ nr iz‏ 8 27 ₪ יצ crf‏
re 8 Fr &- FH 3 ARK K . * 2 2‏
BAS‏ ₪ םת ב רת = "כ 8 "
? 2 ה = ה 8 oF‏ , ₪ 8 5
בוב יר רו
r 7 cr ria oO 3A 2‏ רו
I~ 26 2‏ =+ } 5 תה רן r 4 pn‏
RIOR‏ 6 068 ה =
7 ה ה 6 arte‏ א ₪ ' רת ת
8 * ה 8 תפ = = RAR‏ 4
n = 2 = ,‏ = א rer‏ ה = = -
oF Gq = ee 2‏ הק ; 8 5 א ₪ a‏ 2
ב 2 ר = , ₪ 7] בו — re ra)‏ - רו רו ב
oO 2‏ | ם = os of‏
5 8 = הח 2 2 8 ה ם ₪ n‏
= 5 7 : 2 2 יו 3 n‏ ו 5 5 E‏ 5
x :‏ 8 = & א ₪2 = 8 =
0 .ת. ₪ FQ‏ 5 ב תע = = = ה =
0 , : 0 8 ם יי 8778 ם 8 מ =
nme 2 ! x = :‏ הו
ה = א ת =+ = = rer a‏
יו : 1 7 I ₪ rr‏ 12 = 2 12 = -. .6 | = =
R 2 2 ri 0‏ 28 ה 5 אלה ₪
2 ה 2 | ! | 5A ₪ gy _ fe)‏ .ו
Ras‏ הו A AE 5 7s‏
= | הת =+ ₪ r‏ א הב } ! ₪2 5
sre fre = 2 2‏
ER = 7 - Og‏ { א 8 | םה =
2 ב] 2 ה -ן וי ם ₪ 655 =!

אריך ימים

9% 4

תנועותיהנוער

ל

aes

Ss

Petra he
4

ל

REE,

ee

קטנה שנתאספה על מגרש ריק.

בבנדרי ב-1916 ע"י נוטוב וסאיצקי, בקבוצת-ילדים

0

עטליס ; כדורגל -- גרנובסקי

קלה -- אברמוביץ; התעמלות נשים ומכשירים --

4
2
r
| אש‎
gn
Ain
A ת‎
= ר‎
4 =
כ‎ =
5
₪
a >
> *
|
2 תפר‎
ב‎
ם‎ +
1
!
| אק‎
| =
' ₪
8
ra
re
=
!-
5
ב;‎ rf
* תת‎
1 רו‎
רע‎
| ee © |
= 7
A a
a +=
- 2
= 8
3)
nr KR
5 |
=
ri
4"
|

סניף, אורגנו קבוצות בראשות
ביטנסקי

4
0

לאטלטיקה

MID‏ עטליס

מספר החברים בסניף הוכפל. קרנה של ,מכבי" עלתה ;
לעזרתנו התארגן ועד בראשותו של רופא-השיניים ד"ר
ירוסלבסקי ; כעבור שנתיים נבחר ד"ר גורפונקל כיושב-

ae

2
es

0

~
=

סמל ,,מכבי' בנדרי (טיגינה)
(עבודת-יד של ליבל בנדרסקי ז"ל)

ee

היינו מסדרים נשפים ספורטיביים בעיר ובסביבה,
שהצליחו, והכנסותיהם שימשו למימון הפעולות בסניף.

2
2

20

2

רכה, חזרו לסניף כמדריכים,

נסעו לקישינוב ולאחר השתלמות בקורס מיוחד להד-

Ses
See
es

2

0

2

ושמו טרינצ'קה. כל הפעילים -- חוץ מזיגברמן

ובא מדריך מיוחד

7
7
oe

2

לנו חומר לעבודה.

מצ'כוסלובקיה

ה

eee

>

See
<<

cist

coe

SN
ל‎

=:

=

2

2

ae

=

fr
aw 5
22 5
I. 2
ם‎ = 8
ש‎ r
ri
₪ את תת‎
= בו‎
ה‎
5 2
| וו‎ r
= ¢
ARS
a
ee:
= מ ה‎
= = 2
ה‎ 2 8
] nin
x * -
fh» ב‎
, 28
8 ת‎ 8
= ם‎ ?
דק‎
2 8 ה‎
5 2
~ B
m a?
r - wa
cer

חדשים וה

גענו ל

0 חברים מגיל 18-8 מלבד חבר

נרכשו חברים

ה

פעולות ה

ם זיגברמן ז"ל לחדש

,

יו לפי השיטה

הצ'כית.

אברה

9 החליטו ברטנסקי

בזמן המה

בעזרת קרן מיוחדת

איש צבא לשעבר,
את פעולות ה,מכבי".

oer!

ועד

נרכשו מכשירים לספורט.

ביאו מדריך לספורט -- רוסי
נותן לנו שיעורי התעמלות.

— מי1917‎ ADD
oy שחזר מבלגיה, יחד‎

שה

ה
יה

,

. 102 =

נתמנינו כמפקחים על מקומות-ההכשרה של חברי ,מכ-

חודש בחודשו בעירנו.

הספורטיביים והתיאטרליים של ,מכבי" שהתקיימו מדי

כיהנתי כיו"ר ועד המדריכים ויחד עם אהרון

אלתר

נתמניתי

כגזבר בוועד

קבוצת חברים קורס להדרכה ספורטיבית ולאחר-מכן

מאנוס, העו"ד פישר. לפי המלצת הוועד עברתי oy‏
המכבי",

בשנות 1934-1931

וקשטיין.

יים בנדרסקי, חיים שאפושניק, גרישה שוורץ וסיומה

כל אחד התמסר בכל מאודו לארגון הנשפים

בוועד היו: יצחק אברמוביץ, יקיר קלייטמן, לייבל ו-

ביני לבין ועד האינסטרוקטורים היה קשר הדוק.

היו א. זיגברמן, מר פוסטאן, אשר קישינובסקי, גב'

הצטרפתי כחבר השורה להסתדרות ,מכבי" ב-
בנדרי, שמנתה IX‏ כ-150 חבר, שעה שבוועד ה;מכבי"

התיאטרלית של ,מכבי" בעירנו.

בי" ברומניה. הוטל עלי להיות האחראי על הסקציה

שנותיה

תרחבות

יצחק סברדליק

(תל-אביב)

קבוצת הכדורגל ,

מכבי" של בנדרי

et

2

4

ote

7

=

-

יי

0

=

ee

6

5

א
4
a‏
=
א

:

=
יאר
א

א
א

א

os
0

א

ל
SN‏
So‏

ל

Ss
ל‎
eee

os

א

2

=

-

ל

oo

ae

=

ה

2
בע
6

6
=

0
א

2
0

ae
See
aioe

7

SN

he

on

ל

2

%

ו

ר

6
ae

5

וי

6

2

0

א

ey 2

ste

ee

7

=

ot

א

א

אנ

2
7
72

יי

בי1925 ביקר בבנדרי ANT‏ ז'בוטינסקי. עמכבי"
ארגנה את קבלת-הפנים, לרבות משמר-הכבוד. ז'בו-

תהלוכות -- והדבר הוסיף כבוד לעירנו.

מים צויינה לשבח ההליכה המסודרת של הסניף ב-

הצבאיות, שקיימו הרומנים, היו מזמינים גם את ,מכ-
בי", ששיתף קבוצות ילדים ונוער בתהלוכה. כמה “yp‏

לצעדות

זינה עטליס, האחיות קוגן, ועוד.

פוליה ברמן, נדיה רובינובסקי, מרוסיה דובוסרסקי,

בקבוצות השתתפו בצורה פעילה

ישה לדרמן,

ה,מכבי" גם זכה להכשרה מהשלטונות

@
¢

כלי-רוח ; התזמורת ניגנה בכל נשפי ,מכבי".

בהנהלתו של ליובה שוורצמן הורכבה תזמורת-
מיתרים של "20 נערים שהתרחבה אח"כ לתזמורת

קצבים שהתארגנה למשימות מיוחדות).

קבוצות-התגוננות מיוחדות (בזמן הצורך נעזרו בקבוצת

הברזל", היו נציגי-ציבור פונים ל,מכבי", שנענה וארגן

טינסקי גילה קורת-רוחו שנוער יהודי נוטל Sy‏ עצמו
את ההגנה על אנשים שבאים להרצות. ואכן, נהפך הד-
בר למנהג קבוע: כשהיו באים העירה בריוני ,משמר-

האחריות לפעולה -- עוזרו יקיר קלייטמן.

עם פטירתו של זוניה ביטנסקי קיבל על עצמו את

— 103 —-

מדריכים ב, מכבי"

אי

עמדות הציבוריות בעיר,
שוחררנו, לאחר מאמצים,
מקרה שני:

בסיגוראנצה. רק הודות לטיפולם של

מזלנויהביש : שוטרי-חרש רומניים גילו אותנו וכלאונו
ה

שלטונות ה

זמינו אותנו -- כמנהגם

את עמידתנו האיתנה

למען

חזרנו לחגיגה והוכחנו בעליל
כבוד דגלנו הלאומי.

כעבור 48 שעות.

Sw‏ הסנטור מ. זיפשטיין,

הורינו בעלי ה-

עיר,
בפי

שדרשנן.

אולם לא

ה

וביקשו מאתנו לחזור למקום המסדר על דגלינו,

לאחר שפירקנו כבר את הדגלים ופיזרנו את המש-
תתפים, הגיע אלינו הסנטור מ. זיפשטיין, בלווית ראש-

.

צעד אל אולמי ה,מכב

דגלנו הלאומי, ולא -- נעזוב את המקום". וכך היה :
כשנענינו בשלילה, נתתי פקודה: ,מכבי", דום! קדימה

DY נישאר‎ WN,

mys
4

שהרכבת עם האנטישמיים תרד מהפסים. אולם גרם

שם התחלנו לפרק את פסי המסילה, כדי

כבת מספר 1

5
?

ארגנתי קבוצת O AN‏ — מישה פראביס, ליוניה ברו-
נפמן, דוד פאלביש ויוסף שפיגל -- וירדנו לתחנת הר-

עניתי לו גם אני באדיבות תקיפה

%
5

ri
A
= 8
Qh
2 ₪
2 8
=. הת‎
בו‎
= וט‎
041 —
st
.אס הו‎ =
5 ₪
~ בי‎
fi Aon
2 בּ ם‎
2 a ל‎
| ₪ << "=
תת‎ 5
2 an:
5 -
JN
» -
nN
א ה‎ = 8 one
2 ב]‎ 2 nm של‎
1} 5 + nm ©
nN - ] ג‎ re
= קם‎ 7 6 OE
}- ₪ ris =
בו‎ c = a 5
1 FR Bi
mn (₪ 2 | =
יי‎ ₪ nf
Mm
a הח‎ I 5 םי ם‎
Dn 22 5 mn
: 7 rt
i Rf = ₪
rer = + 2 6
2 8 2 8 ה‎
a c= ה א‎
5 = Xb =
5 Bork
rt 2 a= הו‎
r = ב‎ OSS
% ר‎ -
2 0 א‎
A =
'+ ה‎ ₪ =
בש‎ = 7
i ; 2
ה הו‎ = =
iA יי ג‎
rt
= © !- א‎
ה‎ PR 8 ר‎
ie =

מניים ברכבת, החלו להשתולל וה

די אצלנו להגנה עצמית. בהגיע קבוצת סטודנטים רו-
על הסנטור היהודי, בן-עירנו, משה זיפשטיין ז"ל, ורק
בעזרת המשטרה ניצל ממוות בטוח. כתגובה על כך

עם התגברות ההתפרעויות האנטישמיות של קבו-
צות ,משמר-הברזל" ברומניה, התארגן גם הנוער היהו"

מדי שנה בשנה -- בחגיגת יום-העצמאות הרומני --
להשתתף בתהלוכה החגיגית שנערכה בכיכר הכנסייה

ברוך קאושנסקי (פרדס-חנה)

הכשרה לקראת עלייה לארץ-ישראל

בשנת 1932 ביקרו בסניפנו שליחי מרכז ,החלוץ",
במטרה לארגן יציאת חברים להכשרה. ציפינו, שלאחר
תקופת-ההכשרה יינתנו לנו סרטיפיקטים לעלות לארץ-
ישראל כחלוצים במסגרת ,מכבי-הצעיר :

התארגנו כעשרה חברים שנשלחו בשנת 1933 ל- 68 _ י —
ליאונטי (בקירבת בנדרי) להכשרה בעבודות כרמים. ווה | 0 5
בנקודת ההכשרה הזאת היו 8073 חברים מכל סניפי .= —
;מכבי" ברומניה, יי

העבודה היתה מפרכת, תנאי-הדיור קשים ביותר, ו
ואנו טרם הורגלנו לעבודת-שדה. המנהלים התייחסו 2 ,
אלינו באכזריות, באיימם -- בהראותם אקדחים ב- 8 ה
כיסיהם — באמתלה של שמירה על הסדר. בתנאים אלה |
לא יכולנו להחזיק מעמד ואט-אט התחילו חברים לחזור
לבתיהם.

כך התפרק סניף ההכשרה של ליאונטי אחרי ח-
דשים מועטים לקיומו, אולם חברי ,מכבי" לא ויתרו
ועברו הכשרה במקומות אחרים, וכך יכלו להגשים את סוּניה ביטנסקי זייל
עלייתם לארץ-ישראל, מייסד ,,מכבי" בנדרי

. א = = אי
אי

eee rae eo‏ 8 א ee‏ : א
ל אל א SRR eNO‏

eet

ל

ל

2

6
2

א

א

יע
ל

ed
יא‎

2
ר

בע

>

2
ge

א

eee

אי יול
See‏

ss
Sone
וני‎

7

א אלא

=

ree Se paces
ל‎
ל‎
SEEN eee עי‎

ee

ר

א

7
2
0

: ו

Seen : ok‏ יא אט יט
ל 9 א ל ל ו ו
Se‏ . 5 6 : א 5 5 0 ב

-

ו
ל ב 0

sot

Bay
7

א

ל
So ee‏
יול 5 2 : 1 א
eee PEN raat‏ 8 ו
Se . 5‏

הלווייתו א" oe oe a‏ >
של סוּניה ביטנסקי ז"ל }2 | כ ד רק ה ירא
אי טאג gs)‏ ו | 2 2
של בנדרי

-- 104 --

מאיר הורודצקי (נתניה)

;ה שומר הצעיר"

,השומר הצעיר" נמנה OY‏ ראשוני הארגונים של
הנוער הציוני בעירנו. שנים מספר לפני כן, קמה ההס-
תדרות ,מכבי", שפעלה ליד ארגון ,צעירי-ציון",
שמטרתה העיקרית היתה פיתוח הספורט בקרב הנוער
הציוני. בשנות 1921/22 הוקם בעירנו ארגון תנועת
הצופים הכלליים (ברוח מייסדה בדן-פאול) ע"י צעיר
רוסי נמרץ ובעל-חלומות, תלמיד הגימנסיה העירונית,
-- ליוניה קרייסין, יחד עם קומץ בחורים רוסיים
וביניהם --- מספר יהודים. תנועת הצופים הכללית היתה
אמונה על פעולות הצופיות העולמית (,סקאוטינג")
שבאה לביטוי בסיסמאות, בקיום טיולים, מילוי חובת
,עשרת הדיברות" של הצופה, תלבושת אחידה -- ומעל
לכול--- התנוססה על דש חולצה שלנו החבצלת, הנודעת
כסמל הצופיות.

בחוגי הנוער הלומד היהודי בבסרביה הוקמו בכמה
ערים ועיירות חוגי-נוער בשם ,התלמיד", ,החבר"
וכו', שהיו מסגרות אקדמאיות ללא חריגה מהן ובלי
יציאה למרחב לקראת חיי-הגשמה בארץ, כדוגמת חברי
;החלוץ" שהתארגנו בימים ההם מבין הצעירים הציו-
ניים -- פליטי אוקראינה -- ואשר ראו את שהותם
בבסרביה כמקום מעבר בדרכם לארץ-ישראל,

תוך כדי חיפוש דרכים, שימזגו את מגמות ,התל-
מיד", ,החבר" ו,החלוץ", נחלצו כמה מתלמידי הגימ-
נסיה העברית מיסודם של ד"ר צבי שוורצמן ואחרים,
והחליטו על הקמת סניף להסתדרות ,השומר הצעיר"
בבנדרי, בהקבלה לארגוני ,השומר הצעיר" דאז שהחלו
לפעול בכמה וכמה ערים בבסרביה -- קישינוב, בלצי
וכו'. סמלה של הסתדרות ,השומר הצעיר" היה אגודת
,השומר" בארץ; שמע מעללי-הגבורות של חבריה בארץ
-- בשמירת המושבות העבריות וארגון קבוצות ההת-
יישבות בנקודות-הספר הגיע לרחבי הגולה, ואף תוארו
במידה מסוימת בכתבי-עת שהופיעו אז, כמו ,יזכור",
,קהיליתנו" וכו'. בימים ההם נישא DA‏ בפי כול בגולה
דבר מותם של יוסף טרומפלדור וחבריו בהגנתם על
תל-חי, במאורע שהפך לאגדה והצמיח כנפיים לנוער
היהודי לחתור לקראת חיי-עבודה והגשמה בארץ-
ישראל.

oy‏ היוזמים להקמת סניף ,השומר הצעיר" בבנדרי
נמנו -- מוטיה סברדליק (כיום מרדכי סבר), ניוניה

(נתן) בנדרסקי, יאשה (יעקב) שווידקיי ז"ל, מוניה פו-
רונצ'יק (כיום -- מנחם עפרוני), ביביק פרנק (כיום --
דב בן-שאול), סיומה (שבח) בליי, סיומה (זלמן) עטליס,
יצחק שאפושניק (כיום שפי), בוזיה ברנשטיין ואחרים.

ה,אולם" הראשון של סניף ,השומר הצעיר" נשכר
אצל ה' חצקלביץ בחצרו ברחוב הראשי (חארוזינסקאיה
אוליצה) בשכנות OY‏ הראינוע ,נאוקה אי ז'יזן", שם
גם נערכו הצגות ע"י סניף ,השומר הצעיר". האולם
עצמו קושט בדגלים ובאמצע על הקיר נתלתה תמונתו
הגדולה של יוסף טרומפלדור (ציורו של מ. סברדליק)
מתחתה התנוססה הכתובת ,טוב למות בעד ארצנו"
ומסביב סיסמאות שונות, מודעות על פעולות, טיולים,
וכד'. והגדוד הראשון של ,השומר הצעיר" בבנדרי
גם נשא את שמו של י. טרומפלדור).

yaw‏ הקמת סניף ,השומר הצעיר" התפשט
חיש מהר בעיר, ונערים ונערות החלו נוהרים לקן ושתו
בצמא את דברי המדריכים הצעירים. הפעולות היו
מגוונות כללו פעולות צופיות למיניהן, משחקים, טיולים,
לימוד איתות לפי now‏ מורזה, שיחות על נושאים
ציוניים, על הקיבוצים בארץ (מרחביה, בית-אלפא,
דגניה, משמר-העמק וכו'). כל שיחה היתה, כנהוג,
מתחילה בשירים והידועים בהם היו: ,קדרו, קדרו
פני שמיים". ,לא ביום ולא בלילה", ,אל הצפור" של
ח. נ. ביאליק, ,שחקי" מאת טשרניחובסקי וכדומה.
לימים, oy‏ התרחבות הסניף, הועבר ,האולם" לדירה
נרחבת יותר, בקרבת המקום שקראוהו ,סטפ" (ערבה)
סמוך למבצר העיר (,קרפוסט").

ואכן, בימים ההם הגיע הקן של ,השומר הצעיר"
בבנדרי לשיא פריחתו והתפתחותו ובו כמה מאות בני-
נוער. הידקנו קשרינו עם יתר סניפי ,השומר:הצעיר"
בבסרביה וברומניה כולה (קישינוב, יאסי ובוקרשט)
ושותפנו בפעולות ארציות ע"י כינוסים ומפגנים במ-
קומות שונים, שהיו מוקדשים לנושאים אקטואליים
שעמדו ברומו של העולם היהודי. בתחילת שנת 1923
עלו ארצה שני חברינו הראשונים של ,השומר-הצעיר"
— שלמה קלבנסקי (כיום שלמה לבני) ומרדכי סבר-
דליק (סבר); זה האחרון היה שולח מכתבים ואף ספרים
לקן בבנדרי (חוברת ,הקבוצה" ו.בני-קריניצה", שהוק-

— 105 —

דשו לבעיית הקבוצה) והיה בכך שלב ראשון של הקשר
הממשי עם הארץ.

עם התבגרות חברינו ב,שכבת הבוגרים" צפה
בעיית ,ההגשמה העצמית" והיו ויכוחים סוערים —
האם להמשיך בלימודים או לצאת להכשרה חלוצית ?
מסביב לוויכוחים הללו היו גם מאבקים פנימיים עם
הורים ומורים, שדעתם לא היתה AMI‏ מכך שחברינו
יפסיקו את לימודיהם הסדירים ויהרסו ע"י כך את
הגשרים לעלות בשלבי-הקארייריזם. בשנת 1925,
בערך, הוקמה חוות-ההכשרה הראשונה בעיר יאסי
ולאחר תכונה רבה יצאו ראשוני חברינו להכשרה חלו-
צית וביניהם זכורים לי החברים יחיאל איידלמן (כיום
-- אפרתי) ביביק פרנק (כיום -- דב בן-שאול), pny?‏
שאפושניק Od)‏ -- שפי.), שלמה זיידל ז"ל, האחים
קראסיק, חנה שווידקיי, ז'ניה זאיק, ועוד.

לאחר הקשרים הראשונים שמרדכי סבר -- שהיה
כבר בארץ -- קשר עם הקן והיו להם הדים רבים, עלו
לארץ גם משפחת אפרים ויינמן (כיום -- כרמי) ומש-
פחת רזניק ששתי בנותיהם היו חברות ב,השומר-
הצעיר". אחריהם עלו עוד כמה מחברינו לארץ והקש-
רים נתהדקו ביתר-שאת. בינתיים, חברינו המתבגרים
שלא היו עדיין מוכנים, מסיבה נפשית או משפחתית,

= יי‎
oe Sn: ae

a
eee oes :

אטאל
א יט

=

ל
ROS‏

ROE

%
ees
ר‎

א
א
Rete‏

Soe

2

ie‏ : אי
ב es‏

א

ha‏ ל

ik

02
-

oe

pce

% 2

ל

ee

ל
ל
:
7

א

7

7
se
Geta
aro

לצאת להכשרה ליאסי או לבלצי, הקימו סניף הכשרה
מקומי בגנו של הרב-מטעם ר' אפרים דרברימדיקר
;הרבינר"), בפרוור העיר ליד תחנת הרכבת העתיקה
;פרווי בנדר"). aw‏ נמצאה קבוצת-הכשרה קבועה של
מבוגרים ואנו הצעירים יותר (שכבת הצופים) היינו
יוצאים בימי-הפגרה או בחופשות-חגים לעזור להם
בעבודות הגן. קבוצה זו היתה גם נשכרת לעבודה בעיר
בחטיבת עצים, בעבודות בבית-החרושת וכו'.

לימים נתקדרו שמי-המציאות מסביבינו ; שמועות
עגומות הגיעו אלינו מהארץ על מאורעות דמים והפ-
סקת העלייה. גם המצב הכללי בבסרביה הלך ורע ב-
עקב המשבר הכלכלי והחמרת המשטר הפוליטי. עם
עלייתם לשלטון של המנהיגים האנטישמיים ברומניה,
היו היהודים הראשונים שסבלו מנגישות והגבלות
חמורות. כל אלה הטביעו את חותמם על מצב-רוחו של
הנוער שלנו שגרם למשבר נפשי בקרבו, מאחר שלא
ראה כל עתיד סביר להתערות במקום ; מאידך -- DA‏
לא היתה כל תקווה כי יוכל לעלות לארץ-ישראל,
מחמת ההגבלות החמורות מצד השלטונות המנדטוריים
כא"י. במציאות זו של בין-המצרים, נאלצו כמה מח-
ברינו להגר לארצות-נכר -- לאמריקה הצפונית וה-
דרומית -- וביניהם ידידיינפש יקרים כמו המדריך

ee
2
ie

ae
Sine

2
oe

2
5

os

2

2
ae,

2
2

7

ose

ד
ל

7

02

ae

ne
Sse

% 2

=

ny

pees

te

קן , השומר הצעיר" בבנדרי בשנות העשרים

-- 106 --

ee
ee

=:

es

_
א
ה

7
2
oe
2
1

א
יא
אט יט
וי טי SO‏
אי

2

22

oe

—

2

6

א
a‏

=

ae
es

6

2

ae
nae

,,השומר הצעירי' בבנדרי — קבוצת חברים

במרכז -- פינקו בן-שאול (חבר קיבוץ מעברות) ; שורה שנייה משמאל : אליושה זאיק (נשען על מקלו) ;
הקיצוני מימין -- ליונה קאושנסקי ; בשורה העליונה : מטיר הורודצקי (תושב נתניה) ;
בשורה העליוניה במרכז : יונה שווידקיי ז"ל (היתה חברת קיבוץ עין-המפרץ)

האהוב ניוניה (נתן) בנדרסקי, סיומה (זלמן) עטליס,
יעקב טיליס, אוורבוך ואחרים.

יש לציין, כי במצב של דיכוי מבחוץ ומבפנים,
כשהנוער שלנו שרוי בדכאון ללא-מוצא, השפיעו עליו
כמה מסיתים קומוניסטיים במקום והצליחו להטות את
לבם של כמה מחברינו הטובים ביותר להאמין, כי ר
הקומוניזם יפתור את בעיית עמנו המדוכא והנרדף עד
צוואר. אולם, תקופת-שפל זו חלפה, לאחר שנתקבלה
עזרה בהדרכה מסניף ,השומר הצעיר" בקישינוב. אז
החלה שוב התעוררות למעשים ולפעולות בין הנוער
שלנו ונוסף לכך הופעלה גם להקה דרמתית ואף הוצג
המחזה של שלום עליכם ,מענטשן", שרישומו נשאר
לימים רבים.

בשנות 1928/9 נסתמנו באופק מוראותיה של מל-
חמת-עולם חדשה והמפלגות האנטישמיות, בראשותם
של שונאי ישראל גוגה וקוזה וגרוריהם, חתרו להצרת
צעדי היהודים באמצעי-דיכוי פוליטיים וכלכליים. ה-
שלטונות התייחסו בחומרה יתירה ליהודי בסרביה ב-
האשמות, שהם לויאליים יותר לברית-המועצות שמעבר
לנהר הדנייסטר, מאשר לשלטון הרומני. במיוחד סבל
הנוער היהודי שם, כשלא ניתן לו ללמוד באוניבר-
סיטאות הרומניות והמשטרה החשאית, ,הסיגוראנצה
הידועה לשמצה, היתה מתנכלת לצעירים יהודים ו-
אוסרת אותם בהאשמת השתייכותם למפלגה הקומו-
ניסטית, כביכול.

ee

6
2
א

7
7

=

epee

7

מאז היו עיני השלטון הרומני בולשים אחרי כל

מה שנעשה בקן ;השומר-הצעיר". נערכו מאסרים ו-
חיפושים בקן, במגמה לגלות ,ספרות אסורה" או כל
דבר אחר שהיה חשוד בעיניהם. לרגל זאת, נאלצנו

להסוות את עצמנו ע"י כל מיני תחבולות, woo‏ איחוד

עם ה,מכבי" וכשנודע לשלטונות על כך, החלו גם ל-
הציק להסתדרות ה,מכבי". כן נאלצנו מדי פעם ל-
החליף את מקומות הסניף, פעם בבית משפחת שווידקיי
ופעם בביתנו אנו. ברור, שבעקב הנגישות המתמידות
של השלטונות, סבל קן ,השומר-הצעיר" והשפעתו על
הנוער בבנדרי פחת והלך וכל תפארת-הזוהר שלו מ-
ימים עברו נמוגה למעשה, ונשאר גנוז עמוק בלב ה-
חברים לכל ימי-חייהם.

ה,מכביה" העולמית הראשונה שנערכה בתל-אביב

פנחס בן-שאול (פינק\) (קיבוצ מעברות)

והתרת הנסיעה לחברי ה,מכבי" להשתתף בה, הפיחה
מעט תקווה בנוער שלנו ע"י עלייתם של כמה מחברינו
באורח בלתי-ליגאלי לארץ, ומאורע זה פתח מעבר צר
לעלייתנו ארצה.

לאחר שנים man‏ של סבל ויגון שפקדו את קהי-
לתנו בבנדרי בכלל ואת חברינו מאז בפרט, כשאנו עו"
שים את חשבון הנפש שלנו בפרספקטיבה היסטורית,
נוכחים אנו לדעת, עד כמה נכונה היתה דרכנו אז, כש-
אנו -- צעירים מחוסרי-נסיון והדרכה, ראינו כבר
בימים ההם פתרון אחד ויחיד להמוני עמנו הנרדפים
והתלושים בתפוצות -- דרך ההכשרה העבודה והעלייה
כחלוצים לארץ והכשרת הקרקע לקראת עליות המוני
אחינו בני-ישראל אחרינו לארץ מכורתנו.

מראשוני ארגוני-הנוער

לא הייתי PA‏ מניחי היסודות של תנועת ,השומר-
הצעיר" בבנדרי, בהיותי PU‏ צעיר מאוד, בכדי לה-
מנות עם מייסדיה.

,השומר-הצעיר" היה בין ראשוני ארגוני הנוער
הציוני בבנדרי. שלושת עקרונותיו: ציונות, חלוציות
וקיבוציות, הקנו לו זכות-ראשונים כתנועת-נוער חלו-
צית.

עיקר זכותו בכך, שתבע מכל om‏ שהצטרף לשו-
רותיו הזדהות אישית, רוחנית ואידאית, שבאה לידי
ביטוי בחינוך ללאומיות ולהכשרה עצמית בעבודה
גופנית (הכשרה חלוצית), בעלייה לארץ, ובהגשמה
אישית בחיי קיבוץ בארץ.

חיינו בתקופה סוערת של התעוררות לאומית “am‏
רותית ; משב-רוח אביבי, רענן, נשב PA‏ הנוער הלומד
בעירנו, שהיה מלא שאיפות לפעולה ולהשכלה. ,השו-
מר-הצעיר" ניסה למצוא תשובה למאוויו הלאומיים
והחברתיים.

היה זה בשנות העשרים המאוחרות. בקירבת-מקום,
מעבר השני של הדנייסטר, קסמה ברית-המועצות, הע-
טורה עדיין הילת המהפכה האוקטוברית הגדולה. הש"
מות לנין, טרוצקי, בוכארין ואלקסנדרה קולונטאיא
היוו שמות אגדתיים בקרב חלק מהתלמידים והאינ-
טליגנציה היהודית בעירנו. כך נתפסו רבים-רבים
לרעיון הקומוניסטי אשר עשה שמות בקרב טובי הצ-
עירים בעירנו.

ואילו הארץ היעודה, ארץ-ישראל, היתה רחוקה,
סגורה ומסוגרת על מנעול ובריח. העלייה לארץ הופ-
סקה, והגיעו משם שמועות קודרות על מאוראות-דמים,
שהשרו דכאון וייאוש בין חברינו הבוגרים, שעמדו על
סף העלייה. באין מוצא, היגרו חלק מבוגרי ,השומר-
הצעיר" לארצות אמריקה הלטינית, כ;מקלט לילה"
זמני עד ששערי-הארץ ייפתחו לעלייה.

הייתי צעיר כשהצטרפתי לתנועה זו, וזכיתי ש,ראש
הגדוד" שאליו השתייכתי היה נתן (ניוניה) בנדרסקי,
מחנך מחונן ומקסים בהשפעתו, לא דווקא מטענו
האידיאולוגי וההשכלתי הכריע את הכף -- אלא גישתו
החינוכית. השיחות האישיות, עם כל חניך וחניך, טיו-
לי-הלילה וערבי-ההווי ליד המדורה. עלה בידו להחדיר
בנו שאיפה לעולם יפה ביותר, mw‏ מעולמנו המצי-
אותי היום-יומי; AN‏ גם נטע בתוכנו ערכי טוהר, PIS‏
ואמונה באדם. כזו היתה האווירה החינוכית ששררה
בכל הקבוצות, בכל השכבות, לרבות בגדודי הצופים
והבוגרים.

הקן השומרי בעירנו -- כבערים אחרות -- היה
מעין ,אי-ארץ- ישראלי-עברי" בים של התנכרות, ;הת-
בוללות אדומה" וחיים סלוניים עקרים של ,נוער זהב"
תוהה ונבוך.

לא זו בלבד שהקפדנו על שיחה עברית בקן, אלא
חייבנו גם דיבור עברי ברחוב, יחד עם שמירה מכל
משמר על מילוי ציוויי-התנועה האחרים.

ו

נקל להבין, איפוא, שכל שומר ושומרת ראו בחיים
בגולה חיים ארעיים, מין פרוזדור לעלייה ולהגשמה
עצמית בקיבוץ השומרי בארץ. הדוגמה האישית של
המדריכים השפיעה על החניכים וכאילו הקרינה אור
על סביבותיה ושימשה מופת לנוער הבלתי-מאורגן,
אשר גם אם לא הסכימו לדרכנו ולהשקפת-עולמנו ה-
חברותית, התיחסו אלינו בכבוד ובדרך-ארץ.

0 טא‎
oo oe

ee
ie

oe
ees
ee

me

2
ta
א‎

oe
ה‎

ie

enon
7

Pe

9

2

04
nee

7
ee

2
א

יו
א

0

eee
5
pea, 2
עי‎
ר‎

א

ia

28

א

יי
ר
ie‏ יע
כ

wie

א
לא
eos‏

suns

See

one

6

te‏ א א
א

ne

Beetle

poe

2
6
2

=

one

2

oe
ene
2
2

הציונית החלוצית כבעלת אידיאולוגיה סוציאליסטית
רדיקלית היתה לצנינים בעיני המשטרה החשאית הרו-
מנית (הסיגוראנצה). זמן ממושך היינו נתונים במעקב,
השגיחו עלינו בשבע עיניים. לא פעם, מצאנו למחרת
נעילת המועדון, מנעול עם חותמת-שעווה של המשטרה
החשאית יחד ay‏ הזמנה ,מנומסת": להתייצב למחרת
במשרדי המשטרה החשאית.

SSeS
ee Se ירע טי‎
עי‎

א

יט

א א

יי עי
ל >
ל 0 א א א

2
א

0
ies

fe

ee
oe

2-7

ae
si
ie

coe

TS

שי

2
2

ne

קבוצת ,,השומר הצעיר" על דגלה

לשיא-שיגשוגו-ופריחתו הגיע הקן השומרי אצלנו
בסוף שנות העשרים, כאשר ריכז בתוכו מאות נערים
ונערות מכל הגילים ומכל השכבות. העבודה החינוכית
התנהלה לפי תוכנית, ברמה מעולה, תודות לקשרים עם
התנועה במדינה. השתתפנו בסמינריונים שנערכו בקי-
שינוב, בפגישות גדודים, טיולי ל"ג בעומר ביערות
הסביבה, וגם בנשפים הפומביים אשר הפכו לשם-דבר
זמשכו המונים לאולם הגדול בגימנסיה העברית של
ד"ר שוורצמן ז"ל. כן קיים ,השומר-הצעיר" שלנו שי-
תוף-פעולה פורה oy‏ ארגונים ציונים אחרים -- ,צעי-
רידציון", הציונים הכלליים ו,גורדוניה".

הפעולות המשותפות היו: התרמות לקרן-הקיימת,
אסיפות-עם הקשורות למאורעות שהתרחשו בארץ וב-
עולם היהודי; בבחירות לקונגרסים הציוניים, ובמס-
גרת כוללת של ,ארץ-ישראל-העובדת". נקלענו גם
למשברים לא-מעטים. ,השומר-הצעיר", תנועת-הנוער

ואכן ריכז סביבו ,השומר-הצעיר" את מיטב הנוער
העברי בעיר והפעולה החינוכית והציונית נמשכה --
על אף הקשיים והמכשולים, עד הכיבוש הסובייטי
וסיפוחה של בסרביה לברית-המועצות. אז הונף הגרזן
על כל הפעולה הציונית-הלאומית -- בכלל הפעולה
הציבורית-יהודית, שהופסקה בגזירת השלטונות --
כארגונים עוינים לשלטון הסובייטי ולמשטר שלו.

כך תמה, ay‏ הכיבוש הסובייטי, תקופה סוערת
רבת-יופי ומלאת-תסיסה חברותית בקרב הנוער היהודי
בעירנו. נסתם הגולל על תקוות מאות צעירים וצעירות
אשר חלמו ולחמו להיות שותפים למחנה הבונים של
מדינת ישראל -- ולא זכו.

אולם מאות oman‏ של חניכי ,השומר הצעיר"
מעירנו זכו ועלו לישראל והם חיים בקיבוצים, במו-
שבים ובערים, נוטים שכם -- כל אחד על-פי דרכו --

-- 109 —

ומעורים בבנין הארץ ובהתפתחותה. רוב רובם חברים
בהסתדרות הכללית ובמפלגות ציוניות סוציאליסטיות.
תמיד יהא שמור בלבי רגש תודה והוקרה לכל

יונה בלב[ (קבוצת חולדה)

תנועת

סניף ,גורדוניה" בעירנו ראשיתו ב,החלוץ-
הצעיר" שמייסדו היה מ. מלמוד,

באביב 1927 הזדמנתי במקרה ל,אולם" (כפי
שנקרא בפי חברי הסניף ובני-העיר בכלל) והורשיתי
להשתתף -- כמאזין מן הצד -- בשיחה שקיימה קבוצת
הבוגרים. את השיחה ניהל מ. מלמוד, על הנושא: my,‏
וכיתות ביהדות": באותו ערב נתייחד הדיבור על
הקראים. הקשבתי בפה פעור לתוכן השיחה וממש
הוקסמתי מעצם העובדה, שהנה בני-גילי דנים בנושא
רציני ומתווכחים עליו --ובכך מוותרים, מרצונם הטוב,
על בילויים ועיסוקים, כנהוג בין צעירים. באותו ערב
הגשתי בקשה להתקבל לתנועה זו.

בסתו 1928 התקיים האיחוד (או, יותר נכון:
,סיפוח-התנועה") של ארבעה סניפי ,החלוץ הצעיר"
API?‏

השושבין הראשי לאיחוד זה היה האיש הדגול
והציוני הנלהב שמשוץן שחטר ז"ל, ממרכז ,החלוץ".
אחרי האיחוד ראינו את עצמנו כחלק מתנועת-הנוער
החלוצית הגדולה והמסועפת, הפורשת כנפיה על חבלי-
ארץ שונים בארצות-הגולה -- ולה הנהגה עולמית
בעלת ייעוד ומטרות מוגדרות וברורות.

שאיפתה העיקרית של ,גורדוניה" היתה -- חינוך
הנוער לקראת הקמת עם-עובד בארץיישראל —
המולדת הישנה-חדשה, חברת עובדים המבוססת על

1 בשמשי כמזכיר PION‏ באו אלי פעם ילדים בני 10-9
שנים וביקשו להירשם בסניף ,גורדוניה". לצערי נאלצתי
להשיב פניהם ריקם, כי קיבלנו ילדים רק מבני 12 שנה
ומעלה. כעבור כמה ימים הופיעו שוב אותם ילדים ובפיהם
דברי-קנטור : ,,כבר איננו צריכים אתכם ! דער ,,מזרחי"
האָט זיך שוין אויך געעפנט א ,,גורדוניה" : (גם המזרחי
פתח לו גורדוניה...) והם קיבלו אותנו ברצון (באותו
yor‏ נפתח סניף ,בני-עקיבא" בחסותה של המפלגה
הדתית-ציונית ,,מזרחי").

חברי המדריכים, והקרובים ברעיון ובשאיפה, על ש-
העניקו לנו את כל הטוב והיפה, במסירותם להאדרת
הקן השומרי בבנדרי -- והביאונו עד הלום.

,גורדוניה"

שוויון, צדק סוציאלי, תרבות עברית מקורית וגולת-
הכותרת שלה -- הקבוצה (הקומונה) -- הקיבוץ.
לאור המטרה הזו ניהלנו את פעולתנו החינוכית.

קבוצת ,,גורדוניה" --
לקראת היציאה להכשרה
(במרכז -- שליח מא"י -- הח' משי)
נובמבר, 1929

הצעירים חולקו לשכבות לפי הגילים ': בני 12 שנה --
כ,צופים"; בני 14 -- ב,מתעוררים"; בני 16-17 --
כבוגרים ; ובני 18 -- כמגשימים. אלה אחרונים התכוננו
לצאת להכשרה חלוצית. כל שכבה הופרדה לקבוצות

הפעולה המעשית היתה: בשכבות הצעירות --
לימוד השפה העברית, שירי-מולדת, ספרות אידיש
ועברית, תורת הציונות, ידיעת הארץ, היסטוריה עברית
וכד. בשכבות הגבוהות יותר: תנועת הפועלים --
היהודית והכללית -- myn‏ הסוציאליזם, התנועה
הקיבוצית וכד'.

לילות"השבת היו קודש לשירה, ובמוצאי-שבתות
התקיימו, כרגיל, שיחה כללית בהשתתפות כל חברי
הסניף, ריקודים וסתם בילויים.

לשם כיסוי החזקת האולם וליתר הוצאות הנהגנו
מס-חבר; ובד בבד דאגנו להשלמת התקציב להכנסות
מ,הצגות" ומנשפים שערכנו למען הקהל הרחב. וייזכר

-- 110 —

לטוב הח' אומנסקי מ,צעירי-ציון" ששימש לנו כבמאי
ב,טיאטרל סקציה", שאורגנה והודרכה על ידו.

חברי הסניף השתתפו גם בפעולות כלל-ציוניות,
כגון: פעולה למען קק"ל, השתתפות-פעולה -- של
הבוגרים -- בבחירות לקונגרס הציוני, באסיפות-עם
למען הציונות וכד'.

גם לא משכנו ידינו מפעולות ספורט. ל"ג בעומר
זכור כאחת החוויות המרגשות לצעירי הסניף. באותו
יום יצאנו בהשכמה, עם קרני-שמש ראשונות --
ועברנו בסך, ברחובות העיר, כשדגל כחול-לבן נישא
לפנינו ברמה", שירים מרנינים בפינו ובצעדים מאו-

ותולדות הציונות, עלינו גם ללמוד לעבוד ולהסתגל
לחיות בחברה שיתופית. למטרה זו הוקמו ע"י ,החלוץ"
מקומות-הכשרה, שבהם הוכשרו בני ה-18 שהתכוננו
לעלות לארץ.

ליד העיר בלצי היתה חווה חקלאית בשם ,מסדה".
ברשותה -- 120 הקטר אדמת עידית, רפת קטנה ולול
להספקה עצמית. OW‏ ;עשו הכשרה" חברי ,גורדוניה",
וביניהם גם בני עירנו.

,החלוץ" (בעזרת ידידים -- ציונים) החזיק את
החווה הזו והחברה השתדלו ,להוציא לחם מן “pox‏

היו עוד מקומות-הכשרה, כגון ריפיצ'אן (בית-

חברי ,,גורדוניה" בבנדרי, 1932

ששים היינו פונים לחורשות וליערות שכיתרו את
פרוורי עירנו (בוריסובקה, גיסקה). בהגיענו למקום,
כבר מצאנו שם אוהלים וסידורים אחרים שהכין “on,‏
החלוץ" שיצא בעוד-לילה. במשך היום קיימנו סעודה
משותפת. משחקים, ריקודים, תחרויות-ספורט היוו תוכן
של יום חגיגי זה ובסיום -- מסדר חגיגי.

בעקבותינו באו גם המוני יהודים ששימשו לנו
כקהל צופים והגדילו את השמחה.

Kk 23
א:‎

היה ברור לנו, שכשם שאנחנו לומדים עברית

2 כאשר היינו עוברים בסך ברחובות העיר בל"ג בעומר --
או בכל תהלוכה אחרת בשנה -- היו הנשים שהציצו
מהחלונות, -- מפטירות : הנה ה,אולם" הולך (,דער
אולם גייט"),. וכל כך למה + כי הילד היה מודיע בבית :
,אני הולך לאולם" (ז. א. לסניף) וככה נקראנו בפי
ההורים : ה,,אולם".

חרושת לסוכר) ואַרשט (כרם-ענבים גדול), שקלטו
עשרות ומאות בני-נוער שהשתוקקו לעלות ארצה.

אחרי סיום ההכשרה במשך 8-6 חדשים נבחרו
המועמדים ואושרו לעלייה.

החל המשבר. כידוע, הקציבה ממשלת המנדט מעט
מדי סרטיפיקטים לעלייה החלוצית ו,אין הקומץ משביע
את הארי"... על כל סרטיפיקט היו עשרות מועמדים
והעלייה לארץ היתה קשה כקריעת ים-סוף.

הרבה בני-נוער חיכו שנים עד שזכו לעלות. יחידים
גם התייאשו והיגרו לארצות שמעבר-לים, בהבטיחם
בכנות, שיחפשו דרך להגיע own‏ לארצם הנכספת --
ארץ-ישראל,

אמנם, בגלל סיבות שונות, ובעיקר בשל קשי

-- 111 —

העלייה, לא העמידה , גורדוניה" בבנדרי המוני חלוצים-
עולים, אולם גם אלה מהחניכים שלא עברו ,הכשרה"
ולא זכו לעלייה, גם להם הקנתה, גורדוניה" מטען רציני
של ערכי יהדות, ציונות וסוציאליזם.

משה הורוביצ -- מרדכי פרנק (נתניה)

אין ספק בלבי, כי אלה הם שעיצבו את דמותם
היהודית והאנושית לכל ימי-חייהם.

הסתדרות-הנוער בית"ר

מאורעות-הדמים של naw‏ תרפ"ט-1929 בארץ --
הטביעו רושם עמוק בלבות יהודי התפוצות והביאו
להתעוררות של בני-הנוער בעירנו.

בספטמבר 1929 כינסו אברהם זיגברמן ז"ל ותל-
מידים אחדים של הגימנסיה העברית קבוצת-נוער ו-
הניחו יסוד לקן ברית טרומפלדור (בית"ר) בבנדרי.

בתקופות מסוימות נחשב בית"ר בעיר כהסתדרות
הנוער הגדולה במספר חבריה וכמצטיינת בשטח הפעו-
לה הציונית.

מייסדי הקן

בין מייסדי הקן נמנו, בין השאר : בלאנק נטע, יתום
משה (בן הרב), סברדליק צבי, ספונר שמואל, פולסקי
מיקה, קפוסטה אברהם ואחרים. תוך שלושה חודשים
מיום ייסודו הגיע מספר החברים בו ל-80-70 בני-נוער,
רובם תלמידי הגימנסיה. הפעולות הראשונות התנהלו
במועדון ,מכבי"; ay‏ התרחבות הקן, עבר למקום-קבע
בבניין הגימנסיה העברית.

חודשים מספר לאחר ייסוד הצטרף לקן יוסף ויס-
ליב ז"ל, מראשי המדריכים של ,מכבי" בעיר ותחת
הנהגתו גדל והתפתח עד ל-250 צעירים מכל הגילים
והשכבות.

הפעולות

פעילות הקן התרכזה בשטח החינוך וההסברה
הציונית, לימוד השפה העברית, הכשרה ספורטיבית-
צבאית וחקלאית.

הפעולות התרבותיות-הסברתיות נוהלו בעיקר ע"י
תלמידי הגימנסיה העברית ועסקני התנועה הרביזיו"
ניסטית במקום: העו"ד ח. רובשבסקי, מישה פוסטאן,
שלום חייט, ישראל פוסטרנק, דוד דורפמן ואחרים,

חברי הקן השתתפו באופן פעיל בכל הפעולות
המעשיות של ההסתדרות הציונית, קק"ל, הצ"ח, קרן
,תל-חי", החלוץ הבית"רי, ובהפצת העתונות והספרות,

הציונית והרביזיוניסטית, בין שכבות-הציבור בעירנו.

עד לשנת 1932 נמנו ay‏ חברי הקן רק הבנים;
באותה שנה הצטרפו אליו קבוצות בנות.

שני ימים בשבוע הוקדשו ללימוד השפה העברית.
כן נתחייבו לדבר עברית בין כתלי הקן ונשיאת סמל
,ע" והמסמל דובר עברית) על דש התלבושת. הפיקוח
על פעולה זו היה בידי תלמידי הגימנסיה.

הקן הוציא עלון שבועי בעברית ובאידיש, בערי-
כתו של ד"ר י. לדרמן-ירדור ; בהנהלתו התקיים חוג
דרמטי שהציג ממחזות של פרץ, אנסקי, שלום עליכם,
וכן מחזות עצמיים שנתחברו על-ידי מנהל החוג.

בהנהלתו של מר קוגן, החזן הראשי של בית-
הכנסת, התארגנה מקהלה בת 40 איש, ששילבה את
פעולותיה ay‏ פעולות החוג הדרמטי.

כן התקיימה תזמורת של כלי-מיתרים:ונשיפה,
הנהלתו של שמואל קוגן (בנו של החזן), שליוותה את
פעולות החוג הדרמטי וכן השתתפה במופעים, בנשפים
ובזגיגות של הקן ומחוצה לו. הופעותיה של התזמורת
-- מחוץ למסגרת הקן -- שימשה לו מקור הכנסות
נכבד.

פעולות ספורטיביות והגנתיות

הפעולות הספורטיביות-צבאיות הראשונות נוהלו
vy‏ חיים שאפושניק, אברהם סאוצקי ומדריכי ,מכבי",
שהצטרפו לקן.

בשנת 1932 התקיים בקן קורס מרכזי למדריכי
הכשרה הגנתית, בהנהגתו של יוסף דוקלר, שליח "an‏
הגת בית"ר מאצ"ל בארץ ישראל.

הקורס נמשך שישה שבועות והקים צוות מדריכים,
שפעלו לאחר-מכן לא רק בקן בעיר, אלא גם בקנים
אחרים ברומניה כולה. עם בוגרי הקורס נמנו: אושן
יעקב, ברודסקי פימה, בורסוצקי מרים, גרבט שוקה,
גרבט בומה, הורוביץ משה, וודובוז מלכה, טומושפול-
po‏ חיים, סברדליק מלכה, פרנק מרדכי, פלביש דוד,

-- 112 —

פיירמן פימה, קישינובסקי חיים, רזניק חיים, ואחרים.
בשטח הפעולות הספורטיביות התארגנה קבוצת
כדורגל מבין חברי הקן, אשר התמודדה גם עם קבוצות-
נוער נוצריות ויכלה להן -- מופעים ששימשו מקור-
עידוד-וגאווה לבני העיר כולה.
אחד האירועים המרכזיים בחיי הקהילה היהודית

es
א‎

te
א‎

6
6

=

Be

ל
ה

הניסיון הראשון לעלייה זו נעשה בשנת 1934 בידי
משה הורוביץ שעמד לעלות באוניית-בקר, אולם ניסיון
זה נכשל מפאת גילוי ,דרך זו" ע"י שלטונות המנדט
בחיפה והחזרת המלווים לנמל-מוצאם.

מבין חברי הקן שעלו לארץ בדרך בלתי-ליגאלית
באוניית ,אףדעל-פי" של בית"ר היו, pa‏ השאר : ברו-

ie

קן בית"ר Wea‏ בוריסובקה, קיץ 1932

בעיר היתה תהלוכת הסתדרויות-הנוער בל"ג בעומר.
בית"ר הצטיין והתבלט במיוחד בסדר הופעתו הנאה
בתלבושתו האחידה ובצעידה מופתית.

הטיבה בוגרת ועבודה חקלאית

על-יד הקן התקיימה חטיבה בוגרת של יוצאי צבא
בשם ,ברית החייל" בהנהגתם של א. סאוצקי וזיסקה
כמליס, בת כ-100 חברים, כחלק מהתנועה הרביזיוניס-
טית בעיר.

מבין חברי הקן יצאו לעבודה חקלאית, במסגרת
החלוץ הבית"רי, כ-70 חברים בסניפי ההכשרה בבלצי,
זסטבנה ומקומות אחרים, במטרה להכשיר את עצמם
לעבודה מעשית בארץ.

בקיץ 1934 קיים הסניף, בהנהלתו של משה הורו-
ביץ, סניף הכשרה מקומי -- במסגרת החלוץ הבית"רי
-- בכרמו של אלי אברמוביץ.

חברי הקן שימשו כמדריכים וכמנהלי החלוץ
הבית"רי בסניפי-הכשרה שונים ברומניה.

העלייה הבלתי-ליגאלית

oy‏ צמצום מספר הסרטיפיקטים החלו חברי הקן
להתארגן לעלייה בלתי-ליגאלית לארץ.

נפמן מרדכי, גולדמכר מנדל, האחיות גרביץ אסתר
ושושנה, גוטסקוזק יוסף, הוכמן פסח, טומשפולסקי
חיים, מיטלמן יצחק, פרידגידלר משה, נורל Maw‏
סלטונוביץ אריה, קליאן משה, קאושנסקי משה, רזניק
חיים, רזניק ריבה, שולץ נתן וכן רבים מבני העיר
אחרים, שלא נמנו על חברי בית"ר.

חילופי משמוות

עם עלייתו של יוסף ויסליב ז"ל bap‏ את הפיקוד
על הקן ד"ר י. לדרמן-ירדור. בהנהגתו שיגשג הקן
והרחיב את פעולותיו התרבותיות-הסברתיות והאחרות.

גולת-הכותרת של פעולות ד"ר לדרמן-ירדור הי-
תה ארגון העלייה הבלתי-ליגאלית בקנה-מידה ארצי.
למטרה זו עבר לבוקרשט, בה פעל רבות, בשיתוף ay‏
יוסף קלרמן ויוסף כצנלסון, לעליית יהודי רומניה.

ראוי לציין, שלעזרתו של בית"ר בעירנו הוקם ועד
,למען בית"ר", בהנהלתה של הגב' אקסנפלד, אשר SYD‏
הרבה למימון פעולות הקן המקומי.

סגירת הקן

עם כניסת הרוסים לעיר נסגר הקן ומפקדו האחרון
גרבט בומה וסגנו אידלמן בומה נאסרו והוגלו לסיביר.

-- 113 --

עם פרוץ מלחמת העולם נפוצו חבריו, יחד עם שאר
*הודי העיר, במרחבי רוסיה ורבים מהם מתו במלחמה.

לאחר הרבה שנות גלות בסיביר הצליחו אידלמן
בומה ובני"משפחתו לעלות לארץ לפני מלחמת ששת
הימים. כן הגיעו ארצה חברי הקן פרסיס אברהם, כמ"
ליס מלכה וזיסקה.

בתקופת 11 שנות קיומו של הקן בעיר כיהנו כ-
מפקדיו החברים זיגברמן אברהם ז"ל, רייפמן דני,
ויסליב יוסף ז"ל, ד"ר לדרמן-ירדור יבל"א, פולסקי
מיקה ז"ל, גרבט בומה ז"ל.

5

סמלי בית"ר

סקירה זו, שהיא תמציתית בלבד ואין בה כדי
למצות את כל שטחי הפעולות של הקן בשטח הציוני
ובחיי הקהילה היהודית אינה מתיימרת לכתוב תולדות
הקן בעירנו. ייתכן שמפאת שכחה, מחמת הזמן הרב
שעבר מאז, לא הוזכרו שמות כל הפעילים -- ואתם
הסליחה.

2
2
0

=

2

ae

2

בבנדרי, 1932

a did ==

ע יר

ויושבי

יבה

חיים רדי (ירושלים)

חוטר לשני גזעים

(פרקי בנדרי על ו' שליומקה ור' שבתיל)

כיליד בנדרי, מתייחס אני לשתי המשפחות, האחת
משפחת שבתי ברמן והשנייה של הרב ר' שמעון שלמה
ורטהיים ; ראויות שתיהן כי ייכתב עליהן בספר, ויקצר
המצע מהשתרע.

שתי המשפחות היו שונות, נבדלות זו מזו, לשתיהן
גישות מנוגדות והפוכות בכל הנוגע לצורכי הפרט
והכלל, וברבות הימים -- גם לעניין הציוני. אבל
שתיהן כאחת מסורות לענייני העיר ותורמים לה --
האחת מתבונתה ומכספה והשנייה מחוכמתה ומטוב-
לבה -- אלו תכונותיהן שנחונו בהן.

קשה לתאר את בנדרי באותם הימים בלי שני
עמודי-התווך הללו -- ר' שבתיל ברמן (שאני, נכדו,
בנו של משה) ור' שליומקה ורטהיים: הראשון --
חסיד חב"ד נלהב, עתיר:נכסים, קיצוני באדיקותו,
נוקשה בתביעותיו היהודיות, קנאי בלי חת, נלחם
בשער למען עמו, עומד עמידה קנאית בפני הרשות,
,רודה" בעם כמעין ,בעל-הטקסא" (כמתואר בספרות
על-ידי מנדלי מו"ס); כזה בערך היה סבי שבתיל
ברמן. והוא, שחי כל ימיו בבנדרי, כמתנגד חריף
לציונות, אשר גידל את שלושת בניו בישיבת ליו-
באוויץ' על תורת ,התניא" -- זכה לעלות לארץ
ולסיים בה את מעגל-חייו בירושלים, והוא בן VS‏
ולהיקבר בסנהדריה.

כנגדו סבי השני, שליומקה, איש-אשכולות ביהדות
ובהוויות-העולם, בקיא בתורה וידען בחוכמת-ישראל,
השזורות בו, לבלי-הפרד, בחומכת-חיים. נולדו לו
חמישה בנים. הראשון ר' יוס'לה, זכה בכתר רבנות ;
השני ר' ליב'לה poy‏ במסחר: שלושת הצעירים יותר
-- אברהמ'ל, דוד'ל וישראל'יק -- פנו לעסקנות
ציונית. אלה סיימו גימנסיות, נסעו לאודיסה ללמוד --
ובדרך קיצצו בפיאות, ולאחר-מכן -- גם את זקניהם
ו,איבדו" את הקפלושים. ראה האב והבין, כי לא
יעמדו לו כוחותיו לשחות נגד הזרם ובאין-ברירה
השלים באנחת-הסכמה עם הרוחות החדשים, שהחלו
נושבים בעולם. - --

מעשה שהיה, והבן אברהמ'ל שלמד באודיסה,
הגיע לחופשת פסח לבנדרי ובא לראותו חברו מאו-

117 —

דיסה ומראהו כמראה גוי, ר"ל: חבוש כובע בעל
;הקוקרדה", (ה,סמל") והכפתורים נוצצים, כמנהג
;ראסייה" בימים ההם. לדפיקתו בדלת פתח לו הסבא.
האורח החווה קידה ושאל ,האם מתגורר כאן אברהם
סולומונוביץ?" הביט בו הסבא, עטור הזקן ובעל הפי-
אות המתולתלות, חבוש השטריימיל לראשו ולבוש
קאפוטה של משי -- ואמר לו ברוסית העילגת שלו:
-- ,מילא אברהמ'ל -- אברהם, עוד אוכל איכשהו
להבין, אבל אני -- סולומונוביץ ? מה אתך, איזה מין
סולומונוביץ אני! פה! אבל PVD‏ שבאת, היכנס-נא,
שב, אקרא לך את אברהם סולומונוביץ שלך".
בתשובתו היו הן התנגדות למודרניזם והן רתיעה
מקבלת התנאים החדשים והרוחות החדשות, תוך כדי
אנחת-הסכמה, כאמור. סבי זה, המרא-דאתרא נדלק
לציונות, היה חולם על יישוב הארץ. אירגן קבוצות
תומכים בבנדרי ובסביבה, כמאה משפחות, ונסע בשמם
-- באביב 1913 -- לארץ-ישראל, ערב פרוץ מלחמת-
העולם הראשונה, בילה בה כמה חדשים, נשא ונתן עם
השייך של רמלה (אז עיירה ערבית) על קניית כמה
אלפי דונם מאדמותיו שבכפר. הלך לפאריס אל הבארון
רוטשילד להשיג את תמיכתו ביישוב מאה המשפחות

הראשונות. לפתע פרצה מלחמת-העולם והוא היה נאלץ

לחזור בדרך עקיפין דרך סקנדינוויה והצפון לבנדרי,
מבלי לגמור את העיסקא.

בנסיעתו ONT‏ נתלווה אליו יהודי מיקירי-העיר --
שמעון כרקר:; בשובו נערכה לו קבלת-פנים בבית-
הכנסת של הסבא. בנאומו ובסיפוריו על ארץ-הקודש
תפסו מקום ניכר, כמנהג יהודי בסרביה, ענייני האוכל
והמאכלים בכל ההערכה על ארץ-ישראל. וכך אמר
בלשונו האידיש העסיסית-בסרבאית: PIN,‏ משונה
מאוד היא ארץ-ישראל, שהעניים בה אוכלים תפוזים,
תאנים ורימונים, והעשירים מתפקעים מרוב זלילת
תפוחי-אדמה..." כי זאת לדעת: nya‏ ההיא תפוחי-
אדמה היו בבחינת מותרות בארץ-ישראל.

3

בית סבי ורטהיים עמד במרכז העיר, ברחוב קו-
מנדנטסקיה, (לא הרחק מכיכר הכנסייה המרכזית) ושי-
מש בית-ועד לתלמידי חכמים, שדר"ים ,משולחים"
ובעיקר -- ל,נכדים" למיניהם -- ,אייניקלעך" של
בני המשפחה הרבנית הרחבה והמסועפת. לאחר הש-
ריפה הגדולה, בשנת 1910 בערך, אשר מחתה מעל
פני האדמה את כל הבית, בית-הכנסת, והמחסנים,
כבר נבנה באותה חצר בניין ,מודרני" (לפי מושגי
הימים ההם) למגורים ושורת חנויות לצד הרחוב.
בתקופה הקצרה מאז ועד פרוץ מלחמת-העולם הרא-
שונה, היו מהלכין לאגדה, שבבית ההוא, לא עבר
לילה, שלא ילוּנו בו כמניין אורחים עוברי-אורח. ובבוא
איש נוסף היה הסבא, כדרכו, מקבלו בזרועות פתוחות
ובסבר פנים יפות אומר לו: ,לאכול Soin‏ אצלי כאוות-
נפשך, אולם pwd‏ -- יש מקום רק על גבי השעון"..

הסבא נתאלמן בעודו צעיר לימים. אשתו, הסבתא
מרים-רבקה, מתה, בעת שהקשתה ללדת בפעם-המי-
יודע-כמה ולאחר מותה נשארו maa‏ עשרה ילדים,
הוא נשא אשה שנייה, אך ללא-הצלחה; רק הזיווג הבא
ay‏ בת הדיין של בנדרי, -- שנודעה בפי כל המשפחה
מאז ועד היום ,די מומע באָבקע" -- עלה יפה. כיאות
לבית רב מהסוג שלו -- העוני היה מרובה; הילדים
ישנו שניים במיטה, מי על גבי ספסל שהיו מכניסים
מבית-הכנסת, ומי על כסאות הישיבה שהיו מסדרים
בלילה למשכב. המשכורת מהציבור שולמה, כנהוג אז,
בצורת שכר-שבועי (װואָכן-געלט) בכל ap‏ חמישי בע-
רב. היה זה יום שחיטת הבקר לשבת. ובהעדר הכנסה
מספקת לטקסא -- לא היה במה לשלם לשני הדיינים
ולאב"ד (אב בית-הדין) ואז ה,מומע באָבקע" היתה
עושה מין מלווה פנימי. במזווה שלה היתה שורה של
קופסאות-צדקה ; ישיבת ,ר' מאיר בעל הנס", ,ישיבה
דמודיעין", ,הכנסת-כלה", ,סומך-נופלים" וכיצוא בא-
לה. היא היתה משלמת and‏ מכסה שבועית קבועה.
אך בהעדר המשכורת, היתה פותחת את הקופסאות
ושמה בהן פתקה בזו הלשון: ,קיבלתי מר' מאיר בעל-
נס גמ"ח סך 8 קופיקות". וכשהרחיב הקב"ה את גבולה
בראשית השבוע -- היתה מחזירה, בדרך-כלל עם תו-
ספת כלשהי. ר' מאיר היה מקבל ,דיווידנדה" וערך
המניה שלו לא פחת חו"ש, בשום אופן.

שלא כמו אצל הסבא שבתיל, לא היתה לו לסבא
שליומקה סוכה בנויה. אלא בכל מוצאי יום-הכיפורים
היה תוקע בחצר יתד לסוכה שהיתה נשענת על מסד
המדרגות של ,עזרת הנשים" בבית-הכנסת.

בעל-החזקה להקמת המבנה היה זלמן הנגר : יהודי
גוץ, עב בשר, אדוק עד לשגעון, שעבד כשכיר:יום
מעלות השחר עד צאת הכוכבים. לימים הכה בגרזן על
אצבעו ונפצע קשה. קרע כותנתו, חבש פצעו, והמשיך

לעבוד, יצא אליו הסבא וציווה עליו להפסיק וללכת
לבית-החולים, -- אל ה,בּאָלניצע". לא נאות, בטענה
כי הוא רק שכיר-יום, ואם יפסיק עבודתו לשם ריפוי
הפצע -- במה יפרנס את משפחתו? הוויכוח היה נוקב,
לבסוף תקפה עליו מצוות הסבא והלך לחובש. כך נעדר
מהעבודה כמה ימים ובחוזרו לא הסכים לקבל שכר

, בית-הכנסת של הרב"
נבנה בשנת תרמ"ו ע"י הרב הצדיק ר' איציקל זצ"ל
נתחדש בתיקון גדול בשנות תרצ"ו-ז (ליובלו ה"50)
(בהשתתפות ה,סוסייטי" של בנדרי
בניו-יורק -- ברוקלין)

יומו עד שהסבא איים עליו, שאם לא יקבל -- יתבע
אותו לדין תורה. למען השלום, ומשום כבוד הרב --
נאות, באין-ברירה, לקבל מעותיו.

+4

בבית סבי ר' שמעון-שלמה גרה אשה אחת באה
בשנים. איש לא ידע בת כמה היא, מניין היא, מה
טיבה והילוכיה, מה מוצאה ומהיכן הגיעה לבנדרי.
במשך השנים הילכה בממלכת הרב דמתא והפכה מין
כוכב-לכת לכל המערכת, אשר תועלתה אינה מרובה,
אך בלעדיה -- אי-אפשר. לפני שנים רבות התרקמה
כעין אגדה סביב דמותה, שהיא התאלמנה והתגלגלה
לבנדרי וקבעה מושבה בחצר הרב. שם משפחתה לא
היה ידוע מעולם ומסופקני אם מישהו מבני-המשפחה
והפמליה שמסביב ידע ONT‏ אי-פעם. היא התהלכה על

-- 118 --

פני אדמות ונודעה בשם הדודה אַטיל -- ,די מומע
אָטיל".

היה בבנדרי יהודי אחד, סוּלטאַנאָויטש שמו,
שישב באלמנותו שנים הרבה, והוא בעל חנות לכלי
בית וזכוכית. חנותו היתה הראשונה בעיגול מסביב
לכנסיית העיר. וכדי להבדילו מיתר הסוּלטאַנאָוויטשים,
שכנראה היו עוד בעירנו, הוסיפו לשמו ,פון דער
סאָבּאָרני פלושצ'אַד", (היינו: מכיכר-הכנסייה). ויהי
היום ותלך הדודה Spx‏ לחנות הזאת וביקשה קערית
מזכוכית ; בחרה את הדרוש לה והתחילה לעמוד על
המקח. השעה היתה בין-ערביים והימים ימי אביב.
שואל אותה סוּלטאנאָוויטש : -- דודה אָטיל, לשם-מה
לך הקערית! ענתה: לאכול בה; ענה לה: אם כך,
קני קערה גדולה ונאכל יחד...

השידוך עלה יפה.

+4

הסבא ר' שבתיל היה עשיר מופלג. אמרו poy‏
הבריות : ר' שבתיל איננו כאותם ה,מיליונרים" שיש
להם עשרת אלפים רובל; הוא -- כך אומרים עליו --
יש לו מיליון רובל בבנקים במוסקבה.

ואמנם, עתיר-נכסים היה. היה לו חוזה-חכירה
רב-שנתי על היער הגערבוביצי וכן על now‏ רחב-ידיים
של ביצות הדנייסטר, אשר הצמיחו קני-סוף. עם בוא
ימות-הקרה, היו הביצות קופאות והגויים היו יוצאים
וקוצרים את הסוף, שהיה נמסר לצבא ונמכר גם לתו-
שבים, לשם הסקת התנורים.

בליל שבת, בשלהי מלחמת-העולם הראשונה, פרצה

מערכה כבדה של חילופי אש-ארטילרית בין הרומנים
העולים על בנדרי, לבין הצבא הרוסי הנסוג. פגזים
נפלו באזור הביצות ובשטחי האחסנה של קני-הסוף
הנקצר -- והכול עלה באש. כל העיר כוסתה באפר
ובפיח. oy‏ שובו של סבי ר' שבתיל מבית-הכנסת
הביא אתו מניין יהודים לקידוש, והתברך שנגאל מדא-
גותיו לעושרו ויוכל מעתה להתמסר יותר ללימוד
התורה ולקיום מצוות.

הסבתא טשאַרני מתה באביב 1924. זה היה בשבת
בבוקר. הסבא הלך לבית-הכנסת, חזר, קידש, דרש
לערוך השולחן כמדי 59 naw‏ ורק ציווה לא לשיר
זמירות.

במשך יום השבת לא הורשה שום ילד ואף אחד
מן המקורבים להוזיל דמעה, להתייפח או להיות עצוב
-- שלא לחלל את השבת. לאחר ההבדלה התחילו
הבכייה והאבל. הבת הצעירה (;המיזינקה") החלה
להתייפח ולזעוק: ,מה לעשות ?! מה לעשות ?!* ניגש
אליה הסבא שבתיל וסטר על פניה: ,מה פירוש את

שואלת . ,מה לעשות ?* ואילו היה מה לעשות -- האם
הייתי עושה דבר וחצי דבר? הרי הכול בידי שמיים !
;ה' נתן וה' לקח -- יהיה שם ה' מבורך !"

הסבא ר' שמעון-שלמה נסע לארץ-ישראל לייסד בה
מושבה נוספת של יהודי בסרביה; הוא חזר לבנדרי
סמוך an?‏ הפורים. על רשמיו והתרשמותו מארץ
הקודש והתלהבותו הציונית-הדתית בקרבו יעידו כמה
ממכתביו, אשר נשארו לפליטה שהוא שיגר מארץ-
ישראל לבני משפחתו.

ay‏ שובו מהארץ נערכה בבית-הכנסת שלו מסיבת
קבלת-פנים לכבודו. מאות יהודים נדחסו בבית-הכנסת
ואלפים נשארו בחוץ, מחוסר מקום בפנים. סבי בירך
ברכת ,הגומל" ושר שיר הלל ושבח לארץ-ישראל.

בנסיעתו זאת של הסבא לארץ נלווה אליו בנו
הצעיר ישראל'יק, אשר נשאר ללמוד בגימנסיה ;הרצ-
ליה"; ay‏ פינוי נתיני רוסיה חזר לבנדרי, דרך מצרים
והבלקנים. מאז נסיעתו לא"י ידע עברית ונשאר ציוני
מסור עד שנספה בשואה.

4

בבית סבי ר' שמעון-שלמה היה גבאי ר' נחמן --
לא של בית-הכנסת, חלילה, אלא של הרב, ששימש
כ;רבי". משפחת ורטהיים היו <רביים" מדורות, ורק
אבי סבי, הוא ר' איציק'ל, לא רצה לשמש כב,רבי",
חדל ,לקבל פתקאות" ורק עסק ברבנות -- שימש
אב-בית-דין:צדק בעירנו. המשיך בדרכו זו גם בנו
בכורו, הוא סבי ר' שמעון שלמה.

ר' נחמן גבאי, שעוד בימי ילדותי היה איש זקן
ושבע שנים -- עבר, כמסופר, בירושה בשירותו בקודש
שלושה דורות. המסורת סיפרה עליו, כי מוצאו מבס-
חבית. עבר וטעם, התקרב ולגם. נהנה מהחיים והכול
תפילין. בהיוודע לו הדבר, נצטער צער רב, התאבל
עליו וגירש אותו מעל פניו. -- ומאז נסתפח mad‏
ר' איציק'ל.

ר' נחמן זה היה יהודי קטן-קומה, עב-בשר, בעל
אף נשרי, גבות עיניו עבותות, מגודל זקן ופאותיו
מגודלות. היה יהודי בריא וטוב לב. תמיד שמח ומשמח
לב זקנים וצעירים. אהב את הטיפה המרה, וכנראה
לא ידע לשתות הרבה. פעם, בסעודת פורים, כטוב לב
המסובין במשקה ובמאכלי"מטעמים -- אזל היין מעל

-- 119 --

השולחן. רמז הסבא לר' נחמן לרדת למרתף ולמלא
את הכדים. נטל ר' נחמן את שני הכדים והלך. עבר
זמן ולא חזר. שלח סבא את השמש לראות היכן נעלם

נחמן. כעבור רגעים ספורים חזר השמש OY‏ כדי ין
ודיווח, כי מצא את נחמן שוכב על גבי החבית, כש-
צינור הגומי בין שניו -- וישן. כנראה החליט ללגום
קצת, הגזים בלגימה -- ונרדם.

- פעם בחר בו סבא לנסוע לקאַושני לקנות שתי
חביות יין, מהמין המשובח שהתברכה בו הסביבה. בא

רי נחמן גבאי
בבית-הכנסת של שוּשלת הרב ורטהיים

ר' נחמן לכפר, הלך ליקב הכשר והמכובד ביותר, ירד
למרתף רב-המידות, כשבידו גביע, וטעם מעט מכל
חבית. עבר וטעם, התקדם ולגם. נהנה מהחיים והכל
בברכה אחת. מקץ הסיור במרתף, לאחר שעה ארוכה,
פנה אל בעל היין ושיבח את תוצרתו, אבל דומני —
כך אמר לו -- כי הסחורה בחבית הט"ז היא הטובה
ביותר. מזוג נא כוס יין מלאה, כדי לעמוד בביטחה
על טעמו. היו מספרים, כי במרתף היו 120 חביותדיין.

לעת זקנתו -- והוא כבר מעל לשמונים וקרוב
לתשעים -- חלה ר' נחמן ונחלש מאוד. הכניסוהו
לביה"ח היהודי. מירר נפשם של המטפלים בו, רצה
להיוודע מפיהם, מה טיב מחלתו. לא רצו לגלות לו.
משתכפו תביעותיו, נעתר לו הרופא ואמר לו כי הוא
סובל מ,, פלעווריט" (דלקת קרום-החזה).

— , פלעווריט" מה זה ?

הסביר לו הרופא, שיש אצלו מים בצד.

-- אצלי מים ?! -- התפרץ ר' נחמן -- ימח paw‏
וזכרם של המוזגים הללו, עם הערשל קוניצער בראשם !
נבזים כאלה, עוכרי-ישראל, פרחחים, שקרנים, נבזים !
באשמתם אני חולה! זה רק מפני שהם מהלו מים ביין
וביי"ש שלהם -- yoo.‏ אני חולה עתה !

בהזכירי את בית-החולים היהודי, נזכר אני בעוד
אפיזודה אחת.

כידוע, היה הסבא ר' שבתיל בין מייסדי בית-
החולים הזה וגם עסקן פעיל בהנהלתו כל השנים.
מהיותו אדוק-קפדן, חסר-סובלנות, היה מקפיד על
הכול בנוקשוּת. לעומתו ר' שמעון שלמה, רב העיר,
היה מיקל, רודף"שלום, מחפש-פשרה, חי בשלום עם
הבריות, amy‏ ,שביל-הזהב" ליישב הדורים, לפי רוח
הזמנים.

והימים ימי ראשית שנות העשרים של המאה.
כאשר רבו הפליטים מרוסיה הקרועה והשסועה לגן-
העדן הרומני שהשתרר אז בבסרביה. בין הפליטים
youn‏ גם לייבל'ה גלאנץ, החזן המפורסם (נפטר בארץ
לפני כמה שנים). כבר היה ידוע בעולם החזנות
היהודים ; היה צעיר, יפה-תואר, אולם עודנו רווק וללא
חתימת זקן. רצה הסבא -- וזאת בהשפעת בניו שהיו
חברים בתנועת ,צעירי-ציון" אשר גם לייבל'ה גלאנץ
נמנה עמה -- להזמינו להתפלל תפילת-שבת, משום
שהיה זקוק לפרנסה. התנגד ר' שבתיל, שהיה גבאי
ראשון בביהכ"נ כל ימיו: פה, מחותן, כיצד יכול
כבודו להעלות על הדעת לתת ל,אינגל" הזה לעבור
לפני התיבה -- והוא שרוי ללא אשה ומהלך ללא
זקן?! ענה לו הסבא ר' שמעון שלמה מניה וביה:
מחותן, ר' שבתיל, בוא ונשיא לו אשה את דורה
מרקובנה, ואז תהיה לו גם אשה וגם זקן (דורה מר-
קובנה היתה האחות הראשית בבית-החולים, והיא
היתה רווקה זקנה, OY‏ חתימת זקן...

עם כל קשיחותו לא יכול היה ר' שבתיל להתאפק
מצחוק מהצעה מקורית זאת -- ונתן הסכמתו לתפילת
לייבל'ה גלאנץ באותה שבת; תפילתו סללה לפניו את
הדרך לכהונת חזן ראשי בקישינוב, ולאחר-מכן ברחבי
אמריקה, עד אשר עלה לארץ, לאחר קום המדינה.

היה Wy‏ נטע -- שקראו לו yor,‏ בעל-המעיים",
וכליכך למה! -- כיוון amo maw‏ במעיים. שנים
הרבה הסתופף בצל הכנסת-אורחים של סבא הרב.
יש אומרים עשרים, ויש אומרים שלושים שנה --
ואולי אפילו יותר. הוא הגיע לבנדרי מעיירה בווהלין,
מקום שם עזב אשה וילדים וחיפש בית צדיק לשמש
בקודש. מהי הדרך בה youn‏ לבית-סבי-זקני ר' אי-

ציק'ל? -- לא אדע, PRI‏ זוכר עוד. מכל מקום נטע

זה נחשב תמיד כבן-המשפחה, אף כי בעצם לא היה

-- 120 —

לו שום תפקיד רשמי, לא בבית ולא בחצר. היה גר
בחדר צר, ללא חלון, ע"י ה,פלוש" של בית-הכנסת,
בו החזיק גם את מלאי הסחורה שלו -- המעיים. חולני
היה האיש, ומשתעל שזעול עז ועמוק, מכעכע בכמה
אוקטבות, היה עולה מעלה ומתדרדר ויורד ומשתתק.
תמיד היה מצליח להיות בכל מקום שהיתה דרושה
שם עזרה, גם בלי שנתבקש לכך. במיוחד היה לו
כשרון להצליח להיות תמיד העשירי למניין. ידע, שכר
המצווה של העשירי למניין גדול מזה של מצטרף רגיל
ואולי, מפני שהיה דר ליד דלת הכניסה לבית-הכנסת
והיוז תמיד מוכן ומזומן,

יום אחד נעלם האיש ולא נודע גורלו. כעבור זמן

לאה שטיינר (תל-אביב)

סיפרו כי סופר לסבא מהרבנות בקישינוב, שנפטר
ונקבר שם.
2%

ועוד היה זלמן: קטן-קומה היה האיש, כמעט ננס.
בעל שיער שחור כזפת עם זקן עבות ומדובלל וגבות
עיניים אשר כמוהן לא פגשתי ולא ראיתי מעודי אצל
שום אדם אחר. היה קצר:ראייה, כמעט עיוור. יליד
בנדרי, בן"המקום מכמה דורות, ולא איזה עובר:אורח
ובכל זאת לא:יוצלח,. AN TWN‏ בצעירותו לא יכול
להיות אפילו פועל פשוט, שכירדיום.

סוף סוף הצליח זלמן להתמנות לתפקיד שמש
בבית-הכנסת של הסבא. — — —

האחרונה לבית הצדיק מבנדרי

עד היום אדאב את אבדנך, פייג'לה !

היה זה בבוקרו של תשעה-באב שנת תרפ"ו. ל,סי-
גורנצה" (המשטרה הרומנית) שבעירנו הכבושה ע"י
הרומנים נכנסה נערה דקת-זגוו, בעלת פנים אצילות
וחיוורות ועינים גדולות ושחורות כפחם, שנראו אז ודאי
מבוהלות, פנתה אל השוטר התורני: ,אנא איסרוני,
הרגתי את דודתי"...

אך השוטו לא הבין מה היא שחה, וגירש אותה
מהמקום. אז פנתה אל חוף נהר הדנייסטר ובמימיו הצו-
ננים סיימה את חייה הקצרים, רבי-הסבל.

14

היתה זאת פייג'לה, נכדת הרבי ר' לוי דרברימדיקר,
נינת ,הצדיק" מבנדרי, שזקני-העיר ידעו לספר poy‏
נפלאות ונצורות. פייג'לה נולדה בעיירה אוקראינית,
בבית סבה הרבי מציצילניק — אבי-אמה; אמה נפטרה
בדמי-ימיה, ובהיות פייג'לה בת שבע, הובאה ע"י או-
מנתה לעירנו, לבית ר' לוי אבי-אביה. הכרתיה לראשונה
ב,קידוש" שערכה, לכבוד בואה, הסבתה שלה איטל'ה
-- די רעבעצן. זכורתני -- שולחנות עמוסי כיבוד ערו-
כים בחגיגיות. הנשים שהוזמנו, ביניהן אמי, הוקסמו
משכלה וידענותה של הילדה הרכה, ואנו, הילדות, נמש-
כנו אחריה, כי היתה יפה, חברותית ויוזמת-משחקים.

לעת בואה של פייג'לה, כבר הועם הזוהר של ה,ש-
טיבל" מימים עברו. ר' לוי היה כבר ישיש מופלג ות-
שוש, והמבנים בחצר, שנועדו לחסידים שהיו באים
ממרחקים אל רבם וכן אלה שנועדו למשרתי-הבית,

הלכו ונהרסו ובהם התגלגלו רהיטים, כלים שבורים
ומלבושים אכולי-עש למכביר, שאיזה הדר דהה מימים
עברו נשתמר בהם. מבנים אלה שימשו לנו למשח-
קים ב,מחבואים", ב,קלאס", בחתונות נוסח-,רביים",
שפייג'לה ניצחה עליהם בכושר ובמשובת-ילדות. הע-
כבישים שם טוו קוריהם, השממיות טיפסו על הקירות,
התקרות, החולדות היו מגיחות pa‏ סדקי הרצפות
שהעלו אזוב, וכולם כאילו שיתפו עצמם במשחקנו.

בחזית החצר נמצא ה,שילכל" של ר' לוי, שמרי-
שיו נתעקמו ותקרתו מטה לנפול. בשבתות ובמועדים
עוד בקעו משם קולות תפילה ורינה של החסידים
ורבם, ובימות-החול היינו מסתגרות mapa‏ על מנעול
ובריח, שלא ימצאונו בקלקלתנו. שם קראנו בהתפעמות
את הספרים הראשונים בתרגום לרוסית: ,בן המלך
והעני", ,אוהל הדוד תום" -- וכן את כתבי טולסטוי,
פושקין, גורקי, דוסטויבסקי ואחרים. פייג'לה הזדהתה
עם הגיבורים המיותמים והמקופחים. טובת-לב היתה,
ואת הפרוטה האחרונה חילקה לעניים ועמם חילקה
ארוחתה הדלה. גם שמרה על ימי צום ותפילות.

זכורתני, ביום-הכיפורים היתה היא הילדה היחי-
דה ב,עזרת-הנשים" שרויה כל היום בצום ובתפילה
ונראתה כמרחפת בעולם של קדושה וטוהר: ב,שלוש
סעודות" ב,שטיבל" בעמדה סמוך לר' לוי סבה, שבירך
על כוס-היין בדבקות והיא החזיקה ב,נר-ההבדלה",
הזורע אור על פניה הזוהרות...

לא ארכו הימים ור' לוי, הסב הנערץ, נפטר; גם
סבתה, איטליה, הנאהבת, הלכה לעולמה והיא -- פיי-
ג'לה, נותרה לבדה ay‏ דודתה שרה'לה, אשה נכה ורתו-

-- 121 —

קה למיטה. שתי נפשות אלה התקיימו ממכירת שארית
דברי-הערך ותכשיטים שנותרו בבית. פייג'לה כבר
זכתה בתעודת-בגרות ונחשבה לעילוי, אך בעירנו לא
נהגו לעודד כשרונות, להעניק להם מילגות. היא spp‏
תה להגיע בכוחות-עצמה לאוניברסיטה משאת-נפשה,
אך לא הגיעה.

מחורף לחורף הרסו הרוחות והשלגים חלק נוסף של
ביתם והן התגוררו בין עיי-המפולת. עצביה של הנכה
התמוטטו מחיי-הדחקות, אדיקותה העבירה אותה על
דעתה. פייג'לה נפלה קרבן להתפרצויות-הטירוף, למ"
רות אהבתה הרבה אותה. פעם נדמה לנכה, כי עסקה
בתפירה ב,ראש חודש" האסור למלאכה או שהטריפה
כלי, הבשר לא היה שרוי זמן די-הצורך: נדמה היה
לה, בי משכנה או מכרה עדייה מבלי ידיעתה -- הכול
היה מלווה התפרצות היסטרית -- ופייג'לה מנסה להר-
גיעה.

מה קרה באותו בוקר גורלי של תשעה-באב 1 מי
יודע! -- אך ניתן לשער, כי בהיותן שתיהן שרויות
בצום הותקפה הנכה בהיסטריה מלוות אשמות וטענות
ופייג'לה ניסתה, כתמיד, להרגיעה. גם עתה כאילו אש-
מע את קולה המתחנן: ,הפסיקי, הפסיקי, מדעתי NEN‏

ממך", או רואה אותה מתרפקת על צווארה ומנשקת
פניה המעוותות. ,אנא, הרגעי"... אך לשווא. JOT INT‏
לה הגורל מתחת ידה חפץ ואיזה קול סמוי לחש לה:
,הנה נסי-נא בזה להפחידה... והיא תפסיק, ואז תוכלי
לשוב לספריך... הגיגיך...*

והפור נפל: יד רכה זו, אשר סעדה אומללה זו
במשך שנים היתה בנכה... כי לפתע ניתק הקשר בין
המחשבה והמעשה ואחר המעשה לא היה עוד על צוואר
מי להתרפק, ממי לבקש סליחה ומחילה.

-- 122 —

מרדכי סבר (תל-אביב)

זכרונות בית אבי

...אינני יכול להפסיק לדבר על שכיות--החמדה
ויקירי זכרון-יעקב, מבלי להזכיר את היושב אתנו,
ייבדל לחיים, השוחט הרב משה סבר, שהנחיל לספרות
ישראל את מכלול פתגמי חז"ל, שלא נוצר עוד
כמותו בין מאספי חז"ל והוא יישאר וייזכר לתפארת...
אנחנו יום-יום משתמשים בספרות זו, ואגיד תודה לו
בשם כולם, בשם כל קוראי דבריו בפתגמי חז'ל...'
(מדברי הנשיא השלישי למדינת ישראל
ש. ז. שזר, ביום כ"ג באב תשכ"ג בזכרון-

יעקב, ב,,מסע הזכרונות" שלו)

בנדרי -- עיר-מחוז על הדנייסטר

יפה היתה עירנו על הדנייסטר, בעלת השם הטורקי
-- בנדרי. היתה זו עיר מחוז בבסרביה שברוסיה, מו-
קפת הרים וגבעות וטובעת בתוך בוסתני-פרי, כרמים
ויערות. בימי קציר ובציר היתה הומה ושוקקת מרוב
עבודה ומלאכה, מסחרימכר ומהובלת פרי ותבואות.
אולם בעת שידפון ובצורת היו תושבים רבים בקהילה
היהודית, אשר מלכתחילה נמנעו ann‏ ע"י שלטונות
הצאר זכויות לחיות חיי כלכלה בריאים ויציבים, נתונים
לסבל כלכלי חמור ואף לכפן ולקור בימות החורף. לכל
אלה היתה נוספת בעונת-הגשמים מכת השלוליות והבי-
צות ברחובות, ואנשים היו מוצאים and‏ פרנסה מהע-
ברת עוברי-אורח מצד אחד של הרחוב למשנהו, אם

0
i

נהר

בעזרת עגלות ואם בהעמסת אנשים על כתפיהם, פשוטו
כמשמעו.

קרוב למחצית תושבי העיר מנתה האוכלוסיה
היהודית, אשר שמרה תמיד על צביונה העצמאי במוס-
דותיה וכליה הארגוניים. היו בה ארבעה-עשר בתי-
כנסת, ופעלו בה ,כלי-קודש" ועסקני-ציבור, ;חסידיםי
ו;מתנגדים",. מוסדות-חינוך-ותרבות שונים, ספרייה
עברית-יהודית-רוסית ואף גימנסיה עברית, מן הראשו-
נות בגולה, שד"ר צבי שוורצמן ז"ל ייסדה עוד בשנת
2, ובה נתקיימו במשך עשרות בשנים פעולות שונות
של תנועות הנוער למיניהן, ארגוני ספורט ולהקות
דרמתיות לרוב בשפות אידיש ורוסית, היתה גם מקהלת
,הזמיר" שנוסדה בימי מלחמת-העולם הראשונה והופיעה
אף ביישובים יהודיים שמעבר לדנייסטר. להקות אלו
היו עורכות נשפים והצגות למטרות צדקה וסעד, למוס-
דות כמו ,עזרת-חולים" ו,מלביש-ערומים" וכו ולנזד
קקים רבים שסבלו מחסור.

ביוזמתם של הנדבן עתיר-הנכסים ר' איצי (יצחק)
ניסנבוים ואמידים אחרים בעירנו, הוקם בית-חולים
יהודי מפואר, קויים מושב-זקנים, הותקנו בתי-מרחץ
יהודיים. תודות להשראתם של כמה בעלי מעוף ותר-
בות, הונחו יסודות איתנים לקהילה יהודית מאורגנת,
הוצאו עיתונים רוסיים בעריכתם של יהודים, שהיו
מבטאים נאמנה את חיי הקהילות המקומיות וזיקתה
לכלל היהדות הרוסית והעולמית. מסביב לעיתונים

EEN
=

הדנייסטר

-- 123 —

הללו התרכזו סופרים ומשוררים בעלי-כשרון, שביטאו
את מאווייהם המוקדשים לצורכי השעה, לעם ולפרט.
המסחר, התעשייה הזעירה, טחנות-הקמח, בתי-הדפוס,
בתי התה והמרזח, היו מרוכזים בידי התושבים היהו-
דיים. והרווחים בהם היו באים לרוב מאיכרי הסביבה.

כזאת היתה העיר בנדרי בתקופה של ערב מלחמת-
העולם הראשונה, בה נולד, חי ולמד אבי את רוב שנות
נעוריו. or aw‏ הקים משפחה בנשאו את אמי רחל
שחיתה לו לעזר במפעל חייו הגדול, אשר עליו ידובר
עוד להלן.

אעירה שחר... כינור היה לדוד

בעיר זאת שימש אבי כשו"ב, על אף היותו מוסמך
לרבנות, ונתגלגלו הדברים שאף שימש כרב וכשו"ב
בעיר בולגראד שנתיים ימים לפני כן: ומעשה שהיה
כך היה: סבי -- אבי-אבי -- השו"ב ר' ישראל בבנדרי,
נאלץ היה לפי עצת הרופאים להחליף בדחיפות את
האקלים ועלה ארצה בשנת תרס"ז (1907) ומקומו שנת-
פנה היתה בו ,חזקה" לפרנסה בטוחה ומכובדת Sy)‏
יסוד זה התנה כי אבי, שבא לעבוד במקומו, ישלח לסבי
סכום מסויים ממשכורתו זו, לקיומו בארץ הקודש. מאז
כינוהו כל יהודי בנדרי בשם-החיבה רב משה"לה שוחט,
ובזכות זאת זכה גם כותב השורות לכינוי ,שלום-
עליכמי" מובהק -- ,מאטל משה'לה שוחט'ס".

בזכרוני נחרתה לתמיד נימת-הריטון של אבי על
כך, כי בעקב היות אביו מטופל בילדים, קופח הוא
במידת-מה בקבלת השכלתו מפי מורים ומלמדים כמו
בני-גילו האמידים, ורוב לימודיו בימי בגרותו נאלץ
היה לרכוש בכוחות עצמו עד הגיעו להיות מורה-
הוראה. באיצטלה זו נשא לאשה את אמי רחל בת הרב
ר' מתתיהו מורגנשטרן, Wax‏ בעיר בולגראד ויחד
עמה זכה לשיבה טובה, לבנים, לבני-בנים, ולנינים עד
יומו האחרון. אך הגדולה שבזכויותיו, נחשבת ההצלחה
היוצאת מגדר הרגיל שהיתה לספרו המדעי-התורני
המונומנטלי ,מכלול המאמרים והפתגמים", שדלה
ממקורות תרבותנו. במפעלו זה הגיע לממדים בהיקף
ובידע יסודי של המקורות, עד כדי מאה אלף פתגמי
חז"ל, שניפה והעלה לשירות הציבור הרחב באווירה
הביתית הרגועה והשלווה שיצרה אמי-הורתי, בביתנו
הצנוע בזכרון-יעקב. כיצד הגיע למפעל חייו זה בענווה
וללא פרסומת, אף מבלי להתכוון לכך תחילה, עוד
יסופר להלן, ומן הנכון יהיה להקדים כמה קווי-רקע
של הווי חייו של אבי, כפי שהם זכורים לי מימי ילדותי
הקדומה, שהביאוהו לביצוע משימה זו.

בנבכי זכרונותי, מצטיירת דמותו של אבי זצ"ל
לנגד עיני, בהיותו Pos‏ על דפי הגמרא בשעות-הלילה

הקטנות לאור עששית הנפט על השולחן ומפזם בקולו
הערב את ניגוניו. לא אחת הייתי מתעורר בעריסתי
ומתפעם לזמירתו הנעימה ושוקע שוב בתרדמה עמוקה
עד אור הבוקר.

כשגדלתי, נסתבר לי באורח מוחשי יותר הכתוב
בתהילים, ;אעירה שחר" nxn)‏ לילה אקום להודות
לך" וכל אותה האגדה המקסימה המספרת, כי ,כינור
היה תלוי למעלה ממיטתו של דוד (המלך) כנגד חלונו
prs‏ שהגיע חצות לילה, היתה מנשבת רוח צפונית
והיה מנגן מאליו. מיד היה דוד עומד ועוסק בתורה עד
שעלה tiny‏ השחר". תוך כדי כך, הבחנתי כאילו מחדש
בנעים-זמירותיו של אבי, שדמותו נתמזגה אצלי בד-
מותם של דוד וכינורו עד שהיו לאחת וללא הפרד.

אבא - בשבילי אגדה, הלכה ומציאות

נחושה היתה החלטת אבי להעניק לי, לבנו בכורו,
את אשר נשלל בימי נעוריו, לכן ראה לנכון ללמדני
תורה ומצוות ולהשקיע בי ממיטב המסורת של ישראל-
-- סבא. מכאן, שלא זכור לי אפילו אם אי-פעם לימדני
APN‏ ,רבי" אלף-בית, כי בבואי ל,חדר" הייתי כבר
מושלם בידע זה. יתר על כן -- אבי היה נוהג לספר לי
הרבה אגדות מאוצר תרבותנו העתיקה והדמויות של
אדם וחוה והנחש, נמרוד, דור ההפלגה, נוח ותיבתו,
האבות והאמהות, מכירת יוסף, יציאת מצרים, גיבורי
ישראל ומלכיו, המקדש, החורבן, המכבים, הגלות וחזון
חבלי-משיח ותחיית-המתים, -- כל אלה נחרתו בדמיוני
הרך לאורך ימים. לאחר-מכן הכרתי גם את מסגרת-חיי-
הם של אישי האומה במסורת היהודית, שהדגולים בהם
נצטיירו בדמיוני כענווי-עולם למופת ובצניעותם כי רבה
היו משכמם ומעלה, כמו -- רבי עקיבא, הלל הזקן, רבי
חנינא בן דוסא, שאגדות מופלאות שיבצו את עטרת
חייהם.

oy‏ זאת חינכני אבי למצוות מעשיות -- שאילווה
אליו לבית-הכנסת, שאברך על המזן, שאקפיד על
קריאת"שמע של ערבית, שאלבש ,ארבע כנפות" וכו'.
עם כל אלה, לא היסס להביא הביתה ספרי-לימוד
עבריים (כריסטומטיות בלע"ז) עם ציורים פרימיטיביים
שהופיעו -- כמדומני -- בעריכת apy?‏ פיכמן ולובו-
שיצקי וכו'; כן זכורים לי ספרי דקדוק של שצקי, חלקים
א' וב' שהביא לי הביתה.

פעם הפתיעני אבי בזמירת שירים עבריים בעלי
צביון לאומי שהבינותי תוכנם: משיר אחד בנעימה
היהודית העממית הנודעת ,אמאל איז געווען א מלך",
זכורות היו לי שתי מילים בלבד שגרמו לי עוגמת-נפש,
והן: ,דודי עזבני" שהמכוון היה להקב"ה ולכנסת-
ישראל המשולים במסורת ישראל לחתן ולכלה ; והשיר

== 124 —

השני הוא שיר-הערש הנודע ,שכב הרדם בן לי יקיר",
מאת א. לובושיצקי. *)

כך הכניסני אבי ל,טרגדיה המשפחתית" של
הרבש"ע עם כנסת-ישראל, ואני מאוד סבלתי מחוסר
;שלום-בית" זה, וכל בשורת-פיוס שנביאינו וחכמינו
הביאו לעם בדבריהם, היתה גם לי, כצרי בגלעד.

קרוב לוודאי, כי אבי שמע שירים אלה באחד מבי-
קוריו בחוגים הציוניים בעירנו, ובהם היתה מופיעה
לעיתים מזומנות להקת ,הזמיר", ow‏ הושרו שירים
באידיש, בעברית וברוסית, מאת פרוג ואחרים. לימים
הפתיעני אבי בגילוי חדש ששימחני מאוד בשכבי
חולה במחלה השנית וסקרלטינה) בבית-החולים והוא
-- ששלח לי ציורים של ציפורים ובעלי-חיים אחרים.
בתים ועצים -- מעשהדידיו.

שאלות מביכות, קיפוחים מדומים
ו!, המצאות-ילדות"

בגיל ה,חדר" מסרני אבי לראשונה למלמד-דרדקי
בשם שלום צפ, ולא נהיר לי עד היום אם היה זה שמו
האמיתי או כינוי קרתני נלעג לזקן-התיש שלו (צופ
באידיש -- תיש). ב,חדר" שלו למדו גם ילדות וריש-
הדוכנא bw‏ (ראשיהדוכן -- ,בעהעלפער" באידיש),
היה נושא אותנו על גבו לבתינו בימות גשמים ובוץ.

תוך כדי ספיגת סיפורי-עם ואגדות מפי אבי,
נתעוררתי במרוצת הימים להרהר ולערער על כמה
דברים מעוררי-מבוכה, כמו: איך זה ייתכן שכל אחד
WIN‏ ב;קריאת-שמע" -- ,מימיני מיכאל ומשמאלי
גבריאל" וכו ; הן מלאך גבריאל אחד בלבד קיים בעולם,

ר' משה סבר -- מלמד תורה לבנו שבתי

* הנני מכיר תודה למוסיקולוג, המלחין והפולקלוריסט
ר' משה ביק, על כי המציא לי את תוכן השירים הנ"ל
במלואם ומהם נודעו לי שמות המחברים : המלים ,דודי
“jaw‏ הן מהשיר ,יונה הומיה" בן 16 בתים מאת מאיר
הלוי לטריס ואביא רק שלושה מהם :

,אוֹי, כִּי עוֹטְיָה אָנָי!

אֲנִי NTT TE‏
מִמְעוֹן חַגְוי סַלְעֵי

%

ot TY ה\ל, אֲנִי‎

דוֹדִי ANY‏
ny‏ בִּי אַפּוֹ חָרָה
יַעַן ein‏
big‏ רום סָרָה..

many -- עָלִי‎ Mon
לי דיה‎ ayy

חַגוי סַלְעִי שוּבָה
NON]‏ בִּכְָפֶיךְנ

-- 125 --

והוא הדין לגבי המלאך מיכאל, וכיצד זה יתואר שבאותו
ערב עומד ליד כל קורא ,קריאת-שמע", אותו מלאך ?
או -- לפי האגדה מסופר, שכל המצרים טבעו בים ואף
אחד מהם לא נותר, ובמקום אחר מספרת האגדה כי
פרעה נשאר בחיים, כדי לחזות בניסים שעשה הקב"ה
לאבותינו.

את אבי הייתי שואל שאלות, אך מהמלמדים פחדתי
פן אשקול למטרפסיה ואיענש כחבר אחר ל,חדר" שהעז
לשאול -- איך זה ייתכן שהמים בעת קריאת ים-סוף
עמדו כנד והיהודים עברו בו בחרבה והרבי ענה ברוגזה
לעומתו: ,הן עיניך הרואות !" \,זעסטו דאך ?")... בגיל
הגמרא נתן לי פעם רבי ללמוד ,תוספות" בעצמי,
וכששאלתיו מה פירוש המלה ,מפתה", דפק בשולחן
בכעס והפטיר: ,תמיד הנך שואל אותי דברים שאינך
צריך לדעת"... וכשהיה רוצה להיפטר משאלות מביכות
של תלמידיו, היה נוזף בו, בהכריזו את מימרת חז"ל :
ono,‏ מקשן עם-הארץ". כך נוצר אצלנו ב,חדר" הווי
של בדיחות, משחקים ומשחקי-מלים וחרוזים, שאחד
מהם זכור לי עד היום לפי סדר האלף-בית בבליל
השפות אידיש, רוסית ועברית, הפותח בשורות אלו:
אח, בוסיאקעס, גויים דוראקעס, הונט ONT‏ זייט-אייר,
חזירים טרייפניאקעס וכו'.

מרוב דגילה בדמוקרטיה החליט אבי, כי אלמד עם
בני דלת"העם ב,תלמוד-תורה"; אשר לא מעטים מהם
היו באים ל,חדר" חצי-רעבים. זכורני, כי חברי הטוב
אז היה אחד בשם שקולניק, בלי הורים, שחי והתחנך
אצל סבו הבלן בבית-המרחץ, ולעתים מזומנות היה
סועד עמנו בביתנו. פעם כשחילקו לילדי ה,תלמוד-
תורה" בגדים חמים ומגפיים לחורף ועלי פסחו, פרצתי
בצווחות-זעם על הקיפוח הזה. רק עם התבגרותי הבי-
נותי כי לא צדקתי, כאשר הבגדים והמגפיים לחורף
חולקו לילדים מחוסרי-כול, ולי בבית היו משלי.

or *‏ שירו של א. לובושיצקי, מתייחס לאותו נושא בצורה
אליגורית בשיר ערש שנסתפק בכמה מבתיו :

שְׁכֵב. הַרְדֵם. בן לי יָקִיר,
שְמַע VIX‏ שִיר ו
DIBA‏ בַּמְרְחֵקִים,
הָיָה TNT‏ עִיר.

אֲבוֹתֶיךְ הַקַרְמוֹנַיִם
Wa OID?‏ שָם ו
WIN PM PM ON‏
אֲנֵי PT‏ עָם...

126 —

אבי היה מאפשר לי לצייר, לכתוב, לבנות ולהרכיב,
לשחק במנגנונים של שעונים ישנים ולהתחקות על
סודות המקול (הגרמופון) המשמיע קולות אדם, מצינור
דמוי הצבעוני. זכורני מעשה קונדס ANN‏ כש,בניתי"
בחצר ביתנו מעין-גרמופון, בהיכנסי מתחת TAIN?‏
ובקומקום שהועמד עליו, ציוויתי על אחי הצעיר שישל-
של אבן לתוכו ואז אפתח בקול שירה. ואכן, לתדהמת
קהל השכנים שבחצר והגוי מוביל-המים שעמד פעור-
פה, נשמע לפתע קול-שירה בוקע מ;תיבת הגרמופון" :
,שכב הרדם בן לי יקיר, שמע אדבר PY‏

אבא מספר על המשורר ח. נ. ביאליק
ומגילת-היוחסין שלנו

לימים הקימותי לי ,מדינת-פלאים" על גדר-העץ
הגבוהה, ובעזרת פטיש ומסמרים תליתי עליה שעון-
קיר מקולקל, חישוקי-חביות, סירים וקומקומים משו-
משים, פרסות-סוסים, ערדליים קרועים וכו'. כשלפתע
-- גזירה מן השמיים -- ניתך מטר-סחף שאיים להציף
את כל ,ממלכתי", וכך, בעמדי נבוך ואובד-עצות ומצפה
לנס, קראני לפתע אבי בדחיפות : מאטעלע, בוא מהר
ותראה אילו ספרים יפים קיבלתי מביאליק באודיסה !
חשבתי שאלה הם ספרים עם ציורים, אך נתאכזבתי
מרה כשמצאתי שני ספרים מהודרים אמנם, בכריכות-
בד שחורות, בשם ,ספר האגדה" מאת ח. נ. ביאליק
וח. רבניצקי, אך הם לא לקחו אל לבי והיו זרים לרוחי
לחלוטין. רק במרוצת הזמן, סיפר לי אבי מי-הם ביאליק
ורבניצקי ומהו מפעלם והוסיף, כי ביאליק כותב גם
שירים יפים, תחילה ביד ואח"כ נדפסים אלה בספר
ובעיתון, ואפילו משלמים לו בעבורם כסף מלא..

-- וכמה שלמת לו בעד הספרים הללו ? -- שאלתיו.

IX‏ הָאָבוּת מְרוֹב טוֹבָה.
sary‏ תוֹרַת אֶל ו

וַעֲלֵי Wey‏ הַצְּלָחָתֶם
עָלוּ עָבֵי. צֶל.

וּנְהִתְקַצֵף אֶל עֲלֵיהֶם --
PET ןִמ OUR‏
aay‏ הַרָדַם Ja‏ לִי יָקִיר
שָׁמַע אֲדֵבֵר PE‏

-- לא כלום ענה אבי. את הספרים קיבלתי במתנה
מהמחברים...

לימים הבינותי, כי אבי גילה שגיאה בפירוש
ובהסבר על הנושא ,גבאי-צדקה" שבספרם. ובתשובה
למכתב-ההערה שלו למחברים, הם שלחו לו בלוויית
הספרים גם מכתב-תודה ay‏ הבטחה שהשגיאה תתוקן
במהדורה הבאה. על מקרה זה מסופר בספרו של י. ח.
רבניצקי ,דור וסופריו" בהוצאת ;דביר" בארץ. *

גם התייחסותו של אבי על צאצאי השל"ה (המחבר
ישעיה הלוי איש הורביץ, שחיבר את הספר ,שני לוחות
הברית", ובנוטריקון של"ה) לא עשתה עלי כל רושם,
עד שבבואי ארצה בתחילת 1923 נודע לי מפי אם-אבי,
סבתי מינדל ז"ל, כי היא נולדה בטבריה העיר, לאביה
הרב ר' שבתי-שעפטיל הורביץ, אשר ישב שם על כס-
הרבנות במאה הקודמת והיגר לרוסיה והיה רב בעיר
קיליה בבסרביה. אחד מבני השל"ה (שחי לפני 300
שנה) שמו היה שבתי-שעפטיל הורוביץ, ואין ידוע אם
סבו של אבי היה האחרון בשושלת השל"ה בטבריה,
שישבה על כס הרבנות דור אחרי דור, או לאו. מה
שידוע הוא, כי רוב הנמנים על המשפחות הורביץ
מתייחסים לצאצאי השל"ה הקדוש, שספרו הנודע דן
בתרי"ג מצוות לפי סדרן בתורה עפ"י הקבלה, והשפעה
רבה לו בקרב היהדות הדתית. אמנם, הרבה חוקרים
ניסו לאחות את השושלת של צאצאי השל"ה, אך ישנן
חוליות בשושלת זו, מאז השל"ה ועד ימינו שאבדו
בתהום הנשייה.

אבי רוצה ב,,תיקון עולס במלכות-שדניי

איש מידות תרומיות היה אבי ובעל זיקה סוציא-
לית-קונסטרוקטיבית עמוקה למפעלי עזרה-הדדית.
בהיותו חסיד הרבי דסאדיגורה, נמנה עם האסכולה של
בית-הלל, בהיותו אוהב ללמד זכות על אנשים; הוא
ידע לכבד כל אדם באשר הוא אדם ונזהר מלפגוע
בכבודו של הזולת, כקטון כגדול. סיסמתו, שהיה חוזר
עליה מפעם לפעם, AMA‏ מימרת חז"ל: ;הוכח תוכיח
את עמיתך ולא תשא POY‏ חטא!* משאת-נפשו להטיב
לזולת ולהקל על החלש והמדוכא, באה לעתים גם על
ביטויה במאמרים שפירסם בעיתונות העברית והרוסית
בחו"ל. היה מסביר, בלווית מספרים ודיאגרמות, את

=+ מכאן, הנני רואה חובה להודות לידידי המלומד, הביבליו-
גרף ג. קרסל, אשר היפנה את תשומת-לבי לדברי י. ח.
רבניצקי בספרו ,דור וסופריו" על אבי ולמאמרי אבי
שפירסם בעיתון ,,המודיע'' בפולטאווה שברוסיה, במספר
0 משנת 1913, על ,,הכנסת כלה" ומספר 25 משנת 1914
על הצעה להקמת קופת-פנסיה למזדקנים,

החשיבות שבהצעותיו לעזור לבנות ישראל המגיעות
לפרקן על ייסוד קופה לעזרה הדדית בתמיכת הציבור
ows‏ ;הכנסת כלה" ע"י מס-חבר, בה תקבל משתתפת
סכום-עזר לנדוניה בהגיעה לחופה. והוא הדין בהצעתו
המפורטת לפני 60 שנים לייסד קרן-פנסיה לזקנים. הצע-
תו זו הוזכרה בפרסום מאמר-שבחים מיוחד בכתב-העת
,גימלאות* לביטוח פנסיוני pow‏ ההסתדרות. nana‏
תשכ"ה -- יולי 1965, ow‏ מצטטים את דברי אבי
שבהצעה: ?שומה על החברים לחשוב ברצינות על אותם
הימים, שבהם לא יוכלו בעבודתם הם לרכוש אמצעי-
קיום לעצמם, ואז בזכותם יהיה לתבוע את העזרה לפי
החוק ולא בתורת חסד". כך התמסר גם להקמת ,הכנסת
אורחים", ,תלמוד תורה" קופות-מלווה שונות. ולאחרונה
-- בזכרון-יעקב התמסר להתקנת פנקס בית-הקברות
דשם, אגב שמירה על המצבות המתיישנות של איכרי
המקום ושל פועלי זכרון-יעקב הבודדים אנשי העלייה
השנייה שמתו מי מקדחת ומי מתשישות, מבלי שקרובי-
הם בחו"ל אפילו יידעו את מקום-קבורתם.

נאה WNT‏ היה ANI‏ מקיים; זכורני: בילדותי,
Soa‏ ליל-שבת היה נוהג לצאת האחרון אחרי התפילה
-- שמא נקלע עובר-אורח בודד בבית-הכנסת ואז היה
מזמינו לסעוד בביתנו ארוחת-שבת מסורתית. בדבקות
יתרה היה מתמסר לארגון הארחת חיילים יהודים שעברו
עם הצבא הרוסי את עירנו, או הארחת פליטי-חרב
יהודים מאוקראינה אחרי ימי המהפכה והפרעות. עודני
רך בשנים הייתי עוזר עליידו בחלוקת תבשילי-השבת
למאות אורחים כאלה ליד שולחנות ערוכים, בבית-
הכנסת הישן בעירנו.

שבת אחת פרץ אבי בבכייה מרה בצאתו אל
ה,פלוש" של בית-הכנסת דחסידי סאדיגורה ובידו מכתב
מאוקראינה שנמסר לקריאה מיד ליד ע"י פליט אחד
מאוקראינה. במכתב זה תוארו הזוועות שחוללו הפורעים
מצבאות דניקין, פטלורה, מאכנו וכדומיהם, ימח שמם
וזכרם,. ברצחם באכזריות אנשים, נשים, זקנים וטף
ובהרימם על חניתות רוביהם עוללים ויונקים.

אותות-הזמן ותקריות
ב,, מלחמת-דורות"

קרוב לוודאי, שאבי קיווה כי יזכה לראותני פעם
מוסמך-להוראה כמוהו, בהללו אותי כי יש לי ,ראש
טוב" (;א גוט קעפל") לקליטת לימודים. לכן היה מקפיד
תמיד שאהיה צמוד לכיתת תלמידים משנני"תלמוד,
אצל מורים מעולים, שהוזמנו במיוחד מפולין או מליטא.
אפס, רוחות-הזמן עשו את שלהן ויחד oy‏ קבלת עיתונים
וספרים עבריים ואידיים, כמו -- ;הצפירה", ,המודיע",
,הפסגה", ,אונדזער צייט", יידישע ביבלאטעק בהוצאת

- 127 —

י. ל. פרץ וכו' הנה נפתחה גימנסיה עברית וחבר כיתתי
מילדות ללימודי קודש, הפך בן-לילה לגימנזיסט,
,רחמנא ליצלן"... אבא לא רצה להפריד בינינו, ואף אמי
רצתה שאלמד בגימנסיה העברית, והחלו הלבטים איך
לפרוץ את הגדר ולהכניס את בן-השוחט לגימנסיה..
ותהום העיר... עד שאבי-חברי השפיע על אבי שירשום
גם אותי לגימנסיה היהודית, שם אין לומדים בשבת,
חלילה, ואף לומדים תנ"ך ועברית נוסף ללימודים
הכלליים.

אחרי שקלא-וטריא, הציב אבי תנאים ללימודי
בגימנסיה העברית, דהיינו: ON‏ אתחייב, יחד OY‏ חברי,
להמשיך בלימודי-קודש בשעות שלאחר הלימודים, ועם
זאת להתפלל בבית-הכנסת יום-יום ואשמור על קיום
מצוות וכו'. כמובן, שההסכם נערן באורח מפורש JON)‏
קיימנו את התנאים בזמן הראשון..

ליל-חורף אחד בטרם שחר ואני כבן 10 -- AL‏
הלכתי לבית-הכנסת למניין הראשון. השמים נראו
גבוהים וזרועים כוכבים מנצנצים ואני אינני אלא כתם
שחור קטן בים של שלג המכסה את הרחוב, ולפתע --
מעשה שטן -- צץ לנגד עיני במרחק-מה APN‏ שד גבוה
עטור שתי קרניים הפרושות לצזידיהן. הוא מתקרב POX‏
ואני מרוב פחד קופא על עמדי... עד שנתגלה כי היתה
זו גויה גבוהה ובריאת-בשר שנשאה על שכמה אסל
ושני כדי-חלב למכירה בעיר. כששבה רוחי אלי, שמעתי
קולה הפונה אלי ברוך, ברוסית כמובן: טי קודא,
מלצ'יק! (לאן אתה, ילד?) התאוששתי ועניתי לה:
,וו סינאגוגו, מוליטסיא !"... (לבית הכנסת, להתפלל 6
הגויה התרשמה כנראה והפטירה ברוך : ,סלאוונו, מולי-
סיא בוגו מלצ'יק !* (יפה, התפלל לאלוהים ילד ).

ואולם את חטאי אני מזכיר, כי לא תמיד עמדתי
בדיבורי, ולימודי בגימנסיה היו לאבי בחינת ,ויחד" :
מחד גיסא, שמח שאני קונה השכלה כללית בגימנסיה
עברית ולא ברוסית-גויית ; מאידך גיסא, חשש וחרד
-- ובצדק -- מהתרחקותי מלימודי-הקודש ומשמירה
על ערכי"הדת אשר עליהם חונכתי בבית. ואכן, שיעורי
הלימודים החלו להעסיקני יותר ויותר ולא נשאר לי
פנאי ללימודי הש"ס כימים ימימה. אבי היה לומד
omy‏ שיעור בתלמוד, ולעתים הייתי משנן בעצמי, אך
ראשי לא היה נתון עוד בבעיות של ,שור שנגח את
הפרה" או ,ארבעה אבות נזיקין" או ,ביצה שנולדה
ביום-טוב" ולא-כל-שכן — בבעיות של noon‏ גיטין,
יבמות או נידה, ובלית-ברירה, מחמת חוסר זמן, התחלתי
להתפלל ביחידות בבית לפני צאתי לגימנסיה וכך הש-
תבש ההסכם ללא-תקנה. הדבר גרם צער לאבי, אך
בהיותו מתון ואציל-רוח, ניסה להשפיע עלי במקל-
נועם, ופעם ny‏ הלכנו ברחוב, לא התאפק ושאלני
לפתע... ,אמור נא, מאטעלע, וכשאני אמות התלך לבית-

הכנסת יום-יום לומר קדיש אחרי ?"... הזדעזעתי משאלה
זו, וברצותי להפיס דעתו, עניתי בוודאות -- ,כן"!..
IND‏ הגיב אבי ללא שהות: IN,‏ מה איכפת לך שאני
חי ? !* ובת צחוק של ניצחון השתפכה על פניו; נסתתמו
טענותי...

התנגשות אחרת היתה בינינו, עת סידרתי מאותיות
בודדות מעין ,וויזיטדקארט" והחתמתי את כל ספרי
בשמי באותיות רומניות (בתקופת כיבוש בסרביה ע"י
הרומנים בשנת 1918 ואילך) ותחת מרדכי סברדליק
היה כתוב מאקס סברדליק.. פעם בפתחו את ספרי
בשפות הלועזיות שהוטבעו בחותמת הזאת, העיר אבי
בלגלוג -- מה זה מאקס סברדליק ומי זה מאקס זה..
מכות (באידיש מאקעס) חסרות לי... הערתו זו העלתד
צחוק בביתינו ואף הוא עצמו התחייך בעצב, אך בזאת
נסתיימה ה,תקרית". |

מפעלו של אבא בארצ, שמעו הולך לפניו

עשרות שנים עברו-חלפו מאז שנת תרפ"ג (1923)
ny‏ עלה אבי ארצה OY‏ המשפחה ,על-פי דרישה" מסבי,
אבי-אבי. אני הקדמתי לעלות בחצי שנה לפני כן
כ,חשמלאי מומחה", שהיקנה לי זכות-עלייה לפי חוקי
המנדט, ואז טרם הגעתי לגיל הבגרות. אבי קיבל מסבי
את עבודת השחיטה במושבה זכרון-יעקב וסבי המשיך
לשבת כיו"ר משפט השלום העברי בזכרון-יעקב
והסביבה, ואני -- אחרי כמה חודשי-עבודה בבניין
מוסד-הילדים בשפיה ובסלילת הכביש זכרון-שפיה,
עברתי לחיפה לחפש עבודה. והימים ימי-חוסר-עבודה
חמורים: עבודה אין, פועלים סובלים חרפת-רעב
וחרפת-,,סיוע". רבו הירידות מהארץ, ואף נתרבו התאב-
דויות בין הפועלים, שבאו לידי גילוי במאמרי התרסה
ואזהרה מפי סופרים ועסקנים לא להיתפש ליאוש.
התנדבתי לכיבוש-העבודה במשק הממשלתי, והתחלתי
לעבוד כפועל-רכבת, aw‏ היו היהודים מיעוט קטן בים
של פועלים ערביים, מצרים וחורנים.

מחמישה ילדים בבית נשארו שלושה בנים בלבד,
שהכפילו ואף שילשו את מספר הצאצאים וההורים אף
זכו לנכדים ונינים. המאושר מכולנו היה אבא, אף כי
ראה גם ימים קשים בתחומי-חיים שונים בימי-חלדו.
הוא המשיך כמקודם, לעסוק בצורכי-ציבור באמונה,
בעידוד קופות-מלווה בתנאים נוחים לנזקקים, בקיום
בית ל,הכנסת-אורחים". בהעשרת הספרייה בבית-
הכנסת, ואף בכריכת הספרים שהתפרקו וברכישת
סידורים למתפללים, בסידור פנקס ;החברה קדישא"
במקום. אף מכתיבת מאמרים בנושאים שהעסיקוהו
לא משך ידו, כג] ,בית הכנסת כערך חברתי בחל
תושבי הקהילה", או גיוס-בנות -- חובה, לפי התורה

— 128 —

וכו'. AN‏ אודה ואבוש, כי בשנות העשרים לא חשדתי
ואף לא עלה על דעתי, כי אבי, בהמשיכו ללמוד השכם
והערב בספרי הקודש, היה נוהג PONS‏ מאמרי חז"ל
ופתגמי-עם מן המקורות שלנו ולרכזם בדפים מיוחדים
עם PS‏ מראי-המקומות וכו' של המקורות. עד שלפתע
החלו יודעי-דבר לרנן, כי משהו נכבד ורציני מתהווה
במעבדתו של אבי וכי אוספו הגיע להרבה רבבות אמ-
רות -- ועוד ידו נטויה. ביקורם של ד"ר יו"ט לוינסקי
וג. קרסל, שהחלו אז לערוך את הביטאון לפולקלור בשם
;ידע-עם", היה הפתח הראשון לפרסום מאמרים על אבי
בביטאונים ,ידעדעם" ו, יבר השבוע". לדבריהם עלה
אוספו של אבי על לקט מאמריהם של ביאליק ורבניצקי
שהגיע לכדי אלפיים חמש-מאות, וכן אוספו של ק. א.
פרלה שהגיע לשבעת-אלפים ואף על אוספו של הרב
אהרון היימן מלונדון שהגיע לשלושים אלף. בביקורו
של הרב היימן בבית אבי בזכרון-יעקב בשנת תרצ"ז
ו1937), ובהיותו אורחו כשבועיים ימים, התרשם מאוד
מכך, שאבי הגיע באוספו לכדי מאה AON‏ פתגמים
ומאמרים, ואף החלו לעודדו ולבשר לו שם-עולם במפ-
עלו זה והוא עצמו -- הרב היימן -- מוכן ומזומן ליעץ
ואף להשתתף ולסייע בעריכת הספר הזה. אולם כעבור
שנים-עשר יום לאחר ביקורו זה, נפטר הרב היימן,
לדאבון-לבו של אבי וכל החלומות הסובבים בתחום זה
לא נתקיימו.

הרב י. ל. מימון מעודד הוצאת הספר

במרוצת השנים הגיע שמעו של מפעל אבי לחכמים,
רבנים וסופרים שהחלו אף לבקרו בביתו בזכרון-יעקב,
כמו הרב י. ל. פישמן (מימון), הרב הראשי א. א. הרצוג,
הרב עמיאל, הרב פרופ' שמחה אסף, השר דוד רמז
ויבדלח"א -- ש. ז. שזר, נשיאנו הנעלה לשעבר, הסופר
דור זכאי, הבלשן יצחק אבינרי ואחרים. וכל המבקרים
שראו במו-עיניהם את פעלו כי רב, יצאו מלאי התפעלות
ממנו. מאז החלו להתפרסם, מפעם לפעם מאמרים על
העבודה העצומה והמקיפה שמשקיע איש אחד, בשעה
שמפעל כזה דורש עבודת-צוות מאורגנת לאורך-ימים.
יחד עם זאת, היו באים אל אבי מכתבים לעשרות רבות
מן הארץ ומחו"ל -- מרבנים, סופרים ומלומדים, מבל-
שנים ואנשי-עמל יודעי ספר וכל אחד מהם שואל למ-
קורה של מימרה זו ולמוצאו של מטבעדלשון זה, ואבי
היה עונה לכל אחד ואחד בשמחה רבה וללא כל שהיות.

לפי הצעת הרב י. ל. מימון העתיק אבי את אוספו
הגדול Sy‏ כרטיסיה -- מאמר לכרטיס, מאמר לכרטיס.
וזאת -- בהנחה כי אפשר יהיה להוציא את הספר לא רק
לפי הא"ב הרגיל הפותח את המאמר כלשונו במקור,

אלא לפי הנושא, אשר לפיו -- כל מי שאינו זוכר את
התחלתו של המאמר, יוכל למצוא את מבוקשו על נקלה.
במו"מ עם הנהלת הוצאת ,מוסד הרב קוק" בו השתתף
כותב-הטורים, הותנה במפורש, כי אבי בגילו המופלג
אין בכוחו לטפל עוד בעריכת הספר לקראת מסירתו
לדפוס, ואכן -- סוכם שההוצאה תמציא עורך מתאים
למטרה זו ואכן משימה זו הוטלה על העורך המוכשר
מר א. דרום, ביוזמת מנהל ההוצאה ח"כ יצחק רפאל.

בשנות תשכ"א -- תשכ"ב הופיעו 3 כרכי הספר
של אבי, ows‏ ,מכלול המאמרים והפתגמים" על מראי-
מקומותיהם, ולאחר-מכן נתפרסמו עשרות רבות של
מאמרים בעתונות -- מלאי הלל ושבח. הספר זכה להפצה
רבה לא רק בארצנו, אלא גם באמריקה ובאירופה. לאח-
רונה הפך הספר לרב-מכר וספר-עזר מומלץ לסטודנטים
ע"י מרצים באוניברסיטאות. ובהזדמנות זו PIN‏ כי
בביקורי בשנת 1966 בברית-המועצות, עת הצגתי את
עצמי בפני הרב הראשי הר"י לוין במוסקבה, כבנו של
הרב מ. סבר שפרסם כמאה APR‏ מאמרי חז"ל, הפסיקני
הרב בשאלה: ,המכלול?.. הספר הזה נמצא אצלי
והוא חשוב ורב-ערך"... מאחר שהספר נערך לפי הא"ב
של תחילת כל מאמר ומאמר, החל אבי בעצמו לערוך
את אוצרו לפי הנושא, תוך כדי שילוב תוספת ומילואים
של אמרות שנקלעו בדרכו, ואף הגיע לשני שלישים
של השגת מטרתו, אך לא זכה להשלים את המלאכה
ונפטר בשיבה טובה ביום ט' בסיון תשכ"ז בן פ"ו שנים.

על מצבת קברו חרתנו את הכתובת דלהלן:

| רק
הרב ר' משה בר' ישראל סבר (סברדליק) שו"ב,
2 2 23 ה
איש תורה והגות, תם וישר, אוהב המקום והבריות
ומשרתם, בעל ,מכלול המאמרים והפתגמים".

עירית פתח-תקוה מנציחה את מפעל
חייו בספרייתה

במלאות שנה לפטירתו של אבי, החל חברי כאח
לי -- אליעזר רואי -- מנהל הספרייה העירונית בפתח-
תקוה, לדבר על לבי, כי אתן את דעתי על כך שבספרייה
העירונית בפ"ת תיפתח בקרוב ספרייה תורנית ע"ש
הרה"ג ראובן po‏ זצ"ל והוא מציע שמשפחתנו תתרום
לספרייה התורנית את ספרייתו של אבינו המנוח, ממנה
דלה את פניני חז"ל, וזו תישא Wien ow‏ לחכמת
ישראל" ע"ש הרב משה סבר זצ"ל".

מאחר שבזכרון-יעקב, בה חי wax‏ קרוב ליובל
שנים לא היה מוסד מתאים לשכן את ספרייתו, ומאידך

-- 129 —

גיסא הרי בפתח-תקוה ובסביבה קיימות ישיבות רבות
ואוניברסיטה בר-אילן, ראינו טעם והגיון סביר, כי אכן
ספרייה זו תוכל לשמש נאמנה את תלמידי הישיבות
והאוניברסיטה וכל שוחרי תרבות תורנית -- מגמה
התואמת ביותר את רוחו של אבי, Wie)‏ לחכמת
ישראל" הנושא את שמו, יהיה גלעד חי לפועל-חייו

לאה בת חיה ובצלאל

עלבונה

אמי ע"ה היתה צדקת גמורה ושמרה על המצוות,
קטנה או גדולה. בעירנו לא היה OY‏ ,עירוב",* והיא
נהגה לא לשאת בעצמה בשבתות, בלכתה לבית-הכנסת,
את ה,קרבן-מנחה" וה,תחינות" -- והדבר הוטל Poy‏
כיוון שהייתי קטנה עדיין. תפקיד זה נעם לי ביותר בש-
בתות בימות-החורף.

היינו יוצאות בבוקר מן הבית, והנה שלג לבן וצח
מכסה את רחובות-העיירה. כל בקתה עלובה, כל גדר
עקומה, כל ערמה מרופשת ותעלה מעופשת -- נעלמו
כבמטה-קסמים מתחת לפלומה הלבנה; כלתה רגל מן
השוק, שיכורים אינם רובצים לפתחי בתי-המרזח,
שבעליהם -- ,המוזגים" -- לבשו קפוטות"של-שבת
ופניהם מועדות לבית-הכנסת. שלוות-השבת נסוכה
על הכול. ומסביב לארובות העשנות מדלגים דרורים
בציוצים עליזים. ידי בידה החמה, הרכה של אמי --
וטוב וקל על הלב.

בבואנו סמוך לבית-הכנסת היינו פוגשות את נשות-
;הגבירים", בעזרת-הנשים שמקומן במזרח, כשהן “WY‏
פות ב,רוטונדות" מפוארות. היתה זו שכמיה ארוכה
עשויה קטיפה שחורה מרופדת ומקושטת פרווה wip?‏
לא אחת הייתי מעבירה את כף ידי על גבי הקטיפה
בזהירות, שבעלת ה,רוטונדה" לא תרגיש בכך. רטט-
הנאה היה עובר מקצוות אצבעותי אל לבי, הייתי מש-
תוקקת, שגם לאמי תהיה רוטונדה. לבי היה דואב למ-
ראה פרוותה העלובה והקירחה, אולם חלומי זה לא
נתגשם, כשם שלא נתגשמו עוד הרבה מחלומות-הילדות.

באחת השבתות, בצאתנו מבית-הכנסת, פנתה אלי
אמי ואמרה : ,לאה'לה, הבטחתי לצירל אשת ר' שלמה

* עירוב-תחומים, עירוב-חצרות -- תיקון. חז"ל להתיר
לאדם לצאת (ולשאת) בשבת מחוץ לתחום הקבוע של
תשעים אמה ממקום מושבו.

הוא ולמופת לדור הצעיר שישאב ממקורות מים-חיים
של תרבותנו הנצחית.
וכך, עם מסירת ספריית אבי לספרייה העירונית
בפתח-תקוה נתקיים הכתוב (בבא מציעא פ"ה, ע"ב) :
,מכאן ואילך --- תורה מחזרת על אכסניה שלה".
(,,קטיף" ח', פתח-תקוה, תשל"א)

של ילדוּת

לזכר אמי נ"ע

הגבאי, לשלוח אותך אליה מחר: היא מבקשת לכבדנו
במלפפונים כבושים משלה. חשתי לא בנוח מהמשימה
שהוטלה עלי בהרהרי: ows,‏ מה המלפפונים של זו,
כשיש לנו משלנו!" אך לא העזתי לסרב לאמא.

למוחרת אחרי-הצהריים הלבישה אותי אמי את
מעילי, ששרווליו הגיעו לי עד המרפק, עטפה ראשי
בסודרה שאף הוא נראה עלוב למדי, נתנה בידי סיר-
חרס כרסתני. מבלי להציץ בראי הרגשתי, כי הנני
נראית מגוחכת בלבושי. שירכתי דרכי ללא-חמדה
לביתו של ר' שלמה הגבאי. בהגיעי לשם, עמדתי זמן
רב לפני הדלת המזוגגת, הצצתי פנימה והתפללתי בלבי
שלא אתקל במישהו מהילדים. אך תפילתי לא נתקבלה.
כאשר רק לחצתי על כפתור-הפעמון, שמעתי יחד עם
הצלצול דילוגים פראיים ממדרגות הקומה העליונה
ולפני Tay‏ ,האדמוני", זה הבן-יחיד של ר' שלמה. הוא
לא פתח את הדלת ורק מעבר לזכוכית מדדני מכף רגל
ועד ראש בעיניו הירוקות והלגלגניות, ולבסוף פרץ
בצחוק מרושע. הכלב שהחזיק עמו פתח אף הוא בנביחה
עזה. נחרדתי : שמא אומר רשע זה לשסות בי את הכלב ?
וכבר ראיתי את עצמי נאבקת עמו, קרועת בגד, סרוטה
ונשוכה. אמרתי להימלט על נפשי, אך באותו רגע הו"
פיעה המשרתת שלהם, ,גויה" זקנה רחמנית. היא גערה
בנער ואותי הכניסה פנימה לבית, בלי לומר דבר, רק
הצטלבה פעם ופעמים, ניענעה בראשה השב אנא ואנא,
ומתוך הצער שנשקף מעיניה חשתי, כי שותפה היא
לעלבוני-פחדי. היא ציידה אותי במלפפונים, כמצוות
גבירתה, ושלחה אותי בשלום.

בצאתי מביתי היה עוד אור יום בחוץ, אך בשובי
נראו כבר כוכבים בשמים והודלקו מנורות בבתים,
פסעתי יחידה בשביל המושלג, מסביב התעופפו פתיתי-
שלג זעירים שקופים, אך הפעם לא שיעשעו את לבי
כתמיד. עצב ירד 3°99 אפשר היה זה רגש האשה שנפ-

-- 130 --

גע בי לראשונה, כי עיניו הירוקות-הלגלגניות של הנער
ליווני כל הדרך.

כאשם בכל אלה ראיתי את הסיר הכרסתני על המ"
לפפונים שבתוכו. רגע אמרתי להיפטר ממנו: הנה
אניחו מן הצד ובחוזרי הביתה אומר כי נפל מידי ונש-
בר. אך מיד חזרתי בי : ,הכיצד? לרמות את אמי ולג-
רום לה צער ? וכי מרצונה שלחה אותי? ודאי לא יכלה

אבי ר' בצלאל החזן

בית-המדרש, עתיק היומין של חסידי טאלנה,
נמחק מעל מפת עירנו בנדרי ואיננו עוד, ככל יתר בתי-
הכנסת שהיו שם. שלושים וחמש שנים עבר שם אבי
לפני התיבה, שליח נאמן היה לעדתו, אך לי היה המקום
נוף-ילדות. הרבה חוויות מאז שמורות עמי עד היום הזה.
לנגד עיני עומד ה,קלויז" הישן שקירותיו עבים כשל
מבצר. אכן, מבצר היה לחסידי הטאלנר, עמהם נמנה
גם CAN‏ ,פלוש" ארוך ומזוגג הוביל פנימה. בימות-
הקיץ החמים שררה שם צינה נעימה ואפלולית נמשכה
מעצי-האגוז עתירי-העלווה. בשבתות ובחגים היו מזד-
מנים לשם נערים בני המתפללים כשהם מטפסים על
העצים, קוטפים אגוזים וממלאים בהם כיסיהם, עד ש-
היה יוצא אליהם ר' יוסלה, השמש הזקן, עטוף בטליתו
הבלויה, וצועק חמס: ,שקוצים, גויים, מחלל-שבת ני-
קים"!... זקן-התיש שלו מרטיט, עיניו הזועמות זור-
עות אש, IN‏ הקונדיסניקים כבר נתפזרו לכל רוח...

בציפייה הייתי מחכה לשעת פתיחת ארון-הקודש
והקריאה בתורה, כדי לראות את ספרי התורה. העטופים
משי וקטיפה בשלל צבעים, מרוקמים ועליהם כתרי-כסף
ופעמונים. הגווילים ההם -- אים ? ומתפללי העקלויז"
וכל קהילת עירנו אים ?

4

זכורתני לילות ,תשעה-באב", כאבלים יושבים
יהודים על הארץ חלוצי-נעלים לאור נרות-חלב וקור-
אים ,מגילת-איכה" וקול אבי מהדהד עדיין באזני:
,איכה ישבה בדד העיר"... בקינותיו בוטאה כל אימת
החורבן. ואני ילדה קטנה ראיתי בעיני-רוחי את מקדשנו
עולה בלהבות, התאבלתי יחד oy‏ כל אבלי-ציון. ויום
כיפורים אזכורה : המתפללים עטופים בקיטלים לבנים

* קריאת-שמע -- תפילה הנהוגה לומר לפני השינה.

לסרב לאשת שלמה הגבאי. כעת היא דואגת לי". זירזתי
צעדי והגעתי הביתה.

כשעליתי על משכבי אותו ערב, אחר ,קריאת-
שמע", * כרגיל לפני השינה, הוספתי תפילה משלי:
,כשאגדל -- שלא אהיה חזנית, שלא אלבש פרווה עלו-
בה כשל אמי וכשאהיה אמא, שלא אצטרך לשלוח את
הילדה שלי לאשת הגבאי לא לקבל מלפפונים ולא
בשביל שום דבר אחר.

ו,הטאלנר קלויז"

לזכר אבי ז"ל

ובטליתות, חרדת יום-הדין נסוכה על פניהם, תוגה
חרישית נישאת מהנברשות הדולקות ומנורות-הזכרון.
בתוך הדממה מתחנן קול אבי לפני רבון-העולמים :
,סלח-נא לעוון העם הזה" ,סלח לנו, מחל לנו, כפר ל-
נו'"!... ומ,עזרת-הנשים" נישאות בכיות תמרורים.

x

ows‏ שידע אבי להתאבל על חורבן-המקדש, לשווע
לסליחה ומחילה ביום הכיפורים -- יום הדין, כן ידע
גם לשמוח בשמחת-תורה ולהדביק בהתלהבותו את כל
הקהל: ,אנא ה' הושיעה-נא, אנא ה' הצליחה-נא" היה
משתפך קולו בלהט, באמצו את ספר-התורה אל לבו. פניו
קורנות וכל הקהל מצטרף ל,תהלוכת ההקפות". אף AIR‏
הילדים, שרים ורוקדים כשבידנו דגלים מוכתרים בת-
פוחי-עץ ונרות תקועים בתוכם,

6

בוקר-קיץ, אבא עומד שקוע בתפילה, עטוף בטליתו
ואני ילדה קטנה מנסה לתפוס את קרני השמש שהסתננו
מבעד לצמרות האילנות שבחצר, והאורות מרטיטים,
מפזזים על רצפת-העץ המאובקת. הלך עייף נכנס ל,קל-
ויז" ויושב לנוח. אבא מסיים תפילתו, מקפל טליתו ופו-
נה לאורח במאור-פנים: שלום-עליכם, ר' יהודי, פון
וואנען איז א ייד ?! (מניין בא יהודי ? היתה זו דרך הת-
וודעותו השיגרתית אל אורח..). היה מזמינו לביתנו.
אירע שהאורח נשאר ימים ושבועות ואמא דואגת לכל
מחסוריו ובלילות-שבת, אבא היה חוזר מה,קלויז" “INT‏
רח עמו. ה,שלום עליכם" וה,זמירות" משתפכים ביתר
שמחה והודיה -- והבית מלא אורה לקבלת שבת-המל-
sont‏

-- 131 -

24

יום-חורף. מבעד לחלונות של העקלויז" נראה הגן
טובע בשלג עמוק. אהר'לה התמהוני, עוזרו של יוסל'ה
השמש, מביא iny‏ חבילת עצים שנדב ;,בעל:יארצייט"
אחד להסקת התנור. סביב אבא התקבצו לעת ,מנחה
ומעריב" יהודים קשיי-יום שהשיחו את לבם לפניו:
האחד מספר כי הרוח העיפה בלילה את גגדביתו, השני
-- כי השלג מוטט אצלו את התקרה, אצל החלבן חלתה
הפרה. אצל העגלון התפגר הסוס ואצל הסבל -- הבית
מלא טפליה, יש מחסור בלחם, אין עצים להסקה והנע-
רים בטלים מלימוד-תורה כי אין להם נעליים ללכת
ל,חדר". עוד אלה מספרים ובבכייה קורעת-לב מתפרצת
אשה אל ה,קלויז": ר' בצלאל, התפלל נא בעד בתי
ox, --‏ לתנוקות רכים, המקשה ללדת.." והנה NWN‏
צעירה לבושה שחורים, מביאה את בנה הרך ומבקשת
ללמדו ,קדיש-יתום" אחרי אביו ועוד אלמנה באה ומס-
פרת בדמעות, כי בנה היחיד -- מפרנסה נלקח לעבודת"
הצבא במקום בנו של הגביר ששילם ,שוחד? -- ny‏
בצלאל, איפה הצדק, איפה ?" מתייפחת האשה.

4

אכן, לא בכדי מאריך אבי בתפילה וגוזר על עצמו
תענית. צרות ישראל מי ימנן? אני רואה אותו יושב
בין צאן-מרעיתו, קטן-קומה, צנום, חיוורדפנים, רק עי-
ניו יוקדות באור של רחמים גדולים : הוא מחזק אמונתם
ב,בורא" מעודדם: ה,אל רחום וחנון" לא יעזבם, וכן
מבטיח לעשות למענם ככל האפשר. אך יש ושביב של
מרדות ניצת בעיניו כאומר: ,התחת אלוהים אנכי 11
רגע נדמה כאילו מבקש להימלט על נפשו, אך עוד באותו
יום הוא יוצא ומחזר על פתחי בעלי-הבתים אמידים
שבעיר ומעוררם לעזור לאחיהם העניים.

Be

גם שמחות ידע אצל בני החלכאים דרי-הפרוור
בשם ,לינישיס", שנולדו להם הרבה ילדים, לרבים
מהזכרים היה ה,סנדק" בברית, לזוגות צעירים היה
עורך חופה וקידושין -- חינם, כמובן -- ואף מסייע לא
אחת לבעל-השמחה לממן את הוצאות החתונה. ואז היה
קול שירתו עולה ובוקע מתוך הבקתה : ,קול ששון וקול
שמחה, קול חתן וקול כלה". הכל ידעו אז: הן זה השר
והמשמח לבבות ר' בצלאל הוא, אבי המקופחים !

- 132 —

קטיה שי (פיי[) (חיפה)

רפרופי זכרונות -- על ימים שחלפו...

ON‏ גלריה של משפחות

-- -- כך אני מעלה מפעם לפעם בעיני-רוחי את
רחובות-עירי : חארוזינסקיה (הרחוב שבו היה הריכוז
הגדול של החנויות), קונסטנטינובסקיה, ניקולאיבסקיה,
אלכסנדרסקיה, סרגייבסקיה, פבלובסקיה וקאושנס-
קיה. עולים בזכרוני כמו-חיים האנשים, בני'המשפחות
שהיו ואינם, או שנפרדו דרכיהם והם מפוזרים באר-
צות רבות. |

אביא גלריה של משפחות, המהוות חתך כלכלי-
חברתי של עירנו: דובסרסקי (בעלי-מאפיה); יאני-
שבסקי (חייט), יאנישבסקי (בעל-חנות), לבובסקי (בעל
הקולנוע והפרפומריה); אימס, רבינוביץ, שאפושניק,
נוטוב, גולדברג, סירוטה, טיליס, ברמן, ד"ר קיפניס,
לבונסקי, חמליס, פרונצייק, סברדליק, בורס, פיגלר,
שיטמן, קלייטמן וקריימרמן -- (בעלי חנויות-בדים),
משפחת ניסנבוים, שאחד מבניה היה פעיל בארץ
כמנהל בית-חולים ;הדסה" בחיפה. קרסנוב (בעל “rea‏
המרקחת), פישביין, ד"ר פטרוב, דראכליס, אברהם
זיגברמן (מי שהיה שומר-הראש של ז'בוטינסקי בבי-
קורו בבנדרי), אביו המורה. זלצר, פפר, פיין, שניאור-
סון, גולדפרב, קרסונולוב, הרש קוגן, ישראל בלאנק,
ח. פוסטאן, ריבלין, נתנזון, מולמן -- (בעל בית-המר-
קחת), מאכליס, דולינר, זלצר, והחזן של העיר פיני
חזן \מיסונז'ניק).

הורי נמנו על הפטרונים של בית-הספר וגם פעי-
לים בעזרה הדדית ובהקמת המטבח לנצרכים. ביתנו
היה פתוח וכל הבא בצל-קורתנו נתקבל בסבר-פנים-
יפות.

אזכור בהערצה את ד"ר צבי שוורצמן, מנהל
הגימנסיה העברית. אדם יקר, בעל אישיות דינאמית
ורחבת-אופקים שידע להקנות nyt‏ והאציל על כולנו
מרוחו. בניו, ד"ר יעקב ובוריס, ירשו את תכונותיהם
האצילות של הוריהם של ד"ר שוורצמן ורעייתו יקרת-
הנפש.

ב. אוספים עדיים למען אוצא:ישראל

יהודים טובים היו בעירנו, בעלי רוח-התנדבות

לכל מפעל ציבורי, החל בבתי-כנסת וכלה בהקמת
הגימנסיה העברית. בשעה שבאו לעירנו ד"ר וילנסקי
וחיים גרינברג כשליחים מארץ-ישראל, אספה אמי
עדיי-זהב כתרומה לבנין הארץ ולחיזוקה.

.d‏ העשיר -- בעל הנפש הפיוטית

מר בן-ציון פסטלניקוב, מורה לעברית, בעל נפש,
חיבר שירים באידיש שזורים נושאים עצובים: על
הווי היהודים בכלל ובעירנו בפרט; על גורל העם
בתפוצות, Sy‏ פוגרומים ועל סבלות האדם הקטן
אברהם החייט היה מזמר אותם בחן וברגש, וגם זינה
פיסטרוב השתתפה בשירה ובלחן.

ד. בית הכנסת החדש נפֿתה במפתה-זהב

אזכור את פתיחת בית-הכנסת החדש ברחוב מי"
כאילובסקי. היה זה מאורע חגיגי וכל בני-העיר נהרו
לפתיחתו במפתח-הזהב הגדול.

ה. מלחמה אידיאולוגית...

כבר נאמר הרבה על תנועות-הנוער שהיו רווחות
בזמני: IND‏ רק אזכיר את המלחמה האידיאולוגית
התמידית ששררה Pa‏ ,השומר-הצעיר" לבין ,צעירי-
ציון". הייתי מדריכה ב,מכבי", לאחר שהוכשרתי לכך
על ידי מוניה פלדמן מקישינוב. עסקנו IN‏ בפעולות
רבות למען ארץ ישראל, ביניהם גם ארגן נשפים,
שבהם נאספו תרומות.

ו בני בנדרי בפעולה ציבורית

אמנם, עיר קטנה היתה בנדרי, אך העמידה אנשים
רבים בעלי השכלה גבוהה, בעלי יוזמה ויצירה, שפעלו
בהצלחה רבה בשטחי-פעולה חשובים. oy‏ כל חילוקי
הדעות והדרכים השונות -- כדרך הטבע -- היה בעירנו
ציבור יהודי מגובש -- ועל כך גאוותנו.

מן הראוי להזכיר את בני-עירנו שתפסו עמדות
בארץ ובתפוצות: העו"ד יוסף קושניר (מי שהיה גם

-- 133 --

חבר-כנסת) ; שלמה קלבנסקי -- מזכיר אגודת טכנאי-
השיניים; פנחס בנדרסקי -- מנהל בדואר; דוד פיס-
טרוב, הפעיל בהסתדרות בפתח-תקוה; בני משפחת
דוד ורטהיים ז"ל שהיה פעיל בהסתדרות, בתנועת
,צעירי-ציון" ברוסיה ובארצות-הברית, אברהם ורט-
היים שכיהן כממונה על יחסי-עבודה בהסתדרות;
הרב יוסף ורטהיים ז"ל; פנינה ורטהיים ז"ל, אחות
ראשית ב,הדסה"; ינטל גננת ; חיה אשת אחי ד"ר
פיין; ראובן שריב (שרייבמן), פעיל בהסתדרות;
חיים רדי לבית ברמן, מזכיר כללי במשרד החוץ;
רות (רסיה) ברמן, קצינת ח"ן; בתיה שטיינר, שעוד
בבנדרי היתה גננת עברית והמשיכה במפעלה בארץ.
ww‏ צחובל ז"ל maw‏ שחקן ב,אהל"; אַחי: ד"ר יצחק
פיין ויאַשה פיין (שהוא מזכיר אגודת יוצאי בנדרי
בארה"ב); יוסף PH‏ בארגנטינה ; אחותי דוניה פיין,
אשת פרופ' אורלינסקי; פולה ברמן הנמצאת כיום
באורוגוואי, דובסרסקי הנמצא בצרפת וכן לרנר. גם
אנו, הנשים, נמנות עם הפעילות בשטח העבודה הצי-

אבא ספיר (שאפושניק) (תל-אביב)

בורית בארגון אמהות עובדות, בויצ"ו ועוד -- נקלטנו
ופעלנו בכל התחומים, לטובת הציבור.

זי עלייתי לארץ-ישראל

עזבתי את בנדרי בעודני צעירה מאוד; שנתיים
חייתי בצ'רנוביץ, ולאחר מאמצים רבים הצלחתי להת-
קבל שם לאוניברסיטה, מאחר שלא רצו לקבלני תחילה
בגלל יהדותי. נאלצתי לעבור אז בחינות קשות, אך
גאוותי הלאומית דחפה אותי להוכיח, שגם אנו, היהו-
דים, יכולים להגיע להישגים. אני גאה על שהצלחתי
באחד הימים להוכיח את עצמאותי לגבי הגויים, בהז-
דמנות הראשונה, כשקיבלתי סרטיפיקט לעלייה לארץ-
ישראל.

שנים רבות עברו מאז, אך נזכרת אני בגעגועים
ובהוקרה בכל אותם האנשים אשר רק חלק מהם הע-
ליתי פה; הזכרונות שצפו מחדש, העלו בי תקופה
נפלאה בחיי, שלא אשכחנה כל ימי..

ביתיאבא פתוח לרווחה

ר' אבא שאפושניק (ספיר) נולד בבנדרי
ב-1897 להוריו ר' יוסף וסימה ז"ל. היה בן-
זקונים במשפחה בת עשרה ילדים.

(ראיין -- י. רביב)

למדתי בבית-המדרש הפרטי שהוקם ע"י אבי ז"ל
ברחוב סרגייבסקי, בקבוצת תלמידים, שנמנו עליה
ליבל בן חיים אימס, בניו של שמואל-אבא סודיט,
פנחס שאפושניק ועוד.

הרבי שלנו, רב הרשיל טולצ'ינר, הגיע אלינו
מפולין. הוא העמיד תלמידים הרבה, שמהם גם הוס-
מכו לרבנות -- ר' אברהמ'ל קוניצ'ר והרב מרדכי
יתום, בנו של ר' Spr‏ שוחט -- זכרונם לברכה.
לפני-כן למדתי אצל הרבי ברוך קולקר וממנו עברתי
ללמוד בבית-המדרש.

כשהתבגרתי עסקתי במסחר וב-1921 עברתי לגור
בגלץ. נשאתי לאשה את רעייתי טובה, בתו של
האדמו"ר ר' שמעון הלוי גוטסמן. למעלה מעשרים
שנה הייתי המנהל בפועל של הקהילה היהודית בגלץ.
נמניתי עם מייסדי ,המזרחי" ו,הפועל-המזרחי", ומשם
עליתי לישראל בשנת תש"ד.

עד נסיעתי לגלץ הייתי מעורב בכל now‏ משטחי-
החיים היהודיים בבנדרי :

א) mip,‏ חולים? -- היו"ר שלה היה הרוקח
por‏ מולמן, וחברי הוועד היו: ד"ר חין, שמשילבץ,
משה דולינר ואחרים. תפקיד המוסד היה להגיש עזרה
רפואית לכל נצרך ע"י הרופאים: רנומן, ווּנדרבאר,
בונדרוב ואחרים. הנצרכים קיבלו מלבד עזרה רפואית,
גם תמיכה כספית לקניית תרופות, וכן סעד כלכלי
בחולים.

ב) ,מלביש ערומים" -- תפקידו היה להלביש
ולהנעיל ילדים נצרכים שלמדו בשני ה,תלמוד-תורה".
מכספי תרומות שריכזו חברי הוועד: יואל וודובוז,
שמעון אברבוך, דוד ורטהיים, כותב השורות האלו,
ועוד. בשעתו לא היתה קיימת קהילה רשמית בבנדרי,
אבל כל פעולותיה נעשו במסווה של ,החברה לעזרת
עניים", שחבריה היו: אימס, פוסטאַן, ישראל בלאַנק,
הרש קוגן ובעל הטורים האלה.

24

ביתיאבא היה mind‏ לרווחה להכנים “pon pay‏
רים בבנדרי ולאדמו"רים, מרחמיסטריווקה, טאַלני,

— 134 —

פאַשקאן, באהוש, אגוט וכו'. אבי ז"ל היה ראש חברת
ש"ס, וכל שנה בחנוכה היו עורכים בבית-הכנסת
;סיום" לש"ס, שהיה מלווה בסעודה: במאורע זה הש-
תתפו כל הרבנים ותלמידי-החכמים בבנדרי.

לייבל'ה בלאנק, -- ממשפחת אלתר בלאנק -- בעל
טחנת-הקמח, נמנה OY‏ פהחופשיים", רצה להיכנס כחבר
ל,חברת-ש"ס", אבל משום-מה לא רצו לקבלו. בהז-
דמנות שהרבי מרחמיסטריווקה התאכסן בביתנו, ביקש
לייבל'ה מהרבי, בי ימליץ poy‏ שיאותו לקבלו ל,חב-
רה", בזכות אביו שהוא חסיד של שושלת זו. בהמלצת
הרבי נתקבל לייבל'ה לחברת ש"ס mm‏ משתתף בכל
ה,סיומים" של חברה זו.

DN n>‏ אפרתי (חיפה)

טיפוסי ,עמך"

אבי יוסף מנדל איידלמן (הקרוי יחיאל 592
חזנ'ס) היה סוחריינות ברחוב חארוזינסקיה, MPD‏
סרגייבסקיה. בהיותו סוחר סיטוני, אסור היה לו למ-
כור בקמעונות ; למרות האיסור המשכנו במכירה קמ-
עונית -- מה שנקרא ,בית-מרזח". כך היו יהודים
נכנסים לעתים מזומנות לשתות כוס-יין. על ידי זה
נזדמן לי להכיר טיפוסים אחדים, שנחרתו בזכרוני,
וברצוני להעלותם עתה:

א. ,, סקאַמייק ה'י

את שמו לא אזכור, אך זה היה כינויו: ,סקא-
“APM‏ שפירושו MoMA‏ כסא. בשמוע האיש כינויו AT‏
היה זועם ורוגש על אלו שהתקלסו בו.

פרנסתו היתה על מכירת עורות-בהמות. היה יוצא
מביתו עם שחר, מסובב בכפרים, “NT NY Wp‏
כרים ומוכרם לסוחרי העורות שבעיר. כך היה נודד
בכל יום ויום מימות השבוע בכפרים, לבוש כאחד
הכפריים, ולעת-ערב חוזר העירה,

בבואו לביתו, התלבש בבגדיישבת ועונב עניבה
(לא היה מגדל זקן), היה יוצא לקנות כיכר-לחם טרייה
ונקניק, נכנס ומזמין ליטר יין אדום --- וסועד את לבו
(מהיותו חסר-שיניים, היה אוכל רק את פנים-הלחם
ומותיר את הקרום הקשה). לאחר שסיים סעודתו, היה
מקפל את הקרום, אורזו ונוטלו עמו.

למדן לא היה, ודומה כי אף לא ידע לקרוא עיתון,
אך היה להוט אחרי פוליטיקה ואוהב לשוחח עליה.

135 --

בבנדרי היה בעל טחנות-קמח מודרנית ושמו
הרשקה פירשטנברג. OVP‏ סוּפר לו שאחד השוערים
נותן להוציא קמח מהטחנה בלי רשיון מהמשרד. כאשר
השוער נתפס בקלקלתו, נקרא למשרד; השוער, יהודי
מטופל בילדים, היה נרעש ומבוהל מאוד, בהיותו בטוח
שעומדים לסלקו מפרנסתו.

בהיכנסו למשרד השתומם להיווכח, שתחת לנזוף
בו, שאל בעל-הטחנה -- פירשטנברג: מה מצב מש-
פחתו ומה שכרו? כששמע בעל-הטחנה שמשפחתו
גדולה והוא מקבל משכורת זעומה, אמר לו: ,מהיום
ואילך יוסיפו על משכורתך ולא תהיה זקוק יותר
למעשים שעשית עד עכשיו".

בכבלי-המציאוּת

בהיותו נאלץ לצרכי פרנסתו להשכים קום, הטרידה
והציקה לו המחשבה, האם אינו מניח תפילין מוקדם
מן הזמן המוּתר (כנראה, נעלם ממנו הדין, ב,שולחן
ערוך", הלכות תפילין, סימן י', סעיף ב': ,זמן הנחתן
(את התפילין) משיראה את חברו הרגיל עמו קצת,
בריחוק ד' אמות -- ויכירנו"). היה ישר, תמים-דרך,
מתקיים ממלאכתו ולא נגע באיש לרעה.

oa‏ ,,גר-הצדס/י באר מנקה הארובות

היה בעירנו גר-צדק, שעיסוקו בניקוי הארובות —
קראו לו אברהם מנקה-הארובות (,קוימען-קערער").
בין ניקוי ארובה אחת לשנייה, היה סר אלינו לשתות
רבע ליטר יין. גם הוא, כקודמו, לא הסתפק בעניינים
ארציים, אלא שאף למשהו נעלה ne‏ אך לא היתה
זו פוליטיקה, אלא -- פילוסופיה. מתעניין בהוויות
העולם, בסיבה ומסובב -- ואף היה מקשיב לדעותי
בהיותי עוד תלמיד הגימנסיה.

הוא היה איש תמים ובת-צחוק מרחפת על פניו.
העריץ אנשים משכילים ושתה בצמא את דבריהם.
מתפעל מכל חידוש. לא ידע קרוא וכתוב ונזקק לטו-
בתם של אחרים לשם קניית דעת. לכן בכל יום גילה
איזה חידוש אחר, והיה שש עליו כמוצא שלל רב.

ג. החולם לעלות לארצ"ישראל

ברחוב סרגייבסקיה, על-יד ביתנו, גר סנדלר,

שאת שמו לא אזכור, אך נקרא בפי כול ,אלתר שוס-
טער". היה בעל-בית, ולכן ראה את עצמו כאחד מבעלי-
הבתים שבעיר, אולם עם כל שאיפתו לצאת מגדר של
בעל-מלאכה, לא הגיע מעולם למעמד של ,בעלדבית". *

עודני נער הייתי יושב בבית-המלאכה שלו, בו
היה עובד יחד עם בנו, ומתבונן בהנאה בזריזות-כפיו.
אף הוא לא הסתפק בחיים האפורים שמסביבו, אלא

לאה שטיינר (תל-אביב)
תיב

...כך סיפרה לי חברתי: עד שנתי השישית גדלתי
בבית סבתי בעיירה אוקראינה צ'רני. אחרי פטירתה,
אמצני דוד אמי-המנוחה, תושב בנדרי. לדודי ולדודתי
היה בית נאה, חנות-מכולת גדולה, אך חשוכידבנים היו,
קמצנים וקשוחי-לב. הגעתי אליהם בימות-החורף. בצא-
תם השכם בבוקר לחנותם היו סוגרים אותי על מנעול
ובריח, וכך הייתי יושבת רוב הימים על אדן-החלון
ומציצה החוצה כאסירה מתוך כלאה. עד שהרהבתי עוז
בנפשי ופניתי לדודי בבקשה לשלחני ללמוד ב,חדר"
(שני ,זמנים" -- חצאי-שנה -- ביקרתי לפני-כן ב,חדר"
בעיירתי). מבלי לשאת את עיניו מתוך ספר-החשבונות
המשומן ענה לי נרגז: ,כאן בעירנו ילדות אינן מבקרות
ב,חדר", ולביה"ס כבר מאוחר להכניסך". אמר וחזר
לחשבונותיו. לימים שוב פניתי אליו, הפצרתי בו וב-
כיתי, התחננתי : ,ללמוד אני רוצה! ONS?‏ מן הבית !"

בוקר INN‏ בצאתו מן הבית, לקח אותי עמו מבלי
לומר דבר. שעה ארוכה בוססנו בשלג ואיברי קפאו
מקור. עד שהגענו לכיכר הכנסייה הפרווסלאבית. הצל-
בים המוזהבים שעל הכיפות הבהיקו באור מסנוור לנוגה-
השמש. עצמתי את עיני שלא להביט בהם מחמת חטא.
פתע משכני דודי פנימה לתוך החצר שממנה נשמע
צלצול. ומתוך ביה"ס שע"י הכנסייה יצאו ילדים oy‏
מורם להפסקה. מבוהלת הייתי: ,לאן זה מובילני?/
-- ,וואסילי וואסיליץ !" קרא דודי למורה מיודעו, שהיה
מלקוחותיו. הוא מסרני לידיו יחד עם מתן ראש גדול
של סוכר-גביש. ** רוסית לא שמעתי, מהשיעורים לא
הבנתי מאומה, הסביבה הזרה החרידתני. נבוכה ותוהה
שבתי לאחר השיעורים הראשונים לחנות מלאת הקונים.
* על הגדרת ,,בעל-בית", כמקובל בבנדרי, -- ר' הערה 15

בסוף מאמרו של פ. בנדרסקי בספר זה.

** בימי רוסיה הצארית היה נהוג לייצר סוכר בגבישים

גדולים בצורת קונוס.

התעניין בפוליטיקה, ובעיקר זו הנוגעת לעם היהודי
בפזוריו ולארץ-ישראל. בכל נפשו השתוקק לעלות
לארץ-ישראל, אבל נמנע מלהפליג באונייה. תיכנן
תכניות להגיע לארץ-שאיפותיו בדרך היבשה בלבד.
לתוכניות אלו לא היתה אחיזה במציאות, ועל כן
כנראה שלא התגשמו לעולם.

היסוּרים

ובפנים החנות איכרים בפרוותיהם הרחבות,
נשיהם עטופות בסודרי-צמר צבעוניים ; דודתי מאחורי
הדלפק מנהלת את הפרקמטיה בזריזות ובמתק-שפתים :
דודי מהלך סחור-סחור כשהוא בולש בעיניים חשדניות,
בתוך שקיהם, כליהם. סרתי למחסן הכלים החשוך,
הצטנפתי בפינה ונפשי כבדה עלי מאוד. כך עבר Sy‏
היום הראשון כתלמידת ביה"ס. למדתי, אך גם הרבה
עלבונות ספגתי Low‏ בהפסקות היו הילדים סוגרים אותי
במעגל צר, מתקלסים בי בלי רחמים. דמיתי אז לחיה
קטנטונת שנלכדה במלכודת ומוצא אין לה. כאשר הת-
קדמתי בלימודים וגילו שאני יכולה להיות להם לעזר,
הפסיקו תעלוליהם, החלו להתקרב אלי, מבקשים לפתור
להם שאלה בחשבון, להעתיק ממחברותי, ובעיקר ללחוש
להם כאשר ייקראו אל הלוח.

ילדה הייתי עדיין, כשכל עבודות-הבית הוטלו עלי
ע"י דודתי ;אשת-החיל": רק בערב הגעתי להכין שיעו-
רים או לקרוא בספר -- לאורו הקלוש של פנס-הרחוב
שבחזית ביתנו, בכדי לחסוך נפט לדודתי. מחוסר מעט
חיבה וקרבה בבית, חיפשתי זאת בין כותלי ביה"ס.
להוטה הייתי לקרבתן של חברותי הגויות, בקשתי לה-
דמות להן בכל. כדי לזכות לתשומת-לב הכומר החביב,
הייתי נוכחת בשיעורי-הדת שלו, אף כי לא חיבוני
לכך. הצלבים, צלצול פעמוני-הכנסיה לא החרידו יותר
את לבי כבראשונה, חדלו הגעגועים לבית סבתי הטובה,
ל,חדר" של משה-קלמן המלמד. וכך נעקרתי אט אט
ממקור מחצבתי.

עד אשר מקרה אחד החזירני אליו. וכך היה המ-
עשה: מורתנו, בת-הכומר, עלמה צעירה, שחיבבתיה
מאוד, הכינה אותנו להופעה בנשף הסיום של ביה"ס.
כתלמידה מצטיינת זיכתה אותי בדקלום שיר בשם:
,נתיב-היסורים" המתאר את צליבתו של ישו. הזדהתי
עם ,יסוריו של המשיח," ודקלמתי ברגש עד שעיני
מורתי זלגו דמעות. ואני כבר ראיתי את עצמי על הב-

— 136 —

מה: הקהל מוחה לי כף, והכול משבחים אותי. בכליון-
עיניים ציפיתי לשעה גדולה זו בחיי! ערב הנשף ביקר
בבית-ספרנו המפקח (האינספקטור) והוא ביטל את הו-
פעתי: ,נדז'דה פטרובנה", קרא MPN,‏ עמך, הרי היא
יהודיה!" אמר למורתי בחומרה, לאחר שמדדני מכף
רגל ועד ראש בעיניים חוקרניות ומרושעות.

ימים רבים רדפה אותי אמרתו : ,הרי היא יהודיה !"
עד שמצאתי לה תשובה : ,יהודיה הנני -- ויהודיה אש-
אר".

לאה שטיינר

בנדרי

באומרי ,בנדרי שלי". אינני מתכוונת לעיר-המחוז
דרוסית הנאה ואף לא לקהילה היהודית שלה Sy‏ מוס-
דותיה ופעולותיה. אלא aw pads‏ עמדה עריסתי,
שם עברו עלי ימי ילדותי -- אלה הרחובות והסימט-
אות שנקראו: ,די אידישע גאַסן", ובמרכזו הרחוב
שנקרא על-שם המבצר הטורקי העתיק וסופו בכיכר
ה,סובור" -- הכנסיה הפרווסלאבית. זכרונותי הראשו-
נים מתעוררים בי עם מראות דליקות (,פוז'ארים"),
שהיו פוקדות את סביבת ביתנו לעתים מזומנות בלי-
לות-הקיץ החמים. זכורתני, לילה של דליקה, כשאני
נישאת בזרועות-אבי החוצה מתוך הבית, ובחוץ --
חרדת אלהים: להבות-אש, תמרות-עשן, יהודים סוח-
ב ם מטלטלים מהבתים ודליי-מים לכיבוי האש, בכיות
נשים וילדים פולחות את האוויר. וכרגיל הסיבה לכך
היתה, כאשר אחד מ,בעלי-הבתים" ביקש לשפר-
כביכול, ‏ את מראה רחובנו ושלח ,תרנגול אדום"
בנחלתו הרעועה. היוצא מזה -- שתמורת ליל-בלהות,
אחרי שהלה זכה בפיצויים מהביטוח, התנשא בית-
אבן חדש בין הבתים הישנים..

עם פעמי-האביב, עת הפשיר השלג, היו הרחובות
והסימטאות מוצפים pia‏ שחור, דליל ונוצץ, שאפילו
במגפיים קשה היה לעבור בו לעברו השני של הרחוב ;
בקיץ -- העלתה כל עגלה שעברה ברחוב ענני-אבק.
החצרות שלנו, רובן היו קרחות ללא סימן ירק, ומלאי
התפעלות היינו מציצים JIT‏ סדקי-הגדרות אל תוך
חצריהם של שכנינו הגויים. מקום ow‏ גדלו עצי-פרי
למיניהם. אך MN‏ לו, לנער ששלח ידו בפרי..

בסביבתנו התגוררו בעלי בתי-מרזח, חנוונים קמ-
עוניים, בעלי-מלאכה זעירים, דלפונים, כלי-קודש יח-
סנים וקפדנים. אך עשירים היינו בבתי-כנסת ובתי-

4

חברתי זו עשתה חיל בלימודיה, הגיעה לאוניבר-
סיטה וסיימה בהצטיינות, DN‏ מאבק קשה על קיומה.
גם שקדה על לימוד השפה העברית ומקורות היהדות
במרוצת-השנים AMA‏ למורה מעולה לילדי-ישראל
בבתי-הספר העבריים בגולה, והמשיכה בביה"ס לילדי-
העובדים בארץ, אהובה ומקובלת על חניכיה. רצה
הגורל האכזר, שתהיה גם מורה ל,כתב-ברייל" והיא
מקנה אותו בהצלחה, תוך התנדבות ומסירות, לתלמידיה
ההולכים ב,נתיב-היסורים" משלהם..

שלי

מדרש שנתמלאו בשבתות ובמועדים עד אפס מקום
ובימים-הנוראים היו בוקעות משם קולות המתפללים
בעוצמה כזאת, עד שדימיתי כי קולותיהם וקול השופר
מגיעים אף לרחובות ה,פריצים" שבקצה העיר.

בסביבתנו שובצו גם כל ה,חדרים" וכל העובר את
הרחוב yaw‏ קול תינוקות -- כפעמוני-כסף זעירים :
pop.‏ אלף" חוזרים אחרי מלמדם בהברה אשכנזית,
והגדולים יותר חוזרים על דף בחומש תוך-כדי תר-
גומו באידיש : ,וידבר" -- PR‏ ער ONT‏ גערעדט,
;משה? -- מוישה...

אך כאמור, גם נשתלו בסביבתנו רוב בתי-המרזח,
שהיו ענף-הפרנסה העיקרי של יהודי הסביבה.

כתוצאה מן הסביאה, בבתי-המרזח בעיקר, היו
קטטות בין שיכורים מעשים בכל יום -- קראו לזה
,דראקה" וכשאלו החריפו היו מגיעים שוטרים ומכלים
חמתם בניצים -- שריקותיהם ויללות המוכים היו
מעוררים בהלה, והחנוונים נחפזו לנעול את עסקיהם
ובתיהם. האמהות היו כונסות את הילדים שנמצאו
בחוץ לתוך החצרות, נועלות את הפשפש, וחיוורות
מפחד היו מצוות עלינו להחריש -- לא להוציא הגה
מן הפה. נשמעו הילדים והיו שותקים: אך בלבנו
כירסם הספק: ,וכי מה זה יועיל 72

אך לא רק פחדים היו, אלא גם שמחות : רק נשמע
קול חצוצרה בחוץ, וילדינו היו הראשונים לקדם מצעד
צבאי הבא מן המבצר: בעבור חיילים ברחוב, לב ילד
לא יצהל? היינו אורחים בלתי-קרואים בחתונות של
יהודים ושל שכנינו הגויים. אהבנו את הכליזמרים ועל
כולם -- את אברהמ'לה הכנר, קטן-הקומה, שנחשב
למומחה באומנותו: כאשר תחב את הכינור מתחת
לזקנו הפרוע והעביר עליו את קשתו -- יבבו המיתרים

— 137 —

-- 138 —

קצה רחוב מיכאילובסקי ליד הדנייסטר

א

יט

ל
Sees‏
א פא

=
א

Se
5
ל‎

4
2

0
=

א
ל
6

ל
Ra‏
setae‏

ל
se‏
ne‏

5

=

ss

-

א

0

2

ו

Zs

2

2

=

ל

=
9

sito

ל

ae
eee

ל

ל

א

x

state א‎

שי

ל
SO‏
So‏
state‏

et

ee

See

:5
א

א
עי

0

:

ללס

=

א

ee

re

בהמוניהם לכנסייה

ונשאו צלמי קדושיה

ם.

בראשם צעד

גיעו

המל

ניסים ול ה

זעירות האירו וסיפרו על גבורות המכבים

בנו -- הודלקו שוב בערב נרות-החנוכה,
חמות שעשית לאבות

ינו בימים הה

תשועות ועל
ם בזמן הזה"..

בות ה
,על ה

יום חורף
לנוגה השמש.

עזי
חג"

המולד מ

ורגש בעיר.

הכפריים ה

נפלאות ועל ה

הרחוב עוטה

השלג מזהיר

השלה

וידם לא ה

לילה
יתה

עבר בשק

עפעפיים נצמדים מעצמם --
אך מה
עומד

בבוקר וה
מאחר שה

חלומות מבעיתים

0

ה

איכרים חזרו לכפריהם

מתחת לגשר כשעל סיפונה
כמונו. yw)‏ כזה עדיין היה

לנו בבחינת חלום)

4

נה

ביתנו

על תילו -- וכולנו חיים !

עולץ לבי

כשאני מתעוררת

מטיילים -- וב

רוחוד")
יניהם ילדים

eee

ואז פוקדים אותי

צפו בצהלה

נעלמו מתחת לפני המים, ונדמה
ותרועה.

לפתע הופיעה

כי טבעו שם
ספינה By)‏

טוטיהם: רגע

מצוינים,
אַ

עד

ילדה
שה

לכל רחש מן החוץ ופניה
קטנה,

וממאנת לשכב לישון

4
,

והנה

אז

שותפה

לחרדה

בקנאה והתפעלות ליווינו את ה
ר ועקבנו

ם -- כפני מעונים. גם אני,

בית דרוכים

4

המפליגים למרחב ה

נה

אחרי לה

שחיינים ה

ממושכים כמזהירים

:
9

עה

יכונו לטבח !* בני-

ה

בוקעים בצלצולים מסתוריים

לתוך הנהר,

עגלונים ושואבי-מים היו נכנסים עם בהמותיהם
אלה שוחים

פחדים-ובהלות.
כשפעמוני

הכנסייה

ואלה צפים על פני המים.

.

היו מוגפים התריסים והדלת נסגרה במוט ברזל. הלב
חרד. ליל-שימורים להם בכנסייה, אך גם לנו הוא ליל-

המתיחות בבית גוברת לעת חצות,

אוקראיניים עליזים או נוגים.

טות את כבסיהן על גבי אבנים ומשתפבות בשירים

לנו הדנייסטר. בקיץ, כשוך חום-היום, היו האמהות
יורדות עם ילדיהן לנהר. מה אהבנו להשתכשך במים
הצוננים, לעקוב אחר עבודתן של הכובסות שהיו חוב-

למותר לספר, שמקור-התענוגות הגדול ביותר, היה

בצלמים -- איך אפשר היה שלא לראות תהלוכה מר-

זכורתני, כי עם כל החרדה ויראת-החטא להסתכל
היבת-עין כזו ? יש וחגם זה חל בימי החנוכה שלנו, ואזי

הועם זוהר החג שלנו והשמחה שבתה. מתחילת הערב

התפעלות שאין למעלה הימנה.

בצלילי-בכי-ושמחה, שנגעו עד לבנו והביאונו לידי

עורפו השמן.

הכומר הכרסתן בגלימה מוזהבת וצמתו

מתבדרת על

לאה שטיינר

יחיאל הסנדלר מלמדני פרק בציונות

;חיליק'ל (יחיאל) שוסטער" -- JD‏ כינוהו על שום
קומתו הנמוכה. הסנדלרייה שלו שכנה לא-הרחק מאתנו
בצריף רעוע שמעבר גגו חדר הדלף. בפנים שולחן נמוך
שעליו כלי-עבודתו, שני שרפרפים וכמה ארגזים
ששימשו ככסאות. תנור-ברזל מוחלד עמד שם בחורף
ובקיץ. את הקירות כיסו פלקאטים דהויים OY‏ דמויות
של ג'נטלמנים, גברות הדורות וילדים חייכניים שהבליטו
את נעליהם האלגנטיות ; יחיאל הדביקם על גבי הקירות
-- לא לשם נוי, אלא כתריס בפני הרוח והגשם, שהיו
חודרים מבעד לסדקי-הקרשים. מעל לערמה של ,שקרא-
בעס" -- נעליים ומגפיים בלויים, על הקיר הראשי,
התנוססה תמונתו של ד"ר הרצל ומסביב לה אוסף של
,שקלים" דהויים, שרכש במשך שנים בפרוטותיו
האחרונות.

הסנדלרייה שלו שימשה מעין מועדון לכל בעל-
מלאכה שלא ידע קרוא וכתוב. בבוא אורח כזה -- היה
יחיאל מפסיק את מלאכתו. לאחר שבחורף היה מפטם
את התנור בתוספת של ,שקראבעס" כדי שייחם לאורחו,
שלף מאחורי קורה חבילת עתונים מעוכים, קרא והסביר
את מהלכי הפוליטיקה של אותם הימים וכפרפרת הוסיף
מנה גדושה של ציונות.

הסנדלרייה משכה גם אותנו הילדים, אם כי הנפחייה
של שמואל קסמה יותר, אך זה הרגזן, השחור מפיח,
לא נתן לנו להתקרב ורק ממרחק הרשה לילד לראות
את המפוח הפלאי, העולה ויורד ומלהיט את הגחלים,
ואת שוליותיו הקטנים שפניהם שחורות ועיניהם לבנות
om‏ הולמים בקורנסים על מטילי ברזל מלובנים ;
כיצורים דמיוניים נראו בעינינו.

לעומת זאת אצל יחיאל היינו אורחים רצויים. תוך
כדי מלאכתו היה מספר לנו סיפורים: Sy‏ מלחמות,
שודדים ונסיכים שהלהיבו דמיונינו; אף גם הכרנו
לו טובה על שתיקן נעלינו הישנות ותפר לנו נעליים
חדשות לחגים.

ביום-סגריר, נעים היה לשבת בסנדלרייה של
יחיאל, ny‏ התנור להט באש עליזה, לראותו שפוף על
מלאכתו, מנקב נקבים אין-ספור במרצע לתוך הסוליה
ונועץ לתוכם בזריזות מפליאה את מסמרי-העץ שבפיו,
הפטיש מרקד בידו המגויידת. כשתמה המלאכה הבריק
את הסוליה באגודלו העקום והמזופת החליק עליה הלוך
ושוב ופיזם בנחת: ,לשוב לארץ, ארץ אבותינו"...

באחד הימים שאל אותי, בהצביעו על התמונה
שבמרכז הקיר: ,היודעת את מיהו האיש?" מבלי
mon?‏ לתשובתי אמר בחגיגיות: ,זהו ד"ר תיאודור
הרצל"! והמשיך -- ;כמשה רבנו היה ליהודים, אמר
להוציאנו מבין הגויים הארורים, הפורעים בנו פרעות,
רצה להביאנו לארץ אבותינו -- אך כמשה גם הוא לא
הספיק להשלים מלאכתו. הוא מת..", פתח שוב, ,אך
הוא אמר: ,אם תרצו -- אין זו אגדה". אם היהודים
ירצו -- נוכל להגיע בכוח עצמנו. -- YI PNW‏ לארץ-
הקודש והמשיח עוד לא בא"? שאלתי נבוכה, יחיאל
גיחך בטוב-לב לאמר: ,נגיע בלי משיח -- ובמהרה
בימינו; נשכור אוניות, נפליג בלב-ים מאודיסה לקושטא,
ומשם דרך כמה ימים, אנו ביפו -- בארץ-ישראל!"

אני WD‏ ראיתי בדמיוני אוניית-ענק, בתוכה כל
דרי ה,אידישע גאסן" שלנו בנעריהם ובזקניהם ובטפם
-- בני משפחתי ואני. רטט-גיל הציפני! יחיאל המשיך
בסיפורו על ארץ חמדת-אבות, ארץ שגדלים בה תפוחי-
זהב,. תאנים, תמרים, שקדים, צימוקים ועוד פירות,
שאנו טועמים מהם רק בחמישה-עשר בשבט. ילדי-
ישראל ow‏ אמיצים, גיבורים כבני-המכבים! אינם
יודעים פחד מהו!

עוד לבי הולך שבי אחר דבריו, נפתחה הדלת ועם
סילון הקור שפרץ פנימה, נכנסה פייגה-אטל זוגתו,
כשהיא מכורבלת בסודרה העלוב וכולה רועדת מקור.

יחיאל הפסיק את שיחו, נטל מגף בלוי מתוך
הערמה, מתח אותו על האימום והלם בו בפטישו בכוח,
כאילו ביקש לכלות בו את חמתו על החלום שנפסק
בעטייה של זוגתו...

זמן"מה ישבה מחרישה; INN‏ פתחה את פיה חסר-
השיניים ופנתה אלי בלגלוג: ,גם לך הוא מספר על
פלשתינה שלו, שצאן ובקר אוכלים שם תמרים ותאנים
ותפוחי-זהב, אוי ואבוי, הוזה הזיות הוא, מבטל זמנו
לריק ולמחיה אינו דואג". בצאתי עוד הדהדו באזני
דברי-הבלע שלה; מבוישת ונבוכה הייתי.

ערב. מבעד החלונות המכוסים ציורי-כפור של
בית-המרזח שברחובנו אפשר לראות שיכורים ניצים,
עשן טבק-המכורקה פרוש על הכול, משם נישא ריח
זיעה, ריח של קיא ויינות-פיגולים. מישהו מנגן על
הרמוניקה ושר בקול-שיכור צורמני. באחת הפינות
יושב לו יחיאל וממשיך לרקום את קורי-חלומותיו:

-- 139 --

-- 140 -

בתחנת-

ה

)

+.

ם ש;יית מ'

₪

ש

רכבת של בנדרי -- ליוו
md /‏

ת לידר לארץ)

י עולים לארצ-

ישראל

7

ל

א

א

א

et

ae

יו
ל

מחיי-ההשפלה, הרחק מפייגה-אטל מרת-הנפש, שהוא
כמתעתע בעיניה, הרחק מבית-המרזח המקולל.

א

See

יצ

ל

Senne

a

יהיה זכרו צרור בצרור כל קדושי-דעירנו.

הוא.

והנדכאים, שנשאו לבם לציון, האמינו בגאולה, בפדות.
הם נספו, נטבחו, אבדו בדרכים; תוך מנוסה אבד גם

אך לא זכה יחיאל, כרבים מבני עירנו, החלכאים

זיו וזוהר מפיקים פניו. המשיח! מלך ישראל! ואפשר
הינו כבר במולדת הנכספת, הרחק מהגולה, הרחק

על העיר בזל, aw‏ נערך הקונגרס הציוני, על אולמות-
פאר המוארים בנברשות-בדולח, הרצל נושא את דברו,

מפ.ם הוא חרש ברטט של אושר.

המפלט מיסוריו בשיר : ,נשוב לארץ, ארץ אבותינו.."

לאה בת-חיה

המשכיל אציליהנפשׁ

אבי ז"ל היה משומרי-החומות ועל הכתוב: ,כל
המלמד בתו תורה כאילו לימדה תפלות" (סוטה ג', ד')
שמר בחירוף נפש. מלמד-דרדקי לימדני ,עברי-טייטש"
ותפילות ; קריאה ברוסית רכשתי מאוחר יותר ובסתר,
והייתי שואלת ספרים מחברות -- תלמידות ביה"ס,
ששאלום בספריית ,פושקינסקאיה".

כמשב-רוח רענן היתה לי קריאה זו ומשאת-נפשי

הוא ועוד ילדים מסביבתנו זכו לחתימתו והוא ערך
למעני בקשה לשחררני מהעירבון.

למחרת-היום לבשתי את שמלת-השבת שלי ויצאתי
ליעדי לא בלב קל: ילדה רכה וביישנית הייתי ועלי
להגיע לרחובות שלא ביקרתי בהם אף פעם, ולהתייצב
לפני אדם זה בבקשתי. נתמלאתי מורא, אך כשהגעתי
לשם מה הוקסמתי ממראה-עיני: הבתים נראו בעיני

רחוב בבנדרי בצל האקציות...

היתה להגיע בעצמי לאותה ספרייה. אך נדרשו לכך
שני רובלים כעירבון ואלה חסרו לי. טכסתי עצה ומ-
צאתי: נער-,גורדיסט?" (תלמיד ביה"ס העירוני) היה
לשכננו החייט, יהודי פשוט ודל. כל גאוותו היתה על
הנער הזה. גם בעיני נחשב למשכיל. פניתי אליו שיעוץ
לי עצה. מפיו שמעתי לראשונה על דוד אברמוביץ
נתנזון -- שהיה עורך העתון ,יוז'ני קראי" (החבל
הדרומי), שי"ל בעירנו בשפה הרוסית, והוא גם חבר
הנהלת הספרייה על שם פושקין -- כי בחתימתו אפשר
לקבל ספרים בספרייה ללא עירבון, ואגב גילה לי כי גם

כארמונות-מלכים. לראשונה ראיתי מדרכות רצופות
ושפע כזה של ירק. היה זה יום אביב זיוותני. עצי
השיטה (האקציות) לבלבו בכל הדרן וריחן שיכרני.
הפליאני השקט, הרוגע שמסביב. השוויתי את הסביבה
עם שלנו ,די אידישע גאסען" הקירחים, המוזנחים,
על שאונם והמונם ודלותם. אך פתע חשתי עצמי בוד
דדה וזרה במקום, נבוכה כולי הגעתי למערכת. עמדתי
לפני בית הדור דו-קומתי. אני מונה את המדרגות,
אך לעלות לא העיזותי. אומץ לבי עזבני, כבר אמרתי
להסתלק מן המקום ולנוס הביתה כל עוד רוחי בי. אך
באותו רגע ראיתי לנגד עיני את הספרייה -- שלט

-- 141 —

גדול באותיות זהב כתוב: ,פושקינסקאיה". באיזה דחף
פנימי עליתי על המדרגות ואני -- במערכת !

נתנזון aw?‏ רכון על מכתבה גדולה PP‏ בניירות.
כפי הנראה לא הרגיש בכניסתי. כך עבר עלי רגע ארוך
של ציפייה ומבוכה, אך הנה הסב את פניו אלי ומבעד
למשקפי-הזהב שלו נח עלי מבט חם, ידידותי, כאילו
הכירני מכבר, כאילו חיכה לבואי. מבט זה עודדני וה-
ביכני כאחד, רק: ,זדראסטווייטיה" (,שלום" ברוסית)
הצלחתי לומר. כל המילים, שעליהם חזרתי ושיננתי
לעצמי כל הדרך בדבר בקשתי, כאילו פרחו מזכרוני.
אפס, הוא PAN‏ מה הביאני אליו; הזמינני לשבת, שאל
לשמי, חתם על הבקשה, בירכני בהצלחה באותו המבט
המלטף ומעודד הבלתי-נשכח...

מאז נפתחה לפני הספרייה העשירה הזאת ובמרוצת-

השנים נתגלו לי אוצרות- הרוח וההגות של גדולי היו-
צרים הרוסים : פושקין, לרמנטוב, טולסטוי, דוסטויבסקי
ואחרים. זה נתן לי הדחף למרוד במימרה: ,כל המ-
למד"... וללמוד על מנת להתקדם.

על גורלו של מיטיבי אדע רק זאת : הוא היה אחת
הדמויות היפות בעירנו. מלבד עריכת העיתון, היה
גם הרוח החיה בכל תחומי הקהילה היהודית, אך פעו-
לתו הברוכה באמצע נפסקה -- בן שלושים ותשע היה
בפטירתו,

יהיה דף זה ציון לבן-עירנו המשכיל, אציל-הנפש
שלפי דרכו ביקש להאיר את הדרך לאחיו בחשכת-
הגלות -- וגם לנו הילדים המקופחים -- עזר בחומר
וברוח.

יהיה זכרו ברוך.

-- 142 -

בהומע שואה..

הרב שמעון אפרתי (ירושלים)

מירמנר של בצ

AWN WAY‏ מצאתי אצל רב TAN‏ מבסרבי'
שבאסי' התיכונה שבק חיים, והשאיר יומנו זה
לירושה לנו ואני מוסר אותו לדפוס ללא שוס
שינויים.

הי ' זה ביום החמישי בערב בעמדי בש"ע? של
תפילת מעריב נכנס לביהכ"נ* מוטי פינקלשטיין ועוד
הוא אצל הפתח קרא בקול, זה Pwoy‏ שמעתי ע"י הרדיו
שממשלת רוסי' הסובייטית מסרה אולטימטום לציר
רומני גפנקה שעל רומני' לפנות עד כ"ד שעות את
בסרבי' ואסור לה לנזק את רכוש הממשלתי הנמצא
בבסרבי'. -- אני גמרתי את תפילתי ונכנסתי הביתה
ושם כבר ADM‏ עלי ידידי זה רעי ר"ש בעריל אבלמן,
בן הגאון ר' יהונתן אבלמן מביאליסטוק. יהודי פיקח
וחרוץ ת"ח גדול. התחלנו להתייעץ מה לעשות. אני
אמרתי. שעליו לצאת ביום מחר ליאסי -- וגם ששם
הפקיד בבנק כל רכושו -- והוא באחת אני לא אעזוב
את הרב ולהציל את נפשי -- ow)‏ איפה הרב יהי', ow‏
גם מקומי. בשעה שתים-עשרה בלילה שמענו את הירי'
הראשונה שעל הדנייסטר -- הגבול pa‏ רוסי' ורומני'
עד היום.

: ועש"ק.' מאור הבוקר בעיר תנועה גדולה‎ apa

! לפי בקשת הרב ש. אפרתי ניתן מאמר זה ככתבו, וביחוד
מלים בסיומת ,,ה" לאחר ה"י", שתחתה תבוא מרכא,

= שלא לנקוב בשם, כפי שנזהרים חרדים ושומרי מצוות.

2 ש"ע -- תפילת שמונה-עשרה, שמתפללים שלוש פעמים
| ביום,

+ ביהכ"נ -- בית-הכנסת.

+ ועש"ק -- יום ו' (שישי), ערב שבת-קודש.

* ,דוני" -- נהר הדונאו.

8 ,קוזי וגונה" -- קוזה, גוגה -- מנהיגים אנטישמיים
ברומניה, שונאי-ישראל ידועים לשמצה.

ונד

אנשים ונשים רצים מחנות לחנות וכל אחד צרורו בידו,
זה מנעלים וזה חתיכת בד -- לזה סוכר בסלו ולזו קמח
בשקה. ההכנה רבה וגדולה ליום בוא המשיח האדום
לגבול עירנו; אבל אנשי עירי לא שוכחים גם בעת
הזאת את רבם: זה בא בכדו יין וזה בא בצרורו, למען
גם הרב לא יסבול מחסור בימים הראשונים.

בשעה השתים-עשרה אנו שומעים את קול תרועה
-- זה קול הצבא האדום שעבר את הדנייסטר והולך ובא
לעירנו. רבים -- גם מאנשי הימין -- ענבו לצוארם
עניבות אדומות והלכו לקבל את פני הצבא האדום. אני
וארקי-חזן הזקן עומדים אנו בביהכ"נ של הסבא ז"ל
ומביטים מבעד החלון על גדודי הצבא ההולכים בקומה
זקופה דרך רחוב הרב ושירתם שירת הנוצחים וכובשים
את כל העולם כולו. בלבי הרגשתי אז שתקופה אחת
בחיי נגמרה, ומתחילה תקופה שני'. ומה עגום לבי
בשמעי שירת ,מוסקבה שלי" ובאמת העיר מוסקבה
צהלה ושמחה היא צועדת בצעדי-ענק היא כבר עומדת
אצל נהר דוני* הנהר המרכזי של אירופה, ואני עומד
שקוע ברעיונותי. ופתאום אני שומע קול הישיש ר'
ארקי : ,רבי, בוא ונטבול לכבוד האורח הגדול wow‏
יבוא אלינו ושבת-קודש שמו". אני מסכים לדבריו
ויורד ממדרגות ארון-הקודש שעליהם עמדתי ואנו
יוצאים החוצה בכיוון למקווה. הרחובות הומים מאנשים
ונשים וטף, מלובשים בבגדי יו"ט -- לעומתי אייזיק
פינקלשטיין אומר : -- ,רבי, זה היום שקיווינו לו בא,
לא נראה TY‏ את השחורים האלה שמררו ב,קוזי וגוגה" *
את חיינו, אני מרכין לו ראשי כאומר: ,הלוואי שלא
תאוכזב, אתה וכל המאמינים בביאת ,משיחם".

באתי מהמקווה, לבשתי בגדי-שבת שלי, וגם את
ה,שטריימל", אף שאבלמן התנגד לזה, אני עניתי לו:
אינני רוצה להראות למי-שהוא, שהרבי כבר מנוצח --
ונכנסתי לביהכ"נ להתפלל.

-- 145 —

השבוע

מוש''ק (מוצאי Naw‏ קודש)

יום השבת שעבר עלינו הי' כעין שבת-חזון --
רבים מהמתפללים הקבועים לא באו בפחדם שלא
יחשדום ב,מחזיקי נושנות"; לעומתם באו מתפללים
חדשים מביהכ"נ ,שערי-ציון" -- שהיו ראשונים שסגרו
את בית-הכנסת שלהם מפני הרשות, שלא יאמרו עליהם
שציונים הם והם שונאי העם. -- דבר אחד מה שעבר
עלי כדאי כאן לציין : בבוקר, כשקמתי בשעה מוקדמת,
יצאתי לשער החצר לראות, אם יבוא מי-שהוא ממגידי
תהילים בכל שבת, בעמדי OY‏ א' מחשובי העיר עברה
-- מכונה (מכונית) עם נערי-ישראל ואחד מהם, כמדו-
מני הקטן שבהם, כשראה אותי, התחיל לצעוק ,הלאה,
השב !*. ואנו כך עמדנו שחוחי-ראש לעבר נערה אחת,
שעבדה מקודם בתור עוזרת בחנות, עם אמה, לבושה
בגדיישבת. ובראותה עומדים אמרה לאמה בקול שאנחנו
נשמע ,האיך OF‏ מקנאים בנו". את הנערה הזאת ראיתי
אח"כ בעת המלחמה באסי' התיכונה. הזכרתי לה את
הבוקר של שבת -- והיא הודתה באמרה: ,כן, רבי,
האמנתי אז שמלכות הצדק והיושר באה אלינו -- אבל
נתאכזבתי *

בשבת ניגשו אלי מתפללי ביהכ"נ ,שערי-ציון"
וביקשו שאקבל תחת חסותי ספרי-תורות וארון-הקודש
מבית תפילתם, מפני שהממשלה בראותה שאין איש דואג
עבור הביהכ"נ יחרימו הכול. -- אני נעתרתי לבקשתם
והבטחתי להם שביום אחר אעביר כל מה שיש להעביר
מביהכ"נ שלהם אל בית-הכנסת שלנו. כפי שמסרו,
החנויות היו פתוחות ' ואנשי העיר הכינו להם מזונות
ומלבושים לזמן רב.

ביוס הראשון

היום היו גם כן החנויות פתוחות, השלטונות
הכריזו צו, Sow‏ מי שיש בידו לייאות -- זיא שטרי-
כסף רומניים -- עליהם להחליף בבנק הממשלתי באר-
בעים כנגד אחד -- זיא ארבעים ליי כנגד רובל אחד.
אנשים אצים ועומדים בתור על בית הבנק להחליף
חיסכונם. אומרים, שאתמול בלילה ערכו חיפוש אצל

7 כפי הנראה, למרות שהיה ov‏ שבת, -- כפי שמסתבר
גם מהאמור להלן.

* ,גסות" -- בהמה גסה -- בקר (להבדיל מן הצאן,
הנקראת בהמה דקה (קידושין א', ד')

הראשון

העו"ד ר. ראש הרביזיוניסטים לשעבר, ומצאו אצלו
טמון במרתפו אבנים טובות ויהלומים ואסרו אותו --
והיום כבר AMD‏ מעשירי העיר באו בעצמם לבנק-
ממשלתי וצרור-כספם בידם, וביקשו שיקבלו מהם
רכושם לטובת אוצר המלוכה. הם לא סירבו ולקחו
בתשלום מצער. היום בא אלי הראש-הקהל לשעבר,
אדון ב. ואמר, שרוצה לחסל את רכוש הקהילה, ז"א את
בניין הגימנסי' העברית -- INN‏ מהבניינים המפוארים
בעיר, ובניין הת"ת, וכן בית-הבראה בפרוור העיר.
הוא רוצה למסור לעירי' הזמנית הנקראת ועד-הפועל
העירוני -- שתחת חסותו ישנה ועדה לנכסי העיר,
המפקחת על כל רכוש ונכסי דלא ניידי של העיר.
ולהוועדה הזאת הוא Pox‏ למסור את רכוש הקהילה,
מכיוון שהוא מחסל את הקהילה וכבר פיטר את כל
העובדים והפקידים -- השוחטים יעבדו בתור עובדים
האוגרים את הנוצות, וגם ישחטו בבית השחיטה בקואו-
פרטיב של חברה אוגרי שחקין וסמרטוטים וכל דברים
ישנים. ז"א הממשלה מעוניינת באגירת הנוצות, היא
מרשה לשחוט בבית-השחיטה העומד תחת פיקוח החברה
הנ"ל, וכל הבא לשחוט הוא משלם בקופה לא בשביל
השחיטה רק בשביל ניקוי העוף מהנוצות שעל השוחט
לעשות זאת. בשכר זה הוא מקבל כרטיס-חבר מאגודת
העובדים בתור פועל שחור, ומשכורתו הוא ג"כ כמו
פועל שחור, רק שהרשות בידו לשבות ביום השבת.
בתור יום מנוחה המגיע לו פעם בשבוע. ולכן כל השו-
חטים, גם שוחטי גסות, * נכנסו להחברה הזאת מכיוון
שלבית-מטבחיים לא נותנים להם להיכנס -- ומיום
המחר והלאה לא יהי' כבר בשר-בהמה כשר -- ומכיוון
ששחיטה כבר אינה קיימת בעיר ות"ת וגימנסי' נסגרו,
א"כ נשאר לרשותה של הקהילה רק הבית-קברות והוא
שואל אם ברצוני לקבל את החברה-קדישא על אחריותי
שאני אנהל אותה ואהי' האחראי לפני הרשות, מכיוון
שאין אף חבר אחד מהקהילה הקודמת רוצה להשתתף

בעבודה זו. ומקור-פרנסה אחר אין לפני כעת. הסכמתי
להיות נוכח ביום מחר במשרד הקהילה בעת חיסול
הקהילה ואישור חברה-קדישא שעלי לעמוד בראשה.

הוא אמר לי, שעדיין איננו יודע מה יהי' גורל בניין
הקהילה ששם משרד הקהילה וגם מאפי' למצות מסודרת
עפ"י בל חוקי הטכניקה, OF OX‏ יחרימו גם הבניין הזה
או יתנו לי עבודה שם. אודות המאפי' הוא אמר שקואופ-
רטיב של הנכים מתעניין בה ורוצה שם לסדר מאפי,

-- 146 —

אבל יכול להיות שאת המשרד יתנו לי להשתמש בו.
ביום מחר נראה איך יפול דבר.
ביוס השני

היום העברתי את כל המטלטלים של ביהכ"נ
,שערי-ציון" וספרי תורות לביהכ"נ שלנו ואת המפ-
תחות מסרתי למנהל של הרכוש העירוני טשיזיקוב.
משם הלכתי לבית הקהילה שם כבר חיכו לי ראש-
הקהל ב. וגם מ., ותיכף בא ב"כ הקואופרטיב לנכים
מר קרישצנקה ואמר, שהוא מקבל לרשותו את המאפי'
עם המכונות וגם חלק מהמשרד. ובעבורי ז"א בעד
החברה-קדישא, השאירו את החדר הקטן שבו ה"
הפנקסי' של הקהילה וכמובן, הוכרחתי להסכים לזה,
וכך נעשיתי למנהל ופנקסן של החברה-קדישא. ברשותי
נשארו שני הפועלים מטהרי המתים וגם שומר
ביה"ק.' באמצע השיחה בא טשיזיקוב והוא הסביר,
שלפי pin‏ בתי-הקברות on‏ שייכים לרכוש העירי,
רק שהם מרשים לנו לטפל בהם על אחריותי
ואני הסכמתי. מר שמאלץ, היו"ר לח"ק'' לשעבר,
הסכים לעבוד אתי בתור חבר הוועדה. אני שבע רצוז
מזה.

הלכתי הביתה. בדרך ראיתי את חיילי הצבא האדום,
ההולכים מחנות לחנות, קונים מכל מה שיש רק בחנות.
בעלי החנויות קיבלו צו למכור את כל סחורתם ולהכניס
את הכסף הפדיון לבנק הממשלתי. רבים מבעלי החנויות
wan‏ את המפתחות מהמחסנים והחנויות לעירי'
באומרם, איננו רוצים עוד למכור ולסחור בסחורה זרה
-- הסוחרים הולכים כפופי-ראש, אינם שבעי-רצון
מהפדיון הגדול, ביודעם שעליהם יהי' להשלם כפל
כפליים ממה שפדו באמת.

ביום השלישי

היום ביקר אצלי ראש הנ. ק. וו. ד., זיא מנהל
הבולשת. ביושבי בחדר שאצל ביהכ"נ שלי נכנס הוא
והציג א"ע" לפני ואמר, שהוא רוצה לידע את טיבי
ומהותי. אני עניתי לו, שהריני רב בישראל. על שאלתו
אם אני מאמין באמת עניתי לו, שאני מאמין באמונה
שלמה שיש מנהיג לבירה וא"א'' לעולם בלי מנהיג
וא"א לספינה בלי קברניט. הוא שאלני ON‏ קראתי אודות
המטריאליזם הדיאלקטי, יכשעניתי לו בחיוב, שאלני

? ביה"ק -- בית-הקברות.

10 לח"ק -- (ל) Man‏ קדישא.
1 א"ע -- את עצמו.

2 וא"א — ואי-אפשר.

מדוע לא מוצא חן בעיני תורתם. אני הסברתי לו, והוא
יצא ממני מאוכזב ונרגז.

היום נכנסתי לעבודתי בתור מנהל החברה-קדישא.
אני OV‏ מר שמאלץ עשינו את התקציב ואני מקבל
מאתיים רובל לחודש. בכל זאת מכרתי היום את השעון
שלי. החיילים נופלים על כל שעון ושעון כמו על מציאה.
אין דבר חשוב בעיר כמו שעונים, ויהודים מוכרים
את שעוניהם ומקבלים את שויים ברובלים שהם
מעריכים ב-40 ליי רומניים וכ"א חושב שבמכירה הזאת
הרוויח במאתים אחוז, כפי ששילם בכספי רומנים.
יעבור עוד זמן ואז יווכח שמקח טעות הי', אבל לע"ע
היהודים מוכרים והחיילים קונים.

לחדרי נכנס שומר ביה"ק, גוי רוסי שעומד במשרתו
זה כשלוש-עשרה שנה. כששאלתי אותו: מה שלומך,
,חבר" מרקו? אז הוא בתמימותו השיב, YIP UPN‏
מה זה תואר ,חבר" ? אצלי אדוני הוא הרב ואני מרקו.
ואילו בניו כבר נכנסו אלי בדרישת שלום: ,שלום,
חבר רב!" ואני עניתי להם כרצונם.

ביום הרביעי

היום חיסלו את החנויות, ז"א בעלי-החנויות היו
צריכים למסור לוועדה שהקימה העירי' את כל הסחורות
הנמצאות אצלם בחשבון וגם את כסף הפדיון עבור
הסחורות שמכרו מיום בוא הצבא האדום. בזה הם התחילו
ל,נצל?" את בעלי-ההון. את בתי-החרושת המעטים
הנמצאים בעיר, כבר ביום אתמול ,לקחו" הפועלים
לעצמם והקימו ועדות מבין הפועלים וכל ועדה וועדה
צריכה אישור ממזכירות המפלגה, שעובדת כבר בבניין
המפואר של מושל המחוז לשעבר. מדברים על הלאמת
onan‏ הפרטיים הגדולים -- ז'א מ-700 ממ"ר. רבים
מבעלי-בתים גדולים מחפשים ona and‏ קטנים
בפרוורי העיר, והמקח על בתים בעלי שני חדרים עולה
והולך.

בעיר כבר הולכים ועדות בנות שלושה אנשים
ועושים רשימות של כל דיירי העיר oy‏ שאלונים דפוסים
(מודפסים). בין השאלות העיקריות הן: מה מלאכתו?
גודל דירתו (בת כמה חדרים)! מוצאו (במה התעסק
אביו) ? שייכותו במפלגה ON)‏ הי' חבר פעיל במפלגה
ובאיזה) ? היום גם הכריזו שמיום ראשון הבא יתחילו
לתת תעודות-זהות לכל אזרח -- ועל כל א' וא' (אחד
ואחד) להביא אתו את התעודות שיש לו ע"ע, (עד עתה)
ויחליפון בתעודות ובנתינות הסובייטית.

כל אחד ואחד משתדל שיזכה בתעודה, שעלי' om‏
רשום שהוא שייך לסוג הראשון שהוא -- סוג הפועלים.
כפי שהסביר לי יהודי אחד הבא מעבר הדנייסטר, יש
שלושה סוגים: סוג א' הוא פועל -- ואשרי לו למי

-- 147 =

שזוכה לשם תואר כזה. סוג ב' הוא סוג של פקיד --
אבל בעל-התואר הזה הוא גם מנאמני המשטר. אבל
אוי לו למי שזכה בתעודתו שהי' סוחר או בעל בית-
חרושת, או לבעל-אחוזה כותבים לו בתעודתו ,קולאק",
ששמו ופירושו הוא : ,מנצל". בעלי התעודות האלו הם
המועמדים להישלח לארץ גזירה. ואני על ד' השלכתי
יהבי מה שיעשו בי הוא רק מה שנגזר עלי מן השמים.
אינני יכול לומר שהיחס אלי הוא רע מאוד, אף שהוא
לא טוב, וכשאני הולך לבוש בלבושי הרבני ומקלי בידי,
אז הם מביטים עלי כעל מפלצת שבאין ברירה הם
מוכרחים להרשות לי לחיות ולהתקיים. אבל הם בטוחים
שהם ינצחו אותי. בעירי', ביחוד אצל מנהל הוועדה
של הרכוש העירוני, שאתו אני בא במגע תמידי בקשר
לעבודתי כמנהל הח"ק -- אינם מביטים עלי כעל ,שונא
העם" -- הביטוי שלהם לכל בורגני ובעל הון לשעבר
-- ויכול להיות מפני ששם עובדים רבים מצעירים
יהודים מבני עירנו ולכן היחס שלהם אלי עדיין לא
הועם. אבל ישנם כאלו שהם מפחדים לשאול בשלומי
vn‏ לדבר עמי ברחוב. למשל, Pin‏ ב שה" א'
מידידי, היום כשהוא רואה אותי בצד זה, אז הוא עובר
לצד השני -- ואינני מתרעם עליו: ,ההוא גברא בההוא
פחדא נמי יתיב"'' -- oma‏ הקרובים יתחילו את
הטיהור Pa‏ עורכי-דין והוא מפחד שלא ייכשל ח"ו.

ביום החמישי לבואם

היום התחילה עבודתה של המחלקה לדירות
בהנהלתו של יהודי שפיגל גס-הרוח והקרבן הראשון הי'
ז. ק. יהודי אציל-הרוח. הוא היה סוחר בקר בעל הדרת-
פנים אצילות ונדיב-לב -- כשזרקו אותו מדירתו לא
יכול להבליג by‏ זה ומת משבץ-הלב. עלי הי' לסדר את
הלוייתו בתור מנהל הח"ק, כל המלווים, גם הפועלים
ביניהם, הלכו שחוחי-ראש וכפופי-קומה. גם החסידים

1 , ההוא גברא בההוא פחדא נמי יתיב" (סנהדרין צ"ה,
ע'ב) -- פירוש : אדם זה AN‏ הוא יושב באותו פחד,
כלומר : גם הוא נתון בצרה זו.

1 ס' מג"ע -- קרוב לוודאי -- , שישים (מטעם) גן-עדן"
עפ"י האמור (ברכות נ"ז, ע"ב) ,,חמישה אחד משישים
בגן-עדן ואלו הן -- naw‏ אחד משישים לעולם הבא"

*: קה"ת -- קריאת התורה.

> כאו"א -- כיבוד אב ואם.

ז+ השווה : -- ,,שתי חרדות חרד יצחק : אחת בהר המוריה
כשעקדי אביו ונטל את המאכלת לשחטו, נגלה הקב"ה
עם המלאכים ופתח את הרקיע ויצחק נשא. עיניו וראה
חדרי המרכבה וחרד ונזדעזע וכאן חרד חרדה וכו' והיתה
חרדתו גדולה מאותה חרדה (תנחומא, תולדות כ"ב)

38 בראטיאנו -- ראש-ממשלה ברומניה,

הנלהבים שלהם הצטערו על מיתתו, רק שאמרו, שאדם
pox‏ לשלוט על נפשו, וכך היא הדרך המובילה ל,גאו-
לה", ואם יש קורבנות אז צריכים אנו להשלים עם זה.
אחרי הלוי' באו אלי ק. י., הוא שעבד אצלו בתור
פקיד ובכה בדמעות-שליש : ,ככה -- אמר -- הם באו
לשחרר אותו מתחת עולו של ק. ז. מי ביקש ONT‏ מידם 72
אני שהייתי חופשי לנפשי, עבדתי עבודתי בשלמות
ובנאמנות והוא הי' בטוח שאת תפקידו אמלא.

ומה גדלה שמחתי בבוא apy‏ השבת ! באתי לביה"כ
מנופש, בבוקר קודם התפילה, ושם כבר חיכו לי חברי
לשיחה בטלה, שהיתה ג"כ מעין ס' מג"ע'' וכשבעת
קה"ת *' ועלה בידי לחטוף שיחה ay‏ שכני בביה"מ עד
שלא ירגיש -- ויגער בי. כמה ממנוחת-הנפש היתה
בהתפילה הזאת! ואחר התפילה הלכתי ל,התקדש",
מקודם אצל אמי ולקיים מצות כאו"א, *' ואח"כ אצל
אחי ואחיותי, ואח"כ באו הם אלי וכך חוזר חלילה.
השבת היתה מנת חלקנו ובגבולה לא הי' באפשרות למי
שהוא להיכנס וכעת אני עובד ואני הלוא מיוחס. שהשני
פועל לשעבר, זיא מה,מנוצלים", אני פוחד ורועד. מפחד
aD‏ ופחד לילה naw,‏ ממני משוש", כבר לא אטעום
ג"ע (גן-עדן) שבמנוחת naw‏ -- וגם פרנסתי לקוי'
היא -- אם לא שאמעול בשליחותי -- ואני לא הורגלתי
בכאלו אצל ק. א.

בשעת שיחתי בא מ. ל. ואמר, שבעל בית-חרושת
לסבון א. איבד א"ע לדעת. הוא הי' איש ישר-לב וזך-
נפש, הי' מן הראשונים שבנודבים, לכל מי שדורש ממנו
וכמה פעמים דרשת ממנו סכומים גדולים עבור מוסדות
הציבור או עבור הקרנות, pana‏ לב נתן. ואף שלא הי'
בין העשירים נחשב -- הוא בעצמו עבד בבית-חרושת
זה שהכיל חמישה פועלים שחיבבוהו ואהבו AMX‏ —
כפי שאומרים, הניח מכתב לאשתו וביקש סליחה ממנה
על מעשה זה אבל -- הוא כותב -- לא הי' בידי לעשות
אחרת, הוא מרגיש שלא יוכל לחיות -- באווירה זאת
של שנאה.

עלי, בתור מנהל הח"ק, הי' לנסוע על ביה"ק ולהכין
שורה חדשה עבור מאבדי א"ע לדעת. כמובן שעשיתי
זאת, אבל מה עגמה נפשי על עדתי, עדה קדושה וטהורה.
,שתי חרדות חרד יצחק אבינו: אחת בהעלתו על
העקידה ואחת בהביא לו עשיו מטעמים ואיני יודע איזה
מהם גדולה".'' ox‏ החיים בזמן בראטיאנו" וחרדת
קוזה גוגה או חרדה השני', IPN‏ מהן גדולה ? -- אינני
יודע -- ולאלוקים פתרונים.

כיום השישי

היום התחילו את הטיהור אצל עורכי-הדין. כמובן שאלו
שהיו הגדולים והמובהקים נפסלו. -- כל מועמד חקרו

— 148 —

ודרשו בשבע חקירות, ואם מצאו pow‏ פסול, די הי'
לפסול את כשרותו. הטעם מדוע הם מעוניינים בטיהור
זה : אצלם PX‏ שעו"ד יהי' לו משרד פרטי ששם יקבל
את המבקרים אותו. פה יש רק לשכה כללית. כל עו"ד
ש,נתכשר" הוא חבר בלשכה. בראש הלשכה עומד א'
שכשרותו ונאמנותו היא במאה אחוז. כל אחד שנפל
בפח -- כי הלוא משפטים מסחרים אין כאן -- מכיוון
שאין כאן מסחר פרטי -- ובכן, המשפטים הם רק עבור
עוונות וחטאים שחטאו לנגד חוקי הממשלה. כמו, למשל,
apa‏ הראשון בבי"מ ' Tay‏ איש שעוונו הי' שמכר
ביצים למאפי', ואח"כ נודעו, שאת הביצים הללו קנה
זוצל האיכרים וחזר ומכר אותם למאפי' ברווח של
פרוטות -- וזה WY‏ פלילי ששמו ,ספקולצי" או ;מפקיע-
שערים". ועוונו גדל מנשוא מכיוון שהוא איננו חי
מיגיעת כפיו, רק קונה וחוזר ומוכר -- וזה שהוא גבר
חלש וכוחו אין אתו לעביד והוא עני ומתפרנס בדוחק
,מעסקו" -- זה לא עניין שלהם -- ולכן נאסר האיש
ההוא. אז אשתו באה ללשכה העו"ד, ושילמה ליו"ר
ומנהל את מכסת הכסף שעלי' לשלם והלשכה שלחה
עו"ד pan‏ חברי הלשכה. כמובן, שגם העו"ד אין ביכולתו
ובאפשרותו לעשות דברים גדולים כי הוא ,פקיד
ממשלתי", ועליו רק לבקש חנינה לפני השופטים שהם
נקראים שופטים לאומיים והבית-דין שנקרא ,בי"ד של
העם" מורכב משלושה חברים: היו"ר הוא שופט מוסמך
ושני החברים הם נבחרים ע"י מועצת העירי' מבין
הפועלים. וכיוון שהם והם, אלו ואלו מפזזים ומכרכרים
להראות את נאמנותם, הם קובעים פסק-דינם לפי ההלכה

ולא לפי הצדק והיושר, ואיש שהרוויח בביצים כמה
פרוטות ,מרוויח" שמונה שנים. וכך אומרים שמה
,בפתגם העממי", כי בנקל אפשר לקבל ,שנים", עד
כדי כך כשהבעל נפרד מאשתו והולך לעבודתו אז
האשה מלווה אותו וברכתה על שפתותי': ,בעלי! לך
לשלום ובוא בשלום, רק לא עם ,שנים".

ובכן הם לא מעוניינים שהעו"ד יהי' בקיא מופלג.
העיקר שיהי' מוחזק בכשרות. הם טיהרו, למשל, אחד
זקן וישיש, חירש שאינו שומע, שכבר לא שימש בכהו"
נתו, כהונת עו"ד, בכל משך השנים שהרומנים היו
בבסרבי' וגם ברוסי' מלפני המלחמה הקודמת, הוא לא
הי' עו"ד רשמי רק עו"ד למחצה ושליש, אלא כתב בק"
שות וכהנה -- וכעת, עמדה לו זכות בניו, שהיו מחברי
המפלגה, והוא התכשר לכהונת עו"ד ואחיו שהי' עו"ד
מוסמך ומובהק אותו פסלו, מפני שהי' לשעבר ראש-
הקהילה. בראש הלשכה העמידו אחד מחברי המפלגה
מנאמנים שלה -- ואני שפעם הוצרכתי להיכנס להלשכה
לשאול דבר, כשנכנטתי, -- החירש הנ"ל שהכיר אותי
Tay —‏ מכסאו ונתן לי לשבת ושאלתי ויצאתי, כמובן,
בתשובה שלילית. באותו יום נכנס אלי החירש העו"ד
ואמר לי שהיו"ר גער בו אח"כ, מדוע נתן Nod‏ לשבת
לרב, שהוא ,שונא העם". עד כדי כך גדלה אהבתם
לשומרי הדת, אבל ב"ה עבר שבוע מיום בואם ויום
השבת ממשמש ובא. את המקווה כבר סגרו וכפי
ששמעתי הם רוצים להרוס את המרחץ הזה ולבנות
מרחץ מתוקן. אין כבר טהרה במקום הזה ובך אשים
מיבטחי.

השבוע השני

במו'יש (במוצאי-שבת).

עברה השבת השני' תחת משטר הרוסים. הביהכ"נ
הי' ריק למחצה, אך לעומת זה יש כבר בביהכ"נ שני
ארה"ק'" של ספרי תורות: אחד לצד מזרח ואת השני
שהביאו מביהכ"נ ,שערי-ציון" מלא ספרי תורות,
אותו העמידו -- באין מקום במזרח -- לצד מערב, בוא
שמנו ספרי תורות הפסולות. גם ספסלי-ביהכ"נ נתרבו,
אך מתפללים נתמעטו. והלב עגום; ומה יהי' הלאה אם
יבטלו שאר בתי-כנסיות בעיר? אנה נעמיד ספרי
תורות ואת תשמישי קדושה ? כפי שמסרו לי היום, היו

19 בבי"מ -- בבית-משפט :

2 ארה"ק -- ארונות-הקודש.

= , כולהו דג' טעמי איתנהי בהו" -- כל שלושת הטעמים
(הנימוקים) קיימים כאן.

ארבעה בתי-כנסיות סגורים על מפתח מבלי באי מועד,
ועלי להשתדל להעביר את הספרי תורות הנה.

בית-הכנסת של הקצבים, שהוא בניין מפואר, אחד
מהבתים המפוארים בעיר, עומד להימסר ליד העירי.
וכפי שמסרו לי, מזכיר העירי' דרש מהגבאי לשעבר,
שיגישו לו כתב-בקשה חתום בידי המתפללים, שהם
מוסרים את הבית לרשותם, והעירי' רוצה לייסד שם
;בית-עם". וכתב בקשה כזה יימצא כי מי מהמתפללים
לא יחתום -- מפני הפחד, ומפני החשד, ומפני הסכנה ? !
כולהו דג' טעמי איתנהי בהו". שם יש ארון-קודש
נהדר ועלי להתעניין להשיגו ביחד ay‏ הספרים.

אתמול בלילה, בעת סעודת-שבת, בא אלי אחד
ממזכירי העירי' ומסר לי הזמנה למזכיר העירי', ולבי
פחד בקרבי: מי יודע מה OF‏ ידרשו ממני? -- אני
רואה הבניין הגדול, שאותו טפחו ויסדו אבותי הקדושים

== 149 ==

הולך ונהרס -- כפי שאני רואה יש להם תוכנית מוכנה
Sond‏ את כל בתי-הכנסת שבעיר, אבל היושב בשמים
עדי שאת בית-הכנסת שלנו, אותו יסד ובנה סבא ז"ל
במו ידיו, אותו לא אמסור לידם ועד שיזל טיפת דם
בעורקי אלחם -- וד' יעזור לי.

יום ראשון

היום אחרי התפילה הוכרחתי לילך למשטרה למסור
את תעודתי, ובקשה שיקבלני תחת חסותה של הממשלה
הסובייטית. -- עמדתי בתור ay‏ בני-עדתי, paw AX‏
כאלו שרצו לוותר לי תורם -- לא רציתי, בכדי שלא
להעיק על אותם האנשים שרצו לכבדני -- שמי שהוא
יוכל למסור לרשות שהם ממכבדי הרב. חכיתי עד לבוא
תורי ואז נכנסתי לחדרו של המנהל. אחרי שנוכח שאני
הייתי עד היום נתין פולני, אמר : טוב, ניתן לך נתינות
סובייטית, ואני בטוח שאתה לא תמעול במתנה טובה
שנותנים לך. עלינו לבוא בעוד כמה ימים לקבל את
התעודות.

בחוץ עמדו יהודים והתווכחו, למי יתנו תעודה
כשרה ולמי oy‏ ,סורכא" < ביניהם עמד ינקל העגלון
רחב-הגוף, משכמו גבוה מכל החבריא. כשראה אותי
אמר בקולו קול עבה: ,לא! לרבינו לא ,ניתן" תעודה
בעלת מום. הרב הי' רבם של העניים. כשנכנסתי להרב
בזמן שסוסתי הלכה לעולמה וסיפרתי לו, אז רק הוא
ור' דוב אבלמן השתדלו או נתנו מכיסיהם -- ,הרוח
יודע? -- וקניתי סוס חדש. והגבירים ייכנס בהם הרוח
הם לא רצו ליתן לי אף פ"א. *" מהמשטרה הלכתי לעיריי
שם קיבל אותי המזכיר, הכניסני לחדרו ואמר, שהוא
מבקש שאתן לו רשימה של כל הגבאי בתי-כנסיות.
אני, כמובן, לא נעניתי לו ואמרתי, ששמות הגבאים
הוא ימצא בארכיון של הקהילה ואני בעצמי אינני יודע.
כפי שאני רואה התחילו ה,בדיקה" לבירור, מי המה
הנאמנים להם ולמשטרם. שם במסדרון פגשתי גם כומר
פראווסלבי. בוודאי גם אותו קראו למטרה כזו -- גם
הם הולכים כפופי-ראש. היום היום הראשון שלא נתנו
לצלצל הפעמונים בכנסי' שלהם.

22 ,סרכא" -- סירכה, בהלכות שחיטה וכשרות -- חיבור,
הדבקות, וביחוד פגם בריאה של בהמה.. בהשאלה :
פגם, מום, חסרון. וכאן -- מי שאינו כשר לפי מושגי
השלטון הסובייטי.

3 פ"א -- פרוטה אחת.

24 בראש יום זה לראשונה וכן בימים הבאים לסירוגין,
נרשם בכתב:היד המקורי ב"ה. נראה, PRY‏ זה
מקרה, ולא מחמת שכחה. דומה שהרב-המחבר נתכוון
לרשום בצנעה ולא בימי השבוע הראשון של יומן זה...

ביום השנ?3?

היום התחילו בהלאמת הבתים. הלכו ועדות של
שלושה אנשים, טופסי הלאמה חתומים בידי ראש-
העיר ומזכיר המפלגה. כבר החרימו כמעט שמונים
אחוז מבתי העיר. כל בית שיש בו יותר משתי (שני)
חדרים נחרם (הוחרם). המידה הזאת היתה לגבי בעלי-
מלאכה וכדומה לגבי הסוחרים. מידת-הדין היתה חמורה
עד כדי כך, שכמעט ma‏ שיש בו חנות, או בעל חנות
במקום אחר ויש לו בית-דירה, גם אותו החרימו. המידה
היא, לפי החוק, שבע מאות מטרים מרובעים, אבל הם
גם לא הביטו על החוק. על מספר בתים הם מינו פקיד
אחד, שהוא בתור בא-כוח של המחלקה להדירות. עליו
להשגיח על הבתים ועל הדיירים, שישלמו שכר-דירתם
וגם -- לתקן בדקי-הבתים. איפה שצריך, אז על הדייר
לפנות אליו ואם הוא מוצא לנכון אז הוא קורא בעל-
מלאכה ומתקן. גם את הבית שלנו החרימו אף שלהבית
יש יורשים רבים. וכל אחד הוא MIND‏ מ-700 ממ"ר.
אבל כפי שדיברתי עם מנהל המחלקה, לא יועיל ערעורי
בבית-דינם. כי הלא הבית של הרב הוא.

היום הוא הזמינני ללשכתו בעירי' כדי לדון בענייני
בתייכנסיות שבעיר. כפי שנודע לי, החרימו את הבית
הקרוב לבית-הכנסת שלנו, עומדים לייסד שם בית-חולים
לעובדי הצי של הדנייסטר ורוצים להשקיע שם סכום
גדול, אך לפי דעתם הם צריכים גם לבניין של בית-
הכנסת שלנו כדי להרחיב את בית-החולים. אני בתוך
השיחה שלי ay‏ המנהל הגשתי (הדגשתי!) שמזה הם
צריכים לשכוח: את בית-הכנסת שלנו לא אמסור בשום
אופן, ואין להם שום תקווה להרחיב על חשבוננו את
בית-החולים שלהם.

ביום השלישי

היום באתי למשרד הקטן, בבית ועד-הקהילה
לשעבר, ושם חיכו אנשים רבים שרצונם כעת להקים
מצבות על קברי אבותם. בידעם Sow‏ זמן שיש בידי
החומר, כגון מלט וכדומה, יש אפשרות לעשות אבל
אח"כ אם אצטרך לממשלה שהיא תספק לי החומר אז
בוודאי לא אקבל. ולכן הדרישה על מצבות היא גדולה
-- ומנהל המאפי' שבחצר הקהילה התחיל לגעור בי
שהוא לא ירשה שיבואו אנשים רבים דרך החצר. אני
עניתי לו, שלא בצדק לקח גם את המאפי', אבל הוא
איים עלי, שהוא ישתדל אצל הרשות שיעבירוני משם
-- החלטתי שאעביר את משרדי לחדר שאצל בית-כנסת
שלי, אבל רציתי לקבל את הרשיון של מנהל הרכוש
העירוני, מקודם. באתי אליו בלוויית מר שמאלץ. היינו
נרגזים על החמס הזה שעושים לנו: לא די שלקחו את

- 150 —

כל רכוש הקהילה שעולה למיליונים, כגון הבניין הנהדר
של הגימנסי' ובניין הת"ת (התלמוד-תורה) שזה לא
מזמן הקמנו ושכללנו אותו, וגם הסאנטוריום בפרוור
העיר, וגם פה בחצר הקהילה לקחו את המאפי' של
מצות, בניין גדול ורחב-ידיים עם מכוניות (מכונות) וגם
את חדרי משרדיהקהילה לקחו לבית-דירה למנהל
המאפי' שלהם, ולנו נתנו את החדר הקטן (הצר) מהכיל
חמישה אנשים, אבל עינם צרה גם בזה. -- אני ושמאלץ
חיכינו לבואו של המנהל -- ופתאום שמאלץ הישר
באנשים הרגיש א"ע לא בטוב -- ובין רגע Yap‏ התקפה,
ועד שאני זעקתי לעזרה, נפח נשמתו הטהורה בחדרו
של המנהל. כמובן, שנזעקו כל העובדים של העירי"
והשמועה נפוצה בכל העיר והמונים נהרו לעירי'. את
הגוי' העברנו לדירתו וככה אבד לנו TY‏ אחד מנאמני
וישרי-לב שבעיר. San‏ על דאבדין ולא משתכחין.

ביום הרביעי

העיר כולה עמדה תחת הרושם של פטירתו הפתאו"
מית של שמאלץ. הוא הי' טיפוס של איש שנולד להורים
עניים -- והוא אהב לספר, PX‏ שמימי-ילדותו למד
לחסוך -- שכל פעם nya‏ הי' אצל הוריו רעב ללחם,
וכשעלה בידו לקבוץ כמה פרוטות הטמין ONIN‏ על התק-
רה -- וכך חסך פרוטה לפרוטה, עד שעלה בידו לקבץ
כדי הוצאות עד לאודיסה. שם עבד ועמל בתור פועל
שחור אצל הנמל -- ובו בזמן למד מלאכת המסגרות,
וכשבא לבנדרי הי' כבר אומן מקצועי. וב"ב (ובבנדרי)
נשא אשה ופתח בית מלאכה למסגרות. והודות לחיסכונו
בחיים עלה בידו לאט לאט להקים בית-חרושת הראשון
בבסרבי' למנסרות. -- היחס שלו אל הפועלים הי' om‏
ממש של אב לבניו -- הם אהבו וכיבדו אותו, בין בני-
ברית בין אינם בני-ברית. הוא דרש מהם שיקחו אותו
למופת שלא יבגדו ולא ישתו לשכרה. גם בעת עלה
לגדולה והי' בעל בעמיו ולקח חבל בכל המוסדות ותרם
בעין יפה לכל דבר שבקדושה -- לא סגר את המסגרי'
שהיתה בביתו. ובכל פעם אחרי עבודתו בביהח"ר
ובקהילה, איפה עבד -- כשבא לביתו עייף ויגע אהב
ללבוש את בגדי-מלאכה שלו ועבד כשעה או שעתיים
במסגרי'. -- הוא הי' חלוץ התעשי' בבסרבי' ושאף
לעלות לארץ בזמן מן הזמנים. -- וכשבאו הסובייטים
לב' (לבנדרי) החרימו את בית-החרושת שלו וגם הבתים
שלו -- והוא ידע מזה שעוד מעט וגם אותו יזרקו
מדירתו ‏ והלב ‏ לא יכול לשלוט על
הגיון, או להיפך - ונפל. ההלוי' היתה רבת-
עם. הספידו אותו אצל בית-הכנסת גם אחד מפועליו, גוי
רוסי שחיבב אותו, וכמובן אני שמתי מחסום לפי.

ימתקו לו רגבי אדמתו. ההלו' עשינו על pawn‏ של
חברה קדישא, בה עבד עד יומו האחרון באמונה.

ביום החמישי

החיים נכנסו למסלולם החדש, ורבים הצליחו
להסתגל לחיים החדשים. הרבה מאנשי שלומנו בחרו

ר' דב (בערל) אבלמן

במקצוע של ,שומרי"-ליל, ושומר מקבל משכורת כמו
פועל שחור ובתקציב של כל מוסד יש משכורת לשומרו.
אנחנו אין בידינו לברר, מדוע אצל הרומנים בכל הרחוב
המרכזי עם החנויות הגדולות די הי' בשני שומרים וכעת
כל חנות וכל מוסד צריך לשומר-ליל, כפי שאני ידעתי,
זהו ירושה מימי המהפכה, שה,קונטררבלציונרים"
השתדלו להזיק את הרכוש הממשלתי והוכרחו להעמיד
(שומר) על כל mam ma‏ -- ובכן ,השומרות" נעשה
למקצועם של יהודים שומרי-שבת, ,שבמלאכתם" זאת
אינם צריכים לחלל את השבת, גם ר' בערל אבלמן
שלנו נעשה לשומר של המשרד הנמצא בביתו. ובכל
לילה ולילה הוא נכנס למשרדו ומדליק את החשמל
בחדר-האוכל שלו לשעבר, ומשקיע כל ראשו בסוגי'
עמוקה, וכך הוא ,שומר" את הרכוש הממשלתי. יש בזה
עניין לא של פרנסה גרידא. גם אלה שעדיין יש להם
מחיסכונם מלשעבר מה למכור ומזה לחיות, ג"כ משת-
דלים למצוא איזה עבודה. OF‏ מביטים על כל INN‏ שאינו

-- 151 —

עובד כעל ,פרזיט", ז'א אוכל ואינו עושה. ואחד המיוחד
בין חוקי הקונסטיטוציה של סטאלין הוא ,מי שאינו
עושה איננו אוכל". ולמשל, ב' אבלמן אף שהוא מוכר
בכל יום am‏ מכלי-ביתו, הספסלים ושולחנות, והבע"ב
החדשים קונים בכסף מלא, אף הוא השתדל למצוא
עבודה מהוגנת, לפי גילו וכוחו לעבודה ואיזהו? --
עשומרות". ומהמשכורת הזעומה אי-אפשר |לחיות
וכששאלו את א' מנין הוא חי? IN‏ אמר, שהוא לועס
ואוכל ספסלים ושעונים, שולחנות ותשמישי-בית —
וכך מסתגלים לחיים חדשים, -- חיים שאין בהם עושר
וכבוד.

כיום השישי

היום נראו פנים חדשות אצלנו. בעיר קישינוב,
העיר המרכזית של הריפובליקה, שלחו את כל האנשים
שאינם בטוחים בהם בנאמנותם למשטר החדש, כל
בעלי-ההון לשעבר ומנהלי-המפלגות הפוליטיות. כמובן,
שבראש וראשונה -- את הציונים, ללא הבחנה אם
,החשוד" הוא זקן או נער, בריא או חולה. וככה נישלו
מאות אנשים מדירתם וממקומות-מגוריהם, והם באו
לעירנו, אף שהיא ג"כ בירת המחוז -- וצרורותיהם
בידיהם הם -- ביניהם גם חולי-הרוח. כגון התעשיין
ב. -- כמה הוא מסוכן למשטר הסובייטי ? -- כמובן,

השבוע

מוש''ק (מוצאי שבת קודש)

לביהכ"נ שלנו באו מתפללים חדשים מבתי-כנסיות
שננעלו דלתותיהם, כמו מביכ"נ של הקצבים, באו כמה
מתפללים, מבית-מדרש משניות ג"כ באו מתפללים.
התעמולה לכפירה עובדת במרץ רב. אבל בכל-זאת יש
שבאים לביהכ"נ גם קצינים מהצבא האדום AN‏
שלמראית-עין on‏ באים רק להביט במו-עיניהם בטכס
התפילות וכדומה. אבל להביט לעיניים המלאות רגשי-
קדושה בעמדם על סף בית-המדרש, אז תווכח לדעת,
שאמנם כי בתוך תוכם של נשמתם הם שואפים ועורגים
לקדושת-תפילה כמו האנוסים של האינקביזיצי' החדשה.

25 ,עומק הארץ" -- פנים הארץ.
26 ,שבת"גוי" -- גוי-של-שבת -- הממונה על כיבוי הנרות
והסקת תנורים בבתי היהודים (מנדלי מו"ס, רכ"ח) ;
כאן ההיפך : עשה טובות ליהודים.
+ ר' הערה 13 לעיל (אדם זה אף הוא נתון בצרה).
28 אי"ה -- ON‏ ירצה השם.

אנחנו עושים הכול כדי לאכסן אותם בדירות -- אבל
יודעי דבר אומרים, שזוהי רק התחלה ובמשרדי הממשלה
מכינים את החומר של חקירות ודרישות -- ואחרי
הבדיקות הללו, on‏ רוצים לשלוח ל,עומק הארץ" 5
יותר ממיליון איש. בק. (בקישינוב) גם VION‏ כמה
ממנהיגי הציונים וביניהם המנהיג ,המזרחי" הרב לוי
שטרנברג. סיבת מאסרו ,הם" מוסרים, לא מפני
ציוניתו, רק שהי' לו קשרים עם ממשלת חוץ. וכך
אסרו את העורך רוזנהפט וד' ויניצקי ואחר'. בבנדרי
אסרו גם את ראש העירי' לשעבר, איש זך-הנפש וטוב-
לב -- ליברלי במלוא מובן המלה. בשעתם של הקו-
זיסטים אסרו אותו, מפני שהוא כביכול היה ,שבת
גוי*"" של היהודים ובאמת San‏ על האיש הזה. הוא
תיקן ושיכלל את בית ה,תלמוד תורה". מעת בואו
להנהלת העיר, שונתה לעיר כלילת יופי. בעת כותבי
זאת, נודע לי שהוא איבד א"ע לדעת בהשליכו א"ע
לסיר של מים חמים. וכך אבד אחד מחסידי אומות
העולם.

היום בא אלי י. בלאנק, מנהיג הציונים של עירנו
איש יקר-רוח ושפך את לבו לפני -- ,והאי גברא בהאי
פחדא יתיב". '" הוא אומר, שלדעתו שגורל כולנו יהי'
כמו שבקישינוב, רק Of‏ עושים את עבודתם לאט לאט
- ור" הטוב ישמור צלי11,

ה שלישי

היום בעת התפילה דברו אודות השמועה, שהעיריי
עומדת להטיל מסים גדולים על בתי-כנסיות may‏
יאלצו את גבאי בתי כנסיות שיסגרו אותם, מפני
שהאחריות הם מטילים על הגבאים. ובכלל הגבאות
נעשתה ,למציאה" שאין עלי' קופצים. כמעט בכל בתי-
הכנסיות הפתוחים התפטרו הגבאים ממשרתם -- ורק
זקנים וישישים שאין להם לפחוד מאימת-הדין הם
מעמיסים על עצמם את ,נזר" הגבאות. אבל ON‏ תהי'
שאלה של אחריות עבור שילום המסים הגדולים, אז גם
on‏ לא ירצו ל,סכן" את רכושם, ועלי יהי' אי"ה 5
ביום אחד לקרוא לאסיפה של גבאי בתי-כנסיות. אבל
יהי' מקודם להכנס למשרד המסים ולהוודע בדיוק גודל

המסים ועל מי הוטלה האחריות. היום באו לביהכ"נ
הפליטים החדשים מרומני' שבאו לחסות בצל המשטר
הסובייטי. הם ילידי בסרבי' ובמשך הזמן קבעו דירתם
במחוזי רומני' הישנה -- וכעת ניתנה להם האפשרות
לשוב לארץ-מוצאם -- רבים ביניהם שעזבו הונם
ורכושם שרכשו וברחו מרומני' והלוואי שלא יאוכזבו.

- 152 —

ביוס הראשון

היום הגיעתנו השמועה אשר למשמע-אוזן Sonn‏
הנשמה : הדבר שבכל אומץ-הלב לחמנו כנגדו כבר בא.
נשואי התערובת כבר התחילו לחדור למחננו -- נכדתו
של הישיש ש. היום נישאה לגוי שחום-העין ורעדהלבב.
וככר מדברים על בת-ישראל אחרת, שעומדת להינשא
לאחד מקציני הצבא. חומה זו אותה שמרנו כבבת-עינינו,
פרצות נראו בה. והסדקים הולכים ומתרחבים. בתי-
ספר לילדי ישראל אין כבר בעיר הזאת. טהרת-המשפחה
-- אין. שמירת שבת -- אין. ON‏ גם נשואי-תערובת
יתרבו, אז אנה אנו באים ?.

היום ככר העברתי את משרדי מבית-הקהילה
לשעבר לחדרי אצל בית-הכנסת. פה בד' אמותי אשב
ולא אתראה בחוצות. יש שמתנכרים לי ואינם רוצים
להראות שבזמן מן הזמנים הי' להם איזה קשר אתי --
,השונא". אבל יש אנשים OF)‏ קשורים אלי בכל נימי
נשמתם -- גם אני בהלכי ברחוב יש שאני משים א"ע
שאינני מכיר את האנשים ההולכים ואינני דורש
בשלומם ומתחמק, שהם לא ידרשו בשלומי.

בפינה אחת ברחוב הראשי יש מרתף של עושה-
פחם, יהודי אדוק ושומר-שבת, ובכל פעם כשעברתי
על יד מרתפו הוא היה מקדים לי שלום בקראו בקול
רם ,, צפרא טבא לרבי !* אבל בעוברי היום ממולו והוא
ראה אותי קרא בקול, שאשמע: ,בוקר טוב, רבי!"
וני כדי למנוע את קריאתו זאת עברתי במכוון לעבר
השני שלא יראני. הקצינים, שעברו שם, הביטו עלי
אם אני הוא (זה) שקוראים אותו ‏ רבי. אז החלטתי
לקבוע משרדי ודירתי שם. בבית-הכנסת אשב ולא
אראה בצרתם. -- היום סגרו את בית מושב-זקנים שהי'
מוסד למופת עבור יהודים ישישים, עם ובלי משפחה.
האווירה היתה משפחתית-יהודית, והיום ציוו עליהם
למי שיש לו קרובים שילכו לבית-קרוביהם ומי שאין
להם קרובים -- אז הם שולחים לבית-זקנים משותף
עם גויים, וכמובן ששום איש מהם לא הסכים לזה והם

2 ,תחיל" -- תיאחז חיל, חלחלה, פחד.

0 ,צירלסהון" -- הכתיב של השם ניתן בזה כפי שהוא
במקור. הכוונה לרב יהודה-לייב צירלסון (תרי"ט -
תש"א), רבה הראשי של בסרביה. נהרג על קידוש השם
בשנות-השואה.

31 בי"ד -- בית-הדין.

= השי"ת -- השם יתברך (האלוהים, יתברך שמו!)

= ב"ב -- בני-ביתו.

+ ,הזן ומפרנס "HOW‏ -- הכוונה : יוסף סטאלין.

מתגלגלים בבתי קרובים וו"חוקים ועולמם חשך בעדם.

כיום השני

היום הייתי בקישינוב. ביקרתי אצל הרב צירל-
סוהן "", ידיד מאז. ומה איום המראה אשר נגלה לעיני:
גם הישיש הזה לא חסו על גילו ונישלו אותו מדירתו
הנדולה וגם את בית בי"ד '" החרימו ולהרב צירלסוהן
מסרו רק חדר אחד, בו הקים את הספרי' הגדולה אשר
לו, והוא יושב בודד כערבה ביער. הרבנית מתה זה
שבועיים והוא בהיותו חשוך-בנים נשאר גלמוד וערירי,
אין מי שישגיח עליו. רק אחרי השתדלותם של יחידים
באה אליו אשה זקנה אחת -- והיא מבשלת לו את
ארוחתו -- והרב בטוב לבו לא התרעם על מידת-הדיך
ורק דבר אחד מה שמרר את נפשו, והוא : שיש לו חיבור
גדול שעדיין לא נדפס. ובקשתו זאת ביקש ממני:
שאבטיח לו, שבאם יעזור לי השי"ת'" ואצא לחופש,
אטפל בהדפסת הספר, שהוא ספרו האחרון, ובו השקיע
מיטב חלבו ודמו. אני, כמובן, הבטחתי לו. ואני בקשתי
ממנו שיבוא אלי לב' (לבנדרי) ושם אשגיח poy‏ בעינא
פקיחא. אבל הוא ענה: הלא תבינו לרוחי, הריני כבר
זקן ושבע-ימים, ואני מוכן ומזומן שה' הטוב יקח את
נשמתי, ואני רוצה להיקבר בקבר אשר כריתי לי אצל
הרבנית שלי, שרבות עמלה וטרחה למען אוכל לישב
במנוחה ולהגות בתורה -- בדברו זאת זלגו עיניו דמעות.
גם מעיני ירדו דמעות בזכרי את עברו של הגאון הזה
שהי' אחד מיוחד ממנהיגי היהדות החרדית.

אני העירותי לשרידי היהדות החרדית בקי
(בקישינוב), מדוע הם לא מבקרים את הרב ולא משגיחים
עליו! אבל גם on‏ ענו, שפחד הממשלה עליהם, היות
;שהרב צירלסוהן נחשב להשונא aya‏ מס' 1" וגם
נוכחתי שמצבם שם עוד יותר גרוע ממצבנו אנו בב'
(בבנדרי) בהיות ק' (קישינוב) בירת המדינה, מפקחים
בשבע עינים על כל איש ואיש. חזרתי הביתה מדוכא
ונרגז,

ביום השלישי

היום קיבלתי ע"י הדואר העתון ;הכוכב האדום"
בשפת אידיש. כמובן, התוכן כולו הוא ,פרוליטרי"* ורק
השפה היא יהודית -- וכל העניינים והמאמרים מועתקים
ברובם מעיתונים רוסיים. המדובר הוא -- טובת
הקולכוזים והאיך אדם שעובד במרץ בקולכוז
הוא יכול לפרנס את ב"ב * בכבוד. והידיעות הן מה
שמתרחש בעולם הסובייטי ושירות ותשבחות jo,‏
ומפרנס יוסף"''. אבל מה שהדאיג אותי ביותר הוא
בקוראי את ההלל הגדול שגומרין על הסרט “oan,‏

— 153 —

ניצקי" ** בו מתארים -- את -- אותו הרשע שהשמיד
אלפים מישראל על לא חמס בכפם, כגיבור הלוחם
לחירות העם כדי להציל העשוק מיד עושקיו. ושאלתי
את נפשי: רבש"ע! וכי עד כדי כך ירדו למצב של
טמטום הלב וחוסר-הרגש שמעריצים את האיש ששפך
דם נפשות מישראל ואין דמיון בהיסטורי' השותתת
דם שלנו, לאכזריותו והתעללותו באחינו ואחיותינו
הוא שפתח את בטני בנות ישראל והכניס שמה חתול...
ותפר את הקרע, כדי שלא ליתן לה גם למות במנוחה !
ואיפה זה נדפס העיתון? -- לא בהונולולו, רק appa‏
כירת אוקראינה, של אותה אוקראינה שאין עיירה אחת
שאין (בה) בית-עלמין מיוחד לקדושי שנת ת"ח ות"ט.
והאם לא ינקו ** משדי אמותיהן האגדות על החתן וכלה
שבכל עיירה ועיירה שנהרגו מות קדושים ע"י חיילי
אותו הצורר ימ"ש'* חמלניצקי ומפני שהממשלה
מעוניינת בתעמולה כזאת של הידוק-הקשרים, Pa‏ רוסי'
ואוקראינה. והוא, חמלניצקי, כביכול הי' זה ששאף
לקשר בין שני העמים הללו ולכן עפ"י ציווי של
,הפריץ" on‏ מצווים ועושים גם את המלאכה הבזו"
הזו של הילול לעבודתו ,הטמאה" של אחד מגדולי
הצוררים של עמינו ועל כגון אלו אומרים שיורקים
בפניהם והם עושים את עצמם כאלו גשם יורד. וכדי
בזיון וצער, ואוי לנו שכך עלה בימינו. -- --

ביום הוביעי

היום הלכתי למשטרה לקבל את תעודתי, תעודת-
הזהות. יצאתי ב"ה OY‏ תעודה הניתנת על-סמך סעיף
8 מתקנון של התאזרחות. בזה יצאתי ב"ה בשלום,
מפני שהיו כאלו שקיבלו תעודותיהם על-סמך סעיף
9, וזה יותר גרוע. וכפי ש,יודעי חן" אומרים, שבעלי
הל"ח הם רשאים לגור רק בערי-השדה ולא בבירות
המדינות של סס"ר -- ואסור להם לקבל משרה אחראית
במנגנון הממשלתי -- ובעלי הל"ט on‏ מועמדים להישלח
לארץ גזירה לסיבירי'. לבי עליהם, הלוא ביניהם ישנם
אנשים ישרים, וגם חרדים לדבר ד', ומעולם לא ניצלו
את מי-שהוא, ואין עוול וחמס בכפם, רק עוונם היחידי
הוא, שהיו בעלי-חנויות. והם, בעלי המשטר החדש, לא

= ,חמלניצקי" -- בוגדן חמלניצקי הידוע בתולדות ישראל
כאחראי למותם במיתות משונות של יהודי דרום-רוסיה
בימי הגזרות והפרעות בשנות ה' אלפים ת"ח ות"ט
(1648 -- 1649), הנקראות על שמו.

= כוונת המחבר, כאן ולהלן, שהכותבים באותו עיתון
סובייטי באידיש OF‏ עצמם יהודים, שבילדותם שמעו
בוודאי במו-אוזניהם את סיפורי-הזוועה הללו...
ז+ ימ"ש - ימח שמו.

רוצים לדעת, שהיהודים האלו היו תחת חסותה של
ממשלת רומני', ובמשרדי הממשלה לא נתנו ליהודי
דריסת-הרגל, ומפני ההכרח שלחו במסחר ידיהם. אבל
שגורה בפי הקומוניסטים האימרא: ,מוסקווה איננה
מאמינה לא לדמעות ולא לדברים בעלמא". on‏ מביטים
בחשד על כל בו"ד (?) וחושדים בו שהוא ממתנגדו
של משטרם.

היום הייתי במשרד המסים, להוודע אודות מסי
בתי-הכנסת, Tay awl‏ בנו של אחד מעשירי-העיר
לשעבר, שהחרימו את כל רכושו -- וכעת שומה poy‏
נוסף לזה להכניס לאוצר-המלוכה מאה אלפים רובל.
והבן הזה עמד ודמעות נזלו מעיניו והתחנן באומרו,
הלוא כל רכושנו הי' בנכסי-דלא-ניידי וכיוון שאת אלו
החרימו -- מנין לנו כסף לשלם עבור החובות שחייבנו
ע"ס ועל-סמך) הנכסים הללו+! שנית, הלוא זה משפט
סדומי, מכיוון שאנו היינו חייבים עבור קניית הנכסים
וכיון שאתם קיבלתם הרכוש, אז גם החובות קיבלתם.
אבל הפקיד באחת, באדישות שלו: poy,‏ לשלם ואם
לא נעביר את העניין לבית-המשפט ושם בוודאי יחייבוהו
חובת מאסר". yan‏ התמוגג מדמעות, אבל כל זה ללא
הועיל. ,במוסקווה לא מאמינים..." כשבא תורי ניגשתי
להפקיד ואמרתי את שמי, אז אמר בלגלוג על שפתיו:
.כפי שאני רואה, אתה לא רוצה לעזוב את משרת
הרבנות, ובכן להווי ידוע לך, שאתה תצטרך לשלם
ארבעים אחוז מהמשכורת שלך בזמן שעובדים ופקידים
אחרים משלמים רק שני אחוזים ממשכורתם". וכשה-

%
1

Zz,
us
₪
-
2
:יי‎
₪
| 4
: ₪
| +
1
3
a
ורנ‎

-

CLIC
ר‎

שרה ב

Lu LCCC

okt LEN ,סא‎ CORLL GA

ו
t‏
|
| בב הת רא'וג'ם יאשיםרטנים ער SS‏ נער ג
| ו as‏ בצ שר גב

יהארבי; הוא רברון

ו
{ ידי
=

1
.
i

| ר'קררויפיט
ב

“SRP sep‏ יב 22 היא טיט יהי mis‏ :יאק ן
els ,‏ יבג “yy‏
|

אי

qa

לן

oud‏ בי יט 8“ הרתיב בדד שירתכיו אנש תבזוך
שא ss VOT‏ ודאר per)‏ ; 'טיינם יה 0 rraampa‏
VOT‏ ראניר וקל לוכ יזכרגב הוא |
שער הפנקס של חברה-קדישא בּבּאַנדאַר
(הספריה הלאומית והאוניברסיטאית, ירושלים)

ee eee

עירותי לו, שאני עובד ב,חברה-קדישא" לא בתור רב
רק בתור מנהל ופנקסן, ענה לי: בכל זאת, הח"ק היא
איננה מוסד ממשלתי וכל העובד במוסד כזה עליו לשלם
0 אחוז מס". ובדבר ביהכ"נ אמר לי, שיש בדעתו
מקודם להטיל עליהם מס-ביטוח, מפני שלדעתם הבתים
הללו an‏ רכוש המלוכה וסוף-כל-סוף יעברו לידי
המלוכה, yoo‏ עליהם לרשום אותם בחברת-ביטוח
ועלינו לשלם את המס-ביטוח. אני לא עניתי לו דבר
וכשרציתי להיפרד ממנו -- אמר לי: ,יש לך דרך אחת,
והוא : להשתדל שימסרו לנו כמה מבתי-כנסיות שבעיר,
ואז נקל מעליך עולך" -- אני השבתי לו, שמעולם לא
אשתדל אצל מי שהוא שימסרו להם את בתי-התפילה
שבהם התפללו אבותינו ז"ל, ויצאתי ממנו שקוע
ברעיוני הנוגים. -- ואני חושב חשבונו של בורא עולם :
האם אחרי חורבן היהדות בפולין גם היהדות הבסרבאית
תיררב ? על סף הדלת פגשתי את הישיש ר' צבי גולדיס.
הוא הבין לרוחי ואמר בקול רם : ,רבי, אל יאוש, כתוב :
;כי אני ד' לא שניתי ואתם בני-יעקב לא כליתם"
(מלאבי ני ו') ;

ביום ההמישי

בעיר פרצה מגפת טיפוס, אשר רבים חללים הפילה
בתוכם גם חבר בית-דיני, הרב ר' אברהם חיים אשכנזי
ז"ל, נצר ממשפחת אדמו"רים מפורסמים, ועלי הי"
לטפל בקבורתם. היו מקרים, שהנהלת בית-החולים לא
רצתה למסור לידינו את גוויות המתים, להביאן לקבר
ישראל, ואני לא שקטתי והודות להשתדלותי אצל

38 פירוש : על AX‏ מעשיכם הרעים לא הושמדתם, כי כן
הבטחתיכם, |

₪9 צ"א -- הצבא האדום,

= דברים כ"ח, ס"ו.

מצבות הפוכות בבית-הקברות בבנדרי
(מאוסף הרב אפרתי)

מנהל-רכוש העירוני, שהוא סגן יו"ר העירי' mim‏
פיקוחו נמצאו בתי הקברות בעיר, עלה בידי להביאם
לקבר ישראל. היום הי' גם מקרה של איבוד עצמו
לדעת של ח. ק., אחד מגדולי הסוחרים בעירנו שהפיל
א"ע מהרכבת -- בנסעו לעיירה הקרובה. גם את גוויתו
לא רצו למסור לנו, אבל בקושי הוצאתי את גוויתו
והובלתי אותה לבית-הקברות, וקברתיה בשורה של
מאבדי-עצמם-לדעת, שאותה חנכתי מעת בואם של
הצ"א '" לעירנו. בהיותי בבית-הקברות סיפר לי השומר
מרקו, שאתמול באו ow‏ עובדים מהעירי' ולקחו
מהקרשים שאני הכינותי וקבצתי שם, כדי שלא אצטרך
לבקש שהם יתנו לי עבור ארונות-מתים ממחסנם.
שם הכינותי גם אבנים מידי אנשים פרטיים עבור
הקמת מצבות. אני צלצלתי לה,חבר"-המנהל ושאלתי,
באיזה זכות הם לוקחים מרכוש הפרטי של מוסד שאיננו
ממשלתי וע"ז ענה לי, שרשות בידם להחרים כל דבר
שהם צריכים לסלילת כבישים שהם צורכי הצבא. אני
הזהרתי את שומר ביה"ק, שלא ירשה להוציא בלי
נוכחותי שום דבר עד שיודיעני ואז אבוא לסדר פרטי-
כל שהם יחתמו שלקחו מה שלקחו, מפני שיכול להיות
שאח"כ ידרשו ממני דו"ח מהדברים שקניתי בכספי
המוסד. נתקיים בי : ,והיו חייך תלואים לך "TI‏

— 155 —

צבי (גרש) סובול (חדרה)

עדות

ב"1936 קשר שר החוץ הרומני, טיטולסקו, קשרים
הדוקים ay‏ ברית-המועצות ובעקבות אלו הוקם מחדש
הגשר על הדנייסטר, שנהרס עם כיבושה של בנדרי
ע"י הרומנים. בכל ap‏ היתה עוברת על פני הגשר
רכבת -- ללא נוסעים -- בכיוון בנדרי-טיראספול,
הלוך ושוב.

נשלחו יהודים נוספים מבנדרי לגירוש כ;אַלמנטים
בלתי-בטוחים".

473 ביולי 1941, כמדומה, פלשו הגרמנים לבנ-
דרי וגייסו את כל הנוער לעבודות"הצבא. לשכת
הגיוס התמקמה בבניין הגימנסיה שוורצמן לשעבר.
במהלך הקרבות נהרס המבצר (ה;קרפוסט") וכל העיר

המזה של הדנייסטר
(ברקע -- הגשר שעליו עברה בכל יום, הלוך ושוב,

רכבת-נוסעיים ריקה

Ways‏ כארבע שנים, 2872 ביוני 1940,. כבשו
הרוסים את בנדרי, בכלל כיבושם את בסרביה 491"
קובינה. חצי שנה לאחר הכיבוש הגיעו לבנדרי אנשי
ה,נקוו"ד" בליווי חיילים ואסרו את האזרחים שנחשבו
בעיניהם כ,אלמנטים בלתי-נאמנים" ו,קולאקים" (יהו-
דים ונוצרים), ציווּ להכין מזון ליומיים yor‏ מטלטלים,
ושלחו אותם, יחד עם משפחותיהם, בשיירות (;אָטאַ-
פים") לגירוש בסיביר. pa‏ המשולחים -- טוביה
אוורגון, apy?‏ אוטשאקובסקי, העסקן הציוני החשוב
ישראל בלאַנק ורעייתו סוניה, משה פרוקופייץ. חוסלו
כל אירגוני הנוער הציוני -- +,מכבי", ,השומר-הצעיר",
,גורדוניה" וכו'. היהודים שלא נגעו ona‏ לפי-שעה
לרעה, הסתדרו בעבודה ציבורית ובחנויות הממ-
שלתיות.

2272 ביוני 1941, כשהתקיפו הגרמנים את רוסיה,

-- בנדרי -- טיראספול.)

andy‏ באש. להבות-השריפה נראו בטיראספול שמעבר
לדנייסטר.

לפני הכיבוש הגרמני הודיעו הסובייטים ברדיו :
,הרוצה לעזוב את בנדרי, Sop‏ להצטרף ל,אָשלונים"
שהוכנו למטרה זו". רוב יהודי המקום הצילו את נפשם
מהגרמנים בבריחתם ברכבות שהשלטון הסובייטי הכין
מבעוד-זמן. את החולים wean‏ באלונקות ובעגלות
לתוך קרונות-הרכבת. בין הנמלטים היה גם ר' אליעזר
סובול, שהיה חולה בסרטן, ומת בדרך נדודיו ליד
דנפרופטרובסק, והובא שם לקבורה עלדידי בניו.

ביולי 1945, כשהשתחררתי מן הצבא, חזרתי
לבנדרי ומצאתיה חרבה, כי הרוסים ירו מהכפר פרקני
על הגרמנים והרומנים שהתבצרו בעיר לפני נסיגתם.
בהיכנסי העירה מצאתי כמאה יהודים, ואח"כ נוספו
andy‏ גם יהודים שהגיעו מן ה,אווקואציה" -- השילוח

— 156 --

)195873 נאלצו הרבה יהודים לעזוב את בנדרי, כי
רוב המזון הועבר למרכז רוסיה ובעיקר למוסקבה,
והיוקר היה לבלי-נשוא ; מאלה חזרו Any‏ לעירם).

מירה גבע

גיא-ההריגה ש

2273 ביוני 1941 נכנסו הרומנים לבנדרי.

הסבתא חייקה קוגן (לבית אימס), רעייתו של
הרש קוגן, יחד עם נכדה ליובה ואשתו, התכוננו --
כמרבית תושבי העיר -- לעלות על הרכבת שנועדה

2

2

ל
Ss‏

2

Sone
לה‎

as SNe
is

בנדרי הפכה מחדש למקום-מרפא.
כיום היישוב היהודי בבנדרי מדולדל ומדוכא
וממשיך קיומו העלוב. -- --

מירה גבע היא נכדתה של
חייקה קוגן (לבית אימס).

ליד המבצר

ואשתו. אולם לאסונם, AN?‏ הרכבת לפני הגיעם למקום
והם נשארו בידי הרומנים, שעה שהנאצים כבר נכנסו
לבנדרי.

הפאשיסטים הרומנים אספו לראשונה את היהודים

aes
Sots
ל‎

ר

sores

SOO
Se

7
ie
7

אל א
עי

בי אי

יי

הריסות ביתיהקברות הישן בבנדרי

להוביל את כל תושבי העיר, שרצו בכך, לצאת לאַ-
זוקואציה לפנים-רוסיה. כשהם הגיעו ל,אָשלון", לקבו-
צה הארוכה ברכבת, נזכרה אשתו של ליובה, כי שכחה
איזה חפץ בבית; היא העריכה, כי עוד יהיה סיפק
בידה לחזור לביתה, לקחת את החפץ האמור, לחזור
מהר ולהספיק לעלות על הרכבת היוצאת. הסבתא
אמרה, כי לא תסע לבדה ותחכה לשובם של ליובה

הוקנים של העיר, הובילום אל המבצר. גם הסבתא
נסחבה עם האחרים, יחפה, לאורך דרך של שישה
קילומטרים. בהגיעם למבצר ירו בכל הזקנים וביניהם
₪ שמואל אינוס וקברום בקבר-אחים. לאחר-מכן אספו
יתר שרידי היהודים ולאחר שהומתו, נקברו ליד הקר-
בנות האחרים.

גיאזהריגה זה ליד המבצר היה ה,באבי-יאךר"
של בנדרי.

-- 157 —

ד''ר ת. לביא-לוינשטין

הסכם טיגיניה והגירוש לטראנס-דניסטריה

,הצבא הרומני עבר את נהר הפרוט ב-2 ביולי
1, ובסרביה כולה נכבשה רק ב-26 ביולי. בד5 ביולי
כבר בוצע הטבח ביאדיץ, -- נרצחו 500 יהודים. 672
ביולי -- 60 נרצחים בנובוסיליץ. ב-7 ביולי — 10
בפירליץ, מחוז בלצי; ב-8 ביולי --- בבריצ'ני ובליפ-
קאני. הרשימה היא ממש אין סופית... בבלצי היה
הטבח הראשון ב-11 ביולי," וכך ממשיך בעל-הכרוניקה
לשזר את המאורעות.

גירושם של יהודי בסרביה הוצא לפועל בבת-אחת
בספטמבר 1941, לאחר שבחודשי-המלחמה הראשונים
הושמדו למעלה ממחצית תושביה היהודיים. מקום
הגירוש היה טראנסדינסטריה, מושג גיאוגרפי חדש
שניתן לשטחים שבין הדנייסטר לבין הבוג.

3072 באוגוסט נחתם בטיגיניה (היא בנדרי) הסכם
בין הגרמנים לבין הרומנים ביחס לטראנסדניסטריה.
על החתום מטעם הרומנים גנרל-בריגדיר טאטריאנו;
ומטעם הגרמנים גנרל-מאיור חאופי. זהו הסכם בין שתי
מפקדות צבאיות, ולא בין שתי מדינות -- כך מדגיש
ברוסאט.

סעיף 1 של ההסכם קובע, שרומניה אחראית
לביטחון, למינהל ולניצול הכלכלי של טראנסדניסטריה.
דרכי-התחבורה כפופים, לפי סעיף 3, למפקדה גרמנית.
ההגבלות אינן מצטמצמות בכך בלבד. בסעיף 4 נאמר :
,בראש המינהל בטראנסדניסטריה Tay?‏ אדמיניס-
טרטור רומני. למען האינטרסים המשותפים של המלחמה,
הוא יהיה קשור בהחלטות המפקדה הצבאית העליונה"...
לראש האדמיניסטרציה הרומנית בטראנסדניסטריה
מוסיפים פיקוד גבוה מהמינהל הצבאי הגרמני, לשם
ייעוץ.

בנוגע ליהודים נאמר : ,העברת היהודים אל מעבר
לבוג מזרחה איננה עדיין אפשרית. משום כך יש
להחזיקם במחנות-הסגר ולנצלם לעבודה, עד אשר
תהיה אפשרות להעבירם מזרחה".

מאקס מינץ, שחיבורו הנ"ל היתה עבודת-דוקטורט
במשפטים, קובע, שבהסכם מטיגיניה הכריחו את

הרומנים להעביר את כל היהודים למחנות-הסגר..
מוזר ממש, שעדיין נמצאים מחברים השואלים: ;מי
יזם את גירוש היהודים לטראנסדניסטריה?" ברוסאט
סבור, yw‏ התוכנית והן ביצוע הגירוש לטראנס-
דניסטריה בתנאים איומים, נעשו אך ורק ע"י הרומנים...
למעשה, אין אפשרות למצוא השפעה גרמנית בטראנס-
דניסטריה.

בדבר אחד מודה גם ברוסט: אמצעים אלה מצאו
חן בעיני הגרמנים. לברוסאט היתה ההזדמנות לחקור
כתכייד של הגנרל האנסן, ראש המשלחת הצבאית
הגרמנית ברומניה. ברשימה מ-17 באוגוסט 1942 מוסר
האנסן על פגישתו oy‏ המארשל אנטונסקו, שבה מסר לו
מנהיג רומניה ,הודעות אשר בוודאי ישפיעו לטובה
על היטלר ויגבירו אצלו את הרצון הטוב לרומניה",
ככה כותב האנסן. מלבד ההודעה על ,המאמצים
המתמידים בשטח הצבאי והכלכלי הנעשים ע"י רומניה
למען המטרה המשותפת", מוסיף המארשל, שבסרביה
ובוקובינה הן נקיות עכשיו לחלוטין מיהודים (והאנסן
מוסיף: CIN,‏ ידעתי שהודעה זו איננה אמיתית בדיוק")

כידוע הוחלט על ;הפתרון הסופי" בוועידה
המפורסמת בוואנזיי 2073 בינואר 1942.

האמת היא, שהצבא הרומני, אפילו האזרחים,
השתתפו בפרעות. אבל כל הפוגרומים האלה פרצו רק
באזור-הקרבות ממש. כאן ניתן להסיק מסקנה נוספת :
כשם שאנשי העולם התחתון של החברה האזרחית,
איכרים בורים או אנשים ממעמד מפוקפק, היו נוהרים
לשדוד את הנרצחים, כן גם החיילים הרומנים אמרו
לעצמם: היהודים הם בין כה וכה חללים-בכוח -- הבה
נחסל אותם אנחנו. מבחינה מדינית הם השביעו את
רצונם של האדונים הגרמנים, ואילו מבחינה מעשית
נהנו מכל אשר שדדו מהיהודים.

ועם זאת רצו הרומנים להתחמק מאחריות להשמדת
היהודים. בדו"ח מס' 3 מהמחצית השניה של אוגוסט
1 נגמסר :

-- 158 --

הרומנים גירשו אלפי נכים וילדים בלתי מוכשרים
לעבודה מבסרביה אל האזורים שבתחום האינטרס
הגרמני. כתוצאה מכך גורשו בחזרה 27500 יהודים אל :
סוואנטיה, מוהילוב-פודולסק ויאמפול. pan‏ על המפה
מראה לנו, שיאמפול ומוהילוב נמצאות בעבר המזרחי
של הדנייסטר, מול מחוז סורוקה, בכניסה לטראנס-
דנייסטריה צפונה לבסרביה.

בהסכם מטיגיניה בסעיף 7 נאמר: ,העברת
היהודים אל מעבר לבוג מזרחה איננה אפשרית לעת-
עתה". המשפט הזה מעיד על כך שהיתה נכונות מלאה
מצד רומנים להסגיר את היהודים לידי הגרמנים. אחת

אורל מרקולסקו
במחנה-הסגר בטראנסדניסטריה (1943)

,ב-30.8.1941 נחתם בטיגינה הסכם ל,טיהור אתני',
כלומר -- לגירושם של היהודים אל הטריטוריה הח-
דשה שתימצא בהנהלה רומנית ובפיקוח גרמני --
טראנסדניסטריה".

(,,יהדות בסרביה", עמ' 482(

;סכם טיגינה בנוגע לטראנסדינסטריה נחתם
רק ב-30 באוגוסט 1941. השליטים הרומנים הביעו

הסיבות היא גם שאיפת הרומנים לרכוש לצדם את
תושבי המקום, הן בבסרביה והן בטראנסדניסטריה.

אם נביא בחשבון כל זה, אין להתפלא על כך,
שעל אף העובדה שבטראנסדניסטריה היה מושל רומני
כבר מ-19 באוגוסט 1941, ועל אף ההסכם אשר נחתם
3072 באוגוסט עם רומניה ביחס לאזור זה, ממשיכים
הדו"חות של ה,איינזאצגרופן" למסור על חיסולים אשר
בוצעו ע"י גרמנים.

(מתוך ,,על אדמת בסרביה", קובץ א',
עמ' 151 -- 157)

דחי החדו החדהה החד ההזה היה

אז בצורה ברורה את תוכניתם. ב-3 ביולי 1941 נאם
מיכאי אנטונסקו, סגן ראש-הממשלה, באוזניהם של
ראשי הממשלה הרומנית שנשלחו אל בסרביה ובו-
קובינה, המפקחים המינהליים והפראטורים: ,מבצע
הטיהור האתני ייעשה על-ידי הרחקה או בידוד במח-
נות-עבודה, במקומות שמשם לא תהיה אפשרות להש-
תמש בהשפעה מזיקה וזה נוגע לכל היהודים וכן לבני
אומות זרות אחרות, אשר נאמנותם מפוקפקת. אם
להשלמת הטיהור האתני יהיה הכרח גם בהגירה
כפוייה, יודיעו עליה השלטונות המחוויים ויפעילוה

כלפי האלמנטים היהודים, מכיוון שאין להם מה

לחפש בבסרביה או בבוקובינה/"
(מ. קארפ, ,,הספר השחור", כרך ג',
עמ' 91)

(בנושא זה ידועה לנו גם הצהרתו
של TW?‏ אנטונסקו, ב-8 ביולי 1941.)

,ב-1.9.1941 הודיע המפקח הכלכלי של המשטרה
למפקד הז'נדרמריה במחוז טיגינה על-ידי מברק ב-
צופן, כי 672 בספטמבר יתחילו בגירוש היהודים
בקבוצות של אלף איש ודורש ממנו להכין mpm‏
ז'נדרמים לליווּי וכן עגלות להעברת המטען".

(מ. קארפ, , הספר השחור", כרך ג',
עמ' 85 -- וכן תעודה מס' 73, עמ'
17 — 116.)
בדו"ח מס' 88, מ-19.9.1941, מדובר על מצבם
של יהודים מטיגינה, ,שרוכזו במחנות וסודרו בעבו-
דות שונות. בחלקם נועדו להשמדה. בדרך כלל ניתן
להבחין במגמה אנטי-יהודית ADIN‏ אצל האוכלוסיה
חרומגיה"
(,יהדות בסרביה", אנציקלופדיה של
גלויות, עמ' 474).

— 159 —

מאיר גרינברג, VAY‏ (תל-אביב) ג"ל

ae ts -

שני מעגלים סימנו את כליונה של קהילת בנדרי.
את המעגל הראשון פתח המשטר הרומני הפאשיסטי,
שהרים ראש לאחר עלייתו של היטלר לשלטון בגרמניה
ב-1933, המשדשש שנים הרחיב את השפעתו על om‏
היהודים בבסרביה עד שנת 1938. ואם החלו רדיפות
נגד יהודים בכלל בתחום שלטונו של משטר-אימים
זה, הרי על יהודי בנדרי הוגבר הלחץ ביתר-שאת,
משום שבעיני השלטונות הרומנים נחשבו יהודי בנדרי
בכל שנות השלטון הרומני כבולשוויקים,. מחמת קרבתה
של עיר זו לדנייסטר, שמעבר לו עיר-הגבול הסובייטית
טיראספול. קרה, איפוא, לא פעם, שאחדים מיהודי
בנדרי, אשר בדרך כלל היו מהימנים ומקובלים כאזרחים
לויאליים על השלטונות, הוזמנו למשרדי ה,סיגוראנצה"
לענות על השאלות או להסביר פעולות שמאלניות,
שידם לא היתה בהן כלל. התפתחות העניינים בכיוון זה
החמירה עדיכדי-כך, שבערבים היו מפחדים לצאת
מפתח-ביתם בגלל התנפלות טירוריסטית של ,ארגוני
הימין" שפעלו בשמו של ,משמר-הברזל" הידוע לשמצה,
בפיקודו של רומולוס ברטיאנו: הללו היו מתנפלים על
אנשים ברחוב. הנוער היהודי התארגן להגנה עצמית.

הרדיפות הגיעו לשיאן עם הוצאתם של עורכי-הדין
היהודיים מלשכת עורכי-הדין; ידועי-שם ביניהם כגון
-- יפים בוריסוביץ רובשבסקי, ויטקה זמורה, פינקוס
גרינברג, בוריס טיטינר ואחרים, לא העזו להיכנס לבתי-
המשפט לאחר שנשללו מהם כל זכויותיהם.

עוד בטרם נסגר מעגל-הרדיפות וכבר נפתח בפני
יהודי בנדרי מעגל שני שהתחיל oy‏ כיבושן של בסרביה
ובוקובינה על-ידי ברית-המועצות ב-28 ביוני 1940.
הטרגי הגורלי הוא, שאם בעיני המשטר הפאשיסטי
נראו יהודי בנדרי כבולשוויקים, הרי הרוסים ראו בהם
טרוצקיסטים, שאינם ראויים לאמון. ולא רק בעלי
פרנסות , בורגניות"-כביכול, אלא אפילו היהודים שנמנו
ay‏ הפלג הקומוניסטי שבציבוריות היהודית כגון
רדיבוים, אייזיק קופמן, יוסקה גלפרין, ברל ספיבק
מקאושני ואחרים, היחס אליהם לא היה יותר טוב מאשר
לכל יהודי ,בורגני" אחר. אך לא רק היהודים נפסלו

בעיניהם, אלא AN‏ הקומוניסטים הנוצרים כמו: האחים
ביצ'קוב, איוון קופטוננקו ורבים אחרים ראו את עצמם
לפתע -- להפתעת כולנו --- במצב קשה מאוד ואכזבתם

אחרי

חור בנ ה

מהמשטר הגואל, שהזדהו עמו כל-ימיהם, היתה לאין-
שיעור.

תוך שנה אחת בלבד -- מה-28 ביוני 1940 ועד
ליום המצמיח רעות -- ה-22 ביוני 1941 -- היום בו
התקיפה גרמניה לפתע את ,בת-בריתה? -- ברית-
המועצות -- נפגעה שלמותה של קהילת בנדרי עד-
כדי-כך, שידידים וחברים משנים רבות נעשו זרים זה
ליה, מתוך שהתייחסו איש אל אחיו בחשדנות ואי-
אמון, מחמת חוסר הביטחון לגבי תפקידו של החבר
במסגרת-עבודתו תחת עול השלטון הקומוניסטי.

שליטי ה-נקוו"ד גילו את שיטתם: מפעם לפעם
היה נעלם יהודי זה או אחר; וכאשר הגיעו הבשורות
הרעות -- לא העז מי שהוא לפנות למוסדות המתאימים
לברר סיבת הדבר, ולהשתדל לסייע, כפי שנהוג לגבי
אנשים עצורים בסרם הוכחה אשמתם. כל פנייה שהיא
נתפרשה מיד כעין זיקה פוליטית, ולכן נמנעו מכך כל
מי שעדיין היה חופשי לעשות כך, שלא להחשיד את
עצמו, ועם כל הכאב והצער -- נאלצו להסב את גבם
שיתקבל רושם, כאילו העניינים ברורים ומובנים
מאליהם, ואין להרהר אחריהם..

הנעלמים הראשונים היו: יוסף הלפרין, העו"ד
יפים רובשבסקי, משה זופשטיין, מישה קישינובסקי,
פישל בנדרסקי (מהחנות לדברי-ברזל בקריפוסטנוי)
ואחרים.

ההתעללות ביהודי קהילת בנדרי הגיעה לשיא
ביום המר הבלתי-נשכח, ה-13 ביוני 1941, בו ביום
לפנות-בוקר פשטו אנשי הנקוו"ד כזאבים רעבים --
כמו בכל ערי בסרביה ובוקובינה -- ועצרו בברוטליות
וללא כל סיבה סבירה כל מיני אנשים על לא עוול
ככפם,

באותו זמן התקיימה ועידת עורכי-הדין של
הרפובליקה המולדאווית בקישינוב, בה השתתפו גם
עורכי-דין מבנדרי כגון גרינברג, קרוסון ועוד, כשחזרו
לביתם, עם גמר הוועידה, שמעו לתדהמתם על מעצורים
בקרב קבוצה גדולה של יהודי בנדרי; הללו הוגלו
בתוך קרונות, שנועדו לבהמות, כשהם מפורדים
ממשפחותיהם: הגברים בקרון אחד וכל יתר בני"
המשפחה בקרון אחר. היה ברור לעין כול, שזוהי
אכזריות סדיסטית שתוכננה במוחות מעוקמים ללא זיק
אנושי בהם. בין העצורים האלו נמצאו: אליה אברמו-

-- 160 —

ביץ', שבת'ל מריסיס, שורה שינפלד, גנדלמן פנקוס
גרינברג ואחרים.

אין בכוח עטי לתאר אוז סבלם של העצורים האלה,
בני קהילתנו, ואת מצבם הבלתי-נסבל: כשראינו את
הכפייה הבלתי-אנושית להינתקות אבלתז-המשפחות
מיקיריהם תהינו, עד היכן יכול אדם להגיע בסבלו!
רק נביא עובדה אחת ונשאיר לקורא שיסיק בעצמו
את המסקנות...

האבות אשר שמעו את קולות נשיהם וילדיהם
מהקרון השני, שהיה קשור לקרון שנמצאו בו הם עצמם,
לא היו מסוגלים להושיעם ולבוא לעזרתם של קרוביהם,
אשר בכל הטלטולים במשך ימים רבים היו נתונים
לסבל נפשי וגופני ללא-נשוא. המבוגרים נאלצו לעשות
צרכיהם בנוכחות ילדיהם הקטנים, בגלל ההסגר
והצפיפות האיומה. הקרונות היו סגורים מכל הצדדים
ומחמת החום הכבד ששרר באותו חודש יוני היו אנשים,
נשים וטף ערומים-למחצה: ואם לא די בכך הרי החזיקו
את האנשים האלו שלושה ימים בתחנת הרכבת לטעינת
טחורות ,בנדרי פרוואיא". בסביבה התקהלו מאות
אנשים מתושבי בנדרי שבאו להיפרד מקרוביהם;
מבוכתם היתה גדולה, כי לא ידעו לאן עומדים לשלוח
את קרוביהם והאם ומתי יוכלו לראותם שוב. לא ידעו,
האם מקרה כאן או חלק מתוכנית : למה דווקא אלה ולא
אחרים! -- לא נמצא מי שמוכן לענות לשאלה זו.
יהודי בנדרי עדיין לא ידעו שזאת היא רק ההתחלה
וההמשך שיבוא ירוקן את העיר מיהודיה ויביא את
קחילתנו לחורבנה הגמור.

גיוס הצעירים עם פרוץ המלחמה

עם פרוץ המלחמה קיבלו כל הצעירים צווי-זגיוס
מידיים. מקום הגיוס היה בבנין הגימנסיה הממשלתית
לנערים, מקום aw‏ שהינו שמונה שעות: מבעד לחלו-
נות ראינו טייסת גרמנית מפציצה את מסילת-הברזל
שבין בנדרי לטיראספול. אותה שעה נצטוו כל המש-
פחות להגיע לתחנת-הרכבת על מנת לעזוב את העיר.
זו היתה הרכבת הראשונה מבנדרי, שאחריה היו עוד
נוספות. קשה לתאר את מצבנו, כי חשבנו שכל יקירינו
הושמדו. יחידים תפסו אופניים ונסעו לראות מה אירע
והביאו לנו את הבשורה, כי כולם שלמים.
לאחר שנתאספו בגימנסיה ומסביבה כ-250 איש,
העבירו אותנו לפתע לגימנסיה שוורצמן. שם גדל מספר
האנשים עד 500 והמקום היה צר מלהכיל את כולם.
החזירו אותנו שוב לגימנסיה הממשלתית (קאזיוננאיה
גימנסיה), וכאשר הגענו אליה פגעה פצצה בגימנסיה
שוורצמן והרסה את הבניין. לרגע נשמנו לרווחה, כי
אילו נשארנו שם, לא היה אחד מאתנו ניצול. ההאפלה

המלאה לא מנעה מהגרמנים למצוא את מוסדות הקהילה
היהודית ומקומות אחרים שנמצאו ov‏ מגויסים. ראול
להזכיר כי בודדים מהאוכלוסייה, היו מעוניינים לאותת
לגרמנים מקומות מסוימים -- וכתוצאה מכך נפגעו כל
בתי-הכנסת בהפצצות.

כעבור חודש פקד המטה הכללי של צבא-ברית-
המועצות לשחרר את כל החיילים מהשטחים הכבושים
ולהעבירם לעבודה בתעשייה הצבאית -- מה ששימש
אות לחוסר האָמון באוכלוסי השטחים שנספחו לרוסיה
לאחר הסכם ריבנטרופ-מולוטוב ומחמת העריקה המ-
רובה משורות הצבא.

משפחתי הגיעה לאודסה ואני המשכתי בחיפושים
אחריה -- וכך הגעתי לתחנת-הרכבת שבה, וראיתי
את עצמי PNA‏ המון שנאמד בלמעלה מחמישים אלף
איש. מכל הסביבה הספיקו לעבור לאודיסה לפני שה-
גרמנים הרסו בהפצצות את תחנת-הרכבת ,ראזדל-
נאַיאַ?.

העיר בנדרי נתרוקנה בין-לילה,

אי-אפשר היה לחצות יותר את הגשר לטיראספול
באופן פרטיזני, רק AY‏ ;,קומנדירובקה" (רשיון-מעבר).
כיוון ששימשתי יושב-ראש אזורי של אחת מלשכות
עורכי-הדין, השתדלתי לתת רשיונות כאלו לכל דכפין,
בניגוד לאָסור; ואכן, הרבה אנשים ניצלו בדרך זו.
העו"ד בלאציאנו -- שהיה שר המסחר -- עזר לי
הרבה; יחד אתנו עבד במחלקה אחת שמקומה בחנותו
של רודשבסקי. בהעברות היו הרבה טרגדיות משפח-
תיות, לדוגמה : יוסף-חיים לוויט ary‏ את בנדרי ומש-
פחתו נשארה, ועוד הרבה בני"משפחות שנפרדו ולא
ידעו זה מזה דבר. אלה שברחו מהעיר, חלק מהם
ניצלו אך הנשארים נהרגו בידי הנאצים, ביניהם
אבלמן ay‏ אשתו שנקברו באמצע הרחוב (לפי עדותם
של הנוצרים).

ליהודי בנדרי היו שתי ווקואציות: האחת
לסטאלינגרד והסביבה והש נ ייה -- לפטרובסקיה. --
אך הגרמנים התקרבו בצעדים מהירים ובסוף אוקטובר
1 נאלצנו לברוח גם משם.

בנמל מחצ'קלה (MAKHACHKALA)‏ לחוף הים
הכספי היה ריכוז של כ-300.000 יהודים פליטים ושם
מצאתי את אמי ואחותי. OWN‏ הגענו לסמי-פלטינסק.
הטרגדיה היתה -- משך הנסיעה, ורק בעמל רב
הגענו לתחנה האחרונה. במשך חודש וחצי נסענו
ברציפות בלי להתפשט ובלי להתרחץ, קיימנו את
עצמנו בלחם צר ומעט מים חמים שהיו מקבלים
בתחנות שבדרך. הכינים הציקו לאנשים וממש אכלו
את בשרם. לאחר מכן פרצה והתפשטה -- בשל חוסר
תנאים סניטריים מינימליים -- מגפת טיפוס:הבהרות
שהפילה חללים רבים.

-- 161 --

בהגיענו לסמי-פלטינסק התחילו לשלוח את האנ-
שים לקולחוזים. קיבלתי מינוי של מנהל אזורי ללשכת
עורכי הדין וככה השתדלנו להחזיק מעמד; שהיתי שם
עם משפחתי עד ספטמבר 1944, כשנתקבל אצלי מברק
משר המשפטים של ברית-המועצות מורוזוב לחזור
למולדאווייה ולהופיע לפני שר המשפטים של הרפוב-
ליקה המולדאווית. הדרך לקישינוב היתה קשה ובדרך
כלל התקדמו קילומטרים אחדים ביממה. רק הודות
למברקו של שר המשפטים לא היה לנו כל קושי להת-
קדם במהירות יחסית והגענו עד בנדרי. ירדתי העירה
ומשפחתי המשיכה לקישינוב.

קשה היה להכיר את העיר שהשארנו מאחרינו:
כל החלק המרכזי oy‏ החארוזינסקיה נהרס, PIN‏ מביתו
של ויסמן. הראשון שפגשתי היה מוניה טומשפולסקי
שמכר לחם בבנין ויסמן. אחריו בא לקראתי גיסו של
שטופלמן, שעסק במכירת תרופה Mwy‏ יין אדום

הרב ישראל ברונפמן (ירושלים)
(רב ושו"ב בבנדרי. בשנות 1945-60)

3

בבנדרי vy‏ הדנייסטר, בקירבת המבצר הטורקי
העתיק, גרו לפני מלחמת-העולם השניה כ"5.000
משפחות יהודיות (כ-18 אלף נפש בקירוב). בעיר היו
8 בתייכנסת, בית-חולים יהודי, מושב-זקנים, מספר
בתי-ספר, גני-ילדים תלמוד-תורה וגימנסיה יהודית,
ועוד מוסדות-ציבור בתחומי ארגון, תרבות, כלכלה
וסעד.

אורח החיים של הקהילה היהודית היה, בדרך-
כלל, כנהוג בכל שאר הקהילות בתחום-המושב היהודי
ברוסיה הצארית. בשנת 1918 כבשו הרומנים את בסרביה
והשתלטו עליה.

עיסוקם של רוב יהודי בנדרי היה: מסחר, מלאכה
ותעשיה זעירה, מקצועות חופשיים, כלי-קודש וכו'.
הרבה מהם היו שקועים בדאגת-הפרנסה, נתונים
בדלות ודאגות-הקיום ליום-מחר הטרידו את מנוחתם.
לכך נוסף גם הפחד המתמיד מפני סרדיוטי הרוסים
(בתקופה רוסית הצארית) והקומיסארים הרומנים,
שלטשו עין על מקורות-הפרנסה של היהודים ושלחו
ידיהם הטמאות לכיסי היהודים שנואי-נפשם.

נולדתי בשנת תרע"ה -- 1915 ואיני יכול לשמש
עד-ראייה למצבם של יהודי בנדרי בתקופת רוסיה
הצארית ובימי שלטונה של רומניה, כי הייתי אז מחובשי
ספסל בית-המדרש עד לכיבוש הצבא האדום. אולם

א חר

רותח. מהבית שלנו לא נשארה אבן על אבן, חוץ
משלוש-ארבע מדרגות...

אחריהם פגשתי את גב' גינגיס ומסרתי לה דרישת
שלום מבנה, שהיה יחד אתי בסמי-פלטינסק, והיא כבר
לא האמינה שהוא עודנו בחיים.

פגשתי את אימס הקטן, בנו של זיפשטיין, ואת
לוינזון. הם מסרו לי שיש לי קרובים בבנדרי החיים
בקרון ורעבים ללחם. נפגשתי אתם והחלטתי לעזוב
את בנדרי:; יחד אתם הגעתי לקישינוב והצטרפתי
למשפחתי.

ביולי 1941 היה חודש פיזור האוכלוסיה של
קהילת בנדרי וספטמבר 1944 היה זמן החזרת המפו-
זרים מכל חלקי רוסיה הגדולה וכאלו לצערנו היו
מעטים מאוד.

(מפי העו"ד מאיר גרינברג ז"ל. רשם י. רביב באפריל 1970)

י ה שואה

מפי תושבים מרובים -- אנשי-מעשה -- שמעתי,
שבלבם קיננה ,תפילה" אחת -- לכניסת הסובייטים...
וה' האזין לתפילתם והסובייטים כבשו את בסרביה.
ואמנם הונח ליהודי בנדרי לזמן-מה, אחרי נגישות
ורדיפות הרומנים, שהגבירו את הטרור נגד היהודים
בשנים האחרונות לפני הכיבוש הסובייטי.

למרבה הצער, לא נמשכה שמחתם זמן רב והשלטון
הסטאליני גילה את טלפיו בדיכוי טוטאלי של החיים
הכלכליים והתרבותיים של היהודים -- מצב שלא
השתנה עד ימינו אלה.

בשנת 1941, עם פרוץ מלחמת רוסיה-גרמניה,
החלו המוני יהודים לברוח מפני קלגסי הנאצים
לרוסיה הסובייטית. שלטונות הסובייטים איפשרו
את “AM IAN,‏ הזאת ואלפי תושבים יהודים ולא-יהודים
ניצלו את ההזדמנות והיגרו בהמוניהם לרוסיה התיכונית.
במיוחד קל היה ליהודי בנדרי לעבור לרוסיה, לרגל
קירבתם לדנייסטר, שהיה הגבול הטבעי בין רומניה
לבין רוסיה. הודות לכך הצילו את עצמם הרבה יהודים
מהשמדה ע"י הנאצים. מפי מקורות מהימנים שמעתי,
שיהודי בנדרי ניצלו ברובם, ולעומת יישובים יהודים
אחרים באזור-הכיבוש, סבלו יחסית פחות מההשמדה
ע"י הנאצים, ON‏ כי ,הפחות" הזה התבטא במספר
של כמה מאות נפשות, שהוכרעו לרצח זדוני ואכזרי

— 162 —

של זקנים, גברים, נשים וטף חסרי-מגן -- השם ינקום
דמם !

oY‏ סיום המלחמה החלו פליטי המלחמה והשרידים
לשוב ממקום-גלותם למקומות-מגוריהם הקודמים,

בנובמבר 1945 השתחררתי מצבא-העבודה וחזרתי
לעיר מגורי קאלאַראַש שמצאתיה הרוסה וחרבה כמעט
כולה. מכיוון שלא היתה לי שום אפשרות חומרית
להסתדר בה, הציע לי הרב יוסף אפלבוים -- הרב
דקישינוב, לעבור לבנדרי, שקהילתה היתה זקוקה
למנהיג רוחני. קיבלתי את הצעתו זו ובאתי לבנדרי.

מה היה מצבה של קהילת בנדרי בימים ההם?
oy —‏ שובם של הניצולים Pan‏ יהודי בנדרי אל עירם,
ראשית צעדיהם היתה להשתטח על קברי קרוביהם
ויקיריהם בבתי הקברות של העיר וים של דמעות
ויגון נשפך וזרם בקרב שרידי הקהילה. לאחר התאו-
ששות-מה התארגנה מיד במקום ,חברה-קדישא",
נתארגנו מנייני מתפללים בשבתות ואח"כ גם בימי
החול. מכול בתי-הכנסת בעיר נשאר שלם רק בנין
בית-הכנסת הסאדיגורי, המכונה ,סאדיגערער קלויז"
ששימש בימי הכיבוש הנאצי אורווה לסוסים.

מיד oy‏ שובם חידשו יהודי בנדרי את הבנין
המחולל של בית-הכנסת: שיפצוהו והשקיעו מאמצים
מרובים לנקותו ולהכשירו כיאות לתפקידו החדש.
כן סודר, ע"י מחיצה מתאימה, מקום ל,עזרת נשים".
מר שוסטר, נכה המלחמה העולמית, הוזמן לשמש
כחזן לתפילות ,הימים הנוראים", ובפעם הראשונה,
אחרי מלחמת-העולם השניה, התפללו יהודי בנדרי
בראש-השנה וביום-הכיפורים תש"ו בבית-הכנסת היחיד
המשופץ בעיר.

לאחר-מכן, הוקמה גם הנהגה יהודית בעיר בהש-
תתפות : יעקב קוצ'וק, חיים"משה פישוב, יוסף-משה
גולדמאכר, מאיר הוכמן, יהודה-לייב אלתר, אלתר
איצקוביץ', אפרים סודיט, אברהם פינקלשטיין (צ'יר-
אליס). כן השתתפו בפעולות המעשיות היום-יומיות
גם צעירים נכים שחזרו מהמלחמה. ליו"ר ההנהלה
נבחר מר יעקב קוצ'וק ז"ל, ששימש כל שנותיו מנהל-
חשבונות בבית-מסחר של זיידל קאצאפ שבעיר. הוא
היה איש עדין-נפש, בעל מידות תרומיות ובעל השקפות
לאומיות והודות למסירותו הנאמנה, ובעזרתם הפעילה
של קבוצה נוספת מבני-העיר, נתארגנה מחדש קהילה
יהודית מסודרת ומבוססת בעיר.

אחרי an‏ הסוכות הוזמן apy?‏ קוצ'וק למועצה
העירונית (,גורוסובייט") והודיעו לו שעליו לרשום
רשמית את הקהילה במיניסטריון של הרפובליקה
המולדאווית בקישינוב. המורשה לעניינים דתיים דרש

גם למנות מנהיג דתי לקהילה, בהתאם לחוק הסוביטי
בנידון, וביום י' בכסלו תש"ו -- 15.11.45 אושרתי
רשמית כמנהיג דתי של קהילת בנדרי.

במנהיגות הקהילה דאז פעלו: יעקב קוצ'וק --
יו"ר הקהילה (הלך לעולמו בשנת תש"ט -- 1949);
יוסף משה גולדמאכר -- גבאי ראשון (עלה לישראל
בשנת תשט"ז -- 1956, ונפטר בה בשנת תשכ"ז --
1967( ; שלמה בורשטיין נ"י, ויהודה-לייב אלתר (עבר
בשנת תשי"ח -- 1958 לריגה ונפטר שם). בוועדת
הביקורת היו: אלתר איצקוביץ (עזב אח"כ את בנדרי),

י, apy‏ קוצ'וק -- י"ר ועד הקהילה
בבנדרי שפעל באמונה ובמסירות לשיקום
הקהילה אחרי השואה. נפטר מהתקף לב

אברהם דוד גיטרמן -- איש-טוב (חי לאורך ימים
בבנדרי) ונויחוביץ,

בין פעולות הקהילה בראשיתה, מן הראוי לציין,
כי אחרי שיפוץ בית-הכנסת החלה הקהילה להכניס סדר
בשני בתי-הקברות שבעיר: בבית-הקברות For‏
בחלקה התחתון של העיר, בקרבת חוף הדנייסטר,
ובבית-הקברות החדש, בחלקה העליון של העיר. את
בית-הקברות הישן החלו עוד הנאצים והרומנים להרוס
והרוסים סיימו בו את עבודת-ההרס. בתפקידי כיו"ר
הקהילה (בשנות תש"זיתשי"ז -- 1957-1947) הופיעו
אצלי אנשי השלטון הסובייטי פעמים רבות ודרשו
ממני לחתום בשם הקהילה -- על מסירתנו מרצון את
בית-הקברות הישן לשלטונות, לשם חיסולו. אולם אני
סירבתי בתוקף. כמובן שהשלטונות לא התחשבו בסירובי
והחרימו את המקום, בלי ידיעתנו ובלי הסכמתנו,
והפכוהו למקום גידול חזירים. ביום בהיר אחד פרצה

- 163 —

מגפה בין החזירים; מאות מהם התפגרו שם והיה
הכרח לפנות את המקום. בראותנו שבית-הקברות הישן
הרוס כבר כליל, הכרזנו בבית-הכנסת, שכל מי שיש
לו קרובים הטמונים בבית-הקברות הישן, רשאי להע-
בירם לבית-הקברות החדש. הקהילה העבירה את ארבעת
קברות הצדיקים לבית ורטהיים לבית-הקברות החדש,
והקימה שם מיבנה-,אוהל" הקיים עד ימינו אלה. הנו"
צרים השכנים ניצלו את מצבות בית-הקברות לצרכי
בניית בתיהם. גם השלטונות הקימו גדר אבנים ממצבות
אלה מסביב לאיצטדיון העירוני; אחר כך התנצלו שזה

ל
ae‏

ל
ie‏

ו
ו

6
0%

לא
ל
א

=
op

ו ל א ל ל
CORR‏ ל

scoters
: sa
- לט‎

ל
SS‏

לש לכי :

מדינת ישראל בברית-המועצות. לרגל מאורע זה הגישו
יהודים oan‏ בקשות לעלות לישראל. הזנ.ק.וו.ד. --
המשטרה החשאית -- חשדה, כי יד הקהילות היהודיות
היתה בכך.

בתקופת שלטון סטאלין לא התערבה הזנ.ק.וו.ד.
בענייניהן הפנימיים של הקהילות והרשות היתה בידיהן
לבחור במנהיגי הקהילות ללא אישור מיוחד. לעומת
זאת ,שרצו" בבית-הכנסת סוכנים מיוחדים, שמסרו
ידיעות מפורטות על המתרחש בו. ב,ימים הנוראים"
אפשר היה להיתקל, בין המתפללים, אף בנוצרים --

oF
אט‎ ns
aoe

oe
he

nie

rs

0
02

0

2

ר

לי
nies‏

ss
ל‎

canines
א‎

ב et‏ יי
oS 0 See‏

tue aah

oer‏ יי

ה os‏ ל

הרב ישראל ברונפמן בתוך משפחתו

(רב, שוחט ומוהל בבנדרי בשנים 1945 -- 1960(
בחצר ביתו ברח' פוטשטוביה, פינת רח' מיכאלובסקי

נעשה ע"י השלטונות הרומניים עוד בשנת 1943.
בתקופת סטאלין קיים היה יחס קפדני ונוקשה של
השלטונות לקהילה היהודית. אנשי הקהילה הוזמנו
פעמים מספר ונמסרו להם הוראות חדשות ביחס לנוהל
הקשור בהחזקת בית-הכנסת, בית-הקברות, אפיית מצות
ואפילו בדבר הזמנת חזנים לתפילה בבית-הכנסת.
בשנת תש"ח-1948 -- אחרי הקמת מדינת ישראל
-- נערך ע"י השלטונות חיפוש מדוקדק בבית-הכנסת.
חיטטו ובדקו בקפדנות יתירה כל פרט ופרט. PIX‏ כיו"ר
הקהילה, לא ידעתי מה היתה העילה לכך. תוצאות
החיפוש היו ,משביעות-רצון" ולא נמצא שום דבר אסור.
אחרי זמן נודע לי, כי באותו יום ובאותה שעה נערכו
חיפושים כאלה בכל בתי-הכנסת של הקהילות היהודיות
במקומות אחרים. כנראה, שהיה לכך קשר עם בואה של
הגברת גולדה מאיר למוסקבה, -- הראשונה לשגרירי

פקידי ה"נ.ק.וו.ד. בלבוש אזרחי. בתקופה זו לא היה לחץ
מיוחד והתערבות בענייני הדת, כמו-ביחס לברית-מילה,
חופה ושחיטה, אלא שאני בתור רב ושוחט הייתי חייב
בתשלומי מיסים גבוהים. אנשי הקהילה נענו לעזרתי
ושיתפו עצמם בעול תשלומי המיסים הכבדים האלה.
בדרך-כלל שמרו בני הקהילה עלי ואף אני נזהרתי
שלא יימצא שום פגם בתפקידי כלפי השלטונות ועל
הכל -- שמר עלי שומר ישראל..

מצב זה נשתנה אחרי מותו של סטאלין: בתקופת
חרושצ'וב כשה-נ.ק.וו.ד. הוחלף ל-ק.ג.ב. מאז לא ניראו
עוד סוכנים בבית-הכנסת, אולם המועמדים להנהגה
הדתית של הקהילה היו זקוקים לאישורו של המורשה
לעניינים הדתיים. מצב זה היצר עוד יותר את האוטו-
נומיה של הקהילה. מאז, מובן מאליו, שהנבחרים היו
מאנשי ,,מה-יפית" של הק.ג.ב.

== 184 =

הרב ברונפמן (שני משמאל)
ויר הקהילה מונבליט -- (שני מימין)
בבנדרי, 1957

בשנת תשי"ז-1957, פקד עלי המורשה לעניינים
הדתיים להתפטר מתפקיד יו"ר הקהילה. ובשנת תש"ך-

0, אסרו עלי השלטונות לשמש בתפקיד רב הקהילה.
עזבתי את בנדרי ועברתי לאודיסה.

משיחה עם הרב ישראל ברונפמז
(ביוס א' 97 באייף תשלי'ב 12 )

על אף ההתעניינות לא הצליחו לערוך את רשימת
הנרצחים ע"י הנאצים ביום הטבח בבנדרי בקבר-האחים,
כי הרבה מבגי המשפחות לא חזרו למקום ורק כל אחד
ידע את אבידתו אך לרשימה כללית מדוייקת לא הגיעו.

אחרי שמעט היהודים, כ3007 משפחות (כ-800 נפש)
חזרו לבנדרי, השתדל הרב ברונפמן אצל השלטונות
להקים מצבה על קבר האחים והמהנדס-הארכיטקט
בעיר אז, ה' ברונפמן, אף צייר תכנית של מצבה בגודל
של 18 מטר ומעלה, אולם ראש-העיר איסייב שקיבל
את הבקשה לרשיון הביצוע ואף נסע בעניין זה לקישינוב,
כנראה לא קיבל שם את האישור לכך, וכשהרב פנה
אליו בנדון זה נענה בגסות: ;אל תבלבל את המוח".

כנראה שד.ב. אבלמן היה מאחרוני הנרצחים בגיא-
ההריגה paw‏ המבצר (ע,הקרפוסט") לבין הדנייסטר,
כי לאחר שחזרו השלטונות הסובייטיים לבנדרי, השתדל
אחיינו של אבלמן, שהיה מקורב לשלטונות, לחפש את
גופתו ומצאה כשהיא עטופה בז'ילט שלו ואף ב;ארבע-
כנפות" (,טלית-קטן") וגם תעודת-הזהות שלו נמצאה
אתו. לפיכך העבירו את גופת המנוח לבית-הקברות
החדש ועל קברו ציון בלשון זו :

,בפולמוס של Won‏ בשנת השת"א
בר-אוריין ובר אבהן נרצחת גם אתה.
נפש ידידך במותך גיעגעת
ולא נשכחך tN‏ ועד ANY‏

28

כשנגזרה הגזירה מטעם הרשות על הריסת בית
הקברות היהודי הישן, לא זו בלבד שנדדה שנתו של הרב
י. ברונפמן, אלא אף בלכתו ברחוב רדפו אותו מראות
הקברים ההרוסים של רבני וצדיקי בנדרי; רק לאחר

בית"הכנסת הסדיגורי
(מאוסף הרב ש. אפרתי)

שהעביר את קברותיהם של יהודה-לייב ורטהיים, ר'
איציקל ור' שליומקה ור' לוי דרברמדיקר לבית-העלמין

-- 165 —

החדש, חדלו ממנו המראות בלכתו ברחוב אך הטרידוהו
עדיין בלילות-ביעותים. רק לאחר שהוקם על הקברים
הללו ,אוהל" בצורת מיבנה של כמה וכמה מטרים
-- והושם ow‏ ,נר"תמיד", הונח לו מנדודי-לילה.

=

את בניין בית-החולים היהודי, ובסמיכות לו את
מושב-הזקנים -- הפכו השלטונות לבית-ספר לאחיות.

את בניין בית-הכנסת דסדיגורה הפכו השלטונות
למועדון לספורט.

את בניין בית-הכנסת של הקצבים הפכו השלטונות
למחלבה לתעשיית חלב וחמאה.

את בניין בית-הכנסת הגדול אחדו לאורך כל המרתף
עם ביה"כ של שפושניק והפכום לבית-ספר מס' 3.

את התלמוד-תורה היהודי רחב-הידים הפכו לבית-
ספר למוסיקה.

את הגימנסיה העברית של ד"ר צבי שוורצמן הפכו
לבית-חרושת לתעשיית נעליים.

דף מפנקס חבורת מגידי-תהילים בבנדרי
(תר"ד -- 1844)

— 166 -

שמואל דלמצקי (חיפה)

על קבר אבות

(רשמי ביקור חטוף בבנדרי ב-1966)

,מי שביקר פעם בבנדרי, מן ההכרח, כי יחזור וכי
יבקר בה שנית: משהו בלתיינתפס מושך אל העיר
הזאת. השמש הדרומית המלטפת, הרחובות הישרים
והמתמשכים, הבתים הלבנים הטובעים בירק-הגנים.
-- בכוח בלתי רגיל נמשכים לכאן הלבבות, מוקסמים
מהעיר שעל גדות הדנייסטר".

את השורות הנלהבות האלה קראנו בחוברת נאה
ברוסית המוקדשת לבנדרי, ושבהוצאת מחלקת התיירות
;אינטוריסט" בקישינוב.

פליאה היא שעל אף התעמולה והפירסומים לעידוד
התיירות, אסורה הכניסה לבנדרי לתיירים זרים. אך אנו,
הישראלים, שהעיר קישינוב היתה תחנתנו העיקרית
בביקורינו בברית-המועצות -- במרחק שעת-נסיעה
אחת בלבד מבנדרי -- לא רצינו לוותר,לאחר עשרות
שנות-ניתוק, על ביקור בעיר-מכורתנו, בה עמדה
עריסתנו ובה עשינו צעדינו הראשונים בחיים.

החלטנו, איפוא, לבקש רשות כניסה לבנדרי, ולו
לשעות מעטות בלבד. הרשות ניתנה לאחר שהסברנו,
כי משאלתנו היא לבקר בבית-הקברות, כדי להשתטח
על קברי אבות וקרובי-משפחה...

2

במכונית שהועמדה לרשותנו, יצאנו שלושה
ישראלים לדרך, כשאלינו מתלווה, מלבד הנהג, אחד
מעובדיה הבכירים של מחלקת התירות, שתפקידו
המוצהר להדריך אותנו בסיורנו. אך הוא. התנצל בפנינו,
כי לא Sop‏ להילוות אלינו בכל סיורנו, שכן עליו להמשיך
בדרכו לטיראספול העיר. הרגענו אותו כי, אכן, מקווים
אנו שנצליח להסתדר גם ללא עזרתו.

זה היה באחד מימות-הקיץ החמים של שנת 1966.
לאורך כל הדרך עקבנו בדריכות ובסקרנות אחרי כל מה
שהעין מסוגלת לתפוס, כשמלוונו הרוסי מסב את תשומת-
לבנו, בגאווה מובלטת, אל השדות הירוקים ואל מפעלי
החרושת המזדקרים אלדעל.

אכן, מצא מלוונו החביב יחס של הערכה לכך אצל
תייריו הישראליים, שגם להם סיפור מאלף על בניין

ארץ והפרחת שממות, -- אם כי בתנאים שונים
ובאמצעים אחרים.

מבטנו מופנה קדימה, אך המחשבה נסוגה אל העבר
הרחוק, אל בנדרי היהודית: הגימנסיה העברית על
מוריה ותלמידיה (היכן הם כולם?..) תנועות-הנוער
השוקקות חיים, בהן רקמו מאות צעירים וצעירות את
חלום העלייה לארץדישראל ; מפלגות ציוניות פעילות ו
בתי-כנסת ובראשם בית-הכנסת הגדול והמפואר Ty)‏
ys‏ שול"), שלפני תיבתו עברו מטובי החזנים בעולם,
החל מרויטמן וגמור בלייבל'ה גלנץ הנודע; גני העיר,
בהם בילינו שעות חיים יפות.

אגב, זכורני כיצד התאספנו פעם קבוצת בני-נוער,
בגן הציבורי ,החדש" שבמרכז העיר, מצויידים במקלות
ובאבנים,. דרוכים לקראת בואה של קבוצת ,אנשי
משמר-ברזל", שלפי השמועה עמדה לבקר בעיר. אך
,העימות" נמנע לאחר שנרמז לאורחים מהחוץ, שביקורם
בעיר הוא בלתי-רצוי.

הזכרונות אינם פוסחים גם על שירותי הביטחון
הרומניים INT‏ (סיגורנצה), הזכורים לשמצה, שהטילו
חתיהם על הציבור ועל הנוער היהודי בפרט: על
הזנדרמריה, בה הוכו ועונו צעירים על עוון השתייכותם
לתנועות הנוער, על ow‏ שנחשדו ב,בולשביזם".

מה מצפה לנו עתה בביקורינו בעיר.? אכן, איננו
מצפים להפתעות. הדברים ידועים פחות או יותר; כל
UX IWR‏ רוצים הוא, להיפגש oy‏ מעט הידידים
והחברים, שנשארו עוד לפליטה.

By

מישהו מאתנו (דומני, כי היה זה חברנו מרדכי
סבר, שנמנה עם קבוצתנו הקטנה) ביקש מאת המלווה
שלנו לאפשר לנו לראות את ה,באבי יאר" של בנדרי,
הוא המקום שבין הגשר והמבצר, שם נרצחו באכזריות
כ-700 יהודים -- גברים, נשים, זקנים וטף.

והנה אנו במבואות-העיר. מרחק לא רב אנו רואים
את ה,בוריסובקה", הזכורה לטוב. אנו עוברים על-יד
המבצר. בפתחו ניצב זקיף מכותף רובה -- תמונה
מהימים ההם -- כאילו נשאר קפוא על עמדו.

— 167 —

בשדה רחב-הידיים, paw‏ הגשר והמבצר -- PN‏ כל
סימן ועדות לטבח האכזרי, שנערך כאן במאות אחינו
בני ישראל, כשם שלא מצאנו -- בהמשך סיורנו בברית-
המועצות -- בביקורנו ב,באבי יאר" בקיוב, כל עדות,
כי אכן נקברו שם חיים אלפים מבני-עמנו...

וכך הננו נוסעים על פני הגשר המתוח על נהר
הדנייסטר (במקום שחציו שקוע במים, לאחר שהרוסים
פוצצוהו בנסיגתם בימי מלחמת-האזרחים ברוסיה).
אנו מפנים מבטנו אל חופי הנהר ונזכרים באותם הימים,
כאשר הפריד בין מדינות עוינות ועל מימיו הקפואים
בחורף עברו בכיוונים הפוכים, מכאן לשם -- בחורים
הנושאים נפשם אל ארץ-המהפכה; ומשם לכאן —
איכרים אוקראיניים תשושי-כוח ורעבים ללחם,
המחפשים מקלט מאימת הקולקטיביזציה הכפויה.

מאז זרמו מים רבים בדנייסטר. עתה עובר הנהר
בין שתי ערים ידידותיות, כשבמימיו מתרחצים להנאתם
תושבים משתי גדותיו כאילו לא אירע דבר בחבל-ארץ
זה מאז עזבנו את בנדרי ועד היום הזה שבאנו לחונן
עפרות יקירינו שאינם עוד אתנו.

אנו מגיעים אל מרכזה של העיר וכאן נפרד מאתנו
מלוונו בהודעה כי יחזור בשעה הקבועה, עם תום
סיורנו, להחזירנו לקישינוב.

24

נאמנים ליעדנו, אנו פונים לראשונה לבית-הקברות.
אכן, אם רצונך לרענן זכרונך על העבר, בקר בבית
הקברות, מקום שם יזכירו לך האותיות העבריות

המרובעות שעל אבן המצבות את האנשים והנשים
שבחייהם עיצבו את פני העיר. המצבות -- מהן הדורות
ומפוארות -- ניצבות כגלעד לזכר קהילה יהודית
מפוארת, שהיתה ואיננה עוד.

אנו חוזרים אל מרכז העיר, וכל אחד מאיתנו פונה
אל ענייניו ואל אשר חשוב לו לראות, שהרי מטרת
ביקורנו בעיר היא להיפגש עם חברים וידידים שנותרו.
ואכן, מצאנום בלי יגיעה רבה ולשמחת הפגישה לא היה
גבול ; אלה חברים, שעוד הספקנו לעשות עמהם כיברת-
דרך משותפת ,בטרם מבול". הרי זה דור אחרון, שעוד
,ידע את יוסף" ומשתייך בחלקו לעבר שחלף ולא ישוב
עוד. הנוף החברתי, שידענוהו לפני עשרות שנים, נעלם
לבלי השאר אף זכר מאז, באין מוסד אחד שיסמל חיים
יהודיים...

העיר שינתה צורתה. התעלות המפורסמות בעירנו
מלאות המים והבוץ ברוב ימות השנה, נעלמו אף הן.
פה ושם בנייני-מגורים גדולים, הדומים בחיצוניותם
לשיכונים שלנו. הרחוב הראשי ע"ש לנין -- הלא הוא
חארוזינסקיה לשעבר -- נקי ורחב ידיים, ולכל אורכו
בניינים וביניהם בתי-מידות.

לאחר קבלות-פנים חמות בבתי יהודים שיחות
רעים חטופות ופרידות רוטטות ובלתי-נשכחות אנו
עוזבים את בנדרי עמוסי חוויות ומבטי חברים וידידים,
המלווים אותנו עד היום הזה.

בינתיים חזר מלוונו להחזירנו למלוננו בקישינוב.
בדרך PHO NIN‏ מעיר -- ספק שואל: ,נכון כי נעים
היה להיפגש שוב ay‏ קרובים וידידים ?7

;כן, נעים" -- אנו משיבים לו מתוך נימוס...

-- 168 —

י. ל. טויבמן (יונתן) ז''ל

שושלת הורטהיימים

(לתולדות כסא-הרבנות בבנדרי)
שלוחה -- וממנה אילן רב פארות

לא תהיה תורת הבית שלמה ללא פרשת הבת, זו הבת
של הסבא -- האדמו"ר מברזנה (ווהלין), שהרבו לספר על
יופיה ושכלה ; שציוו עליה להימלט כשחיכו לבואו של הרופא
הפולני ליימאן ; שידעה למצוא בעצמה PT‏ בשולחן-ערוך
אף שלא למדה תורה, כשם שלא לימדוה חוכמות חיצוניות.

מרים-רבקה'לה זו שותלה באדמת בסרביה הרחוקה
וגידלה פירות הילולים -- בנים ובנות -- לברכה.

האמת היא, שהשם הזה, ,,בסרביה", הפחיד את הסבא
מאוד. מעיירה שלנו בווהלין לא הלכו ולא נסעו לבסרביה,
כי ON‏ נדדו והפליגו, כלומר : Pr,‏ אוועק-געלאזט". איש
לא ידע בדיוק איפה נמצא חבל-ארץ זה ברוסיה הגדולה :
אך מקובל היה, שהוא רחוק יותר מאודיסה, אי-שם במדינת
וואליכיי",

אף-על-פי שנכסף הסבא להרכיב ענף שלו באילן גדול,
שושלת nan‏ יוחסין ותפארת של ,,הרב הזקן" מבנדרי -- ר'
אריה-לייב, אחיו של ר' משה-צבי מסאווראן -- היו לו
בכל זאת היסוסים ופחד, בשיקר מחמת המרחק. בסרביה !
עמד ונטל עצה מעצמו ומאחרים, ולבסוף אמר לזיווג טוב
— ,,ענבי הגפן בגפן". כי הרי אבי-המשפחה, ר' אריה-לייב,
היה חתנו של המגיד ר' נחום מטשרנוביל, שושלת שלו.

במשך שנים סיפרו על החתונה המפוארת שנמשכה
כחודש וגרפה בנחשולי שמחתה ויפעתה עיירות וכפרים
רבים מהסביבה הקרובה והרחוקה. כינו אותה גם בשם
,החתונה הגדולה".

הפריץ, בעל האחוזה, העמיד לרשות המחותנים שתי
מרכבות שלו רתומות לארבעה סוסים, להקביל את פני החתן
והמחותנים. החניה היתה בפונדק של ר' שייע, על אם-הדרך,
ורץ בא להגיד שהגיעו -- ומחכים. כמנין ,,קוזאקים" שהפכו
את פיאות הראש והזקן שלהם לבלורית קוזאקית, יצאו
ברכיבה, דיברו ביניהם ,,תרגום לשון" והביאו את החתן
והמחותנים עד לשער העיר, ואז יצאו הסבא ועשרות מכו-
בדים במרכבות של הפריץ לקראתם, הקיפו את השוק ואת
ה, רוטהויז" שבע פעמים ואיכסנו ONIN‏ בבתי הגבירים של
העיירה.

כשם שלא נודע מניינם של תרנגולי-הודו וברבורים
אבוסים, שהובאו על ידי החסידים מהכפרים והועלו על
השולחן בסעודות של כל מיני ה, אויפריפאכץ" , פארשפילען"

- כך נחלקו הדעות ביחס למספר האורחים המסובים בסעודה
הגדולה שלאחר החופה. המספרים נעו PI‏ מאה ,מניינים'י
למאה וחמישים. מתוך זחיחות-דעת שאל אחד הרבנים, אם
לברך ברכת המוון ,נברך לד' אלקי ישראל, שאכלנו
ins TONG‏

באשר לשני הניגונים, שהביאו המחותנים אתם לחתונה
זו, הרי INNA‏ הוא הניגון שלבש מיד את המלים של ,אדון
עולם" ושרו אותו בליל-הקדוש ותחילתו וסופו תחינה ותחנון,
כיסופים וגעגועים ; והשני ה,וואלעכיל", שתחילתו יגון
ובכי, התייפחות של ילד שהלקוהו על לא דבר, וסופו חדווה
וגיל, שעליו עוד נייחד את הדיבור.

שני הניגונים כאחד נקלטו, הועברו כבזק מפה לפה,
הוסעו בעגלות ובמרכבות ברחבי ווהלין, הושרו ב, שטיבלאך"
של חסידי סטולין-קארלין בנעימה של ,,ירגזון", ואצל חסידי
טריסק בשובה ונחת עד ל,בגילופין". להקת הכלי-זמר
העבירה אותם על הכלים בהטעמה משלהם והם הנעימו
שמחות ישראל ברחבי ווהלין.

לאחר yaw‏ ברכות נפרדו המחותנים וחזרו ל,ארצם
ומולדתם". לדברי עדי ראייה היה בפרידה זו מן הבת משהו
דומה לפרידת אמנו רבקה, אף כי לא הרכיבוה על גמלים
ומניקתה נשארה בבית; זו רק בכתה על צווארה, שכך
עלתה לה בגורלה לנוד למרחקים -- לבנדרי שבבסרביה.

הסבא, אמרו, היה נרגש מאוד בשעת הפרידה, והיה
מיצר ודואג על התרחקות הבת מביתו. אולי היו אלה סתם
געגועי-אב על בת האהובה עליו מאוד, שזרעה בסביבה
של בנימ וגברים חן של ילדה, אשה ואם. ואולי ניבא לו
לב-אב חרד, שבעודה באבה יקופד פתיל-חייה, והוא יתבשר
על כך בימיו האחרונים. מכל מקום קשה מאוד היתה עליו
הפרידה.

לאחר שעמדה על סף חדרו בעיניים נוצצות מדמעות
ושמה את ידה על המזוזה, חזר הסבא עצמו על מימרה של
צדיק INN‏ : ,ברוב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי".
כשמתעוררות אצלי מחשבות על ההנהגה ח"ו -- ,,תנחומיך" ;
כשאני נזכר שאתה מנחה ומנהיג את זה, ,,ישעשעו נפשי"
— בלשונו: ,ווערט פרייליכער PIN‏ דער נשמה". וכך
נפרד ממנה והיא נסעה לבנדרי.

- 171 —

בנדרי

בנדרי זו -- אם נכונה דעת רבים, שבסרביה דומה
בנופה, מזגה ואקלימה לארץ-ישראל -- הרי בנדרי, דמתקריא
טיהין, מתא דיתבא על מי הדנייסטר ומי מעיינות אחרים
היא פתחה וספה של הארץ שבין הפרוט והדנייסטר, כביכול
יפו של ארץ-ישראל.

נכנסת לתחומה של בנדרי, עלית על ההר המקיף את
המבצר החרב למחצה, ונגלתה לך בסרביה.

ארץ זו מקופלה כולה בשטח ערבה כהה, שזופה, רבודה
רגבים חומים-שחורים וכולה משקה. בגשמי-ברכה ובטללי-
שובע נתונה היא בסוד ההריון. רוב חודשי השנה היא עמוסה
לעייפה, מניבה חיטה וגפן, פרי וירק, ממליטה ושוגרת בקר
וצאן.

שעת-בוקר. השוק הומה איכרים. הסלים מלאים מיני
שזיפים -- שקופים עסיסיים, בעלי חוד ,,ונגריים" המכוסים
שכבה לבנה, דקה ככפור. הנה אגסים עגולים-תפוחים ; הנה
,,בקבוקים" צהובים עדיני-עור כאתרוגים -- פרי-הדר ; והנה
תפוחים מסמיקים, שגרעיניהם מצלצלים צלצול עמוק, כהד
רחוק בערבה. כיכר גדולה זרועה סלים תפורים במכסות-בד
ונושאים כתובת טעונים ענבים, זן אל זן נבחר, לשם משלוח
למרחקים.הפיליפובנים, בעלי זקן-הפשתן, מריקים בתנופה
רחבתילב את הסלים המלאים למחסני היהודים האקס-
פורטרים ולערמות-הפרי בשוק. תלי-תלים של אבטיחים
ודלועין ענקיים פזורים דרך הפקר, מתוך ביטחון שאיש שלא
יחמוד אותם לזכות בהם במשיכה.

מאחת הסימטאות מגיח יהודי גוץ וכחוש, וטלית תחת
זרועו. הוא נמנה בוודאי עם עשרת הבטלנים שבעיר, מבלי-
עולם. אנשי-מעשה, בעלי זרוע ועורף, מצויים בשעה זו
בשוק -- נעים מדוכן לדוכן וממשמשים בתרנגולים, בודקים
את דגי-השיבוטא השמנים, שנמשו זה עכשיו במכמרות-ליל
מהדנייסטר, לוחצים את האבטיחים באימוץ השרירים
ומריחים מתוך נשימה עמוקה את האבטיחים הצהובים
המבוסמים, בוחרים ובוררים מהטוב והמעולה וחוזרים בסלים
מלאים, כבדים, הביתה.

מאחד מבתי-המרזח כבר נשמע קול רינה של חבר
זריזים -- איכרים מבוסמים. טובת לב ונפש היא שירה זו,
בת-חורין מצער-היום ומדאגות מחר. מזמור שיר הוא לרוסיה
ולמולדאווה, ,,וולגה" ו, דווינה". זהו ה,וואליכעל" שנהפך
במשך דורות, מימי הבעש"ט שטייל מתבודד לא רחוק
ממקומות אלה, לניגון המרעיד נימי הלב היהודי. גילגלו
בניגון גילגולי-גרון החזנים בערי ישראל, ניתן לו תיקון בפי
גבאים בחצרות-הקודש של האדמו"רים בשטיפנשטי ובהוש,
והגיע ל,,חתונה הגדולה" בבית הסבא על ידי המחותנים.

העניך החזן, יהודי מטופל ביסורים ועני מדוכא רחמנא
ליצלן, ישיר את הניגון הזה, ששינן אותו לשני עוזריו המשו-
ררים והתאים אותו ל,,כבקרת..." ,,הוי כבקרת רועה" שהי.

תועה נידחת ברחבי ערבה שוממה. ,,הוי רועה רועה..." איך
אשוב ואראה פני אבא והשה איננה. , מעביר צאנו.,"
מחפשים את הנידחה -- והניגון משתפך בסלסולי קריאה
לתועה לשוב... עוד מעט והשמש שוקעת. ,,כן תספור ותמ-
נה..." ועת האסף הצאן -- הניגון עולה בתרועות צהלה
וגיל : נמצאה השה, חזרה לעדר.

היה בניגון זה של ,,כבקרת" בשנה ההיא אחד משישים
ממקהלת מלאכים וכרובים.

BA

בלב השוק ההומה בשעות הבוקר וישן שנת-צוהרים,
בנויה חצר הרב ובה בית-הכנסת המפואר. עין האורח נצמדת
לבניין זה, שסגנונו כשל הבניינים המצוירים על מפות-משׂי
לחלות ,לכבוד om naw‏ טוב", המתקבלות מהישיבות
הקדושות byw‏ הרדציון בירושלים עה"ק תובב"א. שני
מגדלים זעירים מזדקרים לשני צדדיו של כותל mint‏
קיר-המזרח, par‏ זה לזה כרכוב מהוקצע חודים וזיזים,
רמזים לחומות העיר עלדיד ,,מגדל-דוד" : כהה JANA‏ ומלו-
טשת -- אבן ירושלמית ממש. ובפנים ? גם בפנים שונה
בית-כנסת זה מכל בתי-הכנסיות : צייר-אמן NAW‏ מאודיסה
וישב כמה חדשים בבנדרי ועבד בשקידה לשוות לבית צביון-
מה מחומותיה ומגדליה של ארץ-ישראל. הקיר המערבי, קיר
הכניסה, כולו כותל מערבי -- אבן מקיר זה תזעק שבועת
אמונים של ON,‏ אשכחך ירושלים".

=

יושבי ,,מזרח" -- הרב ר' איציק'ל ובנו האברך ר'
שלמה'ניו, שטליתו החדשה המעוטרת עטרת-כסף לא התרגלה
עדיין לקיפוליה -- מכוונים עצמם לקראת ארץיישראל,
אליהם דבקו כדרישה לציון כמה וכמה מבעלי-הבתים החשו"
בים בבית-הכנסת, ובראשם השו"ב ר' לייב ברודסקי. יהודי
בעל הדרת פנים, בקי ב,מורה נבוכים" ו,כוזרי" ויודע
חכמת ה,וויסנשאפטען" מ,,ספר הברית". מאמרי חז"ל,
המדברים בשבח ארץ-ישראל, שגורים בפיהם.

מוכן ומזומן עומד בית-הכנסת זה להתגלגל לעיר-
הקודש, לירושלים, לקול-קריאה ראשון.

האם נתנו הרב ר' איציק'ל והקרובים אליו ידם לציונים
החרדים ? לא! עוד בטרם נוסדה סיעת החרדים הדורשים
ציונות, היתה הנהייה הגדולה לציון, והלב ער לבת-קול .
המנהמת כיונה מחרבות ירושלים.

כל אחד נשא בחובו אוצר בלום של אמרות ומדרשים
מבתי הגנזים של הראשונים, המדברים בשבחה של ארץ"
ישראל. במשפחת רבנים אצילה זו התהלכה המימרא על סיני
והר-המוריה, ששניהם, כידוע, חשובים וגדולים, ובכל זאת
הר-מוריה קודש והר-סיני חולין, מפני שהר-המוריה בתחומה

-- 172 —

של ארץ-ישראל הוא ועל כן נתקדש לדורות, והר-סיני הוא צדיק ורב לחסידים, ובתור כזה עשה לו נפשות. בעניני

בחוץ-לארץ, אמנם הוא מיוחס, כי הוא חתן-תורה, אך פקעה איסור והיתר עסק מורה-הוראה -- ,,הדיין". השפעתו הרוח-
הקדושה ממנו. היתה זו קדושה לשעה. נית של ,,המלך" נתנה אותותיה בדורו ובדור שלאחריו,
במשך דורות היתה תשוקת-הלב לציון ללא שם ותואר. בכתב-הרבנות השני, שניתן לבנו של ר' אריה-לייב,
מזמן לזמן נזדמן ,,משולח" מהכוללים, שד"ר מישיבת ר' אשר תיבותיו בראשי-הפרקים מסולסלות כדוגמת העיטורים
מאיר בעל-הנס, והוא מבושם מריחה של ארץ-חמדה, והכול שב,,המלך" ב,,מחזורים" לימים-נוראים, כתוב: ,בהקבץ

a

ר

7
קר

oe
=
te

2

יי

ר
Ps‏
pe‏

Salient en

2

2
2

א 2
:
יי = Secon‏
ne os eee‏ =
ל cots‏
עי
א א
רא א ר

SoM es‏ אל
Soe‏

es‏ א

א

בשו
א
לא
ל
ו

ite

es‏ ל
ו ל 5

Seemann
7
ל‎ 2
ר‎
ל‎

Pecan,
ר‎
2
pis

א

meee
א‎

אט
א

א
ר
א

אי

ai

ר

ר
ee‏

: 5
tan‏ יא
א

ל

ee

oes
sea
0

Sat
2

2
א

pa
2

חזית בית-הכנסת של m‏ איציק'ל זצ"ל

מתאבקים בעפר-רגליו שזכו לדרוך על האדמה הקדושה. עמים יחדיו אלופי ישורון" נימנו וגמרו למנות את בנו הר"ר
החצר שרויה בשמחת-חג. שמעון-שלמה, ,להאריך om‏ על ממלכתו הוא ובניו".
חיי שישה דורות חלפו בחצר זו הסגורה כמ"ם סופית. השושלת נוסדה והורכבה Mawes‏ הכרה ,,דהדיורה".

תקופה בת מאה וארבעים שנה מקופלת בדירות אלה,
העוטרות את בית-הכנסת ועזרת-הנשים בצדו.

אלופי ישורון אלה חותמים רובם ככולם, במחילה מכ-
בודם, במס"ק (במסירת-קולמוס) ; אמנם, מבחינה זו לא חל
PW‏ שינוי לטובה, אבל בינתיים נוצרו חיי-חברה-וריעות :
יש קהל חסידים. בפנקס של ה,,חברה קדישא" משנת תר"ד
אנו מוצאים כמה סעיפים, המשקפים את אורח-חייהם של
יהודי בנדרי בימים ההם -- יהודים המשתוקקים לגמול
חסדים, לזרוע צדקה ולהיות כשרים. הפשטות העממית
שלהם נשתלבה יפה באמונת חסידים. האותיות הזעירות הן,
אמנם, נחלת יחידים -- אלה בעלי המצחים המקומטים,
תשושי הכוח וה,,חלשים" המסתופפים במחיצתו של הרב -
אבל הלא יש ספר התהילים, שהוא מתנת-חינם להמוני
ישראל שלא זכו להבין את פירוש המלות בסידור ובחומש.
באמירת תהילים, סתם אמירה, אומר הרב, יש משום סגולה
לתיקון הנשמה ומקבלים עליה שכר כעל לימוד בתורת
נגעים ואהלות.

איך הגיע אבי הגזע והשושלת ר' אריה-לייב מאוקראינה
לבנדרי שבבסרביה ?

האגדה אומרת, שהובא לבנדרי על ידי ,בעל-בית"
מכובד מ,,היריד" שנזדמן אליו -- מעיירה בפודוליה. השתיל
שהובא מיום-השוק נשתל במקום החדש, הכה שרשים ועשה
פרי.

מה ראה אותו סוחר מבנדרי באברך זה, שקפץ עליו
ולקחו על דעת עצמו אחר כבוד לעירו, ואפילו לא נמלך
בטובי-העיר -- אין לדעת אל נכון.

כתב הרבנות השמור במשפחה, שנכתב ונחתם בשנת

תקע"ד, ניתן להרב המתמנה ,להיות מלך בבנדרי, מאן חורף, ליל שבת אחר חצות. השמש הזקן לבוש פרוות-

מלכי רבנן". מקציבים לו תשלום חודשי של שני אדומים כבשים גדולה ואזור-עור הדוק למתניו, מהלך בחוצות, מכה

לשבוע. על התריסים, קורא קריאות ומעורר לקום וללכת לבית-
יש יסוד לשער, כי הרב החדש מילא בעיקר תפקיד של הכנסת של הרב לומר תהילים.

-- 173 —

אמנם, השעה מוקדמת, שעון-העיר צלצל רק שלוש -
אבל רוב אנשי חברת-תהילים כבר ישנו שבע שעות רצופות
INN‏ הסעודה. חורקים הצירים בדלתות ; נשמעים הדי

הרב ר' איציק'ל ורטהיים זצ"ל

צעדים ברחובות העוטים חושך. בדרך נפגשים ומתחברים
להליכה בצוותא. בוססים בבוץ הקפוא למחצה, וליצנים

לא יבואו בהם גם כן לאמירת תהילים, ואיש אשר יבוא
במלבושים אלה יזהירו אנשי החברה בשפה FD)‏

נחרשה קרקע דשנה שחורה זו של בסרביה בידיים
אמונות, נבטו ניצנים של חסידות עממית חמה ואמונת
צדיקים.

הבת בכותלי הבית

לא על נקלה הסתגלה הכלה, בת האדמו"ר מווהלין,
למנהגי החצר אצל חותנה וחמותה בבנדרי שבבסרביה.

מכתביה לסבא סיפרו על געגועים עזים על הבית, על
אבא, על כל המראות הקרובים מסביב לבית. מסתבר, שגם
yawn‏ בפירות וירקות, שרבים בהם נודעו לאנשי ווהלין
רק מפי השמועה, לא היו לרוחה. הענבים, שהופיעו על
שולחן הסבא בסעודת-הליל של ov‏ שני דראש-השנה,
לברכת ,,שחחיינו", ורק ארבעה או חמישה מהם נפלו בחלקו
של איש לברכה ונעלמו מיד, לאחר שמילאו את שליחותם
הקדושה כאתרוג והלולב -- הנה כאן הם מובאים בסלים
מלאים הבייתה.אף פרי-הגפן -- היין -- שהיה כולו דבר
שבקדושה לקידוש ולהבדלה, מבושם בבשמים ובאורים-של-
חג -- עולה כאן מן המרתף כל יום בכדים לשולחן-חול.
ואף האנשים מסביב שונים הם כאן וצריך להתרגל אליהם.

הרהורי-לב אלה היתה מסיחה לפני אבא במכתביה.

פנקס חבורת מגידי תהילים בבנדרי וקטע מעמוד החתימות
(שנת תר"ד -- 1844)

אומרים, שהליכה זו אסמכתה לה בתהילים: ,,בבית אלקים
נהלך ברגש" -- נוטריקון בוץ רוח גשם שלג.

בימות הקיץ יש יורדים לדנייסטר, נהנים מטבילה במים
הצוננים וחוזרים עם המגבת והחלוק ביד ישר לבית-הכנסת.
OPIN‏ סעיף מפורש בפנקס WAIN‏ : ,לכן מלבוש בזוי כמו
החאלאט או הגאטעס, אשר לא יגשו בהם אל המלך פנימה,

והאב משיב לה באגרות אהבה רבה. מפעם לפעם הוא
מתבשר בשורות מזל-טוב על נכדים ונכדות, והוא שולח
ברכות, נותן שמות, מצרף משלוחי-כסף, שיותר משיש בהם
משום תמיכה, נאצל מהם שפע אהבה.

לא יצאו שנים הרבה ובא היום המר, שהלכו אחרי מיטתה
חמישה בנים וחמש בנות, ומיד בסמוכין -- שריפת הבית.

== 174 =

מנרות של חג-השבועות נפלה דליקה בחצר וכל הבנ-
יינים עלו באש. שלושה ימים לפני כן נסתלק הרב ר'
איציק'ל. היה בכך OWA‏ רמז, שהשושלת מתחילה למנות
מניין חדש. הכול עלה באש : הצליחו להציל רק את הכסא
שבראש השולחן, ועליו טס-כסף ב,,כתובת" : ,,זה הכסא של
הצדיק הקדוש שנת תר"ד לפיקיי.

על כסא הרבנות מכהן פאר הבן, הרב ר' שמעון-שלמה
ורטהיים. דמותו היתה בבואה לדיוקנו של אביו הרב ר'
איציק'ל : במראהו יצוק קסם. פניו מפיקים חן-תורה וחוכמת-
אדם.

אם ר' איציק'ל היה צופה לעבר, הרי היו פני הבן, הרב
ר' שמעון-שלמה, מופנים גם לעתיד, לשבילי הבנים. שוב
שלושה דורות בחצר, שהוקמה על תלה.

הרב ר' שמעון-שלמה ורטהיים זצ"ל

האב, המכונה בפי אנשי העיר ר' שלמהניו : האברך
בן פורת יוסף ר' יוסל'ה -- והוא אב לבן, ולו תלתלי-זהב
בשער הראש והפיאות ; ואהר'לה -- אלה תופסים את קצה-
השרשרת ומשלבים את חוליות-חייהם שברשרת-האבות.

החצר הומה מנגינות חדשות, בנים ובנות, חברים
וחברות,

הנה בן אחד, מעודן-המראה כאתרוג, מעוטר זקן, הגדל
במשמעת דרוכה. הוא נאם כבר בעברית רהוטה ב,חובבי
שפת-עבר" והיה ציר לקונגרס. נתחם בבית תחום לחדש,

ועיני האב צופות באהבה וחרדה שלא יהרסו חלילה יותר
מדי. עד כאן!

לרב אחד שהביע חשש על אורח הבנים, הסביר האב את
דרכו, שהוא דרך בחיר-האבות יעקב : ,,ואני אתנהלה לאטי
לרגל המלאכה אשר לפני לרגל הילדים (בראשית ל"ג, י"ד)
— והיפנה אותו לעיין בפירושו של אברבנאל על ,,לכו בנים
שמעו לי". לא כתוב בואו בנים, מאחר שהדור החדש עמוס
נטל כבד על גבו, ואין לקרוא בן-אדם הרובץ תחת משאו
להשמיע לו דברי מוסר ותוכחה, אם גם נכונים הם כנכון
היום. אי לזאת יש להבין לדרכם, הזרועה מוקשים, וללכת
עמם צעד צעד וללמדם יראת ד'.

והנה בן שני, והוא ללא חתימת-זקן. יש אומרים : בתער,
ולא בסם, הוא נתגלגל אחר שנים לאמריקה והיה שם מראשי
העושים והמעשים בתנועת צעירי-ציון, גומא ערים וארצות
מעבר לאוקינוס ומעורר המונים לארץ-ישראל ולבניינה.

והנה בנות הרב, גדולה התהייה בשבילים לא-דרוכים
-- קיוב, אודיסה, לימוד בקורסים לגננות, שיעורים לאחיות,
הכשרה לארץ-ישראל. והבית מושך בחבלי-אהבה לאבא
המבין וממילא סולח. כציפורים חוזרים לקן לחגים ומועדים,
סופגים חום, צוררים בצרורות רחשי-אהבה וגעגועים לבית
-- ויוצאים שוב.

והבן הבכור, המכהן ברבנות בכרכים חשובים, יסד עוד
לפני היות ,,המזרחי" את ,,אגודת הציונים ממפלגת החרדים".

האב והבן, עם הרב פישמן הכוהן מאונגני הקרובה,
מתכנים תוכניות למצוא הכשר בשביל רבנים ואדמו"רים
לציונות, להתירה לבוא בקהל נאמני תורה בישראל.

המטבע של החצר היא ארבעה חלקי ,שולחן-ערוך"
מצד אחד, ואהבה לציון, ללא סייג ותנאי, מצד שני.

שותפות זו של רב ורבי -- שאלות ותשובות באיסור
והיתר, ו,,שולחנות" ערוכים לחסידים, פסקי-דינים ופדיונות
-- היא בפירוק (בדיחי"הדעת WAX‏ -- הרב שלנו הראה
מופת גדול יותר מסבא שלו, ,,הרב הזקן": ההוא כשהביאו
לו אשה שנכנס בה ,,דיבוק" רח"ל, גירש את הדיבוק ; הרב
שלנו גירש את שתיהן -- את , הדיבוק" והאשה כאחת).

יש ב,לשכת הרב" שולחן-כתיבה ירוק וטלפון, , בית-
דין" בשעות קבועות ועסקנות ציון בכל שעות היום והליל.

בבית, על קיר המזרח, תלויה תמונה -- ,פאנאראמע
דעס הייליגען לאנדעס", ובשעת קידוש והבדלה בשבתות
ובמועדים העיניים מכוונות אליה.

בשנת תרס"ג, אחרי הפרעות בקישינוב, YOU‏ הרב ר'
שמעון-שלמה לפאריס, ומנהל מו"מ עם פקידות הבארון על
התיישבות חמישים משפחות חקלאיות מבסרביה בארץ-
ישראל. הוא מעודד את היציאה מגיא-הבכא לעלייה לארץ-
ישראל מתוך ידיעה ברורה שהוא מקבל על עצמו אחריות
גדולה, דיני נפשות.

בפאריס הוא מכנס אסיפה של יהודי מזרח-אירופה,
ודיר מכס נורדוי מתפעל מה,גראנד "PAR‏ של בנדרי.

— 175 —

הוא מושיט לו עזרה -- מבטיח שיעיינו, יבדקו ויודיעו.
בטלגרמה התשובה היה כתוב: , פאלעסטינא אי-אפשר.
מסכימים לאנטוליה".

הביקור של החתן אצל חותנו הסבא, בדרכו מפאריס,
עמד בסימן של הידוק הקשר המשפחתי, בסימן של תימהון
והשתאות למשמע הפלאות, פלאי עולם זר ורחוק -- פאריס,

החתן הירבה לספר על הכרך ועל הרב אב"ד שלה, ר'
צדוק הכוהן: הוא ממש רב ות"ח, ואפילו יראדשמים !
הוזכרו שמו של רש"י ו,חכמי פאריס", אם כי לא בלי
חששות ידועים.

בפעם הראשונה ראו בעיירה בבית הסבא פנס חשמלי.
האורח ציווה להוציא את המנורה ולסגור את הדלתות,
והוציא מכיסו מכשיר קטן, לחץ בכפתור -- ויהי אור.

בידי האורח היה גם עיתון ,,הצפירה", שהסבא הציץ
בכותרת שהתנוססה עליו: ,,ליהודי רוסיה אין עדיין שיווי
זכויות".

שאל הסבא: ראשית, מאי Np‏ משמע 279 והשנית,
הרי אנו מושבעים ועומדים לא לדחוק את הקץ, ולהיות
זהירים בכבודה של מלכות...

בפרוץ המלחמה העולמית (הראשונה) נמצא הרב בארץ-
ישראל. מעיינות געגועים נפתחו בלבו כשדרכו רגליו על
האדמה הקדושה. במכתביו שהגיעו בדרך נס, לאחר שנש-
תבשו כבר הדרכים, הוא מתאר את רשמי-סיורו בארץ : , אנו
נוסעים מיפו לירושלים בדליז'נס. מתקרבים למטרופולין של
התבל, ואני יושב כעל גחלי רתמים... לוד... רמלה... ביתר...
כל ow‏ מסעיר את הנפש".

צר לו ללב אחד להכיל את כל שפע הרגשות של שעות
גדולות אלה בחייו. הוא שואל את עצמו מפעם לפעם : במה
זכיתי ? , שעורים בחלומי לא ראיתי" -- , הרואה שעורים
בחלומו יצפה לישועה". הוא מחפש פשר לזכות ומוצא אותו
-- במכתב המסומן תרע"ד, פ' שלח, פ' המרגלים, כתוב :
,זכות אבותי WY‏ לי, מזרעא NAW NINN Np TTT‏ משבט
יהודה ונשיאו כלב בן יפונה, ואף אבותי ואני נקיים מחטא
המרגלים".

למרום רגשות-הנפש הגיע ליד הכותל המערבי. הוא
כותב : ,חפצים אנו לראות בטוב ד' בארץ חיים OX‏ רק
חפץ ד' בנו ואם חייו כבני אפרים, שדחקו את הקץ, נחשבנו,
יהי מה שיהיה! לא נרווה ANP‏ ונדשן אדמת OW‏ בדם
ולשד עצמותינו. אני ובני הלוי שלי קרענו כדין, ושפכנו
שיח שיקוים בנו, והיה טרם יקראו ואני אענה".

בעקיפין, במסע תלאות של שבועות, הגיע לבנדרי. הוא
מקהיל קהילות ושובה לבבות בסיפורי המראות מהארץ
הקדושה... |

הבנים והבנות מפוזרים בארצות שונות. הצו הקדוש
במשפחה הוא : ארץ-ישראל -- אוהלימועד לפגישת בניו
ובנותיו ולוקחי בנותיו שקיבלו אורו -- אור ציון.

ראשונה מעפילה ועולה הבת פנינה. הידיים הענוגות

לוחמות ביבלית של ,,עין גנים", ואחר כך חייה קודש למעשי-
חסד, להביא בבתי-חולים בצפת וירושלים ישש וסעד לא
רק בתרופות ותחבושות כאחות, כי OX‏ גם בדברי-עידוד
ונחמה, ברחמים גדולים לעלובי-גורל. היא לא הקימה
בית לעצמה, לא ידעה חיי-משפחה: חייה חלפו בין כותלי
הבית הלבן. אחריה עולה הבת השנייה, ולאחריה הבן,
הממלא תפקידים של משכין-שלום, "INI,‏ המדינה, מפשר
בין טוען ונטען בתוקף החוק. מעשי רב ללא כסא רבנות.
ואחריו הבת השלישית.

כל אחד בגלגל-חייו ומעגל-מזלו, וכולם בכוחו של
אותו אב וכוחיכוחו -- אהבה לארץ-ישראל ללא תנאי וסייג.

עיני הרב נעצמו לעד מתוך ייחוד מחשבה ova‏ האחרון
ב,,אחד", בזה ששיכן את שמו וקדושתו בארץ הסגולה.

כמבויש עומד הכסא בראש השולחן, בתביעה אילמת
להמשך. דומה : ניתן פה לדורות לשפתי ישנים שהגישו את
,,הכתב" שלהם בחובה מפורשת ,,להאריך ימים על ממלכתו
הוא ובניו".

והבן הבכור, ר' יוסף ? מכהן ברבנות בקהילה גדולה
בכולין. עליו רבו שתי קהילות חשובות, שהביאו את
טענותיהן WIT‏ דין-תורה.

קהילה אוסטראה דגלה בשמו של המהרש"א וכבוד
תורתו. ,,אינו מן הדין" -- טענו שני פרנסי-העיר -- ,כי
רב, שנקרא ANN‏ כבוד לכהן ברבנות בעיר זו, יסרב". באי"
כוח קהילת הרובשוב טענו בשם כיבוד-אבות : הסבא של
הרב שימש ברבנות בעיר זו.

פסק-הדין -- של הרב מרובנה -- היה לטובת כסא
הרבנות המשפחתית הרובשוב.

ר' יוסף מטופל ב"ה בבנים ובנות, מושל בכיפה של
חסידות קנאית של בלזי וגור, העוינת את הלחט הציוני שלו
לתנועת ,,המזרחי". הוא, הבן הבכור, רואה עצמו כנתבע
ראשון לפרעון החוב, למלא בבנדרי את המקום הריק, והוא
שולח את בנו, האברך ר' אהר'לה, למלא לזמן-מה את
מקומו. הוא מבקש על ידו ארכה.

לאחר זמן קצר הורכב הענף הישיר לגזעו. הבן חזר
לבית אבא והלב משתוקק להפלגה קרובה מנמל רומני
לארץ-ישראל, לבנדרי יתרון -- היא קרובה יותר לארץ-

ישראל.
ראש חודש טבת ת"ש. בנדרי. הרוסים נכנסים לבסרביה.
מעבר לדנייסטר מנסר קול, מטיראספול : -- ,,באביב נהיה

אצלכם". הוצא הפתק : ארץ-ישראל. בשלטון זה לא MAN‏
תקומה למסורת רבנית. כשומר החותמת ממנה הרב ר'
יוסף את חתנו, ובעצמו עולה.

בוקר-חורף של יום אחרון בגולה הוא משתטח על קברי
חמשת הדורות, נפרד מן הציונים בבית-העלמין בפרקי
תהילים ובהצהרה :

,סבא יקר. שש שנים זכיתי לשבת על NOD‏ אבא -
כסאך. סהדי במרומים, עשיתי במיטב כוחי לא לבייש את

-- 176 —

שמך. הגיעה לי עת דודים לעלות עם משפחתי לארצנו,
PIN‏ משא-נפשכם. מובטחני בכם, קדושי-עליון, שהנני
עושה כמצוותכם..."

דומה, יותר מכל הציונים ב,,אוהל" נשקף ביגונו, יגון-
הבדידות, גליקברה של אם-הבנים -- בת הסבא מברזנה
שבווהלין.

.

ו
2
א

a
אי‎

So

So a

(os
א‎

אע
טיה

1
ee
EO

ste
ו‎

2

es
7

Reine.

א
ר

ל
א
לע

א

אי

ל

ו
ל

א

Ae

6

0
ל

ר

ee

הרב ר' שמעון-שלמה ורטהיים עם בניימשפחתו

בירושלים נשתל הענף של אילן רב-שורשים זה בגולת-

ישראל החרבה -- בסרביה.

לא נותקה השרשרת. - -

(מתוך

אי

-- 177 --

,נוף וגזש"...)

ל

2

2

כסא-הירושה עבר
התמונה ,,פאנאראמע דעס הייליגען לאנדעס".

-

ee

2

2

ל
0

oy יחד‎

eee
Doheny

ieee
ees
Sad tole

*. ל. טויבמן (יונתן) ז'"ל

ר' יוסל'ה ורטהיים

סלסול זה בשם, שמעניקים בחצרות צדיקים לילד,
ל,ינוקא", והוא נאמץ, והוא מעורה לנושא עד זקנה ושיבה
-- שיקף פה, בבעל"שם זה, כל אותה העממיות והפשטות
הטובה, שמקורה באהבת:ישראל, אותה רחבת-לב-ודעת,
טוהרדנפשדורוח, שקרנה מכל ישותו, מראשית צעדיו בחיים,
עד יומו האחרון ב, הדסה" שבירושלים.

ר
ee‏
ל
see‏

2
2
ר

א

2
ל
:
2

2
oe
2

2
2

5

-
ו

ena

2
2

ens
2

ee
ל‎
א‎

ee

א
א
es‏

ax :
Ss See

racic
=

0

2
0

he
ר‎

2
=

2
0

2

2
is

ce
ae
2
lies 0
2 2

7
os
ל‎

a
=

es
ae
2

Senay ee
ue
es

eee
eae

oN

ל
ae‏ אט
,

אי
ae‏
ל

מוקף בבית ובחוץ, בלי ברכה. הוא כולו להט לפעולה למען
ארץ-ישראל,

שנים לפני היות , המזרחי", NW‏ מייסד , אגודה “SIN‏
ישראלית ממפלגת החרדים". יוסל'ה דולה ומשקה, מפיץ
מעינותיו חוצה. קולו הערב מצלצל מעל במות בתי כנסיות
והוא עושה נפשות לתורה ולציון.

2

א עיל
SoU sets‏

ל

ה

2

,,בית-הכנסת של הרב"
נבנה בשנת תרמ"ו (1886) ע"י הרב ר' איציק'ל זצ''ל
ונתחדש בתיקון גדול -- ליובלו בשנים תרצ"ודז (193677)

בבית אביו, הרב ר' שמעון שלמה, האב"ד בבנדרי
שבבסרביה, בחיי הסבא ר' איציק'ל, ששימש כרב וכרבי
גם יחד -- שם עוצבה הדמות, ממקורו המבורך של אביו

דלה תורת-ההוראה, מגנזי הראשונים והאחרונים. ממבוע
זה, מפכה חוכמת-חיים והליכות-עולם, בחיק אבא ויחד
אתו, שאבו את חלום ציון, שיבתה ובניינה, ומהסבא
מתבסמים מרזי תורה וחסידות, כיסופין עילאין. את הסבא

מעריץ יוסל'ה כצדיק -- הוא הנכד הוא גם החסיד.
פעם בילדות הרכה -- היה רגיל לספר ר' יוסל'ה --

בשיא ההתלהבות במשחק האגוזים בחג הסוכות, הסתכלתי

וראיתי את הסבא יושב יחידי בסוכה, הצצתי בפניו ולא
יכולתי עוד לחזור למשחק, ניטל החשק. הזיקה הרעיונית

הזאת לא פסקה אף ליום.

באותן השנים בעוד שני האבות בחיים, חי אברך המשי
יפה-התואר ובעל הצורה היהודית להפליא, חיי תורה ושמחת
עבודה. הוא אינו נהנה מכל הטוב, האהבה והמסירות שהוא

אין לך תעודת-הכשר בבסרביה החסידית, שלטונה של
שטיפנשטי-בהוש וכו', מאשר זו, שבבית הרב מבנדרי
כבר נפסקה ההלכה : חיבת א"י אינה רק בגדר המותר, כי
אם היא בבחינת ,,קום ועשה", מצווה כיתר המצוות. ויפה
אז כוחו של הבן ככוחו של האב, בארגון, בשקידה להפצת
הרעיון הארצישראלי ולחבבו על החוגים האלה שנשמעים לו.

בינתיים יוסל'ה מוסמך להוראה מגדולי הרבנים, שעה
שהוא מטופל כבר במשפחה -- נלקח אחר כבוד לאוסטילה
על כסא-הוראה מורשת-אבות, ממשפחת אשתו הרבנית, בת-
לוויתו הנאמנה, תיבדל לחיים, והוא אז בן עשרים וארבע.
הוא מעמיס על ראשו כתר-רבנים שאינו משובץ כולו
יהלומים קלים, העיירה היא עיירה פולנית חסידית ושושלות
של צדיקים מפורסמים חותרות, בגלוי ובהסתר, לכוח-השפעה,
לשליטה על הרב.

הרב הצעיר, הרב הציוני שהוא בעצמו ,,מן המקצוע",
בנן של צדיקים, נתון במצב עדין וקשה. הוא נוקט בקו
עצמאי, ללא טשטוש הדמות, ללא ויתור על ערכים שהם
ציפור-נפשו,

-- 178 --

לא קלה היא השהייה במים אלה. עומדת לו לעזרה
האהבה של עדה, אהבה ללאזגבול, ודמות-דיוקנם של
האבות שהוא נמלך בהם בכל מעשיו, והם מעניקים לו עידוד
וסעד.

nap‏ כבר הסתדרות , המזרחי", נוצרה המסגרת. הוא
בין הראשונים למניין, סובב בערי ישראל, מקהיל קהילות,
משתתף בכינוסי-רבנים ובוועידות הסתדרות ,,המזרחי".
ליוסל'ה יצאו מוניטין משלו, הוא בעצמו מוסד רבני, על
כל הטוב הגלום בתואר זה בישראל מאז ומקדם.

עיירה זו נעשתה צרה לו ולמעוף-פעולתו, שכן גדולים
ורבים הם התפקידים החורגים מתחומי-ההוראה בעיירה
קטנה. ישנה נהייה למרחב, רצון לבוא במגע עם ציבוריות
יותר ערה ופעילה.

לכן oop‏ לו כתב-הרבנות שהובא לו מאוסטראה,
קהילה גדולה וחשובה בווהלין, קהילת המהרש"א ז"ל.

הימים OF‏ ימי פורענויות, יהדות רוסיה מרוסקת איברים,
הייבסקציה מטילה את מרותה וכל מי שיכול מציל את נפשו
MIA‏ משם.

פתאום היתה אוסטראה לעיר-הספר ; במרחק JOP‏ ממנה,
כתחום"שבת NIN‏ הגבול הרוסי. שנים אלה, שנות-כהונתו
כרב ואב"ד באוסטראה הן שנות עלייה לו בסולם השלימות,
בחובת-הלבבות והמידות.

מתוך סכנת-נפשות הוא פותח את דלתות ביתו -- יותר
נכון : את עליית-הגג -- להסתיר אישים, לכלכלם ולסדרם
בתעודות מתאימות, לאפשר להם את הצלתם. החל מהרב
הראשי לתל-אביב, הרב אהרונסון ז"ל, וגמור בעיתונאים,
סופרים, חזנים מפורסמים או בלתי-זידועים וסתם יהודים
,מי PAW‏ אנשים", ,,בורגנים" מרודים שהופיעו בקור הצורב
בחורף בבגדי קיץ קרועים לעורם ובכובעי קש לראשם,
ומצאו את ביתו ששפע חום ומסירות.

פליטים אלה ריפאו בביתו את שברי חייהם, איחו
הקרעים, ומעודדים התחילו לבנות מחדש את עולמם.

לא מליצות-סתם היו פסוקי-הברכות בפי כל הניצולים
האלה, שהיו ל,ראש יוסף" ,ליוסף המשביר בר שנשלח
למחיה" וכו' ו,בן פורת יוסף" וכו' וכו'.

שנים נוקפות. יהדות פולין נאבקת קשה על קיומה
(בפולין המחדשת את שלטונה וממלכתה). העניינים רוויי-
עצבות, העומס אינו קל, לא שררה היא לרב הנושא באחריות
גורל עדתו. אבל הוא היה מאלה שהחכם הגדירם ,,דאגתם
בלבם וצהלתם בפניהם" אותה הסברת פנים ואותה בת-צחוק

מרגיעה המלווה את הסיפור על הצדיקים הראשונים, ואת
האימרה השנונה.

אביו, הרב ר' שמעון שלמה ז"ל נפטר, וכסא זה, שעליו
תלוי שלט ,,זה הכסא של הצדיק הקדוש, nsw‏ תר"ד לפ"ק",
קרא : יש לחזור ,,הביתה". ר' יוסל'ה ידע שלא קל יהיה
לו התפקיד אחרי כהונתו במשך שנים בערי פולין. אבל
כלום הוא יהיה זה שחוליתו לא תשולב בשרשרת-דורות
זו ? ועוד -- העיקר. בנדרי WAN‏ התחנה האחרונה בגלות
- היא הלא כמעט שוכנת על פתחה של ארץ-ישראל.

שש שנים עשה ר' יוסילי ברבנות בבנדרי. בשנים אלה
ראתה יהדות בסרביה הרבה רעה ור' יוסלה עומד בפרץ,
כאב נאמן ומסור. הדרשות שלו בשבתות ב,קלויז", היו
כצרי לשומעים לכל ימי-השבוע. הוא גם קורא אותם שיצילו
את עצמם בעלייה לארץ-ישראל.

הרעמים הראשונים, שבישרו את סערת העולם, כבר
רעמו. עמדה לו זכות אבות במידה מרובה שיציל את עצמו
בזמן.

ר"ח טבת, ת"ש. בנדרי. ר' יוסילי משתטח על קברי
חמשת דורות, נפרד מציוני הורים ועולה לארץ-ישראל.

הנכונות לארץ-ישראל וההכשרה לקבל את כל מה
שמינתה לו ההשגחה היתה להפליא. , לכהן כשמש באחד
מבתי-הכנסיות בעיר הקודש בירושלים, זו היתה mor‏
גדולה לאדם כמוני. ליותר מזה אינני שואף" -- כה אמר.

אם זכה ר' יוסלה ולו בית-כנסת משלו, עם קהל מתפללים
מכובד, ויהודים לומדי-תורה ידידים שומעים שיעור בהלכה
ואגדה ממנו, הרי שאין קץ לאושרו. יום לא עבר עליו
בהיסח-הדעת בלי רחשי-הודיה למי ששיכן את שמו בעיר
הזאת על החסד שגמל לו. , במה טוב אני מאבותי ואבות-
אבותי שעד נשימתם האחרונה חלמו את חלום שיבתם "PON?‏
ישראל ולא זכו לכך ? במה לא זכינא (,,במה זכיתי אני") 2“
— הרגשה זו לא עכבה אותו עד WP‏ האחרון -- יום מר
לכולנו, קרובים ורחוקים.

את מבטו מערש-הדווי שלו ב,,הדסה" הוא PVD‏ מפעם
לפעם להר-הזיתים, הקרוב, למקום מנוחתו האחרון.

,אין לי -- אמר לרושם השורות -- מה לצוות oma‏
למקום. כל העיר ושטחה נתקדשה בקדושה אחת לשעה
ולדורות".

ימתקו לו, לר' יוסל'ה היקר, רגבי-עפרו של תל צנוע
זה, עפרה של ארץ משאת-נפשו, שבהר הזיתים. זכרו ברוך.

(,,הצופה" -- ב' WR‏ תש"ו -- 3.5.1946)

-- 179 --

ד"ר שלמה

א

0

4
2

א א
ייא
ר

אל אי
0 א
ל 2

6

א

א א ל
mee‏ א ee‏ ל

eee
א‎

א

טע

2

ל
וי
es‏

ne

2
ר

ue

ieee
2

ל
ו

os
ו‎
.

5

>
2

2
2

6
22

7
2

2

2

a
2

02
se
2

5

יע

: site eae 2

wat Rares en 3
aoe : oe ל‎
ה ל ה‎ Ro
Soar ל‎

א

a

2

| ee roe
א‎ ata" oy
Se

8

ו
5

ee

ו

ee

2
2

ae

2

4

א

4
יי

א
5

אל
ל ל
ETO oe RN.‏ זי
ל ל 5 ל
ל

sats
ees
7

2

:

8

iene
tie

ces
Soon Cs

enon

א
we‏

ר
אלל
7

te

os

וויה
See‏

nae

store
ל‎
ל‎

ae

see
Soe
יל‎

7

7

2
ats
oe
eee:
א‎

ר

,

ו

ל

ו

ד"ר שלמה בנדרסקי

נולד בקישינוב ב-1866. בנעוריו יסד בה -- יחד עם
מאיר דיזנגוף -- אגודה ראשונה CADW,‏ ציון". היה חבר
באגודת הסטודנטים ,נס-ציונה" באודיסה, בה למד מדעי-
הטבע באוניברסיטה (גם צבי בלקובסקי ושמשון רוזנבוים
היו חברים באותה אגודה). משם עבר לאוניברסיטה בדור-
פאט, למד רפואה והוסמך בתואר דוקטור לרפואה, וזמן-
מה כיהן בה כמרצה. ב-1897 נכנס לשירות כרופא בגליל
כנדרי;

התמסר לפעולה הציונית. היה ציר בקונגרס השלישי
בבאזל, 3ב"1899, נבחר לועד הפועל הגדול ושימש מורשה
לגליל בסרביה-ווהלין במשך שנים אחדות. היה מראשי
הארגון הקהילתי ומוסדות העזרה ההדדית בעיר (קופת-
המלווה והחיסכון, ועוד.).

בנדרסקי

תוך כדי הגשת עזרה רפואית נדבק בטיפוס הבהרות
ונפטר ביום י"ח בחשון תרס"ט (1908).

(מתוך הספר ,,פעמי גאולה" מאת א. צנציפר
(רפאלי), עמ' 102.)

חוזר ששלח ד''ר שלמה בנדרסקי

כמורשה הגליל בסרביה-ווהלין *
חבר נכבד !

הקולוניאל-בנק העברי מודיע לנו ע"י הװעד הפועל
הווינאי, כי אדוני הנהו אחד המאספים והקורוספונדנטים
של הבנק. הנני AND‏ אל אדוני לא רק כאל אחד המאספים,
כי אם עוד יותר -- וקודם כול -- כאל אחד מאחי העוסקים
ברעיון אשר הפיח רוח-חיים חדשים אל תוך אפרי האומה
הישראלית... אהבתנו הטהורה לעמנו ואמונתנו החזקה
בתקוותיו לעתיד, נתנו לנו כוח וחיל להחם את הקרירות
ולהחליש את השנאה, אשר הפיצו רבים מאחינו, ולברוא
לנו בית-אוצר שאין דמיונו בדברי-הימים...

החיים המדיניים של העמים, יש אשר איבוד שעה
מוכשרת אחת, יאבד טובה הרבה, בהרחיקו על (למשך)
עשרות בשנים את התגשמות שאיפותיהם. אנחנו, WN‏
ענייני עמנו נוגעים ללבנו, והרואים בהבנק הוה אחד
הדברים שע"י נוכל להגיע למטרתנו -- משאתזנפשנו -
לתחיית ישראל בארץ אבותיו -- איננו יכולים ואיננו
רשאים לתת את בית אוצרנו לאבוד את השעה המוכשרת
שיכולה לבוא בקרוב.

אי"לזאת הנני פונה AMY‏ אליך, חברי הנכבד, ומבקש
ממך לבל תאבד זמן ותוסיף לעבוד בשארית-אונים לטובת
ענייני עמנו ע"י הפצת המניות של בית אוצרנו וקיבוץ
התשלומים של אותן המכורות מכבר.

אהבתך בלבב שלם לרעיוננו, היא שעוררה אותך לעבוד
לטובת ייסוד הבנק בשנה שעברה, והיא תעזר לנו גם עתה
בעבודתך בשכלולו. והיה כאשר כל אחינו המסורים לרעיוננו
יעבדו עבודתם ברגש, נלך לבטח דרכנו ונצליח איה"ש
במעשינו...

a‏ ייב בניסן תר"ס.

דייר ש. בנדרסקי

* החוזר (בסטנסל) נכתב ע"י ד"ר בנדרסקי -- ב עב ר י ת,

-- 180 —

דוד אברמוביץ נתנזון

נולד בטיראספול (פודוליה) ב-1877. במלאות לו 9 שנים
עברה משפחתו לגור בבנדרי, בה למד בבית-הספר העל-
יסודי (,,אויעזדניה גורודצקיה אוטשילישטשה") ולאחר
שסיים בה 3 מחלקות והחל להתכונן לתעודת-הבגרות,
נאלץ להפסיק לימודיו בגלל פטירת אביו, וקיבל עליו את
העול של פרנסת המשפחה. הקים בית-דפוס בו ביצע עבודות
בשפה הרוסית ולידו חנות למכשירי-כתיבה, שנוהלה על-ידי
רעיתו עתליה (לבית משפחת בנדרסקי, שמוצאה מדובוסרי
שבפודוליה).

חוסר ההשכלה הפורמלית לא מנע גילוי יכולתו הענפה
זהמזהירה ושפש כשרונותיו הברוכים. בשנות חייו המעטות
היה פעיל בשטחים שונים ומגוונים. הקים את העיתון הרוסי
בבנדרי -- ,יוּז'ני MRAP‏ ושימש העורך הראשי בו; כן
השתתף כפליטוניסטן בעיתון הדימוקרטי הגדול בדרום
רוסיה — ,אודסקיי נובוסטי" -- בו פירסם מפרי עטו
בפסיידונים ,,סידוי". היה מקובל על קוראיו, וכל משכילי
הדור ההוא קראו דבריו מתוך התעניינות.

ee
6

ae

coe

ie

eat

א 5
: א
א

4
=

seh

oe

Seed ts

5

ל ה 0 ces‏

ene

א א
See ene:‏
oe Som‏
soars‏

teh

0

ee

2

2
ee
5

me
5

oe

eee

senha
Se

oe

eae
eS 5
ו‎

2

See
ops
021

עתליה נתנזון

היה גם חבר כבוד של הספרייה העירונית הרוסית
שבעיר --- , פושקינסקייה", ממייסדיה של הספרייה הרוסית-
אידיש, חבר בצלב האדום, ב,עזרת עניים", , מלביש ערו-

Scene stasis

א

=

א

: א

ר
אע 2

אי :

oe

Sean

Sa

יל
ete‏

2

%
=

2:

ר

2

א
ft‏

ee
5

ל

א
pone‏
טי

יי
2

ל

te
0

0
:

2

0
עג
ל
ו
א
ו

Seis
Ses
ohne

0

6
ל

a
5
-
7

2

eon

=

Rata
xi
=
0

0
us

2
pars

nes
=

sor

eee

ie

ste
יל‎

:
Ee

:
ie

5
ל
ל

5
2
ו

2

Rete
א‎
6

א יי
א

5

2

2

ו ל
ל

ר

בי

oe

2

9

=

sine
es

א יי
ane‏

ieee

יי
א

2

א

יי

Sa‏ ל

2

Aes
it

ונ

5
ל‎
ee

ל

ל

Se
Sos

ל

דוד נתנזון

מים", ,,עזרת חולים" ועוד ועוד. יסד וליווה את פעולותיו
של בנק החיסכון הקואופרטיבי (, דאָס אידישע בענקל")
מתוך תשומת-לב לסוחר הקטן ומהמעמד הבינוני שאין
בכוחם לשאת הלואוות בריבית גבוהה. כן היה פעיל בקרב
פועלי הרכבת שב,דיפו", ובעוד פעולות ציבוריות שתקצר
המצע למנותן.

מהראשונים בשורת האינטליגנציה בעיר, התבלט בה
במיוחד. לכל פעולה ציבורית התייחס במסירות ובנפש
הפצה ומילאה בשלמות בכל יכולתו. מקובל על שתי העדות,
היהודית והרוסית כאחד. בעיני רבים היה הסמל ליושר-לב
ולמסירות לענייני-ציבור; כל מי שפנה אליו מצא בו
אוזן קשבת, לב פתוח ויד מושטת לעזרה.

נפטר ב-26 בספטמבר 1916 -- באודיסה, לאחר ניתוח.

מותו עורר צער רב וכל תושבי העיר התאבלו מרה
על לכתו בעודו במיטב כוחותיו וכשהוא בשיא דרכו הצי-
בורית הברוכה.

-- 181 --

העיתונים הכלליים בדרום-רוסיה וכל העיתונות היהודית
מלאה דברי אזכרה והערכה לאיש ולפעולותיו החשובות.

רעיתו, עת ל י ה, אישיות בעלת-תרבות MIA‏ עצמה,
פקחית ובעלת אופקי-תרבות נרחבים, עמדה לימין בעלה
בכל פעולותיו, מכובדת על כל בני האינטליגנציה שבעיר,
בתם, nod‏ שטרם הכירה את אביה, בהיותה פעוטה בעת
פטירתו, זכתה ועלתה לישראל ומשמשת במשרה נכבדה
במשרד התקשורת.

יהי זכרו ברוך.
פנחס בנדרסקי

דייר ברוך ניסנבוים

נולד 3072 באפריל 1886 בבנדרי. בגיל צעיר נתייתם
מאביו. אמו שנתאלמנה ולה חמישה ילדים, דאגה להקנות
כמעט לכל ילדיה השכלה גבוהה. INN?‏ הפוגרום בקישינוב,
בז1903, החליטה אמו לעלות לארץ-ישראל, נפטרה בארץ,
והיא בת 99.

אחיו עלו לארץ והתיישבו בתורת איכרים, מייסדי
המושב ביבנאל. ד"ר ברוך ניסנבוים ביקר לראשונה את
אחיו בארץ ב-1911. סיים חוק לימודיו ברפואה בסטרסבורג
(אז גרמניה) ועמד בבחינות ממשלתיות ברוסיה בשנת 1914.
נשלח כרופא לחזית במלחמת העולם הראשונה, כ-3 שנים
vow‏ כרופא-משנה בגדוד הפינלנדי והוכתר ב-4 מדליות,
בחזרו פעל כרופא בשכונת הפועלים באודיסה ובפרקטיקה
פרטית. עלה לארץ MIND‏ ,רוסלאַן" (האחרונה שהותרה
לעזוב את ברית-המועצות) ונתקבל ל,הדסה" ; פעל בבתי

הבוכרים ובמאה שערים בירושלים. לאחר שנה נתמנה מנהל
מחלקה פנימית בבית-החולים.

היה מחלוצי הרפואה בארץ ופעל רבות בתחום הברי-ד
אות. ראש השירות הרפואי של ה,הגנה". ממייסדיו הרא-
שונים של מגן-דוד-אדום וסגן הנשיא שלו.

כעבור שנה הועבר ל,הדסה" בחיפה עם פתיחת ביה"ח
שם, וניהל כמה מחלקות בו. וכן כיהן כמנהל בית-החולים.
במשך יובל שנים פעל כרופא בחיפה.

במאורעות אוגוסט 1929 נמלטו תושבי השכונה היהודית
הישנה ארד אל-יהוד להדר הכרמל. ד"ר ניסנבוים נטל
על עצמו את הדאגה לאיכסונם בבית-הספר הריאלי ובטכ-
ניון והצליח להשיג אמצעים לכלכלתם ולסיפוק כל מחסורם.
אין צריך לומר שדאג גם לבריאות הנשים והילדים.

תוך כדי כך נודע לו על הפוגרום ביהודי צפת. מיד
שלח אמבולנס עם רופא מחיפה. לאחר זאת טיפל בהעברת
הפצועים -- 60 במספר -- לחיפה. לשם קליטתם הצליח
להפוך תוך 24 שעות קומה שלימה של הטכניון לבית-

חולים לשעת חירום לאחר שקיבל מיטות ושמיכות מנציג
הסוכנות היהודית אליעזר דורי (דוסטרובסקי). על פעולתו
בטיפול בפצועי צפת זכה לשבחים מהנציב העליון הבריטי
וכעבור זמן-מה קיבל אף מכתב הערכה משר המושבות
הלורד פספילד.

ייסוד תחנת מ. ד. א.

ב-1931 הטילה ה,,הגנה" על ד"ר ניסנבוים ANT?‏ לפתיחת
תחנה של מגן-דוד-אדום בעיר. ד"ר ניסנבוים היה למעשה
לראש השירותים הרפואיים של ה,הגנה" בחיפה והמחוז,
תפקיד אותו מילא עד קום המדינה.

דייר ברוך ניסנבוים

במלחמת-העולם השנייה Yap‏ מינוי רשמי מהוועד
הלאומי לתפקיד של ,,ממונה רפואי לשעת חירום". עם פרוץ
הקרבות בדצמבר 1947 ANT‏ ד"ר ניסנבוים, בעזרת קופת
חולים, להפוך את בית-ההבראה בורוכוב על הכרמל “ma?‏
חולים צבאי. בבית-חולים זה קיבלו טיפול קרוב לאלף
נפגעים מקרב תושבי חיפה, ובעיקר -- הלוחמים הפצועים
של ה הגנה" שהובאו IND?‏ מכל הסביבה.

ד"ר ניסנבוים פרש לפרקטיקה פרטית מסיבות שונות
עוד ב-1932, ופרט לכהונה של שנה אחת כרופא מחוזי
של משרד הבריאות, לאחר קום המדינה, היה כל השנים
בחינת ,,רופא פרטי". הוא הוסיף לפעול בהתנדבות בעיקר
למען מגן-דוד-אדום.

- 182 —

לאחר קום המדינה המשיך ד"ר ניסנבוים לשמש כרופא
מחוזי של הג"א בחיפה והמחוז, והיה למעשה זקן קציני
הג"א. רק בהגיעו לגיל 75 לפני חמש שנים פרש מתפקיד
זה.

זכה להוקרה רבה על פעולתו הרפואית הענפה והמסורה
רבת-השנים ונבחר כאזרח כבוד של העיר חיפה.

נפטר בחיפה בח' כסלו תשל"א (1971), בן 84 בפטירתו.

הרב ר' אפרים דרברימדיק

ל
0

Roe

ל
=

5

2

2

2

2

oe =

2
2

2
2

2

ne

2
א‎
Soh

or

Se

st
-

ו
ל

ל
Ses‏
ו

הרב אפרים דרברימדיקר
(הרב מטעם בבנדרי)

הרב ר' אפרים ברב שניאור זלמן דרברימדיקר, חוטר
מגזע ר' לוי יצחק מברדיצ'ב (שגם שם-משפחתו היה
דרברימדיקר) נולד בעיירה לאַדיזין, ברוסיה בשנת תרמ"ו --
6 ונפטר OVI‏ כ' באדר תשי"ח -- 12.3.1958.

בגיל צעיר נתייתם וכשהגיע לבר-מצווה החל להתחנך
בבית סבו (שהיה נכדו של ר' לוי יצחק מברדיצ'ב).
במסירותו ללימודי תלמוד ופוסקים, חתר לקבלת סמיכות
לרבנות. אולם, כשהחליט להשתלם בלימודים כלליים על-
מנת לקבל תעודת בגרות, התנגדה משפחתו לכך וחדלה

לתמוך בו. בנסיבות אלו נאלץ היה לפרוש מן הבית ולהת-
קיים על מתן שיעורים פרטיים.

לאחר קבלת תעודת בגרות -- והוא בן עשרים, השתלם
שלוש שנים באקדמיה למסחר בקיוב, חי במצוקה והתקיים
ממתן שיעורים. בשנת תרע"ב -- 1912 -- נבחר ע"י קהילת
העיר בנדרי כרב-מטעם. בתפקיד זה כיהן עד שנת ת"ש --
0,

ר' אפרים היה אצילירוח ובעל לב יהודי חם. הצטיין
בפעילות ציבורית בקרב יהודי בנדרי בכלל ובתחום הציונות
בפרט. היה ער לכל פנייה אישית אליו והשתדל לעזור
לזולתו בכל לבו. בשנות העשרים היה גם מורה לתנ"ך
בשפה הרוסית בגימנסיה הממלכתית לבנות. תרם הרבה
מכוחו למען קיום הגימנסיה העברית של ד"ר צבי שוורצמן
בבנלרל,

בשנת תרפ"ה -- 1925 -- כשעמדו למכור את בנין
הגימנסיה שהיה שייך לבעלים פרטים, התנדב הרב אפרים
דרברימדיקר לנסוע עם ד"ר שוורצמן ללונדון וכו' וע"י
פעולה מקיפה הושגו האמצעים לקניית הבניין של הגימנסיה.
ע"י כך נתאפשר המשך הקיום של המוסד החינוכי החשוב
הזה, שהיקנה חכמה ודעת במקצועות כלליים ויהודיים
וחינך דור של צעירים וצעירות ברוח ציונית וחלוצית עד
סגירתו ע"י שלטון הזדון, בשנות השלושים (1936).

אחרי מלחמת העולם השנייה והאבאקואציה, חי בעיר
צ'רנוביץ וכיהן כרב בבית-הכנסת עד ערוב יומו.

אישיותו המלבבת והאהובה על הכול, לא תסוף מתולדות
העיר בנדרי.

אברהם אלכסנדרוב

אברהם אלכסנדרוב היה יהודי בעל מרץ ומשכיל ונתמנה
על ידי ה' יצחק (איצי) ניסנבוים לנהל את כל עסקיו,
ובעיקר את האחוזה שלו בבנדרי, וכשהיו פונים בבקשת
עזרה ל,,זקן", היה מפנה אל אלכסנדרוב : ,,לך אליו, ומסור
לו בשמי לעזור לך בכך וכך -- ותקבל ממנו את אשר
הבטחתי".

אלכסנדרוב היה יליד נובגורוד.

אחרי שעזב את עבודתו אצל ניסנבוים,היה מנהל הבנק
להלוואות -- ,,קרדיטני באנק" -- ולאחר מכן קנה והפעיל
בית-דפוס, שהיה המשוכלל ביותר בבנדרי.

בביתו של אלכסנדרוב היו מתכנסים נכבדים ואנשי-
תרבות שונים. אף זכה, שח. נ. ביאליק התארח אצלו פעם.
בין ידידיו הקרובים נמנה גם ד"ר צבי שוורצמן, שנעזר על-
ידי אלכסנדרוב לסיים את חוק לימודיו האקדמאיים.

- 183 --

es
ee

5

גי
=

אברהם אלכסנדרוב

הוא היה מכובד ביותר על הקהילה היהודית בכללה וגם
על אנשי הרשות. היה בעל לב יהודי חם והתמסר מאוד לכל

ענייני הקהילה וגם לעבודה הציונית.
סוניה כהנוב

ברוך חולודנקה
העתונאי העברי הראשון בבנדרי

נולד בשנת תר"י )1850( נפטר ב' תמוז תרפ"ה (24.6.1925)

בשורת האישים הדגולים בקהילת בנדרי היתה דמותו
של ר' ברוך חולודנקה מיוחדת במינה : איש-האשכולות
ובעל סגולות תרומיות, העוסק בצרכי-ציבור באמונה.

הוא היה העיתונאי הראשון בין יהודי בנדרי שידע לספר
בכשרון רב בעיתונות העברית בסוף המאה הקודמת ובתחילת
המאה הזאת (,המגיד", , המליץ" ועוד), על חיי הקהילה
בבנדרי, על לבטיה, מאבקיה והישגיה.

לתשומת-לב מיוחדת ראויה הכתבה המרשימה שלו
ב, המליץ" המובאת בספר זה, על כינון בית-החולים היהודי
בבנדרי, שהיה בימים ההם לחג-לאומי בלתיינשכח בקרב
האוכלוסיה היהודית, בעת שראש-העיר הרים כוס-ברכה
לחיי הקהילה היהודית ולחיי העם היהודי כולו.

בהיותו נציג מכובד של הקהילה, הוא נבחר כציר
לקונגרס הציוני השביעי ולוועידות ציוניות ברוסיה ; בא

eons
Se
VE

ל

ברוך חולודנקה

במגע אישי ובחליפת-מכתבים OY‏ גדולי-הדור ביהדות
הרוסית, כמו OY‏ הסופר והעסקן WED‏ וכו'.

הוא חינך כמה דורות של תלמידים נושאי דגל התחייה
הלאומית ורבים מהם אף עלו ארצה כשדמותו החביבה
והזוהרת של ב. חולודנקה מלווה אותם.

צאצאיו היו מראשוני העלייה השנייה והשלישית בארץ,
מטירים בחיי-הגשמה בקיבוץ ובמושב, בעיר ובמושבה AN)‏
ביישוב-ספר קיבוצי מרוחק בנגב.

צר מאוד, שעל אף כמיהתו במשך כל ימיו לבקר בארץ
והתמכרותו ללא-גבול למען תקומתנו, לא זכה להגשים את
חלום-חייו ולראות את הארץ הנכספת.

זכרו של ר' ברוך חולודנקה ינון בין גדולי החולמים
והלוחמים למען תחייתה של אומתנו בארץ-ישראל.

הכתובת על מצבתו :
איש זך וישר דגול מרבבה
נהנה כל ימיו מיגיע כפיו
שמו נשאר לברכה
בפי מעריציו ומכבדיו
החרוץ הבקיא והעמקן
צנא מלא ספרא
ר' ברוך ב"ר ליב חולודנקה
paw‏ חיים בן ע"ה שנה
ב' תמוז תרפ"ה

ת.נ.צ.ב.ה

-= 184 ==

24

חלק בלתיינפרד מן הנוף הבנדרי הוא המורה הזקן ר'
ברוך חולודנקה, החובש על ראשו כובע שחור, מרופט,
ורגליו מלאות עבודה, כלומר -- סוחבות גושי בוץ - מן
הבוקר עד הערב.

מהו סדר יומו של ר' ברוך? -- ראשית כל -- ביקור
בשלושה-ארבעה בתים על מנת להרכיב זוגות לערב להתרמה
לקרן-הקיימת בחתונה שתערך באולם הגדול. משסיים מעשה
המרכבה, נפנה הוא לשני , שטונדן" (שעות פרטיות) ללימוד
עברית. משנתפנה מהם יאוץ להתייעצות המתקיימת
ב,אפטיעטשני-סקלאד" (חנות לחומרי רפואה) של הרש
קוגן, בדבר הזמנת נואם ציוני מאודיסה ל,דיסקוסיה עם
הבונד", (ויכוח פומבי), ולאחר מזה יש לו שוב שני
,,שטונדן" וכו' עד לשקיעת החמה ושעות הערב הראשונות,

זכות מיוחדת היא לרב ברוך שהוא גם ,צד" בעניין :
בתו רבקה *) עלתה בגיל 17 בשנת תרע"א )1911( לארץ
ישראל לבנות את הארץ ולחונן עפרה על-ידי עבודת אדמה
ומלחמת העולם הראשונה ניתקה את קשרי המכתבים ביניהם
עד תום המלחמה.

ברור מאליו, שמלבד העבודות המעשיות, הטכניות, שהוא
עסק בהן כל השנה, הוזמן הוא גם להרצאות. בחנוכה מרצה
הוא על החשמונאים ונושאו ,נצחון הרוח על החיל והכוח".
בחודש אדר תסוב הרצאתו על ,,לך כנוס", ולפני חג הסוכות
על ,ולקחתם לכם משלכם" וכו'.

בביתו ישרור המחסור והעוני, וזוגתו אינה מתריסה
כנגדו,אינה יורדת לחייו, מחמת שהיא מעריכה את פועלו
ומעשיו.

ובדבר עלייה לא"י משאת נפשו, אף אינו מעיז לחלום.
עיניו הכהות נוצצות מדמע כשהוא YAW‏ ד"ש חיה מא"י,
והוא מאושר להקשיב לשיר עברי חדש. וכאשר ביקר בבנדרי
יש"י אדלר, שהיה אז מורה בגימנסיה , הרצליה" שבתל-
אביב, היו בשבילו ימי ביקורו בעיר בבחינת שבת, אשר
מהנשמה יתרה שבה ניזונים כל ששת ימי החול.

כך חי ר' ברוך חולודנקה באוירה ארץ-ישראלית
שבבנדרי, בוסס ברגליו הכושלות בבוץ בחורף, ושואף אבק
בריאותיו הפגומות בקיץ, ולא ירפה מעבודת הקודש.

הוא הקים דור של תלמידים לעברית, לציון, לחלוציות,
עד אשר הגיע לערש דווי בבית החולים של הקהילה, מעליו
לא ירד עוד.

י. ל. יונתן

(מתוך , פרקים על יהודי בסרביה") ניסן תשי"ח -- 1958

*) היא רבקה מחניימי ז"ל אשר חייתה כל ימיה בקבוץ
בעין-חרוד, ואשר יומנה מתפרסם בספר זה.

ד"ר אלכסנדר חין

בין הדמויות המופלאות, המתקדמות והחלוציות בבנדרי,
בלט באורח מיוחד רופא-השיניים ד"ר אלכסנדר מיכאילוביץ
חין, שנודע כעסקן ציבורי מעולה, עתונאי ופובליציסט שנון
וכעורך-עיתונים מובהק על הנושא היהודי בשפה הרוסית.
בתור עיתונאי קבוע חתם לרוב על הפליטונים שלו בפסיב-
דונים ,,אודוס". -

ד"ר אלכסנדר חין

היתה זו דמות אצילה WIM NIA‏ וכל PM‏ היו VTP‏
למען הזולת, במיוחד למען פעולות הסעד והשיקום למוסדות
הסוציאליים בבנדרי, כמו ,,עזרת-חולים", ,,מלבישדערומים'י
ב

הוא גם הצטיין בכך שפיתח וטיפח פעולה תרבותית
עניפה בקרב האוכלוסיה וקיבל תחת amon‏ את להקת
החובבים התיאטרלית שהופיעה מדי פעם בפעם והוא גם
העלה ביקורת מעודדת להופעותיה.

סיפור תולדות חייו מובא להלן vy‏ בנותיו ובנו :

אלכסנדר מיכאילוביץ חין, אשר נולד באחת העיירות
של חבל מוהילוב, נמנה עם האנשים המפותחים והתרבותיים

-- 185 —

בזמנים ההם ; את בית-הספר התיכון גמר במוסקווה, שאליו
הוזמן על-ידי אחיו, IMO‏ גדול שהיה בעל זכות-מגורים
בעיר הבירה. במוסקווה למד את השפה הרוסית על בורייה,
שלושת ילדיו התחנכו ברוסיה המרכזית, למדו בגימנסיה
רוסית, אבל בבית חינך ד"ר חין את ילדיו ברוח היהודית,
לאהוב את העם היהודי, את מסורתו, ואת הארץ המובטחת
ליהודים. כציוני נלהב ביטא את יחסו זה בעבודה ציבורית
בכל השטחים. במשך כל ימי-חייו עשירי-התוכן היו כל
מעשיו מכוונים ליצירת אגודות ציבוריות חדשות לטובת
הכלל ולהשגת כספים למימונן. חברתו בחיים עזרה לו הרבה
בחיים הציבוריים והיתה שותפת לכל הצעדים הראשונים
של אגודה זאת או אחרת, למרות שנסיעותיו המרובות הכבידו
עליה.

קווי-האופי שלו היו יושר לא-יתואר והתמדה -- וכך
חינך גם אותנו וממנו ירשנו את הסדר והיחס לעבודה.
השפעתו על הילדים היתה רבה ודי היה במבט עיניו שנבין
שאין אנו הולכים בדרך הנכונה.

כוח העבודה שלו היה בלתיינלאה ועד ימיו האחרונים
עבד במרפאת-השיניים בבית-החולים. לא היה מוותר על
הליכה לעבודה, הן בקיץ והן בחורף, ולא התחשב בחום
ובקור גם בגילו המבוגר.

בבנדרי הוא חי שתי תקופות : בפעם הראשונה בתור
נער, ובפעם השנייה ב-1912.13 חזר לבנדרי וחי שם הרבה
שנים. עבודתו הציבורית בבנדרי היתה ענפה ורחבה. הוא
היה אחד ממארגני חברת , מלביש-ערומים" והיה מתומכי
הגימנסיה העברית של שוורצמן (ופעם גם מסר לו שני
חדרים בדירתנו בשביל שתי כיתות שלא היה להן מקום
בבניין הגימנסיה).

כתב מאמרים בעיתונות המקומית, וגם בעיתונים באודיסה
התפרסמו מאמריו (לדאבוננו נאכדו כל המאמרים שאספנו
בעמל רב).

בבנדרי היה פעיל באגודת ,,הזמיר", שם היתה מקהלה,
חוג לתיאטרון והיו מציגים תמונות חיות ; באחת מתמונות
כאלו השתתפתי גם אני בתור ,,פלשתינה הפצועה". יחד עם
עוד צעיר בשם קאושנסקי, שאחר כך עלה לארץ והחליף
את שמו לאנדתי, ונדמה לי שיצר את בית-הספר למחול
הראשון בארץ. ב,הזמיר" היתה משתתפת הזמרת זינה
פיסטרוב, שנעשתה אחר כך לזמרת באופרה בבוקרשט.

לא היה בבנדרי איש WR‏ לא היה בטוח כי מד"ר חין
יקבל את העזרה הדרושה או שהוא יקבל עצה והדרכה
בעניינים ציבוריים -- וכמו כל פעולתו הציבורית -- שלא-
על-מנת-לקבל-פרס.

הבל על איש כזה שכל ימיו חשב ופעל למען ארצו,
והוא עצמו לא הגיע לשם בחיו. אנו, כל הילדים חיים
ופועלים בארץ שהוא כה אהב ולכך חינך אותנו כל שנות
חייו.

אבא ואמא נהרגו בדרך למחנות, לא רחוק מרזדלניה,
וכנראה שגם קבורים בקבר אחד.

אנו מקווים, שכל ידידיו ומוקירי זכרו יזכירו IMR‏
במלה טובה.

דוד פרוז'נסקי

דוד פרוז'נסקי

הגיע לבנדרי מרוסיה הלבנה -- בשנת 1908 -- משם
הוגלה wy‏ הממשלה הצארית בגלל PROT,‏ הרבוציולוניים".
כידוע, שימשה בסרביה, מלפני כמאה שנה, מקום-גלות
ל,אלמנטים בלתי-רצויים" לצאר ניקולאי הראשון, והוא גם
היגלה לשם את פושקין. אין תימה, שהבולשת הרוסית חשבה
את בסרביה לפינה נידחת, בימים ההם -- ואליה שלחה
אסירים פוליטיים, שלא היו ראויים לסיביר... אך לגבי דוד
פרוז'נסקי לא היה בבנדרי משום ,גלות" והוא הרגיש עצמו
בה בנעימות ובנוח.

בהגיעו לבנדרי החל לשמש מורה פרטי לשפה העברית,
ועד:מהרה נתגלה כפדגוג בעל-כשרון. גם היה איש-רעים,
מעורב ay‏ הבריות ונתחבב על כל יודעיו. הוא התיידד עם
הנוער הרוסי הליברלי ובמיוחד -- עם הנוער היהודי שבמקום.
היה בעל ידיעות מרובות ונרחבות בספרות הכללית וביהודית.
הרצאותיו היו רצופות רעיונות הלאומיות, ברוח ציונית-

-- 186 --

סוציאליסטית ועמד במיוחד על המשמעות הלאומית ב,,אוטו-
אמנסיפציה" לי. ל. פינסקר.

לאחר שהצליח לרכז סביבו קבוצה של נוער, הקים
ארגון ,,פועלי-ציון" (שהייתי INN‏ ממשתתפיו). על את
האיסור החמור לכנס אסיפות היינו נוהגים להתכנס בשבתות
אחה"צ -- כל פעם בבית אחר -- לשיחות פוליטיות, לשמיעת
הרצאות ספרותיות ולמשחק-שחמט.

דוד פרוז'נסקי היה מדריכנו ובדרך-כלל שימש המרצה
הקבוע אך היו גם ביקורים מן-החוץ, כגון להקת התיאטרון
היהודי ‏ של אסתר-רחל קמינסקה. ההתלהבות מהופעתה
היתה לעילא, וכאות-הוקרה הוגש לה ע"י פרוז'נסקי אלבום
מפואר, בחתימת כל בני-הנוער שבעיר, והיא הביעה תודתה
עליו במלים נרגשות.

כאשר נוכח, שבספרייה המקומית חסרים הקלסיקנים
היהודיים והכלליים -- לא נח ולא שקט עד שהקים Dp‏
לרכישתם באידיש, וכל הספרים הוזמנו מוארשה. אדם לבבי
ובעל יושר אינטלקטואלי, הבין את הבעיות החברתיות
בסביבתנו -- ונתחבב על הנוער כולו.

עס כיבוש בסרביה בידי הרומנים, נודע שהיה בחשאי
איש-אמונם של השלטון הסוביטי שמעבר לגבול... לאחר
מלחמת-העולם הראשונה ביקרתי בבנדרי ומצאתיו כמנהיגה
של קבוצת ,,פועלי-ציון" השומרת אהדה למהפכת אוקטובר...
אך לאחר מלחמת העולם השנייה כבר ניכרה במכתביו
האכזבה המרה מהירידה של הקומוניזם הסוביטי. יחסו
לקומוניזם נשאר אוהד, אך היה בעל הכרה ציונית ולבבו
החם ער לסבל היהודי ולצער הזולת.

בביקורי זה, כשליח מארצות-הברית שיתפתי עמו פעולה
בארגון סניף ה,,קולטור-ליגע" בבנדרי, וכך עמדתי על פועלו
החשוב ויחסו של הנוער PIN‏
הלך לעולמו בשנת תש"ל.

יהי זכרו ברוך.
ל. ג. ברוקלין, נ"י,

24

בביקורו של הפרופ' יצחק פיין (מבלטימור, ארה"ב)
בברית-המועצות נפגש עם דוד פרוז'נסקי, והרי רשמיו על
שיחתו עמו :

,...להורים עדיין מותר ללמד את ילדיהם אלף-בית
יהודי. אך כמה מהם מקיימים את זה! -- רשמית, אין
לכאורה איסור להכניס ילד לבריתו של אברהם אבינו, לחגוג
בר-מצווה, לבקר בבית-הכנסת -- אך , שומר נפשו" מוטב
לו שיימנע מאלה...

וכאשר יהודי מבוגר רוצה ללמוד 1 -- עושים זאת
בחשאי ; שכן, בלתי-ליגלי הוא ללמד לימודים ,,מסוכנים"
כאלה. עם אחד מהם, יהודי בן למעלה משמונים -- דוד

פרוז'נסקי -- נפגשתי. זכור הוא לי מהימים ההם -- ,,מלפני
המבול" -- זה כחמישים שנה. שמחנו לפגישה.
הוא השיח בפני, מה שעבר עליו. מה מעשהו עתה 1 --
הוא פנסיונר. אינו חסר קיום דל. ,,התדע", הוסיף PMI‏ גאווה,
,לעת-זיקנה נעשיתי... | צייר." אמרתי, שאין בכך
חידוש, באמריקה רבים עושים זאת. מסתבר, שלא ירדתי
לסוף דעתו. גם עתה, לעת זיקנתו, הוא מרביץ תורה... כמובן,
מסוכן הדבר. אך מי לא יטול עליו סיכון כזה !! יש לו
שני צעירים, יהודיים. אם הם יכולים לסכן את-עצמם, אני
על-אחת-כמה-וכמה. אלא שאין לנו ספרי-לימוד -- מה
עושים ! -- ובכן, הנני מצייר אותיות לפניהם
-- וכך הם לומדים. שתי תלמידים יקרים -- מסירות-נפש,
שאין למעלה ממנה. — - -
(,,יידישער קעמפער", ניו-יארק)

24

196672 בביקורי במשך 7 שעות בבנדרי נפגשתי Oy‏
ידידי המורה ר' דוד פרוז'נסקי. והוא -- זקן מופלג, רזה
וצנום ומפניו המגולחים למשעי השתקפו עיניו היהודיות
החמות והעצובות. השתדל לדבר רק עברית והתאונן כי
PRK‏ להשיג ADO AN‏ לימוד לעברית. הצטערתי כי לא
הצטיידתי בספר כזה.

לאחר מכן נודע לי כי היה כל השנים מורה לעברית
עד ערוב יומו.

הבאתי לו דברי לבוש חדשים כמתנה והוא היה מאושר
מתשומת הלב שגיליתי לו. כשנפרדנו -- התנשק עמי
בחמימות רבה ולאחרונה ביקשתיו שיתאר את תולדות העיר
בנדרי כפי שהכירה מאז שנות השלושים, תקופת השואה
ושיקום יהודי בנדרי, אך לא מילא בקשתי מסיבות בלתי
ידועות.

מ. ס.

הרש קוגו -- (צבי כהן)

המרכז הציוני אצל הרש קוגן
בבנדרי

ה,,אַפטיעטשני סקלאַד" של הרש קוגן (המחסן הרפואי
של צבי כהן) היה שנים רבות המרכז הציוני (בלי מרכאות)
בית-ועד לעסקנים ציונים בבנדרי.

הרש קוגן היה גבה קומה, תמיר, מתוח ככלונס. זקנקנו
החום היה גזוז במחודד, עיניו הפיקו פיקחות, לשונו היתה
שנונה בוויכוח עם יריבים, ואימרות-כנף, קולעות אל
המטרה, ניתזו בכל רגע שנדרש להן.

-- 187 --

ריחות הבושם שהיו נודפים ממנו העידו על אומנותו.

יום-יום בין שתים עשרה לשתיים אחר הצהריים, נועדה
חנותו הנקייה והמצוחצחת -- לציונות : שם נפגשו בקביעות
עסקנים, ידידים ותיקים שהרעיון הציוני עשאם חטיבה אחת.
היה שם מר אלכסנדרוב, יהודי עשיר, בעל בעמיו ובעל
השפעה בעיר; על ידו היה יושב מר ח. פוסטאן, בעל
בית דפוס, על ידו תפס מקום סולומון-פבלוביטש ריבלין,
שלשונו רוסית ושגורים היו על פיו דברי ציטוט של
,אלטלינא" -- לז'בוטינסקי. למותר לומר, שבחברותא זו
לא נעדר מקומו של המורה הזקן ב. חולודנקה שבא למסור
קבלות וכסף.

הרש קוגן -- צבי כהן
ראש הציונים הכלליים בבנדרי

במאוחר קצת היה פוקד את חנותו של הרש קוגן
ר' שבתי ברמן, המכונה בשם ר' שפסיל, קנאי דתי —
ברידבבא של הציונים, שאהב את ארץ-ישראל על פי
דרכו.

משהגיע ר' שבתאי ברמן נתגלע ויכוח חריף בינו לבין
הציונים. היו פותחים בעקיצות, שהתגלגלו להתנצחות
ודברים-שלהכעיס, וסיימו בדברי-פיוס כדי להשאיר מקום
לוויכוח של מחר באותו נושא.

(בין כה וכה היה בעל החנות נשמט מפעם לפעם מבין
המתווכחים, מוכר חתיכת סבון, שוקל Pap NN,‏ או

מסביר Ap?‏ פעולתה של ,פיקסאפון" -- תרופת-פלאים

לגידול שיער.)

שנים רבות שימש ה,,אפטיעטשני-סקלאד" מרכז לציונות
בבנדרי. נכרי שנזדמן לאותו מקום באותן השעות, ודאי
היה מגיע למסקנות, שיהודים אלה הרעיון והמעשה הציוני
הם העיקר, והקיום והפרנסה טפלים להם.

ובנדרי לא היתה יוצאת מן הכלל. שכן בהרבה ערים
ועיירות בבסרביה שבני ישראל היו מצויים שם, נתקיימו
כמעט בכל אחת מהן ,טריטוריות" ארצישראליות, שהיוו
מקור"השראה ציונית למבוגרים ולצעירים רבים. ארבע אמות
של א"י קבעו להן משכן ב,אפטיעטשני-סקלאד" של קוגן
וכדומיהן, ובהן הצטופפו יהודים נאמנים לחזון הגאולה
ולתקומתו של עם ישראל.

ישמשו טורים אלה ציון צנוע לאותם מקדשי מעט
שבזכותם וכיוצא בהם הגענו למדינת ישראל.
י, ל. יונתן

(מתוך ,פרקים על יהודי בסרביה", ניסן תשי"ח, 1958)

על הרש קוגן (צבי כהן), מספרת נכדתו, שגדלה אצלו

בהיותו איש נבון ומסביר פנים לכל הפונה אליו, היו
באים אליו אנשים רבים מכל שדרות-העם לקבל אצלו עצה
ותושיה. גם כמרים היו באם אליו לשוחח על נושאים תנ"כיים
ואמונה שבדת,

הוא פחד כל ימיו בימי השלטון הסובייטי, כי ישלחוהו
לסיביר ב,עוון" ציונות. הרבה מידידיו הנוצריים עמדו לצדו
בעת צרה והצילוהו מנגישות ורדיפות. אולם הוא סבל הרבה
גם בגלל העובדה, שנכדה אחת שלו המירה דתה ונישאה
לנוצרי. הוא מת בגיל 72 שנה, ביום ה' בסיוון תש"א
)31.5.1941( כשלושה שבועות לפני פלישת הרומנים, בעזרת
הגרמנים, לבסרביה.

שתי אפיזודות זכורות היטב לנכדתו ונחרתו בלבבה :

א) פעם הלך ר' הרש קוגן לפגוש את ביאליק שהגיע
לבנדרי ברכבת. OA‏ הלכו ברחוב הראשי ברגל, וביאליק,
כדרכו, היה כל הדרך משוחח ומספר. כשהגיעו לביתו של
ה. קוגן, הזמינו האחרון להיכנס לביתו ואמר : ,הנה כאן
ביתי, ניכנס הביתה ow)‏ נמשיך בשיחה". אולם כשנכנסו
לבית הפסיק ביאליק את שיחו ולא הוסיף עוד... על כך
הצטער ה. קוגן כל ימי חייו. |

ב) יושרו היה למופת ולדוגמה לכול. כשנכדתו, המס-
פרת, רצתה לעלות עם הבחור שלה ארצה ור' הרש קוגן
עמד אז בראש המשרד הישראלי בקישינוב ובידיו היו
סרטיפיקטים לחלוקה, הודיע במפורש לנכדתו, כי הוא לא

— 188 --

יתן להם סרטיפיקטים, מחוץ לתור, ולא תעזור להם כל
פרוטקציה ולחץ.

באותו זמן ביקר בארץ ה' ברגר מקישינוב, ובביקורו
אצל ה' יצחק גרינבוים סיפר לו כי ה' קוגן מסרב לתת
סרטיפיקט לנכדתו ולאישה. י. גרינבוים כתב מכתב מיוחד
למשרד הארצישראלי בקישינוב והמליץ על מתן הסרטיפיקט.

באותה ישיבה, שצריכים היו לדון בה על מתן הסרטי-
פיקט הנ"ל, op‏ הרש קוגן, ששימש כרגיל כיו"ר במקרים
אלה, והודיע למשתתפי הישיבה : ,,הערב אינני יושב בראש
הישיבה, כי צריכים לדון על מתן סרטיפיקט לנכדתי ול-
בעלה"... ועזב את הישיבה.

ד"ר צבי שוורצמן

(מורם ורבם של אנשי-שם)

אלפי תלמידיו של ד"ר צבי שוורצמן זוכרים בהערצה
עמוקה ומזכירים עד היום הזה בהתפעמות-לב את תקופת
לימודיהם וחינוכם בגימנסיה שלו. בשנת 1912 הוא הניח את
אבן-הפינה לגימנסיה העברית בבנדרי, ששומעה יצא הרחק
מעבר לגבולותיה, ותלמידים רבים נהרו אליה מהעיירות
והכפרים שבסביבה ללמוד תורה ולקבל חינוך עברי-לאומי
מתקדם,

אין תימה, שד"ר שוורצמן נחשב עד היום הזה כחלוץ
החינוך העברי בדרום-רוסיה, OPP WR‏ את ה,נעשה"
ל,נשמע" עוד לפני מלחמת-העולם הראשונה. העסקנים
שבעירנו, ו, וייסר וחבריו פנו אליו, בשם קבוצת הורים
בבנדרי, ליטול עליו את המשימה הזו, והוא נעתר להם,
ויתר על הקאריירה שלו, בעיצומם של לימודי-הרפואה
בברלין, לשם נסע אחרי גמר השתלמותו במכון הפיסי-
מתמטי באוניברסיטה באודיסה, והתייצב לשרות העם —
לייסד גימנסיה עברית בבנדרי. במלוא הכרתו וכוח-רצונו
נחלץ למשימה זו, ובאמצעים מצומצמים, ללא סעד ממשלתי,
יסד תחילה את הפרוגימנסיה העברית בת ארבע הכיתות
הראשונות ולאחר-מכן, עם עליית המחזורים, גם את הכיתות
העליונות. עבודת נמלים ממש הושקעה ביצירת כלים
בחינת ,,יש-מאין" ובהעלאת נדבך על גבי נדבך. ואכן, המוסד
זכה להוציא, במרוצת השנים, תלמידים ותלמידות לאלפים,
רובם ככולם בעלי ידע עברי וחדורי הכרה לאומית מתקדמת.
לא מעטים מתלמידיו אף זכו במרוצת הזמן להיות דמויות
מכובדות בתחומי התרבות, האמנות והפעילות הציבורית,
נוכל להעלות כאן רק שמותיהם של אחדים מהם, כגון שחקן
ה,,אוהל" ש. צחובל ז"ל ויבדל"ח -- אברהם בן-יוסף, איש

ה,,קאמרי", המשורר זרובבל גלעד, העסקן דוד ורטהיים ז"ל
(שהיה תחילה תלמיד ואחר כך מורה ומחנך באותה גימנסיה)

ד"ר צבי שוורצמן

והפרופ' יצחק פיין, החי עתה בארה"ב. כן אפשר למצוא את
תלמידיו בין חברי-כנסת, רופאים בעלי-שם ובעלי מקצועות
חופשיים. אף זאת: ד"ר שוורצמן ידע לרכז חברדמורים
מעולים, אשר נחלצו גם להוציא ספרי-לימוד עבריים מקוריים,
שהיו לשם-דבר אף מחוץ לגבולות רוסיה. כך הופיעה הגיאו-
גרפיה העברית המצויירת מאת ד"ר שוורצמן בתחילת שנות
העשרים, ספרי-חשבון בעברית מאת המורה בגימנסיה זו
יצחק רזניקוב, וספר-יהיסטוריה מאת המורה שמואל גורין.
על-פי ספרים אלה לימדו גם במוסדות חינוך שונים בארצנו
זמן רב למדי.

שבעה מדורי גיהינום ומצוקות ללא-גבול היו מנת-חלקו
של ד"ר שוורצמן בכל המשטרים בבסרביה -- בימי הצאר,
במשטר הבולשוויקים ובתקופת הכיבוש הרומני, אך הוא
נאחז בצפורניו ממש במציאות הנוקשה ושמר על קיום
הגימנסיה מכל משמר. על כן כה אהבוהו תלמידיו ומוקיריו.
כשעלה לארץ במחצית שנות השלושים נערכה לו מסיבה
חגיגית בהשתתפות מאות רבות של תלמידיו שהקדימו
לעלות לפניו כחלוצים.

אך כאן בארץ שאף להקים מוסד חינוכי משלו, אך בגלל
קשיים אובייקטיביים רבים ושונים נבצר ממנו הדבר, והוא
נחלץ לרכז את לשכת-העבודה למורים ליד הסתדרות המורים.
גם בפעולתו זו נתגלתה אישיותו האצילה בעלת המידות

-- 189 --

התרומיות, כפי שמעידה רשימתו הנלבבת של המחנך מנחם
רודניצקי (PIR)‏ (,הד החינוך, אלול תשי"ב) ,לדמותו
המאירה של ד"ר צבי שוורצמן", מיד לאחר פטירתו, בן ס"ב.

על אף טרדותיו הקשות, הן החומריות והן הנפשיות,
במשטרים הנוקשים השונים, ידע ד"ר שוורצמן גם לטפח
קשרים אישיים עם תלמידיו ולייעץ להם בקידום התפתחותם
ובהרחבת ידיעותיהם. גם היום -- חצי יובל שנים לאחר מותו
זוהר זכרו של ד"ר שוורצמן יקר-הרוח ויפה-הנפש בלב
תלמידיו וידידיו, וכזה ישאר בלב כולנו כל הימים.

מודכי סבר

(,,הד החינוך", WD‏ מ"ב, גל, י', כ' חשוון תשכ"ח)

, קבלת הפנים'' בארצנו למחנך דגול

כשעלה דייר שוורצמן לארץ בפעם השנייה, בשנת 1937,
מיד נתקל במציאות הקשה וביחס הבלתי-הוגן של מחלקת
החינוך (של הוועד הלאומי) למורים-עולים -- שהעדיפה
בוגר-סמינר צעיר על מורה מנוסה ומעולה בשל גילו. דלתות
בתי-הספר היו נעולות בפני המורים-העולים ועכודה אחרת
במוסדות הלאומיים לא ניתנה להם להחיות את נפשם. בתל-
אביב בלבד התרכזו למעלה מחמישים מורים מובטלים,
שהיו עזובים לנפשם זמן רב ורבים מהם הגיעו עד כיכר לחם,
נואשים התהלכו כצללים ותו-הדכאון על פניהם. הסתדרות
המורים לא חשה לעזרתם עד שצרתם נגעה ללב מורים
אחרים, שלחצו על הסתדרות המורים להגיש עזרה לאחיהם
מחוסרי-העבודה ולהצילם מחרפת רעב. בהשפעתם החליטה
הסתדרות המורים להטיל על המורים העובדים תרומת שכר-
שני-ימי-עבודה למען המורים העולים. סניף המורים בתל-
אביב בחר בוועדה מיוחדת לטיפול במחוסרי-עבודה ופתח
לשכת-עבודה.

ד"ר שוורצמן, שהיה בטל מעבודה, נתמנה למזכיר
הלשכה. הוא היה האדם הנכון במקום המתאים: חבר נאמן
ואח-לצרה לכל מורה סובל. YAN NW‏ את עלבונם ודאג להם
ולא הסיח את דעתו אף לרגע ממצוקתם. הוא טיפל בעצמו
במגבית של שני ימי העבודה והיה מכתת את רגליו והולך
ממוסד למוסד.

לא פעם שמע דברים קשים מפי אותם מורים, שהיו
משתמטים ממילוי החובה, ספג עלבונות לא מעט ממחוסרי*
עבודה מריינפש, שהמצוקה החומרית העבירה ONIX‏ על
דעתם. אך ד"ר שוורצמן היה שולט ברוחו ומוחל על כבודו.
נטל כבד הוא העמיס על עצמו, שכרו היה זעום מאוד ולא

הגיע לשכר מורה מתחיל. בשנה האחרונה נתרופפה בריאותו
ובכל זאת המשיך לעבוד במרץ ובאמונה.

הוא הסתיר את מכאוביו מאחרים עד שכרש-נפל בעומדו
על משמרתו, בשעת ישיבה עם חברי ועד הארגון של מורים
מחוסרי-עבודה. גם ברגעיו האחרונים לא רצה להטריח את
חבריו וביקש מהם סליחה על הדאגה והטיפול 12

אם לשכת העבודה רכשה לה כבוד ואמון, ואם רבים
היו הישגי הלשכה בסידור מורים מחוסרי-עבודה -- הרי
זה בזכות ד"ר שוורצמן, Maw‏ מסור לעבודה בכל לב ונפש.

תלמידיו, חבריו ומוקיריו הרבים שומרים בלבם הכואב
את זכרו היקר ואת דמותו המאירה של ד"ר שוורצמן, שהלך
ללא עת.
מנחם אדיר
(,,הד-החינוך", כרך מ"ב, גל' י'. כ' חשוון תשכ"ח)

וליג סופר

הכרתיו לראשונה בהיותי בן 8, עת התכוננתי לבחינות
הכניסה לגימנסיה העברית של שוורצמן בבנדרי, ומורי אז
היה תלמיד ביה"ס התיכון -- דוניה ריבלין. באחד השיעורים
הופיע זליג, חברו של דוניה, והתנדב מרצונו הטוב לסייע
לי לבטא נכון את הניבים הרוסיים, לפי כללי הדקדוק. מהרגע
הראשון חשתי את חמימותו האישית ורצונו לעזור לי, לילד
יהודי שהתקשה לעכל את השפה הזרה לו -- שפת המדינה
דאז. כאשר נודע לי אח"כ שהוא מצטיין בציור, עלה ערכו
של זליג בעיני עשרת מונים, באשר נושא זה של ציור היה
קרוב מאוד ללבי.

כעבור שנים אחדות וזליג בעל הנשמה האמנותית מופיע
כשחקן מבדר על הבמות של תיאטרוני החובבים בשפה
הרוסית בעירנו יחד עם סניה (שמחה) צחובל ששיחק לרוב
בתפקידים רציניים. זליג הרגיש את עצמו כ"כ חופשי על
הבמה הרוסית, שהרשה לעצמו להכניס גם ,יידשיזמים"
בשפה הרוסית, כמו — ,אַ חכם !* וכנראה שבעבור שיבוץ
זה (פ'אר'ן אריינזעצען פערעמדע ווערטער PR‏ רוסישען
טעקסט) קראו לו OWA‏ ,זעץ" וכינוי-חיבה זה בפי ידידיו
דבק בו כל הימים.

באמצע שנות העשרים נפגשתי עם זליג בעת סיוריו
כאדמיניפטרטור ראשון של ה, קומקום" ואח"כ ה,,מטאטאי'י
-- תיאטרונים סאטיריים ראשונים בארצנו. הוא היה שקוע
בכלכלת העניינים של התיאטרון, צנום ורזה וגבוה ולעתים
גם היה נשקף מעיניו היוקדות מעין רעב, פשוטו כמשמעו ;
היה מדבר עמי בלבביות על המשורר אביגדור המאירי מייסד
,,הקומקום", על פוריותו ויצירתו החדשה, השיר על ירושלים

-- 190 —

הנראית מ, מרומי הר-הצופים", ומפטיר : VOR,‏ היה מישהו
יכול לדאוג שאביגדור המאירי יקבל מנת אוכל חם יום יום,
כי אז היה הדבר חשוב ביותר"... על עצמו, מחסורו, סבלו
-- לא הוציא הגה מפיו.

בשנת 1936 הגיע ארצה לראשונה מנהל הגימנסיה בבנ-
דרי, ד"ר צ. שוורצמן. הייתי PI‏ התלמידים הראשונים,
ואולי הראשון, שבאתי לראותו בהיותו מורה במוסד החינוכי
ב, גבעת-המורה" ליד עפולה. לאחר מכן יזמנו, קבוצת תלמי-
דיו, עריכת פגישה עמו, מעין בנקט של תלמידיו לשעבר
לכבודו. נשלח חוזר כללי לכל התלמידים בארץ בחתימת
חמשה חברי הוועדה היוזמת, וביום א' אדר תרצ"ו, קיימנו
נשף-בנקט שזכרו ישאר חרות בלב כל אלה שנכחו בערב
המפגש הזה. זליג היה הפותח והמנחה של הנשף, שבו הופיעו
בנאומים כמה מתלמידיו ואחרים ; כן העלו קטעי הצגה ושי-
רה ש. צחובל ודוד וייסר, זכרונם לברכה, בהם נכללו גם
מהז'אנר של ההופעות בנשפי הגימנסיה בבנדרי בימים עברו.

בשנים ההן, בתרצ"ו-תרצ"ח, התחוללו מאורעות-דמים
בארץ ; כנופיות הערבים הפורעים הגבירו מיום ליום את מסע
הדמים והטרור נגד הישוב העברי vy‏ הצתת יבולים בשדות,
השמדת רכוש, התקפת יישובים ורציחת יהודים מכל הגילים
באשר הם יהודים. הממשלה המנדטורית החליטה להתקין
בקרבת גבול הצפון את ,גדר הצפון" או ,,חומת טאגארט",
על-שם יוזמה, לאורך עשרות קילומטרים,

ואכן, המצב הבטחוני הורע מיום ליום, ובמיוחד בקרבת
הגבולות החשופים והפרועים לצד סוריה ולבנון, שהיו פרו-
צים גם לכנופיות הטרור ומבריחי הנשק. זו היתה בעצם
גדר-תיל בגובה של 2 מטרים ומעלה וברוחב של ששה מטרים
על גבי 4 טורים מקבילים של עמודי ברזל.

אז שרר גם חוסר עבודה קשה בא יץ, וגם לרגל זה רבו
המתגייסים לעבודה זו. בימים ההם החליטו המוסדות על
אף גזירות ממשלת המנדט להקים שורת יישובים עבריים
בגבולות ובנקודות איסטרטגיות -- בטחוניות שונות בארץ.

בלילה אחד, 21,3.38, עלה מחנה גודרים גדול בצפון
הארץ. וכל זאת נעשה באותה התקופה בה נערכו התקפות
עזות של הכנופיות על יישובים ועל נוטרים יהודים. העיתו-
נות הודיעה חדשות לבקרים על הצתות ויריות ליד טבריה,
חבלות ושרפות במשקים ובשדות, יריות על משטרת הגבול,
רציחות בדרכים וכו',

המחנה בחניתה הסתדר לראשונה באוהלים בלב יישוב
ערבי עויין, בשטחים שוממים ומרוחקים מיישובים יהודים,
תוך סערת אבק, בהיותו חשוף לכדורי מרצחים. לא אחת
נחלצו אנשי המחנה לצאת לעזרה ליישובים מותקפים.
בין אנשי המחנה היו גם קרבנות בנפש מידי הכנופיות.

כסופר ,,דבר" בגליל העליון, באתי יום אחד למחנה בח".

ניתה ובין מאות המכירים שלי צץ לפתע מולי זליג סופר,
כמעט ערום, כשכל גופו השזוף חשוף לשמש ורק מכנסיים

קצרים מעל רגליו הארוכות. זליג עסוק בכל מאודו בסחיבת
אבנים, חצץ, חומרי בניין להקמת אהלים -- והוא מהראשו-
נים למתגייסים ולעובדים במחנה העבודה הגדול הזה.

,,שלום זליג !", ,,שלום, שלום, מה שלומך וז" השיחה
חטופה, כי השעה דוחקת והמלאכה מרובה ורק בעת הפסקת-
עבודה לשעת-הארוחה, נתגלגלה שיחתנו על נושאי היום
והשעה והוא -- זליג -- החלוץ, בפשטותו המלבבת הנסוכה
על פניו הצנומים ועיניו השחורות היוקדות מספר ברוך ובע-
רגה על הא ועל דא ומפטיר : ,,המצב דורש, והנה אני במתנ-
דבים בעם !"

מאז -- עברו שנים רבות. אני בצפון הארץ ובירושלים,
והוא בדרומה, רק לעיתים רחוקות מתארעת פגישה פה
ופגישה שם והכל חטוף ומהר... ממהרים, עסוקים... נדברים
על פגישות ony?‏ יותר מזומנות. בעברי לגור בתל-אביב,
נסתבר כי זליג עובד כבר בשדה התעופה בלוד, ואח"כ -
בבית ציוני אמריקה, ושוב -- זליג חולם על אמרגנות כי
בדמו נסוכה כמיהה זו, כי מקצועו הוא... זליג חולם וזליג
לוחם על קיומו... וזליג נעלם מן האופק...

עד בוא העיתון באחד הבקרים ובשורת איוב בו, כי
זליג איננו עוד אתנו,

זליג הטוב והמיטיב, זליג החלוץ, זליג נושא התרבות,
החולם והלוחם הנצחי שלנו...

זליג שלנו !

מרדכי סבר

זכרונות על זליג סופר

היכרתי את זליג בשנים 1926/7. אינני זוכר בדיוק באי-
זה נסיבות פגשתיו, כעבור כמה דקות הרגשתי כאילו הכר-
pn‏ זמן רב ; מלבד זאת גם הוא, כמוני, היה ,,חולה-תיא-
טרון". -- וכך נתקרבנו זה לזה מהרגע הראשון להיכרותנו,

192773 נוסד התיאטרון , הקומקום" ע"י אביגדור המ-
אירי ואליעזר דונת, ולי היתה הזכות להיות בין השחקנים
הראשונים. בלהקה היו 5 שחקנים (ביניהם -- רפאל קלצי-
קין) הצייר עיר-שי ועוזר במה. המגמה היתה : ליצור מין
קברה ספרותי, הן פוליטי-סטירי והן במה אמנותית זעירה.
בתכנית הראשונה עבדנו בלי אדמיניסטרטור, אך בשנייה
נכנס זליג לעבוד בתפקיד זה. עבדנו כקולקטיב והתקיימנו
בקושי, אך היינו צעירים ונלהבים ושום דבר לא יכול היה
לעמוד בדרכנו. זליג היה תמיד בחור בעל-מרץ, אך לא
יכול היה לנצלו, כי האופקים אז היו צרים מאוד. כעבור
חודש-חודשיים עברנו את כל הארץ וצריך היה להציג כבר
הצגה חדשה. | |

-- 191 --

לאחר שנה פרץ סכסוך ב,,הקומקום" בין מנהלו, המשו-
רר א. המאירי, PA‏ חברי הלהקה (ובתוכם זליג) אשר עז-
בו את המאירי ויסדו 192873 את התיאטרון הסאטירי ה, מט-
אטא" בהנהלתו האמנותית של הבמאי י. מ. דניאל. מובן,
שזליג היה האדמיניסטרטור של ה,מטאטא".

נוסף למרץ היה גם בעל כשרון לציור-גראפי, ואת המו-
דעות הראשונות של התיאטרון צייר הוא ; יש לרשום לז-
כותו כמה מודעות יפות שעשה בתקופה הראשונה.

כאשר עזב זליג את ה,מטאטא", פתח משרד למכירת
כרטיסים להצגות ,,הבימה" כשזו באה ארצה, בסוף שנות
העשרים,

אחרי שהתחיל לעבוד עבודתו בשדה התעופה בלוד לא
ראיתיו זמן רב, עד ששוב דבק בו ,חיידק אמנותי" והנה
פגשתיו ב,,בית ציוני אמריקה", באירועים שסידר. אחר כך
שוב לא נפגשנו עד ימיו האחרונים.
הוא היה בעל win‏ הומור וגם חבר טוב המוכן לעזור
לזולתו בעת צרה. חבל שהלך יחד עם התקופה, שאמנם הי-
תה קשה אך היו בה פשטות וחברות, -- אשר, לצערי, כיום
שוב אינם באופנה...
יעקב טימן, שחקן

יעקב שווידקי

בימים ההם, בראשית שנות העשרים, כשיעקב שיקע את
עצמו יחד עם קומץ חבריו בהקמת רשת סניפי ,,השומר-
הצעיר" ברחבי בסרביה ורומניה והתמסר להדרכת הנוער
לקראת חיי הגשמה בארץ, התברכנו בו כולנו, כי ראינו בו
מדריך ומחנך להפליא שידע בעצמו להשלים את ידיעותיו
ולתת מחילו ומידעו לדור הצעיר. על-כן כה אהבוהו חבריו
ומקורביו, ובמיוחד -- אותו קן-הפעוטים, הנערים והילדים,
שהיו כרוכים אחריו ימים ולילות.

הנוער היהודי דאז, שהיה נתון בסבך הניגודים האידי-
אולוגיים ששררו ברחוב הכללי והיהודי גם יחד, חתרו בכו-
חותיהםיהם -- ללא צו והכוונה מלמעלה (כי OW‏ לא היה
עדיין ,,למעלה" כזה), — לרכוש ידע פוליטי, השכלה תנו"
עתית והכרה לאומית וסוציאליסטית, שיעלו בקנה-אחד עם
תביעת הדור היהודי בימים ההם. מצוייד בכל אלה ומלווה
באינסטינקט העמוק שלו, מצא את עצמו נוער זה בין מניחי
היסוד לתנועת ,,השומר-הצעיר" ומעצבי דמותה.

יעקב היה pa‏ הראשונים בתחום זה וברבות הימים היה
פעיל גם בהנהגה הראשית של התנועה. על-אף היותו צעיר
מחבריו לפעולה, התבלט כבעל שורשים עמוקים בתרבות
היהודית העתיקה והחדשה וכבעל תרבות כללית רחבה
ביותר. כל אלה גם יחד וכשרונותיו האישיים -- העמידוהו
בשורה הקדמית של נושאי דבר התנועה.

עם עליית כמה חבריו ובני משפחתו לארץ -- מי לקי-

בוץ, מי לעבודה בכבישים, ברכבת, בשמירה וכו' -- נשאר
יעקב לטפל בתנועה בגולה וכשרצה אף הוא לעלות ארצה--
היתה העלייה סגורה ורבים כמוהו מפעילי התנועה, נאלצים
היו לעקור מאווירת המחנק של השלטון הפאשיסטי-למחצה
INT‏ ולנדוד אל מעבר לים -- לארגנטינה, לצרפת וכו'.

בצרפת השתלם יעקב כמהנדס-כימאי ואף הקים משפחה,
כשחלום-נעוריו מקנן בלבו ובביקורו בארץ לפני כמה שנים
אף הבטיח לשלוח את בנו ובתו ששרדו (בתו הבכורה
נספתה בשואה) לבקר בארץ, ואכן אחרי ביקורם שהתה
הבת כחצי שנה בגן-שמואל והחליטה להשתקע בארץ, אולם
יעקב עצמו לא זכה לראות בהתגשמות הדבר, עקב התקפת-
לב שקיפדה את פתיל חייו בנכר.

שלוש שנים עברו מאז, ואין ניחומים על אבדנו ללא עת.

בני-משפחה וחבוים

,על המשמר", 6.9.1965

אברהם ורטהיים

בן הרב שמעון-שלמה. דור שמיני לבעש"ט. גם הוא
שמו הטוב הלך לפניו. עוד בראשית פעילותו הציבורית

אברהם ורטהיים

נרתם לעזרתם של אלה שהגורל המר להם. כאשר נחלץ
ה,ג'וינט" לעזרת הנפגעים היהודים אחרי מלחמת העולם

-- 192 --

הראשונה, היה מראשוני עובדיו וקבע מושבו בבריסק-
דליטא. בגישתו הלבבית ובאהבת-האדם הטבעית שבו היה
כקרן-אור לרבים מאלה שהיו זקוקים לעזרתו בחשכת-הימים
ההם. בראשית צעדיו תרם רבות להצלחת פעולות , אורט"
במחוז-פעולתו ואחרדכך -- מבריסק. דרך מלחמת האזרחים
ודרך ערבות אוקראינה, הגיע לוארשה, משם עלה לארץ,
התיישב בה, בנה משפחתו והמשיך בפעולתו הציבורית.
תחילה שיתף פעולה עם המנוח ד"ר ברנשטיין-כהן בתחום
גאולת הקרקע, אולם יצחק גרינבוים ביקשו להצטרף לצוות
העובדים במחלקת העבודה של הסוכנות. בתפקידו זה נאבק
ורטהיים בהצלחה לא-מעטה בגזירות המנדט.
עם קום המדינה עבר לעבודה בממשלה וכשהוקמה
המחלקה ליחסי-עבודה במשרד העבודה היה הממונה הראשי
שלה. למחלקה הביא wy‏ מטען של מורשת-רדיפה-אחרי-
הצדק, שאיפה לעשיית דין-אמת וחקירת כל עניין לאשורו.
Nw‏ זכה nw)‏ את מדינת ישראל ומדינתנו זכתה שאיש
בעל מידות תרומיות כמוהו היה מראשוני עובדיה וממניחי
היסודות של שירותה. ואמנם, לאור הירושה שהשאיר וברוח
פילוסופיית-החיים שהנחיל לממשיכים אחריו, התנהלה עבו-
דתו כל ימיו, מאז מותו ועד היום.
חיים רדי

(,,דבר", 14.11.1968)

דוד ורטהיים

בן הרב שמעון שלמה, נולד בבנדרי בשנת תרנ"ו -
6, נצר למשפחת רבנים ותיקה, ששימשה שבעה דורות
ברבנות בבנדרי ומתייחסת למעלה בקודש לצאצאי הבעש"ט
ולגדולי החסידות. בבית אבא הדתי-הלאומי ספג את רוח
היהדות התורנית והחסידות העממית. קיבל חינוך דתי ותורני-
לאומי בחדרים ובגימנסיה העברית מיסודו של הרב עזריאל
הילדסהיימר בברלין. בימי מלחמת-העולם הראשונה שירת
בצבא הרוסי.

בהיותו בן 17 יסד בבנדרי אגודת נוער ציוני, מטובי
הצעירים המתלמדים בעיר, ויחד עם חבריו לדעה הניח
יסוד לספרייה עברית בבנדרי. כתוצאה מידיעותיו היסודיות
ביהדות ובהשכלה כללית, התמסר בשנות 2077 הראשונות
לעבודת החינוך והצטיין במקצועו כפדגוג מנוסה ומומחה
למופת, מקודם בבסרביה, ואח"כ גם בארצות-הברית בתחומי
ההוראה לעברית בבתי-ספר. במיוחד השפיע על בני-הנוער
וקירבם לציונות העממית ולתנועת , צעירי-ציון" והדביק
בהם את להט החסידות, אהבת ישראל ואהבת ציון.

בשנת תרפ"ג -- 1923, הגיע לארצות הברית ונטל חלק

דוד ורטהיים

פעיל בהאדרת מפלגת ,,צעירי-ציון" באמריקה בקרב הנוער
היהודי שם. עם בואם של החברים חיים גרינברג וד"ר דוד
רבלסקי לארצות-הברית עמד עמם יחד בראשות המפלגה
עד המיזוג OY‏ ,,פועלי-ציון" בשנת 1920, ומאז נקראה המפ-
לגה בשם ,צעירי-ציון -- פועלי-ציון". בשנת 1931, שנה
לאחר המיזוג, נבחר למזכיר ראשי של המפלגה המאוחדת
ועמד בתפקיד זה ברציפות 13 שנים. הוא הכניס במרצו
הרב לתנועת העבודה הציונית בארצות-הברית, את הפעי-
לות למען הקרן-הקיימת, המגבית היהודית המאוחדת, מגבית
ההסתדרות, הקונגרסים הציוניים והמועצה הציונית בארצות-
הברית, ועמד במרכז הפעולות הציוניות בארצות-הברית
כולה. וכן היה פעיל ב,אפעל" (אידישער נאַציאָנאַלער

אַרבעטער פערבאנד) וב-,,איחוד העולמי". הצטיין כנואם
שממי והביא את דבר הציונות, במשך עשרות בשנים, באר-
צות-הברית וב-20 ארצות אמריקה הלטינית להמוני ma‏
ישראל, בכשרון רב, בשנינות ובהחדרת ערכי היהדות וה-
ציונות החלוצית. נאומיו באידיש ובעברית היו מתובלים
בדברי תורה, אגדה, חסידות, הווי חלוצי בארץ ולענייני
השעה בציונות נחשב כטריבון עממי בארצות-הברית, אחרי
המטיף צבי מסליאנסקי וד"ר שמריהו לוין, שחרשו חריש
עמוק בקרב יהודי ארצות-הברית, וקירבום לציונות. השתתף
בכל הקונגרסים הציוניים החל מהקונגרס ה-15 בשנח
7 עד הקונגרס ה-23 בשנת 1951. משנת 1935 -- Jan‏
הוועד הפועל הציוני -- משנת 1945 ועד פטירתו (בהפסקה
של שנתיים) היה מנהל מגבית ההסתדרות בארצות-הברית

-- 193 --

והביא את דבר ההסתדרות לרחבי ארצות-הברית ובארצות
אמריקה הלטינית.

עם קום המדינה ניסה להשתקע בארץ ושימש בתפקיד
ראש "ONT,‏ בישראל, במשך שנתיים. אולם, לרגל נסיבות
משפחתיות, אולץ לחזור לתפקידיו הציבוריים בחו"ל.

הנסיעות המרובות והתכופות והעבודה המפרכת בשלי-
חות המגבית, במשך שנים באמריקה הלטינית התישו את
כוחותיו הגופניים והגבירו את מחלת לבו. בשעת ביקורו
מטעם מגבית ההסתדרות בהאוואַנה -- בירת mip‏ -
ל,סדר השלישי" המסורתי, נפל למשכב וביום כ"ה בניסן
תשי"ג (10.4.53) נפטר בביה"ח בהאוואנה.

נפל על משמרת העם והציונות בנכר, והוא רק בן 57.
הובא למנוחת-עולמים בניו-יורק. השאיר אשה (מורה לעב-
רית) ובת.

זכרו ינון בין חלוצי התקומה המעולים והנאמנים ביותר
שהוציאה העיר בנדרי במאה הזאת.

אריה-לייב ונאדיה בלאנק

PN‏ לכתוב על חיי עירנו ועל נוף"האדם שבה, בלי

2

2

א

יי

א

טע

אריה-לייב בלאנק

להזכיר את שמותיהם של שני הפטרונים להרבה מוסדות
שלה -- והם : אריה-לייב ונאדיה בלאנק.

אריה-לייב בלאַנק, בעל נכסים גדולים, טחנת-קמח גדו-
לה במחוז ומנסרה. נולד 187472 לאביו ר' ANON‏ ולאמו
מירל בלאנק. תחילה נתחנך על ברכי היהדות בבית מסורתי
אדוק, ואח"כ נטש את דרך החיים המסורתי ועבר לפרוגר-

סיביות הרוסית, שרווחה אז בעולם היהודי ברוסיה וגם
בעולם היהודי בכלל. הזוג בלאנק ניהל את ביתם ברוח זו.

החינוך היהודי המסורתי שנתחנך אריה-לייב בילדותו
הטביע את חותמו על אופיו. כמו כל ה,אפיקורסים" של
השנים ההם, ידע ר' לייב מה הם צורכי עמו. היה מקורב
לשררה, הרבה יהודים ניצלו את החסות שלו כאשר נזדקקו
לעזרה. בייחוד היה מורגש הדבר בשנות-המלחמה הראשונה
של 1914,בהיותו מקורב למושל המחוז עלה בידו לשחרר
הרבה יהודים משירות צבאי. כיהן כחבר האפוטרופסות של
בית-הספר הריאלי ושל הגימנסיה הממשלתית לנשים ; עזר
לשחרר הרבה תלמידים נזקקים משכרדלימוד גבוה. כן נטל
חלק פעיל בוועד הקהלה היהודית יחד עם הרוקח ויינשנקר,
למרות paw‏ ביניהם חילוקי-דעות חריפים. נתבקש הרבה
פעמים על ידי רב שליומקה לתרום למוסדות היהודיים

Pte

os

0

נאדיה בלאנק

-- 194 -

שבעיר, ואף פעם לא סירב. כל נזקק -- בעל-מלאכה עני,
בעל-עגלה, אלמנה, כלה ענייה -- ידעו, שאם יפנו לעזרתו
לא יצאו ממנו ריקם. על אף היותו תמיד טרוד בעסקיו,
החל בשנות השלושים לחייו לשכור לעצמו מורה ללמוד
תלמוד ומשניות. הוא בחר בר' אברהמ'ל דיין, טהיה בא
אליו מדי יום ללמדו דף גמרא, עד שנוכח שזה מעל לכו-

חותיו הפיסיים ונאלץ להפסיק את לימודיו.

נפטר במיתת-נשיקה בשנת 1920 ונטמן בעיר קישינוב.
התחשב בכך שהיה נדבן גדול, סירבה החברה קדישא
בקישינוב לקבל דמי-קבורה ממשפחתו.

צשתו נאַדיה, עזר כנגדו, גם היא ANT‏ פעילה מאוד
במוסדות יהודיים שונים ורוסיים בחלוקת צדקה לעניים.

בהגיע זרם פליטים יהודיים מרוסיה לבסרביה, ובהת-
חולל מחלת הטיפוס, הקימה MINI‏ צריפים לחולים הללו,
הגישה מתוך התמסרות להם /'רה, עד שחלתה בעצמה
בצורה מסוכנת, ובהלוף מחלתה זו עברה לגור לפאריס,

יחד עם אחדות מבנותיה, ושם מתה.:

5. בנדרסקי

ל

א

BSS oa Sas 2 : ר עג‎ a ר‎ Ses ל‎

ל

יי

2

א

ee

seer

6

ees

ee

2
0
ל

ל
ee‏ : אל א ל
א יי יט א

ו :
א ו 2 ל %
Pires‏ וו 5 ל אל
: אל 3 ל ata‏ יאני ל יי א יי
2 ל יי יי אי אל יי אי 2 ו Natt ean onary‏
א וו 5 א ליא א
א יי יי

א

ר

ל
א

Ses

ר
טנ

7

א

ישראל בלאנק
מראשי הציונים הכלליים בבנדרי

נח ליפשיץ

בין המחנכים הראשונים והמקימים דור ציוני בבנדרי,
נחשב מר נח ליפשיץ עמוד-התווך, אשר הדור הצעיר נשען

עליו.
נח ליפשיץ נולד בקישינוב בסוף שנות ה-10 למאה

הקודמת.

את שנות-בחרותו בילה בישיבת ר' שלום פרלמוטר
בקישינוב, ow‏ נתפרסם כעילוי בלימודי התלמוד והתנ"ך.
בנערותו כבר נתפס להשכלה רחבה. אחרי גילגולים, בא
לאודיסה והשתלם בה בהוראה. באותו זמן הצטרף לתנועת

ו
ה

Re
a

oe
2

א

als
6

יי

7
ene
ae

ince

“A
on

ie
0

4
א
א

א

atte

6
4

2

ore

2
7
ee

6

א

2
=

2

ל

6

אי
א

2
2
0
2
2
sf

=
ו
אטא
oo‏

2

א

2

א

6

ie

is
suey

eer

2

ל
2

ee 2

ו
oe‏

aN Nts
oes

0 2
א

5
ו

ae

De

oe

0 7 2
0

oe

=
oreo
:

ate
-
tt

ל
ו

2

ao
oe
oOo

a

ל

ee

שי

0
-
Sa

יע
א
ee‏
2
7

2

2
0
2

א
= 5
א אב א a SS‏
ל ה : So‏

2
%
ie

a
ere
fee

ר א
א
SS‏ = = 3

oe Ane : א 5 יי : אי יי א‎ Se
טע אט‎ es יע‎ Se a See ה‎ eos

נח ליפשיץ

,חובבידציון" בעירו תחת הנהגתו של מ. דיזנגוף ז"ל
ונבחר למזכירה.

189073 הוא -- יחד AY‏ קבוצת חובבי-ציון בקישינוב --
נבחר כציר לכינוס הראשון של ,חובבי-ציון", שנתקיים
באודיסה בהנהגתו של דיר פינסקר. יחד עם ד"ר ברנשטיין-
כהן לקח חלק פעיל בכינוס הזה. בשובו משם נבחר כמוכיר
התנועה בקישינוב, ויחד עם מ. דיזנגוף קיבלו עליהם להפיץ
את הרעיון הלאומי בין יהודי בסרביה.

— 195 —

אחרי שנים של פעילות ציונית וציבורית רחבה בעירו,
התגלגל לעירנו בהתחלת שנות העשרים. כאן התחיל את
הקריירה שלו כמורה פרטי ללימודי עברית לפי שעות
בבתיהם של בעלי-בתים יחידים, אשר רצו לתת לבניהם
גם חינוך עברי מלבד הלימודים החילוניים בבתי-הספר
הממשלתיים, והתפרנס משיעורים פרטיים. בשדה העסקנות
הציונית שימש כמזכיר כללי בתנועה הציונית בעיר, ויחד
עם דייר שלמה בנדרסקי גם כמזכיר לשכת הדואר של מחוז
בנדרי, שהוחלט עליה אחרי הקונגרס הראשון. עיקר העד
בודה הזו נפלה על שכמו של נח ליפשיץ, ואותה הוא מילא
במרץ ובמסירות בכל נפשו ומאודו. מסביבו התאספו תמיד
מיטב האינטליגנציה היהודית והיהודית-רוסית. העריצו אותו
על התנהגותו העדינה, ענוותנותו וצניעותו, על ידיעותיו
הרחבות שרכש בתרבות היהודית והרוסית הקלאסית.

ברצותו למשוך את הנוער, וביחוד את הנוער המתלמד,
לתנועה הציונית, החליט לפתוח ספרייה למענו, כדי שיוכל
לקנות בה ידיעה בתורה ובתרבות היהודית. לשם זה אסף
30075 ספרים ששימשו יסוד לספרייה זו.

כספרנית הראשונה בספרייה זו, שימשה בתו הבכירה
אסתר, עד שעלתה לישראל עם החלוצים הראשונים של
העלייה השניה. הספרייה מצאה את מקומה תחילה בחדר
INN‏ של הקלוב הציוני, עד שהופיעה המשטרה הצארית
וסגרה אותה על מנעול, (כפי הנראה אחרי הלשנה לשלטון).
כידוע, מוסדות כאלה היו אי-ליגאליים בזמן המונרכיה
הצארית. את ליפשיץ תבעו למשפט ; אחרי השתדלות רבה,
ולא בלי עזרת אגודת מפיצי תרבות חילונית בין היהודים
ברוסיה -- טושטש העניין ומפטרבורג בא הרשיון לפתוח
מחדש את הספרייה.

תחילה העבירו את הספרייה לבית-מגוריו של ליפשיץ,
שיחושב כאילו זאת ספרייתו הפרטית. לאחר שנתקבל סוף-
סוף, הרשיון, שכרו שני חדרים בחצרו של יפיפנוב ובעזרת
מצנאטים אחדים מבני העיר, עלה בידם להרחיבה (נודעה
אח"כ בשם ,,רוסקיה-יברייסקיה ביבליוטקה"), עד שהכילה
כמה אלפי ספרים חדשים. אפשר היה למצוא בה גם
מהעתונות הרוסית הפרוגרסיבית והליברלית. חוץ מזה קיימו
שם פגישות מפלגתיות והתנהלו וויכוחים. זה היה מין קלוב
לאינטליגנציה היהודית בעיר. הספרנית השנייה היתה בתו
השלישית של ליפשיץ, רחל, עד שהעבירה את המשרה הזו
ליאשה בנדרסקי (בנו של ד"ר בנדרסקי).

נח ליפשיץ, בהיותו מעורב בחיי הקהילה היהודית בעיר
ומקובל מאוד בה, אירגן והניח את היסוד לקואופרציה של
הבנק היהודי בעיר (,,דאָס אידישע בענקל"), למתן הלוואות
בתנאים נוחים למעוט-האמצעים אשר היה זקוק לזה. הוא
נבחר לכהן בו כפנקסן ראשי והיה בו האיש המרכזי עד
סגירתו עם כיבוש בסרביה על ידי הרומנים.

אחרי סגירת הבנק חזר נח ליפשיץ למקצוע ההוראה
ונתקבל כמורה ללימודים יהודיים בתלמוד-תורה הרוסית
בהנהלתו של . טיומקין.

192172 עלה oy‏ שארית משפחתו לארץ. התפרנס
מעבודתו כמזכיר ראשי באחד מבתי-הספר של תל-אביב.

צבי HOD‏ ובני-ביתו

כאן הוא מצא את בנו יוסף ששלח אותו בשנת 1910 ללמוד
בגימנסיה ,,הרצליה" ; את בתו ANON‏ שהגיעה הנה בשנת
1 וכאן התחתנה עם בן עירנו מעלייה זו, חבר פועלי-
ציון כספ, בעל בית דפוס גדול בתל-אביב ; את בתו השנייה
מלכה שעלתה לארץ שנה אחרי אחותה הבכירה ועבדה

במטבח הפועלים של ,אחדות" ברחוב נחלת בנימין.
ב-ט"ו באלול תרצ"ה )1935( נפטר נח ליפשיץ בשיבה

טובה ונטמן בבית-העלמין בנחלת-יצחק שבתל-אביב.
9 בנדרסקי

חנינא קרצ'בסקי

חנינא בן יצחק קרצ'בסקי נולד בשנת 1877 בעיירה
פטרובקה (יהופץ) שבבסרביה. בנערותו עברו הוריו לגור
בבנדרי ושם קיבל הילד את חינוכו בתלמוד תורה. עוד
בקטנותו הצטיין חנינא בקול נעים ובטביעת-אוזן מוסיקלית
דקה. כשהיה שומע שיר, היה מוסר אותו בדיוק נמרץ,
להתפעלות כל בני המשפחה, שרובם חוננו גם הם בכשרון
מוסיקלי. בבית הספר היה קולו הצלול והרווי מתיקות נישא
על כל קולות הילדים, ובזה הסב אליו את תשומת-לבו
של מר שכנובסקי, מורה בתלמוד תורה, שהיה גם חזן.
הוא התחיל לטפל בילד בחיבה רבה ולמד אותו תווי-זמרה
ונגינה על הפסנתר. עיקר שאיפתו של הנער היה אז לשורר
במקהלתו של אחד החזנים, אבל הוריו התנגדו לזה בכל

-- 196 --

ee
ה‎

ee

a
ae

ל
nee‏

ל

pape

ce

0

: ל
א
ל
NOR‏
Ss‏

2
See

se
iene ee

‘
See ia
Sate
Bes

2
ie
ae

2

ל
א

ינ

eee
ל‎

ב
ל

א

חנינא קרצ'בסקי

תוקף. במקרה נזדמן לבנדרי החזן הידוע זידל רובנר והוא
דיבר על לב הורי חנינא למסור את הנער למקהלתו. אחרי
תחנונים רבים של המשורר הקטן, הסכימו ההורים סוף סוף
והוא עבר לקישינוב, מקום מגוריו של זידל רובנר. בזמן
קצר נפוצה השמועה על הילד הזמיר בכל העיר, ובית
הכנסת היה תמיד מלא קהל גדול, שבא להתענג על
הסופרנו הערב של חנינא. השמועה הגיעה גם לאוזני פקידי
הממשלה ושר הפלך, שהיה חובב נגינה, בא אף הוא בלוויית
פקידים גבוהים לבית הכנסת לשמוע אל הרינה של הילד
הנפלא הזה, ששר אז סולו. הקול הרך והגמיש, הצלול
והמצלצל כפעמוני כסף, הקסים אז את שר הפלך שהעתיר
על ראשו שפע תהילות וברכות. אולם רק זמן מועט שהה
חנינא אצל זידל רובנר. הידיעה על הסופרנו הנפלא, וביחוד
על טוב הטעם וההבנה של חנינא, עשתה לה כנפים בכל
הערים WR‏ מסביב, ומחרסון בא איש מיוחד לקישינוב
ודיבר על לב הילד לעבור לחזן של בית-הכנסת הכורלי
שבחרסון, ושם נשאר חנינא זמן רב ולמד תורת המוסיקה
מפי המנצח של המקהלה.

בשנת העשרים ושתים לחייו yor‏ ח. ק. לוארשה, עמד
שם למבחן וקיבל תואר של מנצח על תזמורת ומקהלה,
וזמן מה שימש גם בתור מנצח של תזמורת צבאית ח. ק.

הרגיש בנפשו כוח של יצירה מוסיקלית, ומפני שלא רצה
לשיר את שיר ה' על אדמת נכר, עזב את משרתו בגולה
וישכור לא"י. וכאן מתחילה עצם עבודתו ובעיקר -- יצירתו.
לפני שמונה עשרה שנה היה כל מורה בארץ בבחינת יוצר,
בורא יש מאין. והמנוח אף הוא היה אחד מאלה הראשונים,
שזכו להיות pa‏ המפלסים נתיב, בין הסוללים מסילת חינוך
בארץ. המנוח בא לארץ טעון אהבה ואש היצירה, ופיו
ולבו מלאים שירה כים. זמן קצר לאחר שבא לארץ, התחיל
ללמד שיר וזמר בבית הספר לבנות ובגימנסיה ,,הרצליה",
ולמן הרגע הראשון הרגישו בו חבריו המורים כוח חשוב,
יוצר. לפניו היתה השירה בבתי-הספר חיוורת וחסרת תוכן
מוסיקלי. התלמידים לא היו יודעים תווי-זמרה כלל pm‏
שרים רק באוניסון. המנוח היה הראשון, שהתחיל ללמד
את הילדים סולפג' וסדר מקהלות של שנים וארבעה קולות.
ויפות היו המקהלות שלו: סדורות, קצובות, ספוגות הר-
מוניה, חן וטוב טעם. על פי רוב היה בוחר בשירי oy‏
ובשירי בית-הכנסת, שהיו חביבים על המנוח עוד מילדותו.
יחד עם זה היה מלמד גם קטעים ממיטב השירה הקלסית
האירופית. הוא היה הראשון שסידר גם תזמרות, חלילית
ומיתרית, בגימנסיה, ובבית-המדרש למורות היה מלמד את
התלמידות לנגן על קונצרטינו. נשפי החנוכה שלו בגימ-
נסיה, שבה היה לו כר נרחב לעכודה, היו Pan‏ מאורע
בתל-אביב. השירים שהיה מלמד, הן משלו והן משל אחרים,
היו מושרים לא רק בכל בית בתל-אביב, כי אם גם בכל
הארץ ואפילו בחוץ לארץ. כשלא היו לו שירים מן המוכן,

קבלת-פנים ללורד בלפור בעיריית תל-אביב
(משוחח עם מ. דיזנגוף וחיים וייצמן ;
חנינא קרצ'בסקי (למעלה, במרכז) מנצח על המקהלה).

היה עושה לילות כימים, יוצר, מעבד, מתאם. ובהיותו
מטבעו נוח להתהלהב ולהתפעל, היה יודע להלהיב גם
אחרים ולעודדם לעבוד במקצוע החביב עליו. כשהיה מוצא
תלמידים, או סתם צעירים, בעלי כשרונות למוסיקה, היה
מלמד OF ONIN‏ באופן פרטי, שלא-על-מנת-לקבל-פרס.
והרבה מאלה שהיו תלמידיו, סידרו אחר כך מקהלות ולמדו

-- 197 —

שירה בנקודות שונות בארץ. גולת הכותרת של פעולתו,
היתה המקהלה הגדולה של קרוב למאתיים איש, שערכה
קונצרטים בתל-אביב ובירושלים, ובשעת פתיחת האוניבר-
סיטה, היה הוא המנצח על מקהלה גדולה זו, שעשתה רושם
לא ימחה מלבות אלפי השומעים.

אכן, דרכו לא היתה תמיד סוגה בשושנים. לא מעט
צער גרמה לו עבודתו. הוא היה חושש תמיד, שמא לא
עשה את כל המוטל עליו ולמרות המחמאות הרבות שחלקו

לו חבריו ותלמידיו, היה לבו נוקפו, שמא יש לעשות עוד.
והוא לא עשה. בכל עבודתו היתה Wan‏ עוברת כחוט
הסקרא תוגה דקה מן הדקה, געגועים טמירים על איזה
דבר נאצל ורם, שאיפה לשלמות אמיתית. ואולי משום כך
היה צודה את נפש השומע לאהבה אותו ואת שיריו ; ואולי
משום כך רבו כה המבכים את אבדן המורה הראשון לשירה

העברית בבתי-הספר בארץ-ישראל.
י. דושמן

חיה גלס

אֶת נֵטָל NVI WN‏ בִּדְמָמָה,
כִגְמֵלִים הַהוֹלָכִים בַּמִדְבָּר.
קודְרִים נִשְׁתוֹחַח אֶל חִיק-אֲדָמָה
ny‏ הסער בַּדֶרֶךְ ?132

חיה גלס

לאמא

Raz‏ הַשֶׁעָה NBPN AD‏ הָאֹרְחָה
כִּי יִנְבַּד AI‏ 5017 מִנְשׂוֹא -
לִי יְאִיר YAR‏ מִבַּעֵד הַקְרְחָה,
WINN‏ וְאוֹסִיפָה לִנְשׂוֹא...

תרצ"ב | זרבבל

המשורר זרוב בל הוא
בנה של חיה גלס ז"ל.
נולדה בח' אלול תרמ"ז
נפטרה בכ"ו טבת תשכ"ד

נולדה באַנאִייב, בדרום רוסיה, במשפחה עמלה -- ma‏
בּירבּראִייר. בילדותה עברה oy‏ המשפחה לגור בעיר בנדרי,
שעל הדניסטר, בבסרביה,

חיה, הבת הבכירה, גמרה בית-ספר מקצועי mia)‏
ומשחר נעיריה החלה לפרנס את משפחתה, בעבדה כתופרת
מומחית. ומשחר הנעורים הצטרפה גם לתנועת הנוער
הציונית ,,חלוצי ציון" ואח"כ -- ב,צעירי ציון", והיתה
מנאמניהן ומפעיליהן. בתנועה פגשה את חברה-לחיים —
חיים גלס, ויחד הכינו עצמם לעלייה לארץ. והנה נולד בנם
בכורם, זרובבל, על סף פרוץ מלחמת העולם הראשונה,
ועלייתם לארץ-ישראל נתעכבה.

המלחמה ולאחריה שנות טלטולים ונדודים -- שיבשה
את דרך המשפחה הצעירה לארץ. רק בשנת 1923 הגיעו,
בדרך ארוכה, האם ובנה הקטן, ארצה ולעין-חרוד. האב
בא שנתיים אחריהם. בעין-חרוד נולד להם הבן השני, יובל.

חיה היתה בין החברות המבוגרות במשק כבר בשנותיו
הראשונות. אבל מרצה, נסיון-חייה ותבונת הכפיים שלה
עזרו לה להשתלב בחיי החברה הצעירה והסוערת. היא

- 198 --

עבדה בכל עבודה שהבחורות wy‏ -- בבישול ובטיפול,
בכביסה ובתפירה, ובימי גיוסים עונתיים -- בעבודות השדה
והמטע. אך רוב הזמן עשתה במקצושה כתופרת ואח"כ,
כשנצטרכו החברות לתופרת מומחית לחגורות אורטופדיות --
למדה, חיה, ביזמתה את המקצוע ועזרה לחברות במלאכתה זי.

שמחה בהישגיה של עין-חרוד והתנועה וכאבה מכאו-
ביהן. וכאב-הפילוג במשק כמכווה בלבה.

בשנים האחרונות ידעה סבל רב במחלתה. אולם בשעות-
של-חסד אהבה לספר ולדבר על עין-חרוד, מאז ימיה הרא-
שונים ,,היחפים", לרגלי הגלבוע -- עד הימים האלה, עשירי
הנוף, כאן, במשק הגדל.

היא החברה הראשונה של עין-חרוד שזכתה לחבוק -
נין. ראשונה לשרשרת-דורות בקיבוץ.

הבית של משפחת גלס

הכרתי את חיה בשנת 1910, אם זכורני אינו מטעה
אותי, בפגישה ראשונה של חברים, שנתכנסה בבנדרי,
בסרביה, לייסוד האגודה ,,חלוצי ציון". לפגישה זו הגיעו
חברים מכל בסרביה. רובם נוער לומד, בני הורים מן
המעמד הבינוני. חיה היתה מן הפרוליטארים המעטים
בינינו. מנעוריה עבדה כתופרת, ומקצוע זה נחשב או
ל,,פרוליטארי" בהחלט,

שאפנו לקרב לאגודה חברים עובדים ומאוד שמחנו
כשהצלחנו להפוך את הפרוליטארים הבודדים, שהצטרפו
אלינו, לחברים בעלי הכרה ציונית וסוציאליסטית, לפעילים
להלכה ולמעשה. וכזאת היתה חיה. היא למדה עברית מפי
מי שעתיד היה להיות בעלה, -- המורה העברי חיים גלס.
הוא עלה לארץ עוד בשנת 1909 אך חלה שם בקדחת קשה
ונאלץ לחזור לרוסיה, לריפוי. כתחנת-ביניים בדרכו חזרה
ארצה, הגיע לבנדרי. וכאן נשתלב מיד בעבודה הציונית
ועורר את הנוער לדבוק ברעיון ארץ-ישראל. הוא נשא
את חיה לאשה וכשנולד להם בן קראו לו בשם ,זרובבל".

ביתם נעשה לבית האגודה שלנו. כל הפעולות התרכזו
שם והיה זה בית-ועד מכניס אורחים בעין יפה, פתוח בפני
כל המסתופפים תחת דגלנו הציוני,

ובאמת, רישומו של בית משפחת גלס נחרת בזכרון
החברים לכל ימי חייהם ובפרט בזכרונם של החברים שזכו
לעלות ארצה.

רפאל שופמן

(כפר יחזקאל)

יצחק רזניקוב

מורנו הדגול והבלתי-נשכח יצחק בן ברוך-משה רזניקוב,
נולד בשנת תרמ"ו )18.10.1886( באוקראינה, נפטר ב-כ"ז
בטבת תש"ד (23.12.1943) בירושלים.

,,איסאק בוריסוביץ", כפי שקראנוהו כל הימים, היה
דמות"מופת של מחנך ומורה, מדריך וחבר לתלמידיו,

יצחק רזניקוב

תלמיד-חכם, שנון ובעל חוש-הומור, אהוב ונערץ על כל
אלה שנקלעו בדרך-חייו. הוא היה מידידיו הנאמנים ביותר
של מנהל הגימנסיה העברית בבנדרי -- ד"ר צבי שוורצמן --
ועזר לו בכל נפתולי הזמנים שפקדו את המוסד החשוב הזה.
הוא הטביע חותמו על כל תלמידיו לכל חייהם, כי מעל
לכול היה בן-גילם וחברם ולא רק מורם; עזר בנאמנות
לתלמידיו המצטיינים להופיע על הבמה בנשפי הגימנסיה.

עם זאת היה צנוע בהליכותיו ולעתים אף סגור ומסוגר,
אך הכל ידעו כי היה אישיות רבת-סגולות, פדגוג יקר רוח
ועדין-נפש. איש מושרש בחיי האומה ובתרבותה, תלמיד
הישיבה הנודעה באודיסה בניהולם של מנדלי מו"ס ו,רב
צעיר". מראשוני המחברים של ספרי-לימוד להיסטוריה
וחשבון בשנות העשרים בבסרביה שלמדו בהם “POND AN‏
ישראל.

אחרי שבע שנות כהונתו בגימנסיה בבנדרי היה למנהל
גימנסיה עברית בקישינוב ולאחר-מכן HOI‏ לגרמניה להשתלם
באוניברסיטה ולהורות בעברית. בברסלאו אירגן ,קורסים
אינטנסיביים" לעברית שהיו לשם-דבר ובין תלמידיו נמנו
ממנהיגיה הרוחניים והמדיניים של יהדות גרמניה. ow‏
הוציא את העתון העברי המנוקד ,הגשר" שהקדים את

-- 199 —

,הגה" ו,אומר" בארצנו. כן הוציא מילון עברי-גרמני,
חוברות-עזר ללימוד עברית ו,,ספריה עממית קטנה" ממיטב
היצירה העברית בעריכתו, שנועדה להקלת הקריאה. הוא
גם תירגם בשנות. השלושים את הספר ,אופיר" של מדר
לשברית, שהופיע בהוצאת ,,אמנות" בתל-אביב. .

בעלותו ארצה סבל בזמן הראשון מחבלי-קליטה וקשיי-
התערות בעבודה. אז ערך סידרת הרצאות בבית-העם וב-
, סמינר הפועלים" בירושלים, עד שלבסוף הוזמן לכהן

ד"ר פ.

eee
ה‎

ees
א‎

0

2

2

Se

feist

ee

0
aie

7

oe

א
אע א
יע

2

4

דייר פ. ירוסלבסקי

כמורה לעברית, ספרות ותנ"ך בכיתות הגבוהות בגימנסיה

העברית ,,רחביה" בירושלים שם התחבב מאוד על תלמידיו

וחבריו המורים. בעצם עבודתו, כשעוד כוחותיו עמו להוסיף

להעניק לדור הצעיר מתורתו ומאוצר ידיעותיו, ניתק פתיל

חייו, לדאבון לבם של כל תלמידיו, חבריו, ידידיו ומכריו.
זכרו הזוהר ילוונו תמיד.

מודכי סבר

ירוסלבסקי

ד"ר פ. ירוסלבסקי, שעבר כבר את גיל הגבורות om‏
עמנו בארץ כיום, התגורר בבנדרי משנת 1918 עד סוף 1922
כרופא-שיניים והתמסר לפעולה ציבורית וציונית במקום
בתחומים שונים.

מפעולותיו העיקריות ראויות לציון :

1) הוא אירגן את הסניף ,,צעירי ציון" בבנדרי, שידע
לפני-כן תקופות גאות ושפל לסרוגין, וכיהן כיו"ר הסניף.

2) הוא יסד עם קבוצת פעילים מקרב הנוער את
הסתדרות ,,מכבי" בבנדרי, אשר מלבד פעולותיה הספורטי-
ביות-מקצועיות פעלה גם בתחומים לאומיים קונסטרוקטי-
ביים, כמו הקרנות הלאומיות וכו'.

כן נטל חבל באירגון ובהתפתחות סניף ,,אורט" בבנדרי
בשנים הנ"ל,

— 200 --

עם העלייה השלישית

יוסף רביב (רחובות)

בנדרי של אז -- ותחת שלטון סובייטי

,נומרוס קלאוזוס"

עיר-מולדתי בנדרי, חיה בדמיוני מהיום שהתחלתי
ללמוד ב,חדר" של מורי אציל-הרוח, יעקב לונבסקי,
במיוחד נחרת בזכרוני התפקיד החשוב שהוטל עלי:
שואב-המים -- ,הוודווזניק" -- היה מביא את חבית-
המים פעמיים בשבוע. הטיל עלי ה;רבי", למנות כמה
פעמים הוא הולך ay‏ האסל מהחבית שבעגלה אל ה-
Man‏ שעמדה בכניסה. במה זכיתי לכך ? כנראה, מפני
שהייתי ,בעל-חשבון" בעיניו, ואכן ראה את הנולד --
כי זה השפיע גם על הקריירה שלי בעתיד: כשנתק-
בלתי לגימנסיה העברית של שוורצמן.

מה,חדר" של לונבסקי עברתי לחדרו של x‏
גמבורד ולמדתי כל שעות אחרי-הצהריים. (לפני
הצוהריים למדתי -- כנערים אחרים בני-גילי -- בבית-
AON‏ העממי ,פריחודסקויה").

כשגמרתי את לימודי בו וציוני היו טובים הגשתי
את התעודה לבית-הספר העירוני (,גורודסקיה?). ביום
התחלת הלימודים, כשבאתי עם אבי להוודע על גורלי,
הודיעו לאבי, שאמנם ראוי אני להתקבל לבית-הספר,
אבל השנה pr‏ קבלת תלמידים יהודיים כי יש עמבול"
של תלמידים רוסיים. כמובן, שלהילחם נגד הגזירה הזו
לא היה לי נשק אחר מאשר לעמוד ולבכות. אבי,
כנראה, ריחם עלי מאוד ואמר לי לפתע: ,נו, ON‏ כך
נלך לגימנסיה שוורצמן". בגימנסיה שוורצמן -- שבה
עמדו כבר לפני התחלת הלימודים -- קיבל אותנו
גריגורי יעקוביץ בכבודו ובעצמו, וכשאבי מסר לו על
מצבי, אמר : ,אמנם, זמן קבלת התלמידים נסתיים כבר
ומחר מתחילים הלימודים, בכל זאת" -- פנה אלי --
;אבחן אותך בחשבון -- ונראה!".. הבחינה עברה
בהצלחה, כי שמעתי באומרו לאבי: ,על תלמיד כזה
San‏ לוותר" וכך נעשיתי, בשעה טובה ומוצלחת, לגי-
מנזיסט.

שמונה שנות-חיי בגימנסיית שוורצמן מלאות
חוויות ורשמים בחברת תלמידים יהודיים. היה זה אחרי
שלוש שנות-לימודים יחד עם ילדים רוסיים, והנה קיר-
בוני לחיים היהודיים ויחד ay‏ לימודי השפה העברית
ותנ"ך ע"י מורים ישראליים -- כמו נפתלי זיגלבאום,
משה אפשטיין ואחרים -- נשתלה בלבנו האהבה וה-
זיקה לארץ-ישראל.

פעולה ציונית וויכוח OY‏ ה, בונד"

עם התחלת הפעולה הציונית בבנדרי, אחרי מה-
פכת 1917, החלה אהבתי זאת לארץ-ישראל לקרום עור
וגידים. עודני עול-ימים אז, אך אזכור יפה את האסיפה
הציונית בבנדרי, שנתקיימה בראינוע ;דקאדנס" תיכף
אחרי המהפכה. הפולמוס ay‏ אנשי ה,בונד", ww‏
להכשילנו; נגדם יצאו הציונים: ח. פוסטאן, הרש קוגן,
ישראל בלאנק ועוד. עד היום מהדהדים באזני
דברי פוסטאן: ,שקצים" -- צעק לאנשי ה,בונד" --
לא אתם תעכבו את גאולת א"י! רעיון א"י חזק YO)‏
ואכן, מן היום ההוא ראיתי את עצמי שותף למימוש
רעיון גאולת-ישראל בארצו.

זמן"מה ביקרתי בתנועת-הנוער ,השומר-הצעיר",
ולאחר מכן בחוגים של נוער לומד ועובד ב,צעירי-
ציון". השתתפתי במכירת שקלים, בהרקת הקופסאות
של הקרן-הקיימת-לישראל, במכירת פירות ארצי-ישר-
אליים בט"ו בשבט, בשיחות על החיים בא"י וקריאה
בספרות העברית. בחדירת ,החלוץ" לבנדרי ראינו את
דרך-ההגשמה לגאולת ארץ-ישראל.

ay‏ גידול החוג הרציני של ,צעירי-ציון" בביתם
של סוניה ודוד פיסטרוב, עברנו לאולם גולדפרב. שם
היו נוהגים להופיע גם מרצים מהמרכז בקישינוב, כמו
לייב גלאנץ, דוד ורטהיים -- ויבדל לחיים הח' סקביר-
סקי, שידע להלהיב את הנוער ברעיון יישוב-ארץ-
ישראל. מאז התחלנו לשאוף לקיים הלכה למעשה חיי-
עבודה בארץ, להשתתף בהקמת יישובים ובהגנה עלי-
הם. על חוגי-נוער אלו גם השפיעה עלייתם של כמה
משפחות מבנדרי, וביניהם -- ידידים וקרובים כמו
משפחת גולדמן, סברדליק (משה'לה שוחט) ומשפחת
משה חולודנקה.

אלה לאוניברסיטה ואלה להכשרה ולא"י

בסיימי את הגימנסיה ב-1923, התפזרו מרבית
גומרי גימנסיית שוורצמן באוניברסיטאות פרג, גנט,
בריסל, ועוד. אף אני הייתי מוכן לנסוע לגנט; אבל
נראה שהכמיהה לארץ דחקה את נסיעתי לגנט והביאה
אותי אל ,החלוץ" שברחוב בנדרסקיה בקישינוב. זוכר
אני שאלותיהם של הרבה יהודים טובים בבנדרי, .

-- 203 —

ל

eat

ee
Se

fete

8

ee 0 os
ote א‎ x 9
ל ב ו‎
eee ee

ae
2

Soot

i
2

ל
ל
אי

ene

Re
ee

2

oe
0

ל

2

ae,

0

2

0

ו
aes‏

א

אי

ae

pe

7

ר

aa

se
Stes

ל

eth

ל

ובו
ו

ox

ite ae

אל
ce eo‏ : ל =
ליו איהו ו : בנ

ae

See

Roe

ל

0
2

ae

cone

SSR eS : serena eno SONS ל‎ Rear : sees

moa‏ ו = . 0 ב
ate‏ ו
ee‏

se

se
aa

ee

2

ee

= See
eae
2
oe eae
: ae
ל‎

2
2

א א

2

ו

מו

2-2
2

א

יי
2

ל

ו

Bae
2

set

א

ee

ete
2
2

Fe

5
2

2
א

se

coats

2

2
ft
oes

3°

א
ee‏

a

Seats

ל
ב
See eee‏

ee

א : 2 mse‏ אי 5 eee‏
א ר א

oe 5
ל‎
:

א

יע : טנ
ee mae‏

6

eke

ste
a

ie

eee

רנ

א
אל

et

ל

.
fees
we

ה

2
2

,צעירי-ציון" בבנדרי NIWA‏ הששרים

שחששו שנסיעתי תשפיע לרעה גם על בניהם: ONT,‏
אתה באמת חושב להביא את הגאולה? האם אמנם
תמיר את האוניברסיטה בחטיבת עצים ובעבודה שחו-
רה ?* החלטתי להגשים את שאיפתי. מאות ואלפי “yy‏
רים בבסרביה ויתרו -- כמוני -- על השכלה גבוהה ;
מהם גם על משרדים ומסחר, שרפו את הגשרים מא-
חוריהם ופנו אל ,החלוץ" -- לצאת להכשרה להתאמן
בעבודה ולהשתזר בחיים החדשים בארץ. הייתי בין
קבוצת הראשונים שחנכו את סניף ,החלוץ" ביאסי
שברומניה. זוכר אני את היחס היפה של יהודי רומניה
שפתחו את דלתות בתי-החרושת לחלוצים והושיטו להם
כל עזרה בזמן ההכשרה. ב,פקורר" -- היה מקום מש"
כנו של ,החלוץ" ביאסי שנעשה מרכז חברותי של
הנוער היהודי בעיר וספג את האווירה הארצישראלית.

עזבתי את הבית בעצב רב, אך האמנתי, שב-
מרוצת-הזמן אעלה גם את משפחתי לארץ; ואכן, אחרי
מאורעות 1929 באו אחותי ובעלה, ואחריהם עלו גם
הורינו,

הגבורה הנפשית ועוז הרוח שהיו לחלוצים אלה
בימים הקשים ההם והנכונות להקרבה ולעבודה בכל
התנאים למען הארץ, היוו את היסוד שעליו קמה אחר-
כך מדינת ישראל.

בעבודה ובהגנה

לאחר שנות דור להתערותנו בארץ, יחד oy‏ חברת-
חיי שולמית לבית ברוך חולודנקה, המחנך הדגול,
עברנו מהעמק לשפלה. שלושת ילדינו נולדו במושב
געתון שע"י רחובות. תחת אש-היריות בימים ההם,
רכשנו את תורת ההגנה והכרת הרובה, בידענו, כי איש
מלבדנו לא יעזור לנו, שכן, PR OX,‏ אני לי -- מי
לי?

/
eee

חיינו על הגבול חישלו את אופי אשתי -- היא
רעייתי שולמית -- להגן על הילדים בזמן היריות ובזמן
החופשי לעזור על-ידי בכל תחומי ההגנה,

כך הגענו, יחד עם שלושת ילדינו -- ששניים מהם
חיים כיום במשקי-הספר -- וזכינו להקמת המדינה --
בעבודה מפרכת במשקנו ועם הרובה ביד בלילה
ולפעמים גם ביום.

עם כל אלה לא שכחנו את מכורתנו בנדרי ולא
פעם חלמנו לשוב ולראות את עיר- נעורינו מימים
עברו. ואכן, כשברית-המועצות איפשרה לישראליים
לבקר את קרוביהם במולדת הישנה, החלטנו להגשים
את החלום לבקר את שרידי משפחת חולודנקה בקישי-
נוב ולהשתדל לבקר בבנדרי.

-- 204 —

ביקור בבנדרי לאחר ארבעים שנה

ב-1964 נסעתי יחד עם אשתי שולמית -- לביקור
בקישינוב וקיבלנו רשיון לבקר גם בבנדרי. מאושרים
יצאנו במכונית (אמנם, עם מדריך -מלווה) מקישינוב
לבנדרי אחרי העדרות של למעלה מארבעים שנה.

מבנדרי היהודית של ימי-הנעורים, ay‏ החנויות
והיהודים בפתחם, בתי-הכנסת, הגימנסיה וסתם יהודיב
טובים, ,עמך". שברחובות ובשוק -- לא נשאר זכר.
כשעברנו ברחובותיה לא ידעתי במה להסתכל קודם
-- אם בשינויים הרבים בעיר, או לשים עיני במדריך
היהודי המתנכר, המספר בשטף על העיר בנדרי, כאילו
לא דרכנו ברחובותיה בשעה זו. רציתי לשאול אותו:
,חבר יקר! מתי ניגש לראות את בית-הכנסת של סא-
דיגורה, מקום aw‏ התפללתי ay‏ הורי במשך כל ה-
שנים ? ומה ay‏ הגימנסיה שוורצמן, בה ביליתי את
ימי-נעורי הטובים ? איפה כל המוסדות היהודיים ו-
תנועות-הנוער השונות ?* אולם על כל אלה יכולתי רק
לחשוב -- ולהתאבל בחשאי -- וכשבאנו לבית משפחת
קרובים, הביטה האשה קודם כל לא עלינו, כי אם על
מי שמאחורינו ורק לאחר שנסגרה הדלת נפתחו
הלבבות. הרגשנו את הערגה לימים, כשכל המשפחה
היתה מרוכזת בצוותא: אבא מקדש על היין, אמא מ-
ברכת על הנרות ובבית -- שמחת-שבת. כל זה נעלם
מההווי הבנדראי, ותחתיו באה האווירה הקרה והזרה
מסביב, הרצון שלא ירגישו ולא יחשדו בך, הקשר בין
הקרובים למבקרים קיים רק במבטים באמצעות חוטים
דקיקים בלתי-נראים לעין.

אכן, הנקודה היהודית שחיפשתי אינה קיימת עוד
בבנדרי, מצאנו יהודים תלושים מהיהדות, המפחדים
להתראות עם קרוב מישראל, אנשים התלויים באוויר,
bow‏ רוח קלה יכולה לטלטלם, והשאלה המנסרת בחלל
היא: מה יהיה?!

זהו סיכום ,היש" בברית-המועצות אחרי 50 ש-
נות-המהפכה, ודרך הפריזמה היהודית נראו הדברים
כאובים ומייאשים נוכח העובדה, שמרץ וידע יהודיים
ללא"ספור הולכים לאיבוד, am‏ כה דרושים לנו במוד
לדתנו הנבנית.

הגעתי, איפוא, למסקנה, שאין כל תקווה להמשך
היהודי שם ואם לא יבוא מפנה -- נאבד, חלילה, את
השבט היקר הזה שהמלה ישראל היא בשבילו חזות-
הכול.

על ווורבות העבר

כך הפך חלומנו הגדול לראות את עיר-מכורתנו,
למציאות עגומה וזרה; עזבנו את בנדרי מבלי למצוא
אף חוט דק, שיקשר את העבר היהודי העשיר של בנ-
דרי oy‏ ההווה הקודר של עכשיו. שפת האידיש אינה
נשמעת עוד, לא ברחוב ולא בבית, ומי שאינו יודע רו-
סית, בכלל קשה לו להידבר ay‏ הקרובים ביותר. רק
הזקנים זוכרים עדיין את השפה, אבל לדבר איתם ב-
אידיש נראה מוזר להם -- והם עוברים לשפה הרוסית.
אף אחד מיהודי בנדרי אינו מוכן לדבר על העבר. בין
אם מתוך פחד ובין אם מהרצון לשכוח את הבלתי-
נמנע... רוב תושבי בנדרי, יהודים כרוסים, כאילו זרים
הם במקומם -- בעינינו -- אינם זוכרים את העיר ו-
שמות הרחובות הקודמים. קשה היה להיות אוביקטיבי
ולראות את התקדמות העיר בשטחים שונים, בידענו
שהיהודים אינם שותפים לכל זה והם רק נסבלים שם.
כואב לראות את הפחד התמידי בעיני הקרובים עם
השאלה התמידית : ,מה אתם עושים בשבילנו?"

קשה להסביר להם, שאין ביכולתנו לעשות הרבה,
על-אף רצוננו העז. רבים הם הגעגועים לארצנו. אך
שומעים על כך בחדרים סגורים, בלחש וברחש, בראש-
מורד. בעינים היוקדות משתקפת דאגה גדולה, לקטנים
ולגדולים... מה יהיה עלינו? על אף החופש הגדול וה-
שכחה של חיים יהודיים, כולם רוצים שהילדים יהיו בין
יהודים ולא ישכחו את מורשתם! אין כל דמיון בין
החיים היהודיים התוססים בעיר בנדרי לפני חמישים
שנה pad‏ חיי-התלישות והזרות של היום. התקווה
היחידה, שיבוא יום והיהודים הטובים האלה יוכלו
להתאחד אתנו ויהיו לאלמנט חי, יוצר ובונה במולדתנו
החופשית.

בלב דואב עזבנו את בנדרי, כשעל שפתותינו
נישאות המלים הגואלות : להתראות בארצנו !

מוביל-המים (ה,,וודובוזניק'י)
— 205 —

דוד וייסר ז"ל (פתח-תקוה)

תמרורי-דרך לארץ-ישראל

חבלי-ילדותי בין ילדי הגויים

בהיותי ילד בן חמש הובאתי לבנדרי מאוקראינה.
גרנו בעיר זו בסביבה עוינת בין נוצרים, אנשי ,המאה
השחורה", Sow‏ יהודי היה כצנינים בעיניהם. מוב
מאליו, שכנער יהודי חיי לא היו קלים בין ,השקצים",
ולא פעם ספגתי מהם מכות רצח על לא עוול בכפי.
לא הבלגתי על התנכלויותיהם, וגמלתי להם תמיד

מנה אחת אפיים.

ne

א

sath

ae

ents
me

es
2

5 .
iis
elena

/

2
ae
7

2
ae
6

לא
לט
ר

א

eS

=

האחרון שלמדתי תורה מפיו היה ר' אברהמ'ל ,דער
רויטער", מומחה להצלפה, וכמוני גם שאר הילדים
התענו תחת ידו.

אבי המנוח -- וולוול (זאב) וייסר ז"ל -- היה
עסקן ציבורי, בקי ביהדות, וגם הלשון הרוסית והלכות
המדינה לא היו זרות לו, היה ידוע כאיש בעל ידיעות
נרחבות ופעיל בתנועה הציונית בימים ההם.

אמי שיינדל ז"ל לבית ויינשטיין, נצר ממשפחת
דיינים, היתה אשה נבונה, חכמה ויפת-תואר, דאגה

So

א

os
re

tet
ante

eae

8

eee
Pat

-

2

0:

א
א
ate‏ :
SR‏

2

=
2

oe

ל

5

saat
2

a

ee

2

Sree

a

0

SOON

8

so

ee

2

ל

Se

rR NEN

א
ane‏

ו

atte

tate

as

aise

ל

me

ל

2

9

דוד וייסר גייל מנחה בערב האקדמיה לזכרו של דייר צבי שוורצמן
(נתקיימה בתל-אביב במלאות עשרים וחמש שנה לפטירת ד"ר שוורצמן)

ביום בהיר אחד -- ואני בן תשע -- נאלץ הייתי
לברוח מהבית ולהסתתר כחודש ימים. והסיבה לכך:
חיבלתי באחד ,השקצים" עד היותו נכה לכל ימי-חייו.
חזרתי הביתה ונחלצתי מנקמה רק לאחר שהורי הגיעו
להסכם מסוים עם הצד הנפגע. כך נותקו הקשרים
ביני לבין ילדי הגויים. אבל גם חברים יהודים לא
היו לי, ונשארתי גלמוד ובודד.

במשך שנתיים טולטלתי מ,חדר" ל,חדר". ה,רבי"

לפרנסת הבית; בין באי-ביתנו היו מן העילית של
האוכלוסיה הנוצרית, העריצו אותה וקראו לה ,שיינדל
היפה והנבונה

אבי דואג לחינוכי

אבי טרח בכל מאודו להכשירני לעמוד כרשות
עצמי ולהקנות לי השכלה בעברית ובשפת-המדינה.

-- 206 —

את ראשית צעדי בעברית עשיתי בבית-ספרו של
המורה בן-ציון גרצנברג, שהלימודים אצלו התנהלו
בשיטת עברית-בעברית, בניגוד לכל כללי ה,חדרים"
דאז. למורה זה שמוּרה תודתי על שעורר את לבי
לאהבת שפתנו הקדושה, המתעוררת לחיים. בבית-ספר
זה גם הוצגה הצגה ראשונה בעברית -- בשם ,על
גדות הירדן" -- בה השתתפתי גם אני. לאחר-מכן
מסרני אבי לידי מנהל בי"ס ,תרבות", מר שלמה בן-
צבי ליאנדרס -- מורה מחונן וגאה ביהדותו.

מה ANA‏ לנו הגימנסיה שוורצמן 1

עם היפתח בית-הספר הזה על ארבע כיתותיו
הראשונות נקרא ,פרוגימנסיה". אור TOM‏ קרנו אז
ברחוב היהודי. ילדי היהודים לא היו זקוקים עוד
לחסדי הגויים. כעבור ארבע שנים הושלם מספר הכי-
תות ל-8, והשם ,גימנסיה" התנוסס ברמה על שערי
המוסד,

הנוער היהודי זרם בהמוניו מערי-השדה והסביבה

הגימנסיה העברית שוורצמן על מוריה ותלמידיה
(1915 -- 1916)

כעבור שנה עמדתי בבחינות ונתקבלתי לביה"ס
העירוני, שם שוב נקלעתי לסביבה עוינת ספוגה אנטי-
שמיות,. מה שגרם לדאגה אצל אבי: ,מה יהא על
בני!?' אבל לא רק לי דאג אבי: בראותו את מצב
ילדי היהודים בתחום החברותי והתרבותי, שדלתותיהם
של בתי-הספר הממשלתיים אינן פתוחות לפניהם --
צץ רעיון נועז במוחו: לפתוח בית-ספר עברי בעירנו.
יחד עם חבריו, משה חכם ז"ל וישראל כצמן ז"ל,
השתדלו הללו אצל השלטונות ובעמל רב הושג ונתקבל
הרשיון לפתיחת בית-מספר. כמנהל לבי"ס זה jana‏
מעיר בלטה שבאוקראינה ד"ר צבי בן-יעקב שוורצמן,
תלמיד חכם בעל השכלה אקדמאית במקצועות הפיסיקה
והכימיה, נעים-הליכות ועדין-נפש, מורה ומחנך מעו-
לה. (את דמותו ציינתי בהוקרה רבה בערב האזכרה
ב"י"ט בחשון תשכ"ח -- 22.11.1967 -- במלאת 25
שנים לפטירתו). *)

*) הכותב המנוח היה יו"ר הכנס הזה ניהלו בכשרון רב
ובהומור שהיה אופייני לו וזכה להכרה ולהוקרה מצד מאות
המשתתפים בו -- תלמידי וידידי הגימנסיה שוורצמן.

הקרובה לינוק ממעייני הישועה, ללא מעצור וחסימה.
גם אני עברתי לגימנסיה זו ונתקבלתי לכיתה החמי-
שית. נקלעתי לסביבה יהודית טהורה ונשמתי לרווחה.
חיש מהר רכשתי לי שם חברים כלבבי. לגימנסיה
שלנו יצאו מוניטין ברחבי רוסיה ומחוצה לה, תודות
לרמת-הלימודים הגבוהה שלה. ד"ר שוורצמן הצליח
לרכז סביבו צוות מורים מעולה וביניהם את יצחק
בוריסוביץ רזניקוב, דוד ורטהיים (בנו של הרב),
נפתלי זיגלבוים, -- זכרונם לברכה, ועוד אנשים בעלי
תרבות רחבה ביהדות, מהם ינקנו את ידיעותינו תוך
אהבה לשפתנו ומולדתנו. כן מן הראוי להזכיר את
המורים הנוצרים שלקחו חלק פעיל בנשפי-הפאר של
הגימנסיה שלנו בפורים ובחנוכה, והם: דימיטרי ייגו-
רוביץ ניקולי, מורה ומבקר תיאטרוני, שהדריך אותנו
בהצגות למיניהן, ומורה למוסיקה דימיטרי סאווע-
לייטש פירליק, שניצח על תזמורת-המיתרים. שניהם
אוהבי יהודים על-אף נצרותם האדוקה -- ושניהם
ייזכרו לטוב.

לזכותה של הגימנסיה שלנו יש להוסיף, שממנה
יצאו אנשי-שם כמו: הפרופסור יצחק פיין שבאמריקה
וחבר-נעורי שמחה (סניה) צחובל ז"ל, אחד השחקנים

— 207 —

הטובים בישראל. שמו של צחובל יצא לתהילה גם
בחו"ל בזמן סיורו של ה,אהל" בגולה. אזכיר ND‏ גם
את יצחק נתני (נתנזון), עו"ד ודמות בולטת במפ"ם
שבאנגליה, יוסף קושניר. עו"ד חיפאי וחבר-כנסת
לשעבר, ואליהו שאפושניק -- רופא במרפאת זמנהוף
תל-אביב, ועוד יוזמים ופעילים בתחומי התרבות
והאמנות בארצנו.

מעשה במשתמט מ,קמחא דפסחא"

נתברכה עירנו גם בהוצאת שני עתונים ששיקפו
נאמנה את חיי הקהילה בעיר ובתפוצות היהדות. והם :
;בסרבסקי טלגרף" ו,יוז'ני קראַי",. השתתף בו כתב
בכינויו הספרותי ,יוריק?, בחור ממולח-מפולפל, בעל
אוזן קשבת ועין חדה לקרוב ולרחוק, לשון ועט שנונים.

לא נעלם ממנו כל מקרה יוצא-דופן. IND‏ כדאי
להזכיר את העניין הבא :

בערב חג פסח אחד הטילו ראשי הקהילה על
האוכלוסיה האמידה מס ,מעות חיטין" (קמחא דפסחא),
לעזרת הנצרכים.

אחד מה,מגנטים" שבעירנו, בעל-בעמיו ,פלמוני"
(אינני מזכיר את שמו במפורש. הוא כבר שנים רבות
שוכן בעולמו של הקב"ה), הקשיח את לבו וסירב לת-
רום את חלקו באומרו, ש,הסכום המוטל עליו קצת
מנופח". הדבר הגיע לאזני ,יוריק". הנ"ל בכשרונו
הרב הפליג במאמרו העוקצני בגנות ה,פלמוני" ובסיום
דבריו אמר: ,יותר קל להשחיל את מר קרדונסקי
בעל הראינוע ,דקדנס" דרך חור המחט מלקבל תרומה
שהיא מבעל ;הדבר".
= | העניין סודר, תוך ריטון, על הצד הטוב ביותר.
קרדונסקי מצדו טען והתלונן שאינו כה כבד משקל
ורב-ממדים כמתואר ע"י ,יוריק". הוא אמר שמשקלו
קרוב רק 91475 WD‏ (150 ק"ג בערך).

בנדרי מושיטה יד"אחים

בשנת 1918 שינתה העיר את צורתה: מאות רבות
של יהודים, פליטי החרב והפוגרומים, עברו אלינו עם
בני משפחותיהם מאוקראינה. הקהילה גדלה ולבם החם
של יהודי בנדרי נפתח לרווחה לעזרת האחים. חלק גדול
מהנמלטים שוקמו על ידי קרובי-משפחה, והיתר --
ע"י פרנסי הקהילה והקהל. לכולם הובטחה פרנסה
בכבוד.

בשנת 1919 -- אנו תלמידי הכיתה השמינית
נרתמנו בעול ופתחנו בעירנו קורסים להשתלמות
לאנשי-העם בכלל ולאיש היהודי העובד בפרט, במק-
צועות שונים, ואלה הוכשרו בידיעות נרחבות לקראת
עלייתם הקרובה לארץ-ישראל. לכיסוי ההוצאות קי-
בלנו תרומות מיחידים ומן הקהילה היהודית.

מראשוני העלייה השלישית
חוה ופנחס בנדרסקי, רוזה טיומקינה
ופנינה ורטהיים

אנו, ראשוני העלייה השלישית

בשנת 1920 גמרתי את חוק לימודי עם המחזור
הראשון בגימנסיה שוורצמן ובאוגוסט אותה שנה “DT‏
לגנו קבוצה מאורגנת בת ארבעה חברים, כחלוצים
באונייה מנמל העיר גלץ שברומניה לטורקיה, בדרכנו
למולדתנו -- לארץ-ישראל. בטורקיה נתווספו אלינו
פנחס בנדרסקי ורעייתו ייוה (חוה) עם אחותה רוזה
לבית טיומקין ופנינה ורטהיים, שהיתה אחר-כך מה-
אחיות המוסמכות הראשונות של ,הדסה" בארץ. יחד
הגענו לחופי יפו באניה ,מחמודיה" ביום ג' בכסלו
תרפ"א -- 14.11.1920. בזה נותק הקשר הישיר בינינו
לבין העיר בנדרי.

בשנת 1936 נערך בתל-אביב נשף-בנקט, ביוזמתו
של זליג סופר ועוד מחניכי הגימנסיה לשעבר, לגרי-
גורי יקובלביץ שוורצמן ולרעייתו הכבודה -- אֶספירה
בוריסובנה, לרגל עלייתם לארץ. ובערב מרשים זה,
במפגש חברים רב-המשתתפים, בעיקר מחניכיו מכל
קצוות הארץ, הועלו זכרונות-העבר בלויית “yoo‏
הצגות מהימים ההם.

העבר המפואר של שנות הנעורים בעירנו-אמנו
בנדרי לא יישכח מלבנו.

— 208 —

לא ה שטיינר (תל-אביב)

לדרך חדשה

עם כיבוש בסרביה על-ידי רומניה בשנת 1918
לא נשללה מהיהודים חירותם הלאומית ולא היה גורלם
כשל אחיהם-האנוסים ברוסיה. אך כיצד לנצל חירות
זו ? -- ועירנו -- בנדרי -- שגם בימים קודמים דופק-
חייה פעל באטיות -- הנה לאחר מלחמת-העולם הרא-
שונה, בהיותה מנותקת מרוסיה, נשארה מדולדלת
ומרוקנת מכול. לא נמצאו בעירנו מפעל שיספק עבודה,
אף לא מוסד-המשך ללימודים -- ולנוער לא נמצא
שום אתגר. מצב זה דחף רבים מן הצעירים לזרועות
הקומוניזם ובעיני השלטונות הרומנים נחשדו בכך,
כל תושבי העיר כמעט, ומכאן -- הלשנות ומאסרים.

בימים ההם הייתי תלמידת הכיתה השישית בגימ-
נסיה העברית של שוורצמן. כל תלמידי כיתתנו נת-
חייבו לשאת עמם תעודת-זהות ולהתייצב מדי חודש
בחודשו ב,סגוּראנצה" (המשטרה החשאית). ספגנו על-
בונות רבים ומנהלנו ד"ר שוורצמן היה מתרוצץ שם
מפקיד לפקיד, נבוך ומסכן, בנסותו לשחרר תלמידיו
ממאסרם. את השפה הרומנית כמעט שלא למדנו, כי
מה טעם לשבת oy man‏ תעודת-הבגרות ולקרוא
ספרים -- כלום לשם כך חסרה לנו עוד שפה נוספת ?
באוניברסיטאות יד ה,קוזאבצים" האנטישמיים היתה
על העליונה: סטודנטים יהודיים הוכו וגורשו. לא היה
כל סיכוי למקום תורה או למקורות-פרנסה.

לא פלא, WX‏ ש,החלוץ" וההכשרה לעלייה,
היו עבורנו עוגן-הצלה, קרן-אור, משב-רוח רענן.
השלטונות לא עמדו לנו בדרך. אך מה קשים היו
החיים במקומות-ההכשרה, שנאבקו על קיומם: העבודה
מפרכת, תנאי-דיור איומים, נזונים מ,מאַמליגה" בלבד
וחיים בצפייה לסרטיפיקטים.

בשנת 1925 עליתי יחד עם קבוצת חלוצים בני-
עירנו. מטעמי ביטחון יצאנו בחשאי מן העיר. את דרכנו
עד עיריהנמל קונסטנצה עשינו בקרונות-רכבת מזו-
המים ומרופשים. מפעם לפעם נעצרה הרכבת -- אם
בשל איזה תקלה או בגלל מחסור בפחם, והיה עלינו
לרדת ולחכות לבואה של רכבת אחרת. לבנו רעד —
שמא הלשינו עלינו ואומרים לאסרנו ולהחזירנו. רק
בהגיענו לקונסטנצה המועקה סרה מלבותינו -- ונשמנו
לרווחה. בעלותנו לאונייה ציפתה לנו חוויה בלתי נש-
כחת : עמנו יחד עלו צעירים מאסירי-ציון שברוסיה,
ש,ריצו את עוונם" בסיביר, ובדרך-לא-דרך הגיעו

למקום-מבטחים. מפיהם שמענו על התלאות והמצוקות,
שבהן התנסו, ועל חבריהם שנשארו נמקים בערבות-
סיביר. אכן, כל מה שעבר עלינו נתגמד והחוויר בעי-
נינו נוכח גורלם של אחינו שם.

בירכתי האונייה, על גבי רצפה מעופשת, עשינו
את לילותינו : מזונותינו היו דלים וקצובים, אך הגולים
מרוסיה הדביקו אותנו בהתלהבותם -- שעלתה על זו
שלנו -- השיחות, השירה, והריקודים לא פסקו כל
שעות-הנסיעה כמעט.

ביום השישי למסענו, עם שחר, נתגלתה לעינינו
חיפה בכל יופיה והדרה. הר-הכרמל היה עטוף ערפלים
כחלחלים, שמבעדם בקעו קרני-זריחתה של שמש-
המולדת. הלב הלם בחוזקה. שירת ,התקווה" פרצה
מפינו בעוז וברטט-קדושה.

עוד אנו יורדים מן האונייה ושרים, הקיפונו ספנים
ערביים כרסתניים, לבושים אברקיים רחבים ומשונים
בעינינו. הכפיות חיפו על עיניהם הזידוניות. את שפתם
לא שמענו -- והם בצעקות-אימים דחפו אותנו לתוך
סירותיהם הרעועות. כשודדי-ים נראו בעינינו. בימים
ההם לא יכלו האוניות להגיע עד החוף או לעגון ברציף,
והללו קיימו את המצווה והביאונו לחוף הנכסף --
כמובן לא בלי ,בקשיש" ואף לא החמיצו הזדמנות
לגנוב מאתנו מה שבא תחת ידם.

בבית-העולים קיבלנו זריקות-חיסון שלא הועילו

הרבה ולירה ארצישראלית -- הלוואה מהסוכנות-
היהודית לחלוצים, לסידור הראשון בארץ.
מכאן ואילך התפזרנו -- אלה פנו למושבות-

הדרום לעבוד ow‏ כפועלים חקלאיים; אחרים הלכו
לגליל ולשומרון, לקיבוצים ולקבוצות, חלק מאתנו
הגיע לעפולה והצטרפו לגרעין קיבוץ ג' של ,השומר-
הצעיר",

באותם הימים היתה עפולה שדה-קוצים-וחרולים
שהשתרע מאופק עד אופק עד לרגלי הרי-נצרת. זעיר
פה זעיר ow‏ נראה tow‏ של ma‏ קטן שעמד בבניינו
ועל פיגומיו חלוצים קרועי-בגדים ונעליים מרופטות,
אכולי-קדחת, נשאו על גבם לבנים, שקי-מלט, בנו
וטיחו ושרו: ,יד ענוגה", ,הכניסיני" ואת ההמנון
לעיר, פרי יצירתם: wy,‏ עפולה תיבנה, אי, אי
תיבנה"...

חברינו הצטרפו אל הבונים; שיכורים מאושר .

-- 209 --

נראו. היו חוזרים מעבודתם וידיהם אכולות סיד,
זבות-דם-ומוגלה וההמנון בפיהם. ה,ברחש" העפולאי
קידם את פנינו. היו אלה זבובונים זעירים, עוקצניים
וטרדניים, שהיו באים מחנות-מחנות ומנוס לא היה
מפניהם. היו חודרים לתוך העיניים, האוזניים ונחירי-
האף. לפי עצת ותיקי-המקום היו חברינו מורחים את
עצמם בנפט והריח של ,צבא-העבודה" שלנו הלך
לפניהם. הקדחת אכלה אותנו בכל-פה ומחלות אחרות
שתנאי-המקום והכלכלה הגרועה גרמן, אך ההתלהבות
היתה גדולה והכרת הייעוד התגברה על כל המכשולים
ועם הזמן בני החנוונים, התגרנים, הסוחרים והכלי-
קודש היו לפועלים, למדו לחיות על יגיע-כפיהם TIN‏
שיתוף ושוויון -- אכן, היו אלה חיי נעורים תוססים.

לאחר שבוע של עמל מפרך נחנו מעמלנו: הועלו
מדורות, שהאירו את המרחבים כמשואות בימי-קדם
וסביבן רקדנו ,הורה" עד שהשחר הפציע. מעגלים,
מעגלים : חברי קיבוצי השומר-הצעיר, חברי קבוצות,
חברי גדוד-העבודה ופועלים בודדים, רקדנו עד כלות

הנשימה והיה בריקודינו -- משמחת היצירה, מחדוות-
ההגשמה של חזון-דורות, גם מגעגועים לבית אבא-
אמא, מאכזבות וקשיי-הסתגלות, ועוד. ואנו רוקדים
ושרים: ,קיבוצנו חי עד בלי די".. ,עיר עפולה
תיבנה...,

העיר עפולה נבנתה והיתה לעיר ox‏ בישראל.
הקיבוצים פשטו בכל רחבי מדינתנו. מאותו קומץ
חולמים ומגשימים -- קיבוץ ,ג'" wp‏ והיו שלושה
יישובים מפוארים: גבעת-חיים איחוד, גבעת-חיים
המאוחד וקיבוץ ,מעברות" של ,השומר-הצעיר'".

בני-הנוער של עירנו אלה שבאנו יחד בשנת 1925
ואלה שבאו לפנינו ואחרינו --- מהם הנמצאים בקיבו-
צים, מהם במושבים, במושבות ובעיר. הם היו מבוני
הארץ ומגיניה, והקימו דור של בנים ובנות, אנשי
עבודה, לוחמים ומגינים. |

רבים מחברינו כבר אינם בין החיים. יהיה דף
זה בספר על עירנו נר לנשמתם וזכר לפועלם שיימשך,
יגדל וישגא.

אגדת השרייבמנים -- מעז יצא מתוק

כידוע, פלשו הרומנים לבסרביה: בבנדרי היו
נטושים קרבות עזים בינם לבין הצבא הרוסי בתוך
עירנו שעברה מיד ליד. בוקר אחד עם שחר פסק
זמזום הכדורים וקולות נפץ-התותחים -- השתרר שקט.
נמצאו ,נועזים" שהציצו החוצה והם בישרו לנו, כי
הצבא הרומני עובר ברחובנו -- רחוב המבצר (ה,קרע-
פוסטנאַיה), וכי ר' מוטל (מרדכי) שרייבמן, מדיירי
רחובנו, יצא לקראתם עם ,לחם ומלח". לא ידעו
האנשים אם לשמוח או להצטער. לב היהודי, שהסכין
לפורענות -- חרד. והראיה: אותו יום התרו מ,מקום
מוסמך" בשרייבמן, כי ידוע להם על מעשהו wo‏
;הסובייטים יחזרו לעירנו בקרוב", יסדרו אתו את
ה,חשבון". כזכור, הם אמנם חזרו -- אך רק כעבור
עשרים וחמש שנה! לכאורה היתה לו לר' מוטל שהות
לחכות להם בבנדרי -- אך הוא לא חיכה ובאחד הלי-
לות נטש את ביתו על כל שהיה בו ויצא עם משפחתו
מן העיר. עבר זמן רב עד שהגיע מכתב לקרובי-
משפחתם, בו תיאר שרייבמן את מנוסתם הרת-הסכנות
את טלטוליהם על פני יבשות ובים באוניית-פחם
רעועה במשך חודשים, אך בעזרת ה' הגיעו לארץ-
ישראל שעליה חלם כל חייו בגולה. עתה הם בפתח-
תקוה -- ox‏ המושבות -- הוא, אשתו ובתם מועסקים
בעבודה בפרדסי-המקום.

מעשה ה,לחם והמלח", העלמם המסתורית של

השרייבמנים, התגלותם בארץ הקודש הכתה גלים
בסביבתנו והעיקר נגע עד לב יהודינו -- היותם
שכירי-יום. ,הייתכן", טענו וריחמו עליו, שהרי ר'
מוטל שרייבמן, יהודי אמיד ומכובד היה, גבאי בטאלנר
קלויז ומקומו ב,מזרח" בו, ביתו נאה ומשפחתו חייתה
בעושר וברווחה -- והנה עתה היה לשכיר-יום בארץ-
ישראל ואף אשתו ובתו מתענות עמו תחת יד-הגורל
הקשה -- -- -- והיה זה נושא לשיחות ברחוב, בשוק,
ב;מרחץ" ובבית-המדרש -- עד שבדרך הטבע נרגעו
הרוחות -- ונשתכחו.

והנה הגיע מכתב מר' מוטל, בו בישר, כי אחר
נסיונות רבים הגיע לנחלה -- התאכר בקולוניה בל-
פוריה, הנקראת על שמו של הלורד בלפור. עתה הינו
בעל משק, שדה וכרם וכו'. היו יהודים שהתברכו בו,
אף השווּ אותו לבועז התנ"כי. לעומתם טענו אחרים --
כי קל לברך: ;,המוציא לחם מן הארץ", אך לא כן
לעבד את האדמה בפרך. הגיעו עוד מכתבים; תוכנם
נפוץ pa‏ התושבים. כל יהודי הוסיף עליהם נופך
מדמיונו הפורה -- וכך נרקמה אגדה על השרייבמנים
בסביבתנו -- ,די אידישע "FORA‏ -- של בנדרי עירנו.

בשנת 1925 עליתי לארץ. תחילת דרכי כחברת
קיבוץ ג' בעפולה. ביום קיץ לוהט, סמוך לבואי, הלכתי
לבלפוריה השכנה, mx‏ את משפחת השרייבמנים,
התעניינתי להכיר כפר עברי במולדת, שעליו חלמתי

- 210 —

רבות בגולה. והנה הוא לפני -- קרם עור וגידים והיה
למציאות : בית-איכרים חבוי בין אילנות, חצר עוטה
ירק-דשא קידמו את פני. געיית פרה, נעירת חמור,
קרקור עופות והמיית יונים בשובך. ליד הטאבון --
תנור ערבי כפרי -- עסקה אשה באפיית לחם. האשה
היתה חבושה מטפחת מתחתה שער סתור ופניה הצרו-
בות מרוחות ושמש היו משולהבות מחום התנור.
הרהרתי ותמהתי: ,הזוהי הגבירה יוכבד"?! נזכרתי:
יום חורף עז והיא עוברת ברחובנו לבושה ב,רוטונדה'
הדורה, פניה יפות ורעננות, מאירות מבוהק השלג
שעטה הכול סביב. ואני עודני ילדה קטנה -- עיני
מלוות אותה בהתפעלות. -- — -- היא הרגישה בי,
הכירתני מיד, באה לקראתי, אספתני בין זרועותיה
בחמימות : -- ,לאה'לה, לאה'לה חיה'ס", לחשה ודמעות
בעיניה. חשתי, כי יחד עמי היא חובקת אל לבה את
מכורתה הקודמת, כל מה שהיה קרוב ויקר לה שם --
את חייה השלווים השאננים מאז. הזמינתני לביתה.
שיחתנו נסבה על עירנו, על הבית ואני בהתפעלות

San

eee
0
א‎
os

Perel
א‎

irs‏ א
sae‏

ie
6
א‎
א‎

noe
7

2

אל

0

ee

ל
: :

eons
= Eee

0

See,

0

2

2

2

6

הסתכלתי ביוכבד-האיכרה -- ,אחותי הקשישה" לדרך.

לעת-ערב חזרו ר' מוטל ונעריו מן השדה. היו
שטופים pax‏ וזיעה -- IN‏ נתלווּ mo ond‏ ניחוח של
שדה וניר. אני זכרתים ילדים חיוורי-פנים מפונקים --
Any‏ נראו חסונים, זקופי-קומה -- כבני-כפר מבטן
ומלידה.

ר' מוטל החי חיי איכר במולדת, אהב את עבודת-
האדמה, קשור היה למשקו והשקיע בו מאונו, מרצו
וכושרו, ואף גאָה היה על נעריו Paw‏ לאיכרים כמוהו.
כעבור שנים, לאחר פטירתה של יוכבד אשתו, כאשר
בלתי-אפשרי היה להמשיך לקיים את המשק -- עברו
לכפר-סבא. הבנים המשיכו בעבודת-כפיים, התערו
במקום והיו מפעיליה של כפר-סבא וממעצבי דמותה.
המשפחה גדלה והסתעפה. ר' מוטל זכה לנכדים ונינים
והגיע לזקנה מופלגת. בהסתלקו מעולמנו השאיר אח-
ריו aw‏ טוב -- הוא ויוכבד בת-לוויתו הנאמנה בדרכם
המשותפת הנועזת יישמרו בלבנו בחיבה והערצה.

Sedan Sarre
א‎
on

See

7

ל

ר
4

א
א
יאני
ייא

יו
א

2

ל
sane‏
Sate‏

יט
oe‏

6

ר אי אי

oe

ee
א‎
א‎

ל
ל

oe
te

2

א

א

A
Sees

א

לט
ל יי
=

Steen

2

א

mae

. 0

2
א‎
aoe
2

יי

So =

ראשוני העלייה השלישית מבנדרי בשנות העשרים

— 211 —

דוד כרמל (ניוריורק)

נסים על הים

מדינת ישראל הכריזה על naw‏ תשכ"ד כעל שנת
העלייה הבלתי-חוקית לזכר ספינת-המעפילים הראשונה
שהגיעה לפני שלושים שנה לחופי הארץ. ומאז התחילה
פרשה מלאה גבורה ומסירות-נפש שאין לה דוגמה
בהיסטוריה האנושית. בהתחלה היו אלה פליטים מגר-
מניה הנאצית, מפולין ומהונגריה -- ארצות שבהן היה
היהודי נרדף על ידי ממשלות-רשעה. החלוצים האלו
רצו להגיע לארץ-ישראל ולא יכלו, כי המפתח לשערי
הארץ היה בידי השלטון הבריטי הזר.

תושבי ישראל, שעלו לארץ לאחר קום המדינה,
והנוער שנולד מאז, מכירים את פרשיות הגבורה של
עלייה ב' רק מתוך סיפורים. השנה הם ילמדו בבתי-
הספר ויראו בתערוכות את האניות והסירות האלה
וישמעו את הסיפור המזעזע על ,פטריה", האונייה
שהתפוצצה בנמל חיפה, ושנהרגו בה אנשים רבים, ועל
,יציאת-אירופה", האונייה הגדולה עם אלפי מעפילים,
שהבריטים החזירו אותה בכוח לגרמניה.

המעפילים השתמשו בתחבולות שונות, כדי לפרוץ
את ההסגר הבריטי. היו שהתקרבו אל החוף בחשכת-
הלילה ; היו שזייפו תעודות או נסעו בלי תעודות. הסי-
פור שלי מוקדש ל,שנת העלייה הבלתי-חוקית".

24

זה קרה בשנות השלושים, oma‏ השלטון של הנא-
צים בגרמניה. אלפי פליטים יהודים נדדו בימים ההם
על פני אירופה, הלכו מארץ לארץ והתאמצו להגיע
לארץ-ישראל. המוסדות הציוניים התחילו לארגן את
העלייה הבלתי-חוקית (עלייה ב'), כדי להביא לארץ-
ישראל יהודים שלא קיבלו רשיון כניסה מאת ממשלת
המנדאט. בעיתונים באמריקה נתפרסמו בימים ההם
ידיעות, שהבריטים אסרו יהודים שנמצאו על אונייה
יוונית בלי תעודות, החזיקו אותם במשך 84 ימים ב-
תנאים קשים ובלי אוכל מספיק, ולאחר-מכן גירשו
אותם למקום בלתי-ידוע. ושוב קרה, שהבריטים תפסו
ספינה קטנה של מעפילים ובה 60 גברים ו57 נשים
בקרבת חוף יפו ודנו אותם לכמה שנות-מאסר.

4

בימי חנוכה בשנת 1924 יצאתי מניו-יורק לביקור
בארץ-ישראל. עליתי על אונייה שהפליגה מטרייסט
ליפו. היתה זאת אונייה איטלקית מלאה עולים, חלוצים
וגם אנשים מבוגרים יותר. רציתי להכיר את החלוצים,
ולכן ירדתי אל המחלקה השלישית. אז ניגשו אלי בחור"
ובחורה ושאלו, אם אני מאמריקה. שוחחנו על המצב
הקשה באירופה ועל הצרות שבאו על היהודים. פתאום
גילו לי השניים את הסוד, כי על הסיפון נמצאים 23
בחורים מפולין ומהונגריה שאין להם תעודות, לא דרכון
ולא סרטיפיקט (רשיון-כניסה). הבטחתי להם שאעשה
כל מה שביכולתי. הם הציגו אותי לפני הבחורים, שהיו
עצבניים מאוד, כי חששו שיגלו אותם.

החלטתי לעשות משהו בשבילם. הכרתי כמה מ-
אנשי-הצוות, מלחים איטלקיים. ידעתי רק מלים אחדות
באיטלקית ובכל זאת מצאגו שפה משותפת. הגענו לידי
הסכם. שכמה מלחים יעזרו לנו להוריד את הנוסעים
,השחורים" בשכר של חמש לירות שטרלינג עבור כל
עולה בלתי-חוקי. שכר זה הצטרף כדי 575 דולרים,
סכום גדול בימים ההם.

רב-החובל הירשה לנו לערוך מסיבת-חנוכה על
סיפון האונייה, בצורת קונצרט לטובת הקרן הקיימת.
לפני הקונצרט עברנו מתא אל תא של המחלקות הרא"
שונה והשנייה ואספנו כסף. בין הנוסעים היה גם ד"ר
נחום גולדמן, שנתן לנו 10 לירות שטרלינג. גם יתר
הנוסעים תרמו ביד רחבה.

הנשף הצליח מאוד וכמעט כל הכסף הדרוש היה
בידנו. מסרנו את הסכום למלחים, והם קיימו את הבט-
חתם. כשעגנה האונייה בנמל an Ap?‏ הורידו לחוף —
בהסתייעם בכל מיני תעלולים -- את הבחורים. אצל
השולחן, על סיפון האונייה, ראינו איך יצחק בן-צבי
577 שהיה היושב-ראש של הוועד הלאומי, המייצג את
היישוב לפני השלטונות הבריטיים, ביקר יחד אתם את
הדרכונים והסרטיפיקטים של העולים.

בחוף יפו נפגשתי ay‏ הבחורים, וקשה לתאר כמה
היו מאושרים, שיצאו בשלום והגיעו בשלום. היה זה
גם בשבילי היום המאושר ביותר בחיי, שזכיתי לעזור
לאחים בצרה. אז נזכרתי בדברי הנביא: ,ופדויי ה'
ישובון ובאו ציון ברינה ושמחת עולם על-ראשם".
(ישעיה ל"ה; י'; נ"א, י"א).

(נדפס ב,,למשפחה", י'ג בניסן תשכ"ד, ניודיורק)

— 212 —

במולדת

הסופרת רבקה דוידית, לבית דוידוביץ', ז"ל

רבקה דוידית

נולדה בבנדרי בט"ז באדר א' תרס"ח (17.2.1908). עלתה PIN?‏
עם הוריה ב"1921 ונתחנכה בתל-אביב. עסקה בהוראה -- בכלל זה
שנתיים בקיבוץ. פירסמה )19307 שירים, סיפורים, פיליטונים וכן
שירי-ילדים (בעיקר ב,דבר" וב,,דבר לילדים"). גם קיימה במשך
שנים מדור קבוע ב,דבר" לענייני ביקורת קולנוע ותיאטרון --
(בחתימות ,,עטלף" ona.)‏ לוי"). ספרי-הילדים שלה : ,זיפתינוק",
,חרצית הבר הקטנה", ,,מי אוהב מה", ,דגי זהב", , עשרה מחזות
לילדים", וכן תרגומים.

(מתוך ,,לקסיקון הספרות העברית בדורות
האחרונים", ג. קרסל, כרך א')

במלאות שנה למותה

יבלית

עלה על דעתי לעשות גינה ליד הבית. לשם כך
היה עלי קודם-כל לסלק את היבלית, אותו עשב-
בר העולה בכל מקום שלא זרעוהו, המשלח שורשיו בכל
צמח רענן ומכלה את לשדו.

עונג רב הוא להגיע בחפירה אל השורשים החבויים
בעומק האדמה, אל ,שורש הרע" כפי שהצטיירו אלה
בדמיוני, ולעקור אותם משם בחוזק-היד, יש שהם מת-
פתלים כנחשים יבשים וערמומיים, ודומה שאין בהם
סימן של חיות, אך אל תאמין בכך, מוות מדומה הוא,
כל זלזל שבהם, ולו היבש והמצומק ביותר, אורב לש-
עת-כושר ראשונה כדי לשלח זרועות חמדניות ימינה
ושמאלה.

עקרתי, איפוא, בשצף קצף את העשב הטפיל, ככל
שהשיגה ידי. לא השארתי לפליטה אפילו חוטר קטן
שבקטנים. במהרה התנשאה לידי ערמה גבוהה של
העשב העקור. עמדתי להעלותה באש, כיוון שנאמר לי,
שכל זלזול של יבלית עלול להכות שורש מחדש ולהת-
פשט עד בלי די, אך משירדה החשכה וגברה עייפותי,
דחיתי את ,ביעור החמץ" ליום המחרת.

באותו הלילה חלמתי חלום מוזר. אני נמצאת
באולם מרווח של בית-המשפט. בצידי הקירות יושבים
שופטים רבים אל דוכנים מיוחדים, קהל סקרנים ממלא
את האולם.

הנה נפתחת הדלת ונכנס שומר המוליך עמו אשה
קטנה, שידיה כבולות.

-- הנה היא! -- אומר השומר.

-- מי היא זו ! -- UN‏ שואלת AMIN‏

-- הפושעת! -- הוא עונה.

נתתי עיני באשה הקטנה. לתמהוני נראים לי פניה
רגילים ביותר, ללא סימן של פני פושעת. היא נראית
לא מכוערת ביותר ולא יפה, לא חכמה ולא טיפשה. מין
אשה שניכר בה שאינה אוהבת ואינה שונאת שום דבר,
אלא שהיא מדוכאה ומכווצת כחיה נרדפת.

אני ניגשת אליה בכוונה טובה, אבל למראה שתי
אוזניה המשונות, המזדקרות לצדדים, אני מתמלאת
שאט -נפש.. אין OD ONT‏ אשה אומללה היא, אני אומרת
בלבי, ויש לרחם עליה,

האשה מבינה, כנראה, את המתרחש בלבי ואומרת :

- 215 --

-- אי-אפשר לאהוב אותי, לא תואר לי ולא הדר.
לא חוכמה ולא כשרונות. הכול שונאים אותי; ואת --
כמו כל האחרים.

-- אני אינני שונאת אותך -- אמרתי לה -- אני
מרחמת עליך.

-- לא! אינך מרחמת עלי. אני גנבת. איש אינו
אוהב יצור שכמותי, כי איש AMIN IPN‏ על לא דבר.
לכולם דרושה ת מורה בעד אהבתם.

הייתי מזועזעת מדבריה, מצאתי בהם הגיון ואף
יושר גדול. קרבתי אליה ואמרתי: אני אוהבת אותך,
רק אימרי לי מדוע את גונבת.

היא נתנה בי מבט לועג ואמרה :

— איש IPR‏ נותן לי דבר מרצונו הטוב, לכן אני
גונבת. ואת משקרת : אינך אוהבת אותי.
שאלתי את השומר בלחישה: מי האשה ומה שמה ?

,דבר הפועלות", 2.71 [107(55) ]

-- שמה היא ,אפס" -- אמר.

— אפס ?

-- כן. רציתי לומר: יבלית !

התעוררתי בהרגשה של אי-נוחות. טרם האיר
השחר והיתה לי שהות להרהר בחלומי. PR,‏ איש אוהב
על לא דבר", אמרה האשה הקטנה. האמנם כן הוא?
האמנם רק יחסי-חליפין ,מסחריים" קיימים בין בני-
האדם? והכל אוהדים, איפוא, רק את היפה, העשיר,
השלם, הבטוח. זה שהוא ,בעל-נכסים"! אם כך, הרי
אהבתנו נתונה לזה היכול להתקיים בלעדיה, ואילו את
הדל, המכוער והחלש, כלומר דווקא את זה הזקוק לכך
ביותר -- אין אנו מסוגלים לאהוב.

ואם כן, מה חוכמה וגבורה היא לאהוב את הדגו-
לים? הלא טובת-הנאה יש לך מהם, אולם אתה, לך
ונסה לאהוב את ה,יבלית" -- ולו רק מפני שעלובה
היא ושום איש אחר בעולם לא יתן דעתו עליה.

,ואהבת לרעך כמוך". גירסה זו השמיע נשיא
המדינה לשעבר זלמן שזר ז"ל -- כשהכוונה
לחלש יותר, למקופח, לזה הזקוק לעזרה ועידוד.

איתן הבר, כתב צבאי

לוחם ותיק -- בתפקיד חדש

ay‏ מינויו של אלוף"משנה אהרן דוידי כקצין
צנחנים ראשי בצה"ל, עולה היום קצין צעיר ורב-
פעלים מנבכי האלמוניות -- לאורם של זרקורי ההת-
עניינות הכלל-ציבורית.

אל"מ דוידי הוא בן ה,דור השני" של הקצונה
הבכירה של צה"ל. ניתן לומר עליו, כי הוא נמנה גם
עם ,דור העתיד" בצבא, וכי עוד נכונו לו עלילות.

ציון-לשבח

מי ששירת בצה"ל בימים שקדמו למבצע סיני,
בימי הפשיטות על בסיסי ה,פידאיון", או שהתעניין
בנושא הבטחון בכלל -- PR‏ צורך להציג לפניו את אל"מ
דוידי, יליד ת"א ובן ה-38. הוא חלק בלתי-נפרד
מ,נופן" של פעולות-התגמול ותקריות-האש, בשורה

האלוף-משנה א הרן דוידי
הוא בנה של רבקה דוידית ז"ל

הראשונה של המתכננים והמבצעים בפעולות אלה.
צנוע, קר-רוח, שקול בדבריו ובמעשיו. התנהגותו
המופתית ועוזירוחו באחת מפעולות-התגמול, זיכו אותו
בציון-לשבח על-ידי הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף משה
דיין. היה זה באחת הפעולות הראשונות מסוג זה, בקרב
על עזה. מחמת טעות, הסתערה אחת היחידות על מכון-
מים, תחת אשר הוטל עליה להסתער על המחנה הצבאי
שנמצא לידו. תוך כדי הסתערות נהרג מפקד כוח זה,
הסרן סעדיה (,סופאפו") אלקיים. בין OX‏ משום שתעה
בדרכו, ובין אם בגלל שנהרג מפקדו -- השתררה,
לדקות ספורות, מבוכה בקרב הכוח הזה.

אהרן דוידי (שהיה IN‏ בדרגת רב-סרן), נטל מיד
את הפיקוד לידיו. חזר וארגן את כוח"המשנה והמשיך
בהסתערות לעבר הכיוון הנכון -- המחנה הצבאי.

דוידי, ‏ שמלכתחילה לא היה מיועד לפקד על mo‏
זה, פיקד עליו עד לסיומו של הקרב.

- 216 —

בימי סיני

עד לשירותו בצנחנים שירת דוידי, כמפקד-זוטר,
ב,הגנה" -- בתפקיד של מפעיל רשתות-קשר. מאוחר
יותר נמנה הוא AY‏ חניכי קורס מפקדי כיתות של
ה,הגנה" בשפיה.

במלחמת העצמאות שימש כקצין בחטיבת ,הנגב"
ובדרך כלל עסק בענייני קשר. הוא הספיק לשהות

(,ידיעות אחרונות'', זי תשרי תשכ"ו -- 3.10.65(

בכפר-דרום, זמן קצר בטרם נכבש בידי הגייסות המצ-
ריים.

לפני שהגיע לצנחנים היה מדריך בבית-ספר
לקצינים. ביחידות הצנחנים שירת כמפקד פלוגה, כסגן
מפקד גדוד וכמפקד גדוד, ובשרות חיל זה נמנה —
בימי סיני -- עם לוחמי מיצר-המיתלה. בתום המערכה
נשלח ללימודים בבית-ספר הגבוה ללוחמה (;אקול
סופרייר דה גר") בפאריס.

צלילי ההד

אי האחים, איה השיר
האחיות, אותי העיר
שנדדו מהחלום
בשיירות + = בבקר-יום ?
אים כלם האם אבד
בני העםי — השיר לעד,
האם נדם האם אבד
לעד קולם? ולא שרד ?

בדד אדד

לי בשדות
ואלקט

צלילי ההד, --

ההד הרם
של בני-העם
אשר כים
ירעים קולם...

מודכי סבר

— 217 —

PRIN IT

הדודה שלנו לאה

סיפרו לנו שהיא תופעה מיוחדת במינה ושכל מה
שנכתוב עליה פשוט לא יספיק. ניסו למצוא מילים יפות
וביטויים מתאימים להגדירה בדיוק, לתארה במשפט אחד
-- ולא הצליחו.

לאה רחמן (לבית ארליך)
[,,הדודה לאה']

,,משהו" סימפטי ואנושי, שעצם הזכרתו בבסיסי, אוהלי
ומשרדי חיל האוויר מעורר מין לטיפה נעימה בלב ; משהו
שהוא מעל ומעבר למדים, לדרגות ולתפקיד -- זוהי רוח
אנושית חמימה שאין לעמוד בפניה.

שמענו עליה מפי אחרים העובדים עמה, ומפיה עצמה.
אך כשלעצמי -- לא שיערתי שהדודה לאה תהיה באמת
כל-כך... ,,דודה לאה" אמיתית.

בתחילה סיפר לנו על לאה סרן א. קצין החינוך של
חיל האוויר : ,,ביום בו נכנסתי לתפקידי, שמעתי כמה וכמה
פעמים את השם דודה לאה. חשבתי בתחילה שמדובר בדודה
של מישהו. מאוחר יותר נערכה פגישה פורמלית בינינו
והוצגה בפני כנציגת הוועד למען החייל. , אבל ההתרשמות
האמיתית -- נוצרה תוך כדי העבודה. התחלתי לראות
אותה פחות כממלאה תפקיד רשמי ויותר כאמא טובה
שדואגת לילדים שלה שיתלבשו טוב, יאכלו טוב וכו."

הדודה לאה מסבירה, איך מצאה דרכה אל חיל-האוויר
שלנו :

,,בתקופת המנדט הסתובבו פה הרבה חיילים אנגליים.
חשבתי לי, ככה, בלב, כשיהיו פה חיילים משלנו -- אהיה

מוכנה לעשות עבורם כמיטב יכולתי. ובאמת -- הגיע היום
ובאו חיילים שלנו. אירגנו פה, בפרדס-חנה, מעין מועדון
קטן והיו לנו פה הרבה מאד חיילים מכל הסביבה. למרות
שהיו לי ילדים קטנים בבית באותה תקופה -- הסתדרנו.
אפשר להגיד שאנחנו מלוים את צה"ל מיומו הראשון" -
דודה לאה מחייכת ; היא מרבה להשתמש בגוף ;מדברים"
לא משום שאינה יודעת היטב עברית, חלילה, אלא מתוך
צניעות אמיתית.

כן, אני אוהבת מאוד את החיילים שלנו והם הדבר
היקר והנפלא ביותר שיש לנו. למען האמת -- לא חשבתי
שהעניינים יתגלגלו בצורה כזאת. בתחילה חשבתי שאעשה
בסביבה שלי את כל מה שאני יכולה, והתחלתי בפעילות
בבסיס מסוים. מפקד הבסיס עבר יום אחד ליחידה אחרת
והוא עמד על ID‏ והפציר בי לא ,לנוטשו" ביחידתו החדשה
וכי אאמץ אותה. ככה התרחבה הפעילות לאט-לאט. אנחנו
היינו הגרעין שהתחיל בזה.

,סבתא שלי היא... דודה"

,לאט התרחבה פעילותי התווספו אימוצים וסניפים של
הוועד למען החייל בכל מקום בארץ. אנחנו משתתפים אתם
בפגישות ובישיבות ומסייעים להם. הוועד הארצי נותן לי
את כל העזרה הדרושה. אמנם כעת העבודה כבר לא קלה
ופשוטה כבעבר, אבל כל עוד יש לי כוח -- לא אעזוב את
זה. הילדים שלי גאים בי. אפילו הנכדים on‏ לא קוראים
לי סבתא, אלא דודה.

,מה שאנחנו עושים זה בערך ככה: אני הדודה של
היל האוויר, וכן של נח"ל ומשמר הגבול. כשאני באה לבסיס
בחיל האויר אני מסייעת לסידור מועדונים,רהיטים ותמונות
לחדרי-אוכל, וילונות לחדרים, כלים מיוחדים שצה"ל לא
נותן. כמובן שמסדרים חדרי טייסים ומועדון עם פריז'ידר,
טוסטר... בקיצור משתדלים עד כמה שיותר להנעים את
החיים לחיילים ולטייסים. כמובן, גם גנים ומגרשי-משחקים
לילדי חיילים, מועדונים למשפחות, מרפאה משופרת וחדרים.
כל מה שאפשר אני עושה עבורם. אנו גם רוכשים כלים
לתזמורת... מארגנים אספקת עטיתונים ומשחקים.

,כן לפעמים היו לי רגעי עייפות" אומרת לאה, , אבל
לא רגעי משבר. מעולם לא חשבתי לעזוב את זה. בלי זה
אני לא יכולה לחיות. אפילו כשאני נחה פה, בבית, מצלצל
הטלפון ; תמיד זקוקים לי. כל אחד חושב שאני קיימת
בשבילו בלבד... ובעצם אני קיימת בשביל כל כך הרבה...

(מתוך ,,בטאון חיל-האויר", שנה 20, מס. 76 מאי 1968)

— 218 --

נוף והווי

יעקב פיכמן

יעקב פיכמן

נולד בבלצי (בסרביה) ג' כסלו תרמ"ב --

25.11.1881 — למשפחה בסרבאית ותיקה שעסקה
במסחר ובחקלאות (אביו היה מגדל-צאן, חוכר שדות
וסוחר).

יחד עם לימודי-קודש וקריאה שקודה, נתגלתה
בו הזיקה לטבע ולנוף, שתלווהו כל ימיו ויעתיקה
לאחר שנים לארץ-ישראל.

נפטר בתל-אביב כ"ח באייר תשי"ח -- 18.5.1958.

בסוניטה-אלגיה הבאה מביע פיכמן את אהבתו
ל,נוף מוצאו" ולגורל המר שמונה לתושבים היהודיים
בקהילות ישראל בבסרביה.

(הפרטים הביוגרפיים -- עפ"י ,לקסיקון הספרות
העברית בדורות האחרונים" חלק ב', עמ' 602).

בֶּסֶרבְּיָה
נוף מוֹצָאִי, אַי TENT‏ נוֹהָמָת,
אַדְמַת-שָׂדוֹת Nags‏ וְחַמָה ו
הָרִיאוּט שָם, כְּאֶחָד עָזוּב Wawa‏
סב WH?‏ אֶלַם בִּצְהֹב קָמֶה.

ניף nd‏ שָקוּף! בִּפְאֵת-כְּרָמִים Opin‏ אֶת
Wax iby‏ מוּל BAI‏ חוּמָה,

א בִּעֹמְק אֲפָרִים כַּמָלוּת עוֹגֶמֶת
וּבְסָתָר בַּיִא נוֹגֶנֶת וְחוֹלְמָה,

oy‏ יְהוּדִים פְּשׁוּטִים, שׁוֹתְקִים כִּרְגָבִים,
דּוֹרְכַי-יינוֹת, שׁוֹלְקֵי-גְבִינָה, בְּלֵהֵַט
קִיצִים IW‏ דַרְנָּם וּבְטִיטיסְתָוִים.

oN‏ עַתָּה! אִי סוּפַת-לִיל נוֹשְׂאָה אֶת
אֶפֶרֶם, WE‏ בְּקֶר נֵכָר זוֹעָם,
וּכְחֹל שָׂדוֹת דָּמֶם עוד יִפַעֶס.

— 221 —

מרדכי בן-משה סבר (תל-אביב)

דמויות וצללים שנגוזו

רבות, רבות לאין ספור, הן דמויות-העבר המלוות
אותי בדרכי עלי אדמות ודומה כי ממשיך אני כאילו
את הדו"שיח עמהן עד היום הזה. הפעם הכתוב איננו
מתיחס ליחידי-הסגולה אשר הילת חייהם מבהיקה
באור-יקרות בקורות עירנו, אלא -- לאותם ענווי-עולם,
אילמי-שפתיים ואנשי ,עמך" pina‏ קהילת בנדרי,
שנאבקו בבדידותם על זכות קיומם, פשוטו כמשמעו,
והסתלקו בדומיה מזירת החיים.

ברור, כי אי-אפשר להקיף במצע צר את נתיבות
חייהם של כל מורי ורבותי, קרובי, עמיתי ומכרי משכבר
הימים. עם זאת, אנסה להעלות -- ולו אפס קציהם
בלבד -- כמה חוטי זכרונות מהם, כפי שהם משתקפים
בתוך הפריזמה של חזיונות ילדותי וחלומות נעורי
בעיר מכורתי -- בנדרי.

כבסרט ראינוע עוברות וחולפות לנגד עיני דמויות
הזמן האבוד, כאילו רק אתמול נתרחשו הדברים :

הנה עומדים לנגד עיני רב הרשל -- מלמד הדרדקי
ורב מרדכי האדמוני -- מלמד החומש, הממשיכים
להאבק אצל חבר הוועד של ה,תלמוד-תורה" בבנדרי,
על העלאת שכרם המקופח במשך כל השנים.

הנני רואה בעיני-רוחי את מורי ורבי הנערץ ביותר
-- דער אלטיטשקער מרדכי (רב מרדכי הישיש) נמוך
הקומה ועטור זקן-השיבה, חביש ביארמולקה (כיפה)
מפלו"ש על ראשו. הן מכל מלמדי היה הוא היחידי
שלימדני מלבד גמרא ומפרשים, גם צרפתית ותורת
הלוגיקה (ההגיון), מבלי לשאול את הורי על כך.

והנה מורתי האצילה והנאה בשיא פריחתה --
קלרה שרייבמן, המכשירה אותי לקראת הבחינות בגימ-
נסיה העברית, בהדגימה בעצמה לפני כיצד לקרוא
ספרות בדיקציה נכונה ומושלמת.

אזכור, NY‏ בוקר אחד הופיע אצל YIN‏ המשורר
הצעיר והמבטיח -- מיליה ליאנדרס, ששירו בשם
,יציאת מצרים" שפירסם לכבוד חג-החירות בעתון
היהודי Awa‏ הרוסית בעירנו בשם UTM,‏ קראי"
מהדהד עד היום באזני ונחרת בזכרוני המשפט על

האם רק עם הגלים העולים, יהיה מזמורדשיר לים ?
האם לא yaw?‏ השיר גם עם הגלים הנופלים ?...
רבינדרנאט טאגורי

,המגלב המצרי שהצריב חותמו על הגב היהודי
המשועבד"...

לא אשכח את ה,שחרית" הראשונה לפני תחילת
הלימודים בגימנסיה, שנפתחה בנגינת הלחן הלאומי
הנודע ,בכי ישראל", בידי הכנר הצעיר י. ריידיבוים,
חברי לספסל הלימודים... באחד הימים לאחר כניסתו
לכיתה א', נתייתם ריידיבוים זה מאביו העורך-דין
המכובד וכעבור זמן לא רב איבד חברי זה כליל את
חוש"השמיעה שלו ללא תקנה... בגיל רך מאוד נתלש
נער:חמד זה באכזריות מן החיים התקינים של חברת
נוער לומדת ומתפתחת לקראת הבאות, ולא נודעו
עקבותיו...

אזכור בדאבה רבה את חברי הצעיר ממני -- מאיר
דיקלר השנון והחביב, שנפל חלל על הגנת San‏ סטאלינ-
גראד נגד הצורר הנאצי, בהשאירו אחריו אלמנה צעירה
לאנחות...

זכור אזכור, עת בימי נעורי הקדומים, כשהתפללתי
ליד אבי בבית-הכנסת דחסידי סאדיגורה, לימדני ר'
פיני חזן, תווי-זימרה (נאטן בלע"ז) לקראת השתתפותי
המיוחלת כ,משורר" -- אלט במקהלה שלו בפרוס
הימים הנוראים, אך בנו הצעיר -- שמריה -- התנגד
שזאטוט כמוני יהיה אף הוא בין המשוררים. אני
השתדלתי להפיס את דעתו ואף לשחד אותו בקופייקא
שקיבלתי מאמי, אך העליתי חרס..

באותו בית-כנסת סיפר לי פעם ר' לייבליה שמש
-- בתשובה לשאלותי, -- את תולדות חייו, כיצד בא
לעירנו בנדרי מן העיר לוּצק -- THA‏ וגלמוד -- למצוא
בה את פרנסתו. בחיוכו העצוב הוא הרצה את דבריו,
אגב קירצוף ריצפת-העץ של בית-הכנסת וניקוי ספסלי
המתפללים מאבק...

אזכור את הסבל משל (משה) העמוס לעייפה, אשר
בדרך-כלל לא דיבר כמעט, אלא תמיד נשא את משא
גורלו בדומייה. כבר אז הוא המחיש בעיני את קללת-
העד הרובצת על המין האנושי מאז ימי האדם הראשון:
,בזיעת אפיך תאכל לחם,"

— 222 —

וממשל הסבל -- אל הקבצן העיוור שהיה בוסס
בבוץ ליד צריף העץ בשוק הדגים ומקבל ממני את
הפרוטה שניתנה לי בבית. לשם קניית כעך בצאתי
לדרך אל ה,חדר"... ולידו של העיוור וממולו -- מוכרות
הדגים, הירקות והעופות, ליד סירי גחלים-לוחשות
לחימום ידיהן הקפואות...

בזכרוני צפים ועולים ערבי השבתות והחגים וימי
ה,ירידים", עת עירנו היתה הומה מיהודים שוחרי טרף
לבתיהם המטופלים וביניהם -- מתווכים, שדכנים,
מוכרי-פיס (קאָלעקטאָרים), אשר לא כסוחרים, כורמים
או חוכרים מבוססים ולידם גם בעלי-מלאכה שקיומם
היה מבוטח יותר או פחות, היו יהודים אלה בעלי
,פרנסות-הרוח" נאבקים קשה על קיומם.

ועוד אזכור שתי דמויות בעירנו: האחד היה יידל
דער בלינדער (יידל העיוור) שבהשקפתו היה נאמן
לשלטון ה,דומה" הרוסית ובשנינותו כי רבה ידע ללגלג
על עצמו באמרו, כי דווקא את Wr‏ הנודע גוּטשקוב,
שעבר IX‏ את עירנו, היה רוצה לראות בכל מאודו...
והשני, לעומתו, המהפכן, אשר בחיי יום-יום היה מוכר-
סדקית בשורת החנויות מסביב לכנסייה (צרקובני
ריאד) -- לפתע, ביום פרוץ המהפכה האוקטוברית,
ראיתיו רוכב כמו אביר על סוס שלאוכף שלו נצמד
דגל-אדום, ובחצוצרת הנחושת שבידו הוא תוקע ברמה,
בהתקדמו לאורך כל הרחוב הראשי וכאילו מבשר לכל
באי עולם: ,באה הגאולה לעולם !7..,

וכך נמשכת שיירת הדמויות של אנשים, נשים,
זקנים וטף, כפי שראינו ושמענו OMX‏ בשחרית-חיינו,
אם ברחבת בית-הכנסת בעת קריאת-התורה בשבתות
ובחגים ואם בספריה העברית-רוסית (רוּססקו-ייברייס-
קאיה ביבליאוטיקה), -- באולמי הראינוע ובאודיטוריום
העירוני הנרחב ליד גן"העיר, בטיילת ברחוב הראשי,
בבורסה ובשוק, באסיפות-עם ובתהלוכות של תנועות
הנוער השונות, ואחרון-אחרון -- בתחנת הרכבת, ברגעי
פרידה מלאי תוגה וחרדה, ממשפחות ומיחידים שעקרו
מעירנו, -- מי לארץ-ישראל ומי ליבשות אחרות מעבר
לימים, עד... עד שהגיעו אלינו בשורות-איוב המחרידות,
מה שעלתה לקהילת בנדרי oma‏ עברה וזעם -- זו
הקהילה שבימי מלחמת העולם השנייה והשואה שבאה
בעקבותיה, הפיץ הגורל הזידוני את בניה ובנותיה כמוץ
ברוח על פני ערבות טראַנסדניסטריה, קווקז, אסיה
המרכזית, סיביריה ועוד, ואותם מאות השרידים בעירנו
שלא הצליחו לעוזבה בעוד מועד, הוכחדו ביד רצחנית
ללא רחם עד הנפש האחרונה.

להם, לכל אלה הנזכרים בשוּרות אלו במפורש
ובמרומז מקהילת בנדרי שמסרה נפשה על קידוש השם
כבני ישראל, לכל אלה אשר מילאו את חיי נעורינו

הקדומים בתוכן והווי המיוחדים ליישובנו זה, בימי
יגון כבימי ששון, ויד הזמן מחתה את עקבותיהם לעו-
למים ושיקעה אותם בתהום הנשיה, -- להם מוקדשות
שוּרותי הדלות בלב מורתח לדאבון עולם.

לפניהם הנני מרכין את ראשי ביראת-כבוד וביקר
לזכרם,

שיעור בסוציאליזם בבית-הכנסת

במשה כתוב : תפילה למשה איש-האלוהים,
ובעני כתוב : תפילה לעני כי יעטוף ולפני
ה' ישפוך שיחו, -- זו תפילה וזו תפילה,
להודיעך כי הכל שווים בתפילה."

(שמות רבה, כ"א)
,צלותא דעני אקדימת קמי קוב"ה מכל
צלותין דעלמא..." (תפילת עני קודמת לפני
הקב"ה מכל התפילות...)

(זוהר, ח"א, קס"ח)
,איז WT‏ קרוב לשמים וחשוּק, מתפילת
העשוק."

(עמנואל הרומי)

כד הווינא טליא (כשהייתי צעיר לימים), היתנה
עמי אבי זצ"ל כי יסכים שאלמד בגימנסיה העברית
בעירנו, אם אקפיד על תפילת שחרית בציבור ואמשיך
בלימודי הקודש בבית. ואכן, יום-יום בטרם שחר,
הייתי הולך להתפלל ay‏ המניין הראשון בבית-הכנסת
ע"ש רחמן בבנדרי.

כנהוג, ניתנה זכות הקדימה לעבור לפני התיבה
לאלה, שהיה ond‏ יאַרצייט לקרובי המשפחה שנפטרו.
והנה בוקר אחד התייצב לפני העמוד יהודי נמוך-קומה,
שפל-רוח ולבוש קרעים, שעיסוקו היום-יומי היה איסוף
סמרטוטים בעיר. כשראה אחד הגבאים את הסמרטוטר
עומד לפני העמוד, גער בו וצעק כי לא יתן לו לעבור
לפני התיבה מחמת לבושו המרופט... פרצה מהומה וכל
טענות המסכן כי יש לו יאַרצייט אחרי יקיריו שנפטרו,
לא שיכנעו את הגבאי העם-הארץ.

נער הייתי וטרם הגעתי למצוות, אך חרה לי מאוד
הדבר ובתקיפות התרעתי בפני הגבאי כי לפי המסורת
היהודית הכל שווים בפני הריבונו-של-עולם ולא זו
נלבד אלא שניתי בגמרא כי גדול אחד בחכמי ישראל,
ורבא שמו, שהיה נוהג ללבוש קרעים ובלאים לפני
התפילה במכוון, כדי לתנות את מרידשיחו לפני הקב"ה
כעני ממעש ושפל-ברך. ועוד טענתי, כי חטא לא יכופר
הוא למנוע מיהודי לעבור לפני התיבה ביום היאַרצייט
שלו.

— 223 —

הגבאי לטש עיניו בתמיהה -- מיהו הזאטוט הזה
המתחצף בבית-הכנסת ש לו ומוכן היה לטרפני חיים,
אך כשנאמר לו כי אני בנו של רב משה'לה שוחט,
הסיח דעתו ממני, כביכול... אך הסמרטוטר התאזר עוז
ואיים על הגבאי כי יתבעהו לדין-תורה אצל הרב.
לאחר שגם כמה מהמתפללים נעמדו לצד בעל היאָר-
צייט, ניתן לו לבסוף להתפלל ליד העמוד וההוא התפלל
ברוב כוונה לבוראו, בחינת ,תפילה לעני כי יעטוף
ולפני ה' ישפוך שיחו..."

היה זה שיעורי הראשון בחיי, בתחומי הדמוקרא-
טיה והסוציאליזם,

ה ת ל וי

פעם בלכתי אל ה,חדר" בשעות הבוקר, ראיתי
קהל רב מצטופף בשער החצר שבפינת רחוב קאושאנ-
סקיה פינת הרחוב חארוזינסקיה, ליד חנות המכולת
של וולוול צ'ולאַק.

סרתי אל החצר ושם ליד מיבנה העץ האחרון
שהכיל את המחסנים ובית-השימוש של דיירי החצר,
מצאתי את המורה העממי הנודע בעירנו, בעל המבטא
הליטאי המובהק, מר ליאַנדרס, עומד וקורא באוזני
הקהל מגליון הכתב שבידו. כשקרבתי עוד יותר, ראיתי
בפנים המיבנה זקן תלוי על חבל הכרוך סביב לצווארו,
שנפח את נפשו.

נסתבר כי הוקרא מכתבו של המתאבד הזקן שהש-
אירו כצוואה, ובו ביקש לא להאשים איש במותו וכי
עשה את מעשהו הנואש מחמת היותו גלמוד ובודד
וחסר אמצעי-קיום.

למעלה מיובל שנים עברו מאז, ועד היום זכור
אזכור את נעימת הקריאה, מלאת הצער והיגון, של
המורה ליאנדרס ודבריו הנרגשים על גורל האדם הבודד
והמרוד עלי-אדמות.

להוותי, חיו בקהילתנו בבנדרי הרבה גלמודים
שכוחי-אל וחשוכי-כול, כאלה וכדומיהם, ורק טיפולם
של מעטים מבני העיר, בעלי הזיקה הסוציאלית, הצילו
רבים מהם מכליון חרוץ, אך לא לכולם moan‏ היד
המושטת לעזרה במועד הנכון.

od יום איוולד‎ TAN?

(איוב ג', ג')

ילד ער ורגיש הייתי בשחרית חיי, אך לא מן
השקדנים המצטיינים בלימודים. אולם הרבה אירועים
גורליים בתולדות עמנו שתוארו בתנ"ך ובאגדות “Tp‏
מונינו, הטביעו עלי חותמם לכל ימי חיי. כך, למשל,

הנני נושא בחובי עד היום הזה את הזעזוע שפקדני
בלמדי את הסיפור על מות משה שלא ניתן לו להיכנס
לארץ המובטחת, לאחר טלטוליו וטרחותיו המרים בעת
יציאת-מצרים ותלאות המדבר. הן הוא היה האיש --
האיש משה -- שנשא בעול וביסורי הנדודים ושבע
מרורים עד-בלי-די מבני עמנו קשי-העורף וכפיי-
הטובה.

בדומה לכך, התרשמתי עמוקות מסיפורו של איוב
Wana‏ שהיה איש תם וישר, ירא-אלוהים וסר מרע,
ולו -- שבעה בנים ושלוש בנות, אלפי צאן וגמלים,
בקר ואתונות, עשיר מופלג וגדול מכל בני-קדם..
ורק בעקב הימוריו של השטן עם האלוהים, הועמד
איוב בנסיונות אכזריים לאין-שיעור על-ידי אובדן בניו
ורכושו והוכה בשחין ממאיר, אך לא הימרה את פי
האלוהים, ולכל היותר -- במרידשיחו -- קילל את
עצמו, ככתוב: OP TAN,‏ איוולד בו"...

בהיותי עמוס רשמים אלה וכדומיהם, חזרתי פעם
בשעות בין-הערביים מן ה,חדר" שלי ב,משניות-שול"
בשליד החצר של מחסן-העצים של משה טרר, ראיתי
בחור בגיל-בגרות לבוש קרעים ובלואים, יושב על
האדמה ומכסה ידיו בכפיו ומסביבו מצטופפים הרבה
ילדים. כשהתקרבתי אליו. שמעתי מפיו את הקללה
באידיש : ,פאַרשאָלטן זאָל זיין דער טאָג ONT‏ כ'בין
געבוירן געװאָרן 1" (שפירושו ,ארור היום בו נולדתי !")

לנוכח תמונה מדכאה זו, זועזעתי מצירוף הנסיבות
ממה שלמדתי ב,חדר" על איוב ומה שראיתי ושמעתי
במציאות ובעיני-רוחי ראיתי בכך ,אצבע-אלוהים"
המעמידה AN‏ אותי בנסיון...

הייתי אז זאטוט חסר-אונים, באין לי תושייה
לעזור למסכן ובלית-ברירה חזרתי קודר ומדוכא הביתה.

אצלי היתה זו המחשה אליגורית והשוואתית בלבד,
pa‏ מה שלמדתי לבין מה wow‏ עיני ושמעו אוני:
אך בחור אומלל זה, שלא הכרתיו מעולם, המחיש
בעליל בהכרתי במרוצת התבגרותי, את הטרגדיה האי-
שית של צעיר יהודי בודד ועזוב שחסר קורת"גג
והתעטף ברעב בראש-חוצות. בשעה גורלית זו נת-
קפלה בצעיר זה כל הויית-חייו המתבוססת בדמיה,
WY PR‏ ותומך בו...

לעולם לא אשכח תמונה מזעזעת זו מהווי עירנו
בימים ההם.

החייל היהודי האלמוני

יש קולות המרדפים את האדם כל ימי חלדו עלי
אדמות, מעבר לתחום אירועיו האישיים; וכך נשתמר
גם אצלי מימי ילדותי הקדומים אירוע אחד מחיי עירי,
שעד היום אזכרנו בהמיית"לב,

-- 224 —

בוקר אחד, בהימצאי ברחוב פאוולאבקיה בקירבת
בית-הכנסת של הקצבים, הגיעו לאוזני יבבות קורעות-
לב של נשים מדירתה של תופרת אחת. כשהתקרבתי
לבית, ראיתי קהל רב מצטופף מסביב למקוננות,
ובפנים -- על הרצפה ליד דלת הכניסה -- ארון-מתים
סגור מעץ-לבן. נסתבר כי בארון הזה הובא חייל יהודי,
שנפל בקרב במלחמת העולם (הראשונה), שהשלטונות
העבירוהו לבית-המשפחה לפי בקשתה. Senn‏ שנפל
היה חתנה של התופרת הצעירה שמיררה בבכייה.

הווי המלחמה יצר אצל היהודים שירים עממיים
מלאי עוגמה וגעגועים, שהיו מושרים בעיקר בפי
התופרות ושוליות החייטים ובעלי-המלאכה למיניהם
בימים ההם. וחרותים עדיין בזכרוני פסוקים בודדים
של פרידת בני המשפחה מהמתגייס וחוזר חלילה,
בשפת העם באידיש:

,לאָמיר Pr‏ געזעגענען, אוי, יאַשה פאָרט אַוועק",
(שפירושו -- הבה, ניפרד, יאשה (יעקב) עוזב אותנו).

וכדומה לזה -- דברי הפרידה בדיאלוג שבין
החייל היהודי ובני משפחתו, אף הם באידיש :

,זייט-זשע מיר געזונט, מיינע ליבע שוועסטער..

ביי אונדז ביסטו געווען דער שענסטער און דער

בעסטער..."

(שפירושם -- שאו נא שלום, אחיותי האהובות..
אצלנו היית הטוב והנאה ביותר..)

רבים הם שירי העם, רוויי הנכאים והיגון שליוּ
את החיילים היהודים בשירות הצאר הרוסי, שנכרתו
באיבם על אדמת נכר, מבלי דעת על מה ולמה נכפתה
עליהם מלחמה לא-להם זו oy‏ אויבים לא להם ואף
עם אחינו בני ישראל במחנה האויב שאף הם נגררו
למלחמה לא להם.

עד היום הנני מרכין ראשי לזכרם של קרבנות-
עולה ההם בגולה הדוויה.

יהיו נא שורות אלה מקדש-מעט וגלעד לבני עירנו
ויקירי משפחותינו שהלכו מאתנו ללא שוב.

הנאהבים והאהובים

בחייהס ובמותם

שני קונדסים שחרחרים בתלבושת גימנזיסטים
ענודי כפתורים נוצצים, ישבנו על ספסל הגימנסיה
העברית בבנדרי. חברי לספסל, יצחק באוך, היה נער
יפהפה, ער וחייכני ומפזם מדי פעם בפעם שירי חזנות
ומנגינות-עם. גם כשעבר ללמוד לגימנסיה הממשלתית,
זכרתיו לטובה בשל מידותיו ותכונותיו האצילות.

אחרי הכנת שיעורי בביתי, הייתי מבלה עם שכנתי
החמודה בת השמונה מהחצר הסמוכה -- זינה. זינה
היתה ילדה ענוגה בהירת-עיניים, ששערה כעין הפלא-
טינה. בשיא יפעתה אזכרנה כשהיתה לבושה בסאראפאן
האוקראיני הלבן שנרקם ע"י אמה מאַסיה. בהתבגרותה,
היתה זינה גימנזיסטית יפה, פעילה ב,מכבי" בצד אחיה
המאמן והספורטאי המעולה -- סוניה עטליס. כשעקרה
משפחתנו לדירה ברובע אחר בעיר ואני התמכרתי עם
חברי לייסוד תנועת ,השומר-הצעיר?, נתרחקנו זה מזה
ורק בפגישות מקריות היינו מחליפים מילות-ידידות.

חלפו שנים. הנוער בעירנו התפזר Sy‏ שבעה ימים
ואני בן 17, עליתי עם ראשוני ,השומר-הצעיר*? מעירנו
ארצה בראשית 1923. אלה שנותרו שם, השתלבו במ-
ציאות הבנדראית בכל התמורות והתהפוכות שפקדוה
בימי חילופי השלטונות והמשטרים.

לימים הגיעה הידיעה לארץ כי זינה נישאה ליצחק
באוך, שהיה IN‏ סטודנט למשפטים, ואף ילד נולד ond‏
למזל-טוב. שמחתי מאוד לדבק הטוב, כי שניהם היו
יקרים וחביבים עלי ביותר.

לאחר מלחמת העולם השנייה והשואה, הגיעה אלי
בשורת-איוב, כי יצחק באוך שהיה קצין בצבא-האדום
נפצע אנושות בקרבות סטאלינגראד. זינה יחד עם אמה
וילדה הרך, נדדו לאסיה התיכונית. TY aw‏ ,זכו"
לראות את יצחק שהוחזר להם וגווע לעיניהם. במו
ידיהם, הביאוהו, האלמנה והיתום הרך והאם הזקנה,
לקבורות על אדמת נכר. בדכאונם הרב, מצאה זינה
חסות בפליט יהודי מבוגר ממנה בשנים, והוא שתמך
במסירות בזינה, באמה ובילדה אפרים, בימי בדידות,
מחסור ורעב ללא מוצא. זינה נישאה למיטיבה, אך
המשיכה לשמור על שם-משפחתה הקודם -- זינה באוך.

אחרי 44 שנות היעדרות, ביקרתי בבנדרי בשנת
6, לפי רשיון מיוחד שניתן למטרה זו במקום
חנייתנו בקישינוב; לראשונה הלכתי לביתה של זינה,
ברחוב הסמוך לדיינסטר, בו גדלתי בימי עלומי הקדו-
מים. כשדפקתי בשער, יצאה זינה לקראתי ומיד היכרנו
זה את זו. על אף אותות הזמן, מצאתי בפניה של זינה
את שרידי החן והיופי מימים עברו. בשעה ההיא היתה
בבית האם הישישה ובנה אפרים בן ה-29, שהיה כבר
אב לבן, גיאולוג במקצועו ומשורר ביעודו. האם
הישישה APN‏ קיבלוני בביתם כבן-משפחה ברוב חמי-
מות ובדמעות-גיל. לזכר ביקורי, קיבלתי ממנו אחד
מספרי שיריו ברוסית בלוויית הקדשה. שם הספר --
,חשמליות לילה", ממנו תירגמתי ופירסמתי את שירו
המרגש ,הילד הקטן מן הגיטו" המובא בספר זה. |

לפני עוזבי את קישינוב, באו זינה ובעלה, במיוחד
ברכבת, מבנדרי להיפרד ממני. במשך שעות שוחחנו

— 225 —

זהאגב תוטס 04 necka,‏ בא xne6‏ הבהסם .0
Nera,‏ 6הקתסחה CONHEYHOM‏ 5

rna3zaMH,‏ א4\אאנועת60 6 אאתקבּא גופהפתהטסת
MaNb4YHK 43 FeTTo.‏ אאאפהסתבּוא

WM eapyr בא‎ ropna ת6תהּמקוטם‎ cmex,

8 OH BeAb HE 3HAaN, סזו‎ 310,

HO NOHAN NO ואהטאת‎ “TO 3TO -- rpex,
MANeCHbKKHH MANbYKK 43 .סזזסז‎

A HOubK Hag HMM, Kayan Gopoay,
6 אאהבבתז‎ NeYvaNnbHo-MYAPbIMH,
nen צפזוותסא‎ AeAywKa Bopyx,
CYXOK אבא ,אופזה6את א‎ MYMMS,

,\אועת06ס ס6אתהּפופקאבה CTaPHKK‏ אסזסת
,אהא NON‏ אה וסהבת XYAbIMH‏
-- ,8ת6ה 4 אתגזהסוע pag,‏ 8 465ת6
HeABHKHbIe Genble XONMHKH.‏

pa3sxanoOnth Gora:‏ סהםץכז ,סהקס8בח
Gino neto!‏ 63ת6 סאמתסד6 8025

,"אא OH‏ תה8הב HO‏ ,2609480 חוטס אס
.סזדסז MAaNbUuHK H3‏ אאאטהסת8א

rnazamn,‏ אאאטטהסס 6 Kapnnk‏ אופהפתפצטפסת
וסוס 3א OH He Gbin‏

380328! Geinh 6 APY3bAMH.

Ke »Kentbic. 16, 43 HOM,

Genbie 380325 OH BHAeN HX ACHO,

OH Kan 4 הסקזסאס‎ Ha HAX סזסהט‎ 138.
OH 3Han:

KPACHbIMH,‏ זלאבזס 3Be3AbI‏ פוטאת

CBOGORHO 4 60.‏ זסהץס אססם

Ax, O6a4KOM CTdTb ,ומ6‎ NOMMATECA 6%

[ופם 0ק0א6 את Mpxrgete‏ .3883230 אסז א
MaMe,‏ א ,סחהח 4 ,סאסתה 46 Manb4unk,‏ 2
bopyxy.‏ 6אעץ62ם א ,6366 א

33468 WX אהאהבּז336‎ paHo [מ6טזגוקסה‎
Cxazann, סזו‎ tam זסהץס‎ nyuue...
Tpy6a npeSonbuan.

rae 8‏ זסם אגז

1 492166 648816 בא

3ayem 146 OH ,זסוגחח‎ MOM ,אופסגז6 באשץקסם‎

[סזכ סזא OH 4 HE 3HaeT,‏ טםסם

.אוטתאא MOM‏ ,האתד6436 ופד
Tht O6NAYKOM CTaHEellb,‏
...סזזסז 43 Manb4HK‏ האאטהסחהא

Bein .קאא‎

אצץק06 Karann‏ אזסם 4

B CONHENHBIX NONAHAX Neva.

— 2680ת06 Hag HHMK‏ סהופתה סאאז A‏
04 בא MaNnb4HK‏ ההאפהסתבת

א. באוך

הילד הקט מן הגטו
הוּא לֶשׁ ding on?‏ לְעֵת mans‏
Os‏ קיץ בְּשׁמֶשׁ לוֹהֶטָת
הַגֵמָד הֶעָצוּב וּגְדוֹל הָעֵינַיִם --
הילד הַקט מִן הַגְטוֹ
7721 מִבְּלִי דַעַת חֶמְרַת nyya‏
הִתְפַּרֶץ מִגְרוֹנוֹ צְחוֹקִיפָּתַע,
IN‏ הַבְחִין בְּמַבַּע DIST‏ כִּי SYD‏
ַילֶד DRO‏ מן הַגְטו

aon זקנל‎ ay רָכוּן,‎ ADA
בְּעִינִי תוּגֶה נְבוֹנוֹת שְהָעִיבוּ‎
WI הַסְבָא‎ PPV הִתְפַּלֵל‎
שִפָּנָיו נִצְפְּדוּ וְהַצְהִיבוּ.‎

אַחרַייכְן הַזְקֵנִים בְּלָבֶן הִתְעַטְפוּ
ABV‏ טְאַטְאוּ בַּיָדַיִם, --

ins‏ תְּלוּלְיוֹת לְלֹאינִיד OF‏ יִשְׁבוּ
ware men‏ בַּשפְתַיִם

PR‏ זאת כִּי NIST NWP‏ אֶלְהִים:
כַּמָה דָמַע נִשְׁפֵּךְ אָז בְּרָטֶט..

פָּעוּט הוּא הָיֶה, TR‏ הַרְבֵּה כְּבָר הָבִין
הַיֶלֶד הַקֶט מִן הַגְטוֹ

waa‏ הָעָצוּב וּגְדוֹל הָרוֹאוֹת,

לא בְּבְדִידוּת ow NIA‏ חי 19
יְדִידִים לן הָיוּ -- כּוֹכָבִים רִבּוֹאוֹת,
לא צְהָבִּים -- אַךְּ הָהֶם מן הַלַיְלֶה --
כּוֹכָבִים לְבָנִים. פה Wa‏ הוּא ON‏
וְלָהֶם הוּא Von ny? my‏

הוּא ידע: ODT ny‏ יַאֲדִימוּ בָּרוּם,
אָז לַכֹּל mm‏ טוֹב, יְהִי WR‏

מִי יִתְּנֵנִי לִדְאוֹת כְּעֶנֶן בְּרוּחוֹת --
לְכוֹכְבִי הַשָׁמַיִם אֶקְרְבָה!

אֲנִי Tee Te?‏ וְרַע לִי מְאֹד —

OPT לְאַבָּא-וְאִמָא, לְמַבְתָּא‎ D3

מֵדוּעַ כָּפוּ. אוֹתֶם op‏ לָהַקְדִים 1
אֶמְרוּ: AN? OW‏ טוב -- אַחָרָת..
אֲרְבָּה עַנְקִית. הִנֵה IND.‏ נוֹלָדִים
py‏ שְׁחַרְחֲרִים לְתִפְאֶרֶת.

WWF pt AIA YITD FX

הן הוּא לא YP‏ וּמַה פֶּתַע 1.
אשְׁרֶיך חֲבִיבִי, TV?‏ תִּהְיֶה חִישׁ --
יִלְדִי Top‏ מִן הַגְטוֹ..

וַיְהִי שָׁלוֹם. וִילָדִים גִלְגְלוּ חשוּקים
os‏ קיץ בְּשֶׁמֶשׁ לוֹהֶטֶת.

וּמַעֲלֵיהֶם AY APT)‏ בַּשְׁחָקִים --
הַיְלֶד wpa‏ מִן הַגְטוּ.

| מרוסית: מרדכי סבר

-- 226 —

והעלינו זכרונות, אך עיניה של זינה סיפרו לי יותר
מכל דיבוריה והתחננו ללא מלים: ,קחני-נא עמך
לארץ!" וברגע היותנו שנינו פנים אל פנים, לחשה
לי במתנצלת : ,...הייתי בודדה ואובדת עצות OY‏ אמי
הישישה וילדי הרך באסיה התיכונית, והאיש הזה
(בעלה) הציל אותנו wan‏ מכליון “pn‏

בדרך לתחנת הרכבת בקישינוב נפרדתי ממנה
ומבעלה בנשיקות חמות ואף בחוזרי ארצה המשכתי
לשמור על הקשר ע"י חליפת מכתבים עם זינה. עד
שלפני שלוש שנים הגיעתנו הבשורה המרה כי זינה
נפטרה מהתקף-לב.

דמותם של זינה ויצחק באוך, הנאהבים והנעימים
בחייהם ובמותם, וגורלם המר והנמהר על אדמת נכר,
לא תמוש מזכרוני כל עוד רוחי בי.

משחקי-המוות...

אישיות עממית צנועה IN‏ מכובדת על הבריות,
היה ר' שמחה הסנדלר. בבגדי שבת ומועד הזכיר את
דמותו של ד"ר תיאודור הרצל בזקנו השחור. כ-ח"י
שנים כיהן כגבאי בבית-הכנסת של החייטים ובבתי-
כנסת אחרים בעיר בשבתות ובחגים ועובר לפני התיבה
שם. בימי ילדותו שיוויתיו לקבוצת התנאים מסוגם של
ר' יוחנן הסנדלר ור' יצחק נפחא, לאור התמסרותו
לצרכי ציבור באמונה.

אשתו הניה היתה אשת-חיל ועקרת-בית למופת
ויחד עם ר' שמחה חינכו את 3 בנותיהם ו57 בניהם
על ברכי המסורת היהודית. היתה צופה הליכות ביתה
ואף אופה בעצמה את הלחם למשפחתה המטופלת.
בשבתות ובחגים היתה קוראת לפני הנשים בביה"כ
מתוך ה,קרבן-מנחה" וה,מחזור" את התפילות וה-
,זאָגעכצן" כיאות. כשהיתה קמה, היו גם יתר הנשים
סביבה קמות וכשהיתה יושבת וממררת בבכי, היו גם
הנשים עושות זאת, ולא בכדי כונתה בשם המסורתי
בימים ההם ,די פירזאָגערן"...

שכנים היינו בחצר אחת והקרובים לי ביותר היו
שני בניה יוסל ומשה, שנולדו אחרי שתי בנותיה
רוזה וחנה. יוסל החל מימי ילדותו להתבלט ולהצטיין
בקולו הערב, כפי שיסופר להלן. אחיו משה, שהיה
מבוגר ממני בשנה אחת, היה חברי למשחקים בילדותי.

פעם, הפחידני משה, עת נטל את סידור התפילה
של אביו מתוך ארון הבגדים בביתם ואיים עלי כי
יתפלל בסידור לפני האלוהים שאני אמות, אם לא
אמלא אחרי תביעותיו במשחקינו. כל השנים זכרתי
בחיוך על שפתי את השובבות התמימה הזאת, והר-
הרתי לא פעם, על מה ולמה צריך היה משה לזעזעני

בפחד-מוות זה בהיותי בן חמש?.. רק אחרי 60 שנה,
כשמשה זה היה לז"ל ונפל בקרבות סבסטופול במלחמת
העולם השנייה, שקעתי בתוגה חרישית, בהיזכרי כיצד
זה שיחקנו, אנו הילדים, במשחק החיים והמוות, מבלי
להשיג כמה טראגי הוא גורל האדם עלי-אדמות,
כשהמוות קוצר את חיי האדם על ימין ועל שמאל ועת
משחק-ילדים הופך למציאות מרה -- לו, למשפחתו,
לקרוביו ולידידיו.

ר' יוסל'ה שוורצמן החזן

(י"ח בשבט תרס"ב -- 26.1.1902
-- זי באדר תשכ"ט -- 25.2.1969)

משחרית נעוריו היה מלבב וחביב על כל יודעיו
ביושר דרכו ובמידותיו האצילות, כן הקסים בקולו
הערב כסוליסט-אַלט במקהלות בתייהכנסת ,החדש"
ו,הסדיגורי" אצל החזנים גדליה גורמן ופיני חזן --
הוא פנחס מיסונזשניק. לאחר לימודים ב,חדרים" וב"
;ישיבה", נסע בגיל 18 לניודיורק והשתלם במוסיקה
אצל הפרופ' אולאף ב,מטרופוליטן-אופרה" ואחרים,
ולימים היה לחזן מושלם ומעורה בחברת גדולי החזי
נים דאז, כמו -- דוד רויטמן, ד. מ. שטיינברג, לייבלה
גלאנץ ואחרים. לבסוף כיהן כשלושים שנה בבית-
הכנסת של קהילת ,אהבת אחים" באטלנטה. הוא זכה
להערכת הציבור במקום ולקבלת תואר:כבוד מיוחד
מטעם הסמינר התיאולוגי היהודי באמריקה. כן נבחר
כחבר המרכז של איגוד החזנים בארצות-הברית ובקנדה.

בהיותי בארץ משנות העשרים, שמעתי כי יוסליה
שוורצמן נמצא באמריקה ומרוב החיבה וההוקרה שר-
חשתי לו מנעורי, כמהה נפשי לדעת מה אתו ולכן
חיפשתי שנים רבות למצוא קשר מכתבים אליו, אך
לא הצלחתי. רק לאחרונה בשלהי שנות השישים נוצר
הקשר בינינו בעזרת ידידנו המשותף דוד כרמל בארה"ב,
ומאז נתחדשה ונתהדקה ידידותנו ע"י חליפת מכתבים
חמה ומתמדת ; ופעם, כשלא הזדרזתי לענות על מכתבו
באותו שבוע, קיבלתי ממנו מברק דחוף, כי הוא מודאג...
במכתביו הארוכים אלי, העלה יוסל'ה זכרונות גם
מתקופת ,הזמיר" בבנדרי, ny‏ הלהקה היתה נוסעת
לערוך קונצרטים גם ביישובי הסביבה ובעת ההפלגה
באנייה על הדנייסטר, היתה שירתה בוקעת ומתפשטת
אל עבר שתי גדות הנהר. הוא הזכיר גם השתתפותו
בלהקת חובבי התיאטרון בעירנו במחזות של גולדפדן,
גורדין וכו', פירט שמות כל בתי-הכנסת, החזנים,
השמשים והמלמדים, ואף הבטיח למלא בקשתי ולכתוב
מאמר מיוחד על התפתחות החזנות בבנדרי. בתמונה

-- 227 —

ibe

at.

Ser ae

pecs

ee

ל
4

2 ee

=
ל
oe‏
8
א
:

ר א

(מימין
קיפניס (שירי-עם) ומשה קוסאָוויצקי

SRR AD
= a
יע‎

ל

a

7
Pee
es

2
6

0

5
eee

6

א

א

a

ek

ר

ר' פנחס מיסונזשניק
(פיני חזן) ז"ל
חזן בבית-הכנסת של חסידי סדיגורה

— 228 --

לשמאל : ר' אהר'לה געלפאנד,

בבנדרי

ל

ve

0

ב

=

0

ee ae
2 A es 0
א‎
ee

000

2
2

2

6

2

‘ay
2
0
:
0

2

א

יי
יי

name‏ א
ריאי

לט

א

א אל
יש

a‏ אט

es
oe

one
es

2
Bice

ee

2

2

ל מ ₪ -
6 : : יט ee‏ 8
יי א יע עי א רע

יא
Se‏

2

ee
ee

ee

ae :
וע‎
2

ל
סאי

א
0 יי
יי

oan os

et

א אי
i oe oe Hee‏

7

0
א

ne
tet

2
2

Soe eens seca
cee eon

7

7

oa

2
א
0

אי

bie

os

ere
א‎
אי אל יט‎

אע : א

: אט א

ל = א cnete‏ יט

א א יא דיי שי א אטא אלא
oe 2‏

7

א

fe

2
ce

: ee
2
ה‎

2

ר
See aera en‏
Stree‏
0
א
א
ee‏

the
ees

Sones
ו‎

החזן יוסף שוורצמן עם משורריו
בבית-הכנסת של הקצבים בבנדרי

שקיבלתי, נכתבה הקדשה בשפה
יוסף שוורצמן" בתאריך

של להקת ,הזמיר'
הרוסית ,לסוליסט האַלט

שצויין 25.8.1913.

בשלל המכתבים שקיבלתי ממנו, הוא תיאר לי
את תולדות חייו והתפתחותו ההדרגתית ואגב -- קבל
מרה על הגורל שהתאכזר לו -- שאביו ואחיו נספו
בשואה ובמלחמה, שתי אחיותיו נפטרו בדמי-ימיה
אחיו הצעיר ששרד בבנדרי וביקר אצל יוסל'ה באט-
לנטה לפי דרישתו, פחד לפצות פה מחמת אימת השל-
טונות בעירו כשיחזור ואף אחותו הבכירה בארה"ב
נתאלמנה. גם הוא נתאלמן. על אביו כתב: ,הנאצים
רצחו את אבי ואני מקיים את היאָרצייט שלו ביום-
הכיפורים".

הוא לא השלים עם העובדה שהוא ואני לא מצאנו
זה את זה במשך יובל שנים ומעלה ועז היה רצוננו
להתראות בקרוב בימינו בארץ. במכתבו אלי מיום
8 כתב לי יוסל'ה בעברית: ,.. נפשי קשורה
בנפשך וידיד NON‏ אני לך.." IN‏ יום INN‏ נסערה
רוחי עלי כשכתב לי במכתבו מיום ב' פרשת שמות,
ט"ז בטבת תשכ"ט -- 6.1.69 : ,מאָטעלע, בביקורך ע"י
הכותל המערבי, התפלל-נא לאלוהים בעבורי: יוסף
בן שמחה והניה...* במכתבו מ-כ' בשבט תשכ"ט, פרשת
תרומה, 20.2.69, AND NW‏ לי בין היתר: ON.‏ יהיה
רצון הבורא, כי אז אני -- בדרך נס -- אבוא לארץ
להתראות אתך, אך אם חלילה לא נזכה לכך, לפחות

תרגיש את ידידותי האמיתית אליך, בבדידותי זו
שאנשים חיים כאן שנים רבות ונשארים שרויים בבדי-
דותם..." זה היה מכתבו האחרון אלי מארה"ב. כעבור
5 ימים, ב-25.2.69, נפטר לפתע חברי הבלתי-נשכח,
יוסל'ה שלי, משבץ לב, בביתו באטלנטה.

זמן קצר אחרי מותו הביאה אלי בתו מארה"ב
צרור מכתבים, תמונות וכתבי-יד שמצאה Sy‏ שולחנו,
ובין היתר -- גם את מכתבו-הוא אלי, שהחל בכתיבתו
עת אני בימי ילדותי עמדתי על-ידו בחצרנו ברחוב
יומיים לפני מותו, ב23.2.697, ולא זכה לסיימו ולחתום
עילו. במכתבו זה הוא תיאר בצבעים OY‏ אירוע מיוחד
עת אני, בימי-ילדותי, עמדתי על-ידו בחצרנו ברחוב
סרגייבסקאיה והסתכלנו בשריפה הגדולה של הבית
וביה"כ של הרב, משם עפו ברוח הרבה ,שמות" של
;סידורים ומחזורים" ובעיר דיברו, כך כתב הוא במכתבו
זה אלי, כי ה,שמות" עפו לכיוון בית-העלמין הישן
בבנדרי, ow‏ הובא למנוחת-עולמים ימים מספר לפני-כן
הצדיק הישיש משושלת הוורטהיימים -- רב איציק'ל
זצ"ל,

אותיות פורחות על כנפי רוח.. זכרונות ילדות
שחלפו ללא שוב.. חלומות שלא באו על פתרונם
ומאוויים שלא באו על פורקנם... מכל אלה זוהרת לפני
מנבכי העבר, דמותו האהובה עלי לנצח של ר' יוסליה --
מחמל-נפשי.

— 229 --

חבוי ישראל

בתקופת לימודי ב,חדר" של רב שמואל קראסילי-
ווער ז"ל, היה חברי ישראל מבוגר ממני בשנה אחת
לערך. היה זה בחור ג'ינג'י מובהק, מנומש, מרושל
ובעל-דמיון. בעל לב-טוב היה ואהב לשרת את הזולת
בכל לב. דומני, כי נתייתם מאמו בעודנו רך בשנים
וחיפש חמימות אצל הזולת. רגיל היה לספר דברי הווי
והבאי במעורבב.

זכורני, כי הוא-הוא שהלהיבני בסיפוריו הראשונים
על הווי הגימנסיה העברית של שוורצמן בעירנו ותיאר
בהתפעלות את דמותו הבלתי-נשכחת של איסאק בורי-
סוביץ' (הוא — יצחק רזניקוב ז"ל), המורה לעברית
המופלא שנתגלה כחבר וידיד-אמת לתלמידיו. מאז
התאהבתי אף אני בדמותו של המורה הזה, עוד בטרם
אכירנו פנים.

IN‏ מה שהלהיב במיוחז את חברי ישראל, זו היתה
תלבושת תלמידי הגימנסיה, בעלת הכפתורים הנוצצים
והכובע המיוחד oy‏ גליל-הטבעת הכחול מסביבו. בעיקר
שבה את לבו סמל הגימנסיה המוכסף שלנו.

את השיא במעמד החברתי בימים ההם הוא ראה
בנושאי המדים, ועל הכול -- בחיילים ובקציניהם
המטורזנים. היה זה אצלו תסביך שלא מצא לו פורקן
ומדי פעם בפעם הייתי רואהו רץ עם יתר הילדים
אחרי כל גדוד חיילים שהיה עובר בסך ברחובות העיר
בשירה ובנגינה. |

לימים נשר חברי ישראל מן הגימנסיה (ואולי
אפילו מן הכיתה הראשונה) ולצערי הרב נסתבר לי
ברבות הימים כי היה בין המפגרים בתחום החברתי
והאינטלקטואלי, ולא אחת הייתי מהרהר בצער: מה
יהיה בסופו של חברי זה?

למעלה מיובל שנים עבר מאז נפרדנו בגולה. אני
והרבה מחברי עלינו ארצה ומדי פעם בפעם כשהגיעו
אלינו מכרים וידידים מבנדרי, הייתי שואל בין היתר
גם על חברי זה מתקפות נעורי הקדומים.

;ההוא, -- נעניתי מיד, -- עובד כיום ב,מכבי-
אש" בבנדרי ונושא בגאווה את מדיו הססגוניים.."
כעבור שנים הודיע לי אחד מידידי שעלה ארצה כי
ראה אותו במדי ,קונדוקטור" (מבקר כרטיסים) ברכבת...

מאז ימי מלחמת העולם השנייה והשואה, לא שמעתי
עליו דבר. אך תוך כדי כתיבת שורות אלו, סיפר לי
ידידי ב. כי סיפרו שישראל התמכר לטיפה המרה..

המורה יוסף ריבקין -
גר ותושב בבנדרי

בבוקר חורפי אחד הופיע בכיתתנו בתחילת השי-
עור מנהל הגימנסיה בכבודו ובעצמו ופנה לתלמידי
הכיתה wa‏ הלשון: לעירנו yan‏ מורה-פליט בשם
יוסף ריבקין והוא נותן שיעורים פרטיים בעברית,
תנ"ך, חשבון וכו'. אני ממליץ בפני התלמידים וההורים
על מורה זה, שיוכל לעזור לתלמידים, הזקוקים לכך,
בלימודיהם ויוכל להכשיר תלמידים לפני בחינות. כל
המעוניין יוכל לפנות אליו בשמי.

בו בשבוע הוזמן המורה ריבקין לביתנו ללמד את
אחי הצעיר עברית, WIN‏ וחשבון, לאחר שעות לימודיו
הרגילים ב,חדר"; לאט-לאט היה יוסף ריבקין לבן-
בית ומקורב בביתנו. היה זה יום שלג וכפור נוקב
ההודר לעצמות, ny‏ נכנס המורה אלינו. לפנינו עמד
יהודי ליטאי ממושקף, צנום-גו ולבוש בגדי-קיץ מרו-
פטים, כולו רועד מקרה, אחוז עוויתי-קצרת ומשתעל
תכופות. במקום מעיל-חורף התכרבל בצעיף-נשים ישן
שהידק אותו אל חזהו בידו הקפואה.

אמי קיבלה את PAD‏ בסבר-פנים יפות, הגישה לו
תה חם ותקרובת ואף הזמינה אותו לבוא אלינו בוקר-
בוקר לשתיית תה חם. וכך נוסף לאורחינו הקבועים
לארוחות-הבוקר -- השמש הגברתן של בית-הכנסת
הסמוך ר' שכר (יששכר) דיאַרדע וחייל יהודי אחד
ows‏ מאיר-לייב שחנה עם גדודו אז בעירנו, -- גם
המורה החדש, וכל אחד מן האורחים היו ניגשים בעצמם
אל המיחם (סאמובאר) הגדול ושותה תה לרווייה. הוא
התאזרח בביתנו והרגיש טוב בחברתנו ואף הרבה
לשוחח על הא ודא, אולם כל כמה שניסינו להוציא
מפיו איזה מידע, NIT ON‏ בעלימשפחה ואם יש לו
קרוב וגואל איפה שהוא בקירבת מקום או במרחקים,
העלינו חרס. יוסף ריבקין סירב בעקשנות לענות על
שאלותינו אלה והיה חומק לנושא אחר.

בהתקרבו אלינו, נתגלה כאיש תרבותי ומעניין,
ליטאי חריף ובקי בתחומי-חיים שונים, כדאמרי אינשי
-- אַ ליטבאַק אַ צלם-קאָפּ (הכוונה היא לכפירה ואפי-
קורסות, רחמנא-לצלן). ואכן, יוסף ריבקין היה ,מתנגד"
מושבע ומלגלג על ,חסידים-שוטים" המשליכים יהבם
על ה,רבי" שיעזור בעזרת השם ויציל מכל הצרות...
כן היה לועג לעמי-הארצות המתיימרים לשאת דברי-
תורה, כביכול,. מבלי nyt‏ פירושם האמיתי. פעם,
בסעודת ליל שבת בבתינו, סיפר כי שכן שפגש בו
שאל אותו בתום-לב ox‏ כבר הקביל פני שבת, בזו
הלשון: ONT...‏ איר Pw‏ מחלל naw‏ געווען?", שפי-

— 230 —

wis‏ -- האם כבר חיללת את השבת;, תחת לשאול
אותו -- האם כבר קיבלת פני שבת?.. גם מאלה
המתיימרים להתחזות כלמדנים, היה שואל לא פעם:
;אמרו נא לי, מדוע כשאתם מתקשים להבין מילה או
משפט לא מובן בגמרא, הנכם מפזמים ניגונים ארוכים
עד בלי די ?יי

לא זכור לי אם אמנם זכה לתלמידים רבים לפי
המלצת ד"ר שוורצמן ואם הצליח להגיע למעיל חורף
חם, כראוי לו. אם איני טועה הרי בביקורי האחרון
בחדרו הקר והעלוב, נוסף לו רק שולחן קטן וכמה
ספרים שקיבל מבית אבי למזכרת לפני עלותנו ארצה.

לאחר שנים כשעלו ארצה AND‏ ממכרי שהכירו את
יוסף ריבקין ושאלתי עליו, סופר לי כי הוא נשאר
בודד וערירי בבנדרי עד יום מותו, מבלי שאיש יידע
אם היה לו איזה קרוב או גואל.

סודו זה נטל עמו אל קברו.

רבי שמואל קראסילובר —
ה,,רבי'' שלי

כל אחד מאתנו, נושא בזכרונו את תקופת ילדותו
הרחוקה ואת הדמות האהובה עליו בשחרית חייו, כאו-
טוריטה שהאמין בה כ,בכל-יכול" וזו נחרתה בלבו
ברוב הוקרה לכל ימי חייו.

אחת האוטוריטות שלי, שדמותו נחרתה אצלי לכל
ימי חלדי, היה מלמד-הגמרא שלי -- רבי שמואל
קראסילובר לבית הורביץ. שם-הלוואי קראסילובר ודאי
נבע משם העיירה שהוא או הוריו באו משם -- קרא-
סילוב או קראסיליבקה.

בעירנו בנדרי היה ר' שמואל שםדדבר, יהודי
למדן וחכם מופלג ועל-הכול -- בעל הומור ובדיחות
הדעת מאין כמוהו. הוא היה איש-הופעה נאה בעל זקן
לבן ועיניים יוקדות שמבטן היה חודר ונוקב את האדם
לפני ולפנים כמו בהיפנוזה. ולא בכדי היו תלמידיו
יראים ממבטו יותר מה,קאַנטשיק" (המגלב) שלו,
שהיה עשוי מכמה רצועות-עור, כמו רצועות-תפילין,
להבדיל,

לאמיתו של דבר, פחדו תלמידיו יותר מכל מהבוהן
הכרות ביד ימינו, אשר הבריות היו מספרים כי אצבע
זו נקטעה אצלו במכוון כדי לשחררו מעבודת הצבא
אצל ,פוניא" -- הצאַר הרוסי... הנה דווקא באצבע
בלתי-נראית זו, לכאורה, כשהיה צובט את התלמידים
במקום הידוע, היה כל אחד מהם רואה את סבתו בחלום.

אני עצמי איני זוכר שהיה מרביץ בי או צובט
אותי, אולי משום שבדרך-כלל הייתי שקט מטבעי,

אולם זכורני יפה שהיה חורה לו ביותר, כשהייתי
מתפרץ לפתע בצחוק אדיר ללא כל סיבה. אך היתה
סיבה לכך, כי על ידי היה יושב קרוב משפחתי --
איציק, ודי היה שאחד משנינו נביט איש בעיני רעהו
באמצע הלימודים -- שנתפרץ בצחוק רועם.. כדי

ר' שמואל קרסילובר (הורביץ) -- המורה
והמלמד הדגול בבנדרי

לבלום ולהחניק את צחוקי, הייתי מהדק באצבעותי את
נחירי אפי, ומעשה-שטן -- הריעותי עוד יותר, כי אז
היה צחוקי פורץ בירייה משונה שהיפנה את תשומת-
לב כל תלמידי ה,חדר" וזו העלתה עלינו את חמתו
של ה,רבי": ,..באמצע הלימודים לצחוק מבלי nyt‏
על מה ולמה ?"... אך מכיוון שפיקח היה ורוחו היתה
לרוב טובה עליו, היה סולח לנו על ,מעשי-נערות"
שלנו והיה מסתפק במילתא-דבדיחותא: ,הראית, איך
הכסיל דוחף אותם"... (האָסטו געזען ווי דער נאַר
שטופט זיי?..

הרבה בדיחות ודברי ליצנות מספרים עד היום
עשרות תלמידיו, כאילו היו הדברים רק תמול-שלשום.
זכורני, פעם באתי ל,חדר" כשעיני נפוחה ומיד פגשני
79 שמואל ב,ברוך-הבא" משלו: ראוינא -- הוא NOM,‏
בעגל" (זו פאַראפראזה דו"משמעית באידיש : ,חוטא-
בייגל געווען" -- ,חוטא באייגל, (בעין) -- NOW,‏
בעגל". הוא הדבר היה כשלמדנו בפרשת השבוע כש-

— 231 —

apy?‏ אבינו מבכה את מותה של רחל אמנו: ,ואני
בבואי מפדן-ארם... מתה עלי רחל..." ואחד התלמידים
היה מהסס רגע לפני הקריאה, היה ה,רבי" מזרזו
ופותח: AI‏ קרא כבר: ואַני.. CONT‏ שואב המים..
INT)‏ דער וואַסערפירער). או באותו מקום בתורה
כשיעקב לפני מותו קורא לבניו אל מיטתו: ,היקבצו --
סאבירייטעס חלאֶפצי" (היקבצו -- התאספו-נא בחורים
(ברוסית). וכעבור זמן כשהתחלנו ללמוד גם גמרא
ואחד התלמידים לא מצא ידיו ורגליו בוויכוח המפולפל
שבין שני התנאים : ,זה אומר כך וזה גורס כך, והיוצא
מזה... והיוצא מזה... ,והיוצא מזה -- היה מסיים ה,רבי',
שהברווזים מתהלכים יחפים"... (,גייען די קאַטשקעס
(7O NINA‏

אינני יודע ON‏ אמנם היה לו כליכך טוב שהיה
רגיל להתלוצץ וליצור מצב-רוח טוב, אך עומד הוא
לנגד עיני-רוחי כאיש אציל-רוח פאַטריארכאלי ובדמיוני
הילדותי הייתי לא אחת רואה בו את דמותו של אברהם
אבינו ובאשתו ה,רביצין" טובת-הלב -- רחל היה
שמח -- הייתי רואה את שרה אמנו ובשתי בנותיהם --
מלכה ושרה -- הייתי רואה את האמהות לאה ורחל
התנ"כיות.

יום אחד, ואני אז בן 5 שנים, זיווג אותי רב שמואל
עם חברי ל,חדר" -- חיליק היה שמו -- ואמר לנו :
,היום הנכם מתחילים ללמוד גמרא אצלי, אפס -- זכרו
ילדים : זה סוד כמוס, ואסור לכם לספר על Jo‏ בבית...*
ובדברו פתח לפנינו ספר-גמרא גדול ורחב-מידות שב-
עמוד הראשון בלטו אותיות גדולות ,בבא מציעא"
והחל לסלסל בניגון את המשנה הראשונה: ,שניים
אוחזין בטלית, זה אומר -- אני מצאתיה וזה אומר --
אני מצאתיה", בהצביעו עלי ועל חברי חיליק, ובדמיוני
כבר העביר אותי על דעתי בשכחי כליל את עצם
הפלוגתא בין השניים שבגמרא, ובעיני רוחי ראיתי
איך אני וחיליק מחזיקים כל אחד בקצה השני של
איזו טלית ישנה וכל אחד מאתנו טוען: כולה שלי..
בדמיונות אלה הלכנו שנינו הביתה אחרי הלימוד
כשדעתנו זחוחה עלינו וראשינו זקופים מגאווה : ,בחורי
גמרא אנחנו, פשיטא... ובשרכנו כך את דרכנו הביתה,
פיזמנו את שירו של ,שלום עליכם" בסיפורו: איי, איי,
ניטשעווא, (שפירושו ברוסית: היי, היי, -- אין דבר,

ניע בואימסיא ניקאאווא לא נפחד מאף אחד, --

טולקו בוגא אודנובו.. רק מאלוהים בלבד..

.דבר של מה בכך.. אנו לומדים כבר ,בבא
מציעא" ומניה-וביה, בבואנו הביתה, לא אני ולא חברי
חיליק, לא יכולנו, כמובן, להתאפק ומיד ,פוצצנו" את
הסוד בפני ההורים והשכנים, שאנו לומדים כבר גמרא...
פש... וכמובן, למחרת היום כשה,רבי" שאל אותנו אם

אמנט שמרנו את הסוד כפי שהבטחנו ? פרצתי בבכייה
מרה... אך ה,רבי" הרגיעני מיד ואפילו הביאני לידי
צחוק רם כשסירס בכוונה תחילה את כינויי ,הטעמים"
בפרשת השבוע ובמקום לומר : ,/מירכא, טיפחא, מנחא,
אתנחתא" פיזם: מירכא -- וואָס שטיפסטו, מנחא --
וואָס לאכסטו? (שפירושם: מירכא -- מה אתה דוחק,
מנחא --- מה אתה צוחק ?).

ועוד היינו לומדים דברים שהיו מעלים לנגד עינינו
מורא ופחד מכל מיני שדים ורוחות, נחשים ועקרבים
וחיות רעות. כך, למשל, היה ה,רבי" מתרגם את השם
שפיפון -- אַ פיפערנאַטער, עקרב -- IX‏ עקדיש, ראם
x --‏ וויזלטיר -- שקרניו מגיעות עד השמים והלווייתן
-- כשהוא נע וזע בים ומניע בזנבו, זה מביא מיד לידי
רעידת אדמה, חלילה, והשור הבר.. מוטב לא לדבר
ולהזפֿירן בלללה..

כל פירושיו ובאוריו בלימודי הקודש מצאו מאוד
חן בעיני AN‏ היפרו את דמיוני עד כדי-כך שבמרוצת
הימים התחלתי להעלות על הנייר ציורים שונים על
הנושאים שלמדנו, האירועים והדמויות שראינו אנו
הילדים בעיני רוחנו כפי שה,רבי" תיאר את הדברים
לפנינו. זכורני, שציורי הראשונים ב,חדר" היו עשרת
השבטים כפי שהתורה ציירה אותם: ,ראובן -- פחז
כמים... יהודה -- גור-אריה.. משה רבנו זורק את
מטהו בבית פרעה מלך מצרים והמטה הופך להיות
נחש-עקלתון... ועוד דמויות מן התנ"ך. ה,רבי" שלי,
רב שמואל קראסילובר וה,רביצין" רחל, נשמתם עדן,
הסתכלו בעין-יפה בציורים שלי שנרשמו בעפרון כחול-
אדום ושחור ובהחליקם על ראשי, היו מפטירים :
,יפה, יפה !7..,

מאז ועד עתה עברו למעלה מיובל שנים שלא
ראיתי עוד את רב שמואל קראסילובר, במרוצת הזמן
מתה ה,רביצין" רחל, הוא עצמו הלך לעולמו, נפטרה
גם הבת הבכורה -- מלכה ז"ל, ומכולם נשארה בחיים
הבת הצעירה -- שרה (חיה בארצות-הברית), נשארו
נכדים מגזעו של ה,רבי" שלי, החיים בארץ ובחוץ-
לארץ וזוכרים בהוקרה את כורדמחצבתם. אולם ברכה
מיוחדת היא העובדה שעשרות רבות של תלמידיו
החיים עוד אתנו בארץ ובחו"ל, כולם בלי יוצא-מן-הכלל,
שומרים את דמותו המופלאה והחביבה של מורם-מחנכם,
אשר ברוחו הטובה ובהומור הבלתי-נשכח שלו, הנציח
בלבנו את דמותו, ולא אחת אנו נזכרים וחוזרים על
בדיחותיו-הלצותיו, אם בצורת פאראפראזה של פסוק
זה או אחר ואם על-ידי האליטראציות והאסונאנסים
שבביטוי זה או אחר, כמו הפסוק המדבר בתורה על
שחרור העבד מבית-אדוניו (שמות, כ"א, ג') עם אשתו
או בלעדיה : את הפסוק ON,‏ בגפו יבוא -- בגפו ,יצא"

— 232 —

היה מבטא לא פחות ולא יותר: ,בשקאפע יבוא --
בשקאפע ,יצא" שפירושו: ,בסוסה יבוא -- בסוסה
ייצא...* או המינירא שבהגדה של פסח : ,כשמצה ומרור
מונחים לפניך", היה WIN‏ בסירוס המלה ,מונחים" --
;כשמצה ומרור מחותנים לפניך"... כן היה מכניס אי
אלה סירוסים קלים בביטוי זה או אחר ומעורר צחוק
אדיר בפי כולנו, כמו במתכוון -- עבדים היינו, היה
מבטא בבדיחות בשפת אידיש : ,א PSN‏ מיט הינער"
או -- ,לזמן לזה" היה מבטא ;לאָז מען “MUN‏ שפירושו
באידיש : עגלה טעונה תרנגולות, ,יהי כן".

רבקה (ריבה) טרר-דרובצקי ז''ל

רבי שמואל קראסילובר חינך וגידל כמה דורות
של תלמידים, שזוכרים אותו תמיד בלוויית בת-צחוק
של טוּב-לב על משובת-הנעורים שהעניק להם בימי
חלדם בגלות המנווונת של נגישות השלטונות, קיפוחי
זכויות אזרחיות, חברתיות, כלכליות ותרבותיות. הוא
עצמו, ודאי שלא העלה בדמיונו כי לאחר עשרות רבות
של שנים, יעלו תלמידיו את זכרונו הטוב בהוקרה
עמוקה ובהכרת תודה Sy‏ זכר המגע המבורך עמו,
זכרונו לברכה.

רשמים מירושלים בשנות
העשרים

ריבה דרובצקי, מי שהיתה רעיתו הראשינה של
ז. דרובצקי יבל"א ובתו של רב משה טרר ז"ל, היתה
אישה יקרת-רוח, אצילת-נפש, חביבה ונחמדה; התבל-
טה בעדינותה, צנועה בהליכותיה, דרכה בשבילי-החיים
במתינות ובחן. לא היתה שוחרת כבוד, גם אם הגיע לה.
אבל חוץ מכל המעלות האלה, יש להוסיף גם עוד מעלה,
והיא: להעלות על הנייר כל מה שעינה רואה ולבה ער
לו, בעין חדה וחודרת היא קלטה מראות ואירועים
וידעה להעלותם בכשרון מיוחד לה, בסגנון רוסי מצויין,
והקורא קרא תמיד בשקיקה כל מה שהיא פירסמה. מן
הראוי להביא בספר זה שניים ממאמריה להעלאת זכרה
ושמה הטוב שנשאר בזכרוננו -- לכל אלה שהכירו
אותה.

שני מאמרים אלה היא כתבה לחו"ל בשעת חייה
בארץ- ישראל והם פורסמו בעיתונים השונים, שהופיעו
בבסרביה דאז, בשפה הרוסית.

הנה מכתבה הראשון על ירושלים ורשמיה ממנה
(פורסם ara‏ 21 בדצמבר 1923 בעיתון Mr,‏
בסרביה").

א. מכתב מיוושלים

,עד כה יש לכם מעט ידיעות על העיר ירושלים.
העיתונות האירופית מתעניינת מעט מאוד בפינה זו של
כדור-הארץ -- עיר הבירה, הנישאת מעל כל הבירות
שבעולם, כפי שהיא מצטיירת במחשבותיו וברגשותיו
של בן העם היהודי.

ובכן, אתחיל בראשית דרכי אליה, בדרך העולה מיפו

לירושלים :

נסעתי בחברותה במכונית ציבורית, אף כי קיימת
גם מסילת-ברזל לירושלים, אלא שהדרך ברכבת מעייפת
מאוד ואינה נוחה. בשעה שבמכונית נמשכה הנסיעה
לשם כשעה וחצי, הרי במסילת הברזל היא נמשכת
כשעתיים בערך. הנוף לאורך הדרך יפה להפליא. קשה
לציירו, דומתני, אפילו לצייר הטוב ביותר. כאשר עוז-
בים את יפו העיר אין מרגישים לכתחילה שום יוצא
מהכלל, רק רואים ערבה ומישור mow‏ כשולחן: פה
ושם נראים בוסתנים של חפוחי-זהב, לפרקים גם קצת
חורשות. אבל רק מגיעים למחצית-הדרך -- וכל הנוף
משתנה. לפתע מתגלים הרים על צבעם השונה. יש
לציין כי ירושלים גבוהה למעלה מ-800 מטר מעל פני
הים התיכון, שהוא גם לחופה של יפו, לכן האוויר שם
הרבה יותר קריר ושקוף יותר מאשר ביפו.

בקיץ משמשת ירושלים כעיר-קייט לתושבי הדרום
ויושבי השפלה, לכל אלה הנמלטים מהחום השורר שם.
בחורף שורר שם קור עז, ולפעמים יורד שם גם שלג
המגיע לעיתים עד ארשין (מידה רוסית, בערך 36
אינטשים) בעומק. ההרים מסביב לירושלים עולים עליה
בגובהם ומתבלטים ביופים.

הדרך שעוברים בה מיפו לירושלים מתפתלת כאילו
בשביל צר העובר בין ההרים. המכונית שאנו נוסעים
בה, נדמית כזבוב המטפס על הקיר ורוצה לעלות עליו
וכל הזמן הנך נמצא תחת הרושם, הנה-הנה תפול, חלי-
לה, מטה לבקעה. ישנם מקומות כאשר הדרך עוברת

-- 233 —

ממש על שולי-התהום: מצד אחד הרים המגיעים עד
לשמיים -- כביכול -- ומצד שני מין תהום עמוק,
והעצים בו נראים ככרי-עשב. השביל הוה מתפתל
כנחש בקווי-שבר מסוכנים. הנשימה נעצרת ממש כאשר
מביטים למטה. קשה לתפוס איך עוברים את פי התהום
הזה, אבל המכונית דוהרת לה כאילו שום דבר לא נוגע
לה ולא יעצור בעדה; היא ממשיכה לדהור כמעוף-
ציפור, עד שנדמה לך שהנהג מוביל אותה ממש בעיר-

5
0%
ete
oad

we
EEG
eS 0

0
ל
ה

ל
ל
ל
ו
רא

א
א

PS ORR EL PRE

2

בע

2
Sot

ריבה טרר-דרובצקי

פולי-חושים. האוויר דוקר בפנים כאילו במחטים, אבל
הפחד הוא ממך והלאה, כיוון שהעין צמודה כל זמן
הנסיעה למראה הנוף -- ליופי הסביבה, עד שאתה
מאבד את החושים והנך מתעלם ממה שעלול לקרות.
יש רצון לעוף כציפור עד קצה הגבול וכאשר הנך מגיע
כבר עד פרוורי ירושלים, רק אז הנך מתעורר כאילו
מחלום מתוק. כמה חבל, שהחלום הזה נפסק כבר!:..

ירושלים עושה רושם מעורב. מי שמצפה לראות
בה עיר אירופית יתאכזב חיש מהר; מאידך גם אינה
נראית כעיר בעלת סגנון מזרחי טיפוסי, גדולה בממדיה
ורבגונית. בניינים אחדים נבנו לפני מאות בשנים,

234 --

ואחרים -- לפי האדריכליות המודרנית ביותר. בצורה
כזו אין העיר נראית כמקשה אחת. עיבורה המקיף
אותה מכל צדדיה, יפה עד כי קשה לתארו. מה שצדה
עיני וברצוני לצייר לכם, זה Sow‏ מה שנמצא בעיר
הזו כה הולם וכה מבטא את קדושתה, המעוררת בך
הרגשה מיוחדת, כי על אדמה זו דרכו נביאינו הקדושים.

ברצוני לעמוד על אחדים מהסימנים המייחדים
אותה כעיר קדושה לנו: עיר היסטורית, עשירת-
זכרונות, המדובבים את הלב היהודי. אתחיל בכותל
המערבי, כשארית מבית-מקדשנו שנשמר ממנו אחרי
החורבן, שהאזוב הזה מביא את המתפללים על ידי
הכותל למין דחילו ורחימו. תמיד נמצאים שם קהל
מתפללים העומדים לחנן ולבקש מריבונו של עולם,
שיעזור להם להיחלץ ממצוקתם.

לא רחוק מהכותל, על גבעה העולה עליו, עומד
היכל השובה עין ביופיו החיצוני (מסגד כיפת הסלע).
מלים אחדות על יופיו של הבניין הזה :

הוא נבנה לפני כאלף שנה בערך על ידי סולטן
טורקי אחד, באותו מקום שעמד לפנים בית-מקדשנו.
פנים ההיכל והיסוד שלו נשמר באותה צורה שהוקם
לפני מאות בשנים. -- בכניסה להיכל אין העין יכולה
להקיף את כל העושר שבפנים. קשה להביע זאת במי-
לים פשוטות. הכיפה של ההיכל משובצת באבנים
יקרות. ההיכל מרופד בשטיחים יקרי-ערך. mow‏
משטיח שונה. בתוך ההיכל בליטת-סלע, כאילו הוא
צומח מתוך הקרקע והוא מוקף סביבו במעקה. לפי
האמונה, זהו המזבח שהכוהנים בזמנם הקריבו עליו
קרבנותיהם.* הנך מרגיש זעזוע פנימי כאשר הנך מתקרב
למקום הזה. מתעוררת בך המחשבה על המהלך ההיס-
טורי שעבר עלינו מאז גלות וחורבן ירושלים. השיחה
מתנהלת ow‏ בלחש, מפה לאון, כאילו לא לעורר
מתרדמתם את הדורות הקודמים. בתוך הקיר חצובים
כאילו שני כסאות-מלוכה, שלפי אגדה ישבו עליהם
המלכים בשעת ביקורם בבית-המקדש.

במבצר, לא רחוק משם, נשמרו עדיין אורוות המלך

שלמה -- כאילו רק לא מזמן בנו אותן, -- מתחת
לרצפת ההיכל.

מכאן יצאתי לדרך אל קבר רחל אמנו, הנמצא
בבית-לחם, pa‏ ירושלים לחברון. רק בחודש אלול
הערבים נותנים ליהודים לבקר את המקום הקדוש לנו.

קשה, קשה לי מאוד, לשכוח את החוויה הזו המזד-
מנת לך לעיתים רחוקות מאוד, לכן כדאי להביע זאת
על הנייר".

* לפי המסורת היהודית, הסלע הזה הוא אבן-השתייה,
שממנה הושתת העולם.

ב. רשמים מהעלייה הרביעית

מכתב שני של ריבה ד. שנשלח לעורך ;נאשי
וורמיה" ב-16 בספטמבר 1924:

דבר העורך: לפני מונח כעת מכתב שרק כעת קי-
בלתיו מהארץ. המחבר שלו כותב אותו בלי משוא
פנים, אלא כאיש המתבונן לכול ומסתכל מהצד. הוא
yan‏ במילים פשוטות וכנות אשר הוא רואה “POND‏
ישראל החדשה. מוצא אני, לכן, לנכון להביא קטעים
אחדים ממנו לקוראים שלנו אשר בניין הארץ קרוב
ללבם. וזו לשון המכתב :

אין נטייה להגר מכאן לארצות-הברית, אף אחד
לא זז מכאַן; להיפך, בזמן האחרון מורגשת עלייה
מפולין בממדים חזקים. עולים לא רק ANA wax‏
אלא גם אנשים אמידים בעלי הון, הבורחים משם
מלחץ השלטון הפולני. מגיעים גם אחדים מרוסיה,
קרבנות שלאחרי המהפכה, אבל אלה חסרי-הון הם, לכן
הרבה. תקוות תולים בעלייה מפולין. מתכננים כבר
להקים בתי-חרושת ובתי-מלאכה. ברור, שמכל זה
נהנית תל-אביב כמרכזה של הארץ; תל-אביב נהפכת
בהדרגה לעיר מסחר ותעשייה. כעיר חדשה היא מושכת
תשומת-לב מרובה, באדריכלות החדשה ובצביונה המ-
יוחד. כל הישגי התרבות כבר נמצאים בה. הנשים

ה

See

RNS‏ : 2 ויו אי
א ו

א

ras
elem oct
ל ל‎

0

0

0
a

SoS

cs

SCOR Si ee
Santee Sosa
= SR SNS

sae

oe

אט
ל
ה

:
א

ל
ל

EEN ie

Sen a

Seow

אשר מקרוב באו מפולין משתוממות wan‏ מהמודר-
ניזציה של העיר, הן תיארו להן שתגענה לעיר פרי-
מיטיבית, אסיאטית ופראית, והנה מה עיניהן רואות :
הרבה דברים שעדיין אירופה לא הגיעה אליהם, ביחוד
במלבוש, בריהוט ובאביזרים שונים -- וכל אלה מתו-
צרת-הארץ הם. יחד OY‏ זה היצירה במשקים הנעבדים
בידי אחינו ישראל, הן בגידולים, בפירות ובירקות,
והן בגידול החי, משתוממות הן ושואלות: האלה הם
היהודים, שבגולה נחשבים לפרזיטים? פלא על כל
פלא !

כל זה מביעה אני לפניכם בכדי לעורר בכם מח-
שבות על הארץ

ר. ד. תרגם מרוסית פ. ב.

מהמכתבים שאנו קוראים בהם אנו לומדים עד
כמה העין של ר. ד. היתה חדה, לראות דברים ולהקיפם
ולבה היה ער לכל בעיות השעה, הן הציבוריות והן
הלאומיות.

ריבה דרובצקי חיתה בארץ משנת 1921 עד 1927,
וחזרה מסיבת בריאות לקויה לבנדרי ושם נפטרה ב-
0 בדמי חייה, כשהיא רק בת 30.

Sa Boras
א‎

א : SAU‏ : ר
א א : ר א ; Rees‏

לג

טי

ו

See
א‎ Sener as oe

atone

SESS 0
א אט‎ eure

(למאמר , שמחה צחובל" בעמ' 226)

— 235 פס

IND) .*

שמחה צחובל ז"ל

חוק-ולא-יעבור הוא בכל המדרשות התיאטרוניות
בעולם הגדול לשלב בתכנית-לימודים הכללית, -- כחלק
נכבד מתכנית זו, -- שיחות והרצאות על תולדותיהם
ודרכי-יצירתם של שחקנים גדולים בעבר. נוהג זה

רע
1
א
Sete‏
rene‏

SSE

eee

0

2

ieee

Ses

=
0

2

ב
Seo‏ 0
א

aro

0
2

א

obits

eee

0

ו
ee‏

See
72

ל
א

oie

ר

א
eae‏
moe‏

Ss

Saha
oe
aor
א‎

6
0 oe
cas
:

te
2

pee
oe

ie

2

:
ל

2

a

oe
2

:
ee
כ‎
Ses en eae
Sane
eat

ee‏ יא

ete

eee

2

אי יע

שמחה (סאַניה) צחובל

חיוני הוא, הן מהבחינה המקצועית והן מהבחינה האֶתּית.
מה שאין כן -- pry‏ -- אצלנו; משום"מה מהלכת
אצלנו התנכרות-מדעת ל,יש" ההיסטורי המעט שלנו.
יש לקוות, כי התנכרות זו תיעלם בעתיד, אך תקווה
זו אינה פוטרת אותנו, לפיישעה, מהחוב שאנו חבים
לשחקנים גדולים ודגולים שהיו לנו, מיוצריו וממעצביו
של התיאטרון העברי בישראל.

דברי הבאים יוקדשו לזכרו של ידידי ורעי כאח

לי, שמחה צחובל ז"ל, שבמשך שלושים שנה ישבנו
זה בצד זה בחדר-האיפור והתהלכנו כחברים בחיי
יום-יוט,

שמחה צחובל ז"ל היה שחקן בעל יצרים גדולים
ושופע חדוות-יצירה, בעל טמפרמנט סוער ומסעיר,
שידע להתעלות ולהעלות עמו את חבריו. קולו העמוק
והחזק היה מהנדירים על במותינו. שקט ועצור היה
בחיי יום-יום, וקפדן מאין כמוהו בחיי התיאטרון, --
לו מסר את נפשו. בדברו היו המלים יוצאות מפיו
מהוקצעות ואיטיות, כך בשיחה עם חבר, וכך בעת
ויכוח כללי על נושא זה או אחר. ,סנקה" -- היינו
אומרים לו בהלצה, — ,אמור כבר משהו קונקרטי...*
והוא היה מחייך בטוב-לב, גם ox‏ לא קיבלנו את
דעתו; אולם על הבמה היה לו מה להגיד -- ובלי
חשך...

;השקט האולימפי" שלו nya‏ חלוקת תפקידים
למחזה חדש היה תמיד למופת בעינינו. הוא לא ידע
להפלות בין תפקיד לתפקיד. אימרתו הקלסית של
סטניסלבסקי, ,אין תפקידים קטנים, יש שחקנים
קטנים", -- אימרה, שהפכה אצל רבים מ,שלנו",
כמעט, לשם נרדף ל,ציונות", -- היתה לצחובל, עד
יומו האחרון, תורת-אמת : תפקידים קטנים, , הק צ ב *
ו, השוטר" בהצגת ,המכשפה", ,<הבלן" בהצגת
,מסעות בנימין השלישי", הגנרל הישיש קרוטיצקי
ב;חכם והוא פתי", ורבים אחרים -- הפכו בידי
צחובל לפנינים מבריקות; הוא גילם תפקידים אלה
בחדווה ובאהבה, ללא קלות-ראש כהואיזה -- ממש
כפי שגילם את תפקידיו הגדולים והבלתי-נשכחים :
לבן הארמי ב,יעקב ורחל", “ama,‏ המלך ליר,
שלמה המלך ושלמי הסנדלר, נישצ'סטליבצב ב,היער",
ועוד. דומה היה עלי, לעיתים,. שבשחקו בתפקיד
אפיזודי הוא משחק לא רק לפני הקהל, אלא גם לפני
חבריו על הבמה, כמפגין ומדגים מה אפשר וצריך
לעשות בתיאטרון.

התיאטרון היה ביתו, וחבריו -- משפחתו. הוא
היה אחד המעטים ששמח בכנות על הצלחתו של חבר,
כשם שידע לעודדו בעת חולשת-דעת. הוא התרחק
מכל פירסום שאין לו קשר ישיר עם עבודתו האמ-
נותית. הוא היה אומר: ;שום בית-קפה, ויהיה זה
אפילו קפה-האמנים, לא יצר עדיין שחקן טוב..

— 236 —

והוא לא ידע התפארות, מעולם לא דיבר על עצמו
;בגוף שלישי", מעולם לא התפאר בהצלחותיו, ובכך
היתה תפארתו...

שמונים וחמישה תפקידים הספיק צחובל לעצב
על במת תיאטרונו ,אוהל": תפקידים שמעטים מאוד
השחקנים שהגיעו לרבזגוניות כזאת, -- תפקידים
טרגיים וקומיים, ראשיים ואפיזודיים, לפעמים שונים

WA לשראל‎

צחום?

שמחה צחובל
ר' מנדל ב,,פישקה החיגר" לר' מנדלי מו"ס

ההרמוניה הנפלאה הזאת בין צלילות הקול ותנועת-
הגוף אצל צחובל נעוצה עמוק במעבי הביוגרפיה המוק-
דמת שלו, ow‏ בעיירה monn‏ טיראַספול שעל שפת-
הדנייסטר, ולאחר שנים מספר -- בבנדר שבבסרביה.
אכן, נטיה למישחק היתה לו, לצחובל, עוד מילדות,
והיא לו מורשה משפחתית (מצד האם). הסבא היה חזן
והוא ,משל בכיפה" בעיירה (שוחט, חזן וכו'). והגם
שחינוכו של הילד היה רוסי -- הרי הושפע מאוד מסבו.
ניגוניו של הסבא החלו במהרה להשתפך בקולו הערב
של הנכד, והכל ניבאו לו קריירה של חזן. ,זהו" -- היה

זה מזה שינוי תהומי -- וכל שהוטל עליו -- מילא
בבל לבו וכשרוגה.

עשר שנים חלפו מאז נדם קולו האדיר. משפחת
השחקנים התעצמה ורבתה מאז, נוספו במות ושחקנים
ואולפנים. למשפחה הזאת מן הדין הוא שיסופר עוד
ועוד על אחד משחקניו המופלאים, מן הראשונים
במלכות התיאטרון העברי -- שמחה צחובל ז"ל.

ותפקידין

אומר ש. צחובל -- ,מקור-יניקתי התיאטרוני הראשון".
מקור יניקה שני שימשה הקירבה לתיאטרון בכלל. המש-
פחה גרה מול תיאטרון חקיץ העירוני, ששימש בעיקר
להצגות קירקס. רוב השחקנים שהגיעו לכאן מבחוץ היו
מתאכסנים בחצרה של משפחת צחובל, והילד שמחה היה
בא עמהם במגע הדוק. הקירקס כבש אותו לחלוטין,
ובמהרה החל בעצמו להתעסק במלאכה זו. בוקר וערב
היה מתאמן על טראפציות, ,ועד היום הזה" -- הודה
בפני צחובל כמה חדשים לפני מותו -- ,יש לי סנטימנט
לקרקס ולחזנות" (במאמר מוסגר: עד כמה טעמנו
סנטימנט זה במישחקו על הבמה! התזכרו את צניחתו
הקירקסית ,ממרומים" בתפקיד ג'ו דינמור בהצגת
Py,‏ המחר" לפריסטלי ; אי בחזותו האקרובטית כ מק י
סכינאי באופירה בגרוש"? או קורט בה;גזע
הטהור" לקדלבורג; או כשהוא מרקד שם, ב,פישקה
החיגר", בחתונה, וכל עצמותיו אומרות זמר).

בבית הספר התיכוני נימנה עם המשתתפים הקבו-
oy‏ בהופעות ובהצגות בימי AM‏ ומועד. כבר אז בלט
בכשרונותיו הדרמטיים. המורה שעסק בהצגות טיפח
אותו וחשב להמליץ עליו בפני בית-ספר דרמטי ידוע,
אך מהפכת 1917 שמה קץ למחשבה זו. נותרה רק
השאיפה לכך.

אל העיירה היו באות גם להקות יהודיות, ששחקננו
מאס בהן כבר מהופעותיהן הראשונות. הן התנכרו בנטו-
רליזם המופרז שלהן, באורח-חיים מדכא ובברק חיצוני
עם עוני פנימי.

מתוך הספר: , המשחקים אביון ומלך", תשט"ז

— 237 —

ל
SS‏

?. מאניק

המשורר י. מאניק (לעדערמאן) גייל
יליד בנדרי. בנעוריו למד ב,חדרים" בבנדרי

ובכוחות-עצמו התמסר לרכישת השכלה כללית. נסע
לאמריקה ושם השתלם באוניברסיטת שיקאגו.

בשנת 1935 עלה לארץ כחלוץ, והמשיך בעבודתו
הספרותית.

פירסם באידיש חמישה ספרים: שירים, משלים,
סאטירות, ולעיתים -- סיפורי-ילדים.

מיצירותיו תורגמו לעברית ולאנגלית.

זכה לביקורות טובות בארץ ובחוץ-לארץ.

י. מאניק

ווווווווווווווווווו.

עמוק בלילות סתוויים

pay‏ בְּלִילוֹת סְתָוְיִים

על ney cp‏ חֲרְבוֹת אָנוּעַ.

נַחְשׁוּלידֶם כִּשְׁפִיפוֹן
ATI‏ צְעָדִי ORIN]‏ דְרְכִי.

הן זֶה לא IE WD.‏ פה חַיִים,
הִתְרוֹנֵן הַנְגוּן הֶעָרֵב,

ְהִכִּירוּ ney Oey ALT‏ הֶחָמִים
ַכָּרִים מִסָבִיב וְהַיֵעַר..

הֵן פה. לא מִכְּבָר, לִבְלְבוּ PUNY‏
ְעַתֶּה. אך יִנְשׁוּף Te?‏ בָּעָיִים
וּכְרוּחַירְפָּאִים ANA‏ טַחֲנַתירוּח
רְסוּקַת-כְּנָפַיִם...

דוֹמֵנִי -- VORA OTN‏
נֶע-וְנָד בִּסְמְטָאוֹת עֲזוּבוֹת,
רדוף TPN NPY‏
הָרוֹגְמוֹת כְּאַבְנֵייסְקִילָה,
ּבוֹכָה...

ee ae
+* +

ABW? זֵכֶר‎ -- vp now ma

בּוֹ נָדַם לָעַד קול בַּעַלַיתְּפֵלָה;

. ד

on סֵפַר-תּוֹרָה‎

ד :

PRY‏ עוד מִי שִישָמַח בו:

מה ,ה
שָעַם דְעִיבָתָהּ HRT‏
נָבוּ פה כָּל הַשַׁבָּתוֹת..

מאידית : מררכי פכר

-- 238 —

בני ורטהיים בעולם:העשייה

דייר יוסף קרוק

א.

לכולנל רבי אחד"
(על אברהם וורטהיים)

האינטליגנציה הרוסית הצטיינה בקווים מיוחדים
משלה. דווקא מעמדם, שהעניק להם זכויות-יתר, היה
עליהם למשא: לבם היה oy‏ המדוכאים, מעוטי-
ומשוללי-הזכויות. במשך עשרות בשנים הדהדה הסיס-
מה: ,ללכת אל העם", להתקשר עמו ולסייע בידו.

ה,הליבה אל העם" נתקבלה גם על-ידי בני האינ-
טליגנציה היהודית, שהרי הם ועמם היו WRI,‏ התור"
של הנרדפים והנדכאים. במשך עשרות בשנים דגלו
הנוער, הסטודנטים ואף גימנזיסטים -- בסיסמה של
,הליכה לרחוב היהודי". לסוג זה השתייך אברהם
ורטהיים ז"ל.

הוא היה בן למשפחה רבנית גדולה, שנמנו עמה
גאונים, | צדיקים (הבעש"ט, האדמו"ר מטשרנוביל,
המהרש"א, בעל תבואות שור). מוצאה של אמו
מווהלין, והיתה בתו של האדומ"ר מברזנה. כבר בימי-
שחרותו הצטיין אברהם ורטהיים במוח חריף והכול
ניבאו לו עתיד גדול בעולם הרבנות. ואמנם, היה
תלמיד-חכם, אך לא עשה את התורה קרדום לחפור בה.

רבים היו האינטליגנטים היהודים, גם כאלה
ששמם יצא לתהילה לאחרימכן, שדרכם היתה
מ,הישיבה" אל התרבות הרוסית. רבות היו הסיבות,
שבגללן פנו עורף ל,ישיבה", והם ראו את הצלחתם
האישית והכללית בתרבות הרוסית (או לאחר-מכן --
הפולנית). אברהם ורטהיים התמסר במרץ רב לתרבות
הרוסית. אך למעשה לא עזב אף פעם את ה;ישיבה"
ולא עבר אל ,החוף השני". הוא חיפש PAN‏ את
המזיגה של ההשכלה הכללית והיהודית -- של הגאולה
היהודית-לאומית עם זו הכלל-אנושית.

במלחמת-העולם הראשונה

בצורה בולטת ביותר התבטאה פעילותו של אב-
רהם ורטהיים בימי מלחמת-העולם הראשונה. בתנאים

האיומים ביותר גירשו שלטונות הצאַר את כל האוכ-
לוסייה היהודית מערים, מאיזורים ואפילו ממחוזות
שלמים. אותה שעה הוכיחה האינטליגנציה היהודית
הצעירה רוח-התנדבות מופלאה: אנשים שמעודם לא
לקחו כל חלק בפעולה ממשית -- כמו סופרים, אנשי-
מדע, סטודנטים, בחורי-ישיבה -- עזבו את עיסוקיהם
והלכו להציל חיי-יהודים בתוך הבעָרה הגדולה. אברהם
ורטהיים נמנה עם טובי הפעילים האלה, נציגי מוסדות
יהודיים, שעסקו בהצלת הפליטים.

גם כאשר הסתיימה מלחמת-העולם הראשונה, לא
נסתיימו צרות ישראל. פרצו פוגרומים ביהודים, באו-
קראינה ובדרום-רוסיה. ערים ועיירות שלמות נחרבו,
וכל הגשת עזרה כרוכה היתה בסכנה רבה. אברהם
ורטהיים הצטיין במרצו הרב, באהבתו הרבה לעם
ובחוכמתו, והוא גילה תושייה במצבים הקשים ביותר.

היה נוסע לעיתים תכופות לנקודות המסוכנות
ביותר, שבהן נשקפה סכנת פוגרום -- או היה מגיע
לשם בשעת הפוגרום ממש, ולפעמים כבר לאחר הפוג-
רום -- להציל מה שניתן עוד להציל. בשנת 1919 נסע
ורטהיים כנציגו של ,הצלב-האדום", להגיש עזרה מט-
עם ארגון נייטרלי זה. ,במחלקה לניזוקי הפוגרומים"
של ,הצלב האדום" ניהל את פעולת העזרה וההצלה.

כמה פעמים ביקשתי את ורטהיים וחרזתי וביקש-
תיו שיכתוב את זכרונותיו מהימים ההם, JON”)‏ שבעז-
בונו יימצאו מסמכים כלשהם מהתקופה ההיא). חשיבות
רבה נודעת למשימות, אשר לא פעם העמיד בגללן חייו
בסכנה ממש -- להציל חיי יהודים, אחים הנתונים
בצרה ובשביה.

בפולין

בשביל מאות אלפי היהודים ברוסיה ובאוקראינה
נתברר אחר-כך, שהצלתם היחידה היא בבריחה מה-

— 239 —

גיהנום ובהגירה לחו"ל. אז עבר גם אברהם ורטהיים
את הגבול הרוסי והגיע לפולין.

אך גם הפעם הזאת לא בא כאיש פרטי -- כדי
להציל את עצמו -- אלא להמשיך את פעולת העזרה
ולארגן אותה. הוא הצטרף לחבר העובדים של
ה, ג'וינט" האמריקאי, במיוחד ב,מחלקה למחוסרי ma‏
ורפטריאנטים". שם גם ארגן מחלקה לקופות גמילות-
חסדים -- והיה המפקח הכללי על קופות אלו. אלא
שלא היה זה מפקח ומבקר רשמי, אלא אדם שהצטיין
ביוזמה ובאהבה רבה להמונים. תוך כדי פעולתו זו
נסע על פני ערים ועיירות שבפולין הקונגרסאית,
גליציה, ליטא, ווהלין,

באר

בעלותו לארץ, ב-1933, החל כעובד אחראי במח-
לקת-העבודה שבסוכנות היהודית; ועם ייסודה של
מדינת ישראל tay‏ בראש המחלקה ליישוב סכסוכי-
עבודה שבמשרד-העבודה.

לא היתה זו עבודה קלה כלל וכלל; במדינה הצ"
עירה, שעתידה היה קשור בפיתוח מוצלח של “bon‏
כלה -- היה צורך לנהל מדיניות נבונה ומרחיקה-
ראות, שאנשי-העבודה ייהנו מכל הזכויות, כדי שיהא
בכוחם להמשיך בחיים יוצרים ויצרניים. אך יחד עם
זה הכרח היה לנהל את מדיניות-העבודה בצורה כזו,
שיהיה בה מקום להתפתחות מתמדת של התעשייה
והטכניקה באופן יעיל, חדיש ויצרני. משום כך לא
קל היה להסדיר את היחסים בין נותני-העבודה לבין
מקבלי-העבודה, ולא-כל-שכן כאשר המדובר הוא בטמ-
פרמנט היהודי הקפריסי... ורטהיים WY‏ הרבה —
בסכסוכים קטנים כגדולים -- בטאַקט שלו, בידיעותיו
המקצועיות ובפיקחותו לצאת מן המיצר. אין ספק,
שהוא כתב פרק יפה בפעולה הבלתי-קלה של משרד
העבודה.

, לכולנו רבי אחד'

משחר נעוריו היה אברהם ורטהיים ציוני וסוציא-
ליסט. הוא הצטיין באהבתו האמיתית לעם היהודי
ובתפיסת-עולמו הסוציאליסטית-הומאניסטית. המוסר
הסוציאליסטי והשאיפה להקים חברה חדשה -- היוג
את הקו המנחה שלו. OY‏ היותו איש-מפלגה Pan‏ מעל
לכול את ההכרח באחדות הפועלים. הוא סייע בשנים
האחרונות להקים גם את ,המועדון הסוציאליסטי
הבלתי-מפלגתי" בירושלים, כדי לאפשר בו ויכוח
חופשי ולהדגיש את הצורך בשיתוף-פעולה של כל
הזרמים בתנועת-העבודה, ובהקמת אחדות פועלים כנה.
אופייני מאוד היה נאומו בכינוס הראשון של עובדי
המדינה (1953), שהתקיים בהשתתפותו של ראש-
הממשלה והשרים האחרים. הוא נעל את הכינוס
בדברים אלה:

,מעשה בשני חסידים שלגמו מן היי"ש אחר
ברכת-ההבדלה במוצאי-שבת, וכטוב לבם עליהם, החל
כל אחד מספר על גדולת הרבי שלו. אמר אחד: לרבי
שלי גילוי אליהו, והוא לומד תורה מפיו ומפי קדושים
ומלאכי-עליון. התלהט החסיד השני ואמר: מה הוא
הרבי שלך לעומת הרבי שלי, שזכה לרוח-הקודש ועלה
לשמיים ? בקיצור, שני החסידים החלו לריב: רבו של
מי גדול יותר? עד שהמריבה עברה לקטטה, ואנשים
היו חייבים להפריד ביניהם. לאחר שהפרידו ביניהם
שואלים את האחד: מי הוא הרבי שלך ? ענה: ר' יצחק
מטשרנוביל. שאלו את השני, ואף הוא ענה, כי הרבי
שלו הוא ר' יצחק מטשרנוביל. ורק אז נתברר שרבי
אחד לשניהם. Sy‏ שום, איפוא, רבו?

והוא סיים : ,בינינו נתגלו כאן חילוקי-דעות. גם
רבנו באופן חברי. אך, דומני, שלכולנו רבי אחד,
ורבנו הוא מדינת-ישראל".

הלך מאתנו אדם יהודי נהדר.

(,,דבר", wy‏ טבת תשי"ח -- 8.1.1958)

-- 240 —

יוסף שפירא

ב.

רהבילבב
(על דוד ורטהיים)

רחבות-לב היתה מידתו של דוד ורטהיים. רחבות-
לב שנבעה ממידת האהבה הרבה שהיתה נטועה בלבו
ואשר ניצוצותיה חדרו בכל אשר יתהלך, יפעל ויעשה.

הוא היה עובד מאהבה. אהב יהודים, אהב חברת
אנשים, אהב את חבריו, את תנועתו; אהב את המלה
העברית ועל הכל אהב את ארץ-ישראל. דברים שאהבם
דבק בהם, דברים שדבק בהם אהבם בכל לבו ובכל
נפשו.

דוד ורטהיים היה איש תנועה, לא איש מפלגה
כבול במסגרתה, כי אם איש שהתנועה היתה לו
מסגרת-חיים. גם בשנותיו הראשונות בארצות-הברית,
כאשר תנועת ה,התאחדות -- ,צעירי-ציון" היתה
צרה ומצומצמת לאיש חובק זרועות תנועה עולמית,
היה הוא בין המניעים אותה בכוח הדוחף של רחבות-
הלב. דברו Syn‏ הבמה בסערת-נפש וניגונו בחוג
חברים בהשתפכות-נפש ושניהם -- הדברים והניגון
-- היו מלווים אותה תנועה חובקת הכול, כאילו גם
ימינו וגם שמאלו פשוטות לקבל כל אחד, לקרבו
ולהשפיע עליו שפע רב מעולם האהבה.

התכונה הטבעית של רחבות-הלב נתקלה בצמצום
מתוך הכרח, במציאות שגם על המעט יש להיאבק
בכוח אמונה ובמאמץ-נפש רב. כן היה בשטח החינוך,
בבית-הספר העברי, או תלמוד-התורה, שעל ההוראה
בהם היתה פרנסתו.

דוד ורטהיים בא מעולם יהודי רחב, עולם של
תורה ושל חסידות, של חכמה יהודית, תרבות עברית,
וערכים מושרשים. צר היה לו המקום בין כותלי
ה,תלמוד-תורה" ובתחומים הצרים שתוחמו ללימודים

היהודיים. גברה גזירת הצמצום על מידת הרחבות
-- והיתה זו פגיעה ראשונה שבלב.

מידת הרחבות היתה אחד מנימוקיו של דויד
ורטהיים בעד איחוד תנועת-העבודה הציונית בארצות-
הברית. הוא האמין בקרבת-לבבות, שכוחה גדול
מפירוד שבדיבורים. על כל חילוקי-דעות להלכה
שאין להם ביטוי וכיסוי למעשה, יכסה איחוד המעשה
לחיזוק כוחו של המחנה העובד בארץ-ישראל. בכוח
זה התגבר על הקשיים שבדרך לאיחוד ובמיזוג המת-
אחדים. בתנועה ה,רחבה" שלו חתר ללכד קרובים
ולקרב רחוקים, אף כי בנפשו פנימה ידע מה צרה
היא המסגרת וישאף למרחב -- ואהבתו לארץ-ישראל
החיה, הממשית, הנושמת ביצירתה, גברה על כל
האהבות האחרות.

קצרים היו ימיו של דויד ורטהיים בארץ-ישראל,
אך הוא התהלך בה כבשלו, כאדם בתוך ביתו. ראה
בעיניו את קשיי קליטת ההמונים, חבלי מיזוג גלויות,
אך הוא חי בתוך PNA Any‏ מדינתו.

רחבות-לבו לא ידעה גבול, אך לא עמד בו הכוח
להתייצב במלוא מידת האהבה מול כוח-המשיכה של
צמצום"ההשגה-והחיים.

הרבה שלוחים מלווים את האדם הנאבק על
שלימות דרכו ולא ידע האדם את מקומו. במאבק
בין מרחבי מדינת ישראל ובין הצמצום של משיכת-
חוץ -- גבר הכוח המושך בחבלי הצמצום.

השיבה לנכר פגיעתה היתה קשה. תש כוח מאבקו,
באחת מנסיעותיו למען ארץ-ישראל העובדת כרע-
נפל.

= 546i ==

מרדכי סבר (תל-אביב)

רב אלי שו"ב זל -- תלמיד- חכם ועילוי

א.

בעיר בנדרי הסואנת מימים ימימה, היו האניות
על הנהר דנייסטר מביאות בעונת הקיץ קייטנים ומפ-
ליגות בחזרה עמוסות מטעני פירות וירקות. הרחובות
היו שוקקים כמו ב,יריד" מרוב סחרימכר שהתנהל
ליד עגלות טעונות מישמשים, ענבים, שזיפים ואבטי-
חים. לעומת זאת, בעונת החורף היתה שוררת שם
ממלכת הדלות, המחסור והקור אצל הרבה שכבות
האוכלוסיה היהודית.

בימים ההם, -- בתחילת העשור השני של המאה
הזאת, -- חי לו בבנדרי יהודי עניו ובר-אוריין, רב
אלי שוחט לפי כינויו ושם משפחתו טשאַפּליק.

מלבד עבודתו היומיומית כשוחט וטיפולו בשבעת
יתומיו, מצא לו ר' אלי זמן להתמסר גם להרבה דברים
העומדים ברומו של עולם, כגון -- פילוסופיה, אסטרו-
נומיה, פוליטיקה, לאחר קיום מצוות ומעשים טובים,
לימוד שיעורי גמרא ופוסקים לפני יהודים בבית-
המדרש של חסידי סאדיגורה; ובלילה -- עד השעות
הקטנות, היה נוהג לכתוב את ספרו ,קיצור דברי
הימים וסדר הדורות", החל מתולדות אדם הראשון
וחווה וצאצאיהם וצאצאי-צאצאיהם לפי הסדר המובא
בתורה שבכתב ותורה שבעל-פה ועד... תחילת המאה
העשרים של המאה הזאת. בספר זה נרשמו הרבה
מבואות, הערות והסברים על גדולי הדורות ביהדות,
והוא נדפס ויצא לאור בשנת תרע"ב -- 1912 בעיר
אודיסה שברוסיה.

מאז ועד עתה פקדו גם את העיר בנדרי הרבה
פורעניות ותלאות רוויי דם ודמעות ואוכלוסייתה היהו-
דית נפגעה קשה כמו ישובים רבים ללא ספור באי-
רופה. במלחמת העולם השנייה נחרבה העיר בנדרי
כמעט כליל. רובם של היהודים ow‏ נמלטו Sy‏ נפשם
בבהלה מנחשולי ההשמדה. הרבה מהם נספו במיתות
משונות על-ידי הרוצחים הנאצי-פאשיסטיים -- הגר-
מנים והרומנים -- הן בעיר גופה והן בדרכי-נוד
בטראנסדניסטריה, באסיה התיכונית ובסיביר. שארית
הפליטה, כ-500 משפחות, שזכתה לחזור אחרי השואה,
מצאו בעירם שרידי חורבות ועיי-מפולת. oy‏ שיקומה
של העיר, ממשיכים בה יהודיה את קיומם העלוב
בחומר וברוח, ללא כל סיכויים לחדש את חייה התר-
בותיים של הקהילה היהודית שם כבימים עברו.

מתוך העבר הקודר והעגום הזה, צפה ועולה לנגד
עיני דמותו הזוהרת של רב אלי שוחט ז"ל.

היה זה יהודי בעל קומה זקופה וקווי-פנים עדינים,
עטור זקןישיבה ארוך ונאה. עיני-התכלת שלו היו
נוגהות בחכמה וטוב-לב ועד היום הזה זכור אזכור
את צליל קולו הצרוד קמעה, אך הנעים והמלטף
ומחמם את הנפש.

3
זכורני ערב אחד בבית אבא-אמא, אחרי מלחמת
העולם הראשונה, עת הדוד MON‏ (כך קראנו לו בבית,
כי היה בדיעבד דודו של אבי ז"ל), בישבו עם הורי
ליד השולחן הארוך בחדר האוכל על כוס-חמין, החל
לשוחח על אבי-אבי ר' ישראל ז"ל, שהיה כבר בימים
ההם תושב ארץ-ישראל... לפתע פנה אלי הדוד אלי

בשאלה, ואמר:

-- אמור-נא לי, מאַטעלע, התדע היכן נמצאת
ארץ- ישראל ?

- כן, עניתי במין ביטחון מופלג, -- ואני TR‏
תלמיד-דרדקי ב,חדר", -- זה... שם... רחוק... מעבר
לנהר הדיינסטר...

-- הקשב ושמע! המשיך הדוד אלי לדבר אלי
והחל לשרטט מפה גיאוגראפית על גליון נייר לבן..
שים לב, הנה פה זורם הנהר דנייסטר אל הים השחור.
הלאה אתה רואה מדינות וימים... לאחר-מכן מגיעים
לים התיכון. והנה שם, ליד חוף הים התיכון מתחילה
ארץ-ישראל... הנה כאן, באמצע אדמת ארץ-ישראל,
לא הרחק מים:המלח, נמצאת ירושלים עיר-קדשנו.
ופה -- חברון, -- עיר האבות, ובה -- מערת-המכפלה.
ליד חוף הים התיכון, הנה פה למעלה, שוכנת העיר
חיפה וכאן למטה -- יפו. והנה פה באמצע הדרך
באיזור החוף, קרוב יותר לחיפה, נמצאת המושבה
זכרוןזיעקב. הנה במושבה AT‏ גר הסבא Pw‏ —
רב ישראל..

בערב ההוא קיבלתי את שיעורי הראשון בגיאו-
גראפיה.

כעבור זמן, קיבלתי מהדוד אלי גם את שיעורי
הו'אשון בהיסטוריה, עת הביא אל ביתנו במתנה את
ספרו שהזכרתי לעיל, שהוא עצמו חיבר אותו. OTN,‏
הראשון", פותח הספר, ,נברא ביום ששי למעשה

= 247 =

— 243 —

בראשית, חי תתק"ל שנים"... לאחר מכן באה שורה
ארוכה של שמות מי מתי נולד: ...שת, אנוש, ADP‏
מהללאל, ירד, span‏ מתושלח, למך וכו', הכל לפי
המקורות, כמובן. Jo)‏ נמשכה השרשרת -- האבות,
הנביאים, המלכים, השופטים, אנשי-כנסת הגדולה,
החשמונאים, התנאים, המפרשים ומאורי הגולה, רבנים,
מנהיגים וכן הלאה עד תחילת המאה שלנו -- מעשיהם
ומעלליהם.

בכל ny‏ שנקלעתי לביתו של הדוד אלי, הייתי
מוצא אצלו מפות גיאוגראַפיות שהוא ציירן במו ידיו,
ובצידי השולחן -- גמרות וספרי-קודש שעל שולי
דפיהם היה מוסיף מדי פעם בפעם, את הערותיו
בכתב-הפנינים שלו.

שיעורי השלישי שקיבלתי בעקיפין מאת הדוד
אלי, בא לי מכתובת שהתנוססה מעל לעמוד התפילה
בקרבת ארון-הקודש מצויירת באותיות דפוס יפות,
בבית הכנסת ע"ש פייערמאן, שם היה הדוד מתפלל.
מכתובת זו באה אלי ההשראה הראשונה של תחושת
מוסריההשכל על חיי-האדם.

כתובת זו מדברי חז"ל נחרתה בזכרוני עד היום
הזה :
,אדם דואג על איבוד דמיו,
ואינו דואג SY‏ איבוד ימיו :
דמיו אינם עוזרים,
וימיו אינם חוזרים." *

נראה, כי אימרת חז"ל זו, היתה גם לדוד x‏
מעין WR TAY‏ בחייו היומיומיים, ואם איני טועה, AN‏
צוירה כתובת זו ע"י הדוד עצמו. זכורני, שעד ימיו
האחרונים, היינו -- בני"המשפחה בארץ -- מקבלים
ממנו גלויות ומכתבים מקושטים בכל מיני ציורים
ואיורים מעשי ידיו, שהיה להם אופי יהודי מסורתי.

גי

בימי עברה וזעם של מהפכות ופרעות ביהודים,
היה הדוד אלי נוטל pon‏ פעיל גם בענייני "ym prin‏
תתף בארגון ההגהנה העצמית ברובע מגוריו בעירנו.
הנני זוכר מקרה, שהוא יחד עם בנו יצחק, TW)‏ כמה
מחברי ההגנה, הדפו נסיון התנפלות Sy‏ ביתם. זה היה
כשחייל-פרש וחרב שלופה בידו, דהר על סוסו בהכ-
ריזו בצעקות: ,הלאה הקומיסאַרים הז'ידים!" ועמד
להתפרץ לחצר. הדוד אלי שעמד בראש משפחתו
בביתו, יצא את הפתח וירה ברובה-הקאַראַבין שבידו

* השווה: ,ואומר המשל: ,אנוש קובל על איבוד דמיו
ואינו קובל על איבוד ימיו'..." (מראה המוסר ח', א').

על התוקף. הכדור פגע בסוס והחייל המתפרע נמלט
על נפשו..
+

בתמונה המובאת בזאת, מצולם רב אלי שוחט עם
נכדו בן השנה ובהקדשה שמעבר השני של הצילום
כתובה ההקדשה בזו הלשון:

,לבני יקירי, כמר יצחק ובני-ביתו. לזכרון --

:
one
ר‎
Ren

=

at

eS

See
ae
Sa

ae
ל‎

2
as
ee

5

7

2

השוחט ר' אלי' טשאַפּליק ז"ל
ונכדו אהרן אַווערבוך הי"ד

תמונת אביכם אלי' שו"ב טשאפליק ונכדי

כמר אהרן אווערבוך יחי/ *

הדוד אלי מת בשיבה טובה ביום ט"ז תשרי תרצ"ט
(11.10.1928), ושבע הרבה נחת וכבוד בימי-חלדו, עוד
בטרם הציפו נחשולי ההשמדה וההרס את אירופה.

אולם הנכד אהרן אווערבוך וכל משפחתו נכרתו
מן העולם על-ידי הרוצחים הנאציים, ימח שמם וזכרם.

לאחר עשרות שנים לחיי בארץ, נזכרתי בספר
ההיסטוריה של הדוד ר' אלי ז"ל, הלא הוא ,קיצור

= DAA os

דברי הימים", שעותק INN‏ ממנו נמצא פעם בבית הורי
בחו"ל בשנות העשרים, אך כאן בארץ במשך יובל
שנים מאז, לא ראיתיו עוד.

פניתי אל בנו יצחק שחי בארץ, והוא הודיעני כי
בשנת 1938, בעת ביקורו אצל אביו ר' אלי בבנדרי,
נטל עמו עותק אחד, שלא היה אלא צרור דפים בלים
(,שמות"* בלשון העם)...

לאחר חיפושים, נמצאו העלים אצל נכדתו של
ר' אלי פה בארץ, כשהיא מכורכת בעטיפת מחברת
של בית-ספר ועליה כתוב בכתב-יד ברור בשפה
הרומנית, כי ,מחברת זו לשפה הצרפתית, שייכת
לתלמיד אהרן אווערבוך"...

זו המצבה היחידה שנותרה מהתלמיד אהרן
אווערבוך, השם ינקום דמו.

אינני יודע WD‏ זה אירע, אך נראה כי יד
ההשגחה היתה בדבר, שבספרייה הלאומית של המכללה
העברית בירושלים, נמצא ונשמר עותק יחידי שלם
של ספר יקר-מציאות זה.

משה סבר (סברדליק)
AW‏ (זכרון-יעקב) Ie‏

דמותו של רב אלי שו"ב ז"ל, האיש יקר הרוח
ואציל הנפש כתלמיד-חכם וחוקר, בקרב בני קהילתו

בני השוחט ר' אליהו טשאַפליק

הצנועה בבנדרי, תזהיר כל הימים כאחת הדמויות
המופלאות בקהילה הקדושה בעיר זו.

השפעת בתי-הכנסיות

חז"ל אמרו: ,אני חומה" -- זו כנסת ישראל,
;ושדי כמגדלות" -- אלו בתי-כנסיות ובתי-מדרשות
(פסחים פ"ז). בית-הכנסת הוא המרכז הרוחני העליון
אשר בו מתאחדים ומתכנסים כל הכיתות והמפלגות
להיות כגוש אחד, עם אחד ומשפחה אחת. ובשבת קודש
אנו אומרים בתפילת מנחה: ,אתה אחד ושמך אחד
ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ, יום מנוחה וקדושה
לעמך נתת, אברהם יגל, יצחק ירנן, יעקב ובניו ינוחו
בו", כי ביום זה מתאספים ומתאחדים יחד, סבא ואבא,
בן ונכד, בקדושה ובטהרה, וכל אחד לפי דרגתו,
מתייחד ומתדבק ay‏ קונו לשפוך לפניו שיחו.

אמרו חז"ל על בלעם: ,מברכותיו של אותו רשע
אתה יודע מה היה בלבו: ביקש לומר להם שלא יהיה
and‏ בתי-כנסיות ובתי-מדרשות, ויהפוך ה' את הקללה
לברכה, ואמר להם : ;מה טובו אהליך יעקב משכנותיך
ישראל" (סנהדרין ק"ה). בלעם הרשע, אשר עליו אמרו
חז"ל (ספרי, דברים, ל"ד): propa‏ ,לא קם בישראל
כמשה" -- אבל באוה"ע קם -- ,ואיזהו? זה בלעם בן
בעור", -- התכוון להרוס את היסוד ולעקור השורש
של קיום האומה הישראלית. מה שנותן בנו תוקף ועוז

לקיום האומה, חיזוק היהדות ואחדות העם, לכן רצה
להפריד pa‏ הדבקים, שלא יהיו להם בתי-כנסיות
ובתי-מדרשות, כי כינוס לצדיקים הנאה להם והנאה
לעולם ,ועמך כולם צדיקים". ובביטול הכינוס בבתי"
כנסיות ובתי-מדרשות, ממילא יתבטלו החינוך הדתי,
התורה והתפילה בציבור, שהמה עמודי-היהדות, כי
ביהכ"נ הוא הוא המרכז המאַחד והמאַגד את כל המפ-
לגות לאגודה אחת, להשכין אהבה ואחווה לכלל ישראל.

על ידי זה Sow‏ ישראל היו נפגשים ביחד בעלייה
לרגל, היו מספרים זה לזה איך שנוהגים במקומותיהם,
וידעו הגדולים -- חכמי-ישראל -- מה לתקן בכל עיר
ועיר ובכל כפר ומושבה, לטובת הכלל. בתי-מדרשות,
הם הם המחנכים את הדור להדריכם ולהורות להם
הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון, ומוריהם
אחראים לנפשות צעירי הצאן, כי PN OTA PNR ON,‏
תיישים".

במשך השנה בכל שבת ושבת קורא הש"ץ לפני
הקהל בספר התורה את כל התרי"ג מצוות שבתורה,
כדי שכל אדם יבין וישכיל לדעת איך להתנהג במצוות
שבין אדם למקום ושבין אדם לחברו, כי תורתנו היא

-- 245 —

תורת חיים ואהבת חסד ובה נמצאות כל המידות
הטובות והישרות. --

,שלום הוא כלי המחזיק ברכה", ולכן מזכירים
את הקהל בביהכ"נ ומזהירים אותם על השלום:
,תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם". --

מטעם זה חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת
ומתפללים שעה אחת וחוזרין ושוהין שעה אחת (ברכות

גם שלא ימצאנו בביתו, או שהוא טרוד בעסקיו.

על ידי זה שכל אחד בוא יבוא לבית-הכנסת בכל
יום; אם לפעמים נפקד מקומו בביהכ"נ, היה הקהל
מתעניין לדעת את הסיבה, שמא ח"ו אינו בקו-הבריאות,
והולכים לביתו לבקר אותו, לקיים מצוות ;ביקור
חולים" שהיא מצווה גדולה, וכדי לחזקו ולעודדו ול-
ברכו לרפואה שלימה. --

חלוקת פרס האיגוד העולמי של יוצאי בסרביה לר' משה סבר על , מכלול המאמרים והפתגמים"
(בין היושבים בנשיאות מימין לשמאל): הרב משה סבר, יצחק קורן, ד. זכאי, ח"כ יצחק רפאל
(בשם איגוד יוצאי בנדרי בישראל מברך פנחס בנדרסקי)

ל"ב), כי בביהכ"נ רואה כל אחד את ידידו, קרובו
וחברו ,חברים כל ישראל". ושואל בשלומו ובשלום
ב"ב ומשפחתו, ועל מצבו ופרנסתו, ועי"ז מתקרב כל
INN‏ לרעהו ברגשי אהבה ואחוה. שלום ורעות, ולפ-
ony‏ גם עוזרים זה לוה: למי בפועל ממש: גמולת
חסד בגופו או בממונו, ולמי בעצה טובה או המלצה.

בבית-הכנסת, כאשר כלל ישראל נתראה יחד, אם
יש למי שהוא איזה שנאה בלב לחברו, אז בנקל הוא
יכול לקיים ,מצוות תוכחה", שלא לעבור על ,לא
תשנא את אחיך בלבבך, הוכח תוכיח את עמיתך ולא
תשא עליו חטא" כי ידוע אשר ,,תוכחה' מביאה לידי
שלום ואהבה" (סתרי, דברים פ"ב: ב"ר ג"ד, ,ג')
ובמאמר החכם מכל האדם ,טובה תוכחת מגולה מאהבה
מסותרת" (משלי כ"ז, ה) ופרטי מצוות תוכחה: YOON,‏
עד מאה פעמים ואפילו תלמיד לרב, ובנחת דווקא,
שלא יביישנו". -- וזה יכולים לקיים דווקא בבית-
הכנסת. כי אם יבוא המוכיח לבית חברו, ישאלו האשה
ובני ביתו ,מי הוא זה אשר נעשה מוכיח לך?" יש

בבית-הכנסת, כל אחד ואחד לפי השגתו יכול
לקבוע לו בכל יום זמן קבוע ללמוד: פרשת השבוע,
נ"ך, הפרק היומי, פרק משניות, הדף היומי, חק ליש-
ראל, פרקי תהילים ומעמדות, באין מפריע. --

ביהכנ"ס כל אחד ימצא את בעל אומנתו, כמו
שאמרו חז"ל (סוכה נ"א): ,מי Now‏ ראה דיופלוסטון
של אלכסנדריא של מצרים לא ראה בכבודן של יש-
ראל -- שהיו בה ששים רבוא ביוצאי מצרים -- ובימה
של עץ באמצעיתה, וחזן הכנסת עומד עליה והסודרין
בידו -- ולא היו יושבין מעורבין, אלא זהבין בפני
עצמן, כספין בפ"ע נפחין בפ"ע, וטרסיים בפ"ע, וגרדיים
בפ"ע. וכשעני נכנס לשם, היה מכיר בעלי אומנתו
ונפנה לשם, ומשם פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו".

גם בתי"הספר היו יחד עם בתייהכנסיות, כדי
שהמורים יחד עם תלמידיהם יתפללו בציבור, כמו
שמצינו (ירוש', מגילה, פרק ג' א') ת"פ בתי-כנסיות
היו בירושלים, וכאו"א היה לה בית-ספר ובית-תלמוד,

== 266 ==

בית-ספר למקרא ובית-תלמוד למשנה, וגם בתלמוד
בבלי (גיטין נ"ח), אמרו חז"ל: ,ארבע מאות בתי-
כנסיות היו בכרך ביתר, ובכל אחת ואחת הי' בה ד'
מאות מלמדי תינוקות".

אנחנו מחוייבים להתאמץ בכל עוז להחזיר עטרה

ליושנה, ועושה שלום במרומיו ישים שלום, טובה
וברכה עלינו ועל כל ישראל ויברך אותנו כולנו באור
תורת החיים ואהבת חסד וצדקה ובגאולה שלמה במהרה
בימינו,

(,, בית הכנסת", גליונות ביהכ"נ ת"א, חוברת ב')

הצעה להקמת קון פנסיה
לפני יובל pow‏

בעוד אנו עוסקים בהגשמת התהליך של הקניית
אחת הזכויות הסוציאליות החשובות לאדם בתחום
הגמלאות והפנסיה למאות אלפי חברינו באיגודים
הארציים, במפעלים ובמוסדות באשר OW Of‏ -- וה-
דברים הם כיום כאילו מובנים מאליהם -- מן הראוי
שנשקיף אחורה על פני הדברים paw ows‏ לפני יובל
שנים, עת היה הדבר מעין חזון רחוק ורק בודדים
יהידים הלמו ולחמו על הגשמת הרעיון האידיאלי
הנכסף -- ביטוח האדם לעת זקנה ולמקרה נכות.

המעניין הוא, שלא רק אנשי-מדע, סוציולוגים
וסטטיסטיקנים עסקו בבעייה זו, אלא גם אנשים שהיו
רחוקים מהגישה המדעית בתחום זה -- הדריכה אותם
מחשבה הומניטרית גרידא, המיוסדת על המוסר החב-
רתי בכלל ועל המסורת היהודית של אהבת-האדם

בפרט, כגון: העזרה והסעד לזקנים ונחשלים, תמיכה
והגנה לאלמנות וליתומים וכו'.

נקלעה לידינו הצעה בשפה הרוסית מלפני 50
שנה )1914( בדיוק, המציעה לייסד קופת פנסיה וגמ-
לאות ליד קופת הלוואה וחסכון בעיר בנדרי השוכנת
ליד הנהר דנייסטר ברוסיה. ההצעה שלהלן אנו נותנים
קטעים ממנה, היא בחתימת מ. ס. סברדליק, כתובה
בלשון ברורה ומיוסדת על טבלת חישובים סטטיסטיים,
בה מראה המחבר כיצד צריך וחייב כל אחד לדאוג
בעוד כוחותיו wy‏ -- ליום הזקנה או למקרה של נכות.

המציע, הרב משה סבר מזכרון-יעקב, הנודע בארצנו
בספרו שפירסם בשם ,מכלול המאמרים והפתגמים"
בהוצאת ,מוסד הרב קוק", המכיל 100 אלף פתגמי
חז"ל וזכה לשני פרסים על כך.

ה צע ה

לייסד קופת פנסיה וגמלאות לעת-זקנה או במקרה
של אובדן כושר-העבודה של חברי חברת הלואה
וחסכון בעיר בנדרי, רוסיה (בשנת 1914):

1{ מטות הקופה

קופת הפנסיה של חב' הלוואה וחסכון שמה לה
למטרה לשלם פנסיה שנתית לחבריה שהגיעו לגיל
הזקנה (סעיפים 9--10) ובמקרה של אובדן כושר הע-
בודה. הפנסיה היא 100 רובלים לשנה בגיל 65: העודף
בהון הפנסיונלי מתחלק pa‏ חברי הקופה בגילים
מי60 עד 65 שנה.

2. הוכב הקופה וחובת החבוים
א. חברים בקופה יכולים להיות רק moan‏
בקופת הלוואה וחסכון בבנדרי.
ב. כל avn san‏ לשלם לקופה את הסכומים,
לפי הטבלה כדלהלן (מקוצבת) :
הגיל בכניסה לקרן 25 30 35 40 45 50
תשלום שנתי 2 228 266 320 4 533
מס' שנות own‏ 40 35 30 25 20 15

247 --

ג. הגדרת זכות החברות וביטולה במקרה של
פיגור או אי הכנסת התשלומים במועדם. ההצעה היא
בעלת 20 סעיפים ומפרטת את תוכן התקנות ביחס

לסעיפים כמו: תשלומי פנסיה, זכויות החברים, ניהול
אדמיניסטרטיבי וכו'.

המציע מסיים את הצעתו בשורות הבאות :

,ידוע לכול, כי לעת זקנה מאבד כל אדם את
כושר-עבודתו ואם הוא לא הצטייד באמצעי קיום
בגיל צעיר ייאלץ, בלית-ברירה, לפנות לעזרת קרוביו
או מוסדות-צדקה. לכן שומה על החברים לחשוב
ברצינות על אותם הימים, כשהם לא wor‏ בעבודתם
on‏ לרכוש אמצעי-קיום לעצמם, שיוכלו לתבוע את
העזרה לפי החוק ולא כמתנת-חסד".

חבר הוועדה : מ. ס. סברדליק
(, גימלאות" -- כתב-עת לבעיות הביטוח
הפנסיוני, חוב' 12711, יולי 1965)

פעולות ,,אורט'' ו,,אוזע'י

פעולת חברת ,אורט"?, מייסודם של מוסדות-העזרה
האמריקניים ,ג'וינט" וכד' הושיטה עזרה ליהודי מזרח-
אירופה בעיקר, שהיו נתונים לעוני, למחסור ולמצוקה
ללא-נשוא, לאחר מלחמת-העולם הראשונה ותקופת
הפרעות באוקראינה. רכבות רבות של פליטי-חרב
מצאו מקום-קבע וגם תחנת-מעבר על אדמת בסרביה
ובין היתר גם בבנדרי שעל הדנייסטר, שהיה השער

כשעשרות תלמידים עומדים ליד מכונות ay‏ טרנס-
מיסיות.

כמה וכמה מבני עירנו שעלו בשנות העשרים
המוקדמות שומרים PU‏ אתם תעודות ,אורט", בח-
תימתו של ד"ר צ. שוורצמן, שהיה הרוח החיה בהקמת
בית-הספר המקצועי הזה, AN)‏ השתתף כציר בקונג-
רסים של ,אורט" בחוץ-לארץ.

בית-הספר המקצועי ,,אורט" בבנדרי
(בשנות השלושים)
ההנהלה, המורים והתלמידים

הראשון לקליטת הללו, לאחר שהצליחו לעבור בשלום
את הגבול.

גם בני בנדרי לא שפר עליהם חלקם, מאחר
שמטה-לחמם נסגר כשנהפכה לעיר-ספר, ונותקה מרו-
סיה. סיועו של ,אורט" היה בכך, שאיפשר לעבור
לעבודה פרודוקטיבית על-ידי רכישת מקצוע והשתל-
מות בו, ארגון קואופרטיבים למקצועות שונים וכן
בחקלאות. בעזרה זו נרכשו מכונות וכלי עבודה מודר-
ניים למלאכה בתנאים נוחים, ניתנו הלוואות לקניית
ציוד ולסידורים מקצועיים להקמת סדנאות ולרכישת
מכשירים. בפעולות אלו נעזרו הן הפליטים והן מתושבי
המקום.

בעתון ,אונדזער צייט" מיום ז' שבט תרצ"ג —
ינואר 1936, נתפרסמה תמונה של בית-הספר ;אורט",

“~~

בתחומי הסעד הוקמה בשנת 1923 בבנדרי גם
חברת ,אוזע" שהתמסרה בעיקר לעזרה רפואית וסעד.
היא הציגה לה מטרה להילחם באפידמיות ובתמותת
התינוקות. בבנדרי הוקמו IN‏ המוסדות הבאים :

1 טיפת חלב ליונקים ומטבח חלב -- (,טראָפּן
מילך" און ,מילך CPP‏

2 ריפוי במנורת קוורץ -- (;מעדיצינישער
צענטר פון N‏ קוואַרץ-לאָמפ").

3 מרכז רפואי לבתידספר -- (,מעדיצינישער
צענטר ABD‏ די שולן").

— 248 —

בענדער

{טיגינאן

יזכור בו

רעדאגירט:
מיכלע ראַזענבאַוס

אַרויסגעגעבן YO‏ די בענדערער לאַנדסלייט
PN‏ יש רא ל מיט דער באַטײליקונג פון
די בענדערער לאַנדסלײט PNR‏ אַמעריקע
תל-אביב — תשל"ה — 1975

דערינערונגען

און

געשיכטלעכבע
רעפלעקסיעס

אברהם DPN‏ (תלזגבורים, חולון)

מיין היימשטאט בענדער

ווען איך וויל אָנהויבן שרייבן די זכרונות ועגן
בענדער באַהערשט מיך א באזונדער שווער געפיל,
ווייל נאָר שרייבן וועגן מיין היימשטאָט, אַזױי וי
איך געדענק זי PD‏ קינדוייז-אָן, ON‏ רויַקע שיין-
געבויטע שטאָט, מיט לאַנגע ברייטע גלייכע גאַסן ;
וועגן די מענטשן, וועלכע ANT PR‏ געקאָנט און די
איינדרוקן װאָס זענען פאַרבליבן TID‏ אַמאָל, ווילט
זיך נישט. אָבער ONT‏ דאָזיקע געפיל פירט Pm‏ צו
א WIV VY‏ װאָס איז דורכגעפלאָכטן מיט “YX‏
שעענישן PP‏ א באזונדערן מין. ONT‏ ברענגט מיך
PR‏ גרויס פאַרלעגנהייט, פאַרשאַפט מיר ווייטיק, פיי-
ניקט מיך ביז PR WA‏ כ'מוז שרייבן וועגן דער
שטאָט מיט קינות -- ווייל דאָס געפיל לאָזט מיך
נישט Pr‏ אָפּזונדערן פון דעם רושם, ONT‏ ס'האָט
אויף מיר געמאַכט בענדער WI‏ דער צוייטער
וועלט-מלחמה, נאָך מיין צוריקקער פון “PDO‏

דער בלוטיקער מבול ont‏ האָט פאַרגאָסן די וועלט
מיט אומשולדיק בלוט, האָט אויך בענדער נישט
אויסגעמיטן און חרוב ונחרב געמאַכט. די נאַצישע
מערדער האָבן אומגעבראַכט די אַלע, וועלכע האָבן
נישט באוויזן פאַרלאָזץ די שטאָט, פאַרן אָנקום PD‏
אומגליק, און פאַרבליבן אין דער אַלטער, איינגעזע-
סענער היים,

כאָטש פיל פון אונדז, געוועזענע תושבים פון בענ-
דער, האָבן געהאַט דאָס גליק איבערלעבן די דאָזיקע
שווערע צייטן און דערצו נאָך אָנצוקומען קיין מדינת
ישראל; כאָטש די שטאָט בענדער עקזיסטירט נאָך,
זי איז אויפגעבויט פון דאָס ניי, און אפשר אפילו
שענער ווי פריער, זענען דאָס נאָר קאַלטע, שטומע
שטיינער, ציגל, זאַמד -- קינסטלעך באַהאָפטן צווישן
זיך ; אָבער וועגן די מענטשן װאָס זענען פאַרשניטן
TNT PRN‏ די נאַצישע מערדער זאָגן OT‏ גאָרנישט.

יזכור און קדיש נאָך מיין שטאָט

צום אָנדענק פון אומקום פון ברידער, שוועסטער,
ONT‏ האָבן געלעבט ביי די ברעגן פון דניעסטער.
װאָס נאָך פון פאַרצייטן, TID‏ טערקישן הער
דורות נאָך דורות, געלעבט אין בענדער.

די שטאָט זיך געדאַכט NON‏ שטענדיקע היים --
די וואַסערן PD‏ דניעסטער געפלאָסן שטיל-שיין.
די גערטנער, די סעדער באַצויבערט די שטאָט,
געוועבט א לעגענדע פון לעבן און מוט.

איצט הייזער צעשטערטע... ערד-בערגלעך... חורבות...
עס הערט Pr‏ א בת-קול, א וויי-געשריי.

-- רוים די פאַרצוקטע נשמות‎ PR שרייען‎ ONT

זיי זוכן אַ תיקון -- ווינד TIN‏ וויי אונדז OT AND‏

עס זאָלן דעם יזכור yor‏ נאָכזאָגן --
וויינגערטנער, סעדער, אַקאַציע, נוסבוים,
אויך בוים פיאָלעטע בלימלעך װאָס טראָגן
דעם ריח ווייט, ווייט-הויך אין רוים,

אַלע, DONT‏ אַלע, זאָלט איר יזכור זאָגן!

-- שטיל פליסן‎ PT דניעסטער מיט‎ PO דער‎ PIN
ביי זיינע ברעגן אַמאָל יוגנט-טרוימען‎

געוועבט און געהאָפט נאָר PP‏ גליק IS‏ געניסן.

יזכור איז IND‏ די לעבעדיקע טייער,

IND‏ קומענדיקע דורות -- זיי זאָלן וויסן,
אַז געשען איז אַמאָל אַ שוידערלעך פייער,
געצונדען PD‏ מענטשן מיט NVM‏ געוויסן...

און צייטן וועלן פאַרגיין, פאַרווישט וועלן ווערן
די אותיות אויף די אויפגעשטעלטע מצבות, PN WI‏
רוים וועלן אייביק שוועבן די נשמות פון די אומ-
שולדיק-אומגעקומענע TN‏ פאָדערן אַ תיקון:

כ'וויל מיין וואָרט זאָל אייביק וועקן,
זאָל דערמאַנען יענע צייטן,
גרויזאַמע, AP‏ שאַנדע-פלעקן,
פול שטעכיק דראָט פון אַלע JOT‏

-- באַװוּסטע‎ ONT מוז דערמאַנען‎ PX
וועגן מענטשן-מאָרד און שוידער,‎
וועגן חורבן-ערטער וויסטע,‎

וועגן אומגליק, בלוט און טרויער.

— 253 —

PNR PN‏ טאָג פון גבורה, שואה
מאַרטירער אַלע דא דערמאָנען
און דעם חורבן תוהו ובוהו,
נשמות וואָס נקמה מאָנעז !

יאַרצייט-ליכטלעך וויל TIPS PR‏
ליכטיק זאָל זיי זיין אין קבר !
מיט וויפל ווייטיק איז פאַרבונדן
לאַנגזאַמער טויט פון יעדן אבר!

כ'וויל poo‏ װאָרט זאָל בראָטן, ברענען
פאַר די הייליקע קרבנות

TIN‏ זאָל אויפטרייסלען PIN‏ מאָנען
חשבון, שטראָף -- אָן שום רחמנות !

IN‏ געדענקען אויף דור-דורות
גישט פאַרגעסן, שטענדיק האסן ‏ --

IND‏ דעם אומגליק, AND‏ די צרות
IND‏ די טויטע אויף די גאַסן...

AND‏ די אומשולדיקע קליינע

עופהלעך אָן זינד, WI‏ ,גרינע"...
AND‏ די טייערע, IND‏ די שיינע..
פאַר זייערע קולכלעך נאָך דינע...

YOON די אומגעבראַכטע‎ AND
פאַרניכטן קראַנקע, שװאַכע,‎ IND
גאַזקאַמערן דערשטיקטע,‎ PNR די‎ IND
די אויסגעמוטשעטע, בלייכע..‎ AND

פאר געהאָנגענע PR‏ שמערצן,

IND‏ באַגראָבענע נישט טויטע,

פאר דערשטיקטע אָן צו קרעכצן,

IND‏ די טויטע -- PR‏ פעלד... פאַרשנייטע.

אין אָנבליק פון חורבן זאָלן מיינע זכרונות זיין א שטילער ,קדיש" PR‏ יזכור פון אַ פאַרווייטיקט PINT‏

פון NX‏ בענדערער תושב, AND‏ די בענדערער קדושים.

די שטאָט

בענדער PT ONT‏ געפונען ביים דניעסטער ONT‏
האָט צוגעגעבן N‏ גרויסע חשיבות אונדזער שטאָט.

די גערטנער PR‏ סעדער האָבן נישט נאָר געשאַפן
IN‏ איינדרוקספולע פרעכטיקע לאַנדשאַפט און צו-
געגעבן שיינקייט, נאָר האָבן PIN‏ געהאט אַ בא-
דייטונג אַלס וויכטיקער מקור פון פרנסה JIN‏ אַלס
נוצלעך דערנערונג-צוגאָב. א געשמאַקער, צאַרטער
ריח פלעגט Pr‏ פאַרשפרייטן PR‏ דער לופטן מיטן
אָנקומען פון פרילינג, ווען די גערטנער “YO TIN‏
דער האָבן pr‏ צעבליט, ווען די לופט איז נאך גע-
wn‏ זויבערזריין PR‏ דער שטויב האָט נאך קין
שליטה נישט געהאַט.

די פרוכטן און טרויבן פלעגט מען עקספּאָרטירן
נישט נאָר YOON PN‏ געגנטן פון דער צאַרישער אימ-
פעריע, JP PIN INI‏ אויסלאַנד.

די אַלע אייגנשאַפטן פון אונדזער שטאָט האָבן
צוגעצויגן פיל באַזוכער PX‏ געשאפן אַ מין לאָקאַלע
טוריסטיק, פון וועלכער פיל איינוווינער האָבן גע-
שעפט צוגאָב-פּרנסה. די שטאָט בענדער פלעגט זומער

אויפנעמען NX‏ גרויסע צאָל געסט -- ווער ס'פלעגט ‏

קומען “Pr‏ באָדן אין דניעסטער, JOIN WN‏ ,פרוכט-
סעזאֶן", אויפן ,טרויבן-סעזאֶן". PIN‏ דעם האָבן “PY‏
זיסטירט PR‏ בענדער אָפּרו:ערטער -- ,באָריסאָווקאַ",

,פּראָטאָגאילאָװקאַ" א"א, װוּ די לופט איז WN.‏
ריין און דער אַרום איז געווען פאַרפלאַנצט מיט
פרוכט px‏ נוסבוימער, בעז--בוימער (סירען).

בענדער איז אַמאָל PIN‏ געווען באַװוּסט, מיט
בלאָטעס אין ווינטער, און װאָלקנס שטויב זומער-
צייט.

ON‏ ס'האָט זיך נאָר אָנגעהויבן דער האַרבסט אזוי
איז אויסגעגאָסן געװאָרן אויף די גאַסן א טייך בלאָטע
ANI TIN‏ די אָנקומענדיקע פרעסט פלעגן אויסלייזן
די איינוווינער פון דעם.

אויב די YONI‏ איז געווען נישט גענוג פאַרפרוירן
פלעגן די וועגענער איינזינקען PI‏ דער OPN‏ פון
ראָד. דעמאָלט איז IND‏ דעם פאָרער געווען -- נישט-
אַהער, נישט-אַהין -- און נאָר מיט זייטיקער הילף
פלעגט Pr‏ איינגעבן באַפרייען דעם װאָגן TD‏ איינ-
זינקעניש.

זומערצייט, אַז א בעל-עגלה האָט געאיילט TR‏
געטריבן די פערד, ONT‏ ער אונטער PT‏ איבער-
געלאָזט א װאָלקן שטויב, TR‏ מען האָט די וועלט
נישט געזען AND‏ זיך. אָבער צוליב אַלע אַנדערע
מעלות האָט מען WON‏ פאַרגעסן וועגן דעם, פשוט

געמאַכט PT‏ נישט וויסנדיק.

= 7806 ה

פילאַנטראָפּישע אינסטיטוציעס

PX‏ בענדער, ווי אין אַנדערע שטעט PN‏ תחום, האָבן
עקזיסטירט פילאַנטראָפּישע אינסטיטוציעס: ,עזרת
חולים", ,מלבוש-ערומים", א יידישער שפּיטאָל און
נעבן ON‏ אַ ,מושב-זקנים". די אויבנדערמאָנטע “ODN‏
טיטוציעס האָבן זיך געהאַלטן אויסשליסלעך אויף
זאַמלונגען און נדבות פון דער באַפעלקערונג, וייל
קיין מלוכה-אונטערשטיצונג איז נישט געווען. זייער
אָפט פלעגט מען איינאַרדענען אָוונטן, בעלער JIN‏
דער איינקונפט איז געגאַנגען לטובת די דאָזיקע “ODN‏
טיטוציעס PR‏ אויף הילף IND‏ נויטבאַדערפטיקע. די
שטיצע איז געווען ווייט נישט גענוגנדיק. ווייל די נויט
איז געווען גרויס און די מיטלען קליינע. מלבוש-ערו-
מים האָט יעדן יאָר, חוץ אַנדערע הילף, באַזאָרגט די
קינדער פון דער תלמוד-תורה מיט ווינטער-קליידונג
און שטיוול.

ס'האָט PIN‏ עקזיסטירט א ,הכנסת-כלה" וואָס איז
געווען אָנגעפירט דורך דעם איבערגעגעבענעם שו"ב
הר' משהלע סווערדליק PX Pr‏ ;הכנסת אורחים",
אָנגעפירט דורך דעם ח' הערש טולטשינער. גאָר א
באַזונדערע PNR‏ וויכטיקע, PNR‏ יענע צייטן, פילאַנ-
טראָפּישע דערשיינונג איז געווען די קיך ביי דער
אַלטער שיל. דאָס איז געווען אַן אויסערגעוויינלעכע
אַרבעט פון פרייוויליקע פרויען, מענער, יינגלעך, מייד-
לעך. זיי מוזן דערמאָנט ווערן מיט גרויס כבוד. ONT‏
איז געווען א שיינע פרייוויליקע אַרבעט PR‏ די שבתים
און יום-טובים. PN‏ הויף פון דער אַלטער שיל פלעגט
מען אַװעקשטעלן גרויסע קעסלעך צום קאָכן געשמאַק
עסן AND‏ נויטבאַדערפטיקע און בעיקר IND‏ יידישע
סאָלדאַטן, וועלכע האָבן זי געפונען PR‏ די מיליטער-
אָפטיילונגען PN‏ בענדערער פעסטונג PR‏ לאַגער. אין
די יאָרן פון דער ערשטער וועלט-מלחמה האָבן זיך
אין בענדער געפונען אַ באַדייטנדיקע צאָל סאָלדאַטן-
יידן. אויף שיינע געדעקטע טישן זענען דא געווען
צוגעגרייט מאָלצייטן YON oT IND‏ האָבן געאַרבעט
פרייוויליק, אָן זוכן ,אויסצייכענונגען", IN‏ ,מיוח-
סים" און ,כבוד-זוכער". YON‏ האָבן געאַרבעט מיט
מסירת-נפש. אַלס יינגל PN ANT‏ גענומען IN‏ אַקטיוון
אָנטייל אין דער אַרבעט פון דער קיך.

קולטור-אינסטיטוציעס, לערן-אַנשטאַלטן

אין בענדער זענען געווען פינף קינאָס, אַ זומער-
טעאַטער בעלאנאָוו, אַ ספעציעלער גרויסער SND ONT‏
עפנטלעכע פאַרלעזונגען PNR‏ טעאַטראַלע פאַרשטעלונ-
גען -- IN‏ אוידיטאָריע, די שטאָטישע פושקינסקי-

ביבליאָטעק (רוסישע), אַ יידישע ביבליאָטעק מיט א
באַדייטנדיקער צאָל ביכער PX‏ דער רוסישער, יידישער,
העברעישער שפּראַכן, א קליינער שטאָט-מוזיי ביי
דער ,זעמסטווא" אא"וו.

PN‏ שטאָט ONT‏ עקזיסטירט א באַדייטנדיקע שול-
נעץ. דריי מיידל-גימנאַזיעס -- די ,קאַזיאָנע", געראסי-
מענקאָ PX‏ בויקאָ, דריי שטאַטישע שולן IND‏ מיידלעך
מיט ,רויטע פאָרמעס", ,גרינע פאַרמעס" DR‏ ,שוואַר-
צע פאָרמעס", אַ ,קאַזיאָנע" גימנאַזיע IND‏ יינגלעך,
רעאַל-שול PN‏ אַ גרויסע ONY‏ פאָלקס-שולן.

די יידישע דערציונג-אַנשטאַלטן זענען באַשטאַנען
פון אַ גרויסער צאָל חדרים מיט דרדקי-מלמדים און
פריוואַטע שולן pr‏ דער רוסישער שפּראַך. זיגבערמאַן,
ריינאָמען, תלמוד-תורה אין דער רוסישער שפּראַך --
טיאָמקין און אַ שול פון לערער ליאַנדרעס. געווען נאָך
אָוונט-קורסן PD‏ דער יידישער ,קולטור-ליגע", Mm‏
עס זענען געווען טעטיק די ה"ה סאָבעל און לייב
גאָרפילד, פּרוזשאַנסקי. ס'זענען געווען PIN‏ פריוואַטע
לערער פון העברעיש -- ה' פוסטילניק א"א.

פאַרשטענדלעך, ONT ONT IN‏ נישט געקאָנט בא-
פרידיקן, אפילו PR‏ יענע צייטן, די פּראָגרעסיוע
יידישע קרייזן, וועלכע האָבן גוט פאַרשטאַנען TR‏
אַלגעמיינע בילדונג וועט די יידישע יוגנט נישט קאָנען
באַקומען PNR‏ די רוסישע פאָלקס- און מיטל-שולן
מחמת דעם אָפּשטאַם PX‏ מאַנגל PN‏ פלאץ. TIN‏ נאָר
א קליינע צאֶל אויסדערוויילטע האָבן זוכה געווען
אָנגענומען צו ווערן PN‏ די רוסישע שולן. ס'האָט
זיך געפילט xX‏ נויטווענדיקייט צו ענדערן די לאגע,
ONT‏ לעבן האָט עס געפאָדערט, WAN‏ די פני העיר
האָבן נישט געקאָנט אויסגעפינען דעם ריכטיקן וועג.

די אָנפירנדיקע אינסטאַנץ פון דער יידישער בא-
פעלקערונג איז געווען דער ,קאַמיטעט", די TN‏
גערופענע פני העיר -- פאַרמעגלעכע מענטשן מיט
x‏ קליינבירגערלעכער פּסיכאָלאָגיע. ONT‏ קולטור-לעבן
איז געווען באַגרענעצט. ס'האָט PT‏ געפילט, TN‏ ס'איז
נויטיק X‏ שטויס, וועלכער זאָל אויפלעבן די דרימ-
לענדיקע פעיקייטן PX‏ אויפוועקן צו אַקטיווער אַרבעט.
ס'האָט געפעלט אַ לערן-אַנשטאַלט פאר יידישע קינדער
װאָס זאָל קאָנצענטרירן yo“‏ דורשטיקע נאָך יידישער
ווי אויך אַלגעמיינער בילדונג, שאַפן א צענטער פון
יידישן נאַציאָנאַלן אַקטיוו, אָנמערקן א ריכט-ליניע TID‏
אַלגעמיינער, יידישער PR‏ רעליגיעזער בילדונג, אָבער
נישט PR‏ די דרדקי-חדרים, וועלכע מ'האָט געדאַרפט
אַרױסשטױסן פון דער שול-נעץ.

PR‏ מוז דערמאָנען דעם חדר מתוקן פון יעקב
לוניעווסקי ז"ל, ווּ ANA PR‏ אויך געלערנט JON]‏
פאַרענדיקן PM‏ שטרענג-רעליגיעזן לערנען ביים אַלטן

— 255 —

מרדכי אלכסנדר ז"ל, װוּ PR‏ האָב באַקומען מיינע
ערשטע קענטענישן פון דקדוק, לויט דעם דורך אים
זעלבסט JOORDIND‏ ,סדר דקדוק". א טייערער זקן איז
ער געווען. מיט גרויס PINT‏ און אַכטונג דערמאָן PN‏
אים. PR‏ וועל קיינמאֶל נישט פאַרגעסן די צייט וועז
PR‏ האָב ביי ON‏ געלערנט. געוווינט האָט ער קעגנ-
איבער דעם רבין, רב משהלע "ל, נעבן דער ני-
געגרינדעטער יידישער פּראָגימנאַזיע.

אין יענע צייטן פלעגט זיך פאַרגנבנען ביי מיר,
טיף-טיף אין האַרצן, אַ ווילן אָנצוקומען אין דער פּראָ-
גימנאַזיע, אָבער דער שולחן ערוך װאָס כ'האָב באַ-
קומען, אַלס מתנה פון דעם אַלטן מרדכי ז"ל, אַלס
אויסצייכענונג פאַר מיין גוטן לערנען, ONT‏ שטאַרק

א

te

ne

eee

a
2

aches

5
re
eee

2

8
א

יי
יל
אי

: :
NR?
i

ee

a

af
ל‎
Se
א‎
ee

ל
Sa‏

SAAN
Sones

אפילו נישט געטראַכט אַז ענלעכע שוידערלעכע, אכ-
זריותדיקע, גרויזאַמע טאַטן ווי דער אומקום (שואה)
קאָנען געשען. אָפּגעלערנט אַ בלאַט גמרא האָט זיך
געדאַכט, אַז דו האָסט מתקן געווען א וועלט PR‏ לאַנג
נאָכן פאַרענדיקן דאס לערנען ONT‏ זיך געפילט א
נויטווענדיקייט צו לערנען אַ פרק משניות, אַרײנקוקן
PR‏ מאמרי חז"ל. דא דאַרף PN‏ דערמאָנען מיט גרויס
דאַנקבאַרקײט PR‏ פאַרערונג דעם טייערן, ערלעכן,
קלוגן משהלע שו"ב סברדליק ז"ל, אַ ייד אַ למדן
ביי וועמען איך פלעג אויסלייען די נויטיקע משנה.
ווען ער איז דערנאָך אָנגעקומען קיין ישראל, ONT‏ ער,
דער רב רבי משהלע סבר, זיך פאַרנומען מיט מחקר
TR‏ טאַקע פאַרפאַסט, חוץ אַנדערע אויסגאָבן, דריי

ל
Suk‏

א ,,חדר מתוקן" PNR‏ דער אָנפירערשאַפט PD‏ רב אברהמ'ל קרייצמאן,
ר' ברוך קאָלקער, חיים גלאַס און זייערע שילער

געווירקט און כ'פלעג דורכקומען מיט מיינע געדאַנקען
-- כ'פלעג ווידער אויפשטיין צו תיקון חצות, קלאָגן
אויפן חורבן בית-המקדש, לויפן Naw‏ פאַרטאָג דורך
פינצטערע, שטילע, פאַרשנייטע גאָסן צום JOON‏ בית-
המדרש, זאָגן תהילים מיט חברה. איך דערמאָן זיך די
פאַרנאַכטן TIN‏ נעכט TID‏ ראשיחודש -- PT WIN‏
די לבנה. ווי אין אַ חלום בין איך דאַן געשטאַנען, וועז
דער אַלטער מרדכי פלעגט זיך צו מיר ווענדן מיט
אַ ,שלום עליכם". כ'האָב געוואָלט פאַרשטיין דעם סוד
app pp‏ העולם PR‏ מענטשן. PN‏ די קינדערשע פאַנ-
טאַזיע Pr ONT‏ צעשפילט, נישט האָבנדיק נאך “YX‏
לייענט זשול-ווערן. ווי גוט PR‏ גרינג איז מיר דעמאָלט
געווען. ONT‏ גלויבן, ONT‏ טיפע גלויבן אין גאָטס װוּנ-
דערבאַרע טאַטן ONT‏ מיך אַזױ באַהערשט, אַז כ'האָב

בענדער, אין וועלכע ער האָט צונויפגעזאַמלט ,פתגמי
חז"ל". א קאָלאָסאַלע אַרבעט ONT ONT‏ געפאָדערט פיל
אָנשטרענגונג, PR My?‏ דעם תלמוד-לאבירינט.

ONT‏ רעליגיעזע לערנען -- שפעטער PIN‏ טיילווייז
אין בית מדרש -- איז מיר צונוץ געקומען, ווען כ'פלעג
באזוכן מיינע באַקאַנטע -- קינדער פון שמואל אבא
סודיט, פרויקע ז"ל און חנה. שמואל-אבא, א ייד אַ למדן,
פלעגט כאַפן א שמועס וועגן N‏ פלוגתא... אָבער ONT‏
לעבן ONT‏ געטאָן זיינס און ביסלעכווייז האָט ONT‏ גאַרן
נאָך בילדונג אין דער יידישער פּראָגימנאַזיע אָנגעהויבן

ווירקן, האָט באַצויבערט PR‏ גערופן. PR‏ עס איז
געשען... איך בין אויך געװאָרן א שילער פון דער
פּראָגימנאַזיע,

-- 256 —

די פראַגימנאַזיע

די עקזיסטירנדיקע לערן-אַנשטאַלטן -- די חדרים
א"א TANT‏ נישט געקענט באַפרידיקן די באַדערפעגישן.
AW? PX‏ 1912 איז געקומען IW‏ ענדערונג PNR‏ דער לאַגע
פון יידישן שולוועזן -- אין דער פאָרם פון אַ יידישער
פּראָגימנאַזיע, וועלכע איז געגרינדעט PNR‏ אָנגעפירט
געווען דורך דעם אומדערמידלעכן לערער גריגאָרי
יאַקאָוולעוויטש שװאַרצמאַן וצבי בן APY?‏ שורצמן) ז"ל,
וועלכער איז אַראָפּגעקומען PP‏ בענדער. די פּראָגימ-
נאַזיע ORT‏ אַרויסגערופן IN‏ אויפלעבונג PNR‏ דער
אָפּגעשטאַנענער שטאָט, װוּ די יידישע באַפעלקערונג
האָט געדרימלט PR‏ יעדער PT ONT‏ פאַרפאָלקומט PN‏
אַלגעמײינער בילדונג, אויף זיין שטייגער.

ס'איז כדאי צו דערמאָנען צום N WWI‏ גרופע “ANID‏
רעסיווע מענטשן -- חובבי ציון, וועלכע האָבן זיך
באַלד געשטעלט צו הילף דעם אומדערמידלעכן ג. י.
שוואַרצמאַן ז"ל. דאס זענען וועלוול ווייסער, ישראל
כלאַנק, משה חכם, צבי כאָלאָדענקאָ, הערש קאָגאַן
אַלעקסאַנדראָוו, פרוזשאַנסקי, דערבאַרעמדיקער WR‏
די יידישע געזעלשאפט האָט באַלד פאַרשטאַנען, אַז די
פראָגימנאַזיע פלאַסטערט דעם AVN‏ פאַר יידישע קינדער
אָנצוקומען PIN‏ די אוניווערסיטעטן און באַקומען “NPN‏
דעמישע בילדונג. גריגאָרי יאַקאָוולעוויטשן איז נישט
גרינג אָנגעקומען PT‏ אַרבעט PN‏ די שווערסטע באדינ-
גונגען PID‏ צאַרישן אַנטיסעמיטישן רעזשים, שפעטער
PR‏ די PD JOM‏ רומענישער אַקופאַציע PD‏ בעסאַ-
ראַביע, ווי PIR‏ קעמפנדיק TYP‏ די פינצטערע,
אָפּגעשטאַנענע יידישע עלעמענטן פון שטאָט. נאָר אַ
דאַנק זיין אומדערמידלעכער און איבערגעגעבענער
אַרבעט איז ON‏ שטענדיק געלונגען אָפּצורופן די
גזירות פון דער הערשנדיקער מאַכט -- בנוגע יידישער
בילדונג בכלל און דער פּראָגימנאַזיע בפרט.

די געוועזענע תלמידים פון דער פּראָגימנאַזיע,
וועלכע זענען פאַרשפרייט איבער INA‏ דער וועלט TN‏
האָבן באַקומען אַקאַדעמישע טיטלען -- דאָקטוירים,
אינזשיניערן, אַדװאָקאַטן JIN‏ פאַרנעמען א בכבודיק
אָרט PR‏ דער געזעלשאַפט -- װעלן מיט מיר זיכער
זיין איינשטימיק, ווען איך וועל זאָגן, אַז אַדאַנק אים
האָבן זיי דערגרייכט הויך-בילדונג. ביי דער געלעגנהייט
וויל PR‏ מאַכן אַ פאָרװוּרף די תלמידים, וועלכע געפינען
זיך אין ישראל, ווייל זיי האָבן נישט אָרויסגעוויזן די
נויטיקע אויפמערקזאַמקייט TIN‏ דאַנקבאַרקייט בעת JOT‏
אָנקומען אין לאַנד און אין זיין קליטה. איך וועל אים
שטענדיק זיין דאַנקבאַר, דעם הויכגעשעצטן צבי בן יעקב
שוואַרצמאן ז"ל. DIN‏ עמעצער JID‏ אונדזער שטאָט
דאַרף דערמאַנט ווערן מיט יראת הכבוד, מיט “PINT‏

באַרקייט -- איז ONT‏ דער טייערער גריגאָרי יאַקאָלעוו-
וויטש שוואַרצמאן, וועלכער ONT‏ געגעבן דער יידישער
יוגנט, אין יענע צייטן, דעם שטויס צו בילדונג.

כדי צו שאַפן געלט-מיטלען IND‏ די נויטבאַדערפ-
טיקע שילער פלעגט די גימנאַזיע איינאַָרדענען אֶָװנטן
מיט א רייכן אינטערעסאַנטן פּראָגראַם. איך פלעג נעמען
אַן אַקטיוון אָנטייל ביים אָרגאַניזירן די דאָזיקע אָוונטן,
באַטײליקנדיק זיך PN‏ די טעאַטראַלע, מוזיקאַלישע DR‏
דעקלאַמאַציע-אויפטריטן. די PINK‏ פלעגן דורכגיין
מיט גרויס דערפאָלג. PR‏ געדענק DIA‏ די פאַרשטעלונ-
גען, די געזונגענע לידער, דעקלאַמאַציעס TN‏ דעם
כאָר-געזאַנג. ביי דער געלעגנהייט וויל PR‏ דערמאָנען
סעני צעכאָוואל, וועלכער פלעגט נעמען IN‏ אַקטיוון
אָנטײל PN‏ די פאַרשטעלונגען. סעני צעכאָוואל ז"ל איז
נאָך זיין אָנקומען PP‏ ישראל באוווּסט געװאָרן OPN‏
באַגאבטער אַרטיסט PR‏ העברעישן טעאַטער ,אוהל".

איך מוז דערביי דערמאָנען אייניקע לערער : PRON‏
באָריסאָוויטש רעזניקאָוו, וועלכער “PT ONT‏ אויסגע-
צייכנט מיט זיינע קענטענישן PN‏ קלוגשאַפט, געוועז
א מלא וגדוש. סאַלאַמאָן איסאַקאָװיטש TIN‏ סאמואיל
יאָקאוולעוויטש גורין -- אַ פילאָלאָג און אויסערגעוויינ-
לעכער קענער פון געשיכטע, רוסישער שפראך און
לאַטיין. מאָטל WO NN ON?‏ שייקעוויטש -- א װוּנדער-
באַרער מאַטעמאַטיקער.

MV AT ה‎ ,

ONT א באזונדער געשעעניש איז געווען‎ AW
,הזמיר", וועלכער האָט געהאַט‎ IND אַנטשטײן פון דעם‎
נאַציאָנאַלן‎ PD א גרויסע ווירקונג אויף דער יוגנט‎
שטאָנדפונקט.‎

Tou בענדער האָבן עקזיסטירט צענדליקער‎ PR
כאָרן א‎ PR שטענדיקע חזנים‎ wn זיי עטלעכע‎ mony
גאַנץ יאָר -- די נייע שיל, סאַדיגורער קלויז. די נייע‎
שיל האָט געעפנט ביים חנוכת הבית מענדל קרעפּאָס-‎
PR אַקטיוון אָנטײל‎ IX ער האָט גענומען‎ Son טער,‎
געזען הענגען‎ PN דעם שליסל האָב‎ AN איר אויפבוי.‎
אַ ספעציעל קעסטעלע,‎ PN סאַלאָן פון זיין וווינונג‎ PR
אַרומגעבונדן מיט א שיינעם בלויען באַנד. איך פלעג‎
אַרײן-‎ PN חברן מיט איסאַק קרעפּאָסטער ז"ל‎ INT זיך‎
קומען צו זיי אין שטוב מיט נאָך חברים. געווען שילן‎
חזנים און ,זענגערלעך" װאָס פלעגן מיטהעלפן‎ wn
די כאָרן זענען שפעטער אַרויסגעקומען‎ ON דעם חזן. פון‎
באוווּסטע, באגאבטע חזנים ווי אהרלע געלפאַנד ז"ל‎
פריער אָנגעפירט מיט‎ PIN ONT לאָנדאָן, וועלכער‎ PN
אַ כאָר, אין וועלכן איך בין געווען דער ערשטער‎
שװאַרצמאַן ז"ל אין‎ FOr סאָליסט (אלט). דער חזן‎

— 257 —

אַמעריקע א"א. PP‏ בענדער פלעגן אַראָפּקומען TT TIN‏
באַזעצן אַ צאָל חזנים ווי דער חזן גורמאַן, וועלכער האָט
געהאַט א שטאַרקע טענאָר-שטימע TIN‏ געדאוונט PN‏ דער
נייער שיל מיט א יאָר-כאָר, אין וועלכן איך האָב גענו-
מען IN‏ אַקטיוון אָנטייל אַלס סאָליסט, דער חזן חייקל
א"אַנד. איין מאָל איז אויך געקומען לייבעלע גלאַנץ ז"ל,
וועלכן מיר JANA‏ געקענט פון זיין ציוניסטישער אַרבעט
אין קישעניעוו.

ביי אונדז PR‏ שטוב איז נגינה געווען אַ היימישע
זאַך. מיר זענען געווען זעקס קינדער -- יינגלעך, און

באַװוּסטן חזן קילימניק ז"ל PR‏ קישעניעווער כאָרדשיל
אויף סינאַפּינאָווסקי גאַס. INT ANT PN‏ פריי געלייענט
נאָטן װאָס כ'האָב געלערנט, לויט דעם װוּנטש TD‏ מיין
פאַטער, ביי דעם חזן גאָלדשטײן ז"ל, אונדזערער א
נאָענטער שכן. PNR‏ יענער PIN PN ANT OM‏ אָנגע-
הויבן זיך לערנען שפילן פּיאַנאָ ביי חיים שאכנאָווסקי
ז'ל, א גרויסער קענער PP‏ פּיאַנאָ-שפּילן. ער איז
געווען באַװוּסט PN‏ בענדער אַלס טובי שאכנאָווסקיס
זון, אָדער ווי מען פלעגט ON‏ רופן -- טובי חזן. אָבער
טראָץ די אַלע באַמיוּנגען, מבינות און ליבע צו מוזיק

בענדערשר So‏ , הזמיר"

yor‏ האָבן גוט געזונגען. Pm‏ פאָטער שלמה חייט ז"ל
אָדער ווי מען האָט אים גערופן, שלמה-וועלוול ליטוואַקס
(מיין זיידע איז געווען פון ליטע) איז געווען א מנגן
און געדאַוונט PR‏ דער נייער שיל ביז PT‏ פריצייטיקן
טויט. די זמירות פרייטיק-צו-נאַכט NYA PN‏ די סדרים
פּסח זענען געווען IX‏ אויסנאַם PIN‏ האָבן צוגעצויגן די
אויפמערקזאַמקייט פון די אַרומיקע שכנים, וועלכע
פלעגן שטיין ביי די פענצטער, כדי IS‏ הערן ONT‏ שיינע
געזאַנג. ANT PN‏ פאַרמאָגט אַ שטאַרקן אַלט. צווישן
זינגער ONT PT ONT‏ גערעכנט אַלס דער ערשטער
(אין בענדער און אַפילו אויסער בענדער) PIN‏ כ'האָב
געהאַט גרויס דערפאָלג. מיינע סאָלאָ-נומערן ,ומי
שנותנים נר למאור", Pd,‏ כסאך מאז", ;ומפני
חטאנו גלינו מארצנו" DR‏ אַנד. האָבן געהאט אַ Ow‏
און מען פלעגט זיי נאָכזינגען. גאָר אַ גרויסן דער-
פאָלג PR ANT‏ געהאט בעת א קאַנצערט PN‏ דער
,בלאגאָראָדנע סאָבראַניע" PN‏ קישעניעוו, איינגעאָרדנט
TIN‏ מיט דער באַטײליקונג פון דעם באַװוּסטן חזן JID‏
בודאַפּעשט -- טקאָטש ז"ל. קישעניעוו איז געווען אַ
שטאָט מיט מבינים TN‏ קענער פון נגינה. INI‏ דעם
קאָנצערט PR PIA‏ אָנגענומען געװאָרן IND PNR‏ פון

TN‏ טראָץ מיין דערפאָלג ONT‏ חזנות, אַלס קאַריערע,
מיך נישט באַצויבערט און נישט צוגעצויגן. ביי מיר
האָט PT‏ געשאַפן אַ מיינונג, אַז דער שליח ציבור DR‏
די מתפללים זענען פאַרשידנאַרטיקע TIN‏ זיי די מתפל-
לים וועלן קיינמאֶל נישט אויפנעמען PR‏ דורכדרינגען
זיך מיט די הויכע געפילן ONT‏ דער mow‏ ציבור לעבט
איבער בשעת ער בעט פאר OT‏ מיין מיינונג איז געווען,
IN‏ ביי דעם רוב מתפללים איז ONT‏ א ,פליכט" TIN‏ נישט
קיין דערהויבן געפיל.

PR‏ דערמאָן זיך ווען Sad‏ גלאַנץ ז"ל האָט ;געזאָגט
סליחות" אין דער נייער שיל און שטאַרק אויסגענומען
ביי די מתפללים. האָט אים JOS]‏ דאַוונען הערש קאָגאַן
ז"ל, דער אָנפירער PP‏ דער ציוניסטישער אַרבעט PN‏
בענדער א פרעג געטאן: ANT,‏ מיר נאָר לייבעלע, ווען
דו האָסט אויסגעזונגען מיט NIN‏ שיינעם, פול מיט
געפיל די ווערטער ,רצה עתירתם בעמדם בלילות" און
האָסט איינגעלייגט וועלטן נאָך א מאֶל: ,באוויליג
זייערע תפילות ווען זיי שטייען PIN‏ בעטן ביינאַכט" TIN‏
נאָך א מאָל, TR‏ מיר האָט PT‏ געדאַכט IN‏ הקב"ה וועט
דיר באַלד ענטפערן ,איך באוויליג' -- ANT‏ מיר, האָסטו
טאַקע PT‏ געפונען PNR‏ עקסטאַז TID‏ פאַרגעסנקייט,

-- 258 —

אויסגעטון PP‏ ערדישקייט PR‏ נאָענט צו דער שכינה?"...
איך גלויב, אַז לייבעלע גלאַנץ ז"ל האָט אים געענטפערט
אַזױ ווי ANT PR‏ געטראַכט: אַז דער שליח ציבור איז
אין יענעם מאָמענט וייט פון ערדישקייט, אָבער די
מתפללים זענען, להיפוך, ווייט פון NTR‏ געפיל, ווייל
על פי רוב פאַרשטייען זיי אַפילו נישט דעם טייטש TD‏
די תפילות,

ONT‏ אָנטשטיין TD‏ דעם IND‏ ,הזמיר" איז במילא
נישט געווען קיין אויסערגעוויינלעכע דערשיינונג, ווייל
ווי איך האָב פריער אָנגעוויזן, זענען געווען YON‏ נוי-
טיקע אומשטענדן און די נויטיקע זינגער און מבינים-
אנטיילנעמער. ס'האָט נאָר געפעלט א שטויס. און דעם
שטויס האָבן געגעבן די ברידער בענדערסקי ז"ל.
איינער PD‏ זיי האָט געלערנט אין דער רעאל-שול.
אָנגעפירט מיטן ,הזמיר" ONT‏ דער באוווּסטער און
באַגאַבטער דיריגענט פיני פערציוק ז"ל. PN‏ כאָר
,הזמיר? האָבן אָנטייל גענומען שילער, שילערינס,
פראַפעסיאָנעלע זינגער. דא דאַרף מען דערמאָנען
דעם באוווּסטן OND‏ -- װאָלאָדיאַ קראַסילשטשיק --
וועלכער איז אגב געווען א שטיקל pes‏ לערער
פון מוזיק PR‏ דער גימנאַזיע שװאַרצמאַן, די “JO‏
נאָרן פון די כאַרדשילן און PIN‏ מיר. דער ציל איז
געווען שאפן א יידישע נאַציאָנאַלע שטימונג דורך
דורכפירן אָװונטן מיט א רייכן פּראָגראַם פון יידישע
און העברעישע פאַלקס-לידער, פאָרלעזונגען, פיעסעס
אא"וו. די WANN‏ זענען געווען אָרגאַניזירט PR‏
אויסגעפירט אויף דעם בעסטן און שענסטן אופן.
וואַרשאויסקיס (ז"ל) לידער האָבן פאַרנומען ONT‏ ערשטע
אָרט PR‏ פּראָגראַם און זיי האָבן זייער אויסגענומען :
,דאָרטן אונטער דעם בוים", pop»‏ אלף WR‏ ;אַ ליד TID‏
פּאָגראָם", , אינקוויזיציע" א"א. כדאי צו דערמאָנען, IN‏
פון דעם ,הזמיר" איז שפעטער באַװוּסט געװאָרן די
אָנטיילנעמערין זינאַ פיסטראָוואָ, וועלכע ONT‏ פאַרמאָגט
א שטאַרקע סאָפּראַנאָדשטימע. די JINN‏ האָבן געטראָגן
אַ היימישן כאַראַקטער, PR‏ אַ וואַרעמער יידישער סביבה.
עס געדענקט PT‏ גוט, כאָטש עס זענען פאַרגאַנגען פיל
יאָרן, די אויפטריטן פון זינאַ פיסטראַווא און מישא
פאָסטאַן ז"ל מיט ow,‏ שועלים יש" -- עס איז געווען
װוּנדערבאַר.

אין דער צייט פון דער רעװאָלוציע האָט דער
שרייבער פון די שורות געגרינדעט אַ קליינעם אַרקעס-
טער אַלס פיליע פון דער געזעלשאַפט ,יידישע פאָלקס-
מוזיק", אָבער מיטן אָקופּירן בעסאַראַביע דורך רומעניע
איז אַלץ זיך צעפאַלן,

געווען אין בענדער נאָך אַ ליבהאַבער-טעאַטער-
טרופּע מיט יוסקי (יאָסקע) גאָלד בראש. ס'האָבן אָנטײל

גענומען דאָרט אויך די ח"ח חרושטש, קאניבערלאצקי,
אליק שטיין א"א.
24

די זכרונות, וועלכע איך האָב דאָ געבראַכט נעמען
אַרום א תקופה ביזן AN?‏ 1924, ווען כ'האָב חתונה
געהאַט מיט חוהלע ראַבינאָויטש פון דער שטאָט קאהול
(דרום-בעסעראַביע). ONT‏ איז געווען Ny‏ ראָמאַן", וועל-
כער האָט PT‏ אַנטװיקלט nya‏ חוהלע פלעגט אַראָפּקומען
יעדן זומער אויף וואַקאַנסן צו PN‏ שוועסטער YOR‏
קרעפּאָסטער (װאָלאָדיע קרעפּאָסטערס פרוי), אויף
קאָמענדאַנסקי גאַס, ביים סוף אַלעקסאַנדראָווסקי. זי
האָט דעמאָלט געלערנט אויפן מעדיצינישן פאַקולטעט
ON? PN‏ מיינע חברים PNW‏ חברטעס : חמא שטראַטמאַן,
איסאַק קרעפּאָסטער, פיני שרייבמאן, מויסעי שטיפעל-
מאַן (דערטרונקען PR‏ דניעסטער), שורא גייסער,
קלאַראַ פינקעלשטיין א"א איז אַ פריילעכע יוגנט-
געזעלשאַפט געווען. PR‏ 1924, נאָך דער חתונה, בין איך
איבערגעפאָרן וווינען PR‏ קאהול (קאגול). אייגנטלעך
האָב PN‏ פאַרלאָזט די שטאָט אָנהויב 1921, ווען כ'בין
איינגעלאַדן געװאָרן אַלס לערער פון דער טאַרוטינער
העברעישער גימנאַזיע צו לערנען אַלגעמיינע לימודים
אין דער העברעישער שפּראַך, אויף א יאָר צייט. דערנאָך
אַװעק PNR‏ מיליטער-דינסט pp‏ ראָמאַן, PR‏ דער
רעזערוו-אָפיציר-שול. נאָכן פאַרענדיקן ONT‏ מיליטער-
דינסט, אין יאָר 1923, האָב איך געאַרבעט אַלס געהילף-
בוכהאַלטער ביי שמואל קליינער ז"ל, ביז דער חתונה
אין 1924,

געקומען קיין קאהול האָב איך זיך געוויינלעך “oy‏
געוואַרפן מיטן גאַנצן ברען PN‏ געזעלשאַפטלעכער
אַרבעט -- שטאַטישע-ציוניסטישע PA MIN‏ 1940, ווען
בעסאַראַביע האָט PT‏ אומגעקערט צוריק IS‏ רוסלאַנד,
OND ONT‏ סאָװויעט-רוסלאַנד. און דאָ הויבט PT‏ אָן גאָר
אן אַנדער קאַפּיטל. אַ קאַפּיטל פון שווערע איבערלע-
בונגען, יסורים, צער PR‏ נעזונד.

ביים אָנקומען פון דער סאַוויעטישער מאַכט קיין
קאהול בין איך נישט געווען אין שטאָט, ווייל איך בין
געווען מאָביליזירט אין דער רומענישער אַרמײ. דערנאָך
האָב PR‏ זיך שוין קיינמאָל נישט אומגעקערט PP‏
קאהול, Son‏ ס'װואָלט מיך געקאָסט די פרייהייט PIN‏
כ'בין פאַרבליבן PR‏ בענדער, JONI‏ באפרייען זיך JID‏
דער רומענישער YOR mw‏ ציוניסטן-אַקטיוויסטן TX‏
געזעלשאַפטלעכע טוער זענען אַרעסטירט געװאָרן JIN‏
נאָך אַ קורצער צייט פאַרשיקט געװאָרן קיין סיביר און
אַנדערע ערטער אויף צפון. כמעט YOR‏ זענען אומגע-
קומען, תהי נפשם צרורה בצרור החיים. איך וויל נישט
אָנגעבן קיין נעמען, ווייל אפשר PR Syn‏ דורכלאָזן
עמעצן. אָבער דער גורל האָט געװאָלט, אַז PR PIN‏

— 259 —

זאָל נישט פאַרמיידן סיביר, אָבער PNR‏ גרינגערע
אומשטענדן.

PR‏ יאָר 1941 איז אויסגעבראָכן די צווייטע וועלט-
מלחמה. PR‏ מענטשן האָבן אָנגעהויבן וואַנדערן, TIN‏
בתוכם, PR‏ מיט מיין פאַמיליע. ONT‏ אויסברעכן TID‏
דער צווייטער וועלט-מלחמה האָט אַפגעשטעלט די
רעפרעסיווע מאָסמיטלען פון דער סאָוויעטישער מאַכט,
ווייל ס'איז געוואָרן X‏ צעטומלעניש -- מענטשן זענען
נישט WWI‏ אַרויסגעריסן געװאָרן פון זייערע וווינערטער,
נאָר פאַמיליעס זענען Pr‏ צעפאַלן בשעת דעם ווילדן
געיעג קיין טיף רוסלאַנד, כדי אויסצומיידן פאַרבלייבן,
חלילה, ביים דייטש. PR PR‏ מיין פאַמיליע זענען
אָנגעקומען קיין צפון-קאַװקאַז, װוּ מ'האָט מיך מאָבי-
ליזירט אין דער סאַוויעטישער אַרמײ און אַװעקגעשיקט
אויף דעם ראָסטאווער פראָנט TID PX‏ ראָסטאָוו הינטער
סטאַלינגראַד. PN‏ בין געווען אַ קאָמאַנדיר פון א YOM‏
פאָן"-אָפּטײילונג PT ANT PR‏ אויסגעצייכנט מיט מיין
אָפּטײלונג PX‏ דערפאַר באַקומען 2 JONT‏ אורלויב TIN‏
PIN‏ פאַרשידענע אויסצייכענונגען. אָבער TW‏ פאָרט
מען און WI‏ איז מיין פאַמיליע? PR‏ האָב פאַרלוירן
די פאַרבינדונג מיט איר. דא קומט מיר צו הילף אַ
צופאַל. PR‏ בין PNR PON‏ צימער אויפן ברעג PID‏ דער
װאָלגא, װוּ מ'האָט געבראַכט די פּאָסט JIN‏ צו מיין
גרויסער פרייד האב PN‏ געפונען א פּאָסט-קאַרטל פון
מיין פאַמיליע. מ'קאָן Pr‏ פאָרשטעלן די פרייד ווען PR‏
בין אָנגעקומען אומגעריכט I‏ מיין פאַמיליע. אָבער
דאָס אָפּפאָרן צוריק ליגט מיר נאָך אין זכרון -- ווען
מיין טייערע, אומפאַרגעסלעכע מאַמע, PT ONT‏ מיט
מיר געזעגנט אויף דעם שיידוועג און אַזױ געוויינט, אַז
כ'קאָן עס עד היום נישט פאַרגעסן... אַך, ווי ריכטיק
עס איז IN‏ ,א מאַמע איז פאַראַן WI‏ איינע PIN‏ דער
וועלט"...

איך וועל נישט באַשרײיבן מיין וואַנדערן ביז איך
בין אָנגעקומען PNR‏ מיין איינהייט PP‏ סטאַלינגראַד,
ווייל דאָס װאָלט פאַרנומען א סך צייט PR‏ פּלאַץ, איך
וויל נאָר באַמערקן ONT IX‏ מזל האָט מיר צוגעשפילט
װאָס pa PR‏ געבליבן לעבן, ווייל דעם גאַנצן AVN‏ ביז
סטאַלינגראַד PN INT‏ געהאַט אויסצושטיין אָן אַ ONS‏
שווערע באָמבאַרדירונגען פון דער דייטשער אַװיאַציע.

געקומען קיין סטאַלינגראַד האָב PN‏ געטראָפן א
לאַגע PR‏ מיין איינהייט -- ווי JONI‏ באַגראָבן N‏ טויטן.
פון מיין אָפטיילונג ON‏ איז באַשטאַנען פון כמעט 80
מענטשן -- אַ טייל יידן -- זענען פאַרבליבן כמעט אַ
דריטל. די איבעריקע, אַזױ ONT‏ מען מיר דערציילט
שטאַמלענדיק, האָט מען ערגעץ אַװעקגעפירט, מען זאָגט
אַז קיין סיביר. INT PN‏ פאַרשטאַנען, IN‏ מיין מזל איז
WN‏ געווען OND‏ כ'האָב זיך געפונען PR‏ אורלויב,

WAIN‏ אַזױ IWIN‏ אַנדערש -- סיביר ONT‏ מיך נישט
אויסגעמיטן. PIN ANT PN‏ פאַרשטאַנען, IN‏ נאָכדרינגען
זיך װאָס איז געשען איז איבעריק.

JONI‏ פאַרענדיקן די גרויסע שלאַכט ביי סטאַלינגראַד
איז עפּעס געשען אַזוינס -- נישט צום פאַרשטיין --
מ'האָט צענויפגעזאַמלט אַ גרויסע צאָל יידן, אוקראינער,
ווייסרוסן, רוסן א"א, צוגעשטעלט IS‏ א ,סאַָסטאוו" מיט
משא-װאַגאָנען... און PP‏ סיביר. פאַרװאָס ? IND‏ ווען ?
נישט געווען קיין פרעגן. מיר זענען אָנגעקומען, נאָך
לאַנגע מאַטערנישן, קיין סיביר : באַזעצט אין אַ "NINA,‏
wn “PNT‏ הילצערנע באַראַקעס, מיט JN‏ אַרמײ-
דיסציפּלין און באַשטימט געװאָרן צו אַרבעטן ביים
איינריכטן די צווייטע קאָלע-ליניע, פון דער טראַנס-
סיבירער אייזנבאַן-ליניע, PR‏ די ערטער WMT‏ די צויי
קאָלעס האָבן נישט עקזיסטירט. דאָס פעלן פון דער
צווייטער קאָלע-ליניע האָט פארשווערט די באוועגונג,
בפרט, אין מלחמה-צייט און ערב דעם עפענען דעם
יאַפּאַנישן פראָנט, PIN‏ דעם ווייטן מזרח.

נאָך, בערך, פיר יאָר בין איך באַפרייט געװאָרן. דרך
אגב, PK‏ סיביר PT PN ANT‏ דערװוּסט די סיבה JID‏
מיין וויילן דאָרט. אַזױ האָט געװאָלט אַ צופאל. דער
צופאַל איז געווען א גניבה פון פוטער TIN‏ קאַרטאָפל
וואָס מ'האָט געגנבעט און PM‏ געװאָלט אָריינמישן,
ווייל דער פּאֶליטרוק האָט Pr‏ צו מיר געווענדט DR‏
געזאָגט TR‏ ,פוטער און קאַרטאָפל זענען געשמאַק, אָבער
צוגעמישט מיט ציוניזם איז INI‏ געשמאַקער". איך INT‏
pr‏ שטאַרק פארווונדערט, וייל PR‏ בין געווען
פאַרעכנט צווישן די ערלעכע מענטשן PN‏ פּלוצעם..
דער מיליציע-פּאָלקאָװניק (קאָלאָנעל) ONT‏ מיר אָבער
געזאָגט : ,דער פּראָקוראָר רעדט נאַרישקייטן. דו ביסט
נישט אַזאַ, דו ביסט אַן ערלעכער, פיינער מענטש. האָב
נישט קיין מורא, ס'וועט דיר גאָרנישט געשען. כאָטש
מ'האָט מיר געהייסן PT‏ אָריינזעצן PRY Wy PR‏
ביז דו וועסט זיך מודה זיין". און א דאַנק גאָט, איך
בין אָפּגעקומען נאָר מיט שרעק. PT ONTO‏ טאַקע
אַרויסגעוויזן, IN‏ די מאַכט PT ONT‏ איבערצייגט PN‏
מיין ערלעכקייט און מיר איז טאַקע גאָרנישט געשען.

נאָכן באַפרייען PP PT‏ סיביר PN ANT‏ געמאַכט א
טעות Tom UNA ONT‏ געקאָנט קאָסטן פיל. TIN‏ געשעז
איז פאָלגנדעס :

פון סיביר האָב איך זיך צוריקגעקערט קיין בענדער
ONT TIN‏ איז געווען מיין טעות. ווי די שטאָט האָט
אויסגעזען האָב PN‏ שוין באַשריבן, אָבער די מאַכט
האָט PT‏ ווידער אָנגעהויבן ,דערנענטערן" צו מיר און
אויפגעמישט ONT‏ גאַנצע קאַפּיטל ציוניזם, יידישע
פּאַרטײ, קאַנדידאַט OM‏ פּאַרלאַמענט פון דער יידישער
פאַרטיי און צוגעלייגט דערצו, אַז PA PR‏ א ,וורע-

- 260 —

דיטיעל" (שעדיקער) און עס האָט Pr‏ אָנגעהויבן א
,פרעגעניש" TIN‏ א ,זאָגעניש". ANT PN‏ פאַרשטאַנען,
אַז איך PI‏ דאָרט איבעריק און, היות, PR‏ בין נאָך
פריי דאַרף PR‏ זיך רירן PD‏ אָרט. WAX‏ וווּהין? מיר
איז געקומען צו הילף אַ גוטער פריינט -- ז. ש. ז"ל,
ער ONT‏ מיר געראַטן פאָרן PP‏ ריגע, די הויפטשטאָט
פון לאַטװיע (לעטלאַנד). ריגע אַלס הויפטשטאָט איז
געווען א רעזשים-שטאָט און צושרייבן א ניי-אָנגעקו-
מענעם איז כמעט נישט געווען מעגלעך. IN WAN‏ מעז
האָט געפונען אַרבעט PX‏ אַ וווינפלאץ -- איז גרינגער
געווען צו ווערן צוגעשריבן. און אַזוי איז געשען מיט
מיר -- INA PR‏ געפונען אַרבעט אַלס אַ פאַכמאן PN‏
בוכהאַלטעריע, אַ קליין צימער און באַקומען דאָס רעכט
צוצושרייבן זיך אַלס שטענדיקער איינוווינער פון ריגע.
PN INT INT‏ אַרױסגעפאָדערט PM‏ פאַמיליע.
אָבער ווייזט אויס, IN‏ די יסורים און די איבערלע-
בונגען האָבן געווירקט PA PNR PR‏ געפערלעך קראַנק
געװאָרן, אָפּגעלעגן PN‏ שפּיטאָל אַ שטיק צייט TIN‏ א
דאַנק גאָט, אויסגעהאַלטן און געזונט געװאָרן. ONT‏ האָט
געוויינלעך פאַרשאַפט פיל ליידן מיין חוהלען PR‏ מיין
טייערער מוטער ז"ל, וועלכע האָט זיך אויסגעטענהעט

מיט דעם רבונו של העולם און ox‏ פאָרגעלייגט א
poy‏ -- אַוועקגעבן מיר אירע יאָרן... PN‏ מוז INI‏ אַ
מאָל און WWI‏ א מאָל זאָגן, אַז מיין מאַמע איז געווען
נישט נאָר ,איינע אויף דער וועלט", נאָר אויך די
;בעסטע אין דער וועלט" ת. נ. צ. ב. ה. זאָל ONT‏ זיין
מיין אייביקער קדיש, טייערע מאַמע !

צום סוף וויל STANT PNR‏

בענדער, בענדער, דו עקזיסטירסט און וועסט עק-
זיסטירן : אָבער קוק זיך אַרום, עס פעלן דיר פיל, פיל
איינוווינער, פּאַרשווונדן די אומשולדיקע אויף אייביק.

סעדער, גערטנער אקאציע, בעז TN‏ אַנדערע גע-
וויקסן ! איר זאָלט בעת אייער בליונג PX‏ פרילינג, טריפן
מיט מערערע טרערן, זיך אויסמישן מיט דעם טוי, כדי.
צו דערמאַנען די אומשולדיק אומגעקומענע, וועלכע
האָבן אַמאָל TON‏ געצערטלט !

pw‏ דניעסטער! נעם PN‏ די טרערן װאָס טריפן
פון אונדזערע אויגן. טראָג OT‏ און צעגיס זיי PN‏ ימים
און אָקעאַנען. זאָלן זיי זידן און רוישן און דערמאָנען
דער מענטשהייט אירע אומווירדיקע טאַטן און IN PT‏
אייביקע מצבה IND‏ די אומשולדיק אומגעבראַכטע !

— 261 —

דוד כרמל (נִיריאֶרק)

אונדזער שטאט

אונדזער שטאט בענדער, PN‏ בעסאַראַביע, איז
געלעגן צווישן די שטעט קישעניעוו PR‏ אָדעס. אין
שטאָט איז געווען אַ לאַנגע אייזערנע בריק איבערן טייך
דניעסטער, א תפיסה, קאַזאַרמעס פאר זעלנער און א
גרויסע פעסטונג, געבויט נאך אין די צייטן פון דער
טערקישער הערשאַפט, וועלכע האָט געהאַט שליוזעס
און ברייטע קאַנאַלן, כדי זיי זאָלן, DIN‏ נויטיק, פאַר-
פלייצן אַלץ און דער שונא זאָל איר נישט קאָנען
אייננעמען.

דער בענדערער האפן האָט זיך געפונען נעבן דאָרף
וואַרניצע, IN‏ די טערקישע אַרבעטער (;באַניבאָקעס?)
פלעגן טראָגן PIN‏ זייערע פלייצעס 7-פודיקע זעק מיט
תבואה, אָנלאָדן זיי אויף באַרזשעס (ביי אַ הונדערט
וואַגאן יעדן ANY‏ און INT‏ פלעגן זיי שווימען דורכן
דניעסטער, ביז דער עסטרייך-אונגאַרישער גרענעץ.

די קאָמיסיאָנערן PD‏ האפן זענען געווען ר' הירש
גאָלריס און ר' אברהם וויסער. קאָמיסיאָנער JID‏
פּאַסאַזשיר-שיפן װאָס TANT‏ קורסירט צווישן מאָגילעוו-
פּאָדאָלסק, בענדער, מאַיאַק TIN‏ אַקערמאַן איז געווען
ר' בעני קליימאַן. א טייל סוחרים פלעגן ברענגען “PONT‏
קלעצער אַזש פון די וועלדער פון גאַליציע DX‏ עסטרייך
TIN‏ זיי פלעגן אָנקומען געבונדענע מיט שטריק. דעמאָלט
פלעגט מען זיי זעגן אויף ברעטער און שינדלען.

זומער, ווען ס'האָט אָנגעהויבן טאָגן האָבן כאָכאָלן,
װאָלעכן און בולגאַרישע פויערים PD‏ גיסקע, מאַלאַיעשט,
פאַרקאַן, קיצקאַן, טערניווקע, בוטאַר, טאַשליק, ספעיע
PX‏ וואַרניצע געבראַכט צו פאַרקויפן עופות, אייער,
תבואה, פרוכטן PR‏ וויינטרויבן.

יונגע פויערים, וועלכע האָבן געאַרבעט MA‏ די וויינ-
טרויבן-סוחרים פלעגן מיט די באַרוועסע פיס טרעטן
אויף די וויינטרויבן PR‏ אויסקוועטשן דעם זאַפט, ONT)‏
מען פלעגט אָריינגיסן PR‏ פעסער. רעליגיעזע יידן
פלעגן POR‏ מאַכן וויין, נישט געשטרויכלט I‏ ווערן
TID‏ ,נסך".

די בענדערער שניט-און גאַלאַנטעריי-סוחרים פלעגן
מוצאי-שבת דינגען ביי בעלי-העגלות װאָגנס, זיי אָנלאָדן
מיט סחורות, “PIN‏ איינפאַקן ברעזענטן, ביידלעך, שטריק
און הילצערנע פלאָקנס PT PX‏ אַװעקלאָזן צו די ירידים
PR‏ פאָקראֶוו, בובעי, איינשיקראַק, װאַלאַנטיראָװקאַ,
אַרציז, טשימישליע און ראָמאַנענקאָ. טייל MT PH‏ פלעגן

נאָר פאָרן דריי מאָל N‏ יאָר -- צום טיראַספּאָלער יריד
PN WIN‏ דער דייטשער קאָלאָניע סולטס PR TIN‏
לינוויי,

בענדערער מנהיגים

הרב ר' אריה-לייב ווערטהיים TR‏ מיין עלטער-זיידע,
דער שוחט ר' עזריאל-משה איידלמאן האָבן אין 1880
געוווינט PR‏ פישאָן. TWN ,1812 PN‏ בעסאַראַביע איז
אַריבער צו רוסלאַנד האָט די בענדערער קהילה, לויט
דער רעקאָמענדאַציע PD‏ אַפּטער רב, מחבר JID‏ ספר
,אוהב ישראל", אויסגעקליבן אַלס רב ר' אריה-לייב
ווערטהיים ; WAX‏ ער איז מרוצה געווען אָנצונעמען די
שטעלע מיטן ONIN‏ אַז דער שוחט זאָל זיין מיין עלטער-
זיידע PR‏ מען זאָל ביידע משפחות געבן, YTV?‏ איינע,
אַ הויז איינס נעבן אַנדערן. ביידע משפחות האָבן זיך
דאַן באַזעצט PN‏ בענדער.

דער צדיק הרב ר' איציקל, הר' אריה-לייבס אייניקל,
האָט איבערגענומען דעם NOD‏ הרבנות PR‏ 1875. ער
האָט INT‏ אויפגעבויט אַ גרויסע קלויז מיט דער הילף
פון נכבדי העיר. פון דרויסן ONT‏ דער בנין PT‏ נישט
אונטערשיידט PD‏ אַנדערע בתי-מדרשים. אינעווייניק
זענען די ווענט געווען געמאָלט מיט אײלפאַרב. אויף
PR‏ װאַנט אויסגעמאָלט דער כותל-המערבי: אויף אַ
צווייטער -- אַלערלײ פרוכטן פון ארץ-ישראל ; אויף
דער דריטער -- צוויי PI‏ טראָגן אויף א שטאנג א
צווייג מיט גרויסע וויינטרויבן, די זעוּנג װאָס צוויי TID‏
די 12 מרגלים JANG‏ געבראַכט צו משה רבנו; אויף
דער סטעליע, pr‏ קיילעכדיקע ראַמען, אויסגעמאָלט די
מזלות און די נעמען פון די 12 שבטים.

ר' איציקל, חוץ דעם ONT‏ ער איז געווען רב, איז ער
געווען אַ ,גוטער ייד", אַ צדיק מיט חסידים און געהאַט
זיין חדר מיוחד, AN‏ ער האָט געלערנט תורה, גענומען
קוויטלעך, געגעבן ברכות און געטיילט קמיעות. ער איז
געוואָרן דער ראש-הקהל, PNR‏ זיינע הענט האָבן זיך
געפונען די צדקה-אינסטיטוציעס -- ,עזרת חולים",
,עזרת-נשים", ,הכנסת-כלה" PR‏ ,מעות חיטין".

PNR‏ יאָר 1880 איז פאַרברענט געװאָרן די באָד. ר'
איציקל האָט מיט קהלס הילף אויפגעבויט אַ נייע. אַלס
ראש-הקהל איז די IND‏ פאַרשריבן געװאָרן PT PIN‏

— 262 —

נאָמען, ווייל ביי דער רוסישער רעגירונג האָט, לויטן
געזעץ, נישט עקזיסטירט PP‏ יידישע קהילה PX‏ ס'האָט
געהייסן : ;אָבטשעסטװאָ פּאַסאָביע בעדנים".

אַ טייל קהלשע פירער, מיטן נדבן ר' איצי ניסענבוים
בראש, האָבן פּראָטעסטירט קעגן ר' איציקלס אָנפירן
מיט קהלשע געלטער. אַ נייע קהילה האָט איבערגענומען
אַלע צדקה-אינסטיטוציעס, פאַרהאַלטן די שכירות ND‏
ר' איציקלען און PT‏ זון ר' שליאָמקע אויף +1 יאָר,
און זיי האָבן געלעבט אין דחקות.

ר' איציקלס גבאי איז געווען ר' נחמן קישיניאָווסקי,
א גרויסער למדן, פון די חסידי-חב"ד. ער האָט דערצויגן
por‏ אייניקל לייבל (געבליבן אַ יתום צו 5 יאָר). לייבל
איז געווען מיינער א קרוב. ער PM TR‏ ברודער
בערקע האָבן געלערנט PR‏ קישעניעווער ישיבה. מיין
ברודער, נאָך דער חתונה, איז געװאָרן רב PNR‏ פעש-
טעראוו, געווען שוחט PN‏ אָדעס, בעת דער סאוויעטן-
מאַכט. ר' Sad‏ קישיניאָווסקי PT ONT‏ באזעצט אין
שוועדן, װוּ ער ONT‏ דערצויגן א דור באוווּסטזיניקע
יידן. פאַרן טויט באַזוכט מדינת ישראל און דער פרע-
זידענט זלמן שז"ר ON ONT‏ אויפגענומען מיט גרויס
Tap‏

מיין זיידע, ר' לייזער קישיניאָווסקי, שוחט TH DR‏
TID‏ טיראַספּאָל און PT‏ חבר, ר' פנחס מינקאָווסקי, --
חזן פון דער אַדעסער-בראַדער שיל, ביידע הייסע
חסידים, פלעגן שאַפן אייגענע חסידישע ניגונים פאר
זייער רבין ר' איציקלען. מיין צווייטער זיידע, ר' חיים
הירש איידלמאַן, שוחט פון בענדער, כאָטש ער איז
געווען אַ גרויסער VON‏ פונעם סאַדיגורער רבין, איז
געווען בעל-תפילה, אַ JO‏ יאָרן, אין ר' איציקלס קלויז.

ר' איצי איז געווען אַ ייד א גביר מיט IN‏ אָפענער
האַנט. דעם יידישן שפּיטאָל האָט ער אויפגעבויט TID‏
זיין אייגן געלט, די אָרעמע יידן פלעגט מען דאָרט
היילן אומזיסט. ער פלעגט יעדן טאָג קאָנטראָלירן DN‏
שפּיטאָל ווי מען WAND‏ זיך מיט די קראַנקע ONT TIN‏
כשרות. אויפן ONT AYN‏ ער ליב געהאַט אָפּצושטעלן
זיך ביי פייגע דער אלמנהס הויז, װוּ דער מלמד ר' אהרן
נימאָווער ONT‏ געלערנט מיט yor‏ תלמידים PR‏ זיך
צוהערן צו די שיינע קלאַנגען פונעם גמראנניגון.
פייגעס הויז איז געווען PIP‏ ברעטער מיט אַ קאַמישענעם
דאַך, דורך וועלכן ס'פלעגט PN‏ דער רעגן. ר' איצי
ONT‏ אויסגעבויט PN IND‏ א ניי הויז פון ציגל מיט א
בלעכענעם דאַך, כדי די תלמידים זאָלן נישט ליידן
פון נאַסקייט PX‏ קעלט.

ה' ניסענבוים ONT‏ באַשולדיקט ר' איצל גאָלדפאַרבן
אין נאָכמאַכן וועקסלען אויף 40 טויזנט רובל מיט זיין
חתימה. דער פראַצעס ONT‏ זיך געצויגן עטלעכע IN?‏
און לסוף פאַרמשפט ר' איצל גאָלדפאַרבן PIN‏ 3 יאָר

תפיסה. דעמאָלט האָט די שטאָט ON‏ א נאַמען געגעבן
,איצל רעשטאַנט? (אַרעסטאַנט). גאָלדפאַרבס משפחה
האָט אַראָפּגעבראַכט די גרעסטע עקספערטן און אַדװאָ-
קאַטן, ביז מען PINT ONT‏ דעם משפט. INI‏ 8 חדשים
זיצן אין תפיסה האָט מען גאָלדפאַרבן באפרייט,
אַראָפּגענומען די שולד און ניסענבוים האָט געמוזט
באַצאָלן 40 טויזנט רובל קנס. IND‏ דעם געלט האָט
גאָלדפאַרב אויסגעבויט אַ מויער פון 2 שטאָק. אויפן
ערשטן שטאָק האָט ער געעפנט אַ שניטקראָם און דעם
JN‏ שטאָק פאַרוואַנדלט PR‏ גרעסטן חתונה-זאַל DN‏
בענדער, מיט א באַלקאָן אונטערן פרייען הימל, ווו
ס'פלעגן פאַרקומען די חופות. נאָך דער חופה איז א
טייל נייגעריקע איינוווינער ONT PR PON‏ זען ווי די
מחותנים לאָזן זיך וווילגיין מיט די געשמאַקע מאכלים
ONT‏ ר' אלי בידניק ONT‏ צוגעגרייט PN‏ ווי זיינע “DAN‏
העלפערס האָבן סערווירט די ,גילדענע וועטשערע",
ווי ר' יאַנקל בדחן ONT‏ צוגעזונגען ,וויין-זשע, כלה,
וויין", אויסגערופן מיטן בדחנישן ניגון ,דרשה-געשאנקי
און ווי ס'זענען ONIN‏ די מחותנים מיט די ,וואַלצן".
,קאָזאַצקעס" און ;כשרע טענץ" ביז אין טאָג אריין ; ווי
די קלעזמער האָבן באַגלייט איבער YOR‏ גאַסן די מחו-
תנים ביז צום חתנס הויז.

שילן אין בענדער

אין 1895 איז באַשלאָסן געװאָרן IS‏ בויען אַ נייע
שיל, װאָס ONT‏ געדאַרפט קאַסטן 40 טויזנט רובל.
ר' יצחק ניסענבוים איז געווען פון די ערשטע מנדבים
PIN TIX‏ יעדער ONT TION‏ בײיגעטראָגן לויט זיינע
מעגלעכקייטן. אויך ONT‏ אַראָפּברענגען דעם “ONT TIM‏
לאַווסקי, מיט זיין PD IND‏ קיעוו, האָט אַריינגעבראכט
אַ באַדייטנדיקע סומע געלט.

3 מען אָנגעהויבן בויען. במשך פון‎ ONT 1900 PR
מען עטלעכע מאָל איבערגעבויט די מזרח-‎ ONT יאָר‎
,אַראַָפּגעזעצט", ביז מען האָט‎ PT ONT וואַנט, ווייל זי‎
איטאַליענישן אינזשיניער און די שיל איז‎ IN פאַרבעטן‎
סטיל פון איטאַליענישן‎ PN טאַקע אויפגעבויט געװאָרן‎
רענעסאַנס. פון צענטער סטעליע זענען אַראַפגעהאָנגען‎
גרויסע אָדלערס און אַרום זיי פיל גאָלדענע שטערן‎ 4
מיט קליינע בלויע עלעקטרישע לעמפלעך, װאָס האָט‎
געמאַכט דעם עפעקט פון א ביינאַכטיקן הימל. צווישן‎
גרויסע ליוסטרע מיט‎ NX די אָדלערס איז געהאָנגען‎
עלעקטרישע לעמפּלעך, באַפוצט מיט אַראָפּגעהאָנ-‎ 0
גענע קרישטאָלן. ס'זענען ביז דער סטעליע אויפגע-‎
שטעלט געװאָרן 12 מאַסיווע קיילעכדיקע זיילן.‎

ווען ס'האָבן פאַרפעלט פאָנדן OS‏ אַרויסענדיקן די
שיל האָט מען PT‏ געווענדט צו דער אָדעסער גבירטע,

— 263 —

פרוי אשכנזי, וועלכע האָט מנדב געווען 10 טויזנט רובל.
מען האָט, WAX‏ חושד געווען די צוויי אויסגעוויילטע
נייע גבאים -- ר' מענדל קרעפּאָסטיער און ר' דוד
סטאָליאַר אין פירן שלעכטע חשבונות PR‏ מען האָט
פאַררופן אַ גרויסע אסיפה. די גבאים האָבן געשוווירן
ביי אַ ספר-תורה, MT IN‏ זענען ריין TID‏ די באַשולדי-
קונגען. מען האָט INT‏ די שיל אַרויסגעענדיקט מיט
ווייניקער באַפוצונגען. ONT‏ עפענען די שיל איז געווען
באַגלײט מיט רעדעס, תפילות, חסידישע ניגונים און
טענץ.

די אַלטע שיל איז געווען באַרימט מיט דעם װאָס
יעדן ערב שבת, נאָכן דאוונען, האָבן די בעלי-בתים

oh

sono

Sete

5

6 ל ל

2

7
א
7

oe
:
:א‎
לע‎

ee
יי‎

ee

ee

ל
ל

7

5

ל

ל
:

te
52

א א

2
ל ₪

ete

a

eee

השכל, מיט האָפענונגען אַז משיח וועט קומען, און אויך
אַריינברענגען דעם ציוניסטישן געדאַנק.

בעת אַן אומגליק, למשל, x‏ קינד איז שטערבלעך
קראַנק געװאָרן, פלעגט די פאַרצווייפלטע מאַמע זיך
אַריינרייסן PNR‏ דער אַלטער שיל מיטן קאָפּ TN, PR‏
קודש", געוויינט, געקלאָגט, אַז גאָט זאָל PT‏ מרחם PT‏
און צושיקן אַ רפואה שלמה; אַן עלנטע אלמנה פלעגט
naw‏ אַרויף אויפן בעלעמער PR‏ מיט YPN‏ טענות, מיט
אירע געוואַלדן מעכב זיין די קריאה, בשום אופן נישט
געלאָזט עפענען די ספר-תורה ow‏ לייענען, ביז די
גבאים וועלן נישט TANTS‏ צו געבן PR‏ די נייטיקע
הילף.

3

:
ל
א

Ae

יי
eae‏
See‏
ane ee %‏
ל
meetin‏
katy‏
oe‏

a ל‎

ל
ו
eee‏

א

ו ל 5
ל 33
א א
: ה ee‏
Seton ieee‏

טא יע :
א עי
א א א ל

ר
oe‏

ל

ats

0

ו

2
0

ee
2

ee See 5

ee

8
Serre ome

OCR ECAH,
ל‎
mos ee
יי‎

ר' איציקלס שיל

גענומען IN‏ אורח אויף NAW‏ -- א מוכר-ספרימניק,
וועלכער איז געקומען אין שטאָט מיט מחזורים, צאינה
וראינהס, שמרס ראָמאַנען; אַ משולח TID‏ ירושלים
אָדער סתם אן אָרעמאַן.

די אַלטע שיל האָט געהאַט אַן אומזיסטע כשרע קיך
IND‏ יידישע זעלנער, וועלכע פלעגן דאָרט עסן שבתים
און יום-טובים. ר' דוד גאָרפילד האָט מיט PR‏ אָנגע-
פירט און ער פלעגט ברענגען עופות, פלייש און פיש.
און מיר, קליינע חברה, פלעגן העלפן שיילן ציבעלעס
TIN‏ קאַרטאָפּל, דערלאַנגען IS JOY ONT‏ די טישן. די
מתפּללים פון דער שיל פלעגן יעדן פרימאַרגן זאָגן
תהילים PX‏ לערנען py,‏ יעקב".

עס פלעגן אָפט קומען מגידים PN‏ שטאָט און זייערע
דרשות האַלטן אין דער אַלטער שיל, מיט ספעציעלע
ניגונים PANT,‏ מוסר", דערציילן משלים מיט אַ מוסר-

די קצבים-שיל האָט געהאַט פאר מתפללים די
פאַרטיידיקער פון בענדער. PW‏ נאָך דער ערשטער
וועלט-מלחמה האָבן זיי אַרגאַניזירט אַן קאָבאָראָנש"
(פאַרטיידיקונג) PP‏ יונגע בחורים, וועלכע פלעגן נישט
פאַרשווייגן שיכורע קאַזאַלן וואָס פלעגן אָנפאַלן אויף
יידן. זיי פלעגן שלאָגן די קאָזאַקן מכות רצח, זיי אָנגע-
לערנט למען יידעו. דער ראש פון דער קאָבאָראָנע* איז
געווען ר' זיידל מאַרקמאַן.

די ציוניסטישע שיל איז באַשטאַנען PD‏ משכילים,
װאָס האָבן געשעפט תורה פון די גרויסע שרייבער TD‏
אָדעס -- ח. נ. ביאַליק, INN‏ העם ANT PX‏ זשאַבאָ-
טינסקי.

יעדן שבת, פאַרן לייענען די תורה, האָבן געהאַלטן
דרשות וועגן העברעישע שרייבער PR‏ וועגן ציוניזם
ר' משה חכם, יואל װאָדאָװאָז און דוד פיסטראָוו וואָס
האָט געהויבן דעם NIYI‏ פון דער שיל.

-- 264 --

אין 1937, ווען איך בין געווען אין בענדער. בין איך
בייגעווען וויכוחים צווישן די אַלגעמיינע ציוניסטן און
רעוויזיאָניסטן. אין יענער צייט PT ONT‏ די ציוניסטישע
באַוועגונג פאַרשטאַרקט, דער דראַנג PIN PP‏ ישראל
איז געווען גרעסער וי PR‏ די 20-קער יאָרן.

די שניידער-שיל. אין דער שיל זענען די מתפללים
געווען אָרעמער TD‏ אַנדערע יידישע איינוווינער, ANT‏
האָבן זיי Pr‏ געלאָזט קאָסטן JON‏ געלט אַראָפּצוברענ-
גען די בעסטע חזנים TD‏ גרויסע שטעט. זי זענען
געווען גרויסע מבינים אויף MIN‏ אפשר דערפאר,
orn‏ במשך TD‏ יאָרן, ONT‏ זיך ביי זיי אַנטװיקלט א
IND win‏ נגינה PR‏ ביי דער אַרבעט פלעגן זיי נאָכ-
זינגען PIN‏ נאָכזאָגן די חזנישע תפילות מיט YOR‏ נוס-
האות, װאַריאַציעס, געזאַנגען און קלאַנגען.

די רייכמטן-עזיל האָבן אויפגעבויט ר' חיים און שרה-
פייגע רייכמאַן. ORT‏ איז פאַקטיש געווען א בית מדרש
אויף די לינעשעס. אָנגעפירט מיט דער שיל האָבן ר'
חיימס pr‏ גרשון Py PR‏ פרוי דבורה. ר' גרשונס WW‏
אהרון PT PR‏ פרוי געהערן צו דער ,בענדערער
טאָסייטי" PI PI PNR‏

PR‏ מיינע צייטן איז דאַרטן געווען גבאי דער פרוכט-
קאָמיסיאָנער, ר' אהרון-יאָסל קריימער. שמחת-תורה
פלעגן די מתפללים טראָגן צום גבאיס הויז א ספר-
תורה און עטלעכע קלעזמער האָבן זיי באַגלײט. יינגלעך
האָבן געטראָגן אָנגעצונדענע ליכט און געפירט דעם
גבאי אין שיל PON‏ מיט גרויס פּאַראַד, טאַנצנדיק JIN‏
זינגענדיק.

בית-מדרש פון רי יאַשע (יוסף) שאַפאָשניק. ר' יאָשע
איז געווען אַ ייד א תלמיד-חכם, א חשובער עסקן JID‏
דער בענדערער קהילה און ראש פון חברה ש"ס. ער
האָט pr‏ משדך געווען מיט דער טאָכטער TD‏ רבין
ר' ישראל PD‏ ריזישין ז"ל. זיין פרוי — אסתר-סימע
איז געווען אַ פירערין פון ,הכנסת-כלה". זי איז אומגע-
קומען אויף קידוש השם.

ר' יאַשע איז במשך פון יאָרן געווען דער מכניס
אורחים פון א סך רביים, געקומענע קיין בענדער --
די pr‏ פון ר' יוחנטשע פון ראַכמיסטריווקעץ -- ר'
מאַטעלע. ר' נחומטשע און ר' דודל פון זלאָטאָפּאָליע ;
ער פּאַשקאַנער רבי ר' יהודה-לייב פרידמאַן און ר'
נחומטשע, דער טאַלנער רבי. יאָשע האָט שטענדיק
געדעקט די אויסגאַבן IND‏ די טישן PD‏ די רביים,

“DIN PON ONT ר' יאֶשעס בית-מדרש, וואָס ער‎ PN
WII? אָװנט‎ PNR געבויט, פלעגט יעדן דאָנערשטיק‎
יונגעלייט דעם אורח-חיים, דער מלמד‎ PR מיט יינגלעך‎
די ,קלויזניקעס" זענען‎ WU ר' הערשל טולטשינער.‎
געווען פיינע לערנערס און זיי האָבן געקענט אויפקלערן‎
די שווערסטע סוגיות.‎

דער בעל-תפילה פון דעם בית-מדרש, אין די ימים-
נוראים, איז געווען מיין פאָטער, ר' בן-ציון שוחט ז"ל.

ר' יאָשעס זון, ר' אַבאַ, איז צו 19 יאָר אויסגעוויילט
געװאָרן אין דער בענדערער קהילה. PNR‏ 1938--1939
איז ער PNR‏ גאַלאַץ געווען דער אָנפירער PD‏ די דורכ-
פאָרנדיקע פליטים, וואָס זענען אויפן AYN‏ פון PPB‏
געפאָרן קיין ארץ-ישראל. ער איז אַ ותיק TD‏ ,מזרחי".
אַלס תושב PR‏ מדינת-ישראל איז ער אַ לאַנגע צייט
געווען ראש הקהל PR‏ ,גבעת שמואל". pw‏ העכער
צוואַנציק יאָר איז ער באַשעפטיקט PR‏ תל-אביבער
משרד הרבנות, אין דער אָפטיילונג IND‏ משפּחה-ענינים
און NOW‏ חזן.

דער רב ר' שלמהקע ווערטהיים ע"ה

ווען ר' איציקל איז נפטר געװאָרן האָט זיין זון, ר'
שלמהקע איבערגענומען דעם כסא הרבנות. ר' שלמהקע
איז געווען אַ תלמיד-חכם, אַ חקרן N PIN‏ פראַגרעסיווער
רב. צוזאַמען מיט זיין חבר ר' יהודה-לייב פישמאן פון
אונגען -- הרב י. ל. מיימון, מיניסטער פון רעליגיע
אין ישראל, YT TANT‏ אַרױסגעגעבן א העברעישן חודש-
זשורנאַל ,היונה?, אַ געוויסע צייט.

הרב שלמהקעס זון, ישראל, איז געווען מיין יוגנט-
הבר. ער איז אומגעקומען אין בענדער בימי הצורר
הנאצי ימח שמו. איך PA‏ געווען אַ שטענדיקער איינ-
גייעד אין זויער שטוב. צו ר' שלמהקען פלעגן אָנקומען
בריוו -- פראַגעס פון יידן PD‏ די אַרומיקע שטעט און
שטעטלעך וועגן דינים, משפחה-ענינים TR‏ געלט-
סכסוכים. א גרויסע מחלוקת איז דאן פאָרגעקומען PN‏
טיראַספּאָל -- צווישן די טאַלנער PR‏ סאַדיגורער
חסידים. זיי האָבן נישט געװאָלט Pr‏ משדך זיין, האָב
צו טאָן איינער מיטן אַנדערן, געװאָרן שונאים. דעמאָלט
האָבן זיי אַראָפּגעבראַכט דעם רב ר' שלמהקען און מיין
זיידן ר' חיים-הירש שוחט, וועלכע האָבן זיי אויסגע-
מוסרט PR‏ געװאָרנט, INP ONT IN‏ אומברענגען ONT‏
יידישע טיראַספּאָל. ס'האָט Pr‏ זיי איינגעגעבן לייון
דעם קאָנפליקט און דער יונגער מתמיד, ישראל טשאַפּ-
ליק, ר' אלי שוחטס פלימעניק, האָט אָנגעשריבן N‏
שלום ושלוה כתב. ביידע צדדים האָבן אונטערגעשריבן
און אויסגעפירט דעם פסק.

ביי ר' שלמהקען איז דער שמש געווען ר' זלמן. ער
פלעגט אויפשטיין פיר אַ Warr‏ פאַרטאָג, כדי IS‏ וועקן
די פרומע TT‏ צו עבודת הבורא. ער פלעגט ראַמען די
קלויז, באַדינען דעם רב און אָנטאָן דעם רבס קינדער.
ער איז געווען N‏ ירא שמים, פלעגט PT‏ טובלען יעדן
פרימאָרגן. ער פלעגט טראָגן, YO‏ זומער TIN‏ סיי
ווינטער, הויכע שטיוול.

-- 265 --

אין יאָר 1908, שבועות, איז אויסגעבראָכן X‏ גרויסע
שרפה. עס איז INT‏ אָפּגעברענט געװאָרן ר' איציקלס
קלויז. זי איז WA‏ געווען ;סטראַכירט". געליטן האָבן
די הייזער PD‏ ר' איציקלס שכנים -- ר' ירוחם בעקער,
דער איינבינדער, ר' זיידל גאָפמאַן, בענדערער שוחט
ר' וועלוול איידלמאן און דער שוחט ר' בן-ציון בער-
דיטשעווסקי. די קהילה האָט, יעדן איינעם פון OT‏
אַרױסגעהאָלפן מיט 2 טויזנט רובל, כדי זיי זאָלן פּאַר-
ריכטן זייערע הייזער און דעקן די דעכער אויפסניי.

בענדערער מלמדים

PN‏ די JIN?‏ 1895 -- 1900 איז ביים דרדקי-מלמד
ר' יאָסל פעפער געווען איינגעפירט, TX‏ מען האָט
געבראַכט א 3-יאָריק WP‏ צום ערשטן מאָל PR‏ חדר,
האָט מען אים אַוועקגעזעצט אויף N‏ בענקל “JAIN PIN‏
IND‏ אַ טלית. אויפן טיש איז געלעגן א OND‏ מיט די
ערשטע דריי אותיות פון אלף:בית -- גרויסע און
געדרוקטע. ONT‏ קינד האָט געדאַרפט עטלעכע מאָל
TANT‏ : ,אלף", ,בית", , גימל". און ווען ONT‏ קינד ONT‏
עס געטאָן, ON TANT‏ זיינע עלטערן באַװאָרפן מיט
צוקערקעס PX‏ מען ONT‏ געזאָגט, IN‏ מלאכים פון הימל
האָבן ONT‏ געטאָן.

דער מלמד, ר' משה ,דער קרומער" האָט געלערנט
מיט זיינע תלמידים תנ"ך, שרייבן יידיש און העברעיש
אויפן ,שפיץ מעסער". שמעון דער לערער איז געווען
IX‏ ,אויפגעקלערטער". ביי ONT ON‏ מען שוין גע-
לערנט אַ IND‏ שעה די רוסישע שפראַך. דער מלמד
ר' אהרן נימאַווער, וועלכער האָט געוווינט נעבן דער
תפיסה, האָט געהאַט ווייניק תלמידים. ווען ער ONT‏
געדונגען דעם גרויסן צימער ביי פייגען דער אלמנה,
אויף דער מלמדישער גאַס, ONT‏ ער PW‏ געהאַט אַ סך
תלמידים. ער האָט מיט זיי געלערנט נאָר גמרא און
תוספות. דער מלמד ר' אַלטער שוסטער, איז געווען
אַ כעסן. ווען ער פלעגט זיך אָנברוגזן אויף אַ תלמיד,
פלעגט ער ON PR‏ וואַרפן וואָס עס איז ON‏ געקומען
אונטער דער האנט. PT WAX‏ אופן פון לערנען איז
געווען IN‏ אויסגעצייכנטער. אויב א יינגל DIX ONT‏
געקענט חומש מיט רש"י, פלעגט ער אים געבן א
AND‏ מטבעות.

מיין מלמד, ר' אלי גאַמבורד, איז געווען א יוצא
מן הכלל. ער האָט פאַרמאָגט גרויס חריפות PR‏ תלמוד
TIN‏ יידיש-וויסנשאַפט. ער האָט אונדז געלערנט חומש,
רש"י, גמרא, יידיש און העברעיש און איבערזעצן אויף
רוסיש. ער פלעגט האַלטן גאַנצע לעקציעס וועגן תורה-
שבכתב און תורה PIN we yaw‏ זייער שורש און
אַנטוויקלונג. נישט יעדער האָט אָבער אָפּגעשאַצט PT‏

אופן פון לערנען. פון גאַמבורדס חדר איז געווען אַ סך
גרינגער אַנצוקומען PNR‏ שוואַרצמאַנס העברעישע גימ-
נאַזיע.

די ציון-אידעע

PR‏ בענדער, פאַר דער ערשטער וועלטימלחמה, איז
געווען אַ גרופע מיידלעך און בחורים װאָס פלעגן יעדן
INI naw‏ מיטאָג זיך צוזאַמענקומען אויף א קאָנספי-
ראַטיוון אופן. זיי האָבן געשמועסט און פּאָלעמיזירט
אויף ציוניסטישע און קולטורעלע טעמעס. לייבל גאָר-
פילד איז געווען איינער פון די אָנפירנדיקע חברים
PN‏ דער דאָזיקער גרופע.

דער ציון-געדאַנק PIW ONT‏ דעמאָלט געהאט "YX‏
שלאָגן טיפע װאָרצלען PR‏ פאַרשיידענע קרייזן TID‏
בענדערער יידנטום. עס האָבן PW‏ עקזיסטירט “PDN‏
טיילונגען PP‏ ,פועלי-ציון", ,צעירי-ציון" װאָס האָבן
זיך אָנגעהויבן צו פאַרזאַמלען PX‏ חלומען PIT‏ ציון.
זיי JANN‏ געלייענט PR‏ געזונגען העברעישע לידער.
ח. נ. ביאַליקס ליד ,הכניסני" מיט דער באַקאַנטער
מעלאָדיע איז געװאָרן זייער הימן.

יידישע אָוונט-קורסן

צוליב דער נאָענטקייט פון אָדעס מיט אירע ציוניס-
טישע פירער און גרויסע יידיש-רוסישע און העברעישע
שרייבער האָט די ציוניסטישע באוועגונג געהאַט N‏
שטאַרקע ווירקונג אויף אונדזער יוגנט. ווער עס ONT‏
געקענט די בענדערער באַדינגונגען PN‏ דעם מצב JID‏
יידישן פאָלקסשול-וועזן דאָרט, דער ONT‏ באַגריפן דעם
געוואַלדיקן באַדייט פון שאַפן יידישע אוונט-קורסן.
דער קליינער קרייז גרינדער איז געווען באַהויכט מיט
אַ טיפן גלויבן אויסצוברייטערן דעם יידישן חינוך.

צו דער דאָזיקער גרופע איז לייב גאַרפילד צוגע-
שטאַנען וועז ער איז געקומען אויף א באזוך “YON DD‏
ריקע. ער האָט געהאָלפן לערנען די קינדער יידיש-
וויסן PX‏ גראַמאַטיק IN‏ באַלוינונג. לייבל גאָרפילדס
חבר, דוד פּרוזשאַנסקי, מיט וועמען ער ONT‏ געגרינ-
דעט די קורסן איז געווען א ווונדערבאַרער דערציער.

די ,קולטור-ליגע" וואָס איז PIN‏ געשאַפן געװאָרן
האָט IND‏ אונדז, יונגע חברה, געעפנט טיר PX‏ טויער
אין דער יידישער ליטעראַטור. מיר האָבן איינגעזאַפּט
די ווערק פון אונדזערע גרויסע דיכטער און שרייבער ;
אַראָפּגעבראַכט פון > pp‏ דעם שרייבער משה אַלט-
מאַן, וועלכער פלעגט פאָרלייענען זיינע לידער, דעם
גרויסן בעל-משלים אליעזר שטיינבארג און ער פלעגט

-- 266 —

אונדז דערציילן-פאַרלייענען זיינע משלים. PORN ONT‏
ONT‏ אַריינגעבראַכט וואַרעמקייט, פרייד און געזאַנג,

דוד ווערטהיים

דוד ווערטהיים OST‏ אין די יוגנט-יאָרן זיך אויפ-
געהאַלטן און שטודירט אין קיעוו.

PN‏ 1917--1918 מחמת דער רוסישער רעװאָלוציע
און די שוידערלעכע פּאָגראָמען אויף יידן PR‏ אוקראַינע
האָבן טויזנטער פליטים גענומען שטראָמען קיין בע-
סאַראַביע, ONT‏ רומעניע ONT‏ פאַרכאַפּט JID‏ רוסלאַנד,
אויך דוד איז געווען צווישן זיי. ביז ער “ION PT ONT‏
געאָרדנט איז ער געװאָרן א העברעישער לערער SND‏
יחידי סגולה. איך בין געווען צווישן זיינע ערשטע
תלמידים -- אין דער ווייבערשיל פון זיין זיידנס קלויז.
נענטער האָב PT PR‏ באַקענט מיט אים JON]‏ שאַפן
אַ יידישע זעלבסטשוץ קעגן פּאָגראָמשטשיקעס. ONT‏
געווער אונדזערס איז באַשטאַנען PIP‏ העק און לאַנגע
מעסערס, ONT‏ די קצבים האָבן געבראַכט: די שמידן --
לאַנגע שפיציקע שטיקער אייזן PN‏ די טרעגערס --
לאַנגע שטריק צו בינדן די אָנפאַלער. מיר, אַ צענדליק
יינגלעך, פלעגן העלפן טראָגן ONT,‏ געווער". די דער-
וואַקסענע פאַרטיידיקערס פלעגן PRIN‏ גאַנצע נעכט
אויף שמירה,

דוד ווערטהיימען האָט זיך איינגעגעבן צו פאַרגרע-
סערן די ,, צעירי-ציון"-פּאַרטײ. מיט זיין באַשיידענער
און צוציענדיקער פערזענלעכקייט איז ער גלייך גע-
װאָרן א וויכטיקער פאַקטאָר ביים TOP NIN‏ דעם
ציוניסטישן געדאַנק. בענדער איז INT‏ געווען אַפגע-
שניטן פון די TWIN‏ יידן PR‏ רוסלאַנד, געבליבן
אָן יידישע צייטונגען, אַפילו IN‏ לערן-ביכער. אונדזער
לערער מר יצחק רעזניקאֶוו האָט צוזאַמענגעשטעלט
און אָפּגעדרוקט א AND‏ לערן-ביכער פאר די תלמידים
פון שוואַרצמאַנס גימנאַזיע, געגרינדעט א יידישע ציי-
טונג -- ONT,‏ יידישע פאָלק", אָנגעפירט דורך בונ-
דישע שרייבער. דוד ווערטהיים צוזאַמען מיט חיים
גרינבערג, מיט משה פאָסטאָן (רעדאַקטאָר PD‏ דער
צייטונג ,ייד" PR‏ קישעניעוו), מיט לייבעלע גלאַנץ
און שמעון שעכטער האָבן געהאָלפן גרינדן דריי ציו-
ניסטישע גרופּעס: ,החלוץ", ,גורדוניה" MINA, PR‏
אונטער דער השפעה פון דער POINTS YY,‏
די פּאַרטיי “PIN ONT‏ געגרינדעט א הכשרה-פאַרמע
מיטן נאָמען ,מסדה". דאָרט TANT‏ די חלוצים PT‏ אויס-
געלערנט די שווערסטע אַרבעטן PR‏ באוויזן, JT IN‏
טויגן סיי צו פיזישע און סיי צו גייסטיקע אַרבעטן,
גרייטנדיק pr‏ עולה צו זיין PIN PP‏ ישראל.

ווען מען ONT‏ געדאַרפט דורכפירן אַ הילף-אַקציע,

לטובת די חלוצים, האָט דוד ווערטהיים מאָביליזירט
חיים גרינבערגן, וועלכער ONT‏ געהאַלטן N‏ רעפעראט
אין בעלאָנאָווס זאַל. אין שטאָט איז געװאָרן א יום-
טובדיקע שטימונג. די בעלי-עגלות און די דראָזשקאַ-
רעס האָבן אויסגעפיצט זייערע PX TVD‏ װאָגנס מיט
בלומעז PR‏ ציוניסטישע פענער. אונדזערע פרומע
עלטערן און כלי-קודש זענען אויך געקומען צו דער
פייערונג, כאָטש דער רב צירלסאָן פון ,אגודת ישראל"
איז דעמאָלט געווען אַ קעגנער פון ציוניסטישן גע-
PN -- PINT‏ יאָר 1935 ONT‏ ער געענדערט DT‏ מיי-
נונג לטובת ארץ-ישראל.

נאָך חיים גרינבערגס רעדע איז דער עטלעכע טויזנ-
טיקער עולם אויפגעשטורעמט געװאָרן. מענער האָבן
אַוועקגעגעבן גאָלדענע זייגערס, פרויען האָבן “BRIN‏
גענומען זייער צירונג PIN‏ געוואָרפן PNR‏ די טישטעכער,
צוגעגרייט צו דעם צוועק. PR YO‏ בענדער PR‏ סיי
PN‏ אַמעריקע איז דוד ווערטהיים געווען איינער PD‏
אונדזערע באַליבסטע PR‏ פּאָפּולערסטע רעדנערס. זיינע
רעדעס זענען געווען דורכגעדרונגען מיטן יידישן הו-
מאָר און יידישער פאָלקסטימלעכקייט. por‏ לעבן האָט
זיך געענדיקט x nya‏ שליחות לטובת mpi‏ ישראל.

יידישע פליטים פאָרן PPP‏ ארץ-ישראל

PR‏ די יאָרן 1918--1920 איז PR‏ בענדער געוען
תוהו ובוהו. PR‏ אַפּריל 1918 האָבן די ,באָלשעוויקעס*
געשיקט פון אוקראַינע צענדליקער שפּיאָנען. PNR‏ מאי
8 זענען עטלעכע טויזנט ,רויטע גװאַרדײצעס"
PIX‏ פישערדשיפלעך, אָנגעלאָדן מיט פּולעמיאָטן,
ביקסן און רעװאָלװערן אַריבער דעם דניעסטער. יי
האָבן צוגערעדט די בענדערער באן-אַרבעטער צו אַן
אויפשטאַנד. עס זענען אַרומגעגאַנגען קלאַנגען, TN‏
ONT‏ רומענישע מיליטער NP‏ דער פעסטונג UNA‏
אַרויסגעשטעלט א ווייסע פאָן PIN‏ זיך אונטערגעגעבן.
מען PIN ONT‏ דערציילט, TR‏ זיי האָבן פאַרכאַפּט די
בענדערער ,סיגוראַנצאַ" JIN‏ אַרױסגעלאָזן YON‏ פּאָלי-
טישע אַרעסטירטע און דערשאָסן דעם הויפט-מסור
פּאָפּאָוויטש.

אין יענער צייט האָבן זיך געפונען אין בענדער
פראַנצויזישע זעלנער, וועלכע זענען מחמת דעם אָנפאַל
פון די ,רויטע גוואַרדייצעס", פאַרבליבן PN‏ שטאָט,

עס האָבן זיך אָנגעהויבן גרויסע שלאַכטן מיט הונ-
דערטער טויטע און פאַרוווּנדעטע. אויף דער פּראָטי-
גאָלעווסקי גאַס, נומ. 89, איז איינגעשטעלט געװאָרן
אַ מעדיצינישער פונקט. די ,רויטע" און די בענדערער
באַן-אַרבעטער האָבן געהאַט א דורכפאל, כאָטש זי

האָבן גענומען PN‏ געפאַנגענשאַפט פראַנצויזישע TR‏

— 267 —

—

Poe

2
:

א

Sinha?

2

Loe

ee

0

oe

5 אל
oe‏

,צעירי-ציון" אי בענדער

א א

02
ioe

2

ל
stent‏

ose

0

ה
he‏

ee
venice

eae
ae
Sees

an

2

Se

7

אי א

שי

ו

אי

יי

די יע
oe‏

7

-

oe

2

0
ae

יוסף שפּרינצאַק ז"ל באַזוכט ,,צעירי-ציון" PR‏ בענדער -- 23 יולי 1935

-- 268 —

רומענישע זעלנער און זיי איבערגעפירט אויף שיפלעך
אויף דער טיראַספּאָלער זייט. ווען זיי PT TANT‏ צוריק-
געצויגן האָבן זיי Pp‏ שיפלעך שוין נישט געהאַט TN‏
די רומענער האָבן הונדערטער ,רויטע" און באן-
אַרבעטער פון בענדער דערשאָסן, IN‏ אַ געריכט.

די רומענישע מאַכט ONT‏ גענומען זוכן YO,‏
גוואַרדייצעס" PR‏ געמאַכט רעוויזיעס TIN‏ אָבלאַװעס
PN‏ יעדעס הויז. זיי האָבן געפונען העכער 300 יידישע
פליכטלינגע פון אוקראִינע PR‏ זיי ביינאַכט אַרויסגע-
שלעפט PP‏ די בעטן, PIN CUR‏ אין קישעניעוו, ווייל
זיי האָבן אָנגענומען אַלס שפּיאָן יעדן יידישן פליט.
די בענדערער קהילה האָט זיך פאַרלוירן. INT‏ איז
באַשלאָסן געװאָרן Pr‏ צו ווענדן OW‏ דעפּוטאַט, הרב
צירלסאן אין קישעניעוו, וועלכער פלעגט איינשטעלן
por‏ לעבן פאַרן יידישן כבוד PNR‏ קאַמף מיט די רוד
מענישע אַנטיסעמיטישע סענאַטאָרן און PIN‏ צו שלמה
הללס, דעם יידיש-העברעישן שרייבער, פאַרטרעטער
און דירעקטאָר פון אַמעריקאַנער ,דזשאָינט'י. 24 שעה
האָבן זיי זיך משתדל געווען PR‏ בוקאַרעשט ביז מען
האָט אַלע פליטים באַפרייט -- מיט א באדינג, IN‏ אין
משך פון 2 װאָכן מוזן זיי אַװעקפאָרן PP‏ אַמעריקע,
קאַנאַדע אָדער קיין ארץ ישראל. IS‏ פאָרן PR‏ ישראל
האָט ענגלאַנד געפאָדערט סערטיפיקאַטן פון לאָנדאָן.
האָבן בענדערער חברה געבראַכט פון קישעניעוו א
גראווירער, געדונגען אַ דרוקעריי PIN‏ די JINN‏ און
דאָרט געמאַכט פאַלשע סערטיפיקאַטן, מיט וועלכע מען
ONT‏ געראַטעוועט צענדליקער פליטים, וועלכע זענען
אַװעקגעפאָרן PIN TPP‏ ישראל.

שמחה צעכאוואל

שמחה צעכאַוואַלס משפחה, TID‏ פאַטערס ר' שלומס
צד, איז געווען PD‏ די שרייבמאַנס און פון דער מוטער
קיילעס צד -- פון די שוחטים פון טיראַספּאָל, די
קישיניאָווסקיס, איינגעטונקטע אין חסידישן לעבן.

שמחה איז געווען ענלעך צום פאַטער, ר' שלום,
וועלכער ONT‏ געהאַלטן די בענדערער שטאָטישע INT‏
(די ,טאַרגאָוויצע"). PD‏ דעם איז געווען גאָר ווייניק
חיונה IND‏ 7 נפשות. INT‏ האָט ער זיינע PT‏ געשיקט
PN‏ שוואַרצמאַנס גימנאַזיע TIN‏ די טעכטער “YX PN‏
ראַסימענקאָס גימנאַזיע. שמחהס ברודער לוי איז “yx‏
ווען אַ גוטער מאָלער,

איך געדענק ווי שמחה פלעגט זינגען זיין זיידנס
ר' רפאל קישיניאֶווסקיס חזנישע ניגונים. PNR‏ שוואַרצ-
מאַנס גימנאַזיע ONT‏ ער אונדז מזכה געווען מיט שפילן
אַלערלײ ראָלן אויף אונדזערע פאָרשטעלונגען.

אין ארץ ישראל האָט, משה הלוי, דער גרינדער פון

טעאַטער ,אהל", אַנטדעקט שמחהס טאַלאַנט, אַרײן-
געצויגן אים אין דער טרופע פון 26 שוישפילער.
שמחה האָט געווויגן און געמאָסטן יעדעס װאָרט בעת
שמועסן, אָבער אויף דער בינע איז ער געווען אַ מייס-
טער. 30 יאָר איז ער געווען א גרויסער שוישפילער
און PR PON‏ דער געשיכטע פון ישראל-טעאַטער.

מאַניע צעכאָװאַלס טאַלאַנטירטע טאָכטער -- תמר
לאַזאַר איז אַ געבוירענע אין ישראל, זי האָט גע-
ענדיקט אַ לערער-סעמינאַר, געדינט PR‏ צה"ל, איז
אַ פיינע מאָלערין, סקולפּטאָרין און שרייבערין. זי האָט
אַרויסגעגעבן 55 ביכלעך קינדער-מעשיות. שטאַרק
אויסגענומען האָבן אירע ביכלעך AW OND,‏ און ,צי-
פּופּו". PNR‏ אירע דערציילונגען וועגן מאַלפעס TIN‏
זייערע קונצן איז אַריינגעוועבט JO NR‏ אינפאַרמאציע
וועגן PIX‏ ישראל YN‏ וועגן אַנדערע לענדער ONT‏
באַרייכערט שטאַרק דעם קינדס וויסן JIN‏ פאַנטאַזיע.

תמרס עלטסטע טאָכטער גייט PR‏ אירע JN‏ —
זי ווייזט OK‏ גרויס טאַלאַנט PN‏ פּאָעזיע און זשור-
נאַליסטיק.

XW‏ צבי אָרלינסקי

פּראָפּ. צבי אָרלינסקי איז נישט קיין געבוירענער
בענדערער, אָבער PT‏ פרוי דוניע איז PRA‏ פיינס
טאָכטער. ער איז פּראָפּעסאָר PD‏ תנ"ך SIDA, PNR‏
יוניאָן קאָלעדזש? און זיך דערוואָרבן א וועלט-נאַמען
מיט זיינע תנ"ך-פאָרשונגען PNR‏ אָריגינעלע אידעעו.
PT‏ מאַנומענטאַלער בייטראַג שליסט איין די איבער-
זעצונג פון אונדזערע הייליקע שריפטן, די תורה אויף
ענגליש. אַלס הויפט-רעדאַקטאָר ברענגט ער, צוזאַמען
מיט נאָך געלערנטע, נייע פאַרטייטשונגען פון דער
תורה, מיט וועלכע א JO‏ וויסנשאַפטלער זענען מסכים
און אַ גרויסע צאָל אָרטאָדאָקסישע רבנים, זענען נישט
מסכים.

צבי אַרלינסקי האָט באַקומען פיל אויסצייכענונגען
TIND‏ באַרייכערן די יידיש-אַמעריקאַנער קולטור. ער
איז א גרויסאַרטיקער רעדנער און באַשאָנקען מיט
גרויס וויסן.

באַערונג פון פּראָפ, יצחק פיין

IN‏ דער ציוניסיטשער געדאַנק איז געווען פאַרשפרייט
PR‏ בענדער זעען מיר לויט דעם ONT‏ ר' מאיר פיין
UNA‏ געשיקט זיין יינגל יצחק, גלייך נאָך זיין בר-מצווה,
קיין פּאַלעסטינע שטודירן אין דער תל-אביבער ,הרצ-
ליה"-גימנאַזיע. NYA‏ יצחק איז געקומען אויף זומער-
חופש קיין בענדער איז אויסגעבראָכן די ערשטע וועלט-

— 269 —

מלחמה. שפעטער ONT‏ ער שטודירט אין אָדעס, PR‏
ווין און אין 1923 איז ער געקומען קיין אַמעריקע מיט
זיין פרוי חיהקע, די טאָכטער PP‏ הרב שלמהקע ווערט-
היים ע"ה. PR‏ אַמעריקע איז יצחק געװאָרן א לערער
אין העברעישע PR‏ יידישע שולן. ONT 1934 PR‏ ער
באַקומען זיין דאָקטאָראַט PN‏ , דראַפּסי קאָלעדזש", DR‏
פילאַדעלפיע. אין משך פון 25 יאָר איז ער געווען
פּראָפּעסאָר TID‏ יידישער געשיכטע PNR‏ באַלטימאָרער
העברעישן קאָלעדזש.

פּראָפ. פיין איז באַערט געוואָרן פון דראפסי-קאַלעדזש
IND‏ זיינע עסייען, ליטעראַרישע אַרטיקלען JIN‏ ספע-
ציעל IND‏ זיין בוך ONT,‏ געבורט IN PD‏ אַמעריקאַנער
יידישער קהילה", וואָס נעמט אַרום 200 יאָר פון יידיש
לעבן IN PN‏ אַמעריקאַנער שטאָט. ONT‏ איז נישט בלויז
אַ כראָנאָלאָגישער צוזאַמענשטעל PD‏ פאַקטן JIN‏ מאַ-
טעריאַלן, נאָר אויך אַ שילדערונג פון לאַנגן וועג TIN‏
גרויסע שוועריקייטן פון יידישע עמיגראַנטן ביז זי
האָבן זיך איינגעוואַרצלט רעליגיעז, קולטורעל DR‏
מאַטעריעל PR‏ אַמעריקע, PR‏ ספעציעל PN‏ באַלטי-
מאָר. ס'ווערן דאָרט געשילדערט משכילים, לומדים,
מנהיגים, רבנים, אַרבעטס-עסקנים, פּאָליטישע פירערס
פון די באַלטימאָרער יידן, עס PIN OWN‏ אַרויסגע-
בראַכט די פַּעֶרזענלעכקייט PP‏ דר. הערמאַן זיידעל,
דעם ,פּועלי-ציון"-פירער, דעם מיטאָרגאַניזאַטאָר TID‏
יידישן PR ,1917 PR Way?‏ באַלטימאָר.

י. מאַניק (לעדערמאַן) זיל

י. מאַניק איז געבוירן PR‏ אַ חסידישער משפחה.
זיין פאַטער איז געווען IN‏ אָנגעזעענער בעל-תפילה
און N‏ גרויסער ייד. מאַניק ONT‏ געלערנט חומש, רש"י
און NWA‏ ביי אַ מלמד און מיט NY‏ תלמידים פון
שוואַרצמאַנס גימנאַזיע -- זעליג AIO‏ און שמחה
צעכאָװאַל -- אַלגעמיינע לימודים. שוין אַלס יינגל
האָט ער אַרויסגעוויזן טאַלאַנט צו פּאָעזיע.

אין אַמעריקע האָט מאַניק שטודירט יידישע וויסנ-
שאַפט PN‏ שיקאַגאָ-אוניווערסיטעט. די ערשטע לידער,
די סעריע ,ניו"יאַרקער הימל" האָט ער אַרויסגעגעבן
PR‏ ניו-יאָרק, PR‏ די יאָרן 1930--1934. נאָך 10 יאָר
PR pr‏ אַמעריקע OST‏ ער PT‏ באַזעצט YIN PN‏
שראל, געאַרבעט PR‏ קיבוצים, ביים בויען הייזער,
אַלס שומר. באַטײליקט PR Pr‏ דער באפרייונגס-
מלחמה, PN‏ 1948. זיין גלענצנדיק ווערק האָט ער
געשאַפן בעת די מלחמהיאָרן 1942--1944 -- ONT‏
ליד "אין טאָג פון נצחון", די באַלאַדע ;װאָס דער
באַרג דערציילט", די פּאָעמע ,נאָכן פייערישטורעם",
ווי אויך דאָס ליד ,אין טראַכט פון כאַאָס". אין ארץ-

ישראל איז ער באַרימט געװאָרן JONI‏ אַרויסגעבן זיינע
ביכער -- פּאָעמעס, סאַטירעס PIN‏ לידער : ,מעטאַלענע
קווייטן", ,טריט PR‏ באַגינען", PN,‏ מיין גלעזערנעם
טורעם" און PN‏ טריט פון PT‏ וואַנדער". וועגן זיינע
ווערק האָבן געשריבן רעצענזיעס פּראָפ. SRO‏ ליפצין.
יחזקאל בראָנשטיין, יוסף שה-לבן, ש. גלאַטשטיין,
זרובבל א"א. PT PNR‏ בוך פּאָעמעס PN,‏ טריט JOT TID‏
וואַנדער" נעמט ער OMX‏ דעם פּעריאָד פון היטלער-
חורבן. ער שילדערט אינטערעסאַנטע PD JEU‏ אונדזער
היימשטאָט בענדער, וועלכע איז פאַרניכטעט געװאָרן
דורך די נאַציס. WN‏ די געלונגענע טיפן און "YX‏
שטאַלטן ברענגט ער אָרויס זיינע אייגענע געפילן און
עמאַציעס, זיינע רעאַקציעס און רעפלעקסעס וועגן זיין

זיידן, זיין פאָטער, זיין שכן ר' בן-ציון שוחט און דעם

תהילים-וועקער ר' שכר דיאָרדע. מאַניק שרייבט לי-
דער, משלים, קינדער-דערציילונגען PN‏ ער גיט זיך
אויך אָפּ מיט פילאָלאָגיע -- אַלס מיטאַרבעטער פונעם
,גרויסן ווערטערבוך פון דער יידישער שפראך".

-- סעפטעמבער 1973 איז י. מאַניק געשטאָרבן‎ PNR
אין בת-ים (מדינת ישראל).‎

הרב ד"ר אהרון ווערטהיים

אַלס דערוואַקסענער פלעגט אהרעלע DDN‏ קומען
צוגאַסט קיין בענדער צו זיין זיידן הרב שלמהקע. נאָך
דעם ווי ער האָט געענדיקט די תחכמוני ישיבה אין
פוילן האָט ער באַקומען סמיכות אויף רבנות ביים רב
צירלסאָן פון קישעניעוו. אין 1924, ווען ר' שלמהקע
איז נפטר געװאָרן, ONT‏ זיין אייניקל איבערגענומען
דעם כסא הרבנות אין אונדזער שטאָט בענדער. אין
6 איז ר' אהרעלע געקומען קיין אַמעריקע אַלס
דעלעגאַט צו דער ,מזרחי"-קאַנפערענץ PR‏ באָסטאָן.

שוין העכער 40 יאָר ווי ער איז דער מרא-דאתרא
Ma, PX‏ המדרש בני ישראל PH‏ לינדן הייטס" PR‏
ברוקלין. הרב ווערטהיים איז זייער איבערגעגעבן דער
naw,‏ הרב קוק" אין ירושלים. ער באַמיט זיך, אַז
יעדן יאָר PORT‏ געשיקט PIN‏ פאָנדן פאַר דעם וויכטיקן
מוסד. ער איז PIN‏ פאַרבונדן מיטן יידישן לערער-
סעמינאַר PIN‏ פאַלקס-אוניווערסיטעט PN‏ דער “ODN‏
לונג פון יודאַיקאַיװיסנשאַפט. PT‏ דאָקטאָראַט האָט ער
באַקומען PN‏ דראַפּסי-קאָלעדזש PN‏ פילאַדעלפיע PIN‏
דער טעמע: חסידיזם.

Wes ספר , הלכות והליכות בחסידות" זעט‎ PT PX
אַז דער מחבר באַזיצט דעם נויטיקן וויסן פאַר אַזאַ‎
בוך. זיינע טיפע פאָרשונגען, דער גרינטלעכער אַנאַליז,‎
דעם‎ IND ברענגען אַרױס דעם הלכהישן שטאַנדפּונקט.‎
דער‎ PNR DIN TWN AWA צוגאַנג פאַרנעמט ער א‎

— 270 --

פאָרשונג פון חסידיזם, ער ברענגט אַרױס די שיטות
פון חב"דער חסידיזם בראש מיט הרב ר' שניאור-זלמן
מליאַדי; ער דערציילט, אַז בשעת ר' שניאור-זלמן
האָט אויפגעברויזט PR‏ דביקות האָט ער PT‏ צעזונגען
און געשריען: ,איך וויל נישט PT‏ גן-עדן, איך וויל
נישט דיין עולם-הבא, איך וויל נאָר דיר אַליין !* (גאָט)
PN‏ זיין ADO‏ אַנאַליזירט ער די שיטות פון די גרינדער
פון חסידיזם. דעם בעל-שם-טוב, Pr‏ שװאָגער רבי
אברהם-גרשון פון קיטעוו און זיינע תלמידים. ער
ברענגט אַרױס, אַז ר' לוי:יצחק באַרדיטשעווער בעת
PT‏ דאַוונען, זאָגנדיק שמונה עשרה, איז געווען פול
מיט התפעלות דווקא PR‏ יידיש: ,טאַטע PR‏ הימל,
האַרציקער פאָטער", DX‏ אַנשטאָט ,רחמן" פלעגט ער

TANT‏ ,דערבאַרעמדיקער". דערפאַר איז PT‏ נאָמען
פאַרבליבן ,דערבאַרעמדיקער".

צוו. אַנד. דערציילט דער מחבר, אַז אין צאַרישן
רוסלאַנד האָט מען געדאַרפט צאָלן אַ ספּעציעלן שטייער
TINY‏ טראָגן NX‏ יאַרמולקע, Pw PR‏ פון 5 רובל א יאָר.

הרב ווערטהיים פירט דעם לייענער דורכן לאַבירינט
פון דינים, לערנען תורה, דאוונען, מנהגים פון חסידים
און ONT‏ התנהגות פון פאַרשידענע רביים -- ONT‏
פראווען טישן, מזכיר זיין Pr‏ ביים רבין מיט אַ
,קוויטל", גרינדן אייגענע קלויזן און שטיבלעך און
וועגן חסידישער טראַכט.

דער ספר ברענגט PN‏ ליכט און דערהויבנקייט
און איז אַ וויכטיקער צושטייער PNR‏ דער פאַרשונג
פון חסידיזם.

- 271 --

איציק מאַנגער

ביים ד1יעפפעקר

דער דניעסטער מורמלט און ער רוישט דער דניעסטער מורמלט שטיל און מיד.

און קלאַפּט די כוואַליעס IS‏ דעם AVIA‏ אַ פיבערדטרוים, אַ ציטער פליט

ער ברענגט דעם אומעט אונדז אַהער, אַריבערן שוואַרצן אויבערפלאך --

און טראָגט די בענקשאַפט וייט אַװעק. דער אייביקער סוד פון טונקעלן ליד.
TX‏ פון די שוואַרצע כװאַליעס ווייט איך האַלט די ביקס און ציל און שיס.
א מידער הויך פון טויט און AT‏ אַ רויטער פלעק די טונקל פאַרבט,
טאָכעט שטיל די פינצטער אויף און ביי דעם גראָען וואַסער-ברעג
אַ מידער וואַסער פויגל-פלי, אַ שווערער פיבער-חלום שטאַרבט.

און ס'קוקט מיך ווילד דער טונקל אָן: OND PR‏ אַנידער אויף די PIP‏

,ווי קומסטו, פרעמדער, ST‏ אַהער? אין מיינע אויגן ברענט די שרעק.

לאָז רוען, לאָז! דאָס האַרץ איז מיד, דער דניעסטער מורמלט און ער רוישט

און ס'איז מיין חלום טיף און שווער". TIX‏ טראָגט די בענקשאַפט ווייט אַוועק.

es

-

ל

א
ל

יע אל : oe‏
meatier‏ ל Se‏ 4 א
= אב ae‏ לע

oS ener
a 5

אע אי א
ו א ae or : . sitet REESE ae‏
: : יי

ee

Senne

ב

=e
0 So

ביים דניעסטער

-- 272 —

ליאון גאַרפילד (ניו-יאַרק)

בענדער אין ליכט פון דער געשיכטע

PR‏ 1912 זענען PR‏ בענדער פאָרגעקומען גרויסע
מיליטערישע פייערונגען PR‏ זומערדיקן לאַגער. ONT‏
האָט דעמאָלט די רוסישע רעגירונג געפייערט דעם
0 ײיאָריקן יובל זינט בענדער איז אויף שטענדיק
פאַרבליבן PR‏ די גרענעצן PID‏ רוסלאַנד,

בענדער האָט צעטיילט בעסאַראַביע PIN‏ אַלט
און ניי-בעסאַראַביע. אַלט-בעסאַראַביע צום צפון-זייט
און ניי-בעסאַראַביע צום דרום ביזן שוואַרצן ים.
בענדער, צוזאַמען מיט גאַנץ בעסאַראַביע האָבן “INT‏
געמאַכט זייער א סך מלחמות.

די געשיכטע PO‏ בעסאַראַביע ציט PT‏ זינט דער
אַנטשטייונג PD‏ קריסטנטום. אַלס איינע PD‏ די וועגן,
װאָס האָבן געפירט צו דער ביזאַנטישער אימפעריע,
איז זי באַפאַלן געװאָרן פון פאַרשידענע נאַציעס און
ראַסעס. PR‏ 7-טן יאָרהונדערט איז בעסאַראַביע באַ-
פאַלן געװאָרן PD‏ דער ,בעססאַ"-ראַסע, וועלכע ONT‏
דעם געגנט אַ נאָמען געגעבן בעסאַראַביע.

אין מיטן TD‏ 13-טן יאָרהונדערט ONT‏ אַלט-
בעסאַראַביע געהערט צום גאַליציאַנער קעניגרייך און
איז גיך אַריבער צו דער הערשאַפט פון די טאַטערן.
אין מיטן פון 14-טן יאָרהונדערט איז גאַליציע צע-
טיילט געװאָרן צווישן פוילן, ליטע PR‏ אונגאַרן. צו
יענער צייט האָט ליטע אָנגעהויבן פונאַנדערצושפּרײטן
איר איינפלוס PIN‏ בעסאַראַביע. PNR‏ 1362 האָט דער
פירשט אֶלגיִערד פאַרבונדן א מלחמה מיט די טאַ-
טערן ONT PX‏ צוגענומען ביי זיי די שטאָט קאַרשעוו
ביים דניעסטער. -- אָלגיִערד האָט PIN‏ צוגעצויגן
צו זיין איינפלוס פּאָדאָליע TIN‏ צוזאַמען מיט די
ליטוויש-רוסישע פירשטן האָבן PT OT‏ צעשפרייט
ביזן שוואַרצן ים.

ביים אָנפאַנג PID‏ 5-טן יאָרהונדערט זענען אויף
דער רעכטער זייט פון דניעסטער אַנטשטאַנען א ריי
נייע שטעט. צוערשט די שטאָט בענדער װאָס ווערט
צוגעשריבן צום ליטוויש"רוסישן פירשט וויטאווט.
(ל. ס. בערג: בעסאַראַביע, 1918),

די רומענער האָבן צו דער WY‏ ביסלעכוייז,
איבערגענומען די הערשאַפט איבער בעסאַראַביע.
אָבער אין מיטן פון 16-טן יאָרהונדערט האָבן די
טערקן פאַרכאַפּט די פעסטונגען PP‏ קיליע און אַקער-
מאַן און דערנאָך בענדער (װאָס די רומענער האָבן

גערופן טיגינא). די קרימער טאָטערן און קאָזאַקן
האָבן, פון צייט צו צייט, געמאַכט איבערפאַלן אויף
בעסאַראַביע, ראַבירט PR‏ חרוב געמאַכט די געגנט.
כדי צו פאַרהיטן זיך קעגן די איבערפאַלן האָט דער
טערקישער סולטאן, סולעמאן דער צווייטער, “BRIN‏
געבראַכט 30.000 פאַמיליעס PP‏ קאַווישאן TIN‏ אומ-
געגנט. אַזױ ON‏ איז דער דרומדיקער טייל TD‏
בעסאַראַביע געװאָרן אָפּגעריסן פון מאָלדאוויע.

אין 1572 ONT‏ מאָלדאַװיע ווידער מלחמה “yy‏
האַלטן wm‏ טערקיי PR‏ פאַרנומען בראַילאַ, אַקערמאַן
און בענדער. פּיאָטער דער גרויסער ONT‏ געפּרװוט
צונעמען דעם אויבערשטן טייל בעסאַראַביע פון די
טערקן און איז, אַפילו, געגאַנגען צוזאַמען מיט מאָל-
דאַוויע. IVAN‏ די טערקן האָבן צעשלאָגן די רוסישע
אַרמײ, וועלכע האָט געליטן א שווערע מפלה. שפע-
טער, PR‏ דער צייט PD‏ קאַטערינאַ דער צווייטער,
זענען אויסגעאַרבעט געװאָרן פלענער אויף איינצו-
שליסן בעסאַראַביע מיט מאָלדאַװיע, אונטער דער
רוסישער אימפעריע. קאַטערינאַ ONT‏ פאַרפירט א
נמלחמה מיט די טערקן PR‏ פירשט גאַליצין האָט
איינגענומען ON?‏ און כאַטין. 13 יאָר שפעטער האָט
פּאָטיאָמקין צוגענומען אַטשאַקאָו. סוּוואַראָוו | האָט
צעקלאַפּט די טערקן נעבן פושקאן PX‏ רומניק, דער-
נאך איינגענומען כאַדזשיבי (די היינטיקע אָדעס)
PN‏ אַקערמאַן, איזמאַיל און בענדער. אויפן גיסקער
באַרג, אַ דאָרף פון קליינרוסן װאָס גרענעצט Pr‏ מיט
בענדער, איז PINS‏ אַ קליין בערגל װאָס ווערט באַ-
צייכנט אַלס סוּװאָראָווס קבר.

ארום 1910, ווען מען האָט אין בענדער צעגראָבן
די ON‏ אַרום דער אַלטער פעסטונג, צוצוגרייטן די
גאָס צום אויסברוקירן, האָט מען געפונען צוגעדעקט
בלויז מיט עטלעכע לאָפּאַטעס ערד, ביינער פון טויזנ-
טער סאָלדאַטן, װאָס האָבן דורכגעמאַכט די אויבנ-
דערמאָנטע מלחמות. זעט אויס, CUR‏ ווי זיי זענען
געפאַלן אַזױ האָט מען זיי וואַרשיינלעך געלאָזט ליגן,
בלויז דער שטויב פון יאָרן האָט MT‏ צוגעדעקט.

PN‏ 1897 איז די בעסאַראַבער באַפעלקערונג
באַשטאַנען PD‏ 47.6% מאָלדאווער, ‏ 19.6% קליינ-
רוסן PR‏ 11.8% יידן. די איבעריקע זענען געווען
פון 12 אַנדערע נאַציאָנאַליטעטן. בענדערער TYAN‏

-- 273 —

האָט געהאַט אַרום א העלפט מאָלדאַװער, מערסטנס
אין דרום. אַרום דער שטאָט האָבן אַממערסטנס גע-
וווינט קליינרוסן. אין 1905 האָבן די יידן אין בעסאַ-
ראַביע באַטראָפן 37.4% TD‏ דער אַלגעמיינער באַ-
פעלקערונג.

יידן האָבן געוווינט PN‏ בעסאַראַביע פון גאָר
אַלטע צייטן. אָנהויב 16-טן יאַרהונדערט האָבן א JO‏
יידן אימיגרירט פון PR POMP‏ דייטשלאַנד. אַרום 1818
ווערן גערעכנט פינף טויזנט יידן PR‏ בעסאַראַביע.
אין 19-טן יאָרהונדערט קומען IN‏ א TID JT JO‏
פוילן און ליטע, כדי צו געפינען בעסערע עקאָנאַ-
מישע באַדינגונגען. אַנדערע יידן ONT‏ די רוסישע
רעגירונג ,פאַרשיקט" PP‏ בעסאַראַביע צוליב “TNT‏
קאַלע און אַנדערע חטאים.

Rees
etn

ל
See‏
Sco‏

ae

ל
א
ae‏

א
א SR‏ א א ארי אטאל
ae‏ ל x oe‏

טע
ae‏ יע
es‏
RS‏

core
eS

a

ל
Seon‏

te
Seas
א א‎

א

7

hans ae, i Cte easy‏ א א

eee a oo : eee

iat‏ : : אי יי יי אי אי
: = ל

אי
אי
Sateen‏

oan
See

0

noe

ר

א

א יי ר
ל

Seater ר‎

Ee

7

א
cet :‏ ל
2 0
oar‏ ל ל
ל - cant‏

Se
ל‎

oe
ו‎

ל
ob‏

a

oe
pee

-
ל

7
ee

7
ee

Se
טי‎
אי‎

2 an
ל‎

ו
se‏

me
אע‎
7 ee
2
2

א

נאַזיע פאַר מיידלעך ;: PIN‏ שטאָטישע עלעמענטאַרע
שולן און שפעטער PIR‏ א העברעישע גימנאַזיע פאר
יינגלעך. אַ סך פון די יוגנטלעכע האָבן שטודירט אַלס
עקסטערן. ס'איז כדאי אויך צו באַמערקן אַז, כמעט,
אַלע יידישע יונגעלייט װאָס זענען געגאַנגען PR‏ א
רוסישער שול, זענען נאָך דריי בייטאָג געקומען PR‏
חדר, כדי צו דערגענצן זייער יידישע דערציונג. מיר
האָבן PIN‏ געהאַט אַ שיינע יידישע ביליאָטעק.
בענדער האָט זיך געפונען אין אַ סטראַטעגישן
פונקט. געאָגראַפיש -- א מיטלפונקט צווישן קישע-
ניעוו PIN‏ אָדעס PR‏ צווישן אַלט PR‏ ניי-בעסאַראַביע,
פלעגט זי צו יעדער צייט האָבן די בעסטע טעאַט-
ראַלע גאַסטראָלן פון אָדעס און TD‏ מלוכה-טעאַטערס.
ס'פלעגט אונדז אויך באַזוכן דער צירק, די יידישע

יו א א
א א
oe‏ ל יו

ל
ere‏
maton‏

IE

ees

יע
ל

7

Lee

ee

7

א
0
2
wes‏
0

ל
ee‏
te‏
le ate‏
eee‏
ar‏
2
en,‏
אל
0
hee‏

כ

ו

ae
oe ל‎
Senet
ו‎

eine

2

ארי יא
אי

2
eat
9

0 0 ee oa
: אע‎ erie enna : ene א‎
es on See א‎

א :

ל

See
אס‎
SRO

די פעסטונג PR‏ בענדער

לויט דער יידישער ענציקלאָפּעדיע האָט די יידי-
שע באַפעלקערונג אין בענדער, אין 1939, געציילט
0. די אַלגעמיינע באַפעלקערונג, 32.000 נפשות.

עקאָנאָמיש PT ONT‏ די יידן PNR‏ בענדער געלעבט
גאַנץ גוט. מערסטנס האָבן זיי PT‏ פאַרנומען מיט
מסחר. ס'זענען געווען אויך קליינע און גרעסערע
וואַרשטאַטן PX‏ פאַבריקן, MNS‏ גרויסע מעלמילן x‏
ביר-פאַבריק, א זייף-פאַבריק, ,צעגעלניעס" -- די
אַלע האָבן באַשעפטיקט א צאָל יידישע אַרבעטער.
דער בענדערער באַן"דעפּאָ ONT‏ באַשעפטיקט נאָר
קריסטלעכע אַרבעטער.

PX‏ בענדער איז געווען א רוסישע טאָגצייטונג
מיט אַ יידישן אַרויסגעבער. צויי פרייע תלמוד-
תורהס ; מלמדים מיט yoru‏ חדרים -- מאָדערנע און
אַלטמאָדישע; א רעאַל-ישול INP‏ מענער און א גימ-

טרופעס PP‏ אָדעס און וואַרשע. מיר האָבן פאַרמאָגט
אונדזערע אייגענע אַמאַטאָרן, טעאַטער-טרופעס N TIN‏
צאָל קינעמאַטאָגראַפן. זומער, אויפן בולװאַר און PN‏
זומערדיקן טעאַטער, פלעגן שפּילן גוטע אָרקעסטערס
pp‏ מיליטערישן לאַגער PIN TN‏ פריוואַטע. דער
דניעסטער מיט די שיפלעך PN‏ די בערג אַרום דער
שטאָט, wn‏ די גוטע וויינטרויבן PR‏ פרוכטן, די
געזונטע לופט פון די פרוכט-גערטנער, די אַקאציעס,
רויזן, סיריען און אַנדערע בלומען, פלעגן זומערצייט
אַריינברענגען װאַקאַציע-זוכער. NAW‏ נאָכמיטאָג פלעגן
בחורים און מיידלעך זיך אַריבערשיפלען צו די גערט-
נער און דאָרט פאַרברענגען. קיין בענדער פלעגן קו-
מען פון דער גרויסער וועלט חזנים. מיר פלעגן אויך
האָבן גוטע מוזיקאַלישע קאַנצערטן, לעקציעס אא'וו.

דער גרעסטער טייל פון די יידן זענען געוועז

— 274 —

ציוניסטן. געווען א גרויסע גרופע טעריטאָריאַליסטן,
אונטער דער השפעה פון צויי יונגעלייט וועמען די
רעגירונג האָט ,פאַרשיקט" אָפּצוריכטן גלות PNR‏ 392"
דער -- חיים גלאַס PX‏ דוד פּרוזשאַנסקי -- איז אַרום
9 געגרינדעט געװאָרן א ,פּועלי-ציון"-פאַראיין
וואָס איז געװאָרן אַקטיוו TN‏ אָנגעזען PR‏ די געזעל-
שאַפטלעכע קרייזן. די ,צעירי-ציון" זענען געקומען
שפעטער, INI‏ דער ערשטער וועלט-מלחמה. קיין "Na,‏
דאֶווצעס" זענען כמעט OWI‏ געווען PR‏ בענדער.
יעדנפאַלס נישט אַלס PP‏ אָרגאַניזירטע גרופע. יחידים,
יידישע בחורים זענען געווען זייער אַקטיוו אין דער
אַלגעמיינער רעװאָלוציאָנערער באוועגונג, צוזאַמען מיט
די רוסישע אַרבעטער PD‏ אייזנבאַן-דעפּאָ. ס'האָבן אויך
נישט געפעלט PP‏ יידישע קאָמוניסטן, נאָכדעם ווי
די באַלשעוויקעס האָבן IPNRA PT‏ אויף יענער זייט
דניעסטער.

וועז oxy‏ לעבן PN‏ גרויס-בעסאַראַביע, איינ-
שליסנדיק טיילן PP‏ בוקאָווינע, האָט זיך אַ ביסל איינ-
געשטעלט אונטער דער רומענישער הערשאַפט, האָט
זיך דעמאָלט געשאַפן די יידישע ,קולטור-ליגע" און
בענדער האָט געהאַט איר אָפּטײלונג; ONT‏ געעפנט
פרייע יידישע אָוונטדקורסן ; ONT‏ אָראַנזשירט “INP‏
צערטן און לעקציעס.

ביז דער ערשטער וועלט-מלחמה איז בענדער
געווען א ברויזנדיק-לעבעדיקע שטאָט. JT‏ זענען
געווען צופרידן מיט זייער אַרט לעבן און האָבן PORN‏
נישט געחלומט צו עמיגרירן. PR‏ פאַרגלייך מיט “IN‏
דערע טיילן פון בעסאַראַביע, האָבן זייער ווייניק בענ-
דערער יידן עמיגרירט PP‏ אַמעריקע. נאָך דער מלחמה
DX‏ אונטער דער רומענישער הערשאַפט ONT‏ בענדער
אָנגעהויבן, ביסלעכווייז, אָפּצושטאַרבן PN‏ אַלע הינ-
זיכטן. די יוגנט איז PT‏ צופאַרן, מערסטנס, קיין
פראַנקרייך ; אַנדערע קיין ענגלאַנד, ישראל און אַמע-
ריקע. די שחיטות, בעת דער צוייטער וועלט-מלחמה,
און די אומברחמנותדיקע באַהאַנדלונג פון די באָל-
שעוויקעס, לגבי דעם ביסל איבערגעבליבענע יידישע
בעלי-בתים, האָט געמאַכט א סוף צו א באמתדיקער

גןדעדן-שטאָט װאָס ONT‏ געהייסן בענדער.

On‏ האָט זיך דער לעצטער בענדערער רב, ר'
אפרתי אויסגעדריקט : ,ס'איז אונטערגעגאַנגען אַ “OW‏
נע יידישע שטאָט, ווו יידן האָבן געמאַכט א PW‏ לעבן,
יעדן maw‏ פלעגן יידן אַרױסגײן פון 20 שילן אויף
די גאַסן". יידן האָבן געלעבט PNR‏ בענדער ידיש.
אויב ONT‏ איז היינט בלויז אַ חלום, זאָל ONT‏ כאָטש
פאַרצייכנט ווערן.

N‏ בעיַדערער טרעגער גייט דורך ביי
ר' שליאַמקעס שול

-- 275 —

רעליגיעז,
געזעלשאפטלעך
און קולטורעל לעבו

פֿראַפּעסאַר יצחק פיי[ (נידיאָרק)

די שטאַט פון אמונה און קאַנספּיראַציעס

(א בינטל זכרונות)

דודעלע דעס רבס רופט מיך PINSON,‏ פֿיין"

;גאָספּאָדין פיין, גאָספּאָדין פיין !"

איך אַ יינגל פון אַ יאָר צען, בין עס געווען דער
;גאָספּאָדין". גערופן ONT‏ מיך אַזױ דודעלע דעם רבס.
מיר האָבן זיך געקענט, דודעלע און איך. מיין טאַטע
ע"ה ONT‏ געדאוונט ביים רב PK‏ שיל. אַ ייד אַ סוחר,
יישט פון די גרויסע סוחרים, האָט ער פונדעסטוועגן
געהאַט א ,שטאָט" PR‏ ,שפיגל". ONT‏ איז שוין געווען
אַ גאַנץ הויכע מדרגה. PN‏ מזרח איז געזעסן דער רב.
נעבן אים זיין מחותן, אַ גרויסער גביר און אַ גרויסער
תלמיד-חכם, א חבדניק, ר' שעפסל בערמאן, מיט זיינע
דריי opr‏ משה, לייבל px‏ וועלוול. (אַלע פיר, דער
טאַטע מיט די זין זענען נפטר געװאָרן אין ארץ-
ישראל). מיט זי איז געזעסן ר' שעפסלס איידעם
בערל אַבעלמאַן, וועלכער איז טראַגיש אומגעקומען
PR‏ בענדער. PN‏ מזרח זענען “PIN‏ געזעסן די אָנגע-
זעענסטע סוחרים פון שטאָט און די חשובע כלי-קודש.
דאָרט PR‏ מזרח איז, פאַרשטייט זיך, PIN‏ געווען דער
פלאֶץ פון דעם רבס זון, דודעלע.

ווער האָט עס אויסגעטראַכט, PN IN‏ שטעטל ONT‏
געהערשט IN‏ אידילישע גלייכהייט ? דער סאציאַלער
מרחק צווישן די מענטשן פון די לינישעס (די אָרעמע
געגנט PN‏ שטאָט) און די פון די הויפּט גאַסן איז
געווען אַזױ גרויס ווי דער עקאָנאָמישער ONT PIN‏
געפונען זיין אויסדרוק אין יעדן ווינקל פון לעבן און
אויך PR‏ שיל. פונדעסטוועגן האָט איצל PD‏ (דאָס
הייסט איך, א מיטלמעסיקן סוחרס א ון) זיך גע-
שפילט מיט דודעלע דעם רבס. נאָכן דאוונען פלעגט
מען אַ ביסל אַרומלויפן PR‏ הויף PR‏ געשטיפט. איך
בין געווען ;איצל", ער איז געווען דודעלע און דאָ
פּלוצים , גאָספּאָדין פיין".

דודעלע האָט Pr‏ אַריינגעפירט צו זיך PNR‏ ;קאָמ-
נאַטע" וצימער), פאַרקייטלט די טיר. ANT PN‏ גע-
מיינט אַז דא וועט קומען עפעס א שטיפעריי. הויבט

זיך נישט אָן. ער האָט IND‏ מיר אויסגעלייגט א “INP‏

געהייליקט DVT‏ אָנדענק פון מיינע עלטערן
ר" מאיר און מאַטיאַ פיין ע*ה

ספיראַטיוון פּלאַן : עס איז געקומען -- אַזױ ONT‏ ער,
ONN‏ איז געווען א דריי יאָר עלטער TD‏ מיר, גע-
זאָגט, -- די צייט צו גרינדן IN‏ אָרגאַניזאַציע, NIN‏
מין חברה וואָס זאָל זיך אָפּגעבן מיטן לייענען הע-
ברעישע ביכלעך.

PR‏ בין שוין INT‏ געווען א ;העברעיסט". ס'הייסט
כ'האָב געלערנט ביי אברהמל מלמד. געלערנט האָב
איך WIN‏ און שומו שמיים, דקדוק. NIN‏ ,העברעער"
ווי איך איז דער פּלאַן זייער געפעלן געװאָרן. מיר,
דודעלע און איך, האָבן אַריינגעצויגן נאָך עטלעכע
יינגלעך אין אונדזער עלטער. געווען א היפשע ONY‏
טייערע, yoru‏ חברים און געדענקען געדענק PN‏ בלויז
איינעם, סרוּל (ישראל) װאָדאָװאָז. געוויס זענען PR‏
ישראל פאַראַן WI‏ חברים פון OX‏ דער ,קאָנספירא-
ציע". PN‏ געדענק ישראלן, מסתמא דערפאַר, ווייל ער
איז געווען דער סאַמע איבערגעגעבנסטער מיטגליד.

פון קאַנספֿיראַציע JIN‏ קאַנסטיטוציע
צו N‏ ביבליאַטעק

ער איז טאַקע פאַרבליבן אַ געטרייער חבר אויף
לאַנגע, לאַנגע יאָרן. ווען דודעלע איז געװאָרן דער
באַרימטער , פּועלי-צעירי-ציון"-פירער, דוד ווערטהיים,
פלעגט ער אָפט קומען PP‏ דרום-אַמעריקע JIN‏ דאָרט
זיך טרעפן מיט װאָדאָװאָזן. דוד פלעגט נישט אויפ-
הערן דערציילן ווי ישראל האָט אים אומעטום באגלייט
און באַדינט. דוד איז געווען בבחינת רב TN‏ ישראל
וואָדאָוואָז איז געווען זיין גבאי, ON‏ ווי נחמן ONDA‏ איז
עס געווען א סך, אַ JO‏ יאָרן גבאי ביי PT‏ טאַטן, דעם
רב ר' שלמה (שליאָמקע) ווערטהיים ז"ל.

א חברה מוז, פאַרשטייט זיך, האָבן אַ קאָנסטי-
טוציע. מיר האָבן אויסגעשריבן אַ JO‏ תקנות, FID‏ וועל-
כע PNR‏ געדענק PA‏ היינט בלויז איינע: Ny‏ סקאָק
אָ װיסקאָק טשערעז אֶקנאָ -- דוויע קאָפּייקי" (פאר
אַריינשפרינגען WIN‏ אַרויסשפרינגען דורכן פענצטער

-- 279 =

צוויי קאָפּיקעס). דער ;גאָספּאָדין פיין" PR‏ די “INP‏
סטיטוציע PR‏ רוסיש זאָגן ביז גאָר אַ JO‏ וועגן קול-
טורעלן לעבן No‏ מיטלקלאַס יידישע קינדער PR‏
בענדער, אָדער ON‏ מ'האָט די שטאָט גערופן ,בענ-
דיורקע". דאָס איז געווען צוליב אירע באַרימטע בלאָ-
טעס. בענדערער וויינטרויבן און, להבדיל, בלאָטעס
זענען געווען א שם-דבר אין דער גאַנצער געגנט.

10,500 געציילט אַרום‎ ONT דער שטאָט װאָס‎ ON PR
יידן, האָבן קינדער פון מיטלקלאָס אין דער היים על-‎
געווען‎ PIN רוסיש‎ ON PR פּיירוב גערעדט יידיש,‎
אויך אַזעלכע, וועלכע האָבן געװאָלט לייענען הע-‎
ברעישע ביכלעך.‎

פאַרװאָס-זשע קאָנספּיראַציע ? װאָס איז דא דער

סוד ? װוּ איז דער חטא ? גאַנץ פשוט, מען האָט מורא
געהאַט, דער עיקר, AND‏ שעפסל בערמאן, וועלכער
האָט געהאַט אַ גרויסע השפעה PR‏ שטאָט בכלל און
באַזונדערס אויף זיין מחותן, דעם רב. ר' שעפסל איז
נישט נאָר געווען ביז גאָר פרום. אַזעלכע זענען גע-
ווען א PR JO‏ שטאָט. אַוודאי איז PU‏ מחותן, דער
רב, געווען נישט ווייניקער פרום פון אים. ער איז
אָבער געווען א ייד, א געפערלעכער קנאי. ביי אים
איז געווען רעכט I‏ רודפן די וואָס זענען מחלל-השם
מיט ביטול-תורה, wa‏ לייענען מעשה-ביכלעך און
לשון-קודש, רחמנא-לצלן.

טריף-פסולע ביכער אין דער ווייבער-שיל

האָט מען זיך אויסגעהיט PR‏ אָנגעגאַנגען מיט
דער קאַנספּיראַציע. OVI PR‏ טאָג װאָס ס'זענען אָנ-
געקומען yor‏ ביכלעך ,ניצנים" PR‏ ,פרחים" פון
אָדעס, איז געווען IN‏ אמתער יוםדטוב. ONT‏ מערק-
ווירדיקסטע איז ONT‏ די ,ווייסע-חברהניקעס" האָבן
געפונען אַ זיכערן פּלאַץ IND‏ זייער ביבליאָטעק.
וועמען וועט איינפאַלן צו זוכן טריף-פּסולע ביכער אין
דער ווייבערשער-שיל, טאַקע PP‏ דעם רבס בית-
המדרש ?

ONT‏ איז געווען די ערשטע יידישע ביבליאָטעק
PR‏ שטאָט, פון WN‏ זענען שפעטער ארויסגעוואַקסן
אַנדערע אָרגאַניזאַציעס ווי דער ,הזמיר" און די
גרויסע יידישע ביבליאָטעק. פון יענע שפעטערדיקע
TW?‏ געדענק PR‏ ספעציעל מישא פאַסטאָן, ברוך
קאַושאַנסקי (אגדתי), דוד פיסטראַוו PT PNR‏ ברודער
און pr‏ שוועסטער RPT‏ -- גאָר א פיינע זינגערין.

איך ווייס נישט ווי ס'איז געווען מיט אַנדערע,
PN‏ ווייס אָבער IN‏ אויף דודן PX‏ מיר האָט אונדזער
קינדער-ביבליאָטעק-אָרגאַניזאַציע געהאַט אַ געוואַל-
דיקע ווירקונג. ערשטנס, זענען מיר ביידע פאַרבליבן

די נאָענסטע חברים ביז דוד איז געפאַלן PR‏ האַװאַנע,
קובאַ, װוּ ער איז געווען אויף אַ שליחות פון דער
;הסתדרות". אין דער קינדערשער MIAN‏ האָט זיך דוד
געלערנט די קונסט פון פירערשאַפט TN‏ ער איז מיט
TW‏ שפעטער געפאָרן קיין אַמעריקע, װוּ ער איז
געווען דער פירער PD‏ דער ,פועלי-צעירי-ציון'-
פּאַרטײ (1930 --1943). און נאָך א JO‏ מער: ONT‏
אַמעריקאַנער יידנטום האָט Pr‏ צוגעהערט צו זינע
קלוגע רייד.

מיר, ווידער, האָט די קינדער-אָרגאַניזאַציע “JX‏
געבן דעם ערשטן שטויס ww‏ פאָרן Pr‏ לערנען PR‏
,הרצליה" (תל-אביב), PR Pam‏ בין אוועק באַל
נאָך מיין בר-מצווה,

רב שליאַמקע שרייבט זיך איבער
מיט ד''ר הערצל

צי ONT‏ דער בענדערער רב געװוּסט וועגן דער
געהיימער ביבליאָטעק, צי ONT‏ ער PT‏ בלויז געמאַכט
נישט וויסנדיק ? ווער INP‏ עס וויסן, אויף באַשטימט.
עס לייגט זיך אויפן שכל, אַז ער האָט W‏ געװוּסט TIN‏
שטילערחייט הנאה געהאַט װאָס די קינדער לייענען
העברעיש און ריידן וועגן ציוניזם, אַן ענין װאָס איז
ON‏ געווען WA‏ נאָענט צום האַרצן.

הרב שמעון שלמה ווערטהיים זצ"ל an)‏ שליאָמקע
ווי POND ONT‏ האָט ON‏ גערופן מיט ליבע) איז “YX‏
זעסן אויפן כסא הרבנות, אויף וועלכן ס'איז געזעסן
גאַנצע פופציק PT AN?‏ טאַטע, דער PTS‏ ר' איציקל
און IND‏ אים דער גאון ר' אריה לייב, וועלכער ONT‏
געגרינדעט די בענדערער גזע PR‏ 1810. ווי PT‏ טאַטע
און זיידע ONT‏ שמעון-שלמה PIN‏ אָנגעהויבן אַלס
חסידישער רבי. ער האָט WAN‏ פרי פאַרלאָזט די
רבישאפט, אויפגעהערט נעמען קוויטלעך “BN PT DR‏
געגעבן בלויז מיט רבנות. װי אַ גרויסער תלמיד-חכם
האָט, AY‏ צוזאַמען מיט IN‏ אַנדער גרויסן באַרימטן
רב, ר' יהודה-לייב פישמאַן, שפעטער -- הרב י. ל.
הכהן מימון ז"ל, אָנגעהויבן אַרויסגעבן אַ הלכה-
זשורנאַל ,היונה", PR‏ 1907. פון דעם פּראָיעקט איז
גאָרנישט געװאָרן און די צוויי פריינט האָבן “DAN PT‏
געלאָזט איבער ד" שטעט PX‏ שטעטלעך פון "Soya‏
ראַביע און געמונטערט יידן צו לערנען גמרא, זיך
פאַרטיפן PR‏ תורה שבעלדפה. ווען ס'איז אַנטשטאַנען
די ,מזרחי"-באוועגונג, זענען די PNY‏ געווען פון אירע
סאַמע ערשטע, טיכטיקסטע טוער. PR‏ 1914 האָט ער
פאַרווירקלעכט por‏ חלום. ער איז עולה געווען קיין
ארץ ישראל אַלס שליח פון אַ היפשער צאָל בענדערער
יידן, וועלכע האָבן געוואָלט עולה זיין PR‏ האָבן זייער

-- 280 —

i eee‏ ל

2

Se

eae
oe

7

2

0

א א
ae oe‏

ea
a
re

0:
2
2

0 ל
א
א

א
א
2
iene‏
7
es‏
tee‏

0
2

ל

eae igen
יע‎
= =~

2

6
gs

7

Gree

So
eee

eee : =‏
en a eters Ae ene‏
א א אי אט יע Seen‏
eee‏ 5 אד א יע א א

eee

=
2
ers
SESE,
sos

7

א

יע
ר

0
=

4

ae

oer

0
ies

22

0
7

יט

2

יי

טע
א

2
ee

7

=
ee
see
ie
ר‎
sou
2

eco

0
sao ihe Ra
8 2

eee‏ ל
Be‏

5

א

א

5

0

fee

2

Se

די יידישדרוסישע

רב, ווי דעם רב PR‏ ציון. ער ONT‏ וועגן דעם פּלאַן
זיך אַפילו דורכגעשריבן מיט WT‏ הערצל. צום אומ-
גליק איז INT‏ אױיסגעבראָכן די ערשטע וועלט-מלחמה.
wn‏ א צעבראָכן ONT PINT‏ דער רב פאַרלאָזט “PIN‏
ישראל און OWT WI‏ וואַנדערונגען איבער “SRD‏
שידענע לענדער געקומען צוריק Pp‏ בענדער. PY‏
חלום האָבן פארווירקלעכט עטלעכע פון זיינע קינדער.
זיינע צוויי טעכטער פערל ז"ל, א הויפט-שוועסטע
אין ,הדסה" און חנה ז"ל, די פרוי פון משה בערמאן
ז"ל. ביידע זענען WHI‏ געװאָרן PNR‏ ישראל; יענטע
איז געשטאָרבן י"א בשבט תשל"ג. זי איז געווען די
פרוי פון דעם באַקאַנטן שרייבער יונתן ז"ל, געלעבט
PX‏ קיבוץ כברי. עס זענען נפטר געװאָרן אין “PIN‏
ישראל אויך דעם רבס באַרימטע צוויי זין. דער בא-
רימטער רב און מטיף לאומי יוסף ווערטהיים און
דער ציוניסטישער פירער PR‏ א DS JO‏ אַן אָנגע-
זעענער באַאַמטער TID‏ דער ,סוכנות", אברהם ווערט-
היים. עס לעבן, זיי צו לאַנגע יאָר, PR‏ ישראל א גרע-
PD ONS yoyo‏ דעם בענדערער רבס אייניקלעך און
אור-אייניקלעך.

אויף דעם NOD‏ הרבנות PR‏ בענדער זענען א צייט
געזעסן אויך ר' שמעון שלמהס זון, הרב FOR‏ און נאָך
דעם ר' יוספס זון הרב אהרן, (איצט PR‏ ניו-יאָרק)
און זיין איידעם הרב שמעון אפרתי, וועלכער לעבט
אין ישראל PR‏ פאַרנעמט אַ PRINS YM‏ צווישן
רעליגיעזן יידנטום.

ל

0

אי א
א

יי
א

יא
oe‏

ie

ere
oe

atte
RR

es

ר

Sut
Soot
SS

02

2

א
See‏

ל

ה
ts‏ א

ל

ביבליאַטעק PR‏ בענדער

מען ,,ציט'' זיך... קיין בענדער

אין די יאָרן פון דער ערשטער וועלט-מלחמה איז
בענדער געווען באַקאַנט ווי אַ שטאָט, IW‏ מען קאָן זיך
וויינישט-איז אַרויסדרייען TD‏ גיין PR‏ פייער. דער
הויפט-גורם דערצו איז געווען הרב שמעון שלמה.
ניין אָנזען ביי דער מאַכט איז געווען זייער אַ גרויסער
וין זיינע אַ פּראָטעקציע VPN ONT‏ געמיינט אַ ,ווייסער
בילעט", ד. ה. באַפרייונג PD‏ מיליטער-דינסט. האָבן
זיך אָנגעהויבן ציען קיין בענדער חשובע מענטש,
דער עיקר פון דער ליטעראַרישער וועלט. איינגעשטא-
נען איז מען, פאַרשטייט זיך, ביים רב PR‏ הויז. איך
געדענק, IN‏ צווישן די ,שראַבער" זענען געווען ישראל
par‏ (י. רבקאי), אליעזר שטיינמאן ע"ה, (זיין צו-
VON!‏ איז געווען ;די צעדרייטע שיך"), דער אַקטיאָר
דוד ורדי (מיינער אַ חבר PID‏ די ,הרצליה"-יאָרן),
דער קדוש PON‏ גיטערמאַן הי"ד, דער שפעטערדי-
קער דירעקטאָר TID‏ , דזשאָינט" PN‏ פוילן, וועלכער
איז אומגעקומען דורך די OMNI‏ ימ"ש. די “IN TIN‏
דערע וועמען איך געדענק שוין נישט, פלעגן זיך
,ציען" -- געזעסן גאַנצע נעכט PIN‏ געטרונקען שוואַר-
צע קאַווע. געטאָן אַלץ צו פאַרלירן װאָג, כדי זיך צו
באַפרייען פון , פאָניען". JIN ONT‏ דעם רבס פראַטעק-
ציע JANN‏ טאַקע געהאָלפן TIN‏ א גרעסערע ONY‏ יידישע
שרייבער, פירער און דעם רבס מקורבים, צווישן זי
מיין טאַטע, זענען באַפרייט געװאָרן פון מיליטער.

-- 281 —

פון , דאָלאָי נִיקאָלאָיאַ'',
ביז ,,מאַרקס גאַװאָריט"

אָנגעהויבן ONT‏ זי זיך PW UN‏ די רעװאָלוציע
פון 1917. דאָס איז געווען איין גרויסער יום-טוב.
מענטשן, יידן און קריסטן, האָבן זיך געקושט אין די
גאַסן. די ריזיקע מאַסן-דעמאָנסטראַציע ביי דער ,זעמ-
סטוואָ" איז געווען INA‏ א דערהויבענע. INP PN‏ איצט
נישט באַנעמען ווי ס'איז געקומען דערצו, PRIN‏ זאָל
באַגריסן דעם ריזיקן עולם Pe‏ דעם באַלקאָן פון דער
,זעמסטווא". “PR‏ געדענק, וי היינט, מיין געשריי:
;דאָלאָי ניקאָלאָיאַ", (נידער מיט נאַקאָלאִיען), מיין
אַרונטעררײסן די קרוין װאָס איז געהאָנגען אויף דער
וואָנט און דעם הילכיקן ,הוראַ"-געשריי פון דעם עולם.

מיין ערשטער לערער אין דער תורה פון WONT,‏
ניקאָלאַיאַ" איז געווען DON?‏ שאַמפּאַנסקי, N‏ ,פריקאַזש-
טשיק" PR‏ טאַטנס קראָם. פלעגט יאָסל יעדן טאָג
אָריינקומען צו אונדז PR‏ הויז PR POR‏ אויסרופן,
טאַקע דריי מאָל: ;דאָלאָי ניקאָלאָיאַ". ער האָט מיך
PN‏ ,אויפגעקלערט" בסוד-סודות ONT‏ די ווערטער
מיינען און ווי הייליק זיי זענען.

יענעם פרימאָרגן, ביי דער זעמסטווא, PN ANT‏
די צוויי ווערטער אויסגערופן מיטן גאַנצן האַרצן JIN‏
נשמה, געגלויבט באמונה שלמה, אַז ס'הייבט זיך IW‏
x‏ ניי קאַפּיטל px‏ יידישן לעבן אין לאַנד. PR‏ קאָן
בשום אופן נישט דערקלערן ווי ס'איז געקומען צו
דעם, אַז PN‏ זאָל עס זיין דער רעדנער אויף יענער
ריזיקער פאַרזאַמלונג. איך ווייס נישט מיט ONT‏ איך
INT‏ פאַרדינט דעם כבוד. געווען אין שטאָט גרעסערע
רעװאָלוציאָנערן PD‏ מיר. געווען לייבל סאָבעל, וועל-
כער פלעגט שטענדיק טענהען: מאַרקס גאַָװאָריט
(מאַרקס זאָגט). OPIN TIN‏ זאָגט, איז INT‏ נישט
שייך. געווען דער בונדיסט אושאַן, וועלכער האָט
געאַרבעט PN‏ אַפטייק ביי דעם אָנגעזעענסטן ציוניסט
הערש קאָגאַן. געווען אַ גרופע, אפשר זענען זיי געווען
,פועלי-ציון", זיכער PN‏ דעם PR PQ‏ נישט. PR‏
געדענק זיידל שיינקער, לייבל גאָרפינקל (איצט PR‏
ניו-יאָרק), די מאַדערנע העברעישע לערער mon‏
גלאס ע"ה און דוד פרוזשאַנסקי ז"ל (געלעבט ביז
די לעצטע יאָרן אין בענדער PR‏ געלערנט העברעיש
און יידיש). PI PR‏ געווען PNR “PM, NR‏ פאַרגלייך
מיט oT‏

פאַרזאַמלונגען אויפן סטעפ PN PN‏ שיל

איך געדענק ווי איך בין געווען אויף עטלעכע
פאַרזאַמלונגען אויפן סטעפ. דאָרט האָט מען געלייענט

INT שטיקלעך ,פרץ". איצט‎ wn געקוויקט‎ pr PX
TR פרץ איז געווען א תירוץ.‎ IN דעם איינדרוק,‎ PN
פונקט ווי אונדזער העברעישער קלוב, איז עס געווען‎
אַ ,פּועלי-ציון"-קאָנספּיראַציע.‎

פאַרבליבן PX‏ זכרון IN‏ אַנדער עפּיזאָד TID‏ יענער
צייט. עס קומען OND‏ פאָלקס-װאַלן פון דער בענדערער
שטאָט-פאַרװאַלטונג. דוד ווערטהיים, שוין נישט מער
דודעלע, כאָטש מיט דעם נאָמען איז ער פאַרבליבן
ps‏ גאַנצן לעבן ביי דער משפחה PQ PN‏ א סך נאָ-
ענטע פריינט, פאַרטרעט די , צעירי-ציון". ער “IN‏
טירט IRD‏ די קאַנדידאַטן PD‏ זיין פּאַרטײ. ער איז
איינער פון די אָנגעזעענסטע מענטשן אין שטאָט און
צייכנט זיך אויס אַלס גלענצנדיקער רעדנער. אין
איינעם א טאָג ONT‏ ער געפירט א פאַרזאַמלונג נעבן
דער אַלטער שיל, אַנטקעגן דער גאַס פון דעם רבס
הויז. דער רב ONT‏ פון PT‏ טויער געזען PT‏ קינד,
געהערט pr‏ קול. ס'איז TNA‏ א כמאַרנער AND‏
ס'האָט געבלאָזן x‏ שטאַרקער ווינט PN‏ דוד איז גע-
wn‏ היפשלעך צעהיצט. PR‏ מיטן פון PT‏ רעדע ONT‏
זיך דורכגעשטופט צו אים נחמן גבאי און אים עפעס
דערלאַנגט. דער עולם איז געשטאַנען פאַרגאַפט. דוד
איז צעטומלט געװאָרן ווען ער ONT‏ דערהערט דעם
גבאי זאָגן: ,דודעלע, דער טאַטע ONT‏ דיר געשיקט
דאָס שאַליקל. ער בעט דיך זאָלסט עס אָנטאָן, ס'בלאָזט
א שטאַרקער ווינט IT PIN‏ קאָנסט זיך, חלילה, פאַר-
קילן". por‏ גאַנצן לעבן פלעגט דוד דערציילן די מעשה
מיטן שאַליקל. ער פלעגט דערביי צוגעבן: ;מען INO‏
קיינמאֶל נישט פאַרגעסן I‏ דערלאַנגען א מענטשן
א שאַליקל. די מידה דאַרפן מיר זיך אָפּלערנען פונעם
טאַטן צ"ה".

ג(עראַטעוועט א ספר-תורה פונעם חורבן

אַװעק אַ. שטיקל צייט PR‏ די רומענער TANT‏
פאַרנומען בענדער. די יידן זענען זיך צעלאָפן: ווער
ס'איז אַריבער דעם דניעסטער PN‏ אַװעק “PIN PN‏
ראַינע און ווער ס'איז אַנטלאָפן קיין קאַושאַן, קאָפּאַנקע
און אַנדערע קליינע יידישע ישובים. אין בענדערער
געגנט געדענק איך מער נישט וי די גרויסע צאָל
בענדערער ,בעזשענצעס" (פליכטלינגע) ONT‏ האָבן
געפונען prop‏ אין דעם קליינעם שטעטל. געווען איז
מען פול מיט שרעק. איבערגעלאָזט האָט מען ,קיני
מיט מיני" (אַלץ מיט אַנאַנדער) ONN PX‏ וועט PT‏
דער סוף? ווער ווייסט, צי וועט מען בכלל קאָנען
צוריק קומען? מער PP‏ אַלעמען איז, אָבער, געווען
באַזאָרגט דעם רבס משפחה און איך בין שוין דעמאָלט
געווען א בן-בית, ווי איינער PD‏ דער משפחה, ONT‏

-- 282 —

INT PN ווען‎ ,1920 PNR בין עס טאַקע געװאָרן‎ PN
חתונה געהאַט פאַרן רבס טאָכטער, חיה (אַגב, האָבן‎
מיר, איך און דוד, חתונה געהאַט דעם זעלבן טאָג).‎
די דאגה פון דעם רבס משפחה איז געווען דודעלע.‎
איינגעעקשנט און באַשטאַנען דערויף, אַז‎ PT ער האָט‎
הויז. ס'האָבן‎ ONT DN ער מוז בלייבן אָפּהיטן די שיל‎
באַפעלן,‎ PP געבעטן, נישט‎ PP נישט געהאָלפן נישט‎
אַװעק‎ INT ער איז פאַרבליבן ווי א שומר. ס'זענען‎
שרעקלעכן פחד.‎ PSP עטלעכע טעג‎

ווי היינט שטייט פאַר מיינע אויגן ONT‏ בילד:
פּלוצעם האָט Pr‏ אויפן שליאך PO‏ בענדער Pp‏
קאַושאַן באַװויזן א PR IND‏ אַ שינעל מיט פּאָסטילעס
אויף די פיס. פון דערווייטנס ONT‏ ער אָנגעהויבן
שרייען: NT PA PX,‏ איך בין דאָ". ONT‏ איז געווען
דוד. ער האָט געטראָגן די קליינע ספר-תורה ONT‏
איז שטענדיק געווען ביים שווער אין קאַבינעט. PORN,‏
por‏ חרוב געוואָרן. ONT‏ הויז צערויבט, אין דער שיל
איז אַריינגעפאַלן א באָמבע. א נס, א WOM‏ נס,
װאָס ס'איז געבליבן גאַנץ ONT‏ שאַפקעלע “ANP PN‏
נעט, PN ANT‏ אַרויסגעראטעוועט די הייליקייט TIN‏
זי געבראַכט צו דיר, טאַטע". ONT‏ מען געוויינט אויפן
חורבן PP‏ דער שטאָט PN‏ געזען PR‏ דעם ספר א סימן,
אַז נאָך נישט POX‏ איז פאַרפאַלן,

וכך הווה. PR‏ עטלעכע טעג אַרום זענען דריי
,מרגלים" אַוועק INWINP TD‏ קיין בענדער. די דריי
זענען געווען: דוד, חיהקע -- דודס שוועסטער און איך,
איר צוקונפטיקער מאַן. די שטאָט איז געווען וי אַן
עיר רפאים -- האַלב-טויט. דער רומענישער “OND‏
ציאַנט וועמען מיר האָבן געזאָגט MW,‏ רומאַנעשטי"
(;איך WP‏ נישט PP‏ רומעניש") PIN PT ORT‏ אונדז
צעשריען מיט באַנומענע קולות. ער ONT‏ עס געוויס
N IND VON IDNA‏ באַליידיקונג. ONN‏ הייסט עפעס מען
פאַרשטייט נישט PP‏ רומעניש ? איידער מיר זענען
PR PMN‏ הויז, טאַקע ביי דער פאַרטקע, האָבן צויי
סאָלדאַטן פאַרכאַפּט דודן. אונדזערע געשרייען האָבן
נישט געהאָלפן. שעהען-לאַנג זענען מיר געזעסן PN‏
מוראדיקער שרעק. אַװעק א טאָג און א נאַכט. ערשט
פאַרטאָג פאַלט PR POR‏ הויז דוד. װאָס איז געשען?
צוויי סאָלדאַטן האָבן ON‏ פאַרשלעפט OS‏ װאָקזאַל
און OWT‏ האָט ער אַ גאַנצע VIS]‏ געזעגט האָלץ.

דער אלטער טלית האָט זיך אַפגעזוכט

מיטן װאָקזאַל, מיט די באַנען איז פאַרבונדן IN‏
אַנדער דערינערונג PP‏ יענע פינצטערע AYO‏ געווען
אַ שטיק צייט, ווען די רומענער פלעגן אָנטאָן דער
באַפעלקערונג געברענטע צרות. זיי פלעגן אויך דער-

טרינקען מענטשן אין דניעסטער. סוף סוף, האָט מען
באַשלאָסן שיקן אַ מענטשן קיין קישעניעוו זיך משתדל
צו זיין ביי דער העכערער מאַכט. וועמען שיקט מען?
דעם חשובסטן מענטשן PD‏ שטאָט -- דעם רב. דער
רב האָט איינגעפאַקט PR‏ אַ קליין רענצל אַ טלית און
תפילין (לויט א משפחה-טראַדיציע האָט דער בעש"ט,
פון וועמען די ווערטהיים-משפחה ONT‏ געשטאַמט,
געדאוונט PR‏ דעם טלית). אויפן AVN‏ האָט מען דעם
צוג אָפּגעשטעלט PR‏ אַלע וויילע צוריק געפירט Pp‏
בענדער. YN‏ דער רב איז DMN‏ געקומען ONT‏ ער
איינגעזען, IN‏ ער האָט, על פי טעות, גענומען א פרעמד
רענצל. נישטא דער טלית, נישטאָ די תפילין. אַ תשעה
באב איז געווען אין הויז. אַזױ זענען אוועק עטלעכע
חדשים.

PN‏ איינעם א טאָג האָט א רומענישער אָפיציר

געבראַכט אַ טלית און תפילין צו זיינעם אַ באַקאַנטן
יידן און דערציילט ווי ער איז געפאָרן קיין קישעניעוו
און גענומען אַ פרעמד רענצל, אין וועלכן ער האָט
געפונען די ,יידישע זאַכן". גרויס, אומגעהויער גרויס
איז געווען די פרייד, נישט ANI‏ ביים רב PR‏ הויז
נאָר אין דער גאַנצער שטאָט, ONT‏ דער אַלטער טלית
האָט זיך אָפּגעזוכט. אַוודאי ONT‏ מען געװוּסט, ONT IN‏
איז מן השמים,

דער בענדערער , כודאָזשניק" אין 1961

מיט פינף יאָר צוריק, אין אָדעס, האָט מיר דער
,אינטוריסט" געלאָזט PNR IN JON‏ בענדער איז IN‏
עפידעמיע און איך קאָן אַהין נישט פאָרן. לויטן שמייכל
TD‏ דעם , אינטוריסט"-באַאַמטן PN ANT‏ פאַרשטאַנען
אַז ס'איז א ,מעשה". דער שמייכל זיינער ONT‏ מיר
on‏ געלאָזט וויסן, אַז PNR DIN‏ וועל באַשטיין וועט
מען פאַרגעסן PNR‏ דער עפידעמיע. UN‏ איז טאַקע
געווען. ANA PR‏ באַצאָלט N IND‏ טאַקסי UN PN‏ בין
איך, X INI‏ האַלבן יאָרהונדערט, PR‏ מיין געבוירן-
שטאָט.

די שטאָט האָב איך לחלוטין נישט דערקענט. איך
האָב יאָ געפונען עטלעכע מענטשן, יינגערע JID‏ מיר
ווי אויך עלטערע, מיט וועמען PT ANT PR‏ געטראָפן.
ס'איז נאָך נישט געקומען די צייט IS‏ דערמאָנען
זייערע נעמען און ריידן וועגן אונדזערע שמועסן.

pow‏ באַגעגעניש וויל איך יאָ דערמאָנען. ONT‏ איז
געווען מיט א יידן א זקן, IN‏ אַמאָליקן חבר און לערער.
איך וויל פאַרצייכענען בלויז איין קורצן טייל פון
אונדזער לאַנגן שמועס. לעבן לעבט ער, אַזױ האָט ער
מיר געזאָגט, פון זיין אָרעמער פענסיע. WAN,‏ האָט
ער צוגעגעבן מיט גרויס PR PI‏ +,געהויבנקייט", --

— 283 -

אָבער אויף דער עלטער בין איך געװאָרן א ;כודאָזש-
ניק" (קינסטלער). ער ONT‏ דערזען דעם גרויסן פראַגע-
צייכן אויף מיין פּנים און זיך אָנגערופן מיט אַ מין
קרומען שמייכל: ,פאַרשטייסט, PI PR‏ וידער א
לערער. px‏ לערן צוויי יונגעלייט עברית. אַוודאי טאָר
מען עס נישט טאָן, ס'הייסט לויטן געזעץ איז עס א
פאַרברעך, אָבער מען גיט PT‏ אַן עצה".

אויף מיינע ווייטערדיקע פראַגעס ONT‏ ער “YX‏
ענטפערט, אַז DIN‏ מ'וועט “PND, ON‏ איז עס א
קליינער אומגליק, אפשר גאָר א זכיה, ס'איז דאָך
קידוש השם. אִי די צוויי יונגעלייט -- ONT‏ איז שוין
אַן אַנדער מעשה. די צוויי לעבן מיט ישראל, זיי “YOR‏

ליאון (יהודה-לייב) גאָרפֿילז (Paws)‏

מען מיט ציון. לערנען עברית איז IND‏ זיי נישט ONO‏
זיך אויסלערנען העברעיש, יעדע מינוט ONT‏ זיי לער-
נען עברית פילן זיי ווי זיי וואָלטן געווען PR‏ ישראל
און פאַר ישראל זענען זיי גרייט אויף YOR‏ קרבנות.

יאָ, און וואָס מיינט עס, אַז ער איז געװאָרן א
,כודאָזשניק"? דא האָט מיר דער זקן דערציילט, TR‏
אַזױ ווי PR‏ גאַנץ בענדער זענען נישטאָ קיין יידישע
ספרים, מאָלט ער די אותיות, די אַלטע יידישע אותיות,
פאַר זיינע צוויי תלמידים. ויהי מה...

“A

בענדער, בענדער, די שטאָט PH‏ טיפער אמונה

! געהויבענע קאָנספיראציעס‎ PX

אין גלגולים פון דער צייט

דריי דורות פון א בענדערער יידישער משפחת

(אויטאָביאָגראַפישע TIS‏ ביאַגראַפישע פאַרצייכענונגען)

א זכות PN ON‏ טראָג
מיין עלטער-זיידנס נאַמען

pon‏ עלטער-זיידן, יהודה-לייב גאָדפעל, געבוירן
אין 1820, PN ART‏ נישט געקענט, און נאָך ON‏ טאַקע
הייס איך מיט מיין ערשטן נאַמען. פון דעם וואָס מיין
מאַטער פלעגט מיר צומאָל דערציילן וועגן Tor pr‏
האָט זיך ביי מיר געשאַפן א קלאָרע פאַרשטעלונג
וועגן אים PR‏ ווען PA PNR‏ אונטערגעוואַקסן ANT‏ איך
עס באַטראַכט ווי אַ זכות PN ONT‏ טראָג מיין עלטער-
זיידנס נאַמען.

דער פאַמיליע-נאָמען גאַרפעל איז די פאַררוסישסטע
טראַנסקריפּציע פונעם װאָרט האָרפעל, װאָס קען מיי-
נען מסחר מיט האָר און פעל פון בהמות, וועלכן מיין
עלטער-זיידע האָט געפירט. לויט מיין פאָטערס באַ-
שרייבונג איז דער זיידע לייב געווען אַ ייד א גיבור,
הויך און שטאַרק, מיט אַ לאַנגער באָרד PR‏ פיאות,
ווי אַלע יידן פון Pr‏ צייט. מסחר איז WHY. VWI‏
זיין איינציקע באַשעפטיקונג. דער זיידע לייב האָט
געשטאַמט פון דער יידישער קאָלאָניע גאַלאַטשע, נעבן
באַלטע -- פּאָדאָליע, נישט ווייט פונעם לינקן ברעג
דניעסטער. אין די רוסישע מעטריקעס זענען מיר
אַלע געווען פאַרשריבן נישט מיט דער באצייכענונג
;מיעשטשאַנין", on‏ אַלע שטאָטישע TN‏ שטעטלדיקע

יידן, נאָר ווי ,קאָלאָניסטן", ONT‏ האָט באַדײט לאַנד-
ווירטן, ערד-אַרבעטער.

איין עפּיזאָד פון מיין פאַטערס זכרונות האָט גע-
מאַכט אויף מיר א באַזונדער שטאַרקן איינדרוק. WH‏
ס'איז געקומען די צייט פון שניט, פלעגט דער זיידע
לייב אַװעקשטעלן MUN PN‏ צען אַרבעטער, אָפּגעטײלט
איינער PD‏ אַנדערן אויף א שטח, לויט דער לענג
פונעם לאַנגן הענטל פון דער קאַסע. ער אליין, דער
זיידע, פלעגט זיך שטעלן אין דער סאַמע הינטערשטער
ריי. yor‏ צען אַרבעטער האָבן, גלייכצייטיק, געדאַרפט
x‏ פאָכע IND‏ מיט דער קאָסע, בכדי נישט צו “AND‏
טשעפען די פיס פונעם פאָדערשטן אַרבעטער. מיין
עלטער-זיידע איז אַזױ אָרום פאַרלאָפן דעם וועג דער
;עסעמבלי-ליין?,. va‏ איבער א יאָרהונדערט.

pon‏ עלטער-זיידע האָט געהאַט צויי זין, יוסף
(געב. 1840) -- מיין זיידע און זיין ברודער, דער
עלטער-פעטער הערש. ביידע זענען געווען געראָטן אין
זייער פאָטער -- ,שטאַלטנע", קרעפטיקע דאָרפס-יידן
פון אַמאָליקע יאָרן. מיין זיידע יוסף האָט חתונה געי
האט אין דאָרף. די באָבע חיה האָט געבראַכט אויף
דער וועלט פיר זין MNS TR‏ טעכטער : דוד דער בכור,
מיין פאַטער, און די אַנדערע, לויטן עלטער: יחיאל,
יחזקאל, חוה, פעסי PX‏ משה דער בן-זקונים. פאר די
יינגלעך ONT‏ דער זיידע FOR‏ באַזאָרגט גוטע מלמדים

— 284 —

און זיי זענען אַלע אויסגעוואַקסן יודעי-ספר ; די מייד-
לעך האָט מען געלערנט פון יידישקייט ONT‏ סאַמע
נייטיקסטע ONT‏ אַ יידישע טאָכטער מוז קענען. די
פרנסה PN‏ דאָרף איז געווען נישקשדיק. ONT‏ הויזד
געזינד פון אַכט נפשות האָט פון Mp‏ דחקות נישט
געוווסט. WAN‏ דער זיידע יוסף ONT‏ נישט געװאָלט,
אַז זיינע קינדער PONT‏ פאַרבלייבן דאָרפס-יידן TIN‏ ער
האָט אָנגעהויבן טראַכטן וועגן אַריבערפאָרן PR‏ א
שטאָט, אין בעסאַראַביע, וווהין עס PT TANT‏ דעמאָלט
געצויגן יידישע משפחות פון דער דניעסטער-אָנע.
דער גורל איז געפאַלן אויף מיין טאַטן, דעם עלטסטן
פון די קינדער, צו זיין דער ערשטער צו מאַכן דעם
אַלטן יידישן ,לך-לך": קוים געװאָרן בר-מצווה, ONT‏
PT WOKS pw‏ געלאָזט PN‏ וועג PON‏ קיין בעסאַראַ-
ביע, און ער איז פאַרפאָרן קיין בענדער.

דער ,,לך-לך'' פון מיין פאַטער קיין בענדער

דער דרייצן-יאָריקער דאָרפס-בחור, דוד, ONT‏ אין
דער פרעמדער שטאָט Pr‏ נישט פאַרלוירן. גאָר גיך
איז ער אָנגעקומען וי IX‏ אָנגעשטעלטער IN PR‏
אייזן-געשעפט. געאַרבעט ONT‏ ער TID‏ זעקס PN‏ דער
פרי ביז אַכט PR‏ אָװנט. ווי ס'האָט PT‏ געפירט PN‏
יענע ווייטע צייטן, האָט ער זיך אויפגעהאַלטן ביים
באַלעבאָס INI DX‏ דעם שווערן אַרבעטסטאָג INI‏ גע-
מוזט אַרויסהעלפן דער באַלעבאָסטע PN‏ איר שטוב-
אַרבעט. אָבער די לעבנס-חכמה װאָס דער זיידע יוסף
ONT‏ איינגעפלאַנצט PN‏ זיינע קינדער, ONT‏ אים לייכ-
טער געמאַכט PT‏ שווערע מערכה : ער PT ONT‏ קיינ-
מאָל נישט באַקלאָגט. PR‏ ווי פרום ער איז געווען,
איז ער אויך געווען ערלעך און געטריי צו זינע
באַלעבאַטים. מיט געדולד האָט ער אַלץ פאר ליב גע-
נומען. ער ONT‏ אָפּגעהיט ONT‏ דאוונען אין דער פרי
PX‏ אויף דער נאַכט. שבת PN‏ יום-טוב פלעגט ער
דאוונען JOON PN‏ בית-מדרש, I‏ ער DORN ONT‏ גע-
האט זיין שטענדיקן פלאץ נעבן א יידן, ONT‏ ער ONT‏
געקענט, מיטן נאַמען -- משה קאַנטער.

אַזױ זענען אָפּגעלאָפן פינף קיילעכיקע יאָר. דוד
איז אונטערגעוואַקסן, PR PN WAN‏ לעבן ONT‏ זיך
פאר דער צייט גאָרנישט געביטן. ער האָט געאַרבעט
אין זעלביקן אייזן-געשעפט ONT PN‏ נישט פאַרפעלט
קיין naw‏ אָדער יום-טוב IX‏ פאַרנעמען PT‏ פּלאַץ DN‏
בית-מדרש נעבן PT‏ שכן, ר' משה קאַנטער. אָט דער
ייד איז אויך געווען א קשה יום, אַ האָרעפּאַשניק וי
דוד. ער האָט געאַרבעט PN‏ דער מיל פון שטאָטישן
גביר פירשטנבערג; זיין ווייב האָט מען אין שטאָט
גערופן: ,רייזע די קרופניטשקע", ווייל זי “YX ONT‏
האַנדלט מיט אַלערלײ גרויפן PR‏ אַרױסגעהאָלפן דעם

מאַן PR‏ דער פרנסה. ONT PONDIND ONT‏ געהאַט פינף
קינדער, WS‏ טעכטער PN‏ א זון. דבורה די עלטסטע,
TIN‏ נאָך איר: ראָסי, חיהקה, גיטל PR‏ אפרים-יצחק.
PR‏ בית-מדרש ONT‏ ר' משה אָנגעהויבן קוקן אויפן
יונגן דוד מיט אַ פאָטערלעכן בליק. ער האָט אָנגע-
הויבן פאַרבעטן דודן צו Pr‏ אַהיים PIN‏ שבת. דוד
האָט זיך באַקענט נעענטער מיט ר' משהס הויזגעזינד.
די יונגע, שיינע מיידלעך האָבן ON‏ אַרויסגעוויזן אַ
סך פריינטלעכקייט. דער עלנטער בחור האָט דערפילט
אַרום PT‏ אַ היימישע וואַרעמקייט.

עס ONT‏ לאַנג נישט גענומען TIN‏ מען ONT‏ ,גע-
בראָכן טעלער"; ס'איז געשלאָסן געװאָרן א שידוך
צווישן החתן דוד בר' יוסף הלוי גאָרפעל און הכלה
דבורה בת ר' משה קאַנטער, למזל טוב. דער חתן איז
אַלט געווען אַכצן יאָר, די כלה זעכצן. דבורה איז
IRD‏ איר צייט, געווען אַ געבילדעט מיידל. נישט “yx‏
קוקט אויף זיינע באַגרענעצטע מיטלען, ONT‏ משה
קאַנטער געשיקט זיין עלטסטע טאָכטער PR‏ אַ "NO‏
דערנער שול, וווּ זי האָט געלערנט יידישע לימודים
און אויך רוסישע, PIN WOT‏ אַריטמעטיק. דבורה האָט
ליב געהאַט לייענען ראָמאַנען, PN PO‏ יידישן טעאַטער
און פלעגט נאָכזינגען גאָלדפאַדענס לידער. דערביי איז
זי פאַרבליבן אַ פרומע יידישע טאָכטער. זי איז געווען
ווי יידן פלעגן זאָגן : ,צו גאָט PR‏ צו לייט".

TN)‏ דער חתונה -- מיליטער-דינסט

צו דער חתונה איז PO‏ זיידע געקומען מיט TT‏
גאַנץ הויזגעזינד. דער זיידע, די באָבע און זייער
“pyr,‏ משה זענען זינט דעמאָלט טאַקע געװאָרן
בענדערער תושבים. דעם זיידנס אַנדערע קינדער האָבן,
מיט דער צייט, PUN‏ פאַרלאָזט זייער געבוירן-אַרט
גאַלאַטשע. דער פעטער יחיאל האָט זיך באַזעצט אין
טאַרוטינע (אַנטשיקראַק PR‏ יידיש), ניי-בעסאַראַביע.
מיט Pr‏ נדן-געלט האָט ער דאָרט געעפנט “ION IN‏
װאַרג-קראָם. טאַרוטינע איז געווען דער צענטער JID‏
עטלעכע איינגעפונדעוועטע דייטשישע קאָלאָניעס. דער
פעטער יחיאל ONT‏ געפירט מיט זיי געשעפטן JIN‏
האָט מיט דער צייט מצליח געווען. דער פעטער יחזקאל
PT ONT‏ באזעצט PN‏ קישעניעוו, וווּ ער ONT‏ געהאַנדלט
מיט אַלט אייזנוואַרג א"אַנד. מעטאַלן. ON‏ דער פעטער
מיינער איז געווען א אקאָפּמענטש? PIN‏ חידושים.
IN‏ א פען אין דער האַנט איז געווען ביי N ON‏ שפילכל
אויסצורעכענען, PR‏ געציילטע סעקונדן, וויפל נאָדל-
שפיצן מען װאָלט געקענט אויסלייגן אויפן שטח JID‏
א ווערסט. ער ONT‏ פאַרמאָגט א IND WIN‏ הומאָר JIN‏
איז געווען אַ PHNOM‏ במיעוט. א מטופל מיט זיבן

קינדער פלעגט ער תמיד זאָגן, אז ער בעט ביים

-- 285 —

אויבערשטן צו פאַרדינען כאָטשבי מיט POR‏ רובל מער
ווי ער דאַרף אויף חיונה פאַרן הויזגעזינד. YON‏ מיינע
פעטערס זענען געווען פרום לויטן שטייגער פון זייער
פאָטער. PR‏ קישעניעוו “PT ONT‏ אויך באַזעצט די
מומע פעסי. איר מאַן ONT‏ געהאַנדלט מיט היימישן
בעסאַראַבער טאַבאַק, װאָס N‏ טייל יידישע קאָלאָניסטן
האָבן זיך ספּעציאַליזירט אין פלאַנצן און טריקענען.
די מומע חוה האָט חתונה געהאַט פאַר אַ ישובניק פון
כערסאָנער דאָרף קוטשערגאַן, I‏ ער ONT‏ שפעטער
געפירט א באַקאַליי-קראָם. אַזוי האָט דעם זידנס
משפּחה, IN‏ אָפּשטאַמיקע PP‏ א יידישער קאָלאָניע DN‏
פּאָדאָליע, Pr‏ צעשפרייט איבער פאַרשיידענע עקן
פון בעסאַראַביע און דער שכנותדיקער כערסאָנער
גובערניע.

ס'איז אונטערגעקומען די צייט, TN‏ מיין פאָטער
האָט Pr‏ געדאַרפט שטעלן צום APPA‏ ער איז דע-
מאָלט שוין געווען אַ טאַטע פון צוויי קינדער -- א
מיידעלע, בתיה און אַ יינגעלע, אברהם. מיט נישט
ווייניק שוועריקייטן האָט ער PT‏ , אַרױסגעדרײט? TID‏
;דינען פאָניען". איצט האָט ער גענומען, מיט מער
זיכערקייט, פירן זיין אייזן-געוועלב אויפן מאַרק,
דערביי האָט ער אָנגעהויבן צוצוהאַנדלען מיט אַלטע
אייזנס, מעטאַלן YOON PN‏ קאַלאָשן -- אַרטיקלען
װאָס האָבן געהאַט אַ גוטן אָפּגאַנג ווי א שטייגער
רוי-מאַטעריאַל אין אָפּגעשטאַנענעם רוסלאַנד דעמאָלט.
PN‏ יענער צייט ONT‏ מיין פאַטער געקויפט א הויז,
נישט ווייט פון זיידן משה,

צען ברידער זענען מיר coo VIIA‏

די מאַמע פלעגט קינדלען, מיט דער ,פינקטלעכ-
קייט פון אַ זייגער", צו יעדע דריטהאַלבן יאָר. זי האָט
זיך ;אָפּגעשטעלט?, ערשט ביים עלפטן קינד. מיין
שוועסטער בתיה איז געבליבן אַ בת-יחידה צווישן
צען ברידער. די ערשטע דריי PT‏ האָבן געהייסן ווי
נאָך די דריי אבות: אברהם, יצחק, ישראל; ONT‏
פערטע קינד איז געשטאָרבן באַלד נאָך דער קימפעט.
דערנאָך זענען געקומען: לייזער, אַהרון, לייב, חיים,
פסח און נחמיה. חיים איז געשטאָרבן PT PR‏ זעקסטן
IW?‏ פון אַן אומגליקספאַל, באַקומען N‏ שטאַרקן קלאַפּ
איבערן קאָפּ. נחמיה האָט געענדיקט די רעאַלע שול
און איז געפאָרן קיין בעלגיע שטודירן. דאָרטן איז ער
פאַרשלאַפט געוואָרן. די מאַמע איז גלייך אַװעקגעפאָרן
PAN‏ ראַטעווען איר קינד. זי האָט OWI‏ געשפּאָרט
קיין געלט PR‏ מי. די בעסטע דאָקטוירים האָבן, אָבער,
גאָרנישט געקענט טאָן קעגן א געפערלעכער קראַנקייט.
די פאַרצווייפלטע מוטער האָט OY‏ באַוויזן אַהיים

צו ברענגען PN‏ זון, ער זאָל שטאַרבן PR‏ זיין געבוירן-
שטאָט בענדער. דער פאַרלוסט TID‏ צוויי קינדער איז
געווען IND‏ מיין מאַמען א שווערער WAN PROP‏ איר
גאָטספאַרכטיקייט TIN‏ פרומקייט זענען איר בייגעשטאַ-
נען אַריבערצוטראָגן אירע אבידות און PT‏ צו טרייסטן
מיטן טיפן גלויבן, אַז א יידישע טאָכטער וואָס האָט
געבראַכט אויף דער וועלט עלף קינדער איז לפחות,
פאַרזיכערט מיט IN‏ אָרט PR‏ גן-עדן...

אין דער צייט PID‏ מיינע קינדער-יאָרן איז בענדער
שוין געווען, ווייט נישט TPP‏ ,פאַנאַטישע" שטאָט.
יידישע עלטערן TANT‏ געזאָרגט וועגן N‏ תכלית פאר
זייערע קינדער ONT PR‏ לערנען אַלגעמיינע לימודים
איז ביי א JO‏ יידישע עלטערן געשטאַנען אויפן ערשטן
אָרט. מיינע עלטערן האָבן געהערט IS‏ יענער קאַטע-
גאָריע באַלעבאַטישע יידן PR‏ בענדער, ביי וועלכע
דאָס לערנען זייערע קינדער יידישע לימודים איז
געשטאַנען PN‏ דער ערשטער רײ. נישט נאָר די
יינגלעך, נאָר אויך מיין שוועסטער בתיה האָט גע-
קראָגן, װאָס מיר רופן היינט, אַ טראַדיציאָנעלע יידישע
דערציונג. זי האָט שפּעטער חתונה געהאַט אין בענדער
גופא. איר VN‏ מרדכי-איצל אווערבוך ONT‏ געאַרבעט
PN‏ אַ ,לעסנויע" xX)‏ געשעפט פון בוי-געהילץ). זייער
PR Dow‏ בענדער PR‏ אפשר, געווען ,היינטוועלטי-
שער" ווי מיינע עלטערנס, Wax‏ טראַדיציאָנעל יידיש
מיט אַלע ,פיטשעווקעס".

אויסער תנ"ך, דקדוק YN‏ מאַטעמאַטיק --

לערן PIN PN‏ בוכהאַלטעריע

פון מיינע לערן-יאָרן איז מיר באַזונדערס “AND‏
בליבן אין זכרון די צייט ANT PR ONT‏ געלערנט ביי
אברהמל מלמד, words‏ זיין חדר איז געווען שוין גאָר
אַנדערש ווי דער חדר IN PR‏ אַמאָליק WT”‏ שטעטל.
אברהמל איז געווען א ייד אַ בן-תורה DR‏ אַ גוטער
פּעדאַגאָג דערצו. PT‏ גאַנצער סטיל פון לערנען איז
געווען אַ מין געמיש TID‏ אַלט-פרענקישקייט און וועלט-
לעכקייט. זיינע תלמידים זענען מערסטנס געווען קינ-
דער PP‏ מיטעלן און פאַרמעגלעכערן באַלעבאַטישן
קלאַס. PR‏ אברהמלס ,חדר מתוקן" NIN TID)‏ באַצייכ-
נונג האָבן מיר דעמאָלט נאָך נישט געװוּסט) האָט מעז
געלערנט דעם גאַנצן PIN ND‏ די שטאַם:תלמידים,
פלעגן WWI‏ דריי אַ זייגער קומען גימנאַזיסטן TN‏
שילער np‏ דער רעאַלישול, װאָס האָבן נאָך זייערע
לעקציעס געלערנט ביי אברהמלען יידישע לימודים.
פאַר א טייל לימודים, ווי דקדוק, מאָדערנע העברעישע
ליטעראַטור, מאַטעמאַטיק און אַנדערע, האָט אברהמל

-- 286 --

געהאַט אַרויסהעלפערס. ער poor‏ פלעגט, דער עיקר,
זיך אָפּגעבן מיטן לערנען תנ"ך PR‏ א ביסל גמרא.
דער לימוד פון אַריטמעטיק איז געווען צוגעשניטן
IND‏ קאַמערציאָנעלע באַרעכענונגען ; בוכהאַלטעריע
לויט די ,נייעסטע מעטאָדן" האָט מיט אונדז געלערנט
אַן עלטערער בוכהאַלטער פון עליע פּערלמאַנס מאַנו-
פאַקטור-געשעפט.

אַרום יאָר 1909 איז PN‏ אברהמלס Siw‏ אָנגעקו-
מען ווי xX‏ לערער פון העברעיש, א יונגערמאן TD‏
פוילן, חיים גלאַס. ער איז געווען אַ גאָר גוטער הע-
ברעיש-קענער, א לערער מיט אינטעליגענץ PN‏ דערצו
האָט ער PIN‏ געקענט בוכהאַלטעריע. אברהמל מלמד
האָט עקספּלאָאַטירט דעם בחור JON POD PP‏ גאָר-
נישט קיין שיינעם אופן. ער פלעגט ON‏ הייסן אַרבעטן
yard‏ שווערע שעהען נאָכאַנאַנד. IND‏ מיר, למשל,
האָט אברהמל געפאָדערט פון גלאַסן, IN‏ ער זאָל מיט
מיר לערנען עקסטרע בוכהאַלטעריע. דער ,אונטער-
נעמערישער" אברהמל ONT‏ אָבער PT‏ געקליגט, TX‏
דאָס אָפּגעבן צייט ספעציעל פאַר מיר זאָל נישט גיין
אויפן חשבון PH‏ די לערן-שעהען במשך דעם SAND‏
דער יונגער לערער האָט צוליב דעם געמוזט קומען
צו מיר אַהיים, צווישן זעקס PN‏ זיבן א זייגער PN‏
דער פרי, אויפן וועג צו PT‏ אַרבעט PN‏ שול. “PUNT‏
רוכעס PN‏ ווינטער, רעגנס, PR‏ די בענדערער בלאָ-
טעס, װאָס זענען געווען באַרימט PINI PN‏ בעסאַראַ-
ביע, זענען FIND‏ לערער נישט געווען PP‏ אָפּהאַלט.
בוכהאַלטעריע האָט onda‏ געלערנט מיט מיר לויט
דעם וואַרשעווער קאָרעספּאָנדענץ-קורס נאַדיטש, ONT‏
ONT‏ דעמאָלט געהאַט א YON PNR ow‏ יידישע שטעט-
לעך. א ON PINT‏ דעם עקסטרע-קורס זענען דער
תלמיד און דער לערער געװאָרן נאָענטע גוטע פריינט
TN‏ מיר פלעגן אָפט PN‏ א JO‏ פירן שמועסן אויף
פּאָליטישע טעמעס PIN PR‏ וועגן ציוניזם.

אונדזערע PN WDD‏ עול פון פרנסה

ווען די קינדער האָבן אָנגעהויבן אונטערוואַקסן,
זענען זיי געװאָרן דעם טאַטנס אַרויסהעלפערס DN‏
זיין עול פרנסה. דעם עלטסטן ברודער, אברהמען,
ONT‏ דער פעטער יחיאל ארויסגענומען PT IS‏ קיין
טאַרוטינע צו אַרבעטן PRT PNR‏ געוועלב. אברהם DONT‏
געדינט דעם פעטער געטריי, כאָטש קיין PUNT‏ האָט
ער בי ON‏ נישט געלעקט. אינאיינעם מיט דעם
פעטערס אַנדערע אָנגעשטעלטע איז ער געשלאָפן אויפן
האַרטן דיל. אין שנייען, קעלטן, בלאָטעס פלעגט ער
מיטפאָרן, יעדע צווייטע ANT‏ אויפן יריד PP‏ אַרציז,

x‏ דייטשישע קאָלאָניע, א צוואַנציק ווערסט JID‏ טאַ-
רוטינע; אברהם ONT‏ זיך ביים פעטער יחיאל, חלילה,
נישט צו פיל איבערגעגעסן און די שכירות איז אויך
געווען ווערט אַ שיבוש. אַזױ ONT‏ ער אָפּגעדינט ביים
פעטער עטלעכע יאָר ביז ס'איז אונטערגעקומען די

צייט ווען ער ONT‏ געמוזט גיין דינען ;פאָניען,

מיין ברודער ONT PNY?‏ אַרױסגעהאָלפן דעם טאַטן
אויך ביז זיין צייט איז געקומען מען זאָל אים צונעמען
N IND‏ סאָלדאַט.

דעם ברודער ישראל ONT‏ אָפּגעגליקט מען זאָל
ON‏ אויסבראַקירן ביים פריזיוו מחמת א קליינעם מום.
ער PT ONT‏ געמאַכט זעלבשטענדיק און געעפנט IN‏

אייזנקראָם PN‏ טיראַספּאָל -- א גרעסערע שטאָט
אַקעגנאיבער בענדער, אויף דער צווייטער ייט
דניעסטער.

אויפן ברודער לייזער איז אויסגעפאַלן דער גורל
צו PWN‏ דעם טאַטנס רעכטע האַנט און PT‏ גרויסער
אַרויסהעלפער.

דער טאַטע ע"ה איז כל ימיו געווען אַ שווערער
האָרעפּאַשניק, זינט PT‏ דרייצן-יאָריקן עלטער. ווען
ער איז געקומען קיין בענדער; באזונדערס אויס-
מאַטערנדיק PT PN‏ פרנסה איז געווען IND‏ אים ONT‏
פאָרן יעדע צווייטע INN‏ אויפן יריד Pp‏ בּובּעאָו
(וואַלאַנטירעווקע). דער ay‏ איז געווען, ווי אין דער
גאַנצער דניעסטער-געגנט, באַרג-אַרױף, באַרג-אַראָפּ;
PR‏ רעגן-צייט PNR‏ טיפער בלאָטע: ווינטערצייט PR‏
פראָסט TIN‏ שניי; דער װאָגן, אָנגעלאָדן מיט אייזנ-
OND AIT‏ די צוויי איינגעשפאַנטע פערד האָבן JT‏
אַרױסגעשלאָגן PD‏ די כוחות צו שלעפן א מהלך פון
א פערציק ווערסט, מערסטנטייל אין דער פינצטער-
ניש פון דער נאַכט. ביי N‏ באַרג-ארויף האָבן YON‏
מיטפאָרערס געמוזט PIN‏ פונעם TANT‏ כדי I‏ מאַכן
א ביסל לייכטער די פערד. PN‏ א פינצטערער נאַכט
פלעגט לייזער מוזן גיין PH‏ פאָרנט אַכטונג צו געבן,
אַז די פערד זאָלן נישט אַראָפּ פון TIN AVN‏ נישט
פאַרשלעפן אין אַ ריפּע (גרוב). IND‏ דער צייט ONT].‏
דער טאַטע מיט לייזערן זענען געווען אויפן יריד,
פלעגט די מאַמע ווערן די קרעמערין, און איך פלעג
צומאָל זיך מאַכן פריי פון מיין לערנען און איר אַרויס-
העלפן. מיין ברודער אהרון האָט PW‏ געאַרבעט PR‏
אַ ,לעסנויע" PR‏ טשאַדערלונגע. די איבעריקע “Pp‏
דער זענען INI‏ געווען קליין PR‏ געגאַנגען PR‏ חדר.
זינט איציק איז אַװעק PN‏ מיליטער, זענען לייזער
און די מאַמע געװאָרן דעם טאַטנס איינציקע אַרויס-
העלפערס.

— 287 --

מיין מאַמע -- די ,,אשת-חיל'' און ,, עקרת-בית"

אָנפירן מיט דער באַלעבאַטישקייט PR‏ הויז --
ONT‏ איז געווען דער מאַמעס ע"ה מלאכה. מיר זענען
yor‏ מאָל געווען עטלעכע ברידער PR‏ שטוב. אויף
שבת WIN‏ אַ יום-טוב פלעגט קומען דער ברודער
ישראל פון טיראַספּאָל. ביי x‏ שבת-יום-טובדיקן טיש
JANA‏ מיר תמיד געהאַט צוויי יידישע סאָלדאַטן JID‏
דער פרעמד, וואָס האָבן געדינט PR‏ בענדער. ס'איז
Pw‏ געווען װי אַ טראַדיציע PR‏ אונדזער פאַמיליע
זיך צו באַפריינדן מיט צוויי יידישע סאָלדאַטן װאָס
אָלן por‏ אונדזערע שטענדיקע היימישע בני-בית DR‏
ווי גלייכע מיט גלייכע, אין דער חברה PY‏ די ברידער
און זייערע חברים. PIN‏ די סאָלדאַטן פלעגט דער
טאַטע מיטברענגען, פרייטיק-צונאַכטס PD‏ בית-מדרש,
IX‏ אורח אויף שבת. PT ONT‏ אַמאָל געמאַכט IN‏ איך
האָב Pr‏ פאַרזאַמט PR‏ שול און האָב דערזען IN‏ אורח
װאָס איז פאַרבליבן ווי אומבאַמערקט TID‏ די באַלע-
באַטים, װאָס האָבן PT‏ געאיילט אַהיימצוגיין PR‏ ער,
דער אורח, קוקט ON PT‏ א פאַריאושטער PIN‏ אַלע
זייטן ; פלעג איך, א קליין יינגל, ox‏ פאַרבעטן צו
אונדז PR‏ הויז. NIK PNR‏ פאַל פלעגן מיר Pw‏ האָבן
צוויי אורחים.

מיר פלעגן, נישט זעלטן, האָבן אויך געסט פון
דער פרעמד, א קרוב, אַ געשוועסטערקינד WIN‏ אַפילו
סתם גוטע פריינט, װאָס פלעגן PT‏ אָפּשטעלן PN‏
בענדער אויף אַ IND‏ טעג PR‏ אַמאָל טאַקע אויף א
ANS‏ װאָכן. איז YI‏ אונדז WAN‏ געווען IN‏ אָפענע
שטוב און יעדער YONA‏ איז געווען געווונטשן.

איך ANA‏ קיין OND‏ נישט געהערט פון מיין מאַמען
זי זאָל זיך באַקלאָגן, אַז די אַרבעט PR‏ הויז איז איר
שווער. דאָס צוגרייטן דעם שבת פלעגט זי אָנהויבן
דאָנערשטיק נאָך מיטאָג. זי פלעגט דערנאָך PT PIN‏
כמעט די גאַנצע נאַכט, פאַרפּאָרעט מיטן באַקן חלות
אויף naw‏ און ברויט אויף דער גאַנצער SINT‏ די VY‏
װאָס ONT‏ טייג האָט געיוירט אין דער מולטער, פלעגט
זי אויסנוצן PIN‏ אָנבאַקן א גאַנצן הויפן קאַרטאָפל
אָדער קאַבאַקיקנישעס, מאָןיפּלעצלעך IS‏ דער טיי TN‏
נאָך כדומה קלייניקייטן... ONT IN‏ טייג איז "DN,‏
געגאַנגען",. פלעגט זי צו ערשט אויספלעכטן צויי
חלות פאַרן ראש המשפחה אויף ,המוציא", דערנאָך
קלענערע קוילעטשן באַפּוצט מיט פייגעלעך -- ,המוד
ציאס" IND‏ די קינדער.

דעם פרייטיקדיקן טאָג ONT‏ זי געהאַט א שפּאָר
ביסל צו טאָן מיט מאַכן די פיש: דעם גרויסן ,נעס-
טער-קאַרפּ, די ווייסע מירענען, אַ סידיק, אַ העכט,

קאַמבערלעך -- YON‏ פריש-צאַפּלדיקע, ONT‏ דער פי-

שער פלעגט צושטעלן דאָנערשטיק גלייך פונעם
דניעסטער. עופות פלעגן זיך האָדעווען ביי אונדז
אויפן הויף JPA ONT PR‏ דאָנערשטיק DIS‏ שוחט
פלעגט זיין מיין אַרבעט. קוגל פלעגט מיין מאַמע
צוגרייטן חוץ פאר דער משפחה, PIN‏ פאַרן רבין
און אַמאָל ANP‏ א קרוב ביי דער געלעגנהייט PP‏ אַ
שמחה. מיטן צימעס נאַאיט פלעגט די מאַמע אונדז
מכבד זיין שוין פרייטיק, ווען מיר פלעגן צוריקקומען
פון ר' איציקלס באָד. דעם גאַנצן פרייטיקדיקן טאָג
פלעגט Pr‏ ציען א גערימל פון אָרעמעלײט, היימישע
און דורכפאַרנדיקע. די מאַמע פלעגט יעדן TID‏ זי
באַזאָרגן מיט אַ נדבה. זי פלעגט מיך PIX‏ אַרומשיקן
won‏ פולע טעפלעך צו דער באָבע רייזען PR‏ צו “3X‏
דערע אָרעמע קרובים. ONT‏ צוגרייטן דעם NAW‏ פלעגט
pwr‏ מאַמע פאַרענדיקן ערשט מיט ליכט-בענטשן
אויף די זיבן גלאַנציקע, מעשענע לייכטערס. ערשט
דעמאָלט פלעגט זי זיך צוזעצן צום שיין-געדעקטן
טיש און ,איבערכאפן דעם אָטעם", טרינקען טיי TN‏
אָפוואַרטן געמיטלעך דעם עולם pp‏ דער שיל.

בנעימותדיק פלעגט זי ענטפערן יעדן איינעם
אויף PT‏ ,גוט שבת", נאָכפאָלגן מיטן קוק דעם טאַטן
ווי ער שפרייזט אַהין און צוריק איבערן עסצימער,
זינגענדיק ווי PT IND‏ דעם ,עסקינו סעודתא", איידער
ער מאַכט קידוש. JONI‏ טאַטן און די אורחים פלעגן
מיר, די זין, מאַכן קידוש, יעדער איינער לויט דער
ריי, לויט por‏ עלטער. די גאַנצע צייט PID‏ דער פריי-
טיק-צונאַכט סעודה האָט דער מאַמעס פנים געשיינט
פון פרייד, טאַקע נאָר ON‏ די שכינה VONT‏ אויף איר
גערוט; ONT‏ איז געווען איר שכר IND‏ דער שווערער
פּראַצע. ביים זינגען די זמירות פלעגט זי מיטזינגען
מיט דער גאַנצער חברותא וי אין א גוט איינגע-
שטודירטן AND‏

דער טאַטע האָט PR PIN‏ אייגענעם אופן, TD‏
צייט צו צייט, בייגעטראָגן ביים ,צוגרייטן" דעם שבת.
ONT‏ איז געווען ,מתן-בסתר" IN INP‏ אַראָפּגעקומענעם
באַלעבאַטישן בענדערער תושב, װאָס װאָלט PT‏ קיין
מאָל נישט געקענט באַשליסן צו בעטן הילף בי
עמעצן. PIV NIN IN‏ איז דערגאַנגען צום טאַטן פלעגט
ער אַרומלויפן צווישן די קרעמער צוזאַמעננעמען א
IN‏ רובל PN‏ אינאיינעם מיט JT‏ אייגענעם צושטייער
איבערגעבן די סומע PR‏ די הענט פונעם נצרך. נאָך
קינדווייז האָב איך, נישט PM‏ מאָל, צוגעזען NIN‏ מין
,טראַנזאַקציע". VPN ANT PR‏ געוווסט ווער PRD‏
דער ,באַדאַרפיקער", אָבער אַלץ איז צוגעגאַנגען
בסוד-סודות.

ווי איך האָב Pw‏ פריער דערמאָנט, פלעגט די

— 288 —

מאַמע פאַרבייטן דעם טאַטן PNR‏ קראָם יעדעס מאָל
ווען ער האָט געמוזט אַװעקפאָרן צוליב געשעפט-ענינים.
pin‏ דעם צוגרייטן דעם PD Naw‏ דאָנערשטיק WW‏
האָט דער מאַמען נישט געפעלט קיין אַרבעט אין שטוב
PN PN‏ די איבעריקע װאָכנטעג. PNR‏ א WOW‏
משפחה בלי עין-הרע, ווי די אונדזעריקע, PN ONT‏
יענע צייטן OND PP‏ נישט געפעלט װאָס צו “AND‏
ריכטן און פאַרלאַטען. זי פלעגט צו מאֶל ביי “AN NIN‏
בעט אָפּזיצן העט ביז נאָך האַלבער נאַכט. ביי דער
אַרבעט פלעגט מיין מאַמע PT‏ צוזינגען איינע TID‏ די
לידלעך װאָס האָכן געהאַט אַ שייכות מיט דער "NO,‏
דערנער" wes‏ מיט ערדאַרבעט, WM‏ ציון ONT JIN‏
גלייכן : PN,‏ דער סאָכע ליגט די מזל-ברכה", WIN‏
וועגן דער בלום װאָס וואַלגערט PT‏ אויף די וועגן און
יעדער טרעט זי מיט די פיס... TIX‏ פאַרענדיקט PT‏ מיט
די ווערטער : ,ייד רופט מען מיך, Pp‏ ירושלים Ppa‏
איך"... PN‏ פלעג ליב האָבן IS‏ זיצן נעבן איר TIN‏
מיטזינגען.

nip ws‏ מיט מיין מאַמען איז מיר פאַרבליבן
איינגעקריצט PN‏ זכרון מיין ערשטע רייזע PNR‏ א
גרויסער שטאָט. מיין מאַמע איז פאַרשלאַפט געװאָרן
און מען ONT‏ זי געמוזט אָפּפירן PN LOVIN PP‏
יידישן שפּיטאָל. אַז זי האָט אָנגעהויבן PT‏ פילן א
ביסל בעסער, UNA‏ זי געבעטן דעם טאַטן, IN‏ ווען ער
וועט קומען זי זען INI‏ א מאָל, זאָל ער מיטברענגען
מיט זיך איינעם TD‏ די קינדער, זי ONT‏ זיך זייעו'
פאַרבענקט INI‏ זיי. דער טאַטע האָט מיך מיטגענומען
קיין אָדעס. ס'איז געווען ווינטערצייט TIN‏ איך INT‏
דעם גאַנצן וועג געציטערט TD‏ קעלט PN‏ נישט-
געהייצטן װאַגאָן. מיין רייזע איז געווען אַן אומזיסטע,
ווייל צו דער מאַמען האָט מען מיך נישט צוגעלאָזט,
איך INI PA‏ געווען IS‏ קליין. PX‏ געדענק. ווי צוריק-
וועגס, אויפן װאָקזאַל DW] PN ANT LOVIN PN‏ גע-
קענט זיך אָפּחידושן פון די עלעקטרישע לעמפלעך
ONN‏ הענגען מיטן SNP‏ אַראָפּ, אָדער PR‏ אַ זייט. מיט
אונדזערע בענדערער קעראָסין-לאָמפּן האָט מען ONT‏
נישט געקענט באוייזן...

דעם זיידנס משפחה שטעלט א פוטס

אין אַמעריקע

דערווייל האָט דעם זידנס משפחה ,געשטעלט
אַ פוס" PN‏ אַמעריקע. פּאַסירט ONT‏ עס אַזױ: די באָבע
חיה איז געשטאָרבן, און דער זיידע האָט, גאָר גיך,
חתונה געהאַט צום צווייטן מאָל. אַנשטאָט דער באָבע
חיה האָבן מיר איצט געהאַט די באָבע מרים. דעם

זיידנס מיזינעק, דער קליינער משה, איז אַריבער צו
אונדז PUT PN‏

משה איז געווען אַ יינגל א ברען. צו זיינע דרייצך
יאָר האָט אַ פאַמיליע פון אונדזערע פריינט DN‏ מיט-
גענומען Pp‏ אַמעריקע. PNR‏ ניו-יאָרק איז AWA‏ אָנ-
געקומען אַרבעטן N PR‏ קליינעם רעסטאָראַן PIN‏ דער
איסט-סייד. כדי צו קומען צו אַ תכלית האָט משה
געקליבן זיין שכירות ביי זיין באַלעבאָס. פון אָט די
;אָפּשפּאָרענישן" PT ONT‏ אויסגעלאָזט א טייך. נאָך
דעם ווי דער קליינער אימיגראַנט האָט אָפּגעאַרבעט
װאָסערע פינף יאָר, ONT‏ זיין באַלעבאָס באַנקראָטירט.
משה איז געבליבן ,מיטן בייטשל". מאַקס, ווי ער האָט
זיך שוין דעמאָלט גערופן, האָט זיך נישט פאַרלוירן.
ער ONT‏ אָנגעהויבן פאַרקויפן קאַלטע שפייזן ONT‏ ער
האָט אַרומגעטראָגן אין אַ קויש. עס האָט לאַנג נישט
געדויערט PIN‏ מאַקס ONT‏ שוין געהאַט אַ ,סטענד"
pw‏ ען-סטריט youd ww»‏ ווורשטלעך PR‏ לעמאַניאַד.
ביסלעכווייז איז פונעם ,סטענד" געװאָרן א שפייזד
געשעפט PIN‏ דער זעלביקער ON‏ -- ,מאַקס ביזי
בי" -- מאַקס פלייסיקע בין. מיט דער DONT DPS‏
מאַקס Pr‏ דערװאָרבן א ORY‏ אַזעלכע רעסטאָראַנען
TX‏ פאַרקויפט מאכלים צו ביליקע פרייזן FIND‏ ברייטן
עולם. דער אויפטו פון מיין אָנקל מאַקס איז געװאָרן
א שם-דבר pny PIN‏ ניו-יאָרק. אַ ONY‏ אַמעריקאַנער
שרייבער פון יענע יאָרן דערמאַנען YI PR ON‏
באַשרייבונגען PID‏ אימיגראַנטישן לעבנס-שטייגער.

אויף דעם זיידן יוסף רוקט זיך די עלטער

אויף דעם זיידן יוסף ע"ה האָט זיך א רוק געטאָן
די עלטער. PNR‏ שטאָט האָט מען אים PW‏ גערופן ,דער
אַלטער ר' יוסי". ער איז געווען אַ ייד אַ למדן, פלעגט
ער יעדן IND Naw‏ מנחה, לערנען אַ פרק משניות מיט
יידן WOK PR‏ בית-המדרש. PR naw‏ יום-טוב צו
קידוש ביי אונדז אין הויז פלעגט ער ליב האָבן צו
ריידן דברי-תורה, דערמאָנען אַ מאמר פון דער גמרא
WIN‏ פון אַנדערע ספרים TIN‏ עס פלעגט אים ממש
צוקומען N‏ שטיק געזונט ביים אַרויסברענגען אַ שאַרפן
געדאַנק TID‏ די חז"ל,

ס'האָט ONAN‏ זיך געמאַכט, אַז ער האָט געטראָפן
ova‏ קידוש אַ VORA‏ א למדן וי ער אַליין, פלעגט
ער פאַרפירן מיט ON‏ אַ שמועס PN‏ דברי תורה, און
paw‏ טאַקע פאַרשפעטיקן I ODM‏ קומען PY IW‏
יידענע וואָס האָט געוואַרט ON PIX‏ מיטן JOY‏

wn‏ מיר פלעגט ער ליב האָבן IS‏ ריידן וועגן
דער יידישער מסורה, אָריינטעהנען PNR‏ מיר PIN‏ גיין

-- 289 —

PR‏ גאָטס דרכים און IN PT‏ ערלעכער ייד. דער זיידע
פלעגט מיך אויך אָפט פאַרהערן PR‏ לערנען. די יידישע
לעבנס-חכמה װאָס ער האָט זיך MUN‏ געמיט איינצו-
פלאַנצן PR‏ מיר, PR ANT‏ פאַרשטאַנען אָפּצושאַצן
ערשט מיט יאָרן שפעטער. דעם זיידנס ווערטער האָבן
זיך שטאַרק איינגעקריצט PR‏ מיין זכרון, אפשר “IVT‏
DX ONT IND‏ דער בענדערער אַלטמאָדישער ייד פון
א גאַנץ יאָר, OPN PT ONT‏ באַנוצט מיט מיטלען TID‏
דער מאָדערנער פּעדאַגאָגיק; זיינע מוסר-רייד זענעז
נישט תמיד געווען אַבסטראַקטע לומדות. אָט, למשל,
טרעפט ער מיך צופעליק אויף דער ON‏ און כהרף-עין
האַלט ער שוין PR‏ סאַמע מיטן PT PP‏ שטענדיקער
מוסר-דרשה. פלוצעם wren‏ ער מיר אויף א בוים
דערנעבן און הייסט מיר צוגיין ביז אַהין. ווען איך
בלייב שטיין ביים בוים, רעדט ער צו מיר פון דער
ווייטן: ,דו זעסט, לייבל, אויב דו זאָלסט וועלן צו-
קומען צוריק IX‏ מיר, וועסטו שוין האָבן געמאַכט
צוויי מאָל אַזױ פיל וועג, Som‏ דאָס צוריק קומען צו
אַ פּלאַץ פון וואַנען מען איז אַװעק, קומט תמיד IW‏
א JO‏ שווערער. דערפאר, TIT‏ מיינער, זיי געװאָרנט
קיין מאָל נישט אָפּצוטרעטן פון רעכטן וועג"..

נישט געקוקט אויף PT‏ הויכן עלטער ONT‏ דער
זיידע נישט אויפגעגעבן זיין שווערע מלאכה -- צע-
נויפפאַקן YOON‏ בלעכן, ONT‏ כדי זיי אויסצוגלייכן האָט
מען געמוזט אַרבעטן מיט אַ שווערן JIN WONT‏ אַרומ-
בינדן דעם PRE‏ מיט דראָט. ONT‏ זיין N‏ האָרעפּאַשניק
איז PX IAN‏ בענדער, קאָנטיק נישט געװאָרן “SND‏
רעכנט AND‏ א מינדערווערטיקייט. להיפך, מיין זיידן
ONT‏ מען פאַררעכנט צווישן די אָנגעזעענע באַלעבאַ-
טים אין שטאָט מיט א חזקה אויף געוויסע כיבודים
ווי, למשל, ,מציצה" אויף א ברית-מילה PR‏ אַנדערע
ענלעכע מצוות.

זינט משה איז אַוועַק PP‏ אַמעריקע פלעגט די
מאַמע מיך שיקן צום זיידן OW‏ סדר עס זאָל האָבן
ווער צו פרעגן די PP‏ קשיות. מיין שכר IND‏ די
פיר קשיות איז געווען MIX‏ היטל FIN‏ יום-טוב.

נאָך דעם ,,ויברח'' פון מיין ברודער לייזער
פֿאָר PN‏ קיין אַמעריקע

דער ברודער אברהם האָט אָפּגעדינט ביי , פאָניען"
און אַרױסגעהאָלפן דעם טאַטן PN‏ קראָם. אברהם ONT‏
חתונה געהאַט מיטן פעטער יחיאלס עלטסטער טאָכ-
טער -- היידיע. דער פעטער יחיאל האָט באַזאָרגט
דאָס יונגע פּאָרפּאָלק מיט אַן אייזנקראָם PRIN PR‏
ONT‏ ער פלעגט עפענען בלויז PR‏ אַ יריד-טאָג. אברהם
האָט TD‏ דער ירידיקראִָם געמאַכט א רעגולער גע-

שעפט. ער האָט גאָר גיך געװוּנען דעם צוטרוי פון
די דייטשן, PP‏ די קונים פון דער קאָלאָניע JIN‏ ער
האָט געהאַט פרנסה בשפע.

א צייט שפעטער איז דער ברודער יצחק אויך
געקומען אַהיים פון דינסט. איצט איז געקומען די ריי
FANS‏ ברודער לייזער PAI‏ דינען PR‏ מיליטער. מען
האָט ON‏ צוגעטיילט צו א פּאָלק פון קישעניעווער
גאַרניזאָן. PT ONT‏ אַזױ נאָענט TID‏ דער היים איז פאר
לייזערן געווען, פאַרשטייט זיך, NR‏ גרויסע פאַרלייכ-
טערונג. זומערצייט איז זיין פּאָלק געווען איינקוואַר-
טירט PR‏ מיליטערישן לאַגער PR‏ בענדער PX‏ דעמאָלט
איז לייזער געווען, כמעט, ווי ביי טאַטע-מאַמע אין דער
היים. נישט געקוקט PIN‏ די YOR‏ פאַרלייכטערונגען
האָט לייזערן נישט איבעריק געשמעקט די קאַזאַרמע.
ער האָט שוין געהאַט אָפּגעדינט קנאַפּע NS‏ יאָר,
ווען ער האָט באַשלאָסן צו מאַכן אַ ,ויברח".

אַרום שבועות-צייט איז ער אַוועק קיין טיראַספּאָל
צוזאַמען מיט PR‏ בענדערער כלה. דאָרט האָבן זי
געשטעלט א חופה IX PR‏ לאַנגע שהיות איז לייזער
אַריבער די גרענעץ, מיט דער הילף IN TD‏ אַגענט.
מיט עטלעכע JON‏ שפעטער איז ער אָנגעקומען קיין
אַמעריקע.

PN‏ ניו-יאָרק ONT‏ לייזער גלייך באַקומען אַרבעט
ביים פעטער מאַקס. I‏ די זעקס חדשים PY INI‏
אָפּפאָרן ONT‏ דער פעטער מאַקס צוגעשיקט ONY‏
שיפסקאַרטעס, איינע פאַר לייזערס יונג ווייבל, די
צווייטע IND‏ מיר. PA PN‏ דעמאָלט VON PW‏ געווען
אַכצן PIN AN?‏ געווען IX‏ אַקטיווער חבר PR‏ דער
,פועלי-ציון"-גרופע. א JO‏ פון מיינע חברים זענען
שוין אַװעק PP‏ פּאַלעסטינע. TAN‏ מיר האָט דער
גורל, קאָנטיק, אָנגעצייכנט צו עמיגרירן PNR‏ קאָלומ-
בוסעס מדינה. איך דאַרף דערביי באַמערקן, אַז איידער
מיינע צוויי עלטערע ברידער, אברהם און איציק, האָבן
געדאַרפט Pr‏ שטעלן OS‏ פריזיוו, ONT‏ דער פעטער
מאַקס געשיקט OT IND PIN‏ שיפסקאַרטעס. די מאַמע
האָט זיי, אָבער, נישט געװאָלט אָפּלאָזן פון זיך. זינט
יענער צייט ביז דעם מאָמענט פון מײַן אָפּפאָרן האָבן
זיך די דאָרטיקע באַדינגונגען אַ שפּאָר ביסל געביטן.

מיין טעטיקייט PN‏ סאַציאַל-דעמאַקראַטישן
,פועלי-ציון

איך בין נאָך נישט געווען אין גאַנצן קיין
,אויסגעגרינטער" ווען PR‏ האָב PR PT‏ ניודיאָרק
אָנגעשלאָסן PNR‏ ,סאֶציאַל-דעמאַָקראַטישן" פאַראיין
,פועלי-ציון", װאָס Pr ONT‏ דעמאָלט אָקאָרשט גע-
האַט אָרגאַניזירט. דער צוגאָב ס. ד. OS‏ נאָמען

— 290 —

ריט יי See‏
יא

oe

ee:
See
ae

ee
ee

פועלי-ציון PR‏ בענדער, 1913

ערשטע ריי -- פון רעכטס צו לינקס: לייב גאָרפיל, שװאַרצמאַן, חיים גלאַס, בוקי

קאַװישאַנסקי, לייבל סאָבאֶל. צווייטע ריי :

יידישער סאָלדאַט געדינט PR‏ בענדער,

אַ פועלי ציון, חיים קאַװישאַנסקי, דוד פרוזשאַנסקי, זיידל שענקער.

,פועלי-ציון" ONT‏ געדאַרפט באַטאָנען דעם לינקיזם
פונעם נייעם פאַראיין לגבי דעם PIN IIR‏ רעכטס
פונעם צענטראַל-קאָמיטעט TD‏ דער ,פועלי-ציון"-
פּאַרטיי.

PR‏ 1915 איז קיין אַמעריקע געקומען בער באָ-
ראָכאָוו. ער איז PA‏ צוגעשטאַנען צום נייעם ס. ד.
פּ"צ-פאַראיין. זיין זשעסט איז געווען PO N‏ פרא-
טעסט-דעמאָנסטראַציע PIP‏ דער אָנפירערשאַפט פון
דער פּאַרטײ, װאָס ONT‏ װי פאַררוקט PN‏ הינטער-
גרונט דעם סאָציאַליזם און אַרויסגעשטעלט PR‏ פאָ-
דערגרונט דעם ציוניזם.

קורץ נאָך ב. באָראָכאָװון זענען PP‏ אַמעריקע
געקומען אַ צאָל פירנדיקע פועלי-ציוניסטישע פער-
זענלעכקייטן PIN PP‏ ישראל ONT‏ די טערקישע
מאַכט האָט אַרויסגעשיקט פונעם לאַנד, מיטן מאָמענט
ווען טערקיי איז PN JOUR‏ דער מלחמה PIN‏ דער זייט
פון דייטשלאַנד. די חברים בן-צבי, בן-גוריון, “DON‏
סנדר כאַשין, apy?‏ זרובבל PR‏ אַנדערע פלעגן קומען
צו די מיטינגען פון אונדזער פאַראיין TIN‏ דיסקוטירן
מיט באָראָכאוון וועגן דער פּאָליטישער ליניע פונעם
צענטראַל:קאָמיטעט. ANT PR‏ דעמאָלט נישט “SND‏
שטאַנען ווי אַזוי אָפּצושאַצן די זכיה װאָס איז מיר
געווען באַשערט IS‏ זיצן PN PIN VPS‏ באַנק נעבן
בן"צבי, בן-גוריון און נעבן אַנדערע בויער TID‏ דער
היינטיקער מדינת ישראל.

דעם 1-טן מאַי 1916 האָט אונדזער ס.ד.פ.צ.

מאַרשירט אינאיינעם מיט דער אַלגעמיינער אַרבע-
טערשאַפט פון ניו-יאָרק. PR‏ אונדזערע רייען האָבן
מיטמאַרשירט : באֶראָכאָוו, קענדזשערסקי, דער טעא-
רעטיקער PR‏ גרינדער פון אונדזער פאַראיין, און אַ
גרעסערע צאָל אַנדערע פּראָמינענטע חברים. אַז איך
OWN AIAN‏ אַ בליק אויף PIN PMY‏ יענעם פּעריאָד,
פיל Pr pr‏ געהויבן PR ANT PR ON‏ מיינע
יוגנטזיאָרן געהאַט ONT‏ גליק צו אַרבעטן צוזאַמען
מיט גרויסע יידישע פערזענלעכקייטן און אַטעמען
מיט דער לופט פון זייער גייסטיקער טעטיקייט. שפע-
טער PR pa‏ אַ צייט געווען דער סעקרעטאַר פון
אונדזער פּאַראיין.

כדי צו פאַרענדיקן ONT‏ דאָזיקע קאַפּיטל וועגן
pw‏ מיטגלידערשאַפט PR‏ דעם סד.פצ.-פאַראיין,
וועל איך ,פאַרלויפן דעם וועג" מיטן PMN‏ אַז
נאָך דער ערשטער וועלט-מלחמה DN‏ נאָך דעם ווי איך
pa‏ צוריקגעקומען פון pm‏ רייזע PP‏ אײראָפּץ
won‏ דעלעגאַט Pp‏ בעסאַראַביע, בין PR‏ פונדאָסניי
דערוויילט PINT‏ ווי דער סעקרעטאַר PD‏ פאַראיין.
אָבער דא זענען אונטערגעקומען די YUP‏ 20-קער
יאָרן -- די יאָרן פון דער קאָמוניסטישער אידעאָ-
לאָגישער אינװאַזיע אומעטום בכלל “JON PR PR‏
ריקע בפרט. אונדזער װעלט-אָרגאַניזאַציע “IN DAT‏
גענומען א לינק-קאָמוניסטישן פּראָגראַם. אונדזער
ס.ד.-פאַראיין, מיטן חבר קענדזשערסקין בראש איז
געווען פון די ווינציקע ONT‏ האָבן זיך נישט געלאָזט

- 291 —

בייגן. אַלע פּרוּוון פון לינקס TN‏ רעכטס אַָרויפ-
צווינגען אונדז N‏ פאַראייניקונג, זענען געבליבן אָן
רעזולטאַטן,

צו יענער צייט ONT‏ דער וועלט-פאַרבאַנד JID‏
די לינקע ,פועלי-ציון" PR‏ בערלין דעלעגירט Mp‏
אַמעריקע דעם חבר אברהם רעוווּצקי, מיט דער מיסיע
דורכצופירן ביי אונדז די פאַראייניקונג PD‏ ביידע
גרופירונגען. רעוווּצקי האָט PIN‏ געהאַט די שליחות
אויסצושליסן חבר קענדזשערסקין פון דער פּאַרטײ,
PNR‏ פאַל אויב ער וועט שטערן די פאַראייניקונג.
קורץ נאָך רעוווּצקיס קומען WAN‏ איז צושטאַנד
געקומען די שפּאַלטונג PN‏ ס.ד.-פאַראיין. א גרופע
חברים וואָס זענען מיטגעגאַנגען מיט רעוווצקין האָבן
זיך פאַראייניקט מיט די לינקע ,פועלי-ציון". דער
שפעטער פאַרשטאַרבענער חבר בצלאל שערמאן איז
דעמאָלט אויסגעוויילט געװאָרן װי דער גענעראַל-
סעקרעטאַר פון דער פאַראייניקטער לפּ"צ-פּאַרטײ.
איך PA‏ אויסגעוויילט געװאָרן ווי דער פינאַנץיסע-
קרעטאַר,

אין לויף TID‏ די TIN?‏ האָט די ,פועלי-ציון"
Pr WIND‏ אויסגעניכטערט פונעם קאָמוניסטיש-
באַלשעוויסטישן טשאַד PR‏ ס'איז געקומען צו א
דערנענטערונג צווישן אַלע גרופּירונגען. PR‏ פער-
זענלעך pa‏ געװאָרן אַרײנגעצױיגן PNR‏ אַנדערע “YX‏
זעלשאַפטלעכע ענינים. א פועלי-ציוניסט PR PA‏
אָבער פאַרבליבן ביזן היינטיקן AND‏

נאָך מיינע ,, גרינע יאָרן" PN‏ אַמעריקע --
אַהיים קיין בענדער

ווי PR‏ האָב PW‏ פריער דערמאָנט ANT‏ איך
wn‏ מיינע זכרונות וועגן ס.ד.פ.צ.-פאַראיין געמאַכט
x‏ כראָנאָלאָגישן קפיצת-הדרך. PR WP‏ זיך אום צו"
ריק צום יאָר 1917.

ANT PN‏ דעמאָלט שוין געהאט הינטער PT‏ די
ערשטע שווערע ,גרינע" יאָרן PN‏ אַמעריקע. JID‏ ניו-
יאָרק PN PA‏ אַריבערגעפאָרן PP‏ סיראָקיוז, ID‏
PR‏ האָב שטודירט מיט התמדה PT PR‏ געגרייט
אָנצוקומען PNR‏ אוניווערסיטעט אויפן מעדיצינישן
פאַקולטעט. מיינע פלענער זענען צעשטערט געװאָרן
דורך דער אַלגעמיינער מאָביליזאַציע PR‏ די פּאַראיי-
ניקטע שטאַטן. קנאַפּע צוויי TR PI IW?‏ געווען IN‏
אַמעריקאַנער סאָלדאַט. 14 חדשים ON PD‏ דער צייט
PR pa‏ געווען מיט דער אַרזײ PR‏ פראַנקרייך.
קורץ Pw WI‏ באַפרײט ווערן PP‏ מיליטער, PR‏ מאי
0, בין PN‏ געװאָרן א ,דעלעגאַט", איינער JID‏
יענע צאָלרייכע יונגעלייט װאָס זענען PN‏ יענעם

נאָכמלחמהדיקן WW)!‏ געפאָרן אין דער אַלטער
היים, אין שליחות פון N‏ לאַנדסמאַנשאַפט אָדער אויף
אייגענער איניציאַטיוו, צו ברענגען הילף די געלי-
טענע פון דער מלחמה TN‏ רעװאָלוציע. איך בין געי
פאָרן OVI‏ זען מיט װאָס מען קען בייהילפיק pr‏
אונדזערע בענדערער, ONT‏ צו די נאָכמלחמהדיקע
נויטן איז זיי צוגעקומען די ספעציעלע פּלאָג --
די yr.‏ מושלים איבער בעסאַראַביע -- די רומענער.

מיין טאַטנס מידה פון הכנסת-אורחים “IVT ONT‏
גרייכט PR‏ הויכפונקט מיטן אויסברוך TD‏ דער
ערשטער וועלט-מלחמה. בענדער איז געװאָרן א זאַמל-
צענטער IND‏ דער רוסישער אַרמײי, די צאָל יידישע
סאָלדאַטן PN‏ שטאָט איז איצט געווען נישט גרעסער
ווי געוויינטלעך. מיין טאַטע ONT‏ איינגעזען, אַז “IND‏
לאָזן Pr‏ דערויף ONT‏ איינצלנע באַלעבאַטים וועלן
נעמען אַהיים א יידישן סאָלדאַט אויף שבת, װאָלט
געהייסן לאָזן דעם גרעסטן רוב יידישע סאָלדאַטן
אין דער פרעמד, אָן א שבתדיקן טיש. אויף מיין
טאַטנס איניציאַטיוו NX OST‏ גרופע ברייטהאַרציקע
בענדערער יידן PI‏ אונטערגענומען צו שאַפן IN‏
אומזיסטע קיך פאַרן יידישן סאָלדאַט. דער “OY,‏
טאָראַן" איז איינגעאַרדנט געװאָרן PR‏ פּאָליש DD‏
why‏ בית-המדרש. PR‏ די פרייטאַגדצונאַכטן JIN‏
naw‏ נאָכן דאוונען האָט יעדער יידישער סאָלדאַט
זיך געקענט אַװעקזעצן ביי אַ היימישן טיש.

דער טאַטע PIN‏ די אַנדערע זענען די גאַנצע
צייט בייגעווען ווי די גאַסטגעבער. ערשט נאָך דעם
on‏ אַלע סאָלדאַטן האָבן געהאַט אָפּגעגעסן, פלעגן
זיי גיין אַהיים וווּ ווייב PR‏ קינדער האָבן זיי געדול-
דיק אָפּגעװאַרט. PUN TNX‏ איז עס צוגעגאַנגען PIN‏
PX‏ די ימים-טובים. פסח OW‏ סדר PN ONT‏ דער
סאָלדאַטן-קיך נישט געפעלט דער גוטער בעסאַראַבער
וויין, פרישע wp‏ פונעם דניעסטער YON PR‏ אַנדערע
פסחדיקע מאכלים.

בענדער PR‏ ,בין הזמנים" פון מלחמה,
רעװואַלוציע, פּאַגראַמען JIN‏ אַקופאציע

די ערשטע פאר יאָר פון דער ערשטער וועלט-
מלחמה האָבן נישט אַריינגעבראַכט קיין באזונדערע
שינויים אין לעבן פון בעסאַראַבער יידן בכלל און
פון בענדערער בפרט, סיידן ONT‏ װאָס אַ JO‏ יונגע-
לייט זענען pr‏ צעלאָפן, TD‏ אויסצומיידן ONT‏ גיין
דינען PR‏ מיליטער PR‏ דערנאָך ריזיקירן מיטן לעבן
IND‏ דעם פאַרהאַסטן רוסישן רעזשים.

אין געביט פון פרנסה האָט די מלחמה אפילו
געבראַכט א געוויסע שפע. די רוסישע אַרמײ איז

-- 292 -

געווען א קונה הכל. דער טאַטע און די ברידער יצחק
און אהרן זענען געװאָרן צושטעלער פון פאַרשידענע
פּראָדוקטן פאַרן מיליטער PR‏ זיי זענען, פאַרשטענד-
לעך, נישט געווען די איינציקע. אַ צאָל פאַרמעגלעכע
געשעפטסלייט האָבן דעמאָלט אָנגעהויבן PT‏ אַרויס-
ציען PP‏ אָדעס. מיינע ברידער האָבן דעמאָלט “BY‏
געקויפט ONT‏ גרעסטע אייזן-געשעפט PN‏ בענדער
פון די ברידער מאַנוס און האָבן געפירט PR‏ שטאָט
צוויי קראַמען PN‏ פאַרשידענע געגנטן. PN‏ קערענסקיס
צייטן האָבן די דייטשן, אַ געוויסע צייט, אויסגעצויגן
זייער פראָנט ביז בענדער. די יידישע באַפעלקערונג
פון דער שטאָט PIN ONT‏ יענע דייטשן נישט געהאַט
װאָס PT‏ צו באַקלאָגן.

די דאָזיקע ,בעסערע" צייט האָט לאַנג נישט
געדויערט. גאָר גיך האָט זיך אָנגעהויבן דער גרוי-
סער כאַאָס. דער רומענישער פראָנט איז זיך צע-
פאַלן,. גרופּעס סאָלדאַטן זענען PND PR‏ געלאָפן
אַהיים. PIN‏ דער לינקער זייט פונעם דניעסטער,
אין דער זעלבשטענדיקער אוקראַיַנע האָבן אָנגע-
הויבן בושעווען פּאָגראָמען PIN‏ יידן. מיין ברודער
ישראל וואָס ONT‏ געוווינט PNR‏ טיראַספּאָל IN‏ ער DONT‏
געפירט א גרויס אייזן-געשעפט, איז געווען דער
ערשטער צו דערפילן די שיקאַנעס PD‏ די פעטלו-
ראָווצעס. ONT‏ איז, אָבער, געווען די ערשטע פאזע
און ישראל מיט זיין משפחה זענען נאָך אָפּגעקומען
;מיט חסד". PR‏ בענדער האָט מען א ליאַדע טאָג
דערוואַרט דעם אַריינקום פון בעסאַראַבער “PN‏
פּאַנט, די רומענער מיט זייערע האָרדעס. אויף די
בענדערער יידן איז אָנגעפאַלן א פחד. קרעמער האָבן
אָנגעהויבן שליסן זייערע קראָמען און זיך געלאָזט
לויפן קיין טיראַספּאָל. די פאַרבליבענע האָבן זיך
פּאַרשלאַסן אין זייערע היימען אונטער זיבן שלע-
סער. דער טאַטע מיט דער משפחה זענען פאַרבליבן
אין בענדער. דער טאַטע און די ברידער האָבן גע-
האַלטן וואך נעבן זייערע פאַרשלאָסענע קראָמען.

ווען די רומענער זענען אַריינגעקומען PN‏ שטאָט,
האָט דער טאַטע מיט די ברידער PT‏ פאַרשטענדיקט
wr‏ זי אויף רומעניש OF PR‏ אויפגעקלערט, TR‏
זיי דאַרפן זיי לאָזן צורו. און אַזױ איז עס צוגעגאַנגען,
נישט באוואַכט אייגנטום האָבן רומענישע סאָלדאַטן
צעראַבירט. עס זענען געווען יידישע קרבנות צווישן
אַזעלכע װאָס די רומענער האָבן, מיט אָדער IX‏ גרונט,
באַשולדיקט PR‏ באָלשעוויזם. ביז די לאַגע ONT‏ זיך
איינגעשטעלט האָט די שטאָט אויסגעזען האַלב-טויט.

עס האָט זיך אָנגעהויבן די פאַראָרעמונג פון
בענדער אונטער דער רומענישער הערשאפט, און
לא דווקא בענדער .P OR‏ גאַנץ בעסאַראַביע איז אַראָפּ

פון WN‏ הויכער עקאָנאָמישער מדרגה, מחמת זי
האָט אָנגעוווירן דעם נאַטירלעכן אָפּנעמער TID‏ איר
באַרימטער שפע -- דעם לינקן ברעג דניעסטער,
די כערסאָנער TN‏ אוקראַיַנער שטעט PN‏ שטעטלעך.
די בעסאַראַבער באַפעלקערונג, די דאָרפישע ווי די
שטאָטישע, די מאָלדאַװאַנער TN‏ די JT‏ זענען “YX‏
בליבן אָן פרנסה.

,,פליטי-חרב'' פון אוקראַינע ווערן
האַוציק אויפגענומען אין בענדער

פון יענער זייט דניעסטער איז די לאגע, ספע-
ציעל פון דער יידישער באַפעלקערונג, געװאָרן PON‏
שווערער PR‏ שווערער. PR‏ רוסלאנד איז אויסגע-
בראָכן דער בירגערקריג. אין PINA‏ אוקראַיַנע האָבן
געבושעוועט באַנדעס, ONT‏ האָרן פּאָגראָמירט JIN‏
אומגעבראַכט יידישע לעבנס DN ANT wm PR‏
גוטס. יידן האָבן, אונטער אומכאַשרייבלעכע סכנות,
אָנגעהויבן לויפן אויף דער רומענישער זייט, מיט דער
האָפענונג זיך דערשלאָגן צו זייערע קרובים PR‏
אַמעריקע.

דער זאַמלפּונקט פון די פליטים איז געווען קי-
שעניעוו. PR PIN IWAN‏ בענדער האָבן זיך “IND‏
האַלטן אַ גרויסע צאָל ,בעזשענצעס". בענדערער יידן

האָבן געטאָן אַלץ װאָס ס'איז געווען YT PR‏

מעגלעכקייטן צו באַזאָרגן די ,בעזשענצעס", קודם-בל,
מיט אַ INT‏ איבערן קאָפּ. די פרויען האָבן אָרגאַני
זירט אַ פרייע PR PP‏ איצל גאָלדפאַרבס חתונה-זאַל.
יידישע באַלעבאָסטעס האָבן, לויט דער ריי, געקאָכט
TIX‏ סערווירט. יעדן טאָג האָט IN‏ אַנדער גרופע פרויען
געאַרבעט אין דער גאָרקיך. די אַלגעמיינע השגחה
איבער דער UNA PP‏ געהאַט די רביצין, ר' שליאַמקע
ווערטהיימס פרוי.

איך בין צו יענער צייט אָנגעקומען PP‏ 192“
דער ווי א ,דעלעגאַט?, ווי מען האָט דעמאָלט גערופן
יעדן גאַסט פון אַמעריקע, װאָס אַ JO‏ לאַנדסמאַנ-
שאפטן האָבן טאַקע געשיקט IX‏ העלפן זייערע קרו"
בים און and‏ פליטים PP‏ זייערע געבוירן-שטעט-
לצ

אין טאָג ווען ס'איז אויסגעפאַלן מיין מאַמעס
,אַטשערעד" (ריי) צו קאָכן און סערווירן, PR ANT‏
געהאט די געלעגנהייט Pr‏ צו באַקענען פון דער
נאָענט מיט אָט דער יידישער הילפס-אַרבעט. מיין
מאמע איז געווען שטאָלץ פון דעם ONT‏ די רביצין
פועלט ביי זיך צו פאַרזוכן פונעם JOY‏ בלויז דעמאָלט
ווען דבורה (מיין מאַמע) אַרבעט דאָרטן, זי PN ONT‏
אַזאַ טאָג נישט געהאַט OW PP‏ ספקות בנוגע כשרות.

-- 293 —

איך בין PIN‏ בייגעווען IN‏ אַסיפה פון בענדערער
באַלעבאַטים אין דער געביידע פון שטאָטראַט (או-
פראַווע). ווו מען ONT‏ אַרומגערעדט דעם ענין DD‏
הילף IND‏ די אָנגעקומענע, נישט נאָר פאַר די ONT)‏
האָבן זיך אָפּגעשטעלט אין בענדער, נאָר דער עיקר
IND‏ די פליטים PR‏ קישעניעוו, ווּ זייער צאָל איז
געווען גרויס. די יידישע, ברידערלעכע הילף אין x‏
wy‏ האָט זיך דעמאָלט אַרויסגעוויזן PR PR‏ גאַנצן
פאַרנעם.

איין טאָג איז מיין מאַמע געווויר געװאָרן TR‏
איר שוועסטער גיטלס אַן איידעם איז ,געקומען" פון
טיראַספּאָל און ער איז אַרעסטירט PR‏ דער רומע-
נישער פּאָליציי. יענע נאַכט זענען מיינע עלטערן
נישט געשלאָפן. אויפן צווייטן טאָג ONT‏ מיין טאַטע
נישט גערוט ביז ער ONT‏ דעם יונגנמאַן געבראַכט
צו פירן אַהיים פון געפענקעניש.

קורץ דערנאָך איז אַריבערגעקומען PP‏ טיראס-
OND‏ אויך מיין ברודער ישראל מיט זיין פאַמיליע.
זיי האָבן די ,אַריבערפירערס" געבראַכט גלייך צו
אונדז PR‏ הויז. זיי האָבן אויסגעמיטן די פּאָליציי-
קאָנטראָל ביז מען האָט אַרױסבאַקומען MT IND‏ די
נייטיקע פּאַפּירן.

ONT‏ לעבן אונטער די רומענער האָט זיך בהד-
רגהדיק נאָרמאַליזירט. IND‏ ישראלן ONT‏ דער ברו"
דער אברהם אָפּגעקויפט NX‏ גרויס אייזן-געשעפט PR‏
אַקערמאַן TIN‏ ס'איז אים אַװעק נישט שלעכט. ישראל
איז PNR‏ אַקערמאן געװאָרן אַקטיוו PR‏ די אָרטיקע
יידישע געזעלשאַפטלעכע אָרגאַניזאַציעס, לויט דער
גוטער טראַדיציע פון אונדזער משפחה. די עקאָנא-
מישע לאַגע PR‏ בעסאַראַביע בכלל און PR‏ בענדער
בפרט, האָט מיט דער צייט Pr‏ פאַרבעסערט. ONT‏
לעבן איז מער-װייניקער געוואָרן נאָרמאַל. מיין טאַטע
איז געוואָרן דער גבאי ראשון JOON PR‏ בית-המדרש ;
דער ברודער יצחק האָט מיטגעאַרבעט PN‏ הילפס-
קאָמיטעט PX TX‏ דער חברה-קדישא; אהרן איז “YX‏
וועז אַקטיוו PNR‏ דער ,צעירי-דציון"-אַרגאָניזאָצִיע ;
די מאַמע מיט די שנורן זענען געווען טעטיק PR‏ די
פאַרשידענע פרויען-קאָמיטעטן,

די PIR?‏ צווישן ביידע וועלט-מלחמות זענען גע-
PN JOR)‏ בעסאַראַביע אָן גרויסע געשעענישן.

DIP TPN‏ צוריק קיין אַמעריקע
און מיינע בוידער בלייבן

מיט מיין צוריקקומען קיין אַמעריקע, אַרום 1922,
הייבט זיך אָן אַ קאַפּיטל פון מיין פּערזענלעכן לעבן
on‏ איך שליס נישט PR PM‏ מיין איצטיקער טעמע:

,דריי דורות פון אַ בענדערער יידישער משפחה". איך
גיב דאָ די בכורה די מיטגלידער PP‏ מיין משפחה
װאָס זענען פאַרבליבן PN‏ דער אַלטער היים TR‏
װאָס זענען דורכגעגאַנגען YON‏ שבעה-מדורי-גיהנום
אין די גלגולים פון דער צייט; NIN PN‏ וועלט-קא-
טאַסטראָפע ווי ס'איז געווען די צוייטע וועלט-
מלחמה און גאָר באַזונדער דער גרויסער יידישער
חורבן איז אפשר גאָר נישט PW‏ אויסצוטיילן מיין
משפחה, צי גאָר א יחיד. ONT ONT IAN‏ דער גורל
האָט באשערט מיין ברודער אברהמען, למשל, האָט
א שייכות, דורכויס, מיט בעסאַראַביע, PX‏ אברהמס
האַרטנעקיקייט און אויסדויער זענען PN‏ תוך "NO‏
ראַקטעריסטיש פאַר א בעסאראַבער יידן. וועל איך
דאָ ווייטער פאַרצייכענען זיינע איבערלעבונגען DN‏
דעם גורל פון די איבעריקע מיטגלידער פון מין
משפחה.

דער ברודער אברהם, ווי ANT PR‏ שוין פריער
דערמאָנט, האָט “PT‏ באַזעצט PN‏ אַרציז, איינע TID‏
אַ ONY‏ דייטשישע קאַָלאָניעס ONT‏ האָבן עקזיסטירט
אין בעסאַראַביע. אַברהם האָט געהאַט אַ שם ביי די
אַרציזער דייטשן פון אַן ערלעכן סוחר און ער האָט
Pr‏ אַרויפגעאַרבעט NR I‏ געוויסן פאַרמעגן. PN‏
יידישן ישוב PRIN PN‏ איז אברהם געווען באַקאַנט
מיט זיין ברייטער האַנט. ווען עס PT ONT‏ געהאַנדלט
וועגן צדקה, א קהלשן WIN PIV‏ א כללזיידישע
אונטערנעמונג האָט אברהם DAN‏ בייגעשטייערט
פונקט NIN‏ סומע ווי עס ONT‏ געשאַפן דער גאַנצער
יידישער ישוב פון אַרציז. אַז א פאַרשטייער פון אַ
יידישער וועלטלעכער אינסטיטוציע איז אַראָפּגעקו-
מען קיין אַרציז, איז PR‏ אכסניה DON‏ געווען PR‏
אברהמס הויז. אויפן שטייגער IN PD‏ אַמאָליקן יידישן
שטאַט-גביר, פלעגט אברהם נישט דורכלאָזץ די גע-
לעגנהייט חתונה I‏ מאַכן IW‏ אַרציזער אָרעם מיידל,
זי אויסשטייערן מיט PN PI‏ מיט די איבעריקע
הוצאות.

פאַר די לינקע חברהלייט אין שטעטל איז
אברהם געווען ,דער בורזשוי", דער עקספּלאָאַטאַטאָר.
PNR‏ דער אמתן איז אברהם WAX‏ געווען א האַרע-
פּאַשניק זיין גאַנץ לעבן. ער האָט שווער געהאַרעוועט
אויף זיין פאַרמעגן. איינצוקויפן אַנגראָ-אײזנװאַרג
פלעגט ער מוזן פאָרן PR‏ די גרעסטע שטעט. PRIN‏
איז געווען ווייט פון דער אייזנבאן און ער פלעגט
מוזן pr‏ שלעפן מיט פערד און װאָגן דורך די נעכט
ביז צו א קליינער באן-סטאַנציע, PT‏ דערנאָך אי-
בערזעצן אויף א גרעסערער סטאַנציע, כדי אָנצו-
קומען PR‏ אָדעס IWIN‏ קישעניעוו. אונטער די רוד
מענער פלעגט אים אָנקומען נאך שווערער זיך

= 294 .=

צו דערשלאָגן קיין גאַלאַץ, בראילע, יאַסי אָדער בו-
קאַרעשט. בלויז די רייזעס האָבן ביי אים צוגענומען
אַ סך געזונט. זיין אַרבעטסטאָג פלעגט אברהם אָנ-
הויבן זעקס x‏ זייגער אינדערפרי. PA‏ אַכט DINK PR‏
פלעגט ער, IW‏ אָפּרו, זיך דרייען אַרום שווערן אייזנ-
װאַרג. PP‏ מאַשינען IS‏ שניידן, זעגן, אָדער צוגרייטן
די באַשטעלונגען זענען נישט געווען בנמצא, אַלץ
פלעגט געטאָן ווערן מיט דער האַנט. יעדע אָפּגע-
שפּאָרטע פרוטה איז אברהמען אָנגעקומען מיט שווע-
רער מי. PT ANT PR‏ בלויז אָפגעשטעלט דערויף,
כדי צו באווייזן ווי די באָלשעװיקעס זענען זיך מיט
אים באַגאַנגען ווען PF‏ זענען PP POR‏ בעסאַראַביע
ווי ,די באַפרייער" פונעם רומענישן יאָך.

,119 פּאָלק גענומען, דעס PINS‏ צוריקגעבן"

ווען די רויטע אַרמײ איז PP PUN‏ אַרציז, ONT‏
איינער ND‏ די לינקע ,חברים" PR‏ שטעטל געראַטן
אברהמען ער זאָל נישט וואַרטן ביז מען וועט קומען
רעקוויזירן זיין געשעפט, נאָר ער זאָל זיך מעלדן
פרייוויליק PR‏ איבערגעבן זיין פאַרמעגן דער “JONI‏
מאַכט. אברהם ONT‏ אים געפאָלגט. PT IND‏ גוטער
אויפפירונג האָבן די קאָמיסאַרן ON‏ פאַרזיכערט, TX‏
ער וועט קריגן באַצאָלט IND‏ אַלץ. מען האָט געמאַכט
IN‏ אינווענטאַר-ליסטע PIN‏ עס ONT‏ אויסגעזען װי אַ
קראַנט געשעפט. די צייט איז געגאַנגען און נישט
נאָר האָבן די רעװאָלוציאָנערע מאַכטהאָבער נישט
געהאַלטן קיין װאָרט, נאָר מען האָט אברהמען מיט
זיין פאַמיליע אַרויסגעשטעלט פון זייער הויז PR‏ זיי
באַזעצט IN PN‏ ענגער דירה.

IN‏ אברהם OND TON ONT‏ געפּרוװוט אויפווייזן
דעם פאַרשטייער פון דער מאַכט, ONT ONT IN‏ ער האָט
פאַרמאָגט איז אים אָנגעקומען מיט שווערער מי DN‏
האָרעװאַניע און ON‏ דערמאָנט דעם צוזאָג צו PONENT‏
פאַר דער רעקויזיציע, ONT‏ ער געקראָגן פונעם
,באַפרייער" אַ קורצע און קלאָרע תשובה: ,פון פאָלק
גענומען, דעם פאָלק צוריקגעגעבן".

קורץ נאָך דעם וי די OMNI‏ האָבן אָנגעהויבן
די מלחמה מיט סאָוויעט-רוסלאַנד, ONT‏ די רויטע
אַרמיי עוואַקואירט בעסאַראַביע. אברהמען האָט מען
געגעבן צו וויסן מיט א טאָג פריער, אַז ער און PT‏
פאַמיליע קענען Pr‏ עוואַקואירן, OT‏ טאָרן אָבער נישט
מיטנעמען מיט זיך מער ווי דאָס סאַמע נייטיקסטע.

אברהמס NPT PMP‏ איז געשטאָרבן אין וועג.

IWIN‏ פון זיינע PT‏ איז OPT‏ אַ צייט PNW‏ געווען
PN‏ ארץ-ישראל. ער האָט Pr‏ שפעטער מאָביליזירט

אין דער בריטישער בריגאַדע און PT‏ אַפילו דערדינט
צום ראַנג פון אַ סערזשענט.

צוויי אַנדערע זין װאָס זענען געווען אינאיינעם
מיט אברהמען, האָבן די באָלשעװיקעס מאָביליזירט.
אברהם PON‏ איז פאַרװאָרפן געװאָרן PP‏ מיטל-אַזיע,
PX‏ דער ווייטער, פרעמדער שטאָט ONT‏ אברהם די
ערשטע צייט, פשוט געהונגערט. מיט דער צייט האָט
זיין פּראַקטיק פון אַ גרויסן סוחר ON‏ גענוצט דערצו,
אַז ער זאָל פאַרדינען קוים N PIX‏ טרוקן שטיקל
ברויט.

PX‏ דער זעלביקער שטאָט, װוּ אברהם איז געווען
זענען PIX‏ פאַרװאָרפן געװאָרן אונדערע פּלימעניצעס,
די קינדער FID‏ אונדזער שוועסטער, PIN ON‏ זי איז
געשטאָרבן פון הונגער אויפן PD AVN‏ דער עוואַקו-
אַציע. אברהם ONT‏ זיי מיט גאָרנישט נישט געקענט
העלפן. אָבער Wn‏ ער פלעגט אַרױס פון שטוב זוכן
עפעס א פארדינסטל, פלעגן די מיידלעך Pr‏ אַרײנ-
גנבענען PT PNR‏ צימער PR‏ דורכנישטערן אַלע “PN‏
קעלעך, אפשר ONT‏ זייער פעטער ערגעץ באַהאַלטן
xX‏ שטיקל ברויט..

זיינע איבערלעבונגען פון יענער צייט ONT‏ אברהם
פאַרצייכנט PNR‏ אַ טאָגבוך, װאָס געפינט PT‏ איצט PR‏
pon‏ רשות. אגב, שפיגלט זיך אָפּ PR‏ אברהמס “IND‏
צייכענונגען די גאַנצע ,, פיינע? סאָוויעטישע ווירקלעכ-
קייט, די גזילה און גניבה צווישן די סאַוויעטישע
באַאַמטע. YON‏ זענען דאָרט פאַרמישט PNR‏ באַגנבענען
די מלוכה. דער פרעמדער, ווי אברהם איז געווען, האָט
געהאַט אויסצושטיין די גרעסטע בזיונות און דערני-
דעריקונגען, כדי צו פאַרדינען, פון צייט צו צייט,
נישט מער ווי PW‏ א שטיקל טרוקן ברויט.

דער סך-הכל פון דער משפחה

ווען ס'איז געװאָרן קלאָר, TR‏ די מלחמה דער-
נענטערט Pr‏ צום סוף, ONT‏ אברהם אָנגעהויבן א
פּאַמעלעכדיקן מאַרשרוט PR‏ דער ריכטונג “yO JID‏
סאַראַביע. ONT DON UN‏ ער Pr‏ דערשלאָגן ביז
טשערנאָוויץ, װוּ עס האָט PT‏ געפונען PT‏ זון שמואל
מיט דער פרוי. שמואלס א שװאָגער האָט זיי געהאָלפן
אַלע דריי זיך ,אַריבערפעקלען" קיין רומעניע. פון
בוקאַרעשט האָט אברהם Pr‏ געשטעלט PR‏ פאַרבינ-
דונג מיט מיר און מיט די אַנדערע ברידער PR‏
אַמעריקע. מיר. האָבן, פאַרשטײט זיך, זיי פאַרזאָרגט
yor‏ דריי מיט געלט און זי האָבן Pr‏ דערשלאָגן
Wp‏ ציפערן, מיט דער האָפענונג IW‏ דערגרייכן TID‏
דאָרטן PP‏ ארץ-ישראל. אָבער די ענגלענדער האָבן

— 295 =

דעמאָלט NI‏ געהאַט די מאַכט PIN‏ זיי האָבן געזאָגט:
;ניין". דער פאַקט ONT‏ אברהמס זון TIN‏ שמואלס
ברודער TINA‏ געדינט אין דער בריטישער אַרמיי, איז
קאָנטיק נישט געווען PP‏ איבעריקער יחוס IND‏
בעווינס קאָמיסאַרן.

אָבער די ישועה ONT‏ נישט פאַרזוימט IS‏ קומען.
ס'איז אויפגעקומען מדינת ישראל און אברהם מיט
זיין זון און שנור זענען געווען פון די ערשטע עולים
PR‏ דער זעלבשטענדיקער יידישער מדינה. PA ANA‏
האָבן זיי זיך אַלע דריי PR‏ שמואלפ שוויגער באַזעצט
PX‏ אַ ,חרות"-קיבוץ.

אין 1951 בין PNR‏ געווען PR‏ מדינת ישראל ווי
א דעלעגאַט צו א וועלט-קאָנפערענץ PD‏ בעסאַראַבער
יידן. דעמאָלט Pr PR ANT‏ געטראָפן מיט אברהמען
TN‏ מיט אַ צאָל אַנדערע מיטגלידער FP‏ אונדזער
משפחה, וואָס מיר האָבן Pr‏ נישט געזען במשך פון
קנאַפּע דרייסיק יאָר. PD‏ זיי PT TN ANT‏ דערװוּסט
וועגן די פּאַסירונגען, NT ANT PR ONT‏ איבערגע-
געבן בקיצור.

מיין ברודער אברהם איז אַוועק פון דער וועלט
PN‏ אויגוסט 1968. ער ONT‏ געפונען זיין אייביקע רו
אויפן בית-עולם נעבן קיבוץ, אין מדינת ישראל.

אין אָנבליק פון די צרות און ליידן וואָס מיינע
אייגענע TANT‏ געהאַט אויסצושטיין אונטער די באָל-
שעוויקעס, PR Typ‏ זאָגן, אַז מיינע עלטערן האָבן
געהאַט די זכיה צו געפינען זייער אייביקע רו -
אַ צייט WIP‏ איידער די ,רויטע אַרמײ? ONT‏ אַרײן-
מאַרשירט PP‏ בענדער. מיין ברודער פסח איז אַראָפּ-
געקומען קיין אַמעריקע WI ,1921 PR‏ מיין באזוך
אין בענדער. די ברידער יצחק און אהרן מיט זייערע
משפחות זענען פאַרבליבן PN‏ בענדער. די באַלשע-
וויקעס האָבן ביי YF‏ צוגענומען אַלץ. זיי אַרויסגע-
war?‏ פון זייערע היימען און צוגעטיילט יעדן TID‏ זי
צו PON‏ צימער IND‏ דער גאַנצער משפחה. זיי האָבן
זיך שווער געמוטשעט און מן הסתם פאַרמסרט גע-
װאָרן ווי ,בורזשויען", ,קאָנטררעװאָלוציאָנערן". אין
אַ שיינעם העלן טאָג ONT‏ מען אהרעלען אַרעסטירט
און ON‏ פאַרשפּאַרט PN‏ אַ פראַכט-װאַגאָן ביים “PRT‏

ONT‏ איציק PT ONT‏ אויסבאַהאַלטן PR‏ הויז פונעם
רב ר' אפרתי. IN‏ ער Pr ONT‏ דערװוּסט, JUIN TN‏
איז אַרעסטירט האָט ער געזאָגט דעם רב: ,איך WP‏
דעם ברודער נישט לאָזן אַליין". ער PT ONT‏ פריי-
וויליק געמאָלדן צו די מאַכטהאָבערס. Ty‏ האָט זי
ביידן -- יצחקן TN‏ אהרנען פאַרשיקט PP‏ סיביר.
זיי זענען ביידע אומגעקומען אויפן וועג צו זייער
פאַרשיקונגס-אָרט. זייערע משפחות האָבן מער נישט
געהערט וועגן MT‏ גאָרנישט.

דעם ברודער ישראל ONT OND‏ געלעבט PR‏
אַקערמאַן האָט די קאָמוניסטישע מאַכט PIN‏ אַרעס-
טירט און אים געהאַלטן אַ לאַנגע צייט אין תפיסה.
ער איז אַרױס פון דאָרט קראַנק און צעבראָכן, שפע-
טער האָט עֶר אַ צייט געאַרבעט וי אַן אָנגעשטעלטער
IN TX‏ אייזן-געשעפט PNR‏ טשערנאָוויץ. ער איז דער-
נאָך אַ לאַנגע צייט געלעגן PR‏ בעט אַ שװער-קראַנ-
קער אינוואַליד. ער איז געשטאָרבן PY .1967 PR‏
פרוי חנה איז א יאָר שפעטער ON‏ נאָכגעגאַנגען.
זיינע קינדער לעבן PNR‏ סאַוויעט-רוסלאַנד.

די צוויי שוועגערינס חיהקע איציקס און חיהקע
אהרלס וווינען PK‏ קישיניעוו. מיט דער ערשטער
שרייב איך Pr‏ איבער; חיהקע אהרלס DONT‏ נישט
געענטפערט אויף מיינע בריוו, אפשר מחמת מורא
IND‏ דער סאָוויעטישער צענזור. PIN‏ יעדן PRD‏ מיר
זענען אַלע געוואָרן אַלט, און אָנהויבן אַ פאַרבינדונג
פון דאָס ניי איז שוין צו שפעט.

דער גורל פון אונדזער משפחה איז, אין פלוג
גענומען, ענלעך צום אַלגעמיינעם יידישן גורל pr‏
דער עפּאַכע פונעם גרויסן יידישן חורבן. WAN‏ די
האַנט פונעם בלוטיקן פאַרטיליקער איז געווען צו
קורץ צו דערגרייכן ONT‏ גאַנצע POND‏

די אור-אייניקלעך פון יהודה-לייב גאָרפעל, װאָס
זיינע זין האָבן זיך שפעטער איינגעפונדעוועט אין
דער יידישער בעסאַראַביע -- זענען היינט צעװאָרפן
איבער שטעט PR‏ קאָנטינענטן ; YON NI‏ גלגולים,
דרויסנדיקע און אינעווייניקסטע, בלייבן זיי פאַרוועבט
אינעם נצח ישראל לא ישקר.

— 296 —

יצחק אבראַמאָוויטש (טיגינע-בענדער)

26

דער קװאַל פון חכמה PX‏ פון תורה --
דאָס זענט איר, רבי, אָן צווייפל,

איר צעטרייבט די מרה-שחורה

orn‏ קומט פון שוואַרצן טייוול,

WN‏ צעבלאָזט ONT‏ איידעלע פייער,
ON‏ געבויט איז PIN‏ מאָראַל,

אויף מענטשן-ליבע װאָס איז טייער

TIN‏ קומט פון תורה-קװאַל,

איר זענט דער שופר PP‏ װוּנדערצייט
װאָס בלאָזט TIN IND‏ תקיעה

און לערנט מיט אונדז דעם פּשט

פון תורה, נביאים וכתובים.

איר לערנט אונדז מיט אייער װאָרט
דעם שבת היטן דעם הייליקן,

טאַקע א שבת פון ערשטן DINO‏

yy‏ יידישע שונאים פאַרטיליקן.

איר פלאַנצט ONT JON‏ געפיל

פון ,ואהבת לרעיך כמוך",

און לערנט דעם לעבנסציל

דורך דעם שבת צו געפינען.

די ענערגיע און עקסטאז

װאָס OST PR‏ באַנוצט

האָט באוויזן פאַקטיש בלויז

די מאָראַלישע קראַפט PN ONT‏ באַזיצט,

א

+A

— 297 —

געווידמעט דעם רב יוסף ווערטהיים

שיכור ONT‏ איר מיך געמאַכט

מיטן וויין פון דרשה, היינט,

PI PR‏ געבליבן שטאַרק פאַרטראַכט
פאַרטראַכט, און עס האָט מיר געשיינט
PN‏ זע דעם אַלטן רבי משה װאָס
שטייט און לערנט דאָ זיין עדה,
לערנט זיי מיט גרויס התלהבות

מיט אַ מזכיר-נשמות-רעדע.

איך האָב געזען דעם אַלטן מנהיג,

וי ער זאָגט שוין תפילה, דאָרט, ביים ים.
ווי ער שעפט שוין דאָרטן תענוג,
זעענדיק די מצריים מת על שפת הים

און עס דאַכט זיך מיר, איך הער שוין
דעם ,אז ישיר", OM‏ דעם JOT‏

זינגען OWT‏ ווי אַ פּאַרשױן

וואָס טוט TID‏ גוטס JOYA‏

איר האָט מענטשן ויינענדיק געמאַכט,
געגעבן מוט אָן אַ שיעור,
געמאַכט זיי בלייבן שטיין פאַרטראַכט,
נישט פריילעך אַזוי WIAD ON‏
איך וויין אין האַרצן שטיל ביי זיך,
איך בענק און דורשט נאָך תורה.
נאָר PR‏ וואַג נישט, רבי, בעטן PR‏ --
wn‏ שענקען פון דער סחורה...

מאַי, 1939

הרב דייר אהרן ווערטהייס (ניו-יאַרק)

זכרונות פון בענדערער ראַבינאַט

נישט נאָר די פען אין דער האַנט, נאָר דאָס האַרץ
pox‏ ציטערט, ווען מען זעצט OS PT‏ טיש פאַר-
צייכענען זכרונות פון יעדער יידישער שטאָט WIN‏
שטעטל, וועלכע זענען אונטערגעגאַנגען PN‏ דעם
לעצטן שרעקלעכן חורבן PP‏ אונדזער דור. נאָך שווע-
רער ווערט די אויפגאַבע, ווען די שטאָט װאָס מען
דאַרף שרייבן וועגן איר, איז אויך די געבורטשטאָט
פון שרייבער PT TD TN‏ פאָטער, זיידע TIN‏ עלטער-
זיידעס ביז זעקס דורות.

בענדערער יידן, טייערע יידן, וווילע יידן! --
אָט די דאָזיקע אָפּשאַצונג האָב איך געקראָגן נאָך אין
מיינע ערשטע קינדער-יאָרן, ווען איך האָב אָנגעהויבן
זיך צוהערן צו די תורה-ווערטער, מעשיות און מופתים
פון די זיידעס PN‏ עלטער-זיידעס, ווי עס איז דער
חסידישער מנהג PR‏ די רבנישע פאַמיליעס. DN‏ די
געשיכטע איז פאַרצייכנט PNR‏ אַ מאַנוסקריפּט JID‏ מיין
פאָטער ז"ל :

ווען מיין זיידנס עלטער-זיידע -- באַװוּסט PR‏
בענדער אַלס ,דער אַלטער צדיק" -- ר' אריה-לייב
ז"ל איז געװאָרן איינגעלאַדן PN IS‏ רב PR‏ בענ-
דער -- (דאָס איז געווען אין יאָר תקע"ד, -- 1814)
איז ער דעמאָלט געווען רב PR‏ אַ שטעטל פּוסטשאַן
PR‏ פּאָדאָליע. איז ער אַװעקגעפאָרן PP‏ מעזיבוז, ווו
עס האָט דעמאָלט געוווינט זיין רבי, דער באַװוּסטער
אָפּטער רב, רבי אברהם:יהושע העשל ז"ל, באַקאַנט
מיטן נאָמען פון זיין ספר ,אוהב ישראל", און ער האָט
oN‏ געפרעגט IN‏ עצה. ON ONT‏ דער אַפּטער רב
געהייסן אָננעמען ONT‏ בענדערער רבנות. ON ONT‏
דער זיידע געפרעגט: דער רבי איז INT‏ געווען רב
POW PR‏ און ער איז פון דאָרט אַװעק PY‏ מעזיבוז,
Son‏ מען זאָגט, אַז די יידן פון מאָלדאַװיע זענען DN‏
נישט געווען צום האַרצן, פאַרוואַָס-זשע הייסט דער
רבי, אַז איך זאָל יאָ גיין Pp‏ בענדער? PR)‏ יענער
צייט איז גאַנץ בעסאַראַביע געווען פאַררעכנט אַלס
א טייל פון מאָלדאַװיע) -- ONT‏ אים דער אַפטער רב
געענטפערט: ONT‏ װאָס PNR‏ האָב געזאָגט איז נאָר
געווען וועגן די יידן פון WON?‏ געגנט, “JVI, WAN‏
דערער יידן -- טייערע AT‏ וווילע יידן".

ער איז דעמאָלט אַלט געווען 44 יאָר, און ער איז
געווען רב PR‏ בענדער פערציק יאָר. ער איז נפטר

געװאָרן PR‏ עלטער פון 84 יאָר ג' תמוז תרי"ד --
4.

דער אַלטער PIS‏ איז געווען געשעצט נישט נאָר
אין בענדער, PIN WI‏ אין דער גאַנצער געגנט JIN‏
ער האָט געהאַט פיל חסידים PR‏ קישעניעוו, PR‏
אָדעס PN TIN‏ אַנדערע שטעט. זיינע חסידים האָבן ON‏
געגעבן פיל געלט, אָבער ער פלעגט צעטיילן Jo x‏
צדקה. ווען ער איז נפטר געװאָרן האָט ער אָפּגעשריבן
אויף צדקה זיינע הייזער װאָס ער ONT‏ פאַרמאָגט אין
קישעניעוו.

IND‏ דער צייט פון די פערציק יאָר PT PIP‏ רבנות
האָט זיך דאָס גייסטיקע לעבן PP‏ בענדער צעבליט.
מען ONT INP‏ זען PD‏ דעם גרויסן אונטערשייד צווישן
די צוויי רבנישע קאַנטראַקטן ONT‏ די שטאָט ONT‏ גע-
געבן. דעם ערשטן -- דעם אַלטן צדיק ר' אריה-לייב
TN 1814 Px‏ דעם צווייטן PT‏ זון ר' שמעון-שלמה,
וועלכער האָט פאַרנומען PY‏ פאָטערס שטעלע PR‏ יאָר
תרי"ד -- 1854. דער ערשטער כתב -- פון תקע"ד,
4 -- איז געשריבן קורץ און אין אַ פרימיטיווער
פאָרם, מיט דרייסיק אונטערשריפטן IN‏ פאַמיליע-נע-
מען, נאָר ביים נאָמען TIN‏ פאָטערס נאָמען -- ווי יצחק
בן-אברהם, ראובן בן-יעקב אד"ג. אַ גרויסער טייל
פון די דרייסיק בעלי-בתים האָבן נישט געקענט PON‏
pr‏ אונטערשרייבן און האָבן ONT‏ געטון ;במסירת
הקולמוס". אָבער דער צווייטער כתב, פערציק יאָר
שפעטער, פון 1854, איז Pw‏ געשריבן PNR‏ אַ “WIN‏
באַרער, קולטורעלער העברעישער שפראַך, מיט מער
וויי 70 חתימות, און זיי זענען כמעט אַלע אונטער-
געשריבן מיט די אייגענע הענט און אַלע האָבן שוין
געהאט פּאַמיליע-נעמען. ONT‏ באווייזט דעם קולטו"
רעלן פּראָגרעס ONT‏ די שטאָט ONT‏ דורכגעמאַכט אין
די דאָזיקע יאָרן.

דער אַלטער צדיק, ר' אריה-לייב ז"ל, האָט זיך
געפירט לויט דעם שטייגער פון די אַלטע חסידישע
פירער, וועלכע האָבן נישט געשריבן קיין ספרים TR‏
נישט געהאַלטן קיין לאַנגע דרשות. ער האָט מיט
עניוות געלערנט יידישקייט מיט זיינע חסידים דורך
זיינע הייליקע מעשים-דטובים. PR‏ דעוויז איז געווען,
on‏ ער פלעגט אָפט זאָגן, ,בלבי צפנתי אמרתך"

-- 298 --

(תהילים קי"ט) -- PR‏ מיין האַרץ באַהאַלט איך ONT‏
געטלעכע װאָרט,

זיין זון, ר' שמעון, איז PT IND‏ פאַטערס פטירה
געווען רב PR‏ הונטשעסט (בעסאַראַביע) און TID‏ דאָרט
האָט מען ON‏ געבראַכט צו פאַרנעמען זיין פאַטערס
שטעלע PR‏ בענדער. ער ONT‏ אָבער נישט מאריך ימים
געווען און ער איז געווען רב אין בענדער נישט מער
וי אַכט יאָר TIN‏ ער איז נפטר געװאָרן PNR‏ קישעגיעוו,
כ' TWIN‏ תרכ"ב, 1862. PIP‏ דעם כבוד ONT‏ די קישע-
ניעווער קהילה האָט אים געגעבן ביי זיין פטירה און
ווי אַזױ מען האָט אַרום זיין אוהל מקבר געווען, יאָרן
שפעטער, די גרעסטע חשובסטע רבנים פון קישעניעוו,
זעט מען ווי גרויס און חשוב ער איז געווען ביי זיי.

רבי שמעון-שלמה ז"ל האָט זיך pw‏ געפירט וי
די חסידישע רביים פון דעם נייעם דור, וועלכע האָבן
געזאָגט תורה יעדן שבת און יום-טוב PX‏ זיינע חסידים
פלעגן דערנאָך פאַרשרייבן זייער רבינס תורה. אַזױ
איז פאַרבליבן פון אים אַ גאַנצער ספר ,אור השמש"
TN)‏ מאַנוסקריפּט),

ווען רבי שמעון-שלמה איז WI‏ געװאָרן איז
זיין זון רבי יצחק -- באַקאַנט PN‏ בענדער אַלס רבי
איציקל -- vox‏ געווען PRK‏ גאַנצן זעכצן יאָר. ביז ער
איז געװאָרן 20 יאָר ONT‏ אָנגעפירט מיט דעם ראבי-
OND‏ א קאָמיטעט, אַ רעגענטן-ראַט פון די דיינים מיט
בעלי-בתים. דערנאָך ONT‏ ער POM‏ איבערגענומען
זיין אַמט און ער איז געװאָרן זייער באַליבט PR‏ באַ-
װוּסט אין דער גאַנצער געגנט. ער האָט געהאַט פיל
חסידים און נאָכפאָלגער אין קישעניעוו, אָדעס, אַקער-
מאַן PX‏ אַנדערע שטעט אַרום.

רבי איציקל ז"ל האָט אויפגעבויט א גרויסע,
שיינע קלויז אויף por‏ הויף. ער ONT‏ פינאַנסירט ONT‏
בויען פון אַ מאָדערנער מקווה און די שטאָטישע באָד
אויף דער סערגעיעווסקי גאַס, וועלכע ONT‏ זיך אַ
לאַנגע צייט גערופן ,דעם רבס באָד".

רבי איציקל ז"ל האָט שוין אַליין געשריבן זיינע
תורות, וועלכע ער פלעגט זאָגן ביי די שבתדיקע טישן
און אויך אַנדערע ספרים -- פירושים אויף תהלים,
מגילת אסתר, הגדה של פסח אז"וו. ביי מיר געפינען
זיך זיינע זיבן מאַנוסקריפטן.

דער זיידע ר' איציקל איז נפטר געװאָרן ג' סיון
תרע"ג -- 1913 -- PR‏ יאָר IND‏ דעם אויסברוך TID‏
דער ערשטער וועלט-מלחמה. זיין זון, וועלכער האָט
PIN‏ געהייסן רבי שמעון-שלמה -- II‏ זיין זיידן --
איז באַקאַנט PX‏ בענדער WM‏ נאָמען רבי שלוימקע,
ער האָט שוין נישט געװאָלט זיין קיין חסידישער
רבי און איז שוין געווען אויסשליסלעך א רב. ער איז

געווען אַ גרויסער תלמודישער געלערנטער. ער האָט
געפירט N‏ קאַרעספאָנדענץ מיט די גרעסטע רבנישע
פערזענלעכקייטן פון זיין דור PR‏ זיי האָבן אַנערקענט
און הויך געשעצט זיין גדלות אין לערנען. אין דער
זעלבער צייט איז ער PIN‏ געווען אַ קלוגער, מאָדער-
נער מענטש. באַלד INI‏ דעם קישעניעווער פּאָגראָם --
5 — ווען N‏ גרופע בעסאַראַבער יידן האָבן זיך
אָרגאַניזירט IW‏ פאָרן PP‏ ארץ-ישראל PR‏ גרינדן
דאָרט קאָלאָניעס, איז רבי שמעון-שלמה געשיקט גע-
TIN‏ קיין OS PANS‏ באַװוּסטן באַראן ראָטשילד צו
קריגן פון אים שטיצע פאר דעם פּראָיעקט. צום “ND‏
דויערן איז דעמאָלט OWN‏ א פאַרבאָט פון דער טער-
קישער רעגירונג מער נישט IW‏ פאַרקויפן PP‏ ערד
יידן אין ארץ-ישראל און דער ONT WIRD‏ זיי נישט
געקענט העלפן. ער האָט זיי IWAN‏ געגעבן לאַנד PR‏
אַנאַטאָליען (טערקיי). און דער זיידע איז נישט געווען
באַגײסטערט צו באזעצן יידן IN PR‏ אַנדער לאַנד,

KM PR‏ 1914, עטלעכע מאָנאַטן פאַרן אויסברוך
פון דער ערשטער וועלט-מלחמה, איז רבי שמעון-
שלמה געפאָרן PP‏ ארץ-ישראל אַלס טוריסט, מיט
דער האַפענונג IW‏ געפינען מעגלעכקייטן PT‏ דאָרט
צו באַזעצן. אויפן שיף ONT‏ ער PT‏ געטראָפן מיט
ש גרופע פאַרמעגלעכע יידן פון לאָדזש (פוילן) און
ער איז זיי געפעלן געװאָרן TR‏ זיי האָבן געגרינדעט
א חברה מיטן נאָמען ,עלה נעלה" (דער באַקאַנטער
סלאָגאן פון חומש wn‏ וועלכן כלב בן יפונה און
יהושע בן נון האָבן געשטורעמט קעגן די פאַלשע
מרגלים מיט די זעלבע ווערטער -- עלה נעלה --
לאַמיר אַלע אויפגיין קיין ארץ-ישראל). די חברה האָט
געהאט פלענער צו בויען אַ נייע אינדוסטריעלע קאָ-
לאָניע PR‏ ארץ-ישראל און רבי שמעון-שלמה זאָל זיין
זייער רב, און זיי האָבן ON‏ געשיקט קיין פּאַריז DI‏
באַראָן ראָטשילד, כדי דעם באַראָן צו פאראינטערע-
סירן pr‏ זייערע פלענער און צו PT Wp‏ שטיצע.
אָבער אין דעם טאָג װאָס דער זיידע איז אָנגעקומען
קיין PANS‏ איז אויסגעבראָכן די מלחמה PX‏ פון דעם
גאַנצן פּלאַן איז גאָרנישט געװאָרן. דער זידע רב
שמעון-שלמה האָט Pw‏ געהאַט גרויסע שוועריקייטן
ביז ער איז אָנגעקומען -- ערשט אויף חנוכה -- צו-
ריק אַהיים PP‏ פּאַריז, דורך ארץיישראל, און ער איז
מיט א גרויסער גרופע פליכטלינגע געפאָרן מיט פערד
און PANN‏ דורך די הויכע, מיט אייביקן שניי באַדעקטע
באַלקאַנעןיבערג, דורך בולגאַריע, ביז ער ONT‏ דער-
גרייכט רומעניע און פון דאָרט אַהיים PP‏ רוסלאַנד.
צוליב דער מלחמה האָט טערקיי פאַרשלאָסן די “INT‏

-- 299 --

דאַנעלן און מען האָט נישט געקענט JIND‏ -- נישט
Pp wr‏ שיפן און נישט מיט PP‏ באַנען.

טראָץ די אַלע שוועריקייטן, ONT‏ ער האָט דורכ-
געמאַכט אין PT‏ רייזע, איז אָבער PT‏ ליבע צו ארץ-
ישראל געװאָרן אַזױ גרויס PX‏ שטאַרק, IN‏ ער ONT‏
ONT‏ איינגעפלאַנצט PN‏ די הערצער YON TD‏ זיינע
קינדער PR‏ פריינט. ער האָט POX‏ געהאָפט צו “IND‏
ווירקלעכן por‏ חלום, באַלד נאָך דער מלחמה, און זיך
באַזעצן PX‏ הייליקן לאַנד. אָבער דער גרויסער חורבן
װאָס איז געקומען אויף די TP‏ און אוקראַינע, ביי
דער ענדע פון דער ערשטער וועלט-מלחמה דורך די
היידאַמאַקעס, פעטליוראַווצעס TIN‏ דערנאָך די באָל-
שעוויקעס, PIN PR‏ דער אומגליק ONT‏ האָט אים פער-
זענלעך געטראָפן, ווען זיין זון ר' אריה"לייב מיט אַן
אייניקל זענען דערהרגעט געװאָרן פון די שמוגלער,
ONT‏ האָבן זיי באַדאַרפט אַריבערפירן דעם JU‏ דניעס-
טער פון דער רוסישער זייט; ONT‏ אַלץ צוזאַמען האָט
אויף אים געהאַט x‏ שרעקלעכע ווירקונג TX‏ ער איז
קראַנק געװאָרן PX‏ איז אַװעק TD‏ דער װעלט PR‏
עלטער פון 60 יאָר, ח"י שבט תרפ"ה -- 1925.

די עקאָנאָמישע לאַגע PN‏ בענדער איז דעמאָלט
געווען אַ שווערע. ביי די רומענער איז די יידישע
באַפעלקערונג געווען פאַראָרעמט. די הכנסה PD‏ דער
קהלה איז געווען ;די קאָראָבקע", דער אָפּצאָל פאַרן
כשרן פלייש און פון דעם האָט מען באַדאַרפט אויס-
האַלטן אַלע כלי-קודש ווי די רבנים, דיינים, שוחטים
PIN TIN‏ פאַרשידענע אינסטיטוציעס -- ווי דער “BY‏
טאָל, מושב-זקנים PR‏ די תלמוד-תורה. אָבער ווען די
פרנסה איז געדריקט voy‏ מען ווייניקער פלייש און
מען שעכט ווייניקער עופות, האָט מען נישט געהאַט
פון וואַנען צו צאָלן אַפילו די מיזעראַבעלע שכירות
ONT‏ מען האָט דעמאָלט געצאָלט. ONT‏ דעריבער די
קהלה אין בענדער נישט געקענט פאַרלאַנגען פון מיין
פאָטער, הרב ר' יוסף ז"ל, דעם זיידנס עלטסטן זון,
tr‏ ער זאָל קומען פאַרנעמען PT‏ פאָטערס רבנות.
po‏ פאָטער האָט דעמאָלט פאַרנומען אַ וויכטיקע
רבנות-שטעלע PR‏ הרוביעשאָוו, פוילן, TT ONT TN‏
Pow‏ פאַרדינט א גרויסן נאָמען PR‏ דער רבנישער
וועלט. ער האָט געהאַט, IX‏ עין"הרע, א גרויסע פאַ-
מיליע און זיין הצטרכות איז געווען גרעסער ווי
בענדער איז דעמאָלט געווען בכוח צו צאָלן. דעריבער
האָט די קהלה INT‏ אָנגענומען מיין פאָטערס “IND‏
שלאַג, אַז דער בענדערער רבנות זאָל איבערגיין פון
זיידן ז"ל דירעקט צו דעם שרייבער PP‏ די שורות,
זיין עלטסטן אייניקל און זיין תלמיד.

דער זיידע, רבי שמעון-שלמה, איז נפטר געװאָרן

דאָנערשטיק פאַרנאַכט און נאָך דעם זעלבן אָוונט DONT‏
די קהלה מיט די חשובסטע בעלי-בתים אָנגעשריבן
א כתב-רבנות, אַז זיי נעמען מיך PIN‏ אַלס רב אויפן
זיידנס אָרט. PI PNR‏ צו דער קבורה, פרייטיק PR‏
דער פרי, האָבן נאָענט פון זעקס הונדערט בעלי-בתים
געחתמעט דעם קאָנטראַקט PR‏ די קהלה ON ONT‏
געבונדן אין א שיינעם לעדערנעם בונד און דער
פרעזידענט, מר אַלעקסאַנדראָוו, ON ONT‏ מיר איבער-
געגעבן אויף IN‏ אָפיציעלן אופן, צו די שלושים פון
דעם זיידנס פטירה.

פרייטיק אין דער פרי, אויף דעם אַלטן הייליקן
אָרט, איידער מען האָט באַהאַלטן דעם PT PNR JT‏
קבר, אין אוהל פון por‏ עלטער-זיידן, דעם אַלטן צדיק,
איז PT‏ מחותן, ר' שבתי בערמאן, איינער פון די
חשובסטע פירער np‏ דער קהלה, א ייד אַ נדבן א
לובאַוויטשער חסיד PR‏ אַ גרויסער בן-תורה, צוגע-
גאַנגען צו דער מיטה, וווּ דער הייליקער נפטר איז
געלעגן איבערדעקט PR‏ שװאַרצן, PR‏ מיט א קול
געשטיקט פון טרערן, האָט ער אויסגערופן : +מזל טוב,
מחותן, מיר האָבן אויפגענומען אייער אייניקל DON‏ רב,
צו זיין אייער ממלא מקום". פאַר אַ יונגערמאַן ווי איך
pa‏ דעמאָלט געווען -- PR‏ גאַנצן צוויי PR‏ צוואַנציק
יאָר אַלט -- איז ONT‏ געווען IN‏ אויסערגעוויינלעכע
שרעקעדיקע, פיל-אחריותדיקע איבערלעבונג. און אַזױ
בין איך געװאָרן בענדערער רב. WAN‏ מיין גורל, זעט
אויס, איז נישט געווען צו פאַרבלייבן PR‏ בענדערי
TN‏ אַפילו דער לעבנסלענגלעכער קאָנטראַקט פון דער
בענדערער קהלה האָט מיך נישט געקענט צוריקהאַלטן
פון אויסנוצן די מעגלעכקייט, װאָס ANT PN‏ שפעטער
געקראָגן, צו פאָרן PP‏ אַמעריקע.

WD‏ דער קורצער VY‏ פון מיין בענדערער רבנות
וויל PR‏ דערמאָנען PUY‏ עפּיזאָדן, ווי עס איז בא-
וווּסט, פלעגט מען PR‏ בענדער, אַזױ ווי PNR‏ אַנדערע
יידישע שטעט PNR‏ אײראָפּע, נישט מאַכן קיין THOT‏
IND‏ יעדן פאַרשטאָרבענעם, PN ALI‏ אויסערגעוויינ-
לעכע באַדינגונגען האָבן די רבנים געדאַרפט מספיד
זיין, דעם ערשטן הספד PR ANT‏ געמאַכט DON‏ בענ-
דערער רב, ווען עס איז אויסגעבראַכן אַ פייער PR‏
דעם רינג קלייטן אויפן ,סאָבאַרנעם" TIN PROD‏ עס
איז דערהרגעט געװאָרן אַ יידישער יונגערמאן, א פריי-
וויליקער PR‏ דער פייערלעשער-בריגאַדע, ONT ONT‏
געהאָלפן לעשן דאָס פייער PR‏ ראַטעווען די אַרומיקע
געשעפטן און הייזער. די גאַנצע שטאָט ONT‏ זיך "NO‏
טייליקט אין דער לויה און ביי דעם נייעם בית-המדרש
האָט מען געמאַכט א גרויסן הספד. ONT‏ איז געווען

5 טעג PR‏ חודש אב, א טאָג וואָס איז פאַררעכנט

— 300 —

פאר א האַלבן יום-טוב וואָס מען WANT‏ נישט PN‏ די
שילן pp‏ תחנון, ווייל px‏ דעם טאָג פלעגט מען PR‏
בית-המקדש צוגרייטן PONT ONT‏ װאָס מען האָט "YX‏
ברענט אויפן מזבח, און מען ONT ONT‏ גערופן ,קרבן
העצים". דער גרויסער עולם ביי דער לויה האָט שרעק-
לעך געוויינט, ווען ALT PR‏ דערמאָנט, אַז PR‏ דעם
טאָג וואָס אונדזערע עלטערן PR‏ בית-המקדש TANT‏
געמאַכט א יום-טוב ווען זיי JANA‏ געבראַכט א קרבן
פון האָלץ אויפן פייער פון מזבח, האָבן מיר בענדערער
יידן אַ פאַרשטערטן יום-טוב, ווייל מיר האָבן געבראַכט
א מענטשלעכן קרבן אויפן פייער.

דער צווייטער עפיזאָד איז געווען AND‏ פסח. גאַנץ
בעסאַראַביע האָט INT‏ געליטן פון NX‏ טריקעניש װאָס
האָט פשוט געבראַכט אַ הונגער אויף דעם TID‏ גאָט
געבענטשטן לאַנד, און ס'איז דערגאַנגען צו אַ YAN?‏
וועז עס איז נישט געווען גענוג מעל אויף מצות. די
פרייזן זענען געווען הויכע TIN‏ אָרעמעלײט האָבן נישט
געקענט קויפן גענוג מצות אויפן גאַנצן יום-טוב. די
רבנים האָבן געמוזט מתיר זיין צו עסן פּסח מאַמעליגע.
מיר האָבן געכשרט אַ מיל און מען האָט געמאָלן ספּע-
ציעל אויף NOB‏ פאַפשויעס TN‏ צוגעגרייט מעל אויף
mop‏ ווי דער PT‏ איז, ספעציעל PNR‏ הונגער-יאָרן.

באלד נאָך דעם פסח PR ANT‏ געקראָגן א מעג-
לעכקייט צו פאָרן PP‏ אַמעריקע. איך ANT‏ מיטגע-
בראַכט IX‏ אויפרוף TD‏ דער פאַרוואַלטונג פון בענ"
דערער שפּיטאָל און מושב-זקנים און גערעכנט צו
קריגן שטיצע פאַר זיי פון די לאַנדסלייט און פון “aN‏
דערע קוואַלן. אָבער נישט אַלע חלומות TD‏ אײיראָפּע
קען מען רעאַליזירן PR‏ אַמעריקע. מיינע לאַנדסלייט
PR‏ ניוייאָרק TANT‏ מיך גראָד PD‏ אויפגענומען, אָבער
די הילף װאָס אונדזערע לאַנדסלייט האָבן געקענט
שיקן קיין בענדער איז נישט געווען קיין גרויסע.

אַכט יאָר נאָך מיין פאַרלאָזץ בענדער, ווען די
עקאָנאָמישע לאַגע ווי אויך דער סאָציאַלער צושטאַנד
פון די יידישע קהלות אין פוילן זענען פאַרערגערט
געװאָרן, צוליב די אַנטיסעמיטישע גזירות פון דער
רעגירונג, האָט מיין פאָטער, הרב רבי יוסף ז"ל, באַ-
שלאָסן צו פאַרלאָזן זיין רבנות PR‏ הרוביעשאָוו DR‏

קומען צוריק PR‏ בענדער. ער איז אָנגעקומען TP‏
בענדער PR‏ פרילינג פון יאָר 1935. PN‏ יענעם יאָר
בין PNR‏ געווען PNR‏ בענדער PIN‏ א וויזיט און ONT‏
איז געווען מיין לעצטע געלעגנהייט צו זען מיינע
עלטערן PR TNR‏ געבורטשטאָט.

נישט מער ווי פינף יאָר איז מיין פאָטער געווען
רב אין בענדער, ווייל מיטן אויסברוך פון דער צוויי-
טער וועלט"מלחמה, PR‏ סעפטעמבער 1939, איז בע-
סאַראָביע באַדראָט געװאָרן פון דער רוסישער פאַדע-
רונג, אַז רומעניע זאָל זיי אָפּגעבן ONT‏ לאַנד צוריק.
פאַר מיין פאָטער איז געווען א לעבנסגעפאַר אריינ-
צופאַלן PN‏ די הענט פון די קאָמוניסטן, צוליב Pr‏
פּאָליטישער אַקטיווקייט PIN‏ זיינע רבנישע PR JOON‏
פוילן TN‏ ער ONT‏ געמוזט פאַרלאָזץ בענדער. מיט
שוועריקייטן האָט ער געקראָגן א סערטיפיקאַט פון
דער פּאַלעסטינער רעגירונג PR‏ איז אָנגעקומען קיין
ארץ-ישראל אויף פסח ת"ש, 1940,

איך וויל איבערגעבן זיינע ווערטער וועגן בענדער,
פון אַ מאַנוסקריפט ONIN‏ איז PM PNR‏ באַזיץ: ;בענ-
דער היתה עיר תהלה בצדקותיה ופזר נתנה לאביונים
בכל הזמנים ובכל הדורות". -- בענדער איז געווען
א שטאָט געלויבט מיט איר פאַרשידענע צדקות IND‏
אָרעמעלײט, PR PR Wes YOR PR‏ אַלע דורות.

אין די לעצטע PM PD TIN?‏ פאַטערס לעבן, PR‏
ירושלים, האָט ער Pr‏ פאַרדינט א גרויסן נאָמען PN‏
די רבנישע קרייזן און PNR‏ די ישיבות TIN‏ מען ONT‏
אים געגעבן דעם גרויסן כבוד ONT‏ מען ON ONT‏
אַריינגענומען אַלס איינעם פון די אָפיציעלע רבנים
אין בית-דין-צדק פון ירושלים, עיר הקודש.

די WI‏ דערמאָנטע נאָטיצן TID‏ מיין פאָטער ז"ל
וועגן בענדערער PIN PR APTS‏ אירע אינסטיטוציעס
ONT‏ ער האָט אָנגעשריבן איידער ער איז נפטר “YA‏
pn‏ אין ירושלים פון א האַרץ:קראַנקײט -- כ"ג
אדר ב' תש"ו -- (1946), זענען אַ ריכטיקער TUNA‏
אַז פאר די YON‏ הונדערט PX‏ דרייסיק יאָר האָבן די
זעקס דורות רבנים פון אונדזער פאַמיליע ווערטהיים
געהאַט דעם זעלבן געפיל װי דער אַפטער רב ז"ל,
אַז: בענדערער יידן זענען טייערע יידן, וווילע יידן!

-- 301 --

י. ל. יונת[ (תל-אביב)

בעסאַראבער ציוניסטישע עסקנים

0 -- 1918
דער בעסאַראַבער יידישער ישוב איז פאַרזונקען
PR‏ אַ מין שלווה ווי פאַר אַ שטורעם. די ציוניסטישע

עסקנות האַלט PR‏ אירע גרעסטע דערפאָלגן.

PR‏ װאָס דריקט OW Pr‏ ציוניסטישע עסקנות
PX‏ יענע יאָרן? אין זאַמלען קליינע סכומים פארן
,קרן קיימת", פאַרשפוייטן ,שקלים", פירן אַ קאַמף
IND‏ דעראָבערן פאַרטרעטערשאַפט PR‏ די קהילות,
פלעגן די העברעישע שפראך צווישן דער יוגנט,
גרינדן שולן און קינדער-גערטנער מיט העברעיש אַלס
אונטערריכט-שפּראַך, אָפּהאַלטן קאָנפערענצן PN‏ צוזא-
מענפאָרן אַאַ"וו. PR‏ די ,סניפים" ברענט, ממש, די
אַרבעט אונטער די הענט.

ציוניסטישע פערזענלעכקייטן באַזוכן, PP‏ צייט צו
wry‏ קישעניעוו און אַנדערע גרעסערע שטעט TD‏
בעסאַראָביע ווי אַקערמאַן, בענדער TN‏ בעלץ. זיי קו-
מען אויף IN‏ אֶוונט צו JR WONT‏ עפנטלעכע רעדע
און אָנטייל נעמען X PN‏ באַנקעט INI‏ דעם. זיי קומען
און פאָרן אוועק.

אין צענטער PD WAN‏ דער טאָג-טעגלעכער “PR‏
ניסטישער אַרבעט, אין די שטעט און שטעטלעך,
שטייען די העברעישע לערער. יי זענען דער רוח-
החיים אויף די העברעישע קורסן PR‏ פּריװאַטע לעק-
ציעס. זיי פאַרשפרייטן ,שקלים" און זאַמלען אין דער
,בלוי-ווייסער" פּושקע, זיי זאָרגן IND‏ ,קערות", ערב
יום-כיפּור PR‏ די שילן פאַרן ,קרן קיימת", פאַר
שפענדן PR “WIP, I‏ באַזוכן חתונות מיטן זעלבן
צוועק.

“RIB האַרציקער געשטאַלט, א‎ NIN WIN IND
פיל אַנאָנימע ציוניסטישע‎ INH אַ סימבאָל‎ TIN טאָטיפּ‎
זא אָנצינדן א יאַרצייט-ליכטל.‎ PNR עסקנים, וויל‎

בענדער. ס'רוב חדשים פין יאָר באַדעקט מיט אַ
שוואַרץ-געדיכטער בלאָטע. PR‏ נישט INI‏ פוסגייער
טאָפּטשען PN‏ בלאָטע נאָר, אַפילו, די דראָזשקע ONT‏
ברענגט געסט PID‏ באַנהויף.

דער אַלטער לערער ר' ברוך כאַלאָדענקאַ איז ווי
אַריינגעוואַקסן PX‏ בענדערער פייסאַזש. זיין קאָפּ איז
פאַרדעקט מיט אַ שװאַרץ היטל TN‏ זיינע פיס שלעפן
שווער גאַנצע הרודעס בלאָטע -- פון דער פרי ביז
ביינאָכט.

“SN איר ר' ברוך כאָלאָדענקאָס א טאָג‎ ONT ON
בעט: גלייך אינדערפרי שטעלט ער צוזאַמען אַ דריי‎
,קרן קיימת" אויף די‎ IND פּאָרלעך צו זאַמלען‎ Wp
וועלן פאָרקומען דעם אָוונט. דערנאָך גייט‎ ONT חתונות‎
“BR ער געבן צוויי פריוואַטע ,שטונדן" (זיין פרנסה),‎
געפטרט די ,שטונדן" לויפט ער צו אַ באַראַטונג וואָס‎
קומט פאָר צווישן ציוניסטישע עסקנים, ביי הירש‎
ווידער צוויי‎ INT ,אַפטעטשנע סקלאַד". און‎ PR קאָגאַן‎
ווידער אַרומלויפענישן -- ביז די‎ PR -- ;שטונדן?‎
שפּעטע אָוונטדשעהעז.‎

אַ גאַנצן טאָג שלעפט זיך ר' ברוך אַרום איבער
די גאָסן מיט זיין לאַנגן, פאַרשפריצטן ביז אין די
קעשענעס קאַפטן, הוסט און ניסט און ציטערט פון
קעלט.

אַחוץ זיינע טעכנישע ציוניסטישע אַרבעטן, האַלט
ער PP? ANP PIN‏ יום-טוב ציוניסטישע דרשות.
חנוכה וועגן די חשמונאים, פורים אויף דער טעמע
TD‏ ,לך כנוס" און סוכות דרשנט ער דעם פּסוק
;ולקחתם לכם משלכם".

אין שטוב פייפט ביי אים דער דלות. אָבער זיין
פרוי פאַרשטייט PIN ON‏ שאַצט אֶפ זיינע מעשים
לטובת דעם הייליקן אידעאַל,

אַזױ האָט געלעבט ר' ברוך כאָלאָדענקאָ אין דער
ארץ- ישראלדיקער אַטמאָספער, PT PN‏ שטאָט בענדער,
טאָפּטשענדיק PR‏ בלאָטע -- ווינטער, און איינזויגנדיק
דעם שטויב פון בענדערער JON,‏ -- זומער. ער האָט
דערצויגן אַ דור IND‏ ציון, AND‏ העברעיש, AND‏ חלו-
ציות, Pa‏ ער ONT‏ אויסגעהויכט PT‏ אידעאַליסטישע
נשמה אויף א בעטל PR‏ יידישן שפּיטאָל פון בענדער.

כבוד PT‏ אָנדענק.

איך WY PW ANT‏ דערמאָנט דעם ,אַפּטעטשנע
סקלאָד" ווי אַ פאַרזאַמלונגס-פּלאַץ פון ציוניסטישע
עסקנים. הירש קאָגאַן איז געווען דער באַלעבאָס JID‏
דעם סקלאַד. א הויכער, א שלאַנקער, מיט אַ ברוין,
שפיציק בערדל PR‏ קלוגע אויגן, ONT‏ ער “AND PIN‏
מאָגט NX‏ שאַרפע צונג בעת אידעאָלאָגישע דיסקוסיעס
און מיט זיינע באַפליגלטע ווערטער PR‏ שאַרפע פראזן
פלעגט ער תמיד טרעפן אין פינטל.

טאָג-איין טאָגדאויס, צווישן צוועלף PR‏ צוויי מי-

-- 302 —

טאָגצײט, פלעגט פאַרוואַנדלט ווערן PT‏ ריינע, אויס-
געפוצטע קלייט PR‏ אַ ציוניסטישן קלוב, IN‏ עס פלעגן
זיך טרעפן עסקנים און YOON‏ פריינט וואָס די “PR‏
ניסטישע אידעע האָט נאך מער פאַרשטאַרקט זייער
פריינטשאַפט.

יאָרן-לאַנג איז דער ,אַפטעטשנער סקלאַד" געווען
אַ ,בית-ועד" פאר ציוניסטישער אַקטיוויטעט AN‏
your‏ וויכוחים. אַז אַ פרעמדער איז PNR‏ די שעהען

חנניה וולובצ (תל-אביב)

אַריינגעפאַלן צו הירש קאָגאַן PR‏ קלייט, איז ער
זיכער געקומען צו דער מסקנה, IN‏ ביי יענע יידן איז
ציוניזם דער עיקר PN‏ פרנסה א טפל.

און בענדער איז נישט געווען קיין יוצא מן הכלל.
כמעט PR‏ אַלע שטעט און שטעטלעך PH‏ בעסאַראַביע
האָבן PT‏ געפונען אַזעלכע ארץ-ישראלדיקע ,טערי-
טאָריעס", I‏ עס איז געפלעגט געװאָרן דער אידעאַל
פון ,שיבת-ציון" און דער רענעסאַנס פון יידישן פאָלק.

,אזרתיעניים"

איבערבלעטערנדיק אין זכרון די געשעענישן פון
אונדזער שטאָט TN‏ די פולסירנדיקע טעטיקייט
פון די קהלשע אַנשטאַלטן וועלכע האָבן Pr‏ באַמיט
מיט אַלע מעגלעכקייטן אַרויסצוהעלפן די נויטבא-
דערפטיקע PR‏ זייער טיפער נויט, וויל PR‏ געוויסע
פאַקטן, אַלס אַקטיווער מיטאַרבעטער PR‏ דעם ,עזרת-
עניים" אַנשטאַלט, איינגעקריצטע PR‏ מיין זכרון “AND‏
צייכענען. ספעציעל דאָס 1929-1928 יאָר, “TN ONT‏
גערופ. הונגער-יאָר, וועלכעס Pr ONT‏ שווער “YIN‏
רופן PN‏ גאַנץ בעסאַראַביע PR PX‏ בענדער איבער-
הויפט.

וויי באַװוּסט איז בעסאַראַביע שטענדיק געווען
איינע PD‏ די זאַטע געגנטן PR‏ רוסלאַנד. און מ'קען
זיכער זאָגן, אַז כל-זמן בעסאַראַביע ONT‏ געהערט צו
רוסלאַנד, האָט זי קיינמאֶל נישט געפילט װאָס עס איז
הונגער. אירע רייכע פעלדער פלעגן צושטעלן גאַנץ
רוסלאַנד ברויט, וויין, פרוכט, װאָל. מיט רעכט פלעגט
בעסאַראַביע אָנגערופן ווערן דער קאָרן-קאַמער JID‏
רוסלאַנד,

אַזױ איז געווען PD‏ די רומענער זענען PON‏ אין
8, קיין בעסאַראַביע און איבערגענומען דאָרט די
מאַכט. DIN UN‏ איז דער טייל אָפּגעשניטן געװאָרן
pp‏ רוסלאַנד. PR‏ ווי מיט אַ מעסער איז אָפּגעשניטן
געװאָרן די גאַנצע יידישע פרנסה. די צוייטע סיבה
איז געווען, װאָס די רומענער האָבן געדריקט מיט
yoy‏ מעגלעכקייטן אַרויסצושלעפן דעם האַנדל פון
יידישע הענט. PNR‏ עס איז געקומען צו אַ פולשטענ-
דיקן חורבן PR‏ יידישן לעבן. INT‏ זענען אַ סך יידישע
סוחרים פאַראָרעמט געװאָרן. פיינע יידישע בעלי-בתים,
וועלכע זענען פריער געווען פון די שטיצער פאַר די
נויטבאדערפטיקע, האָבן TOON PT‏ געשטיקט פון הונ-

גער. די נויט PR‏ דעם דערמאָנטן יאָר איז געווען
אומגעהויער גרויס.

אין דעם יאָר האָט זיך אויפגעהויבן דער יינגערער
דור, אַראָפּגעװאָרפן די YOON‏ פרנסי-העיר PR‏ אריינ-
געבראַכט אַ געוויסע אַרדענונג PN‏ די געזעלשאַפט-
לעכע אינסטיטוציעס וועלכע האָבן שוין פון לאַנג
עקזיסטירט. די גרופע PD‏ יינגערן דור INT ONT‏ אויס-
געקליבן נייע מענטשן. אונטער דער אָנפירערשאפט
פון אלכסנדרוב ז"ל איז PIN‏ מיר TIN‏ מיין פאַרשטאָר-
בענעם חבר זלמן בר' חיים קאושאַנסקי אַרויפגעלייגט
געװאָרן די אויפגאַבע צו באַזאָרגן די נויטווענדיקע
הילף -- אָנהויבנדיק פון מתן בסתר ביז האָלץ אויף
הייצונג, מצות PR‏ וויין אויף TIN MOH‏ אַנדערע בא-
דערפענישן. אין דער לייטונג זענען אויך אויסדער-
וויילט געוואָרן שמולעוויטש, פיסטראָוו, אַנוטאָוו, שמלץ,
יאַנקל קוטשוק, י. ח. לויט און אויך אַנדערע, וועלכע
Px‏ קען נישט, צו מיין באַדױערן, אַרויפברענגען PR‏
מיין זכרון. ביי זיי בעט PNR‏ אַנטשולדיקונג.

PX‏ דעם דערמאָנטן יאָר זענען אונדזערע הענט
געווען פאַרלייגט מיט אַרבעט. מ'האָט געמוזט שנאָרען
מיט דער נאָז, TD‏ אויסצוגעפינען יענע פיינע בעלי-
בתים, וועלכע PT TANT‏ געשעמט אויסשטרעקן זייער
האַנט PR‏ זיי אַריינברענגען שטיל, בסוד-סודות, די
נויטיקע הילף IN PON Dow PR‏ זיי PRT‏ נישט פילן
זייער ווייטיק און PP‏ בושה. PW‏ אָפּגערעדט TD‏
פאַרזאָרגן יידישע קינדערלעך מיט א װאַרעם מלבושל,
מיט א INS‏ שיכלעך, PIN‏ מיט א טעפעלע װאַרעמע
זופ, מיט אַ שטיקל פלייש און ברויט. ס'זענען TIN‏
געעפנט געוואָרן, דורך אונדזער אַנשטאַלט, ביליקע
קיכן IND‏ אָרעמע משפחות PN‏ אַזױ DIN‏ געהאָלפן
ברענגען OPIN‏ אַ וואַרעמען מיטאָג,

אין דעם געביט איז באַזונדערס געווען טעטיק

-- 303 —

די פרוי ס. קישאָניעווסקי, די פרוי PD‏ דוד ברב אשר
קישאָניעווסקי. אָבער ווי עס ווערט געזאָגט ביי אונדז:
אין הקומץ משביע את האריה". דאָס ביסל קען נישט
אָנזעטיקן דעם לייב.

x‏ שלעכטע, אומגעהויער אכזריותדיקע צייט איז
אױיסגעפאַלן PN‏ דעם דערמאָנטן יאָר. מיר דאַכט זיך,
אַז ווער עס האָט אין יענעם יאָר איבערגעלעבט דעם
אומגליק, וועט ONT‏ קיינמאֶל נישט פאַרגעסן,

אין קעגנזאַץ פון דעם גרויזאַמען בילד איז דער
פאַקט װאָס די יונגע פרנסים פון אונדזער שטאָט

ו 0
אע a‏

/ Ree : eae ete ne
ב‎ ae

oe

04

=

eee

7

ae

7
00 anes 0
א‎

0

א
a‏ א

א א

ה

one =

Ce
יא‎

זענען דערביי נישט געזעסן מיט פאַרלייגטע הענט.
חוץ דעם ,עזרת-עניים"-אַנשטאַלט “NU PR PI‏
מען מיט יאַשאַ לעדערמאַן אויסדערוויילט געװאָרן

אַלס סעקרעטאַר PD‏ דער יידישער קהילה.

די יידישע אַנשטאַלטן האָבן נישט אויפגעהערט
צו פולסירן מיט פילזייטיקער טעטיקייט -- ביז די
אומגליקלעכע שואה איז געקומען און די דייטשן צו"
זאַמען מיט די רומענער ימ"ש האָבן מערדעריש אומ-
געבראַכט אונדזער טייערע יידישע קהילה, אונדזער
טייערע, פיינע, יידישע און באַלעבאַטישע שטאָט.

ee
Soe

ROE

Se

Se oe
2

יט

ASE‏ א

oe

co
ee

on

1

א

די פינאַנץ-קאַמער (,,קאַזנאַטשײסטװאָ") PNR‏ בענדער

— 304 --

י. PWIND‏ (לעדערמאן) ז"ל (בת-ים)

די מלמדישע OND‏

-- א קרענצל זכרונות --

ONT‏ איז געווען נאָר איין קװאַרטאַל PN‏ איינער
פון די הויפטגאַסן PR‏ בענדער.

פאַרװאָס האָט זי געהייסן מלמדישע גאס -- איז
נישט באַװוּסט. מעגלעך, אַז צוליב די פילצאָליקע
oon‏ װאָס האָבן Pr‏ דאָרט געפונען, פון וועלכע
פ'האָט דאָרט געשוויבלט PRM‏ א בינשטאָק.

די מלמדישע גאַס האָט נישט געהערט צו די
רייכערע, פריצישע קוואַרטאַלן PNR‏ שטאָט, וווּ ס'האָבן
געוווינט די גבירישע PIB‏ די האַלב-אַסימילירטע קהל-
פאַרזאָרגערס, דאַָקטוירים, אינטעליגענץ. דא האָבן גע-
וווינט BVO‏ אומפאַרמעגלעכע און NOON‏ גאַנץ אָרעמע
באַלעבאַטים. PR‏ פרט, אָבער, פון טראַדיציאָנעלער
יידישקייט, פון רוחניות, איז דאָס געסל געווען אַ נגיד
און אפשר YANO ONT‏ יחוסדיקע PN‏ שטאָט. אויפן
ענגן now‏ פון דאָזיקן קוואַרטאֶל איז געווען קאָנצענ-
טרירט גאָר אַ היבשער טייל פון דעם רעליגיעזן DN‏
געזעלשאַפטלעכן לעבן PP‏ בענדער.

חוץ די פיל חדרים זענען דא געווען פיר שילן:
,ר' איציקלס שיל", ,די נייע שיל", װאָס ONT‏ אַרײנ-
גענומען אין איין זייט פון איר פּאָליש די שניידערשע
שיל און די באָדנער שיל. לעבן ר' איציקלס שיל,
אויפן ראָג, איז געווען דער A WONT,‏ יידן פלעגן
פראַווען זייערע חתונות. אגב, פלעגט דער גרויסער
חתונה-זאַל אין די יום-טובים, PR‏ נישט זעלטן אויך
NR PR‏ שבת, פארוואַנדלט ווערן PR‏ אַ שיל מיט אַלע
פיטשעווקעס.

אויף דער מלמדישער OST ONA‏ געוווינט אַ גרע-
סערער טייל פון די שטאַטישע כלי-קודש: בעלי-
תפילה, שוחטים, דער מענאַקער, ר' פנחס דיין, בראש
מיטן הויפט-רב, ר' איציקל, און שפעטער זיין זון
ר' שליאָמקעלע, וועלכער האָט פאַרנומען דעם גרויסן
פליגל אין זיין שולהויף. ס'האָט דאָ נישט געפעלט,
אַפילו, דער שלום-עליכמדיקער פּאַקנטרעגער, װאָס
פלעגט כסדר צופן דאָס שיטערע בערדל זיינס..

ר' איציקלס שיל און די נייע שיל האָבן געהאַט

זייער המשך אין דער אַלטער שיל PX‏ דער סאָנעגע-
רער שיל אויף די שכנותדיקע קװאַרטאַלן. די שילן
און, בלי ספק, די קצבישע שיל זענען געווען די פינף
גרויסע שילן אין שטאָט. זיי אַלע, אַ חוץ דער נייער
ow‏ האָבן געהאַט מייסטעריש-פאָלקסטימלעכע װאַנט-
געמעלן, װאָס פלעגן פאַרכאַפּן דעם כוח-הדמיון ביי
קינדער. נאָך היינט געדענקט זיך מיר דאָס געמעל
אין ר' איציקלס x: dow‏ לייבנקאָפ ONT‏ קוקט פּחדימ-
דיק POX‏ פון הינטער אַ בוים PNR‏ װאַלד.. די נייע
שיל -- די גרעסטע -- איז געווען די פרעכטיקסטע
און ONT‏ האָט זי געקאָנט זיין, אַפילו, PN‏ אַ גרעסערער
שטאָט ווי בענדער. זי איז געווען אַ זעלטנקייט צוליב
DR‏ ווונדערלעכער אַרכיטעקטאָניק; צוליב די גרין-
גאָלדיקע פרעסקן-געפלעכטן, װאָס האָבן אַרומגעזוימט
די הויכע, האלב-רונדיקע פענצטער; צוליב די פיר
ריזן-אָדלערס מיט די אויסגעשפרייטע פליגל אין די
ווינקלען פונעם הויכן, פירעקיקן קופּאָל, פון זייערע
שנאַבלען זענען אויף דינינקע שנורן אַראָפּגעהאָנגען
קרישטאָלענע קאַנדעלאַברעס, און PR‏ מיטן -- דער
גרויסער זשיראַנדאָל,. -- א ריזן-קראַנץ בורשטינען,
װאָס האָט פאַרשיינט דעם מקום-קדוש. PON‏ איז
דאָ געווען בלענדיק-ווייס -- די ווענט, דער סופיט,
דער ארון-קודש מיט זיינע גילדערנע שניצערייען
און קאַרניזן.

אַז ס'פלעגט קומען שבת, ווער שמועסט נאָך PR‏
א יום-טוב, פלעגט דאָס געסל, ממש, פאַרפלייצט ווערן
פון מענטשן -- די מתפללים יום-טובדיק געקליידעטע
TN‏ אויפגעלייגטע, צוזאַמען מיט זייערע פרויען, אויס-
געפוצטע און באַצירטע, PR Wea‏ שיל אַרין. WH‏
np‏ זיי --- אין באַגלײטונג ND‏ די קינדער װאָס טראָגן
נאָך דעם טאַטן דאָס זיידענע טלית-זעקל.

אין צייט פון קריאת-התורה, צו אויסנעמעס, פלעגן
די מער ,פרייע" שטיין אין דרויסן PR‏ רעדלעך אַרום
דער שיל PR‏ שמועסן -- ,פּאָליטיק", מענייני דיומא,
באַווירצט מיט אַ גלייכווערטל, א וויץ.

-- 305 —

וו זענען זיי אַהינגעקומען, די ליבהאַרציקע, טיי- ווען מ'האָט געענדיקט דעם איבערבוי PH‏ דער

ערע פאָלקס-מענטשן? אַלץ איז חרוב ונחרב געװאָרן. שיל, ווערט דערציילט, האָט מען זי צום חנוכת-הבית
די שילן זענען געבליבן עלנט PN‏ פאַריתומט. זיי געעפנט מיט אַ גאָלדענעם שליסל.
שטייען און וויסטעווען -- אַ זכר לחורבן, דעם שליסל וועלן מיר היטן אויף אייביק.

ז. מאַניק (לעדערמאן) זייל

שכר דיאַרדע

PS py ova‏ שטאָט װוּ ONTO‏ געוווינט א גאַנצע אָרדע
;געמיינע לייט", טויכט-אויף דער אַלטער שכר דיאָרדע.
א ייד -- א ריז. שוין PR‏ די ניינציקער. PT‏ פנים
דערמאָנט דעם ווילנער גאון, כאָטש Pp‏ מחותנים
נישט אָנגעקערט Pr‏ לויט דער לומדות און דעם יחוס...
נאָר יאָרנלאַנג ווי ער PN‏ שטאָט פירט-אויס

זיין שליחות :

גייט-אום אין שבתדיקע, הייליקע פאַרטאָגן

פון שטוב צו שטוב ,די קינדער" וועקן תהלים זאָגן.
א ווינטער-נאכט. PN‏ דרויסן שניי-און-שטורעם הוליעט.
סע שלאָפט דאָס גאַנצע הויז אין װאַרעם איינגעטוליעט.

און פלוצלינג -- פויק PN‏ פענצטער NIN PR‏ געהיימע
און טרויעריקע שטים יאָגט-אָן PIN‏ אונדז אַן אימה.
צערודערט PN‏ צעוועקט אונדז TID‏ די טיפסטע טרוימעו,
און אויסגעצויגן רופט : ,שטיי-אויף צום תהלים,
שלמה *1".

זיין טיפע עלטער, אומדערשראָקנקייט, PT‏ מרץ
אַרויסגערופן האָט ביי אַלעמען דרך-ארץ.

און אפשר גאָר געווען, פאַרהוילן TD‏ די בליקן --
אַ זינדיקע נשמה, זוכנדיק אַ תיקון..

WORD מיין‎ *

— 306 —

ליאון (יהודה-לייב) גאָרפֿילז (ניוימַרק)

,פועלי-ציון" PR‏ בענדער

PR‏ גלויב, אַז מיינע זכרונות WORT‏ היפשלעך
אָנגעוווירן פון זייער אַלגעמיינעם אינטערעס, PN DIN‏
זאָל דאָ נישט פאַרצייכענען גענויער ONT‏ קאַפּיטל
פון OX‏ דער באוועגונג PR‏ בענדער, במשך די TIN?‏
1909 — 1914.

דער לערער חיים גלאַס, ווי עס PT ONT‏ שפעטער
אַרויסגעשטעלט, איז מגולגל געװאָרן PP‏ בענדער וי
א פּאָליטישער פאַרשיקטער PP‏ בעסאַראַביע. אַ קורצע
צייט נאָך PR‏ אָנקום, האָט אויפגעטויכט PR‏ בענדער
א צווייטער יונגערמאַן פון זעלביקן שניט, דוד פרו-
זשאַנסקי. ער האָט קענטיק געהאַט הינטער PT‏ גרע"
yoyo‏ רעװאָלוציאָנערע חטאים ווי גלאַס, דערביי איז
ער אָבער אויך געווען JOR‏ יידישער ווי יענער TIN‏
איז געווען גוט באַהאַװנט PN‏ דער העברעישער און
יידישער ליטעראַטור. פּרוזשאַנסקי ONT‏ אָנגעהויבן געבן
פריוואַטע לעקציעס PR‏ איז PA AWA‏ געװאָרן באַקאַנט
on‏ איינער פון די בעסטע העברעישע לערערס PR‏
שטאָט. אויף פרנסה האָט ער נישט געהאַט װאָס זיך
צו באַקלאָגן.

ON‏ די צוויי לערער, גלאַס PR‏ פּרוזשאַנסקי האָבן
געהאַט א שטאַרקע השפעה אויף דער יידישער יוגנט
אין בענדער, PN‏ יענעם פּעריאָד: ביידע האָבן JON OT‏
בייגעטראַגן PR‏ פרט PP‏ וועקן דעם נאַציאָנאַלן באַ-
װוּסטזיין ביי דער בענדערער יידישער יוגנט. עס האָט
נישט גענומען לאַנג און ס'איז אויפגעקומען אַ פועלי-
ציוניסטישע גרופע (אַרום 1909). צוערשט איז עס
געווען אַ מין פרייער קלוב. מען איז זיך צונויפגעקומען
naw‏ נאָך מיטאָג ביי א חבר PR‏ הויז טייל האָבן
געשפילט שאַך, אַנדערע האָבן דיסקוטירט “PR JAN‏
טועלע פּראָבלעמען, שטאָטישע ענינים אד"ג. מיט דער
צייט זענען צוגעקומען נייע חברים; מען האָט אויס-
געטיילט פון IN Pr‏ אויספיר-קאָמיטעט ONT‏ האָט
אָראַנזשירט לעקציעס. פון די בענדערער NOW‏ זענען
קיין סך לעקטאָרן נישט געווען. מיר האָבן ?עקספּלאָ-
אַטירט" דוד ווערטהיימס עלטערע ברידער (דוד איז
דעמאָלט נאָך געווען צו יונג). פרוזשאַנסקי האָט אונדז,
דער עיקר, מדריך געווען אין דער יידישער ליטעראַ-
טור, ער האָט אונדז אָבער PIN‏ אויפגעקלערט אַלגע-
מיינע יידיש-נאַציאָנאַלע פּראָבלעמען און די פּראָגראַ-
מען פון די יידישע פּאַרטײען, ONT‏ זענען דעמאָלט

געווען טעטיק אין יידישן לעבן -- די ס. ס., סיימאָוו-
צעס א"א. אונדזער גרופע איז נישט געווען דאָגמאַטיש.
נישט זעלטן פלעגן מיר אויסהערן אַ רעדנער פון אַן
אַנדער WI COINS‏ ריכטונג PNR‏ ציוניזם “SND PX‏
פירן מיט OX‏ א דיסקוסיע. דער יונגער חיים גרינ-
anya‏ פלעגט, פון צייט צו צייט, זיך אַראָפּכאַפּן צו
אונדז פון קישעניעוו. זיין קומען צו אונדז איז תמיד
געווען אַ סענסאַציע.

צו אַ צונויפקום לכבוד א יום-טוב, ספעציעל
חנוכה-צייט, פלעגן מיר שוין האָבן מיט אונדז אַ צאָל
שטאָטישע יונגעלייט. אַזאַ צונויפקום פלעגט דעמאָלט
האָבן דעם כאַראַקטער פון אַ חברישער מסיבה, מיט
צובייסן, געזאַנג TIN‏ אָנגענעמער אונטערהאַלטונג. אַזוי
ON‏ האָבן מיר באוויזן צו באַאיינפלוסן אַ היפשן טייל
TD‏ דער בענדערער יידישער יוגנט מיט די שטרעבונ"
גען פון דער פועלי-ציוניסטישער באוועגונג.

ביסלעכווייז האָבן מיר איינגעשטעלט אַן ענגערן
קאָנטאַקט wn‏ אונדזערע חברים פועלי-ציוניסטן PR‏
ארץ-ישראל. מיר האָבן אַנטװיקלט אַ געלט-אַקציע
לטובת דעת ,פּאַלעסטינע אַרבעטער-פאָנד". די אַלגע-
מיינע ציונים אין בענדער -- זייער צאָל איז געווען
ווייט נישט אַװעקצומאַכן מיט דער האַנט -- האָבן
געהאַט זייער PRK‏ מקום-קדוש PX‏ אַפילו IN‏ אייגענעם
מטיף, ברוך כאָלאָדענקאָ. ער איז געווען אַ זעלטענער
פאָלקס-רעדנער. די מער אויפגעקלערטע באַלעבאַטישע
soi‏ מלאכות האבן, בדרך כלל, זיך אידענטיפיצירט מיט
די אַלגעמיינע ציונים. זיי זענען PIN‏ געווען פאַרבונדן
מיט דער חברה ,חובבי שפת עבר" PR‏ פלעגן “BSN‏
ברענגען קיין בענדער העברעישע לעקטאָרן. אַזעלכע
לעקציעס פלעגן געוויינלעך נישט פאַרפעלן אויך די
חברים פון אונדזער גרופע. PD‏ די פּראָמינענטע בענ-
דערער PR IPS‏ יענער VY‏ איז מיר באַזונדערס
פאַרבליבן אין זכרון: הערש קאָגאַן, ד"ר ש. בענדער-
סקי, ישראל בלאַנק, פאָסטאַן און אַנדערע. N‏ נישט-
באַדייטנדיקע צאָל יוגנטלעכע האָבן זיך PIN‏ אויסגע-
געבן ווי טעריטאָריאַליסטן. זייער מנהיג איז געווען
א לערער פון רוסיש, א געוויסער כאָדיק. ער און PF‏
פרוי האָבן געכאַפּט דעם אָנבליק פון די היינטיקע
,היפּיס". ער האָט געטראָגן לאַנגע NT‏ א טשופרינע
און אַ היפּשלעך געדיכטע באָרד. אונדזערע לצים האָבן

-- 307 —

אים געגעבן דעם צונאָמען ,מייבאָראָדא'. SND ONT‏
זענען PIN‏ געווען וועגעטאַריער. כאָדיק איז געווען
PN‏ מיין רוסישער לערער. Pr‏ טעריטאָריאַליזם ONT‏
מיך געלאָזט קאַלט, פאַר א װעגעטאַריאַנער ONT‏ ער
מיך אָבער פאָרט געמאַכט. ONT‏ איז PN‏ יענער צייט
געווען א טייל פונעם אַלגעמיינעם אידעאַליזם. כאָדיק
האָט א AND‏ מאָל געפרוווט איינאַרדענען דעבאַטעס
צווישן זיין גרופע און ציוניסטן, וועגן דער טעריטאָ-

ניסטישן קאָנגרעס פון יענעם IN?‏ האָבן מיר באַקומען
אַ בריוו פון אונדזערע ארץ-ישראלדיקע חברים מיט
דער בקשה מיר זאָלן אָפּגעבן אונדזערע שקלים-שטי-
מען פאַר זייערן א חבר (יין נאָמען איז מיר, צום
באַדױערן, אַרױס IN (TIT PP‏ אויסגעפרוווטן קעמ-
פער פאַר דער קיבוצים-באוועגונג. קעגן ON‏ איז אַרויס-
נעשטעלט געװאָרן די קאַנדידאַטור פון חיים גרינבערג,
ONT‏ איז אַלעמען געווען אַזױ האַרציק נאָענט. נאָך א

: אייגנאַרטיק בילד‎ IN
1913 PR ארץ-ישראל‎ PP יוסף טרומפלדור פאָרט צוריק‎
ראַבינאָװיטש )24( -- ,,עליה שניה".‎ RPT ,)22( מיט אים : שלמה בוכבינדער‎
שלמה לעווקאַוויטש (לביא) פון עין-חרוד.‎ : ON יוסף טרומפלדור )19( ; נעבן‎

ריאַליסטישער באוועגונג, WAX‏ קאָנטיק IN‏ דערפאָלג,

מיר, די ,פועלי ציון" זענען אָנגעגאַנגען מיט
אונדזער אַרבעט. כאַראַקטעריסטיש פאר די דעמאָל-
טיקע צושטאַנדן איז דער פאַקט ONT‏ אונדזער עיקר-
דיקע געלט-אַקציע פאַרן פּראָלעטאַרישן ,פ5. א. פ." איז
געווען די טראַדיצאָנעלע ערב יום-כיפּורדיקע ,קערה"
ביי די שילן, ווען יידן גיבן געלט פאר YOR‏ צוועקן,
בפרט IND‏ ארץ-ישראל. מיר פלעגן PIN‏ זאַמלען אויף
חתונות. בעת די געסט זענען שוין געווען אויסגעזעצט
אַרום די טישן, פלעגט איינער פון אונדז (מיין ווייני-
קייט אַריינגערעכנט) זיך אויפשטעלן אויף א בענקל
און אַפּעלירן צום עולם זיך IS‏ באַשטייערן OND‏ דעם
,פּאַלעסטינער אַרבעטערדפאָנד". IN‏ אינצידענט פונעם
יאָר 1911 וועט צום בעסטן אילוסטרירן אונדזער “SND‏
האַלטן זיך צו די בויער פונעם ישוב: ערב דעם “PS‏

היציקער דעבאַטע איז באַשלאָסן געװאָרן מיר PNT‏
אַלע אָפּגעבן אונדזערע שטימען פאַר דעם דעלעגאַט
פון ארץ-ישראל.

Way‏ ווי אויטענטישע ,פועלי-דציון" איז דער
שלילת הגלות אונדז תמיד געבליבן פרעמד. אַרום
יענער ONT VS‏ די “YON,‏ פונעם מאָדערנעם יידישן
טעאַטער, אסתר-רחל קאַמינסקי, גאַסטראָלירט PR‏
אָדעס. ס'איז IS‏ אונדז דערגאַנגען די ידיעה, IN‏ זי
קומט מיט איר טרופע אויך קיין בענדער. מיר האָבן
קאָנטיק שוין דעמאָלט פאַרשטאַנען אָפּצושאַצן אסתר-
רחל קאַמינסקיס פאַרדינסטן פאַר דער יידישער בינע.
מיר האָבן צוגעגרייט אַ פייערלעכן קבלת-פנים פאר
דער גרויסער יידישער קינסטלערין. בעת דער בענ-
דערער פרעמיערע האָט פּרוזשאַנסקי באַגריסט אסתר-
רחלען פון דער בינע, איר צוגעטראָגן אַ שיינעם אַל-

-- 308 --

בום מיט א סך אונטערשריפטן און איר אויסגעדריקט
אונדזער פרייד און טיפן IND PINT‏ באַערן מיט איר
קומען און שפיל.

צו Way?‏ צייט האָבן מיר גענומען די איניציאַטיו
צו גרינדן PN‏ בענדער א יידישע ביבליאָטעק. די “PY‏
זיסטירנדיקע ביבליאָטעק איז געווען פאַרעלטערט DS‏
אַפגעלאָזן. עס האָט דאָרט לחלוטין געפעלט די מאָ
דערנע יידישע ליטעראַטור און איבערזעצונגען אין
יידיש פון דער וועלט-ליטעראַטור. מיר האָבן געשאַפן
די מיטלען TN‏ אַרײנגעקראָגן אַ IND‏ הונדערט עקזעמ-
פּלאַרן FID‏ סאַמע נייטיקן. מיך האָט מען באַשטימט
on‏ דעם פארוואַלטער פון דער נייער ביבליאָטעק, ONT‏
איז איינגעאָרדנט געװאָרן טאַקע ביי PUT PR TIN‏
איך געדענק עס גענוי: דער ערשטער לײענער PR‏
דער נייער ביבליאָטעק איז געווען דוד ווערטהיים.

ווינטער 1911--1912 איז בענדער ,באגליקט"
געװאָרן מיט א לאָקאַלער רוסיש-יידישער צייטונג JID‏
דעם פאָרמאַט ONT‏ מען פלעגט דעמאָלט באצייכענען
װוי אַ ;גאַזעטאַ קאָפּייקאַ". דער רעדאַקטאָר, אַן איג-
טעליגענטער יונגערמאַן, איז נישט געווען קיין בענ-
דערער. עס ONT‏ אַזױ פּאַסירט, אַז איך האָב זיך באד
קענט מיט אים אין באַן PP AVN PT PIN‏ בענדער.
איך PA‏ געפאָרן TD‏ אָדעס װוּהין מיינע עלטערן האָבן
on‏ געשיקט Xk Pr‏ ביסל צו ,דאָקטאָרן" פון מיין
פארשלאפט ווערן. דער יונגערמאַן האָט מיר גלייך, ביי
דער ערשטער באַקאַנטשאַפט, דערציילט וועגן זיינע
פּלענער אַרויסצוגעבן PR‏ בענדער א צייטונג. PR‏
האָב אים, פאַרשטייט זיך, אינפאָרמירט וועגן אונדזער
גרופע און ער האָט ONT‏ געהאַט PNR‏ זינען. דער רע-
דאַקטאָר PD‏ דער יונגער צייטונג איז געווען “IND‏
אינטערעסירט אָנצוקניפּן פאַרבינדונגען מיט דער בענ-
דערער יידישער געזעלשאַפט PN‏ ער האָט מיר “IND‏
געלייגט מיר זאָלן אָרגאַניזירן א מאַסקן-באַל מיט זיין
מיטהילף און די הכנסה פונעם באַל זאָל גיין לטובת
דעם ;אָדעסער קאָמיטעט". אונדזער גרופע האָט בא"
האַנדלט דעם ענין און באַשלאָסן, אַז מיר שליסן זיך
אָן אין דער אונטערנעמונג, בתנאי, אַז דער רווח פונעם
באַל זאָל ווערן געטיילט צווישן ;אָדעסער קאָמיטעט"
OVI TX‏ ,פאַלעסטינער אַרבעטער-פאָנד". ס'איז “JX‏
קומען צו א הסכם. דער רעדאַקטאָר האָט אַרויסגע-
קראָגן ביי דער מאַכט די נייטיקע דערלויבעניש און
די צייטונג האָט רעקלאַמירט דעם באַל מיט אַ בריי-
טער האנט. די בענדערער ,פרייוויליקע פייערלעשער
דרוזשינע" האָט PR‏ שטאָט געהאַט אַ חזקה PIN‏ א
יערלעכן מאַסקן-באַל, װוּ יידן זענען TS INVA‏ אָנד
געזעענער טייל פונעם עולם. נו, האָט זיך אזוי גע-

מאַכט, אַז זייער PN‏ אונדזער OND‏ זענען על פי SRDS.‏
באַשטימט געװאָרן JOR PIN‏ און דעם זעלביקן אָוונט.
האָבן די פייערלעשער פאַרלאַנגט TID‏ אונדז מיר זאָלן
אונדזער באַל אָפלייגן I PIN‏ אַנדער דאַטע. VIN‏
אונדזערע בילעטן זענען, כמעט, שוין געווען אויספאַר-
קויפט. דערצו האָבן אין דער ,כאָפטע" זיך געגעבן
צו פילן די באַרימטע ;שװאַרץימאהניקעס (ס'איז גע-
ווען דער פּעריאָד פון דעם בייליס-פּראָצעס PN‏ קיעוו).
מיר האָבן דעם באל נישט אָפּגעלײגט. PR‏ רעזולטאַט
האָבן מיר דערגרייכט מיט אונדזער באַל אן אויסער-
געוויינלעכן קינסטלערישן PR‏ פינאַנציעלן דערפאָלג.

אין יענער צייט איז אויך אונטערגעקומען די
חתונה פון אונדזער פריינט חיים גלאַס. די כלה איז
געווען אַן אָדעסער אינטעליגענט אַרבעטערימײדל.
מיט חיים גלאַסן PN PI‏ געווען אַזױ חבריש-אינטים,
IX‏ ער פלעגט מיר, אַפילו, לייענען די בריוו װאָס ער
פלעגט שרייבן צו זיין כלה TIN OPIN PP‏ אירע ענט-
פערס. ONT‏ יונגע פּאָרל איז שפעטער בארימט געװאָרן
ביי אונדזערע חברים מיט זייער אָפּענער שטוב. חיהקע,
די פרוי פון גלאַס, האָט אונדז אַלע מקרב געווען.
אונדזערע חברים און חברות האָבן זיך געפילט ביי
דער משפחה גלאַס ווי ביי זיך אין דער היים. ברוך
אגדתי (ראַבינאָוויטש) ONT‏ איז שוין געווען באַקאַנט
ווי אַ גוטער אימפּראָװיזאַטאָר, איז געווען TID‏ די שטענ-
דיקע אַריינגייערס צו PR MT‏ ער פלעגט אונדז “SIN‏
טערהאַלטן אויף אַן עכט קינסטלערישן אופן. PD‏ די
אַנדערע באַזוכער PR‏ יענעם הויז וויל PR‏ דא “IND‏
צייכענען: רפאל שופמאן (לעבט איצט PR‏ כפר יחזד
קאל), די שפעטערדיקע שרייבערין זינא ראַבינאָװיטש,
ליובא באָרטניק, זיידל שענקער, פריילין ליפשיץ |איר
פאַטער איז געווען א באַרימטער לערער PD PR‏ די
גרינדערס פון דעם ;הזמיר", דער בוכהאַלטער PN‏
דער ,קליינער באַנק"), פרוזשאַנסקי, איך, אַ ONS‏ שיד
לער פון די העכערע קלאַסן PR‏ דער רעאַל-שול און
חברות פון דער גימנאַזיע. צווישן אונדזערע חברים
האָבן Pr‏ אויך גערעכנט אָנגעשטעלטע ND‏ די גרע-
סערע געשעפטן PN‏ שטאָט TIN‏ סטודענטן, װאָס פלעגן
אַראָפּקומען PP‏ בענדער PD‏ די גרויסע שטעט. מוני
פאָסטאַן האָט מיך אַמאָל אַפגעשטעלט TN ON PR‏
אַרויסגעוויזן IN‏ אינטערעס צו אונדזער גרופע. טאַקע
דעמאָלט זענען מיר באפריינדעט געװאָרן. קאָנטיק
YIN‏ אַז שוין דעמאָלט ONT‏ ער געחלומט וועגן גאָר
אַן אַנדער וועלט. קיין אַקטיווער חבר אין דער גרופע
איז ער נישט געװאָרן...

דער דראַנג עולה צו זיין (פאָרן PP‏ פּאַלעסטינע,

-- 309 --

oN‏ עס האָט דעמאָלט געהייסן) ONT‏ דערגרייכט אויך
Pp‏ בענדער. אָנהויב האַרבסט 1912 איז אָפּגעפאָרן TID‏
בענדער א גרופע חברים PR‏ חברות. OPIN PNR‏ האָבן
זיי pr‏ געדאַרפט אַרויפזעצן אויף אַ פראַכט-שיף, ONT‏
האָט קורסירט צווישן אָדעס PR PR AD PX‏ נאָ

עטלעכע חברים זענען מיטגעפאָרן OF‏ באַגלייטן. מיר
האָבן פאַרבראַכט PN‏ אָדעס עטלעכע טעג. נאָך היינט
דערמאָן איך זיי מיט אַ געפיל פון גליק. פון ONT] PON‏
מיר האָבן PT‏ אָנגעזען PN‏ דער שיינער שטאָט אָדעס
האָט pr‏ מיר באַזונדערס פארגעדענקט, וי TX PR‏
רפאל שופמאן, זענען געשטאַנען קעגנאיבער דעם בוך-
געשעפט ,9 poy‏ און ראווניצקי". ביים אַריינגאַנג

Se

eee
SOs

איז געשטאַנען ח. נ. ביאַליק PR‏ געלייענט דעם
,העולם". די צוויי בחורימלעך האָבן געגאַפט ווי שנעל
ביאַליק pwn‏ איבער די בלעטלעך פונעם זשורנאַל.
פאַרשטייט זיך, IN‏ מיר האָבן נישט פאַרפעלט צו זיין
שבת אינדערפרי PN‏ דער אַזױ באַרימטער ציוניסטישער
Sw‏ ,יבנה", װוּ אויפן הויף זענען צענדליקער יוגנט-
לעכע געשטאַנען PR‏ רעדלעך ON‏ א שרייבער און
דער עיקר טאַקע אַרום ח. נ. ביאַליקן און געקליב
נחת פון די שיחות חולין פון די ,גרויסע". פרייטיק
צונאַכטס האָבן מיר PIN‏ נישט דורכגעלאָזט די
,בראַדער" שיל און זיך צוגעקוקט צו אַ DINO‏ עולם,
װאָס איז געווען IND‏ אונדז אַ חידוש.

ee
ee

eee

, קולטור-ליגע" PR‏ בענדער

— 310 —

די ,קולטור*לי%91?

פון אונדזער אַמאָליקער גרופע ,פועלי-ציון" האָב
איך INI‏ געטראָפן PR‏ בענדער בלויז עטלעכע געציילטע
חברים. PR‏ 1920 האָבן זיי אָרגאַניזירט בשותפות מיט
אַ ANP‏ יידישע קאָמוניסטן IX‏ אָפטיילונג PD‏ דער
,קולטור-ליגע", וואָס איז דעמאָלט אויפגעקומען וי

ליאון גאָרפילד

די צענטראַלע אָרגאַניזאַציע IND‏ דער יידישער קולטור
PR‏ דער נייער ,גרויס-רומעניע" (דער אַלטער ,רעגאַט"
בעסאַראַביע PIN‏ בוקאָווינע). לויט דעם גייסט פון יענער
צייט איז דער קאָמוניסטיש-געשטימטער עלעמענט
נישט געווען PP‏ מיעוט PR‏ דער ,קולטורדליגע"
איבערן לאַנד. פרוזשאַנסקי, זיידל שענקער, לייבל
סאָבאָל TN‏ אַ IND‏ אַנדערע פון מיינע אַמאָליקע חברים
האָבן Pr‏ אָנגעשלאָסן PN‏ דער ,קולטור-ליגע". מיר
האָבן אָנגעהויבן מיט גרינדן יידישע אָװנט-קורסן פאַר
יוגנטלעכע פון דער יידישער אָרעמקײט, װאָס האָבן
נישט באַקומען קיין שום עלעמענטאַרע בילדונג. חוץ
דעם לימוד פון יידיש TANT‏ מיר אינגעשלאָסן PN‏
פּראָגראַם TD‏ די קורסן PIX‏ העברעיש, אַריטמעטיק
TN‏ פאַרשטייט זיך, PIR‏ רומעניש צו זיין PNR‏ אָרדע-
נונג מיט דער מאַכט.

זומער 1921 איז פאַררופן געוואָרן PP‏ טשערנאוויץ
IX‏ אַלרומענישער צוזאַמענפאָר פון דער ,קולטור-ליגע".

די חברים האָבן מיך דעלעגירט צו אָט דעם צוזאַמענקום
פון יידישע קולטור-טוערס פון אַלע דריי רומענישע
פּראָװוינצן. PX‏ טשערנאָוויץ ONT‏ איך געטראָפן אַ “DIA‏
אָרגאַניזירטן פאַראיין לינקע ,פועלי-דציון", ONT‏ איז
באַשטאַנען לרוב פון טשערנאָוויצער יידישע אינטע-
לעקטואַלן,. מענטשן פון פרייע פּראָפעסיעס, נאָך TD‏
די עסטרייכישע צייטן. פון יידישע שרייבערס האָב איך
געטראָפן ION‏ צוזאַמענפאָר די בעסאַראַבער APY?‏
שטערנבערג, אליעזר שטיינבאַרג, שלמה ביקל און משה
אַלטמאַן -- מיין האָטעל-שכן. איך INT‏ דערפאַר געהאַט
די געלעגנהייט אָפטער מיט ON‏ צו כאַפּן א שמועס.
אַלטמאַן איז שוין דעמאָלט געווען אַ הייסער חסיד
פון לענינס ,תורה" TR‏ איז רק באַשטאַנען דערויף,
אַז בלויז דער קאָמוניזם איז בכוח צו פאַרענטפערן די
יידישע פראַגע. אַלטמאַנס טראַגישער גורל (ער ONT‏
זיך ערשט אַרום די 50-קער יאָרן אַרױסגעריסן TID‏
סיביר Pp‏ מדינת ישראל PN‏ גאַנצן א צעבראָכענער
שארבן) איז אַ גוטער באווייז דערויף ווי פאַרפירט
ס'איז געווען פונעם ,רוסישן אָקטאָבער" א טייל פון
דער יידישער אינטעליגענץ.

די אַלגעמיינע שטימונג אויפן טשערנאָוויצער צוזאַ-
מענפאָר איז בדרך כלל געווען פּראָ-סאָװיעטיש. PR‏ די
באַריכטן פון די ערטער האָט זיך בפועל ממש געפילט
א באגייסטערונג IND‏ די חברים FID‏ יענער ,ייט"
דניעסטער. דערביי האָבן, כמעט, אַלע דעלעגאַטן זיך
אויסגעגעבן װי ,בונדיסטן". IN‏ ס'איז געקומען מיין
ריי אָפּצוגעבן א באַריכט PD‏ בענדער, PN ANT‏ דער"
קלערט דעמאָנסטראַטיוו, PR IN‏ בענדער זענען PP‏
,בונדיסטן" נישט פאַראַן. איך האָב איבערגעגעבן וועגן
אונדזער קולטור-טעטיקייט, PN‏ אונדזער אַרבעט
צווישן דער לערנענדיקער יוגנט און ANT‏ אויסגע-
פירט, UN IN‏ די יוגנט איז באַהערשט PD‏ יידיש-
נאַציאָנאַלע און סאֶציאַליסטישע אידעאַלן אין יידישן
גייסט. איך האָב דעמאָלט געהאַט דעם איינדרוק, אַז
אין ont‏ פון דער קאָנפערענץ ONT‏ מען ווי אָפּגעזיפצט
מיט אַ פאַרלייכטערונג. נישט YON‏ דעלעגאַטן זענען
קאָנטיק געווען איבעריק באַגייסטערט PD‏ די “WASP‏
ניסטישע און קאָמוניזירנדיקע באַריכטן.

אין אַלגעמיין WAN‏ איז דער צוזאַמענפאָר געווען
ביז גאָר אינטערעסאַנט TIN‏ באַלערנדיק. ס'איז באמת

— 311 —

געווען א צונויפקום פון יידיש-שעפערישע קולטור-
טוערס. חוץ א ONY‏ דורכגעטראַכטע רעפעראטן, האָבן
טייל שרייבער פאַרגעלייענט פון זייערע ווערק. נאָך
אַלטמאַנס PN‏ שטערנבערגס פאָרלייענען האָבן זיך מיר
פארגעדענקט די אויפטריטן פון אליעזר שטיינבאַרג
און ד"ר שלמה ביקל. צווישן די אַנדערע באַשלוסן
פונעם צוזאַמענפאָר איז PIN‏ אָנגענומען געװאָרן אַ
רעזאָלוציע. שטערנבערג האָט סוגערירט א פּראָיעקט
פאר א טעאַטער-גרופּע, װאָס זאָל באַזוכן YON‏ שטעט
און שטעטלעך פון די דריי רומענישע פראַווינצן. מען
האָט אויך געפּלאַנט אַ מוזיק-סעקציע מיטן טראָפּ אויף
יידישער פאָלקס-מוזיק פאַר די יידישע פאָלקס-מאַסן.
צום פונקט אָרטאָגראַפיע פון דער יידישער שפּראַך
איז באַשלאָסן געװאָרן, מיט אַ מערהייט שטימען, נישט
אָפּצוטרעטן YD‏ דער טראַדיציע און שרייבן העברעישע
עלעמענטן אין יידיש מיטן העברעישן אויסלייג. פאַר
מיין שטימען ON IND‏ דער רעזאָלוציע האָב “YEW PN‏
טער באַקומען דעם אמתן גאָב פון די בענדערער
קאָמוניזירנדיקע מיטגלידער פון דער ,קולטור-ליגע".
פון דעסט וועגן ONT ONT‏ זיי נישט געשטערט זיך צו
באַטײליקן אין דער TONE‏ לשלום מסיבה פאַר מיין
צוריקפאָרן קיין אַמעריקע, קורץ נאָך מיין צוריקקו-
מען פון טשערנאָוויץ. אַ וואַרעמער אַפשיידס-אַדרעס

איז פייערלעך מיר געװאָרן צוגעטראָגן, מיט דער צו-

שטימונג פון אַלע מיטגלידער פון דער בענדערער
קולטור-ליגש".

אטא
אע
יל

א

a

0 0

ר

a

2

oe

2
יי

ee
coe

ae
aS

ליאון גאָרפילד באַגריסט דעם פרעזידענט זלמן שז"ר ז"ל PR‏ ,,בית הנשיא", ירושלים

— 312 —

שמריה חרושטש

ווי JINN WA‏ געשפילט טעאטער?

די יידישע יוגנט אין בענדער, אין דער צייט פון
דער ערשטער וועלט-מלחמה, nya‏ דער רוסישער רע-
וואָלוציע און PIN‏ אין דער צייט פון דער רומענישער
אַקופּאַציע, האָט אויסער YPN‏ פּאָליטישע און געזעל-
שאַפטלעכע נייגונגען PNR‏ טעטיקייטן, PIN‏ געשטרעבט
iz‏ קולטורעלער אַרבעט בכלל ox px‏ טעאַטראַלער
קונסט בפרט.

עס פאַרשטייט זיך, IN‏ די ,טעאַטערס" האָבן “IN‏
געהויבן זייער לעבן N PNR‏ גרויסן ,סאַראִי" (שטאַל)
X PIN WIN‏ בוידעם AND TIN‏ נויט פלעגט מען TT‏
אויך אָראַנזשירן PN‏ אַ סקלאַד TID‏ האָלץ. די “JOND‏
דיקע צייט PD‏ די ספּעקטאַקלען איז תמיד ANA‏
פאַרשטייט PNR APT‏ די שבתים PX‏ ימים-טובים. ווען
אַלע זענען געווען פריי פון לערנען אין די Pw‏ און
פון אַרבעטן -- אי די אַרטיסטן, אי ONT‏ פּובליקום.

ס'איז גאָרנישט אַזױ פשוט געווען צוזאַמענשטעלן
דעם אַנסאַמבל TID‏ די אַרטיסטן, רעזשיסאָרן, “BIO‏
ליאָרן, קאָסטיומען-מייסטער, גרימיר-ספּעציאַליסטן, דע-
קאָראַציע-מאָלערס, זינגערס און קופּלעטיסטן, צענויפ-
כאָרן סיוזשעטן PR‏ קופלעטן, אַלץ צוזאַמענשטעלן,
דרוקן אַפישן PIN‏ פּראָגראַמען, באַקומען די רעגירונגס-
דערלויבענישן אא"וו.

אָנגעהויבן ONT‏ אונדזער טרופע PN‏ עקזיסטענץ
PR‏ ,הויף" ביי איטעלע דער רביצינס, דערנאָך האָבן
מיר אַרויפגעקלעטערט ,צום בוידעם" פון רב אַרקע
דעם דיינס -- טאַקע נעבן איטעלע דער רביצינס הויף,
ביז רב אַרקע דעם דיינס, בכבודו ובעצמו, האָט אונדז
TR‏ מאָל X PN‏ שבת געכאַפּט בשעת-מעשה PR‏ פאַר-
טריבן מיט געשרייען. מיר האָבן, נעבעך, געמוזט “SND‏
לאָזן דאָס הויז מיט בושה און חרפה PR‏ מאַכן “JIN‏
דזערע רעפעטיציעס TN‏ ספעקטאַקלען PN‏ א סקלאַד
פון האָלץ, אין אַ הויף אַנטקעגן דער ,קאַזנאָטשייסטווע"
(מלוכה-באַנק).

די אַרבעט איז געווען איינגעטיילט צווישן דער
ערשטער אַקטיווער גרופע: יאָסקע גאָלד און שמערל
חרושטש זענען געווען די רעזשיסאָרן: מאָטל דעם
דיינס איז געווען דער דעקאָראַטאָר ; ציצות, קאַפּאָטעס,
יאַרמולקעס אד"ג פלעגן מיר אויסלייען PR‏ די כלי-
קודשדיקע הייזער; אַנטקעגן טעאַטער ,דעקאַדענס"
פלעגט דער שניידער אונדז באָרגן קאָסטיומען TIN‏

צילינדערס ANI‏ פאַר אַריינגאַנגס-בילעטן IND‏ אים,
זֵייןְ פּלוניתטע מיטן po JANA‏ קינדער און מיט דער
שוויגער זיינער ; מיר פלעגן PT‏ גרימירן מיט וואַסער-
TAINS‏ (די ערשטע צייט) PIN‏ אויסער פּאַרוקן PIP‏ פרומע
ווייבער פלעגן מיר זיך נוצן אויך מיט פלאקס און
קליאָטשע.
| = חוץ דעם סקאַנדאַל מיט אַרקע דעם דיינס װאָס
האָט אונדז פאַרטריבן מיט געװאַלדן PR‏ געשרייען,
האָבן נישט געפעלט קיין אַנדערע סקאַנדאַלן ווי, למשל,
ווען רב צלאל חזן (ר' בצלאל שטיינער) זכרונו לברכה,
x‏ טייערער בריליאַנטענער ייד מיט א מלאכיש פנים,
האָט געזוכט זיין שבתדיקע יאַרמולקע װאָס איז ביי
אים פלוצעם נעלם געװאָרן און ער האָט, ממש, אי-
בערגעקערט א וועלט, por Som‏ טעכטערל (די צוד
קונפטיקע גננת PW SW YX‏ אין דער העברעישער
גימנאַזיע PP‏ שװאַרצמאַן), פלעגט עקספעדירן און צו-
שטעלן דער טרופע ביז נאך דער פאַרשטעלונג --
קאַפּאָטעס, טלית-קטנס TIX‏ פאַרשטייט IN SPT‏ די
שבתדיקע יאַרמולקע איז געווען אינצווישן.

ס'פלעגן pr‏ אויך אַנדערע שוועריקייטן TN‏
למשל, PR‏ אַרטיסט ONT‏ נישט געװאָלט שפילן קיין
אַפשטויסנדיקע PRI‏ פון א קאַריקאַטור-געשטאַלט

אָדער NX‏ מכשפה. IWAN‏ גאָט ONT‏ אונדז נישט “AND‏
לאָזן און ס'האָט זיך געפונען אַ קרבן -- אַ באַגאַבטער
שפּילער און זינגער -- חיים פּאַניטש, וועלכער איז
מסכים געווען מען זאָל פון אים מאַכן אַ שוידערלעכע,
אָפּשטױסנדיקע געשטאַלט on‏ די ,באָבע יאַכנע" TN‏
ON‏ מאַכן א PD PII‏ קישנס; דער צוייטער איז
געווען דער סטודענט דוד בענדערסקי, װאָס האָט
געשמט מיט Por‏ לאַנגער נאָז און ער ONT‏ טאַקע
געשפילט די ראָל פון אלוקים.

אַלע הכנסות פון די פאַרשטעלונגען זענען גע-
ויידמעט געװאָרן דער סאֶציאַלער הילף -- פאַר דער
אָרעמער יידישער באפעלקערונג דורך די אינסטיטו-
ציעס ,עזרת חולים" און ,מלביש ערומים" און אַנדערע
הילפס-אָרגאַניזאַציעס.

אַנגעהויבן PT ONT‏ אונדזער טעאַטראַלע “YUNA‏
גונג Wop wn‏ פון א יידישער װאַנדער- PN‏ טע-
אַטער-טרופּע, וועלכע פלעגט your‏ פעיקע יונגעלייט
פאַר קליינע ראָלן אָדער אַלס סטאַטיסטן PIX‏ דער

-- 313 ~—

בינע. איין OND‏ ווען די טרופע פון קאָמפאַנייעץ האָט
געשפילט אין בענדער, האָבן עטלעכע שפילער פון
אונדז גענומען אַ גרויסן אָנטייל און YOON‏ מיטגעפאָרן
מיט דער טרופע Pp‏ ווילנע. דאָקטאָר חין, רעדאַקטאָר
פון דער יידישער בענדערער צייטונג אויף רוסיש,
,יוזשני קראַי' פלעגט Wow‏ אונדזער טרופע TN‏
אויך שרייבן רעצענזיעס וועגן אונדזער שפילן, אונ-
טערשרייבנדיק Pr‏ מיטן פסעוודאָנים ;אָדוס"; PN‏
דער זעלבער צייט פלעגט דער פּאָעט PX‏ שרייבער
cay‏ כאָלאָדענקאָ שרייבן זיינע רעצענזיעס וועגן אונדז
PN‏ די אַדעסער צייטונגען.

איינע פון די ערשטע פאָרשטעלונגען אונדזערע
איז געווען ;דער תלמיד-חכם", װאָס איז געשטעלט
געוואָרן PN‏ דעם אוידיטאָריום-זאַל, אַנטקעגן דעם
,אָסטראַג" (תפיסה) און דאָרט זענען אונדז איין מאָל
באַפאַלן רעליגיעזע יידן צוליבן פאַרקויפן בילעטן אום
שבת. מיר פלעגן אויך שפילן PR‏ טעאַטער ,מאָזאַיקאַ"
און PR‏ דעם זומער-טעאַטער ,בעלאַנאָװ".

אַמאָל האָבן מיר איינגעלאַדן N PIN‏ ספעציעלן
רעזשיסאָר -- אַ גרויסער שיכור PR‏ קבצן נישט-דאָ-
געדאַכט, וועלכער האָט נעבעך געליטן נויט און קעלט
אין די ווינטערדיקע טעג און נעכט אין בענדער. ווען
ס'איז בכלל נישט געווען נישט קיין האָלץ, נישט Tp‏
נאַפט, ONT‏ יעדער איינער פון אונדז געבראַכט PT PD‏
היים אַלערלײ שיריים -- שפענער האָלץ, פלעשער
נאַפט, Sym‏ און בוימל, און WN‏ ס'איז DINS PN‏ נישט
געווען pp‏ ברויט, האָט מען געקאָכט וואַרעניקפס...

עס פאַרשטייט זיך, IN‏ ס'זענען געווען ,גאַסטסאַ-
ליאָרן" TR‏ ,שטערן" don‏ המינים שהם און אויף די
אַפישן PN‏ די גאַסן פלעגט זיין אונטערגעשטראָכן די
באַטייליקונג אין דער פיעסע ,;טאַטע-מאַמע -- צרות"
אָדער +משומדתטע" פון באַליבטן אַרטיסט TID‏ אַדעסער
עולם -- אַליק שטיין, וועלכער איז אין דער AN‏
געווען דער זון פונעם בענדערער דאַמסקע שניידער --
בערעלע Pow‏ וואָס איז געווען באַװוּסט מיטן נאָ-

מען בערעלע באַיס. אַזױ פלעגט מען WINONA PIN‏
די נעמען PD‏ דער ,קאַסקאַדנע סוברעטקע" ד. דאָרינאַ
TID TIX‏ די קופלעטיסטן -- י. גאָלד, ג. טיליס, פ, “NB‏
טליס און חיים פּאַניטש, וועלכע פלעגן Pr‏ באוווּסט
מיט זייערע לידער PIN‏ קופלעטן װי ,מזל-טוב", TW‏
יידעלע"; ,ישמחו במלכותך" פון פעפי ליטמאַנס לי"
דער און מאָטיוון PX‏ כדי נאָך מער צוצוציָען דעם
עולם, פלעגט מען pow‏ זיין, אַז פ. פּאַטליס וועט
אויספירן ,דער פירער TD‏ דער וועלט" אָדער ON,‏
אַ מויד קען". די פּרימאַדאָנע איז געווען די באַװוּסטע
פ. קאַניבערלאַצקי, PR‏ בסוד -- משה בעקערס טאָכ-
טער פון בענדער. די ראָל פון גאָלדפאַדענס ,שולמית"
ONT‏ אויפגעפירט די באַליבטע בענדערער סאָפּראַנאָ-
שטים -- זינע פיסטראָוו, וועלכע איז טאַקע מיט דער
צייט באַװוּסט געװאָרן אַלס א באַדייטנדיקע אָפּערע-
אַרטיסטין. דער רעזשיסאָר און דיריגענט פון אַלע
לידער PR‏ כאָר, PIN‏ די פאָרשטעלונגען TIN‏ אָפּערעט-
קעס איז געווען װאָלאָדיע (וועלוול) קראַסילשטשיק.

24

נאָך דעם ON‏ די רומענער האָבן פאַרנומען בעסאַ-
ראַביע TN‏ די אַלגעמיינע פּאָליטישע TIN‏ עקאָנאָמישע
לאַגע איז געװאָרן POR‏ ערגער PR‏ שלימער, איבער-
הויפט פאר דער יוגנט, האָט ONT‏ יונגוואַרג אָנגעהויבן
פאַרלאָזן בענדער.

px‏ אַליין האָב געגנבעט די גרענעץ און PR‏ א
ביינאַכט אַריבערגעשווומען דעם דניעסטער PN‏ אַװעק
קיין טיראַספּאָל. פון דאָרט -- PP‏ אָדעס IW PR PIX‏
0 בין PR‏ אַרויסגעפאָרן מיט דער שיף ,רוסלאַן"
קיין סטאַמבול (קאָנסטאַנטינאָפּאָל). PR‏ סטאַמבול INT‏
Pr PR‏ באַגעגנט מיט בענדערער ערשטע חלוצים-
פּיאָנערן PN‏ דער יידישער קאָלאָניע ,מסילה חדשה",
N PN TIN‏ צייט QIN‏ געקומען PP‏ ארץ-ישראל.

— 314 —

דוד כרמל (ניו-יאַרק)

די שרייבערין רבקה דוידית ז"ל

די שרייבערין PIN‏ טעאַטראָלאָג, רבקה דוידית, איז
געווען די שוועסטער פון דעם באַרימטן ישראל-גענע-
ON‏ אהרן דוידי, דעם קאָמאַנדיר TID‏ די פּאַראַשו-
טיסטן, וועלכע האָבן, PN‏ יוני 1967, באַפרייט אַלט-
ירושלים און געעפנט דעם וועג צום כותל-המערבי.

רבקה דוידית, געבוירן PR‏ בענדער, איז געקו-
מען קיין ארץ-ישראל אַלס א 12זיאָריק קינד. איר
שפראַך איז דעמאָלט געווען רוסיש. WAN‏ עס UST‏
נישט לאַנג געדויערט, PIR‏ זי CUR ONT‏ פערפעקט
באַהערשט די העברעישע שפּראַך, IN‏ מען DNA‏ זי באַ-
צייכנט אַלס אויסגעצייכנטע סטיליסטין. זי איז לאַנגע
יאָרן געווען דער טעאַטער-קריטיקער פון ,דבר", מיט-
געאַרבעט PR‏ דעם גרויסן ,הסתדרות"-פאַרלאַג DY,‏
עובד", ,תרבות וחינוך", ,הקיבוץ המאוחד". זי ONT‏

~ מאַניק (לעדערמאן) ז"ל

אויך אָנגעשריבן NR‏ ריי טעאַטער-פיעסעס PN‏ זי איז
געווען זייער פּאָפּולער אַלס פאַרפאַסערין PD‏ קינדער-
ליטעראַטור. אירע מעשהלעך זענען געווען זייער באַ-
ליבט ביי די קינדער, און זיי זענען דערשינען אין
מערערע אויפלאַגעס.

רבקה האָט PIX‏ איבערגעזעצט PIN‏ העברעיָש די
גרויסע רוסישע קלאַסיקער. אַ טייל פון גאָגאָל, טור-
געניעוו, דאָסטאָיעווסקי, טאָלסטאָי, טשעכאַוו TIN‏ מאַק-
סים גאָרקי. און די שפראך פון די דאָזיקע דערציילונ-
גען איז UN‏ נאַטירלעך, אַז עס איז WNW‏ צו גלויבן,
ONT IN‏ איז איבערגעזעצט געװאָרן פון אַ צווייטער
שפּראַך.

די שרייבערין רבקה דוידית ווערט דערמאָנט אין
ישראל, מיט כבוד און ARVIN‏

נאַר טרעפט PT‏ אַצינד*

IW‏ טרעפט Pr‏ אַצינד WO PRIN‏ צו די אויגן,

דערזע PR‏ מיט רעגונג

ONT YOON ONT‏ ליבע געשטאַלט. סע איז מיר באַקאַנט

זיין יעדער באוועגונג.

נישט הילכיק געווען איז זיין טראָט, נישט געשטרעבט
אַז זיין נאָמען

זאָל גיין אים פאָרויס איבער לענדער.

נאָר שטיל זיך געגאַנגען זיין וועג ביי דער זייט פון

דער וועלט,
XN MN‏ פרעמדער.
מיט יעדן שלאָג פון זיין PINT‏ באַהעפט מיטן גייסט,

* פון דער סעריע ,,לויטערע וועגן", געהייליקט דעם
אָנדענק פון זיין פאַטער שלמה מאָניקס, אין זיין בוך לידער
,טריט PR‏ באגינען".

דעם אייביק צעשטראַלטן,

און גענוס פונעם לעבן -- קוים-קוימיק גענוג
דעם גוף צו דערהאַלטן.

אַזױ איז אַ לעבן פאַרגאַנגען מיט תפילה צו גאָט
YOK‏ ביינאַכט אויפן TWP‏

pn‏ זאָרג פאַרן קיום, מיט וויין JIN‏ געזאַנג

ביי יום-טובדיקע טישן,

און שבת-צו-נאַכטס פלעגט PN‏ ניגון די פרייד
שטייגן POR‏ העכער,

ווען ער פלעגט ova‏ הבדלה-ליכט זוכן -- געפינען
זיין שאָטן PR‏ בעכער.

TID איז די‎ NIN VINE IN מאָל‎ TR WI
אים פלוצעם אַנטרונען.‎

ער האָט זיין שאָטן אין בעכער וויין

שוין מער נישט געפונען.

-- 315 --

*וסף שוואַרצמאן ז"ל (ניד-יאָרק)

,ה ז מ י ר"

דעם ,הזמיר" PR‏ בענדער האָט געשאַפן אַ טרופּע
אַקטיאָרן. די ערשטע פאָרשטעלונג איז געווען די
;קאָלדוּניע* (מכשפה) און חיים פּאַניטשן ONT‏ מען “SND‏
קלעבט זיינע גרויסע װאָנצעס, OX‏ אָנגעטון וי TX‏
אַלטע באַבע, און ער איז געווען די באָבע-יאַכנע.
ער האָט געהאַט א פושקעלע טאַבאַק, געשמעקט “ND‏
pya‏ און גענאָסן PN‏ מ'פלעגט צובענטשן: צו געזונט
זאָל אייך זיין, באָבעניו, אמן. לישועתך קיוויתי... אונ-
דזער געלעכטער איז געגאַנגען עד לב השמים, מיר
האָבן געװוּסט, אַז דאָס איז חיים פּאַניטש.

ONT געשפילט‎ ANT -- יוסף שװאַרצמאַן‎ -- PR
“IX גענומען‎ ONT בר-מצוה יינגעלע, קראַסילשטשיק‎
טייל און זינע פיסטראָוו האָט געזונגען עטלעכע שיינע‎
נומערן. דאַן איז געקומען יאָסקע גאָלד קיין בענדער‎
און ער האָט געשפילט דעם ;ישיבה בחור", ,קאֶלדו-‎
ניע", ,דאָס פינטעלע ייד", ,גאָט, מענטש און טייוול"‎
-- און פריידעלע גאָלדשטײן (מאָטל בעקערס טאָכטער)‎
"Ja קאַניבערלאַצקי האָט געשפילט די הױפּטראָלן און‎
פיעסעס האָט‎ YON אַ באַװוּסטע אַקטריסע. די‎ TNT
בעלאַנאָווס טעאַטער.‎ PR מען געשפּילט‎

an‏ איז יאָסקע גאָלדשטײן אַהינגעקומען PR‏ װוּ
איז פריידעלע גאָלדשטיין-קאַניבערלאַצקי, DN‏ איך
נישט עד היום הזה.

איך דערמאָן PT‏ װאָס מ'האָט געזונגען PR‏
עהזמיר": ,על נהרות בבל, aw‏ ישבנו ובכינו",
,תחזקנה". די רעפעטיציעס פלעגן Pr‏ ביים לערער

ר' ישראל ליפשיץ, אין זיין הויז. דאָרט איז געווען

א גרויסער צימער, JONI‏ אַריינגאַנג PN‏ הויף. WAS‏
איינער האָט געדאַרפט שטיין אין דרויסן און אַכטונג
געבן צי דער ,גאָראָדאָװואָי* (פּאָליציאַנט) קומט נישט,
ווייל די ממשלה האָט פאַרבאָטן אונדזער טעטיקייט.

דער דיריגענט פון ,הזמיר" איז געווען פיניע
פערטשוק און מיט אים וועלוול קראַסילשטשיק. זינע
פיסטראָוו איז געווען די גלאַוונע ,סאָפראַנאֶ-סאַליסטקע
(דערנאָך איז זי געװאָרן X‏ וויכטיקע אָפּערע-זינגערין).
איך בין געווען דער גלאַװנער ,אַלט"-סאָליסט TR‏
קראַסילשטשיק -- גלאוונער ,באַס"-סאָליסט. בכלל “yt‏
נען געווען חברים PR‏ ?הזמיר" פון אַלע שיכטן --
גימנאַזיסטן, סטודענטן, סאָציאַליסטן, רעװאָלוציאָנערן,

בונדיסטן און סתם אינטעליגענטן. איך האָב באַקומען
פון דעם ,הזמיר" אַ מתנה -- אַ גאָלדענעם זייגער.
אַ IND‏ יאָר AWD‏ פאַר אברהם חייטן, וועלכער
האָט געזונגען אַלט, איז דער שענסטער VOX‏ געוועז
מאָטעלע באַלאַבאַן ע"ה. ער האָט געזונגען ביי פיניע
חזן אין דער סאדיגורער שיל און זיך אויסגעצייכנט
מיטן ,צדיק ה' בכל דרכיו". נאָכדעם האָט פינע חזן
אָנגעהויבן ,פלירטעווען" מיט מיר. ער פלעגט אַרײנ-
קומען I‏ אונדז PN‏ הויז ONT PX PON‏ מיר געגעבן
די זעלבע סאָלאָ אויף נאָטן. איך געדענק זי עד היום,

אין דער זעלבער צייט, אפשר א IND‏ יאָר פריער,
איז געווען NI‏ א שיינער אַלט -- יאָסקע גאָלד. ווען
ער איז עלטער געװאָרן האָט ער באַקומען אַ טענאָר-
שטימע TN‏ שפעטער, PK‏ קישעניעוו LOVIN TR‏ איז
ער געװאָרן TX‏ אַקטיאָר.

מיר זענען JO NR‏ מאָל געפאָרן -- דער גאַנצער
,;הזמיר"-כאָר אויפן , פּאַראָכאָד" (דאַמפער) JP‏ טי-
ראַספּאָל און דער גאַנצער כאָר פלעגט מאַכן רעפע-
טיציעס אויף דער פּאַלובע פון דעם פּאַראָכאָד. דאָס
געזאַנג האָט מען געהערט מיילן-ווייט. ווער עס לעבט
נאָך PR‏ געדענקט די תקופה, דעם פאַרגעניגן ONT‏
מיר האָבן דעמאָלט געהאַט, וועט דאָס געדענקען זיין
גאַנץ לעבן. TX‏ מען קען טאַקע נישט פאַרגעסן אונד
דזערע קאַנצערטן, װאָס מיר פלעגן געבן אין בענדער
און אין דער סביבה, מיט גרויס דערפאָלג און הצלחה.
ליידער ONT‏ דער ;הזמיר" נישט לאַנג עקזיסטירט.

ווי PR oy‏ צום ,הזמיר"? פיניע פערטשוק איז
געווען דיריגענט PR‏ דער נייער שיל, ONT‏ ער אַרויס-
גענומען אַלע אַלטן פונעם IND‏ -- מיך, ח. א. שטערנ-
שאָסן און נאָך עטלעכע יינגלעך. אין ,הזמיר" PR‏
בענדער האָבן מיר PIN‏ געזונגען ONT‏ ליד ,גרויסער
גאָט מיר זינגען לידער", פון דיכטער שמעון פרוג.

24

פון די רבנים פון בענדער געדענק איך דעם אַלטן
צדיק רב איציקל ז"ל (ר' יצחק ווערטהיים), דערנאָך
רב שליאָמקע ז"ל (ר' שמעון-שלמה ווערטהיים),. ר'

— 316 --

יוסעלע ז"ל (ר' יוסף בר' ש"ש ווערטהיים), ר' אהרלע
(ר' אהרן בר' יוסף ווערטהיים), ר' מאָטל יתום ז"ל.
לעצטנס, IRD‏ דער גרויסער צווייטער וועלט-מלחמה
איז געווען ר' יוסעלעס איידעם הרב שמעון אפרתי,
און INI‏ דער מלחמה -- הרב ישראל בראָנפמאַן.

פון די דיינים געדענק איך ר' אברהמ'ל דיין ז"ל,

*עקב פֿיין (ני-יאָרק)

ר' פּנחס דיין ז"ל. ר' אברהמלעס זון -- חיים און ר'
פנחסעס pr‏ שייקע (ישעיהו), ר' עזריאל שרייבמאַנס
זון מאיר. זיי TANT‏ געלערנט מיט מיר צוזאַמען ביי
דעם מלמד רב ישראל טאָלמאָזער.

פון די בוינע-שוחטים געדענק PN‏ -- ר' לייב
בראָצקי, ר' אליהו טשאַפּליק, ר' משהלע סווערדליק.

די גרינדונג PR‏ טעטיקייט VD‏ ,,מכבי"

אין יאָר 1919 קומט קיין בענדער פון טיראַספּאָל
אַ פאַמיליע -- יצחק ביטינסקי. עס קומט מיט זיי זייער
זון זאָניאַ און זיינער א חבר מוסיע גראָנאָווסקי. ביידע
,מכבי"סטן פון טיראַספּאָל, ביידע יונגעלייט “Sy pr‏
טער TD‏ 16--17 יאָר. זיי קומען PR‏ קאָנטאַקט מיט
עטלעכע יוגנטלעכע און מען הייבט אָן פּראָפּאַגירן די
גרינדונג פון אַ ספּאָרט-אָרגאַניזאַציע ,מכבי", PN‏
בענדער.

מיר, די ערשטע ,מכבי"-מיטגלידער, פלעגן זיך
פאַרזאַמלען PN‏ הויז PD‏ סוני עטליס און INI‏ עטלעכע
באַגעגענישן ווערט באַשלאָסן IW‏ גרינדן N‏ פוטבאֶל-
קאָמאַנדע. מ'הייבט אָן שפילן פוטבאָל אויפן פעלד נעבן
קרעפּאָסט. די בענדערער יידישע יוגנט פלעגט קומען
קוקן ווי מיר שפילן. אַ JO‏ פון די צוקוקערס ווערן
פאַרכאַפּט פון דעם געדאַנק צו אָרגאַניזירן אַ גימנאַס-
טישע אָפּטײלונג. מיר ווענדן DIS Pr‏ דירעקטאָר JID‏
דער העברעישער גימנאַזיע ג. י. שוואַרצמאן ער זאָל
דערלויבן צו נוצן דעם גימנאַזיע-זאַל פאַר גימנאַסטישע
איבונגען. ער גיט די דערלויבעניש PN‏ ס'ווערט “WN‏
גאַניזירט X‏ גרופע קינדער PR‏ עלטער PP‏ 7--10 יאָר
און א קליינע גרופע יוגנטלעכע ביז 17--18 יאָר. נאָך
x‏ קורצער צייט קומען PT‏ פאַרשרייבן נאָך קינדער
און נאָך יוגנטלעכע. ס'ווערט PNR AW‏ דעם גימנאַזיע-
זאַל TN‏ מיר קלייבן זיך איבער PR‏ זאַל TD‏ איצל
גאָלדפאַרב, א גרעסערער זאל, PR‏ וועלכן ס'פלעגן
דורכגעפירט ווערן חתונות. זאָניא ביטינסקי ע"ה מיט
דער הילף פון גראָנאווסקי זענען געווען די אינסטרוק-
טאָרן. ביידע האָבן אָנגעהאַלטן אַן אייזערנע דיסציפלין.
די אָרגאַניזירטע גרופּעס געוווינען זיך צו צו דער
דיסציפּלין און דאָס האָט אַ סך פאַרגרינגערט די אַרבעט
פאר די צוקונפטיקע אינסטרוקטאָרן. ביטינסקי, וועמען
ס'קומט דער פאַרדינסט FIND‏ גרינדן דעם ,מכבי" PR‏
בענדער, איז נאָך א קורצער צייט פאַרשלאַפט געװאָרן

TIX‏ געשטאָרבן. גראָנאַווסקי פאַרלאָזט, PN‏ א געוויסער
צייט אַרום, בענדער.

ס'ווערט אָרגאַניזירט א קאָמיטעט אונטער דער
אָנפירערשאַפט פון דעם ציין- דאָקטאָר יאַראָסלאווסקי
און א. זיגבערמאַן OON‏ סעקרעטאַר. ס'ווערט “IN PIN‏
גאַניזירט IX‏ אינסטרוקטאָרן-ראַט (אויב PN‏ מאך נישט
PP‏ טעות, אונטער דער אָנפירערשאַפט פון משה
פאָסטאַן). דער אינסטרוקטאָרן-ראַט באַשטײט פון סוני
עטליס, בעני שאַפּאַשניק PIN‏ יאַשאַ פיין. יעדער “DN‏
סטרוקטאָר מיט IN‏ אַרויסהעלפער פירן JX‏ מיט א
באַשטימטער גרופּע ספּאָרטלער.

מיט דער צייט איז PR‏ ,מכבי" געווען “DY PA‏
לעכע הונדערט מיטגלידער, צווישן זיי אַ גרופע מייד-
לעך. נאך אַ פאר יאָר ווערט דער פאָרזיצער JID‏
,מכבי" ד"ר גאַרפינקעל, דער וויצע-מעיאָר TID‏ בענ-
דער. ,מכבי" קריגט א גרעסערן אָנזען PN‏ ווערט די
פּאָפּולערסטע אָרגאַניזאַציע PR‏ שטאָט. זי האָט שוין
IN‏ אייגענעם אַרקעסטער אונטער דער אָנפירערשאַפט
פון ליאָווא שװאַרצמאַן. ווען שוואַרצמאן פאַרלאָזט
בענדער פירט IX‏ מיט דעם אָרקעסטער ווידא צערליוק
און ווען צערליוק פאַרלאָזט בענדער ווערט דער דירי-
גענט, יאַקיר קלייטמאן.

די פוטבאָל-קאָמאַנדע האָט PW‏ א ווייס-בלוי
אוניפאָרם TIN‏ פון צייט צו צייט, טרעטן מיר אויף
אין גאָלדפאַרבס זאַל PR TW‏ מאָל אַ יאָר פירט מען
דורך א באַל PR‏ דעם שטאָטישן אוידיטאָריום. מיר
טרעטן PIN PIN‏ אויסער דער שטאָט -- PR‏ קאַושאַן.
px‏ טשימעשליע YOR PR‏ אויפטריטן, JX‏ אויסנאַם,
האָבן געהאַט אַ ריזיקן דערפאַלג. ביז גאָר אימ-
פּאָזאַנט פלעגן PT‏ די טראַדיציאָנעלע ל"ג-בעומר-
אויספלוגן װאָס “adn,‏ פלעגט דורכפירן יעדעס יאָר.
די גאַנצע אָרגאַניזאַציע פלעגט אַװעק PR‏ באָריסאָװער
װאַלד, wn‏ מ'פלעגט פאַרברענגען דעם AND‏ הונדער-

-- 317 —

טער מענטשן פלעגן אָפוואַרטן די ,מכבי"סטן, ווען זוי
האָבן אָריינמאַרשירט PR‏ שטאָט אַריין PR‏ ייערע
אוניפאָרמען. געגאַנגען איז מען PNR‏ דער גרעסטער
אַרדענונג. וועז דער קישעניעווער ,מכבי" ONT‏ גע-
בראַכט אַן אינסטרוקטאָר IND‏ גימנאַסטיק TID‏ דער
טשעכאָסלאַוואַקישער ספּאָרט-אָרגאַניזאַציע ,ספּאַרטאַ",
זענען די אינסטרוקטאָרן געפאָרן PP‏ קישעניעוו נע-
מען א קורס פון גימנאַסטיק. דער אינסטרוקטאָר ווערט
איינגעלאַדן קיין בענדער PR‏ ער גרייט IY‏ אַלע גרופעס
צו א OND‏ מיט I‏ אויסערגעוויינלעך אינטערעסאַנטן
פּראָגראַם. צו דעם אָוונט זענען געקומען N‏ סך קישע-
ניעווער ,מכבי"סטן, בראש מיט זייער אינסטרוקטאָר
מאָני פעלדמאַן, ווי אויך זייער בלאָזיאָרקעסטער.

ווען זשאַבאָטינסקי קומט, אין 1925, קיין בענדער
אָרגאַניזירט ,מכבי" אַ גרויסן קבלת פנים. דער גאַסט
שטאַט אָפּ אַ וויזיט אין ,מכבי", מ'דעמאָנסטרירט IND‏
אים אַלערלײ גימנאַסטישע איבונגען. ער לויבט די
אָרגאַניזאַציע און באַגייסטערט זיינע צוהערער.

פאר די לעצטע יאָרן איז דער אָנפירער פון
,מכבי" געווען דער אַדװאָקאַט רובאַשעווסקי. ,מכבי"

קלייבט Pr‏ אַריבער ONT PN‏ פון כאַצקעלעוויטשן, WW‏
ס'איז געווען ONT‏ קינאָ-טעאַטער ,נאַוקא אי זשיזן".
ס'מוזן אויך דערמאָנט PIN‏ די נעמען PD‏ פרוי מאָנוס,
שלום חייט, מישאַ פאָסטאַן וועלכע האָבן, TTY?‏ אויף
pT‏ שטייגער, אַרױסגעהאָלפן ,מכבי". מיט דער קול-
טורעלער אַרבעט ONT‏ אָנגעפירט א. זיגבערמאן TIN‏
הערש קאָגאַן.

חוץ דעם װאָס ,מכבי" האָט אַנטװיקלט די יוגנט
פיזיש האָט מען WIN‏ אַנטװיקלט ביי דער יוגנט דעם
נאַציאָנאַלן געפיל PR‏ א גרויסע צאָל פון בענדערער
יוגנט איז אָפּגעראַטעװעט געװאָרן פון ווערן קעגנער
פון דעם נאַציאָנאַלן געדאַנק. אַ PINT‏ <מכבי" איז אַ
היפשע צאָל פון בענדערער יוגנטלעכע אַװעק קיין
ישראל,

געווען נאָך א סך גוטע חברים, געטרייע מיט-
גלידער און אָנפירער פון בענדערער ,מכבי". צי זי
ווערן דאָ דערמאָנט צי נישט, יעדער OT‏ בייגעטראָגן
צו דער וויכטיקער אַרבעט PP‏ ,מכבי" PR‏ בענדער.

צו yor‏ אַמאָליקע חברים שיק PR‏ אונדזער טראַ-
דיציאָנעלע ,מכבי"-באַגריסונג: חזק ואמץ!

— 318 —

לחזקאל בראַנשטיין (ירושלים)

דער דיכטער יהושע מאניק (לעדערמאן)

יהושע מאַניק (לעדערמאן) ז"ל

געשטאָרבן PR‏ סעפטעמבער 1973, PR‏ בת:ים
(מדינת ישראל).

AA

יהושע מאַניק (לעדערמאַן) איז געבוירן PNR‏ יאָר
9 אין בענדער (בעסאַראַביע). ער ONT‏ געלערנט
אין חדר PX‏ פרי ONT‏ ער אָנגעהויבן זיך אָפּגעבן מיט
וועלטלעכער בילדונג, דערהויפט PR‏ דער רוסישער
שפּראַך.

אַלס יונג בחורל איז ער אַװעק PP‏ אַמעריקע, ווו
ער ONT‏ געאַרבעט TIN‏ גלייכצייטיק פאָרגעזעצט לער-
נען, שטודירט PR PIN‏ שיקאַגאָ-אוניווערסיטעט.

אין ניו-יאָרק דעביוטירט ער מיט אַ ליד אין דער
,פרייער אַרבעטער שטימע" און באַלד, אין יאָר 1925,
איז ער אַװעקגעפאָרן ווי א חלוץ PP‏ ארץ-ישראל,
װוּ ער האָט דורכגעמאַכט YON‏ נסיונות און פּיאָנערישע
אַרבעטן.

י. מאַניק איז טעטיק במשך דער גאַנצער צייט
זוי אַ יידישער דיכטער און באַטייליקט “PT‏ מיט זיינע
שאַפונגען כמעט אומעטום, דאָ PR‏ לאַנד “PIN PR PR‏
לאַרץ, In‏ עס לעבט TIN‏ עס אָטעמט ONT‏ יידישע װאָרט.
ער שרייבט לידער, משלים, קינדער-דערציילונגען.

זיינע שאַפונגען ווערן איבערגעזעצט PN PIN‏ העברעיש
און ענגליש.

י. מאַניק גיט PT‏ אויך OX‏ מיט פילאָלאָגיע און
איז קאָרעספּאָנדענט און מיטאַרבעטער פונעם ,גרויסן
ווערטערבוך פון דער יידישער שפראך".

PT איז‎ “WINN PC טריט פון‎ PR, בוך‎ ps
פערטע לידער-זאָמלונג.‎

28 28

די WP?‏ א. נ. PN,‏ טריט PD‏ דיין PTR‏
פון י. מאַניק, זענען אָנגעפילט PNR‏ איבערפולט,
טיילווייז -- wr‏ דער גרויסקייט PP‏ אַ תוכן, װאָס
איז אָריגינעל און PN PNW‏ זיין פאַרנעם PN‏ בלענדט
מיט דער עשירות פון מחשבה, און דער שיינקייט פון
אַ דיכטונג וואָס איז עכט, מיט א צוגאָב פון א נייגונג
און געוואַגטקייט, אַריינצוברענגען גאָר אַ נייעם "NWT‏
נער אין דעם המשך פון זיין דיכטונג.

דער נייער זשאַנער מיט וועלכן י. מאַניק “YON‏
רירט, איז היפשלעך קאָמפּליצירט, טיילווייז אומפאַר-
שטענדלעך wr‏ דער אַנדערשקײט פון PT‏ תוכן,
TORK‏ --- שפּראַך, PN‏ דעם סטיליסטישן אויפזונג TID‏
זיין טעמאַטיק PNR‏ זיינע קאָסמישע לידער, א. 1.
;שטערן-לאַנדשאַפט? און PNR‏ די WPS,‏ צו מיין ערד-
פּלאַנעט", אין וועלכע דער דיכטער באַמיט PT‏ איינ-
צולעבן PR‏ ..,א שפּאַן די וייט PH‏ יענער זייט
השגה"... אַזױ PA‏ אָבער וי דער דיכטער ווענדט
זיין... בליק PIN‏ צוריק..., פאַרהיימישט ער PT‏ באַלד
צו דער נאַטירלעכער קלאָרקייט פון PT‏ ליד וואָס —

איז מיין היים, און מיץ שילד, און מיין AR‏

ווי אַ בולטע אילוסטראַציע צו זיין היים, שילד
און װאָפן, קען דאָ דינען זיין סעריע לידער א. נ.
,עפר ואפר", װאָס רירט מיט דעם פּאַטאָס פון PT‏
איבערלעבונג, אין שייכות מיט אונדזער גרעסטן חורבן.

שוין דער ערשטער ויפזונג זיינער א. נ.
,האַרבסט", איכהט-אויף מיט דעם יאָמער-געקלאָג TID‏
x‏ מקונן, װאָס װייטיקט איבער דעם גורל PT PD‏
בעסאַראַבער שטעטל, AN‏ עס זענען

— 319 —

נישטאָ די שילן מער, דאָס אַלט בית-מדרש,
וו יידן זענען נעכט דאָרט VIR‏ געוועו
LR)‏ תהילמדיק צענויפגעוויי).

סייה == האישהאסטל = לשור הי

און כ'װױיס נישט ווי דער טאָג קאַן זיין YT‏ טאָג,
און נאַכט קאָן זיין XT‏ נאַכט אָן יידן

מיט דעם זעלטענעם כוח פון אַ דיכטער-מקונן,
נידערט ער אַרונטער דעם NVA‏ פון זיינע אומגעהוי-
ערע און מיסטישע הויכן JONI‏ פייער-שטורעם. און ער
פירט אים N‏ געפאַנגענעם איבער די חרובע שטעטלעך
און צווינגט ON‏ צו זען... װוּ לעבעדיק באַגראָבן ליגט
זיין פאָלק...

און גאָט, פאַרצוייפלט, וועט פאַרברעכן מיט

די הענט,
ער וועט אַ פרעג טאָן זיך אַ פראַגע מיט אַ טאָלק:
;פאַר וועמען מיין באַשאַף און ווער וועט רופן איצט
מיין נאָמען, TR‏ פאַרלוירן כ'האָב PN‏ פאָלק".

און NT‏ ערשט קומט DI‏ אויסדרוק די גאַליקייט,
ווייטיק, צער PR‏ נישט ווינציק איראָניע, פון דעם
צעווייטיקטן פּאָעט :

און גאָט וועט רייסן קריעה, אָנטאָן אויף זיין קאָפּ
אַ PRI‏ מיט WN‏
און גיין זיך זעצן שבעה אין זיין היכל.
נאָר ס'וועט אַ נאָכרוף פון די קברים אים
צװויסן טאָן,
אַז ,דאַסמאָל זענען מיר דיין קלאָג דיר מוחל,
מוחל, מוחל!"

PR TN‏ ,, טאָג פון נצחון" קומען PNR ON‏ שלאָף
געשטאָכענע קינדער PR‏ פרעגן:

פאַר װאָטערע אַ WT‏ איז DAT‏ אַלץ אונדז געשעג

פאַר װאָסער אַ סיבה ?

און זיך אַליין דערזעט ער, וי א דיכטער --
א pin‏ װאָס --

אַנשטאָט צו זינגען צעפינקלט, צעשטראַלט

און שפיליק באַלאַדיש,

סע איז מיר געבליבן אַן אייביקייט לאַנג

צו זאָגן נאָר קד UW‏

שיינקייט פון קונסט, ווי די שיינקייט פון לעבן
PN‏ אלגעמיין -- איז אַלעמאָל פאַרוואַרצלט PR‏ דער
שפיל פון קאָנטראַסטן, ווי די שפיל פון ליכט-און-
שאָטן, ווי בכלל דער רייץ פון קעגנזאַצן PN‏ דעם

אויפזונג פון YON‏ פאַקטאָרן PR‏ דעם קאָלירפולן לעבן
פון וועלט און מענטש.

צוליב דעם איז PT NTI‏ אָפּצושטעלן אויף די
ליכטיקע מאָמענטן פון י. מאַניקס סעריע לידער,
א. נ. ,גרינער נס", אין וועלכער אונדזער חלוץ-פּאָעט
אידענטיפיצירט PT‏ מיט דער דינאַמיק TD‏ אונדזער
באַנייטער מדינת ישראל, באַלד, נאָך דעם צעווייטיקטן
אויפזונג זיינעם פון אונדזער גרויסן חורבן, אויף אַ
הינטערגרונט פון אַ מיסטיש-סימבאָלישער בילדלעכ-
קייט, װאָס פאַרכאַפּט PT‏ מיט דעם רייץ DN‏ דער
אייגנאַרטיקייט PD‏ דער סביבה PR‏ ,צפת", למשל,
וו —

אַ װינט מישט אַ תהילימל אויף
און זאָגט PR‏ תהילים..

חיפה ווידער, זעט אויס צו זיין, NM‏ שטראַליקער
טעמפל. און אין זיין באַגייסטערונג בכלל פאר דעם
לאַנד פון אונדזערע אבות, פילט ער באַשטימט, אַז --

סע איז VN‏ באַוויליקט
צו דין דייך ne Sn 20a‏

די אייגנשאַפט פון פּאָטענצן צו PU‏ אַ בעל-תפילה,
אין די ראַמען פון דער שליחות פון א יידישן פּאָעט
האָט י. מאַניק, אגב, געירשנט PD‏ זיינע OMAN‏ דער
עיקרשט -- PT PH‏ פאָטער, וועמענס PN, TOWN‏
טראָג PIN‏ מיין פנים".

תל-אביב זעט אויס צו זיין אַ... סימפאָניע TID‏ מי...
ONT‏ איז אַזוי כאַראַקטעריסטיש IND‏ יינע חלוצישע
אָנשויונגען, OND‏ דינען אים TD‏ תמיד אָן, IN‏ עמוד
האש צו באַלייכטן PT‏ גאַנג אין דעם פרדס פון אונדזער
דיכטונג אויף יידיש לשון.

אַזױ-אָ, שפּאַנט אונדזער דיכטער PN DON‏ די
טונקעלע אַלייעס פון אונדזער היינטצייטיקער ישראל
TIN‏ ער באַגייסטערט Pr‏ דערמיט, װאָס ONT‏ דאָרף
DONT‏ --

אויסגעפילט ערלעך די שעהען VW‏ טאָג
UN‏ אַרבעט אץ פעלך,
רוט איצט אין שלאָף, PR‏ געשמאַקן.

ער פרייט זיך מיט דער שירה פון די אייגענע
צוויי הענט --

װאָס האָבן אויסגעטאַָקט די שטאָט, די דערפער
און כביש נאָך כביש צעוויקלט און צעגלאַנצט,
און פרוכט צום טיש פון יעטוועדן באַדערפער
אויף באַרג-און-טאָל געכאָוועט און געפלאַנצט.

-- 320 —

,שיראִיאִ" לייענט זיך KM‏ מיסטישע מגילה פון
גאָרער ליבשאַפט צו דעם קאָלאָס לעבן, װאָס איז
אייביק PR‏ באוועגט YON Pr‏ מאֶל צווישן זיין-און-
נישט-זיין. ס'איז אַ. קאָסמישע ליבע אזא, ONT‏ --

זי וואָכט איבער VN‏ און באָגלייט מיך,
אַפילו וועץ דו ביסט נישטאָ מער.

ONT -- “ON YW,‏ איז:

די ערד,

אירע וועלדער און טייכן

דער טאָג און דער ווינט,

און דער מענטש, און PT‏ גאַנג, --
דאָס איז דאָס געזאַנג,

van‏ גע:ונגען אַמאָל האָט שיראַיאַ...

די לידער א. נ. ,פון טאַטנס בעכער" קענען דינען
ווי א שליסל צו י. מאַניקס פסיכישער ביאָגראַפיע,
ואס שורשט ווי א פאָעט אין דער נגינה פון זיין טאַטן
ONT‏ האָט געדינט --

אין שליחות פון ציבור, DA‏ מיט פיט
באַלאָדן איז זיך טוליעט DIS‏ באַלעמער..

און pox‏ צוליב דעם, ווייל --

טאַטע האַלט

י. IMI‏ (לעדערמאן)

בן"ציון

ס'איז גוט, ווען ס'קומט אַזאַ מינוט : פון קברדיקן שטויב
סע שטייען-אויף די לאַנג-פאַרגעסענע געשטאַלטן!
בן-ציון שוחט איז געווען אַ ייד -- אַ שטילע טויב,
און ווייט פון וואָכעדיקן טומל זיך געהאַלטן.

א לויטערע נשמה. ס'האַרץ מיט ליבשאַפט אָנגעקװעלט,
WI TN‏ געזוכט אַוועמען העלפן, טאָן אַ טובה,
און וועמען טובות ONT IND‏ גראָד PN‏ שטעטל

נישט געפעלט;
IN‏ ;אָפּגעגעבענער" ONT TIN NT‏ אַ YOON‏ קרובה...

אַז מיט נגינה,

ווי מיט AMIN‏

און מיט בינה,
שטיגט דער מענטש
אַ יעדער רגע

פון מדרגה

צו מדרגה..

פון דעם איז צו זען, ONT IN‏ דער טאַטע האָט

דערגרייכט ביים באַלעמער, ONT‏ דער זון -- דער פּאָעט
י. מאַניק -- דערגרייכט PR‏ אונדזער היינטצייטיקער
דיכטונג אויף יידיש-קודש, װאָס ער ONT‏ אויפסניי
דעמאַנסטרירט מיט זיין לידער-בוך: PR,‏ טריט
po‏ דיין וואַנדער", וועלכעס איז WW‏ יעדן PHO‏ א צוד
שטייער צו דעם אוצר פון אונדזער דיכטונג, וואָס ער
אַליין האָט דערפירט עס זאָל PT Pr‏ היים, PT‏ שילד
און זיין TORN‏ מיט וועלכע ער אָפּערירט װי אַ געני-
yy‏ דערפאַרענער “PIN PIN‏ געוואַגטער פּאָעט, װאָס
האָט אַפילו דעם מוט TN‏ די געוואַגטקייט צו... אָנד
דייטן די ליטעראַרישע שפּראַך... און PT‏ אַפילו... דער-
לויבט אָפּצוטרעטן TD‏ דעם געוויינלעכן אויסלייג ביי
אַ קלענערע צאָל ווערטער, לשם אָנדייט... װאָס אונד
דזערע געדולדיקע פילאָלאָגן וועלן JOINT‏ באַשיידן דעם
זין פון TT‏ געוואַגטקייט און קאָרעקטקייט.

ידיעות פון איגוד יוצאי בסרביה בישראל -- אויגוסט 1965.

שוחט

NT TIN‏ א באַלעבאָס -- אַ יורד, הונגערט אינדערשטיל
און ס'שטייט נישט IN‏ אים צו באַקלאָגן IND PT‏ וועמען.
בן-ציון שיקט זיין הילף בסתר, מיט זהירות פיל,

כדי moon‏ נישט באַליידיקן, פאַרשעמען.

WN‏ האָט ער גענעכטיקט TIN‏ געטאָגט, PN‏ וועלכן הויז
דעריאָגט האָט PION] ON‏ פון הונגערדטויט,

דעם שענדער,
אין יענע טעג, ווען ס'האָט די היטלערישע פלעדערמויז
איר ברוינעם פליגל אויסגעשפרייט אויף לענדער ?

— 321 —

ז. מאַניק / לעדערמאַן

דער טאַטע זינגט אַ װאַלעך

IN‏ דער טאַטע ס'וויינט די עלנטקייט
זינגט אַ װאָלעך, פון טרוימען
מיינסטו, TN‏ אין אִין-סופן

דאָס זינגט אַ מלאך. פון די רוימען...
קאָפּ צום הימל טאַטע האַלט,
אויפגעבויגן, אַז מיט נגינה,

און מיט צוגעמאַכטע ווי מיט חכמה,
אויגן, און מיט בינה,
הערט נישט אויף שטייגט דער מענטש
ביים טיש זיך וויגן, אַיעדער רגע

טיף אַריינגעקלערט פון מדרגה

PN‏ ניגון, צו מדרגה

אין זיין יעדן קנייטש, צו די עולמות

זיין ריינקייט -- די הויכע,

ביז ער ברענגט-אַרויס ONT‏ דער צדיק

די שיינקייט אי נאָר זוכה..
מיט די אַלע אַז דער טאַטע

זיבן חנען. -- זינגט א װואָלעך,
דאַכט זיך דיר, מיינסטו, אַז

IN‏ פעלקער וויינען... דאָס זינגט א מלאך,

*שראל ראבינאוויטש

הגיון לחמשה עשר בשבט

,כי כימי העץ ימי עמי"
(ישעיה ס"ה, כ'ב)

עס איז נישטאָ PIN POND NIN‏ דער גאַנצער די שפת whip‏ האָבן זיי אָפּגעהיט TIN‏ קאָנסערווירט
וועלט וואָס האָט אָפּגעהיט זיינע זכרונות, PT‏ עבר, וועגן דברי קדושה, תפילה, קריאה אא"ו.
אַזוי װי דאָס יידישע פאָלק. IN‏ זיי האָבן צוליב פאַרשידענע סיבות פאַרביטן
ווען NT‏ יידישע פאָלק איז גענויט געווען צוליב זייערע נאַציאָנאַלע לבושים האָבן זיי נישט פאַרגעסן
דעם לאַנגן גלות, צו PRO ND‏ די העברעישע שפראך, אָנצוטאָן זייערע מלבושים שבת, יו"ט בעת מ'פירט
האָבן זיי די שפראַך פאַרלאָזט וועגן דברי חול אָבער אויס רעליגיעזע זאַכן צו יידישע מנהגים.

— 322 —

אויב זיי TANT‏ צוליב פאַרשידענע זאַכן פאַרביטן
זייערע יידישע נעמען אויף פרעמדע, באַנוצן זיי זייערע
יידישע נעמען ווען מ'רופט זי אויס צו דער תורה
TIN‏ אַנדערע תשמישי קדושה. אונדזערע עלטערן האָבן
פון אייביק אָפּגעהיט זייערע נעמען, שפראך און מלבו-
שים, וואָס PR‏ דעם זכות זענען זיי אויסגעלייזט גע-
TINY‏

ס'איז שוין טויזנט אַכטהונדערט פינף PR‏ זעכציק
יאָר, זינט ONT‏ יידישע פאָלק איז פאַרטריבן געװאָרן
און דערווייטערט פון זיין לאַנד און ערד, פון דעסט-
וועגן האָבן זיי זייער לאַנד נישט פאַרגעסן, TN‏ ביי
די תפילות אין גלות Wa Joya‏ אין דער צייט TD‏
רעגן PIN‏ טל, PR‏ ווינטער ווען עס איז אַ WOM‏
שניי און אַלע ביימער זענען אָנגעטאָן מיט ווייסע
מלבושים און דער גאַנצער ישוב פאַרגליווערט פון
קעלט, אין דעם טאָג דערמאָנט דאָס יידישע פאָלק
זיין עבר PR‏ פייערט דעם נאַציאָנאַלן OP‏ טוב ראש
השנה לאילנות -- חמשה עשר בשבט. -- חמשה עשר
בשבט הייבט PR IN PI‏ ארץ-ישראל דער פרילינג,
די אַלע ביימער נאָך דעם לאַנגן ווינטער, הויבן איצט
IN‏ צו שפּראָצן PX‏ צו בליען. דער ווינטער איז אַװעק,
דער פרילינג קומט אין ארץ-ישראל און יעדער ייד
דערמאָנט דעם עבר, ווען יעדער איז געזעסן תחת
גפנו ותחת תאנתו. זוכט צו נעמען די פירות פון ארץ-
ישראל PR‏ מיט אַ פריילעך PINT‏ מאַכט ער ברכת
הנהנין, נישט נאָר ברכת הנהנין אויך ברכת הזמן. ער
מאַכט שהחיינו, װאָס די צייטן בייטן זיך, און פרייט

אברהם חייט (חולון)

זיך אויף דעם קומען PP‏ פרילינג אויף די ביימער,
װאָרום דער ייד איז גלייך צו אַ בוים, כי כימי PIT‏
ימי עמי, האָט געזאָגט דער נביא ישעיה בן אמוץ,
װאָס ס'האָט געטראָפן דעם בוים, ONT‏ געטראָפן ONT‏
פאָלק ישראל.

אויף דעם בוים גייט אָבער פיל ענדערונגען, דער
בוים טראָגט אָבער איבער אַלע פורעניות, שטורעם-
ווינטן, וואָס ווילן אים אויסראַמען פון זיין אָרט. די
קליינע באַשעפענישן װאָס זענען אויסגעוואַקסן אויף
דעם בוים, די ווערעם ONT‏ האָבן PT‏ געשפייזט TID‏
דעם בוים, די קליינע חיות װאָס Pr TINT‏ געשפייזט
פון דעם בוים, די קליינע יצורים פרעסן אים, דעם
בוים, קומט מען מיט העק ON‏ צו פאַרניכטן. דער
בוים קומט אין פייער; פון דעסטוועגן שטייט ער פעסט
אויף זיין פּלאַץ TN‏ טראָגט איבער אלע שלעכטע
פורעניות װאָס ווילן DX‏ אומברענגען.

דאָס יידישע פאָלק איז געגליכן צו דעם בוים.
ווען מ'רייסט אים אָפילו אַרױס, וואַקסט ער אָרויס פון
אַן אַנדער פּלאַץ, װאָרום די קערנדלעך אין די צווייגן
װאָס זענען צעשפרייט שפּראָצן PD TR ON‏ זי
וואַקסט דער בוים ווידער. דער ייד איז NR‏ בוים: PR‏
דעם טאָג פון ראש השנה לאילנות -- חמשה עשר
בשבט, ווען יעדער ייד נעמענדיק די פירות פון ארץ-
ישראל, דערמאָנענדיק די אַלטע זיסע זכרונות פון
דעם בוים מאַכט ער ברכת הנהנין וברכת הזמן און
ס'שטאַרקט זיך אין אים די האַפענונג אומצוקערן זיך
אין אייגן לאַנד, ארץ האבות במהרה בימינו, אמן.

מ א מ ע

IX PN‏ ערב-סוכות איז א בערגל ערד אויף דעם
פעלד PR‏ ריגע אויסגעוואַקסן

און אַ שטיין אַ שטומען -- אַ מצבה PIN‏ דעם
פרישן בערגל PR ANA‏ אויפגעשטעלט

PT TN‏ טייערן נאָמען אויסגעקריצט PIN‏ אים
מיט א טיפן ווייטיק PR‏ מיין האַרצן, --

ווייל אונטער ON‏ באַהאַלטן ליגט מיין מאַמע,
ONT‏ געווען -- די בעסטע אין דער וועלט.

הייליקע מלאכים וועלן דיר אַ שירה זינגען

און אויף דיין קבר שוועבן

PT IND‏ מסירת-נפש, AND‏ דיין טיפער ליבע,
ANP‏ די הייסע טרערן ONT‏ דו פלעגסט פאַרגיסן
בעת ראש-חודש בענטשן, בעת די ליכט אָנציגדן,

323 ==

ביי ונתנה תוקף מיט אַ טיפן גלויבן...

IT WN‏ האָסט געבעטן פאַר די קינדער דיינע אַז
פון חן, געזונט PR‏ מזל זאָלן זיי געניסן!
דיין באַגער TR‏ טרוים -- דיינע קינדער זען, װאָס
האָבן PT‏ פאַרלאָזט נאָך PNR‏ די קינדערדיאָרן,
נישט באַשערט געווען פאַרווירקלעכן... פאַריתומט
זיי פאַרבליבן מיט IX‏ אָנדענק AW‏ פון דיר,

כאָטש מיט גראָז פאַרוואַקסן ווערן שטעגן װאָס
צום טייערן בערגל פירן.

איין שטעגל אָבער אויסגעדראַשעט בלייבן JID‏

דעם טייערן בערגל ביז צום PR PING‏ מיר.

ת. |" צ. - ot‏

*. מאַניק (לעדערמאן) ז"ל

הרב משה

אין די יונגע, חלוצישע טעג PR PR PI‏ מאָל
px‏ א זומער געקומען צום בציר PR‏ זכרוןייעקב. ווי
Pw‏ שפּאַן PR UN‏ פרימאָרגן AVION‏ די גאַסן פונעם
דאָרף, אויפן וועג צו די וויינגערטנער, קומט מיר אַנט-
קעגן א געשטאַלט, װאָס מיט יעדן טראָט ווערט עס
מיר עפעס קענטלעכער..

,דאס איז, דאַכט זיך, הרב משה סווערדליק. ווי
קומט ער אַהער? אפשר א טעות 72“

אָבער ער באַטראַכט מיך PINA‏ אויפמערקעוודיק
TN‏ אויף מיין נישט-דרייסטן ,גוט-מאָרגן" ענטפערט
ער מיט א גוטמוטיקן שמייכל. אַ סימן: ער ONT‏ מיך
דערקענט.

די איבעריקע טעג ONT‏ ס'איז מיר אויסגעקומען
צו זיין אין זכרון, האָב PR‏ נישט פאַרפעלט צו דער-
פרעגן זיך און אויפזוכן ONT‏ הויז פון מיין געהויבענעם
לאַנדסמאַן, װוּ PR‏ האָב געהאַט דעם NAD‏ זייער
גאַסטפריינטלעך אויפגענומען IS‏ ווערן TR OX PH‏
זיין פרוי.

וועגן זיין לעבנסווערק ,מכלול המאמרים והפת-
גמים" INT‏ איך זיך דערוווּסט פיל שפעטער.

ס'איז נישט קיין זעלטענע דערשיינונג אין אונדזער
ליטעראַטור, אַז איין מענטש זאָל אויספירן אַן אַרבעט,

פבר

װאָס ביי אַנדערע קולטור-פעלקער פאָדערט זיך דע"
רויף א גאַנצער אינסטיטוט. גענוג I‏ דערמאָנען ד"ר
צינבערג און PT‏ ,געשיכטע PO‏ ליטעראַטור ביי יידן",
יהואש און זיין יידישע תנ"ך-איבערזעצונג, ד"ר שמחה
פעטרושקא PR PR‏ יידיש-איבערזעצונג PD‏ משניות,
נחום סטוטשקאוו PF TR‏ ;אוצר פון דער יידישער
שפראַך" און גאָר לעצטנס, בבא-קמא, בבאַדמציעא TIN‏
בבא"בתרא PR‏ דער יידישער איבערזעצונג PD‏ הרב
שמואל היבנער. און ווי אין יידיש, אַזױ אין העברעיש.

חרב משה סבר האָט PR‏ משך פון א יובל TI?‏
איינגעזאַמלט PT PR‏ ווערק הונדערט טויזנט איינסן !
יעדער פתגם איז דאָך פיל מער ווי א וואָרט װאָס
דער לעקטיקאָגראַף זאַמלט פאַר זיין ווערטערבוך. Pw‏
אָפּגערעדט TD‏ קאַטאַלאָגירן, סעגרעגירן, פעסטשטעלן
דעם אויטענטישן נוסח, WN‏ אַן אַפאָריזם דערשיינט
אין פאַרשיידענע װאַריאַנטן אאז"וו. PR‏ איבער אַלץ,
די ריזיקע אַרבעט PD‏ רעדאַגירן. אַדאַנק PT‏ אויסער-
געוויינטלעכער התמדה, זיין פענאָמענאַלן PT PR PID‏
טיפער בקיאות האָט הרב משה סבר געשאַפן א ווערק,
ONT‏ ביי אַנדערע פעלקער, ווי אויבן דערמאָנט, טוט
דאָס א גאַנצער INOW‏ געלערנטע.

זיין נאָמען, איז א OWS‏ אין דער קרוין פון גייס-
טיקן RW‏ פונעם בעסאַראַבער יידנטום.

ליטערארישער פרס פון וועלט-פארבאנד פון בעסאַראַבער

יידן דעם רב משה

wn,‏ א געפיל np‏ נישט ווייניק התלהבות טייל
איך מיט די אָנוועזנדע וועגן דער החלטה פונעם “YIP‏
זידיום פון וועלט-פאַרבאַנד פון בעסאַראַבער יידן “WS‏
צוטיילן דעם OND‏ פאר ליטעראטור פאַרן AN?‏ תשכ"ב
דעם אויסגעצייכנטן רב ר AWN’‏ סבר פון זכרון-יעקב,
א בעסאַראַבער ייד, AND‏ זיין חשובן PIN‏ גרויסן ווערק
,מכלול המאמרים והפתגמים", OND‏ איז ארויסגעגעבן
געװאָרן דורכן ;מוסד הרב קוק" -- OST‏ געזאָגט
ח"כ יצחק קאָרן אין זיין דערעפענונגס-רעדע אויף דער
פייערלעכער און איינדרוקספולער פאַרזאַמלונג, אויף
וועלכער דער אַלטער רב פון זכרון-יעקב, ר' משה סבר

סבר פון זכרון-יעקכ

האָט באַקומען דעם AND OND‏ ליטעראַטור פאַרן יאָר
תשכ"ב, זונטיק, י"ח כסלו תשכ"ב (26.11.1961), PR‏
גבית-סוקולוביי, תל-אביב.

דער פרס איז געווען אַ באַשײדענער -- 500 ל"י,
אָבער ער דריקט אויס די אָנערקענונג דעם רב פאַר
זיין אומגעהויער גרויסער PIX‏ קאָנסעקווענטער 40-יאָ"
ריקער אַרבעט פון זאַמלען און קאָנצענטרירן די בעסטע
פערל פון יידישער חכמה און געדאַנק, װאָס זענען גע-
קומען צום אויסדרוק אין דער יידישער ליטעראַטור --
אין דער אַלטער PA PR‏ אונדזערע JOOS‏

,איין מענטש, -- זאָגט ח' קאָרן, -- ONT‏ געזאַמלט

— 324 --

PON PX‏ קאָלאָסאַל ווערק 100 טויזנט יידישע גלייכ-
ווערטלעך און מאמרי חז"ל, ONN‏ זענען צעװאָרפן PR‏
הונדערטער רעליגיעזע ווערק, PR‏ ספרים פון הלכה
און מדרש. INI‏ פון זיינע יונגע יאָרן איז דער רב סבר
געווען דורכגעדרונגען מיטן ציוניסטישן געפיל װאָט
האָט גורם געווען צו זיין עליה pop‏ ישראל PN‏ יאָר
תרפ"ג. ער האָט PT‏ באַזעצט PN‏ זכרון-יעקב, װוּ ער
האָט געאַרבעט אַלס שוחט און געווידמעט די פרייע
צייט זיינע צום שטודירן און זאַמלען מאמרי חז"ל.
PT PK‏ אַרבעט איז ער געווען באַאיינפלוסט PD‏ הרב
אהרן היימאן ז"ל, וועלכער האָט זיינער צייט זיך באַ-
שעפטיקט מיט זאַמלען מאמרי חז"ל. דעם רב סברס
ווערק איז TD‏ אַ געוואַלטיקן פאַרנעם PIN‏ האָט נישט
זיין גלייכן אין דער רבנישער ליטעראַטור. צום שלוס
פון זיין װאָרט, ביי רוישנדיקע אָפּלאָדיסמענטן פון די
אַנוועזנדע, גיט איבער ה' קאָרן דעם רב סבר דעם פרס.

דוד OND‏ דער מיטגליד PD‏ רעדאַקציע פון דער
צייטונג ;דבר" שטרייכט אונטער PT PK‏ אַרויסטרע-
טונג, IR‏ ,דאס איז IN‏ ערן-פאַרזאַמלונג לכבוד א
מענטשן, װאָס זייער פיל זענען ON‏ שולדיק רעס-
פעקט". כ'האָב געזען, דערציילט ה' זכאי, ONT‏ קליינע
און ענגע צימערל פונעם רב סבר, כ'האָב געזען זיין
טיש מיט בערג פון ספרים און איך בין איבערראַשט
געװאָרן, כ'האָב געזען, IN‏ דאָרט ווערט געטון TS‏ אַר-
בעט, װאָס OKT‏ נישט זיינס גלייכן. ONT‏ ווערק “BIN‏
האַלט נישט נאָר מאמרי חז"ל, פאַרטיילט לויט זייער
אָביעקט: שבת, תורה, גאולה, מוות, חיים, אשה WR‏
— אַ זאך וואָס איז PA‏ היינט נאָך נישט געטון “YA‏
װאָרן. ONT‏ איז אַ פאַקט, TIN‏ ס'איז נישט צום “AND‏
שטיין, ווי איין מענטש קען באַהערשן אזא ברייטן און
פילפאַרביקן מאַטעריאַל?.

מר זכאי דערציילט וועגן דער מוסטערהאַפטער
אַרדענונג, לויט וועלכער די מאמרים זענען פאַרטיילט
און פילזייטיק אַנאַליזירט PR‏ באַטאָנט, IN‏ די פתגמים
און מאמרי חז"ל זענען אָנגעזעטיקט מיט אַן אוצר TID‏
חכמה פון פיל דורות, מיט תורה, אהבת ישראל און
ארץ-ישראל, לעבנס-דערפאַרונג, עניני שמים ועניני
ארץ, -- אלץ קורץ און דייטלעך.

ח"כ יצחק רפאל, געהילפס-מיניסטער AND‏ גע-
זונטהייט, באַגריסט דעם רב סבר אין נאָמען פון הרב
י. ל, מיימון TN‏ מוסד הרב קוק. ער שטעלט PX PT‏
אויף דער אייגנאַרטיקייט פונעם ווערק, זיינע סגולות
און פילפאַכיקער באַדייטונג IND‏ די יעניקע, וועלכע
וועלן זיך מיט דעם ווערק באַנוצן.

דער מחבר, זאָגט ח"כ רפאל, האָט אַנאַליזירט TR‏
,צעשניטן" יעדן מאמר אויף חלקים און אברים, און
אויך YT‏ זענען אָפּגעשפּיגלט PT PR‏ ווערק. נישט נאָר

מאמרים אַנטהאַלט דער ספר, WWI‏ אויך אויסדרוקן
TIX‏ דיאַלעקטן.

ס'האָבן דעם מחבר באַגריסט PIN‏ מר APY?‏ לוי,
דער פאָרזיצער פון דער שטאָט-פאַרװאַלטונג PD‏ זכרון-
apy?‏ און דעם רב סברס א בן-עיר, מר פנחס בענ-
דערסקי.

PR‏ א PNP‏ װאָרט ענטפערט דער רב סבר די
רעדנער PX‏ דאַנקט דער פאַרזאַמלונג JIN‏ כבוד, ONT‏
מ'טיילט אים צו. די פייערלעכע פאַרזאַמלונג, זאָגט
דער רב סבר, איז גערופן געװאָרן צוליב מיר אין
צוזאַמענהאַנג WO‏ דערשיינען TD‏ מיין JID‏ ,מכלול
הפתגמים והמאמרים", IVAN‏ דעם אמת געעזאָגט, זע
PR PR‏ דעם אָפּגעבן כבוד דער תורה, וועלכע אונ-
דזערע חכמים ז"ל האָבן געלערנט, איינגעזאַפּט TIN‏
זי איבערגעגעבן פון דור צו דור. איך בין נאָר געווען
IN‏ אויטפירער, אַ משמש בקודש, ON‏ פיל אַנדערע פאַר
מיר, מיטן אָפּגעבן מיינע בעסטע AND JIN?‏ זאַמלען
די פערל פון אונדזער אייביקער קולטור און זיי ברענ-
גען ND‏ ברייטן עולם, אַראַנזשירט, רעדאַגירט און
צוגענגלעך פאַר יעדן.

דער אַלטער רב, זיענדיק PO‏ גערירט, האָט
אויסגעדריקט זיין פרייד צוליב דעם, ONT‏ ער ONT‏
זוכה געווען צו זען ברכה Pr PR‏ פיל-יאָריקער “AN‏
בעט און װאָס PT‏ ווערק איז אַרויסגעגעבן געװאָרן
זייער שיין און מיט פיל טעם, דורך דעם מוסד הרב
קוק TR‏ ער האָט געבענטשט ,שהחיינו".

צום סוף UNA‏ דער רב סבר געפונען פאַר PT‏
חוב צו דערמאָנען אויף דער דאָזיקער פייערלעכער
פּאַרזאַמלונג דעם חורבן פון די יידישע קהילות בכלל
און PR‏ בעסאַראַביע, בפרט, וועלכע זענען אומגעקומען
אויף קידוש השם, ONT TX‏ אונטערגעשטראָכן דעם
גרויסן זכות, OX ON‏ איז אויסגעפאַלן עולה צו זיין
קיין ארץ-ישראל, צוזאַמען מיט זיין משפחה, מיט 40
יאָר צוריק און זען מיט זיינע אויגן די ,אתחלתא
דגאולה*.

דער רב סבר האָט צום שלוס פון זיינע ווערטער
געדאַנקט דעם וועלט-פאַרבאַנד פון בעסאַראַבער יידן
פאר דער דאָזיקער פייערלעכער צערעמאָניע PT PID‏
כבוד וועגן, דעם רב מיימון און ח"כ יצחק רפאל IND‏
זייער הילף אינעם אַרויסגעבן דעם בוך, PIN‏ דעם
פרעזידיום און דער פאַרוואַלטונג TOW TID‏ הרב קוק,
דעם רעדאַקטאָר מר א. דרום, דעם זעצער מר גרינ-
בערג, וועלכע האָבן געהאָלפן פאַרפולקאָמען ONT‏ ווערק.
ער האָט PIN‏ געדאַנקט PT‏ פרוי רחל פאַרן שאַפן די
פּאַסיקע, רויקע אַטמאַספער, וואָס DN ONT‏ דערמעג-
לעכט por‏ אַרבעט און אַלע, וועלכע האָבן אים באַגריסט
אויף דער פאַרזאַמלונג, און געווונטשן יעדן פיל שמחות

-- 325 —

געווידמעטע קולטורעלע ווערק אין גייסט פון תורה אַ לאָז געטון OS‏ הרב סבר, ON‏ באַלאַגערט ממש TN‏
ועבודה. מיד געמאַכט מיט די אומענדלעכע ברכות, ווונטשן
און מיט דריקן זיינע שװאַכע, מאָגערע הענט פון IN‏

ביי אַ געהויבענער שטימונג, אין אַן אינטימער
אַ גע ענער ש ן אַז : עילוי און תלמיד חכם..

TIN‏ האַרציקער אַטמאָספער, שליסט ח' קאָרן די פאַר-
זאַמלונג, נאָך וועלכער פיל פון די אָנוועזנדע האָבן זיך (,, בעסאַראַבער יידישע ידיעות")

מרדכי סבר (תל-אביב)

הער, ברודער מיינער, הער...

הער,
ברודער מיינער, הער...

אונדז רודפן נאָך קולות פון בענדער --
טאַטעס, מאַמעס, ברידער, שוועסטער,
ביי דער פעסטונג נעבן דניעסטער,

-- לעצטן שריי-באַגער‎ PX

בענקענדיק אַהער...

הער...

הער,
ברודער מיינער, הער..

פאַרגאַנגען איז PW‏ אונדזער שטאָט בענדער —
ווער פאַרניכטעט, ווער פאַרטריבן,

PP pw‏ זכר נישט געבליבן...

אָ, איצטער PN‏ בענדער

פאַרװאַנדלט PNR‏ א טרער...

הער...

הער,
ברודער מיינער, הער...

ס'האָט אויפגעלעבט אַ נייע שטאָט בענדער -- -- --
נאָר ווי פלאַמען אין אַ שייער

SVD PR PII איז אַװעק אין‎

ONT‏ יידישע בענדער,

ONT‏ יידישע בענדער...

הער...

— 326 -

צוויי דורות אין געזעלשאַפטלעכן לעבן

oe
Ss

2 =

יי

2

oe

ae

א גרופע עסקנים

,,החלוץ הצעיר" יוגנט
גייט אַרױס אויף הכשרה

אע
עי
a‏

See
א‎ ee

יוגנטלעכע דערציען זיך
אין ,,החלוץ הצעיר"
צו פראָדוקטיווער אַרבעט

— 327 --

שער-

oo

בלא

aoe
So

ies

0

ר

ae

oe
Se
=

0

ט און איין זייט פונעם בוך

יי

, קיצור דברי ה

ימים"

ee
se

2

7

פא

a

0

יי א

00

XN PN

דעס,

אין 1912

119 דער יידישער
פרעסע

בענדערער נייעס

)9 דער אַרטיקער יידישער פרעסע)

שרעקלעכער PN TN‏ בענדער

יואל קאָגאַן פון קישיניעוו, איז פלוצלונג “AND‏
PNW‏ געװאָרן זייענדיק אַרעסטירט אונטערן חשד
פון באָלשעוויזם. ער איז געפונען געװאָרן א טויטער
אויפן פרייען פעלד נעבן בענדער. צוזאַמען מיט אים
ONT‏ מען געפונען די טויטע קערפערס פון נאָך צויי
מענער און איין מיידל. די נעמען PIP‏ די דריי אַנדערע
קרבנות פון ווייסן טעראָר PR‏ בעסאַראַביע זענען:
דוואַסקין, שעכטמאַן און טאַמאַרע. די לעצטע איז מיט
אַ צייט צוריק אַרעסטירט געװאָרן. מען PT ONT‏ אָבער,
נאָך א קורצער PD VPS‏ ,אויספאָרשונג" אויפן מיטל-
אַלטערלעך-אינקוויזיטאָרישן אופן פריי געלאָזט, זאָגנ-
דיק, אַז מען געפינט זי נישט שולדיק. נאָך א פּאָר
טעג האָט מען זי ווידער אַרעסטירט, OTD‏ צו דערגאַנצן
די אױיספאָרשונג,

צוזאַמען מיט יואל קאָגאַן, דוואָסקין PX‏ שעכטמאַן
האָט מען זיי געפירט פון קישיניעוו קיין בענדער,
כלומרשט, צוליב א ,קאָנפראָנטאַציעַ" DM‏ אַנדערע
אַרעסטירטע. נאָר אין דער זעלבער נאַכט, נאָך דעם
ווי זיי זענען אָנגעקומען קיין בענדער, האָבן אַגענטן
PD‏ דער ,סיגוראַנצע" די פיר אומגליקלעכע קרבנות
געפּענטעט אין קייטן און זיי געפירט צום דניעסטער.
פילנדיק wm‏ מען פירט זיי, האָבן זיי Pr‏ געװאָרפן WS‏
דער ערד און נישט געװאָלט גיין. זייערע געשרייען
האָט מען געהערט PR PI‏ שטאָט אַרײן. די אַגענטן
האָבן זיי געטריבן פאָרויס מיט די רעװאָלװערן. נאָענט
ביים ברעג פון דניעסטער האָט דאַן איין אַגענט אַלע
Wp‏ געהרגעט, PIO WPM IN‏ יעדן פון זיי אַ קויל אין
קאָפּ אַרײן. דערנאָך האָט מען TID‏ זיי אַראָפּגענומען
די קייטן און זיי געלאָזט ליגן, כדי אַרויסצורופן די
מיינונג, אַז עס האַנדלט pr‏ וועגן קאָנטראַבאַנדיסטן
װאָס זענען געכאַפּט געװאָרן ביים פרוּוון שוואַרצן די
גרענעץ.

דורכגייער האָבן דעם צווייטן טאָג געפונען די פיר
הרוגים. איינער האָט נאָך געלעבט. ער איז אָבער גע-
שטאָרבן אויפן וועג צום שפּיטאָל.

10.2.22 נייע לעבן",‎ ONT,

די ,, שקל'-אַקציע

בענדער

לעצטנס איז רעאָרגאַניזירט געװאָרן די אַרבעט
פון אונדזער סניף. אַלע חברים האָבן זיך פונסניי אי-
בעררעגיסטרירט PR‏ ס'איז אויסגעוויילט געװאָרן אַ
נייער ועד PR‏ פאַלגנדן באַשטאַנד: ד. TWO)‏ --
פאָרזיצער ; ז. דרובעצקי -- געהילפס-פאָרזיצער: מ.
נויכאָוויטש -- קאַסיר ; רחל שוטמאַן -- סעקרעטאַר.
מיטגלידער : א. פיינהערץ, גאָלדענבערג, י. סאַלטאָ-
Www ny‏ שרה סלעפּאָי DNR‏ קרוטיאַנסקי.

מיר האָבן געעפנט א לייען-זאַל, װוּ מ'קאָן באַ-
קומען די גאַנצע ציוניסטישע און אַלגעמיין-יידישע
פרעסע.

ס'זענען אויסגעטיילט געוואָרן 4 חברים, וועלכע
זאַמלען אַבאָנענטן פאר ,ערד און אַרבעט".

מיר זענען אויך צוגעטראָטן אינטענסיוו דורכצו-
PPE‏ די ;שקל"-אַקציע.

VIVID א.‎

,,ערד PN‏ אַרבעט", 10.5.1929
, עזרת עניים'' PN‏ בענדער

זונטיק, דעם 3-טן OND‏ איז PR‏ לאָקאַל פון דער
,פרימאַריע" פאָרגעקומען די אַלגעמיינע פאַרזאַמלונג
פון ,עזרת עניים" פאַר דער צייט PD‏ ערשטן יאַנואַר
1 ביזן 18-טן אַפּריל ד. י. ווייל די פאַרזאַמלונג
on‏ יעדן אינטערעסירט זענען געקומען א גרויסע
ONE‏ מיטגלידער. אַלס פאָרזיצער, דורך אַ געהיימער
אָפּשטימונג, מיט אַ גרויסער מערהייט שטימען, ווערט
אויסגעוויילט דער ה' WR‏ נוטאָוו, אַלס סעקרעטארן --
די ה"ה ש. WOM‏ און א. קראַסנאָוו.

דער POND‏ ה' ז. קאָאַושאַנסקי גיט איבער דעם
געלט-באריכט. נאָך אייניקע דעבאַטן PIN‏ נאָך דעם וי
דער פאָרזיצער ה' א. NOW‏ לייענט דעם באַריכט TID‏
דער רעװיזיאָנס-קאָמיסיע, ווערט דער דין-וחשבון DN‏
סכום ND‏ 229,806 לעי אָנגענומען. ס'ווערט אַרויסגע-
טראָגן א PINT‏ דעם קאָמיטעט PT IND‏ ענערגישער
אַרבעט.

— 331 —

,,עזרת-חולים" בלימלטאָג
בענדער, 3 מאִי 1925

די קינדער-קאָלאָניע
פון , עזרת-חולים"
PN‏ באָריסאָווקאַ

אטא
eat‏

2

oe
7
002

02

-

ee Se SES Shoe
Serene ee : א‎
יט ר‎ 6
שי‎
0
ee

SS

ae
oe

SS
אט‎

02

יא
יי

00

וי

2

יי

פייערלעכע דערעפענונג פון דער קינדער-קאָלאָניע PR‏ באָריסאָװקאַ )1934/35(

— 332 --

ה' בהנא פרוווט אַלע מאָל שטערן, אָבער ס'גיט
זיך ON‏ נישט איין; מ'טרעט צו צו די װאַלן פון 8
מיטגלידער PN‏ קאַמיטעט, אַנשטאָט די אַרױסגעפאַ-
לענע על פי גורל ה"ה א. דערבאַרעמדיקער, שמאַלץ
pay‏ שמולעוויטש שלמה, קראַסנאָװו ג. TIN‏ אַנשטאָט
די ה"ה אַלעקסאנדראוו LR‏ װאָלאָװעץ ח., אַבראַמאָ-
won‏ א. און קאָאַושאַנסקי ז., וועלכע האָבן MD PT‏
וויליק אָפּגעזאָגט,

עס ווערט אַרײנגעטראָגן אַ פאָרשלאַג פון “AND‏
זיצער NP‏ ,עזרת עניים" ה' אַלעקסאַנדראָוו אברהם,
אז די ה"ה דערבאַרעמדיקער, אַבראָמאָוויטש ב., בענ-
דערסקי י. און שמאַלץ צ. זאָלן ווערן אויסגעוויילט
איינשטימיק, ווייל פאַרלאָזנדיק, צוליב זיין עלטער דעם
אַנשטאַלט, וויל ער, אַז די אַרבעט זאָל ווייטער געפירט
ווערן, און די 4 מענטשן וועלן געוויס פאָרזעצן זיין
אַרבעט לטובת דעם אַנשטאַלט. ווידער האָט ה' כהנא
געמאַכט פּרוּוון IS‏ שטערן די אָרדענונג, PIN WAX‏
ONT‏ מאָל ווערט ער איינגעשטילט. ווען אָבער דער
כ' א. קאָגאַן וויל זאָגן אייניקע ווערטער וועגן געערטן
פאָרזיצער אַלעקסאַנדראָוו, ווערט ער דורכן ה' כהנא
ווידער איבערגעריסן. INT‏ פּלאַצט שוין ONT‏ געדולד
פון די מיטגלידער און אויפגערעגטע שרייען MT‏ ,געד
נוג טעראָריזירט"! און ווען דער עולם ווערט “IPR‏
געשטילט ווערט אַריינגעטראַגן אַ פאָרשלאַג אויסצו"
שליסן כהנאן פון דער בענדערער יידישער געזעלשאַפט.
דער פאָרשלאַג ווערט איינשטימיק אָנגענומען. נאָך דעם
גייט מען תיכף איבער צום סדר היום. דער פאָרשלאַג
Tip‏ ה' אלעקסאַנדראָוו ווערט איינשטימיק אָנגענומען.
עס ווערן נאָך אויסגעוויילט אין קאָמיטעט: ה"ה מ.
שאַפּאָשניק, ח. מ. פישאָוו, קאַראַסיק שלמה "NP DR‏
אושאַנסקי ב. PN‏ דער רעװיזיאָנס-קאָמיסיע: די ה"ה
קאָפּלעװאַצקי שלמה, אַבראַמאָװיטש, פראַנץ, פיסטראָוו
און קראַסנאָוו. פאָרזיצער ה' NNO‏ דאַנקט PR EX‏
נאַמען פון די פאַרזאַמלטע מיטגלידער די ה"ה אַלעק-
סאַנדראָוו, אַבראַמאָװיטש, וואָלאָוועץ TIN‏ קאָאושאַנסקי
ז. פאר זייער ענערגישער PR‏ ערלעכער פיל-יאָריקער
אַרבעט לטובת דעם ,עזרת עניים" וועלכן זיי פאַרלאָזן
פרייוויליק, דערביי לייגט ער פאָר אויסצווויילן דעם
ה' אַלעקסאַנדראָוו אַלס לעבנסלענגלעכן ערן-פאָרזיצער.
דער פאָרשלאַג ווערט איינשטימיק אָנגענומען מיט
לאַנגדױערנדיקע אַפּלאָדיסמענטן. דער עולם פאַרלאָזט
א צופרידענער די פאַרזאַמלונג,

בן-ישי

,,אונזער צייט", 17.5.1931

סאַנאַטאָריע JIN‏ קינדער-קאֶלאָניע

דער ,עזרת-חולים" PR‏ בענדער ONT‏ אויך ONT‏
יאָר אויפגענומען אַריבער 40 מענטשן PR‏ דער “NINO‏
טאָריע אויף דער באָריסאָווקע, VON‏ זענען MT‏ זעלבסט-
פאַרשטענדלעך פון דער אָרעמער יידישער באַפעלקע-
רונג, וועלכע נויטיקן Pr‏ אין פרישער FIN‏ גוטער דער-
נערונג און אין גוטער לופט. מיר ווילן האָפן, IN‏ די
סאַנאַטאָריע וועט אויך ONT‏ יאָר, נישט קוקנדיק אויף
דעם גרויסן קריזיס, ברענגען די זעלבע נוצן, ווי אין
די פריערדיקע יאָרן PR‏ אזוי אַרום געבן אַ מעגלעכ-
קייט די מענטשן װאָס געפינען PT‏ דאָרט מיט באַנייטע
כוחות פאַרצוזעצן זייער טאָגטעגלעכע אַרבעט.

די קינדער-קאָלאָניע, וועלכע מ'האָט שוין נישט
גערעכנט צו אָרגאַניזירן ווי יעדעס יאָר, איז אַ דאַנק
דעם ,דזשאָינט? INT‏ דערעפנט געװאָרן אויף דער
באָריסאָווקע. ס'געפינען PT‏ דאָרט, כמעט 60 קינדער-
לעך פון די אָרעמסטע שיכטן פון דער יידישער בא"
פעלקערונג. דער קאָמיטעט באַשטײט TS "IX, PD‏
א טייל צוקאָאָפּטירטע מיטגלידער PR‏ באזאַרגט די
קינדערלעך מיט אַלעמען.

דער נישט-לאַנג דערעפנטער ביי אונדז “JIN,‏
פונקט פונקציאָנירט זייער גוט, די יידישע באַפעלקע-
רונג הויבט אָן װאָס ווייטער AWA‏ צו פאַרשטיין די
נויטיקייט פון דער ;אָזע"-אָפּטײלונג. ס'איז צו האָפן,
IK‏ מיט דער צייט וועט זיך דער פונקט פאַרברייטערן.

בן-ישי

אונזער צייט", 7.8.31
שויפות אין כענדער

(איינצלהייטן וועגן דער גרויסער שריפה אין צענטער
טטאָט, -- אַ צווייטע שריפה FIR‏ באָריסאַווקע.)

אַלס הוספה צו דער טעלעפאַנאָגראַמע וועגן דער
נעכטיקער שריפה JOR PR INP‏ מיטטיילן פאָלגנדיקע
איינצלהייטן :

די שריפה האָט מען באַמערקט 5.45 אינדערפרי
אויפן דאַך פון דער בעקעריי פון יצחק געלפענביין
אויף גאָגאָל-גאַס, אין הויז פון משה רעזניק, װאָס איז
אין צענטער פון מאַרק. ONT‏ פייער האָט זיך בליץ-
שנעל אַריבערגעװאָרפן PIN‏ רעכטס און לינקס PN PIN‏
עטלעכע מינוטן PT ONT‏ עס פאַרשפרייט איבערן גאַנצן
קוואַרטאַל, WN‏ די גאַסן לערמאָנטאָוו און סאָבאָרנע.
ס'האָבן אָפּגעברענט די מאַנופאַקטור-קלייטן פון די
ה"ה: שינקאַר, מאָרדקאָװיטש, גרויסמאַן, ראַשקאָווסקי,

— 333 —

טאַקסיר און סודיט, טשאַפּליק, באַקאַלײ PIND PID‏
פאַרבעריי TID‏ ה' מ. רעזניק, רימעריי TID‏ באַלאַבאַרער,
די אַפטייק TD‏ פערדמאַן PX‏ בעקעריי PID‏ געלפענביין,
ווי אויך די וווינונגען פון בילענקיס, קינער, ראש-
קאָווסקי, ב. ווערטהיים, ל. ווערטהיים, מ. PIV‏
כאַזין PR‏ געלפענביין.

אַ PINT‏ דעם, ONN‏ די שריפה איז אויסגעבראָכן
אינדערפרי YON PN‏ קרעמערס זענען שוין געווען ביי
די קלייטן “PT ONT‏ איינגעגעבן אָפּצוראַטעװען, כמעט,
אין גאַנצן די סחורה. JINW IN‏ זענען די קרעמערס
דאָך נישט אַרויס. פיל סחורות -- מאַנופאַקטור, פאַרבן
און PONPNA‏ זענען פאַרנעצט, פאַרשמירט PIN‏ צעשאָטן
געוואָרן. אַממערסטן האָבן געליטן: בן-ציון ראַשקאוו-
סקי, כאַזין, די אַפטייק PD‏ פערדמאן, משה רעזניק,
בילענסקיס און די ווערטהיימס.

חוץ רעזניקס TIN‏ ראַשקאָװסקיס דירות, וועלכע
זענען סטראַכירט PI‏ 100 טויזנט לעי יעדע, איז קיי-
Wa!‏ נישט געווען סטראַכירט. דער שאָדן באַטרעפט
PX‏ אַלגעמײן ביז 3 מיליאָן.

צום pros‏ פון דער שריפה זענען תיכף געקומען
דער פרעפעקט ה' סטאָמאַטאָו, דער פּראָקוראָר DN‏
yn‏ קאָמיסאַרן, סערזשאַנטן און אַ מיליטער"אָפּ-
טיילונג, וועלכע האָבן געהיט די אַרדענונג PR‏ די
אַרױסגעטראָגענע PIN‏ דער ON‏ סחורות PR‏ מעבל.

DMN‏ 8 מיט 30 האָבן אַ טייל פון די פייערלעשער
געמוזט אָפּפאָרן אויף אַ צווייטער שריפה, וועלכע איז
אויסגעבראָכן אויף דער באָריסאָווקע.

דאָך האָט זיך אַ דאַנק דעם אָנפירער ה' קאָלעס-
ניטשענקאָ איינגעגעבן PIA‏ 10 א IS IAT‏ באַזייטיקן
די געפאַר. MN‏ 1 א זייגער ANTI‏ איז ONT‏ פייער
לאָקאַליזירט געװאָרן.

די שריפה ONT‏ אַרויסגערופן א גרויסע פּאַניק
ביי דער היגער באַפעלקערונג, וועלכע האָט שוין א
לענגערע צייט PH‏ אַזעלכע אומגליקן נישט געוווסט.

בן-ישי
גראנדיעזער וואַלימיטינג JN‏ בענדער

(אַ געשלעג פראָוואַצירט פון זיפשטיינס אַגענטן -- די

פולשטענדיקע מפלה DUNG‏ ,מאַשקע" זיפשסטין. --

דערפאָלג פונעם מיטינג)

“SND די‎ JOINT אַ זייגער אין אָװנט,‎ 7 NNN
שטייער פונעם יידישן צעטל פון בענדערער קרייז‎

איינגעאַָרדנט א גראַנדיעזן פאָרוואַל"מיטינג PR‏ דער
אַלטער שיל. דעם מיטינג האָט פרעזידירט דער ה'
ישראל בלאַנק, קאַנדידאַט פון דער יידישער ליסטע.
עס זענען אָנוועזנד געווען IX‏ ערך 800 מענטשן און
די אָרדענונג איז INT‏ געווען N‏ מוסטערהאפטע.

דער ערשטער טרעט אַרױס דער ה' בלאַנק, וועל-
כער שטעלט IND‏ די פאַרזאַמלטע די קאַנדידאַטן TID‏
דעם יידישן צעטל. ער שטעלט זיך |X‏ אויף דער וויכ-
טיקייט פונעם צעטל PR‏ בעט, PR PP IN‏ יידישע
שטימע זאָל נישט פאַרלוירן גיין. ווען דער ה' בלאַנק
האָט שוין געהאַלטן ביים פאַרענדיקן, איז אָנגעקומען
ה' משה זיפשטיין מיט זיינע פאַרשיכורטע נאַכשלע-
פערס PIN‏ האָט אָנגעהויבן IS‏ שטערן די פאַרזאַמלונג.
דער גרויסער עולם האָט אָבער געפאַדערט פולשטענ-
דיקע רו און דער געוו. מושל ONT‏ געמוזט נאָכגעבן.

INT‏ באַקומט ONT‏ װאָרט דער ה' יוסף לערנער.
PN‏ א גלענצנדער רעדע שילדערט ער די לאַגע פונעם
רומענישן יידנטום. ער שטעלט זיך ברייטער אָפּ אויף
דעם פּראָגראַם TD‏ דער יידישער נאַציאָנאַלער פּאַרטיי.
דער עולם הערט דעם ה' יוסף לערנער מיט גרויס
אינטערעס. דעם געוו. מושל זיפשטיין שמעקט עס נישט
PX‏ ער הויבט אָן ווייטער זוכן וועגן צום שטערן די
פאַרזאַמלונג. זיינע נאָכטענצערס TIN‏ די בלאָקיסטן מיט
וועלכע ער האָט געשלאָסן אַ קאַרטעל צו שטערן דעם
מיטינג האָבן זיך לויט זיין קאָמאַנדע גענומען צו דער
אַרבעט. זייערע שטערונגען, האָבן אָבעֹר נישט גע-
האָלפן, Don‏ דער גאַנצער עולם איז געווען COUN‏ ענ-
טוזיאַסטיש פאַרן יידישן צעטל, IR‏ דער ,מאַשקע"
זיפשטיין ONT‏ ווידער געמוזט נאָכגעבן. ווען אָבער
ה' לערנער האָט אָנגעהויבן צו ריידן וועגן באַרשא
א. א. האָט WIN‏ זיפשטיין ,פאַרקלעמט" ביים PINT‏
און ער ONT‏ דורך א קריגעריי און דערנאך אַ “YA‏
שלעג אַפגעשטעלט דעם ה' לערנער. ONT‏ האָט גע-
מאַכט א שלעכטן רושם אויף די פאַרזאַמלטע, וועלכע
האָבן כמעט אַלע באַשלאָסן צו שטימען פאַרן יידישן
צעטל. דער ה' בלאַנק און לערנער האָבן געשלאָסן
דעם מיטינג נאָך דעם ווי די מאַכט האָט איינגעשטילט
דעם סקאַנדאַל. ווען זיפשטיין האָט דערפילט זיין איינ-
זאַמקײט איז ער PIN PMN‏ דעם בעלעמער “IN PR‏
געהויבן צו בעטן די פאַרזאַמלטע זיי DON PONT‏ נישט
אומגליקלעך מאַכן PX‏ זאָלן שטימען פאַרן צאַראַניס-
טישן צעטל אין פּאַרלאַמענט, אַנדערש וועלן די צאַ-
ראַנעס, מאָלדאַװאַנעס TIN‏ גאַגאוזן נישט שטימען AND‏
אים PN‏ סענאַט PX‏ ער וועט בלייבן NIN‏ מאַנדאַט
און אָן פרנסה. ווען דער עולם האָט דאָס דערהערט,

== 334 =

האָט ער שוין פאַרשטאַנען, IN‏ זיפשטיין איז נישט מער
וי א מאַנדאַטן-כאַפּער PN‏ זיך אינגאַנצן אָפּגעװאָרפן
פון PN ON‏ זיינע ,טובות", מ'שטיינס געזאָגט. IN‏
האָט דער געוו. ,מושל" באַקומען אַ פולשטענדיקע

מפּלה און די יידישע שטימען וועלן אָפּגעגעבן ווערן
נאָר פאר דעם יידישן צעטל.
בן-יש?
,,אונזער צייט", 1.9.1931

PX‏ קלעם TD‏ נויט...

בענדער

PN‏ דרויסן איז כמאַרנע. פייכטער נעפל. קאַלטע
נאַסקייט. צעשמאָלצענער, אויפגעפרעסענער PD‏ נעפל
שניי, אויסגעמישט wn‏ שמוץ, לאַנגווייליק און שמוציק
אויף YON‏ גאַסן. עס שניידט זיך די אמתע, די ערב-
פסחדיקע בלאָטע. ס'רינען ריטשקעס מיט בלאָטיקער
וואַסער.

PR‏ שפרייז צוזאַמען מיט דעם פאָרזיצער PIP‏ דעם
הונגער-קאָמיטעט PN‏ דער יידישער געטאָ באַטראַכטן
די נויט, די נויט PN‏ עלנט, ONT‏ פרוכפערט PT‏ און
מערט זיך די לעצטע MA TIN?‏ אונדז אַזױ פיל.

היימישע באַקאַנטע בילדער. קברים-שטיבלען.
לעכער קליינע מיט שמאַטעס פאַרשטעלטע, אַנשטאָט
פענצטער. פון די קליינע נידעריקע, איינגעהויקערטע
ווענט רינט מיט ציבערס. Pp‏ שראַנק, PP‏ טיש, קיין
בעטל, pp‏ שום שטיקל מעבל, אויסער x‏ שטיקל פרי-
מעסט און אַ צעבראָכן בענקל. Pp‏ בעטגעוואַנט !

װוּ און ביי וואָס IND‏ אַ יידישער פאַמיליע, זאָל
זיין ביי דער אָרעמסטער, איז PP‏ בעטגעוואַנט נישט
געווען !

װאָס AND‏ א ייד, Pp ONT‏ קישעלעך נישט
געהאָט 1!

און איצט, איז אַװעק אַזױ שלעכט, אַזױ שלים,
אַזױי ביטער, IN‏ מ'האָט שוין ONT‏ לעצטע קישעלע
פאַרקויפט.

נאָך װאָס איבערדערציילן, ONT‏ מיינע אויגן האָבן
געזען ? דערויף FONT‏ מען גאַנצע ביכער שרייבן :
שרייבן איבער דער גרויסער, קלאַסישער נויט, אין
וועלכער יידן זענען געבליבן שטעקן די לעצטע יאָרן.
מיר זענען ONT‏ אָרעמסטע פאָלק PNR‏ דער וועלט,
דערצו האָבן מיר PT‏ קיינמאֶל נישט אויסגעצייכנט
מיט אונדזער געזונט PNR‏ די גלות-לענדער. תמיד
קרענקלעכע, הוסטנדיקע, יאַדעשליווע, לונגען-ליידנדע,
הארצליידנדע אא"וו. -- איז PT‏ לייכט פאָרצושטעלן,
װאָס פאַר א חורבן די נויט און דער הונגער

האָבן געמאַכט PR‏ יידישן געזונט-צושטאַנד. אָט NT‏
שמעקט VON‏ דער אומגליק. אומעטום װוּ איך קום
PX‏ דעם הונגער-ראַיאָן, טרעף PR PR‏ די קעלערס,
ריכטיקער, PR‏ די קברים"שטיבלעך. קראַנקע מענטשן,
קראַנקע פרויען, קראַנקע קינדער, נאָר אַנשטאָט בעט-
לעך ליגט מען אויף דער הוילער פּאָדלאָגע, אויף אַ
זאַק שטרוי, PIN‏ אַ RD‏ שמאַטעס, מען ליגט, מען
קרעכצט, מען פיבערט פון היץ און פון קעלט צוזאַמען
TIN‏ מ'האָט TR‏ גרויסע, וויכטיקע בקשה צו דעם וואָס
לעבט אייביק: זיך מרחם זיין און צושיקן דעם טויט
וואָס גיכער.

און ONT ON‏ מיינע אויגן האָבן געזען דאָ PR‏ די
קברים-שטיבלעך אין בענדער :

נסים !

עס ליגט אַן אַלטע קראַנקע פרוי, הויט און ביין.
א סקעלעט. אַ שיין פון א מענטשן. זי ליגט אויף א
בינטל שמאַטעס. די אויגן איינגעפאַלן, קרעכצט JIN‏
בעט pr‏ צום מלאך-המות, װאָס ער איז תמיד W‏
איילנדיקער, PR‏ גראָד בנוגע איר, מאַכט ער עס אַזױ
פּאַמעלעך, אַזױ לאַנגזאַם און וויל זי נישט באַפרייען
פון דעם לעבעדיקן גיהנום.

| ס'איז קראַנק די טאָכטער, קראַנק דער איידעם,

JS פּאָדרעשװעס,‎ IN צעריסענע שיך‎ PR TW. on
קליידער, בליה און קריעה אָנגעטון; ס'וויי-‎ yoyaxn
נען די פינף קינדערלעך, איינס פונעם אַנדערן קלע-‎
אָדער מען טראָגט א צעריסן העמדעלע‎ ONT נער,‎
PN פולע‎ YON אויפן לייב, אָדער עס איז אדם-נאַקעט,‎
טשערעקעס און פרישטשעט; זיי זענען אויפגעפרעסן‎
געל-‎ JID פון פּאַראַזיטן, וואַקסענע פנימלעך. זיי ליידן‎
טשאַכאָטקע.‎ TID זוכט, פון פיבער, פון גריפ,‎

די טיר פון דעם קבר-שטיבעלע איז אָפן, וודיל
אַלצאיינס הייצט מען נישט, קאַלט PR‏ גליטשיק און
חושך און בית-עלמינדיק, קברים"מעסיק -- אָבער
נסים! מען לעבט! דאַכט זיך, אַז לויט אַלע “ANN‏
שיינלעכקייטן, דאַרפן זיי אויסשטאַרבן JR PN‏ שמע
ישראל !

— 335 —

אגב, האָט מיר JX‏ אַנדער פרוי TID‏ קבר-שטיבל
דערציילט Amon.‏ לפי תומה, אַז צוריק מיט דרי
וואָכן, איז ביי PNR‏ א קינד, אַ מיידעלע פון א יאָר

=

אַ בײגל-פאַרקויפער

פינף, געשטאָרבן פון טיפוס PN‏ יענע IND‏ איז אַ TPP‏
געשטאָרבן TD‏ שקאַרלאַטינע. PR‏ דערמאן TIN APT‏
האָט עס מיר נישט דערציילט ספעציעל, JIT INI‏
אגב, אינמיטן N‏ שמועס TIN‏ אַזױ דערשלאַגן PNT‏ מיט
דער רויקייט, ONT‏ די יידישע פרוי זאָגט צווישן די
ברכות, yay” PIX‏ ברכה ,שעשני כרצונו". דריי “pp‏
דער געהאַט, PT ONT PNY‏ גאָט צוגענומען PN PNR‏
Yow,‏ ישראל" ONT DN‏ דריטע קינד גייט אום נאַקעט
PN‏ באָרװעס TIN‏ פאַלט JIN TOR DPN‏ זי האָט נישט
ALS pp‏ שיכלעך IND‏ דעם PN PIN‏ גרוב:שטיבל איז
אַזױ קאַלט, קאַלט.

ס'האָט מיר א באַקאַנטער דערציילט וועגן W‏
אַנדער שטעטל פון דעם הונגער-ראִיאן, ווי ער האָט
געטראָפן אַ ייד, ONN‏ ערשט פאָריקס יאָר איז ער געוועז
ווי מ'זאָגט ביי אונדז, אַ בעל-הבית PR‏ געפירט אַ
שטוב און היי-יאָר, איז ער שטאַרק פאַראָרעמט “YX‏
װאָרן, אָבער גאָט PIN ON ONT‏ דער פאראַרעמטקייט
צוגעשיקט נאָך אַ “ANd,‏ -- אַ קרעבס, האָט PD‏
באַקאַנטער געטראָפן דעם יידן זיצן אויפן דיוואן TN‏
ציטערן IND‏ קעלט -- און דער קרעבס-ליידנדער ייד

האָט זיך מתנצל געווען: איך OPN‏ -- זאָגט ער --
אַז איך וועל שטאַרבן, איך PI‏ נישט אזא נאַר, IN‏
איך זאָל מיינען, אַז מיט אַ ראַק קען PN‏ נאָך אַ JO‏
jay?‏ אָבער INT TON‏ װאָלט PR‏ געװאָלט: שטאַרבן
פונעם ראַק און נישט פון קעלט.

די נויט און דער הונגער, ווי געזאָגט, האָבן אָנ-
געמאַכט N‏ חורבן PR‏ יידישן געזונט. דער פלעק-
טיפוס און די אַנדערע עפידעמיעס זענען נישט קיין
צופאַל, ווייל מען הונגערט, מען גייט נאַקעט און באָר-
וועס און WW‏ וועש PR vay Jo PR‏ צעבראָכענע,
נידעריקע, YONI‏ נישט געהייצטע שטיבלעך.

oN‏ שטייט איצט ביים פאָרזיצער PR‏ שטוב א
האָרעפּאַשנער יונגערמאַן, ער איז נאָך גאָר יונג, נאָר
די נויט PX‏ די צרות האבן DN‏ גרוי און VON‏ געמאַכט,
פאר דער צייט, און דער יונגערמאן ויינט בדמעות
שליש און בעט זיך רחמים :

PR --‏ וויל נישט ווערן PP‏ שנאָרער, PR‏ וויל
גישט אָנקומען צו מענטשלעכער גאָב. א TID‏ איז
מיר געפאַלן, גיט מיר... נישט גיט מיר, אַנטלײט מיר
טויזנט לעי, לאָם PR‏ מיר קויפן אַ פערד, PN PR‏
האָף צו גאָט -- דער פריצייטיק גרוי-געװאָרענער
יונגערמאן האָט Pr‏ אַ קלאַפּ געטון מיטן פויסט PR‏
האַרצן IS ANT PNR -- PN‏ גאָט, PN IN‏ זאָל נאָך
מיט מיינע אייגענע הענט אומקערן.

און נאָכאַמאָל שטייט האַרב די פראַגע וועגן PT‏
װאָס שעמען זיך נאָך אויסצושטרעקן די האַנט, וועגן
די ONT‏ זענען גרייט אויסצוגיין PD‏ הונגער TID PR‏
דורשט, און ,נישט אויסשטרעקן די האַנט נאָך מענטש-
לעכער גאָב",

אַ יידישע בעליהביתישע פרוי. דער “IND IND‏
דינט נישט, װאָס מ'רופט אָן אַ צעבראָכענע קאָפּיקע.
זעקס קינדער PR‏ שטוב. ONT‏ עלטערע OTM‏ א מאָ-
דיסטקע, האָט זי נישט א שטאָך אַרבעט. ONT‏ עלטערע
יינגל געווען ביז נישט לאַנג אַ ,פּריקאַזשטשיק", האָט
זיך ONT‏ געשעפט פאַרמאַכט. TIN‏ ווייטער קליינע פיצ-
לעך קינדער, ONT‏ זעקסטע א זויג-קינד פון APH‏
חדשים. וואָס טוט מען? PR‏ שטוב קיין שטיקל ברויט
נישטאָ. PR‏ קאָמיטעט זאָגט דער מאַן: נישט דערלעבן
זאָל ער די שעה, אַז ער זאָל נעמען פונעם קאָמיטעט.
הונגערט מען, WAN‏ א מאַמעס WP PINT‏ נישט אי"
בערטראָגן די צרות פון קינדער, ONT‏ אויספאַר-
קויפט פון דער שטוב וואָס מ'האָט נאָר געקענט, מערער
איז שוין נישטאָ װאָס IS‏ פאַרקויפן -- PT ONT‏ די
פרוי פאַרדונגען בסוד סודות צו Pw‏ א קינד TN‏
באַקומט AND‏ פיר מאָל PN‏ טאָג גיין אָנזויגן אַ קינד,
omy‏ הונדערט לעי. דאַרף זי Pr‏ א שטרעקע TD‏
עטלעכע גאַסן, און זי דאַרף עס טון אזוי, IX‏ די קינ-

— 336 --

דער און דער מאַן זאָלן עס נישט וויסן, ווייל , זיי וועלן
זיך -- זאָגט זי -- באַגראָבן פאַר בושה".

מאָלט PR‏ װאָס קען אַ פרוי ONT‏ הונגערט, געבן
PR‏ קינד, ווער שמועסט PMY‏

און זי גייט -- די הונגעריקע פרוי -- אַקוראָט
און פינקטלעך פיר מאָל אין טאָג פאר צוויי הונדערט
לעי אַ חודש זויגן אַ קינד, חוץ אירן.

מען דאַרף האָבן אייזערנע נערוון אויסצוהערן
אַלצדינג ONT‏ מען דערציילט זיך TNT‏

INT PRIN ס'װאָלט געווען נישט ריכטיק,‎ WAN
געזען דאָס מאָל בלויזע צרות. איך האָב געזען אויך‎
אַ ביסל נחת.‎

דאָס האַרץ האָט זיך געפרייט צו זען, ווי הונדער-
wy‏ קינדער PD‏ די דאָזיקע אָרעמע קעלער-שטיבלעך
באַקומען אַ װאַרעמען פרישטיק PX‏ אַ וואַרעמען מיטאָג,

ON‏ זיצן זי די קינדער מיט די צעריסענע שיכ-
לעך, מיט זייערע צעפליקטע בורנוסלעך, מיט זייערע
לעכערדיקע הויזלעך, זיצן אויסגעזעצט אויף בענק ביי
לאַנגע טישן PX‏ די פרויען פון קאָמיטעט סערווירן זיי.
יעדעס Wp‏ באַקומט אַ שטיק ברויט, אַ שיסעלע זופ
און אַ שטיקל פלייש. פנימלעך פלאַמען, אויגעלעך
שיינען פון גליק PR‏ פון פרייד. געקומען די פאַרב
PX‏ יעדנס געזיכט. קינדער פון דער תלמוד-תורה,
קינדער פון דער פרימאַרדשול, קינדער פון די בא-
ליידיקטע, באעוולטע זיצן ביים טיש און עסן. ס'קומען
קינדערלעך PoP‏ צוועלף, צען, אַכט.. PR‏ אַפילו TD‏
דריי יאָר. ON‏ דראַפּעט ער “PT‏ אַרויף, דער קליינער
דריי-יאָריקער קאַראַפּוזיק, מיט די צעפליקטע הייזע-
לעך, דראפעט זיך אויף דער PIN PIND‏ די פרוי קישי-
ניאָווסקי ווייזט מיר: זעט, באַטראַכט די שיינע שוואַר-
צע אייגעלעך זיינע, ווי ליב ער איז, ווי חנוודיק ער
איז.

PR‏ קוק PNR PR PT‏ דעם קליינעם אורח: זיינע
אייגעלעך בלישטשען, זיינע אייגעלעך פינקלען, ווייל
באַלד זעצט ער PI‏ אַװעק ביי א שיסעלע זופ. ONT‏
דאַרף ער ? א ביסעלע זופ, נישט מער.

-- יינגעלע, ווי אַזױ הייסט PT‏ טאַטע? -- פרעג
איך por‏ עלטער ברודערל, א ,בחור" פון WR‏ זיבן.

: יינגעלע שטאַמלט‎ ONT

-- איך האָב נישט PP‏ טאַטן, איך בין אַ יתום.

-- נו און דיין מאַמע ?

-- מיין מאַמע הייסט שרה-ריווע.

? מאַמע‎ PT טוט‎ ONT --

por -‏ מאַמע אַרבעט אויפן טאָג. “PN‏ מיט מיין
ברודערל, מיט דעם א -- ONT‏ ער מיר אָנגעוויזן אויף
דעם דריי-יעריקן קינד, בלייבן אין דער היים.

px‏ שטעל מיך OND ONT PN IND‏ אַ דירה-מלוכה

זיי בלייבן, אָן זאָרג PD‏ א מאַמעס אויג, אָן עסן. JN‏
טרינקען. אין צעפליקטע בגדימלעך. זע איך, גייען זיי.
ווער קען אָפּשאַצן די גרויסע ווערט פון קינדער-
נאַרונג ?

זיצן דא הונגעריקע קינדער, יתומים, יתומות,
גאַסן-קינדער, עלנטע, אָרעמע, פאַרשטויסענע, אָבער
ס'איז אויף זיי אַ נייע הויט געקומען: א שיסעלע
װאַרעמע זופ PR‏ אַ שטיקל ברויט. געבענטשט PRT‏
זיין די הענט, ONT‏ זענען זיך עוסק מיט דער אַרבעט.

ס'אַראַ ריינקייט, אַ זויבערקייט דאָ איז PR DR‏
װאָלט נישט געװאָלט ביי דעם טראַדיציאָנעלן יישר-
כוח פון אונדז קאַרעספאָנדענטן PR‏ דער פראווינץ,
מען מיסברויכט מיט אים, WAN‏ די פרויען OND‏ גיבן
זיך אָפּ מיט דער אַרבעט, פאַרדינען זיכער א יישר-כוח,

אָבער דערלויבט מיר צו דערציילן וועגן א JONI‏
יום-טוב, וואָס מיינע אויגן האָבן צוגעזען.

װאָס IND‏ אַ יוםדטוב ?

די פאַרוואַלטערין PD‏ דער רומענישער פּרימאַר-
שול -- x‏ קריסטין, איז געקומען PR‏ הונגער-קאָמי-
טעט PR‏ מיט טרערן PR‏ די JIN‏ געבעטן Sen‏
קויפן די יידישע קינדער שיכלעך, ווייל זי קען נישט
צוזען דעם צער, וי זיי קומען באָרװעסע PN‏ שול
אַריין. דער אָרטיקער הונגער-קאָמיטעט ONT‏ זיך אָנ-
געשטרענגט און געקויפט עטלעכע צענדליק פאר שיכ-
לעך, דערצו ORT‏ גאָט POR‏ צוגעשיקט א מציאה:
5 לעי א SIND‏

האָט איר געמעגט זען ווי דער לאָקאַל פון דער
קהילה, In‏ מ'האָט געטיילט די שיכלעך, איז באַלאַ-
גערט געװאָרן פון די קינדער TID PR‏ די עלטערן.
צענדליקער קינדער מיט די לאַנגע, געשענקטע, אויס-
געקרימטע גרויסע קאַמאַשן-שיך PR‏ וועלכע ס'רינט
POS‏ -- האָבן געשלאָנדערט PR‏ דער בלאָטע און
VARNA‏ אויף דער גורלדיקער ריי צו באַקומען די
IND‏ שיכלעך. ON‏ זעצט מען אַװעק א מאָס נעמען ביי
IN‏ אָרעם מיידעלע, די פיסעלעך זענען LON]‏ מען DUNN‏
זיי ווי עס איז SX‏ און ס'ווערן MT PIN‏ אַרויפגעצויגן
א AND‏ זעקלעך און ס'הויבט זיך אָן דער פראַצעס TID‏
מעסטן. איך קוק צו די אייגעלעך װאָס פינקלען, צו
די פנימלעך ONT‏ שיינען, IS‏ דעם אויסטערלישן גליק,
װאָס שטראַלט אַראָפּ פון זייערע געזיכטער. ווער איז
איצט גלייך IS‏ זיי ? ווער ?

אַ IND‏ גאַנצע שיכלעך, וואָס ווערן נאָכדעם ערשט
צוריקגעלייגט PR‏ שאַכטל, צוגעטוליעט צום האַרץ DN‏
אהיים געטראָגן PR‏ קעלערישטיבל, WN‏ די פיסלעך
שלאָנדערן ווידער wom‏ די צעפליקטע Pw‏ אין דער
בלאָטע. זלמן ראָזענטאַל

,,אונזער צייט", 3.3.1936

-- 337 —

אזכרה IND‏ די קרבנות פון די געשעענישן אין ארץיישראל

צוריק מיט א IND‏ טעג האָט די טיגינער קהילה
איינגעאַרדנט PN‏ דער נייער שיל די אזכרה INI‏ די
קרבנות pp‏ די לעצטע געשעענישן PR‏ א"י. אַלע
פאַרשטייער פון די נאַציאָנאַלע גרופירונגען זענען צו
דער אזכרה איינגעלאַדן געװאָרן. ביי א פול געפּאַקטער
שיל האָט דער חזן מ. כהן געמאַכט IX‏ ;אל מלא"
די געפאַלענע. PR‏ נאַמען פון דער ציוניסטישער “AN‏
גאַניזאַציע זענען מיט רעדעס אַרויסגעטרעטן די ה"ה
הרב יוסף ווערטהיים (מזרחי), א. דערבאַרעמדיקער
(אַלגעמיינע ציוניסטן), ד. פיסטראָוו (צ. ס. פּאַרטײ
,פועלידציון" -- ,צעירי ציון"), PR‏ נאָמען TD‏ דער
,נ. צ. א" ה' יאַכינסאָן. דער לעצטער איז געקומען
מיט א רעדע פון אַ געוויסן שניט, אָנווייזנדיק אַז דער
ה' זשאַבאָטינסקי האָט נביאות געזאָגט וועגן די גע-
שעענישן. דאַקעגן YON‏ פאָרשטייער PD‏ דער "DIPS‏
טישער אָרגאַניזאַציע רופן די גרויסע ONE‏ פאַרזאַמלטע
זיך צו שטאַרקן און PT‏ נישט שרעקן פאַר דער “NIB‏
װאָקאַציע TID‏ די אַראַבישע שאָוויניסטן. זיי לייגן PUN‏
IND‏ צו שטאַרקן די ציוניסטישע אַרבעט PX‏ מיט
גרעסערער ענערגיע און מוט פאַרגרעסערן די הכנסות
פון די נאצ. פאָנדן JIN‏ אַזױ אַרום דערמעגלעכן נאָך
א גרעסערע עליה און אויך אַ שנעלערן אויפבוי פון
לאַנד און פאָלק. די גרויסע מאַסע אָנוועזנדע “OND‏
דאַריזירן זיך מיט די לעצטע אויספירונגען און אין

טיפן טרויער פאַרלאָזן די פאַרזאַמלטע די שיל.
בן-ישי

,,אונזער צייט", 6.5.1936

טוויער אזכרה JON)‏ טויט פון נחום VWNINPNO‏
אין בענדער

צוריק מיט אַ פּאָר טעג איז אין דער נייער שיל
פאַרגעקומען א גראַנדיעזע טרויער-אזכרה JONI‏ טויט
פון נחום סאָקאָלאָוו. די גרויסע שיל ווי אויך די ,עזרת
נשים" זענען געווען געפאַקט מיט מענטשן. דער חזן
ח. כהן ONT‏ געמאַכט די ,מלא" און דער גרויסער DAY‏
האָט שטייענדיק PR‏ דער גרעסטער שטילקייט זי
אויסגעהערט.

דער ערשטער איז מספיד דעם נפטר הרב יוסף
ווערטהיים.

PR‏ נאָמען פון די ציונים כלליים טרעט אַרױס
דער ה' דערבאַרעמדיקער. PR‏ נאָמען פון דער “IND‏

אייניקטער צ. ס. פּאַרטײ ,פועלידציון" -- ,צעירי-
ציון" -- דער ה' ד. פיסטראוו.

די רעדנער ווייזן אָן אויף די גרויסע פאַרדינסטן
פונעם פאַרשטאָרבענעם מנהיג PR‏ רופן די גרויסע
צאָל פאַרזאַמלטע PR PA IW‏ די וועגן פונעם TNA‏
הדור -- נחום סאָקאָלאָוו TR‏ אַזױ DON‏ אַרױסװײזן
דערמיט די טרייהייט PR‏ איבערגעגעבנקייט צום “IND‏
שטאָרבענעם,

די פאַרזאַמלטע זענען Pr‏ פונאַנדערגעגאַנגען PN‏
טיפן טרויער.

בן-ישי
,,אונזער צייט", 2.6.1936

לער קרן-היסוד PN‏ טיגינע

די לעצטע טעג זענען ביי אונדז PNT‏ אונטערן
רושם פונעם קרן-היסוד. דער גרויסער מיטינג, וועל-
כער איז פאַרגעקומען אין דער נייער גרויסער שיל,
איז דערעפנט געװאָרן דורך דעם פאָרזיצער פונעם
קאָמיטעט פון ק"ה ה' ישראל בלאַנק. ער “SND ONT‏
געשטעלט דעם גרויסן עולם דעם חשובן גאַסט, די-
רעקטאָר פונעם ק"ה PR‏ בעסאַראַביע ה' ש. פינסקי.
נאָכדעם האָט ער דערטיילט ONT‏ װאָרט צו א באַגריסונג
פאַר ה' פינסקי, הרב יוסף ווערטהיים, דעם פאָרזיצער
פון דער קהילה ה' אשר נוטאוו, דעם פאָרזיצער TID‏
די אַלגעמיינע ציונים -- א. דערבאַרעמדיקער, ,פאַר-
אייניקטע פּאַרטײ? -- 28 פיסטראָוו PX‏ מזרחי --
פ. פינקעל.

נאָך די באַגריסונגען איז דער ה' ש. פינסקי
אַרױסגעטרעטן מיט אַ זייער אינטערעסאַנטן “DPN PX‏
האַלטסרייכן פאָרטראַג א. ד. ט.: ,די איצטיקע לאַגע
PR‏ א"י". דער פאָרטראַג איז אויסגעהערט געװאָרן
מיט גרויס אויפמערקזאַמקייט און דער עולם האָט
אָפּגעדאַנקט דעם ה' פינסקי מיט לאַנגדויערנדיקע
אַפּלאָדיסמענטן.

נאָך דעם איינגעאַרדנטן מיטינג איז דער ה' פינ-
סקי צוזאַמען מיט די איבערגעגעבענע עסקנים: י.
בלאַנק, א. דערבאַרעמדיקער, פרוי ש. בלאַנק, פ. פינ-
קעל, ד. פיסטראָוו א"א צוגעטראָטן צו דער פּראַק-
טישער אַרבעט, וועלכע איז דורך מיט גרויס דער-
פאָלג, נישט קוקנדיק PIN‏ דער נישט גינסטיקער צייט

— 338 --

IND‏ טיגינע. ONT‏ האָבן מיר צו פאַרדאַנקען די פעי-
קייטן פון דעם דירעקטאָר ה' ש. פינסקי.

לעקציע פון דיכטער ש. פינסקי

צוריק מיט אייניקע טעג ONT‏ דער באַרימטער
דיכטער ש. פינסקי פאַרגעלעזן א ליטעראַרישן “AND‏
טראַג PR‏ דעם לאָקאַל פון דער אוידיטאָריע וועגן י. ל.
פרץ ודי טויטע שטאָט, ONT‏ שטעטל, באָנטשע שווייג).
דער גרויסער זאָל איז געווען פול געפּאַקט מיט
מענטשן, וועלכע האָבן זיך צוגעהערט I‏ יעדן DIN‏
פונעם לעקטאָר מיט גרויס צופרידנקייט “DAN PNR‏

מערקזאַמקײט. דער 2-שעהדיקער פאָרטראַג האָט “AND‏
שאַפט דעם עולם א גרויסן נחת רוח און האָט אים
געגעבן אַ פולשטענדיק בילד פונעם יידישן לעבן PR‏
Way?‏ צייט, ווי אויך וועגן די וויכטיקסטע לעבנס-
כּראָבלעמען. דער עולם האָט װאַרעם אָפּגעדאַנקט ש.
פינסקין. ס'איז צו האָפן, אַז דער ה' פינסקי וועט אין
גאָר אַ קורצער צייט אַרום פאָרלעזן INI‏ אייניקע
פאָרטראַגן ביי אונדז PR‏ טיגינע, אויף וועלכע דער
עולם PW VIN‏ אומגעדולדיק.

בן"ישי
, אונזער צייט", 2.9.1936
אָרטאָגראַפיע PN‏ די אַרטיקלען געענדערט

אַנדענק IND‏ בענדערער קדושים PN‏ ,,יער הקדושים'' ביי ירושלים

(פון רעכטס IS‏ לינקס) : ז. דראָבעצקי, חנה בערמאַן, ד. פיסטראָוו

oe

oe
ae 0 cs

0

2

6
6

er oes
00

2

2

ee

39 --

)10/8/1959(

2

=
or
Se

(זע : , אָקופּאַציע JIN‏ שואָה" ז' 347(

די ליי-און שפֿאַר-קאַסע ONT)‏ ,,יידישע בענקל'), 1925

.-

2

2
0

0

..

8

שי

2

2

04

2

cor

Pe

0
ce

2

ae

1

די באַאַמטע און די קליענטן

— 340 —

דוד ווערטהיים ע"יה

ער איז PP‏ אונדז פלוצעם אַװעקגעריסן געװאָרו,
כ"ה ניסן, תשי"ג -- אַפּריל 1953.

4

דוד ווערטהיים ז"ל האָט אָנגעהויבן PU‏ אינטענ-
סיווע טעטיקייט WWI‏ גאָר יונג, אין בענדער. PT‏ גרוי-
סער טאַטע TR‏ זיינע גרויסע זיידעס, ONT‏ ציֶען די
גאָלדענע קייט פון בעל-שם-טוב ז"ל האָבן אין אים
איינגעפלאַנצט די זייער איידעלע פלאַנץ TD‏ אהבת
ישראל און אהבת ארץ-ישראל. זיין גרויסער טאַטע,
הגאון ר' שמעון-שלמה, װאָס איז געווען אַ זעלטענער
ליבעראַלער מענטש, פלעגט זאָגן, TN,‏ א ייד האָט ליב
יידן און האָט ליב ארץ-ישראל, וועט DX‏ שוין דער
רבונו של עולם ממילא מוחל זיין אַלע זיינע זינד"..

זיין ברענענדיקע יוגנט-פאַנטאַזיע האָט אים גלייך
געפירט צו דער ,צעירי-ציון"-באוועגונג PNR‏ בעסאַראַ-
ביע, וווּ ער האָט שנעל באוויזן צו פאַנגען יונגע נשמות
און װאַרעמען יוגנטלעכע הערצער מיט זיינע פייער-
דיקע רעדעס און ליבלעכע באַציונגען I‏ מענטשן.

זיין רעװאָלוציאָנערער מוט ONT‏ אים געגעבן כוח
צו רעוואַלטירן נישט נאָר קעגן דער צאַרישער DN‏
דערנאָך סאַוויעטישער פּאָליצײ, נאָר אויך קעגן, להב-
דיל, זיין אייגענער עכט-פאַנאַטישער סביבה, ONT ONT‏
TRI‏ דעמאָלט נישט פאַרשטאַנען, אַז די דאָזיקע חלו-
צישע בחורים זענען נישט ר"ל yp,‏ משיחן" נאָר
פאַרקערט, TR‏ זיי העלפן גאָר משיחן ,דוחק זין"
את ,הקץ".

די עכטזיידישע שטאָט בענדער האָט שטענדיק
געהאַט צו דערציילן שטוינענדיקע פאַקטן וועגן דעם
יונגן ברענענדיקן בחור, ONT ONT‏ געקענט אונטער
דער נאָז, ממש, פון פּאָליציסטן שטיין און ריידן IND‏
גרויסע מאַסן PR‏ מיטן ON‏ אָדער PD‏ א באַלקאָן, און
צווישן זיינע צוהערער האָבן PT‏ געפונען נישט נאָר
יונגע בחורים PR‏ מיידלעך PIN ANI‏ זייערע טאַטעס,
חסידים פון זיין אייגענעם טאטן, וועלכע זענען גע-
שטאַנען PR‏ געגאַפט ווי אַזױ אַ רבס א קינד ONT‏ עס
די ,העזה" צו ריידן, כלומרשט, קעגן PR‏ אייגענער
דינאַסטיע, קעגן PT‏ אייגן ,פלייש און בלוט".

קומענדיק קיין אַמעריקע האָט דוד ווערטהיים
PN Wea‏ ,צעירי ציון" PX‏ דערנאָך אין דער “AND‏
אייניקטער פּאַרטיי ,פּועלי-ציון" געשפילט אַ גלענצנ-
דיקע ראָל. ער האָט געדינט דער פּאַרטײ גאַנצע דרייצן
יאָר אין דער ראָל פון גענעראַליסעקרעטאַר און האָט
פאַרטראָטן די באוועגונג אויף פאַרשידענע וועלט-

קאָנגרעסן PIN‏ קאָנפערענצן, TIN‏ שטענדיק געטאָן זיינע
פליכטן מיט א ברען PR‏ האַרצן און מיט PR‏ אייגע-
נעם אמת, ON‏ ער האָט אים פאַרשטאנען. מ'האָט אַמאָל
געקענט נישט מסכים זיין מיט ווערטהיימען און אים
קריטיקירן, אָבער אַז ער האָט געדינט דעם אידעאַל
אונדזערן KM‏ ,נקי כפים ובר לבב", ווי אַ געטרייער,
אומדערמידלעכער, דינאַמישער מענטש, וי אַ מענטש
װאָס איז PD‏ צו ברענגען קרבנות -- ONT‏ האָט קיי-
נער נישט געקאַנט אַפלייקענען.

לעצטנס האָט חבר ווערטהיים געטראָגן אויף זיך
שווערע לאַסטן PR‏ דעם ,הסתדרות" ANP‏ סיי אין
די שטאַטן, סיי PR‏ דרום-אַמעריקע. אומעטום ONT‏ ער
אַריינגעקראַגן yor‏ צענדליקער טויזנטער פריינט און
פאַרערער IND‏ אונדזער אידעאַל DN‏ אזוי אויך SND‏
זיין צויבערנדיקער פערזענעלעכקייט.

זיין טראַגישער אומקום ביי דער אַרבעט, ממש,
און אין מיטן דער אַרבעט.

צווישן דערפילן por‏ פליכט PR‏ מיאַמי, פלאָרידאַ,
און אַ צווייטע פליכט PR‏ האַװאַנאַ, קובא, ממש נישט
אָפּכאַפּנדיק דעם אָטעם, לויפנדיק פון עראָפּלאַן צו אַ
טעקסי איז דוד ווערטהיים אַװעקגעפאַלן אונטערן יאָך
פון פליכטן, בעבודת הקודש, דינענדיק געטריי TR‏
ערלעך דעם הייליקן אידעאַל, וועלכן ער האָט PT‏
גאַנץ לעבן געווידמעט פון קינדווייז FR‏ ביזן “DAN‏
הויכן זיין לעצטן אָטעם,

חבל על דאבדין ולא משתכחין.

אברהם ווערטהיים ז"ל

pr‏ עלטער פון 66 יאָר איז נאָך N‏ לענגערער
קרענק געשטאָרבן דער טייערער חבר PR‏ פאָרזיצער
פון לאַנדס-ראַט, א. ווערטהיים ז"ל.

די אבידה איז א שווערע נישט נאָר פאַרן “SND‏
באַנד, נאָר IND PIN‏ פאַרשידענע אינסטיטוציעס PR‏
וועלכע דער WHI‏ איז געווען טעטיק.

א. ווערטהיים ז"ל איז געבוירן PR‏ בענדער, בע-
סאַראַביע, ביי X‏ באוווּסטער רבנישער משפחה, װאָס
האָט געצויגן איר יחוס ביז OW‏ בעש"ט און איז גע"
wn‏ טעטיק אויף פאַרשידענע קולטורעלע, סאָציאַלע
און געזעלשאַפטלעכע געביטן. PT AND‏ עולה PP PT‏
ארץ-ישראל, אין 1929 האָט א. ווערטהיים ז"ל געוווינט
pr‏ װאַרשע x‏ לענגערע צייט, MW‏ ער איז געווען פון
די טעטיקע ,דזשאִינט"-עסקנים. אין לאַנד איז ער
געווען טעטיק אין דער סוכנות און געשטאַנען בראש
פון דער אַרבעטס-אָפטיילונג, אַלס פּאַרמיטלער YOR PR‏
אַרבעטס-סיכסוכים.

-- 341 --

גאַכן אַנטשטײן פון דער מדינה, ONT‏ ער “IND‏
געזעצט PR‏ אַרבעט PNR‏ אַרבעטס-מיניסטעריום. טראָץ
זיין האַרץ-קראַנקײט האָט ער ממשיך געווען זיין “JA‏
זעלשאַפטלעכע אַרבעט מיט איבערגעגעבנקייט. צו.
אנד. איז ער געווען פאָרזיצער פונעם בעסאַראַבער
לאַנדס-ראַט PR‏ ישראל.

אין דער לוויה האָבן זיך באַטײליקט הויכע בא-
אַמטע OVID‏ אַרבעטס-מיניסטעריום, PD‏ נאַציאָנאַלע
אינסטיטוציעס און אַ סך פריינט.

ON ONT בעסאַראַבער לאַנדס-ראַט‎ TID TYAN] PR
נאָמען‎ PR מספיד געווען ל. קופערשטיין, הרב אפרתי‎

פון דער פאמיליע, חן לייב גלאַנץ ONT‏ געמאַכט
אַ ,מלא".

צו די שלושים פון א. ווערטהיים איז פאָרגעקומען
IN‏ איינדרוקספולע אזכרה ONT PR‏ פון קק"ל אין “Sn‏
אביב. עס האָבן מספיד געווען די ה"ה יצחק גרינבוים,
פּראָפּ. פישל שנייערסאן, חזן לייב גלאַנץ, י. קאָרן
און אין נאַמען TID‏ די בענדערער לאַנדסלייט ד. פיס-
טראוו. חזן ל. גלאַנץ INT ONT‏ געמאַכט אַ ;מלא".

חבל על דאבדין ולא משתכחין.

(,, בעסאַראַבער יידישע ידיעות",
מערץ 1958 -- אדר תשי"ח)

= 342 ==

פרויען-אַרגאַניזאַציעס איז בענדער

-

די ,,וויצ''א''י פון בענדער

נישט באַקאַנטע נעמען באצייכנט -- - --
פאַניע טשאַפּליק, שװאַרץ, בענדערסקי, -- -- ==, 7-77 - - ---, יתום.

f , ,

(די ערשטע אויבן : בעטיע סווערדליק
- -- -, פּאַגיס, בענדערסקי, -- -- --, בערמאן, ראָזאַ פיין, ווייצגענדלער,
פאַניע רעזניק, -- -- --, שפּרינצאַק, רחל קאָגאַן, קראַסנאָפּאָלסקי,
NPR‏ קישיניאָווסקי, סאָניע סלעפּאַי, ---- --, חנה אווערבוך.

אע יע

5,

א 0 שאט

: . : אי יי

ל יי יע 7 יע
x ee Ras‏

: יי = eae / a‏
ר אי aes‏ יי בי 0

See‏ א
oS‏

יי יע

ee

. SY
Se : יי‎
א‎ 0 = 0 eee SOG See

=

ES

0

שיא יי אי די
oo‏

a
a oe

SOs ne
oe

oo

ב
ae‏

יי יא ל :
א 2
eee‏ .

a Sa Seek ne : 2 Sees = a
- ee : 0 יי‎ : ‘ a oS 0 . ae oe
a ae = 0 אע א‎ SS CSE : SONS ae 5 5 2 . Se ae
יע יי‎ oe : Se ב‎
שא‎

א גרופע וויצ"אָ-מיטגלידערינס

--- 343 —

,דאַמען-פאַראיין" בענדער (טיגינא) — 1931

0
0

8 2 0 2 ו‎ = 2
יע יי‎ 2
BURL ase 5 Sal

אַנערקענונג PD‏ , דאַמען-פאַראײן"
דער פרוי מ. פיין
צו איר אָפּפאָרן קיין אַמעריקע.

— 344 —

אקופאציע JAN‏ שואה

הרב ישראל בראַנפמאַן (ירושלים)

בענדער נאַר דער שואֶה

PN‏ בעסאַראַביע, אויפן AVIA‏ דניעסטער, געפינט
זיך די שטאָט בענדער, אָדער ווי מ'האָט זי גערופן PN‏
רומעניע -- טיגינאַ. IND‏ דער צווייטער וועלט-מלחמה
האָבן דאָרט געלעבט, בערך, א HPS‏ טויזנט יידישע
משפחות. PNR‏ שטאָט איז געווען 18 שילן, אַ יידישער
שפּיטאָל, x‏ מושב-זקנים, אַ יידישע YIN‏ תלמוד-
תורות וכדומה.

ONT‏ לעבן פון די אָרטיקע יידן איז געווען פונקט
ווי דאָס יידישע לעבן PN‏ די שטעט PN‏ שטעטלעך
Po‏ צאַרישן רוסלאַנד. AW? PR‏ 1918 זענען די רומענער
געוואָרן די הערשער PD‏ בעסאַראַביע. די באַשעפטי-
קונגען PIP‏ די PT‏ זענען געווען אַלס סוחרים, מוכרים,
בעלי-מלאכות, פרייע פראַפעסיעס PX‏ אפילו עשרה-
בטלנים PN JANN‏ שטאָט PIN‏ נישט געפעלט. כסדר
פאַריאָגט און פאַרפאָלגט TID‏ דאגות-פרנסה ; TID‏ גלות-
חפזון ONT‏ האָט PIV?‏ איינציקן געמאַטערט: װוּ נעמט
מען אויף שבת? PR‏ ס'איז געווען שווער איבערצו-
טראָגן דעם שוידערלעכן דרוק PX‏ דעם שטענדיקן TNS‏
JING‏ צאַרישן ,פריסטעף" (פריסטאוו) PN‏ רומענישן
קאָמיסאַר, וועלכע האָבן כסדר געזוכט וי אַזױ אַרײנ-
צולייגן זייערע שמוציקע מערדערישע הענט אין די
יידישע קעשענעס.

געבוירן בין PR .1915 WW? PR PR‏ געדענק בכלל
נישט ווי אַזױ עס UNA‏ אויסגעזען ONT‏ לעבן PID‏ אחב"י
אין בעסאַראַביע בעת דעם צארישן רעזשים. כ'קען
PIN‏ נישט זאָגן, IN‏ ס'איז מיר גענוי באוווסט ONT‏
יידישע לעבן ביים רומענישן רעזשים. כ'בין WHY?‏
צוגעבונדן צום בית:המדרש-באַנק, כמעט, ביזן אַרײנ-
קום NH‏ די סאַוויעטן, אָבער פיל מאָל PR ANT‏ גע-
הערט pp‏ בעלי-בתישע מענטשן, אַז זיי האָבן געבעטן
VR‏ אויפן אַָריינקום PD‏ די YOM,‏ כלומר די "NO‏
וויעטן. ONT ON PN‏ זיי גאָט געהאָלפן און די סאָװויעטן
JANN‏ אָקופּירט בעסאַראַביע. פאַקטיש האָבן די יידישע
מאָסן N‏ ביסל אָפּגערוט און אָפּגעאָטעמט פונעם רוד
מענישן טעראָר, וועלכער איז געווען זייער שטאַרק די
לעצטע יאָרן פאַר זייער פאַרלאַזן בעסאַראַביע. צום
באַדױערן ONT WAN ONT‏ לאַנג נישט געדויערט, די
באַפעלקערונג בכלל און יידן בפרט האָבן אָנגעהויבן
פילן דעם שווערן דרוק פון דעם סטאַלין-שטיוול.

PR‏ אָנפאַנג מלחמה, AW’ PN‏ 1941 ווען יידישע

TON‏ זענען אַנטלאָפן TID‏ די נאַציס און עוואַקוירטי
זיך PNR‏ טיף רוסלאַנד, האָט די סאַוויעטן-מאַכט “YX‏
געבן מעגלעכקייטן, יעדן TWN‏ עס ONT‏ נאָר געװאָלט
זיך עוואַקויָרן, יידן PX‏ נישט-יידן. אַ PINT‏ דעם זענען
געראַטעוועט געװאָרן פיל יידן. די בענדערער יידן
האָבן געהאַט בעסערע מעגלעכקייטן זיך IS‏ עװאַקויָרן,
ווייל זיי האָבן זיך געפונען אויפן ברעג פון דניעסטער.
כ'האָב געהערט פון זיכערע מקורות, אַז די בענדערער
יידן זענען ווייניקער געטראָפן געװאָרן TD‏ דייטש.

די מלחמה האָט זיך געענדיקט. די אַלע פון די
יידישע משפחות, וועלכע זענען געבליבן לעבן האָבן
זיך אומגעקערט PNR‏ זייערע ערטער אַממערסטן דאָרט,
װוּ זיי האָבן געוווינט YD‏ איך ANT‏ בענדער נישט
געקענט AND‏ דער מלחמה, כ'בין דאָרט OND PP‏ נישט
געווען. PR ,1945 A? PN‏ חודש נאָוועמבער, INT‏ איך
זיך באַפרייט פון דער אַרבעטס-אַרמײ (עטרוד-אַרמיא")
און PT ANA‏ צוריקגעקערט PR‏ מיין שטעטל, וווּ איך
ANA‏ געוווינט OND‏ דער מלחמה, PN‏ קאַלאַראַש. ONT‏
שטעטל איז געווען חרוב כמעט 95 פראַצענט, און האָט
מיר נישט געגעבן קיין מעגלעכקייטן צו באַזעצן זיך
דאָרט. דעמאָלט האָט מיר הרב יוסף אַפלבוים, דער
דעמאָלטיקער רב PR‏ קישעניעוו, פאָרגעלייגט SND‏
PP TINS‏ בענדער, ווייל זיי זוכן אַ מנהיג-דתי.

װאָס ANT‏ איך דעמאָלט געטראָפן PNR‏ בענדער ?

JONI‏ סוף פון דער מלחמה, PN‏ מאִי 1945, האָבן
זיך יידן, ביסלעכווייז, אָנגעהויבן צוריקקערן PR‏ זייערע
אַלטע היימען. זיי האָבן pw‏ נישט געגלויבט PR‏
,רויטן משיח" ווי פריער. זיי זענען שוין געוווינט
געװאָרן מיטן שקר און טעראָר, מיט ליידן און יסורים.
זיי האָבן זיך אַ ביסל אָנגעהויבן אומצוקערן צום JOON‏
רבונו-של-עולם, מ'האָט אָנגעהויבן לויפן אויפן בה"ק
באַזוכן די מתים PN‏ דאָרט אויסגעגאָסן NX‏ ים טרערן.
נאָך דעם האָבן זיי אָרגאַניזירט א מנין שבת PIN PR‏
PR‏ מיטן װאָך, אויך N‏ חברה-קדישא. די סאַדיגורער
קלויז, וועלכע איז געבליבן גאַנץ, ווייל ‏ די דייטשן
האָבן דאָרט געמאַכט א שטאַל AND‏ פערד, איז תיכף
פאַרנומען געוואָרן פון די יידן מיט מוט און העלדיש-
קייט, און זיי האָבן טאַקע ראש-השנה PR‏ איר מתפלל
געווען. ביים אָרגאַניזירן די יידישע הנהגה האָבן "IN‏
טייל גענומען apy?‏ קוצוק, חיים-משה פישאָוו, יוסף-

= BAF =

משה גאָלדמאַכט, מאיר האָכמאַן, לייב אַלטער, אַלטער
איצקאָוויטש, אפרים סודיט, אברהם פינקלשטיין צי-
ראָליס, אויך פיל אַנדערע יונגעלייט װאָס האָבן זיך
דעמאָלט אומגעקערט אַלס מלחמה-אינוואָלידן. מ'האָט
אויפגעראַמט די שיל, איבערגעצאַמט מיט א פאָרהאַנג
IN‏ ווייבער, געדונגען אַ חזן א מלחמה-אינװאַליד --
מר שוסטער -- PR‏ אַװי ONT‏ מען געדאַװנט דעם
ערשטן ימי-נוראים נאָך דער מלחמה, ד. ה. אין יאָר
5. אין דער צייט איז PIN‏ אויסגעוויילט געװאָרן
אַ מנהיג איבער אַלע ענינים װאָס געהערט צו יידיש-
קייט. דער מנהיג איז געווען יעקב קוצוק ז"ל.

הרב ישראל בראָנפמאַן מיטן חזן קופערמאן
אין דער סאַדיגורער שיל אין 1954/55

apy?‏ קוצוק PN‏ אַלע זיינע PW?‏ געווען א בוכ-
האַלטער ביי זיידל קאַצאַפּ, ער איז PNP‏ זייער א
פיינער און נאָבעלער מענטש און אַ יידישער נאַציאָ-
נאַליסט. און טאַקע אַ דאַנק דער איבערגעגעבנקייט פון
apy‏ קוצוק PN‏ דער טרישאַפט PD‏ פיל ב"ב PR‏
שטאָט איז געגרינדעט געװאָרן אַ פעסטע יידישע קהי-
לה. נאָך סוכות איז יעקב קוצוק גערופן געװאָרן אין
“OP NNO,‏ ומועצה) װוּ מ'האָט ON‏ געזאָגט, אַז ער
מוז פאַררעגיסטרירן די קהילה PNR‏ סאַוויעטישן מי-
ניסטעריום PR‏ קישעניעוו, דער מורשה לדת (;או-
פּאָלנאָמאַָטשעני") OND‏ רעליגיע-ענינים ONT‏ געדאַרפט
אַ מנהיג-דתי, לויט ווי דער געזעץ ONT‏ דעמאָלט גע-
פאָדערט. און טאַקע דעמאָלט, דעם 15 גאַוועמבער

5, דאָט מען מיר אויפגענומען פאַרן מנהיג-דתי
פון דער בענדערער קהילה.

די אָנפירערשאַפט TID‏ דער דעמאָלטיקער קהילה
איז באַשטאַנען פון יעקב קוצוק יו"ר הקהילה, וועל-
כער איז געשטאָרבן PR‏ יאָר 1949 ; יוסף-משה גאָלד-
מאַכער, גבאי ראשון, עולה געווען קיין ישראל PR‏
יאָר 1956 PX‏ איז נפטר געװאָרן PR‏ יאָר 1967, PN‏
ישראל; שלמה בורשטיין נ"י און יהודה-לייב אַלטער,
וועלכער איז PR‏ יאָר 1958 אַריבערגעפאָרן קיין ריגע
און איז דאָרט נפטר געוואָרן; PNR‏ דער רעווידיר-
קאָמיסיע איז געווען אַלטער איצקאָוויטש, וועלכער
איז שפעטער אַרױסגעפאָרן פון בענדער; אברהם-דוד
גיטערמאַן (איש-טוב), וועלכער לעבט ב"ה pa‏ הינ-
טיקן טאָג PX‏ בענדער TX‏ נויכאֶוויטש.

“IN PR דעם ווי מ'האָט א ביסל געבראַכט‎ INI
מיר אָנגעהויבן אָרגאַניזירן און‎ TANT דענונג די שיל,‎
מאַכן אָרדענונג אויף די צויי בתי-קברות, וועלכע‎
זענען געווען אין שטאָט -- דאָס אַלטע בה"ק, וועל-‎
כעס האָט זיך געפונען אין אונטערשטן טייל פון שטאָט,‎
נישט ווייט פון דניעסטער, און דאָס נייע בה"ק, וועל-‎
שטאָט.‎ TID אויבערשטן טייל‎ PR געפונען‎ PT ONT כעס‎
דאָס אַלטע בה"ק האָבן די דייטשן מיט די רומענער‎
פאר-‎ ONT אָנגעהויבן צו רויַנירן און די רוסן האָבן‎
1957 ענדיקט. זייענדיק יו"ר הקהילה פון 1947 ביז‎
דער סאַוויעטן-‎ PD מיר‎ IS איז מען פיל מאָל געקומען‎
ONT DR מיר גיבן‎ IN כ'זאָל אונטערשרייבן,‎ TN מאַכט,‎
ליקווידירן.‎ I ONT אַלטע בה"ק דער מלוכה, כדי‎
זיי פיל‎ TIN זיי אַנטזאַגט‎ OND YON INT PN אָבער‎
מאָל געשיקט נעמען א דערלויבעניש ביי די װאָס ליגן‎
צו"‎ ONT מ'האָט, מן-הסתם,‎ IX דאָרט... פארשטייט זיך,‎
מ'האָט דאָרט געמאַכט‎ TIN אונדזער וויסן‎ IN גענומען‎
אַ שיינעם טאָג,‎ PR אַ פּלאַץ אויף צו האַלטן חזירים.‎
מען‎ UNA נאָכן פּגרן פון עטלעכע הונדערט חזירים‎
פּלאַץ, אָבער מיר האָבן‎ IP INT PD געמוזט רעזיגנירן‎
“PR כמעט,‎ JAW בית-הקברות איז‎ ONT געזען, אַז‎
TR שיל,‎ PN גאַנצן רוינירט. האָבן מיר אויסגערופן‎
ווער עס וויל און האָט קרובים קען ער זיי איבערפירן‎
יענער צייט האָבן‎ PNR אַלטן בה"ק אויפן נייעם.‎ po
מיר איבערגעפירט די פיר קברי-הצדיקים למשפחת‎
אויפגעבויט אַ ניי‎ PX ווערטהיים אויפן נייעם בה"ק‎
די שטיינער‎ PID ANY שטיבל וואָס שטייט ביז היינטיקן‎
מצבות פון אַלטן בה"ק האָבן די קריסטן, פון די‎ TR
געבויט אָדער פאַרריכט זייערע הייזער‎ JONI שכנותדיקע‎
און די מלוכה האָט אויפגעבויט אַ שטיינערנעם פלויט‎
TR פאַרענטפערן,‎ “PT ארום דעם סטאַדיאָן. זיי פלעגן‎
.1943 יאָר‎ PN די רומענער געמאַכט‎ NI האָבן‎ ONT

אין דער צייט PH‏ סטאַלינס שווערער תקופה איז

-- 348 --

די באַציונג צו מנהיגי הקהילה געווען זייער א
שטרענגע PR‏ מיט א סך איבערלעבענישן. למשל,
מ'האָט VOX‏ מאָל גערופן PR‏ ,גאָראיספּאָלקאָם? און
אַלע מאָל געגעבן נייע פאַראָרדענונגען בנוגע דער שיל,
בתי-הקברות, מצות-באקן, YOK‏ וועגן אָננעמען חזנים.
PR‏ 1948, נאָכן אַנטשטײן פון מדינת-ישראל, איז PR‏
שיל פאַרגעקומען א ,באַזוך". מ'האָט Pr‏ פיל גע-
גריבלט און געזוכט PR‏ איך אַלס יו"ר הקהילה האָב
נישט געװוּסט װאָס דא איז געשען. פאַרשטענדלעך,
אַז זיי האָבן ביי מיר געפונען PON‏ בסדר ; PNR‏ אַ צייט
ארום ANT‏ איך PT‏ דערוווּסט, PN IX‏ דעם זעלבן טאָג,
און אַפילו אין די זעלבע שעהען איז פאָרגעקומען א
באַזוך,. כמעט, PR‏ אַלע יידישע קהילות װאָס האָבן
געהאַט א קאַנצעלאַריע. ONT‏ איז געווען פאַרבונדן
מיטן אָנקומען פון פרוי גאָלדע מאיר, אַלס אַמבאַסאַ-
דאר קיין ראָטן-פאַרבאַנד. INT‏ האָבן פיל יידן אָנגע-
געבן ביטעס עולה צו PP PT‏ ישראל ; און די נ.ק.וו.ד.
האָט געמיינט, אַז די יידישע קהילות זענען פאַרבונדן
מיטן TP NT‏ ענין. נאָך דעם איז פאַרגעקומען דער
דאַקטוירים"פראַצעס וואָס איז יעדן ייד באַקאַנט, און
PR‏ יענער צייט ONT‏ מען PNR‏ יידישע קרייזן מורא
געהאַט, אַז מ'זאָל נישט אַרויסשיקן אַלע יידן קיין
סיביר. PR‏ סטאַלינס צייטן ONT‏ זיך די נ.ק.וו.ד. נישט
אַריינגעמישט PR‏ דער אָנפירערשאַפט PD‏ דער קהילה.
ד. ה. מ'האָט געמעגט PR‏ שיל אויסוויילן וועמען מ'וויל,
דערפאַר זענען אָבער געווען פיל געהיים:אַגענטן PN‏

שיל. זיי האָבן צוגעטראָגן דער מאַכט VOOR‏ ,וויפל מאָל
ס'האָט גענאָסן" דער רב ביים דאווענען. PN‏ די טעג
פון ימים-נוראים האָט מען געקענט באַמערקן צווישן
די מתפללים אַפילו קריסטן, כ'מיין צו זאָגן איבער-
געטוענע נ.ק.וו.ד.-מיטאַרבעטער. PN‏ דעם פּעריאָד האָט
מען Pp‏ באַזונדערן דרוק אויף די יידן נישט געמאַכט
בנוגע מילה, חופה, שחיטה, אַ PIN‏ דעם PNR ONT‏ אַלס
רב, שוחט ומוהל האָב געצאָלט גרויסע שטייערן, אָבער
די יידן זענען מיר תמיד געקומען צו הילף. די בעלי-
בתים TANT‏ מיך זייער געהיט. PT ANA PON PR‏ אויך
זייער געהיט, און על כולם האָט מיך דער בורא עולם
געהיט.

אַנדערש איז געװאָרן נאָך סטאַלינס PR WW‏ דער
תקופה פון כרושטשאוו. די נ.ק.וו.ד. ONT‏ שוין דעמאָלט
געהייסן ק. ג. ב. מ'האָט PW‏ נישט באַמערקט PP‏
אַגענטן אין שיל, אָבער די וועלכע מ'האָט געדאַרפט
אויסוויילן PX‏ דער אָנפירערשאַפט TD‏ דער קהילה,
האָבן געדאַרפט PT‏ באַשטעטיקט PD‏ דעם ;אפפּאָלנאָ-
מאָטשענעם" מורשה-לדת PR‏ ס'האָט זיך באַקומען, IN‏
yor‏ כמעט אויסגעוויילטע זענען געווען אַזעלכע, ONT‏
JANA‏ געטאַנצט מה-יפית דער ק. ג. ב.

אין יאָר 1957 האָט מיר דער מורשה-לדת גע-
הייסן Pr‏ אַנטזאַגן צו זיין יו"ר הקהילה, PR PR‏ יאָר
0 האָט מען מיר פאַרבאָטן צו דינען PN‏ דער
קהילה אַלס רב. כ'האָב דעמאָלט פאַרלאָזט בענדער
און בין איבערגעפאָרן LOVIN TP‏

-- 349 --

3 לוי

PR‏ יענע פינצטערע טעג...

געוויינלעך, אַז מ'רעדט וועגן חורבן פון אייראָ"
פעישן יידנטום, מיינט מען די מלחמה-קרבנות. PR‏
באצוג WAN‏ צו בעסאַראַבער JT‏ איז DW] ONT‏
אינגאַנצן ריכטיק. דער חורבן פון דער יידישער בע"
סאַראַביע PT ONT‏ אָנגעהויבן נאָך PR‏ יאָר 1940, ווען
סטאַלין הרשע האָט געבראָכן YPN YOR‏ אינסטיטו-
ציעס, אויפגעלעזט די אָרגאַניזאַציעס, , אויפגעהויבן"
און פאַרטריבן קיין סיביר, אַלס ,ספעצפערעסעלענצעס"
(איבערגעוואַנדערטע), פיל טויזנטער יידן און אַרײן-
געװאָרפן PNR‏ די טורמעס PR‏ לאַגערן IND‏ צװאַנגס-
אַרבעט די אָנפירנדיקע יידישע פערזענלעכקייטן,
עסקנים און אינטעליגענץ.

זייער פיינלעך איז געווען INP‏ בעסאַראַביע ONT‏
יאָר 1940--1941, װאָס ONT‏ אָנגעוואַרפן PIN‏ יעדן
אומרו און פחד. פיל יידן, אַלס אַ שטאָטישער עלע-
מענט, הויפטזעכלעך, זענען געלאָפן פון שטאָט צו
שטאָט PR‏ געזוכט I‏ פאַרשווינדן OVID‏ האָריזאָנט,
בכדי אויסצומיידן ONT‏ אַריינשרייבן דעם באַרימטן
פּאַראַגראַף 39 PN‏ די פאַספאָרטן. מיט דעם דאָזיקן
פּאַראַגראַף האָט מען מזכה געווען ,נישט-פראָדוקטיווע"
אָדער ,סאָציאַל-געפערלעכע" עלעמענטן. וועלכע זענען
געװאָרן פּאָטענציעלע קאַנדידאַטן אויף פאַרטריבן צו
ווערן, פון זייערע YOON‏ וווינערטער, PP‏ סיביר. ONT‏
זיך אָנגעהויבן צווישן יידן אַ געלויף. מ'איז געלאָפן
Ps‏ קישעניעוו, בענדער, טאָראָקע, בעלץ, WR POND‏
קיין טשערנאָוויץ, לוואָוו (לעמבערג), טאַרנאָפּאָל, סטאַ-
ניסלאוו. פון די שטעטלעך -- אין די שטעט, פון די
שטעט -- אין די שטעטלעך. אָבער אומזיסט. ONT‏
אומפאַרמיידלעכע איז געקומען. און די שוידערלעכע
טעג פון 13 PR‏ 14 יוני 1941 וועלן קיינמאֶל נישט
פאַרגעסן ווערן. PR‏ די דאָזיקע טעג ONT‏ דער ,חבר"
סטאַלין דורכגעפירט PNR‏ בעסאַראַביע די ,אויסרייני-
קונג" (,טשיסטקע") פון סאֶציאַל-געפערלעכע PIR‏ אומ-
פאַרטרוילעכע עלעמענטן, וועלכע האָבן באַדראָט די
אינטערעסן PP‏ דער רעװאָלוציע..

ענדליקער טויזנטער בעסאַראַבער בירגער זענען

,אויפגעהויבן" PX‏ פאַרטריבן געװאָרן, צווישן זיי --
צוליב זייער סאֶציאַלן PIN‏ געזעלשאַפטלעכן צושטאנד --
ס'רוב יידן. די יידישע בעסאַראַביע איז פאַרגאָסן גע-
װאָרן מיט אַ ים PP‏ טרערן. ,תשעה-באָב"-צושטאַנד
האָט געהערשט אין אַלע הייזער, כמעט. מ'איז געזעסן
אויף די פעקלעך און אומגעדולדיק און מיט פחד גע-
וואַרט, Pr‏ צוגעהערט צו PIV?‏ שאָרך: אָט גייט מען
אָט קומט מען דיך נעמען אָט קלאַפּט מען אין דער
טיר... דער ,פאָטער PR‏ פירער PD‏ אַלע פעלקער".
טשינגיס-כאַן דער 2-טער, ONT‏ געבושעוועט, וי א
מטורף. ,מאַָסקווע גלויבט נישט PP‏ טרערן". ס'האָט
קיינעם גאָרנישט געהאָלפן, Pp‏ געבעט, TP‏ טרערן,
קיין פראַגעס ,פאַרװאָס, פאַרווען". ער, יאָסיף ,דער
שרעקלעכער", ONT‏ פאַראָרדנט ,אויסרייניקן" די געגנט,
TN‏ זיין באַפעל TW ONT‏ אויסגעפירט הייליק, בלינ-
דערהייט, רויִק, IWAN‏ מיט האַרצרייסנדער אומברחמ-
נותדיקייט, מיט עקשנות PO‏ שטאָל TR JOR TR‏ לויט
פאָרויס:באַשטימטע צעטלען.

טויזנטער בעסאַראַבער יידן, גאַנצע משפחות, זע-
נען אין יענע טרויעריקע טעג פאַרשיקט געװאָרן.
וויפל -- ווייסט קיינער נישט. דאָס ווערט געהאַלטן
שטרענג-געהיים, אַלס מלוכה-סוד. דער “INDI,‏ (,גאָ-
סודאַרסטווענויע אופראַוולעניע לאַגערעי') וועט ONT‏
קיינמאָל נישט פאַרעפנטלעכן.

אַ טייל פון די פאַרשיקטע ONT‏ די סאַוויעטישע
רעגירונג, נאָך סטאַלינס טויט, דערלויבט Pr‏ צוריק-
קערן צו זייערע היימען און זיי זענען צוריקגעשטעלט
געװאָרן PN‏ זייערע רעכט. אייניקע האָבן אַפילו זייער
פּאַרמעגן צוריק באַקומען לויט דער פאַראָרדענונג TID‏
כרושטשאָוון.

די מערהייט אָבער, 80 פּראָצענט PP‏ די אַרויס-
געשיקטע, האָט זיך נישט אומגעקערט. זיי זענען גע-
פאַלן א קרבן PP‏ דעם ברוטאַלן סטאַלין-רעזשים און
אומגעקומען. זייער געביין האָט געפונען די אייביקע
רו, העט-ווייט PP‏ זייערע קרובים PR‏ וווינערטער, אין
די קאַלטע געגנטן, װוּ ס'וואָיען ווייסע בערן..

— 350 —

מיללער דוד (טירת הכרמל, עמידר 88)
חיפה, 4, מ8821517

עדותידערקלערונג

(אַרכיוו ,יד ושם", ירושלים)

איך בין געבוירן PR ,1913 WW PR‏ שטאָט בענ-
דער, בעסאַראַביע. אונדזער שטאָט איז אויפן רעכטן
ברעג פון דניעסטער. במשך פון 20 יאָר רומענישער
אַקופּאַציע, איז בענדער געווען א גרענעץ-שטאָט TIN‏
דער דניעסטער איז געווען די נאַטירלעכע גרענעץ
צווישן רוסלאַנד און רומעניע. PN‏ בעסאַראַביע זענען
געווען פיל יידישע שטעט PR‏ שטעטלעך, אין וועלכע
עס האָט געהערשט די מאָלדאַװאַנישע שפּראַך, אָבער
בענדער איז פון JR PON‏ געווען א רוסישע שטאָט
מיט א פיינעם אינטעליגענטן קרייז פון יידישער יוגנט.

די שטאָט איז נאָך באַװוּסט TD‏ דער אַלטער טער-
קישער פעסטונג, וועלכע איז גרויס ווי אַ האַלבע שטאָט.

מיין פאָטער איז געווען א בלעכער PR‏ ווייל PR‏
בענדער איז געווען N‏ גרויסע אייזנבאַן-סטאַנציע מיט
א גרויסן דעפּאָ (אייזנבאַן-וואַרשטאַטן), ONT‏ מיין פאָ-
טער, נאך פאַר דער רעװאָלוציע דאָרט געאַרבעט,
כאָטש מען האָט נישט גערן צוגענומען יידן צו דער
אַרבעט.

ביי אונדז אין שטאָט איז געווען אַ גרויסע ציוניס-
טישע באוועגונג. די בערך 20-טויזנטיקע יידישע באד
פעלקערונג האָט אויסגעהאַלטן א העברעישע גימנאַזיע,
געגרינדעט PR‏ אָנגעפירט פון צבי שװאַרצמאַן, וועל-
כער איז PR WI‏ יאָר 1934 געפאָרן PP‏ ארץיישראל.

מיין פאַטער האָט מיר געגעבן א רעליגיעזע דער-
ציונג. ביז 13 יאָר PN ANA‏ געלערנט PR‏ תלמוד-תורה
TIN‏ זי OP TIVIND‏

מיט דער צייט האָט PT‏ אונדזער געגנט אַ JO‏
געענדערט. בעסאַראַביע איז PR‏ יאָר 1918, אַקופירט
געװאָרן דורך די רומענער און בענדער איז פּאַררעכנט
געוואָרן ווי אַ ,טריפה-שטאָט" מיט רוסישע נטיות און
דעריבער האָבן די רומענער געשטערט די אַנטװיקלונג
np‏ דער שטאָט און מחמת דער גאַנצער מסחר איז
געלעגן אין יידישע הענט, האָט קודם כל געליטן פונעם
רעזשים די יידישע באַפעלקערונג.

ס'דאַרף געזאָגט ווערן, אַז אין פאַרגלייך מיט דער
לאַגע פון די יידן פון יענער זייט דניעסטער, איז בעד

סאַראַביע געווען ווי אַ ,גן-עדן", WAN‏ מאַטעריעל
איז אונדזער שטאָט געווען זייער אָפּגעשטאַנען.

מיין VAT ION‏ מיך געלאָזט לערנען שווייסעריי.
איך ANT‏ געזען, PR IN‏ בענדער איז PP‏ צוקונפט
IND‏ אַ יונגן מאַן נישטאָ, בין איך WW? PNR‏ 1933 אַרויס-
געפאָרן PRON PP‏ (רומעניע) PR‏ זיך איינגעאַרדנט
אין דער גרויסער גוס-פאַבריק ,פערניק".

PX‏ גאַלאַץ האָב Px‏ געלעבט א IND‏ יאָר, דערנאָך
איבערגעפאָרן קיין בוקאַרעשט, INF 1938 AN? PR PR‏
PR‏ חתונה געהאַט מיט א בוקאַרעשטער מידל --
הינדע בת שמעון סעגאַל.

איך INI ANT‏ נישט באוויזן איינצואַרדענען מיין
משפחה-לעבן און ס'איז אויסגעבראַָכן דער צווייטער
וועלט-קריג. |

מיר האָבן גלייך פאַרשטאַנען, IN‏ די רוסן וועלן
צוריק אָפּנעמען בעסאַראַביע TD‏ די רומענישע הענט,
ווייל זיי האָבן די גאַנצע צייט נאָר געװאַרט אויף NIN‏
געלעגנהייט.

און, אין יאָר 1940, האָבן טאַקע די רוסן ;אֶן אַ
טראָפּן בלוט" צוריקגענומען בעסאַראַביע און מיר VON‏
געבוירענע אין בעסאַראַביע, האָבן באַקומען רעכט
צוריקצוקומען YAN‏

כאָטש איך בין אַלט געווען, בערך 8 יאָר, ווען די
רומענער האָבן פאַרכאַפּט בעסאַראַביע, דאָך האָב איך
גוט גערעדט רוסיש און אויך געקענט לייענען און
שרייבן. אַלע בענדערער יונגעלייט זענען געווען “YA‏
בונדן מיט דער רוסישער קולטור, ליטעראטור, מוזיק,
אַזױ אַפילו די יוגנט, וועלכע איז געווען ציוניסטיש
געשטימט און ווייט פון קאָמוניזם.

PR‏ יאָר 1940 בין PR‏ מיט מיין פרוי צוריק
געקומען PP‏ בענדער. באַזעצט PN PT‏ מיין שטוב
און באַקומען אַ פּאָסטן PIN‏ דער אייזנבאן-דעפּאָ.
מחמת מיין פאַטער האָט PINT‏ פריער געאַרבעט
לאַנגע יאָרן.

איך בין געווען צופרידן. מיר האָבן געטראַכט, TR‏
דער מאַלאָטאָװיריבענטראָפּ-אָפּמאַך וועט זיין ;פעסט"

— 351 —

TN‏ דויערהאַפטיק. ONT IAN‏ איז געווען אונדזער
גרויסער טעות.
עס איז געקומען דער 21-טער יוני 1941. די
דייטש9 האָרדעס זענען באַפאַלן רוסלאַנד, PN‏ מיט זיי
צוזאַמען זענען אָנגעפאַלן אויפן רוסישן בער PIN‏ די
קליינע מייז -- אונגאַרן PR‏ רומעניע.
ספעציעל איז בעסאַראַביע געווען אויסגעשטעלט
צו ליידן פון די רומענער, וועלכע האָבן ווידער “IN‏
געהויבן שאַרפן די ציין צו ווערן די בעל-הבתים PR‏
בעסאַראַביע.
כמאַרעס פון דייטשישע עראָפּלאַנען האָבן באַדעקט
דעם הימל פון די רוסישע גרענעץ-פּראָװוינצן JOON PP‏
ביזן שוואַרצן ים.
מיליאָנען פון דער ציווילער באפעלקערונג --
פרויען, קינדער און אַלטע לייט, האָבן פאַרפלייצט די
וועגן און זענען געלאָפן פון דער גרענעץ PP PO‏
רוסלאַנד,
מיין געבוירן-שטאָט בענדער ONT‏ געשפילט א גרויסע
ראָל PR‏ ראַטעווען PR‏ העלפן צענדליקער טויזנטער
פליטים PNR‏ די יאָרן פון דעם ערשטן וועלט-קריג און
די יאָרן פון דער רוסישער רעװאָלוציע, PR‏ טויזנטער
יידישע משפחות אין ארץ-ישראל, אַמעריקע “IN TR‏
דערע לענדער געדענקען מיט דאַנקבאַרקײט דעם
הכנסות-אורחים, װאָס YT‏ האָבן געפונען PR‏ בעסא-
ראַביע. די שטעט: קישעניעוו, בענדער, בעלץ, סאַ-
ראָקע, אַקערמאַן און אַנדערע האָבן PT‏ געטיילט מיטן
לעצטן העמד און ביסן ברויט מיט די פליטים, וועלכע
זענען געקומען און ספעציעל מיט די פליטים פון דער
רוסישער רעװאָלוציע.
איצט, N‏ האַלבן Yay‏ יאָרן שפעטער. זענען די
דערמאַנטע שטעט PON‏ אַריינגעפאַלן PNR‏ אַ בלוטיקער
מלחמה, און צענדליקער טויזנטער פליטים האָבן “SND‏
לאָזן זייערע היימען און זענען אוועק אויף VOW‏ וועגן
צו ראַטעװען ONT‏ לעבן. איבערגעלאָזט פארמעגנס,
אָפּגעשפּאַרטע במשך פון צענדליקער TR?‏ שווערער
אַרבעט. דעם אמת געזאָגט ONT‏ רוסלאַנד געטאָן PORN‏
כדי צו אָרגאַניזירן אַ נאָרמאַלע עוואַקוּאֶציע.
היות ווי PR‏ בין געווען PR‏ מלוכה-דינסט וגע-
אַרבעט PIX‏ דער אייזנבאן), ONT‏ מען מיך עוואַקוירט
צוזאַמען מיטן פּערסאָנאַל TIN‏ מיטן אינװענטאַר. מיט
מיר צוזאַמען איז מיטגעפאָרן מיין פרוי PX‏ מיין מוטער.
דער פאָטער ONT‏ שוין נישט געלעבט PR‏ די 38“
דערע בני-משפחה זענען PT‏ צעלאָפן, IN‏ ווער עס האָט
געקענט.
נאָך אַ לאַנגער רייזע זענען מיר אָנגעקומען אין
דער שטאָט ראָסטאָוו TPO THIN‏ דאָן. ONT‏ איז געווען
אין די ערשטע חדשים פון קריג. איבער גאַנץ דרום-

רוסלאַנד איז נישט געווען VIN PP‏ וואָס ONT‏ געקענט
דינען NM‏ מקום-מנוחה.

ראַסטאָוו אַליין, פול מיט פליטים, האָט עוואַקוירט
קינדער, פרויען און רעגירונגס-אינסטיטוציעס, אזוי TH‏
זי איז נישט געווען די לעצטע סטאנציע צו לויפן.

PR‏ מיט מיינע חברים זענען מאָביליזירט געװאָרן
צו דער אַרבעט. מיין מוטער מיט מיין פרוי זענען
רעגיסטרירט געװאָרן CN‏ ,בעזשענצעס". מען האָט
צייטווייליק געפונען IND‏ זיי װוּ צו שלאָפן PR‏ געלעבט
האָבן זיי אויף א ,בעזשענסקי" PANS‏ -- ראַציע IND‏
פליטים. ONT ONT‏ אָבער געדויערט א קורצע צייט.

דער פראָנט איז , געלאָפן" נאָך אונדז. די גאַנצע
אכזריות TD‏ די ערשטע חדשים PD‏ ,בליץ-קריג" איז
געפאַלן אויף דער ציווילער באַפעלקערונג מער וי
אויפן מיליטער.

PR‏ איינעם NR‏ טאָג PR PA‏ אויף א IND‏ שעה
אַהיים געקומען זיך צו זען מיט מיינע טייערע TN‏
Pw‏ מער זיי נישט געטראָפן. מענטשן TINT‏ מיר דער-
ציילט, אַז מען OT ONT‏ עוואַקויָרט ווייטער. וווהין ?
PN INT ONT‏ נישט געװוּסט און קיינער האָט מיר
נישט געקענט זאָגן, ווייל די כוואַליעס פון דער עווא-
קואַציע זענען געווען אַזױ גרויס, אַז מען האָט נישט
געקענט פירן קיין שום ליסטעס PE‏ די עװאַקויַרטע.

מיין פרוי האָב איך ווידער געפונען, נאָך אַ האַלב
יאָר TN,‏ מיין מוטער ערשט מיט 4 יאר שפעטער.
זי איז אַװעקגעשיקט געװאָרן קיין טורקעסטאן. PR‏
דער צייט PT ONT‏ דערנענטערט דער פראַנט ביז
ראָסטאָוו און ווען די ערשטע סנאַריאַדן האָבן זיך “IN‏
געהויבן דערלאַנגען אין דער געגנט פון שטאָט, האָט
מען אונדז אַרויסגענומען PD‏ די װאַרשטאַטן, געגעבן
געווער און געשיקט אויף דער ערשטער פראָנט-ליניע.

מיך ONT‏ מען געשיקט אויף דער ליניע באַטייסק--
אַקסאָו. עס איז שוין געווען נאָוװועמבער 1941. קאַלטע
רעגנס און ווינטן פון שוואַרצן ים און פון צפון האָבן
זייער באשווערט PU ONT‏ אויפן פראָנט, ווייל מיר
זענען נישט געווען אָנגעטאָן גענוג וואַרעם.

NIN PN‏ קאַלטן, JONI‏ האַרבסט-טאָג זענען די
דייטשן איבערגעגאַנגען דעם טייך דאן און ,פונקט
אויף מיין ליניע" צווישן באַטייסק-אַקסאֶו.

פאַרן איבערגיין דעם טייך האָבן די דייטשן דורכ-
געפירט X‏ שווערן לופט- PNR‏ אַרטילעריע-אַטאַק.

איך בין געלעגן PR‏ שוצגרוב PR‏ לעבן מיר UNA‏
עקספּלאָדירט א סנאַריאַד. עס ONT‏ מיך א שליידער
געטאָן און PN‏ האָב פאַרלוירן ONT‏ באוווסטזיין.

ווי לאַנג PIA PN‏ אַזױ געלעגן ווייס PR‏ עד היום
נישט. מען ONT‏ מיך דערמינטערט PR‏ שפּיטאָל, אין
קראַסנאָדאַר.. סיי חברים PN‏ סיי די קראַנקןדשוועס-

-- 352 -

טערס האָבן מיר געזאָגט, IN‏ איך בין געווען אָן "NO‏
וווסטזיין 2--3 ONT‏ אָבער לאַנגע חדשים INI‏ דעם
האָב PN‏ נישט געקענט PT‏ גאַרנישט דערמאָנען. איך
האָב פאַרלוירן דעם זכרון אויף IX‏ ערך 6 מאָנאַטן
PR‏ האָב צוביסלעך אָנגעהויבן צו JIT‏ אָבער די
שמיעה איז מיר געבליבן אַ ביסל באַשעדיקט, ביזן
היינטיקן טאָג.

א שראַפּנעל האָט מיר צעשפליטערט דעם קאָפּ,
אָפּגעריסן אַ שטיק אויער און גורם געווען אַן אַלגע-
מיינע קאָנטוזיע מיט נערוון-אָנפאַלן.

INT PY‏ ,שפּאַצירט? PD‏ שפּיטאָל IS‏ שפּיטאָל:
קראַסנאָדאַר, מינװאַדאָ PX‏ אַנדערע. דער לעצטער
שפּיטאָל מיינער איז געווען דער ,מיליטערישער שפי-
טאָל נומער 5" PR‏ דער שטאָט קאַגאַן PN‏ אוזבע-
קיסטאַן.

אין די זומער-חדשים פון 1942 האָט מען מיך
געשטעלט פאַר אַ מעדיצינישער קאָמיסיע, וועלכע האָט
py‏ אָנערקענט וי אַ ,קריגס-אינוואַליד" TD‏ דער
צווייטער גרופע PR‏ באַפרײט PD‏ מיליטער.

מיין פרוי איז געווען עוואַקוירט PD‏ ראָסטאָו.
איך Pr ANT‏ דערװוּסט פאַרן פאַרװוּנדעט ווערן TN‏
זי לעבט. זי איז I‏ מיר געקומען נאָכן באפרייען TID‏
מיליטער קיין קאַגאַן און מיר זענען דאָרט געבליבן
ביזן יאָר 1943,

אין קאַגאַן האָב איך געמוזט לעבן אויף דער קליי-
נער פענסיע אָדער ראַציע N TD‏ קריגס-אינוואַליד.

נאַטירלעך האָט עס אונדז נישט געקלעקט אויף
ברויט און ווי אַנדערע יידן ANT‏ איך געמוזט X‏ ביסל
צוהאַנדלען, כדי צו פאַרדינען דאָס טרוקן שטיקל ברויט
WIN‏ אַ ביסל קאַרטאָפל,

איך בין אָבער נישט געווען קיין סוחר. איך האָב
אַלע יאָרן געאַרבעט און ווייל עס איז מיר זייער שווער
געווען דאָס לעבן וי אַ אינוואַליד און WI‏ דערצו
ווייט פון דער היים, האָב איך באַשלאָסן צו JOYA‏ מען
זאָל מיך ווידער מאָביליזירן. מען האָט מיך אָבער שוין
px‏ מיליטער נישט געװאָלט נעמען. אָבער ווייל PR‏
INA‏ געהאַט אַ געוויסן טעכנישן סטאזש, נאָך ON‏ פיל
PW?‏ אַרבעט PIN‏ דער אייזנבאַן, JV ONT‏ מיך “PSTN‏
געשיקט PW‏ אַ ספעציעלן טעכנישן קורס PR‏ דער
שטאָט אָמסק, PR‏ סיביר.

ANT PR‏ געענדיקט דעם קורס אַלס לײטענאַנט
פון אַן אֶפּעראַטיווער מיליטערישער גרופע IRM)‏
ANT PR‏ מיך ספעציאַליזירט PNR‏ אויפשטעלן “ANT‏
שטאטן AND‏ אייזנבאַנען.

ONT‏ רוסישע מיליטער איז שוין דעמאָלט איבער-
געגאַנגען PR‏ אַ פולער אָפענסיווע. יעדער טאָג ONT‏

געבראַכט ידיעות וועגן צענדליקער באַפרייטע שטעט
TIN‏ דערפער. דער רוסישער פראָנט PT ONT‏ אויסגע-
ברייטערט פונעם צענטער און פון צוויי זייטן -- פון
צפון און דרום.

PR‏ חודש יולי 1944 איז באַפרייט געװאָרן מיין
געבוירן-שטאָט בענדער. ANA PNR‏ גלייך געבעטן מען
זאָל מיך צוריק שיקן אַהין, כדי צוגרייטן די רְעקאָנ-
סטרוקציע PP‏ אייזנבאַן'דעפּאָ PN ONT PINT ONT DNR‏
מיר זיך געפרייט PRIS‏ צוריק PR‏ מיין היים.

אָבער פונקט אין דער צייט איז מיר אָנגעקומען
א ביטערע ידיעה, אַז מיין ברודער בערל (באָריס) איז
געפאַלן אויפן פראָנט, נעבן קעניגסבערג. PN‏ מיט מיין
פרוי און מוטער זענען געבליבן אין בענדער ביז סוף
PR .1945‏ אָנהויב 1946 זענען מיר אַריבער די גרענעץ
פון רומעניע. מיר האָבן INI‏ נישט געװוּסט װאָס SIND‏
א רעזשים עס וועט הערשן אין רומעניע.

אויך PR‏ רומעניע האָט מען מיך אָנערקענט ווי
א קריגס-אינוואָליד, PNR‏ האָב באַקומען אַרבעט N PN‏
גוס-פאַבריק PR‏ בוקאַרעשט. אַזױ PN ANT‏ געאַרבעט
ביז 1950. לויט דעם הסכם צווישן רוסלאַנד און רוד
מעניע האָט מען געמוזט שיקן צוריק Pp‏ בעסאַראַביע
די אַלטע, דאָרטיקע איינוווינער INT PNR PR‏ נישט
געהאַט PP‏ גרויס Pwr‏ צוריק צו פאָרן PP‏ רוסלאַנד.

מיט גרויסע שוועריקייטן איז מיר געלונגען צו
קריגן א דערלויבעניש אַרױסצופאָרן PP‏ ישראל.

די מוטער מיינע איז געשטאָרבן PNR‏ טשערנאָוויץ
און PN‏ מיט מיין פרוי זענען אָנגעקומען PP‏ ישראל
אין יאָר 1950.

מען האָט אונדז געשיקט קיין טירה הצפונית. מיר
האָבן געלעבט אין אַ קליינעם צריף, PP‏ אַרבעט איז
נישט געווען, צו פיל עסן איז אויך נישט געווען. גלייך
נאָך אונדזער קומען ONT‏ מען איינגעפירט די ,ראַציע"-
סיסטעם. מענטשן האָבן PT‏ באַקלאָגט, מענטשן האָבן
געקרעכצט, אָבער איך האָב נישט געקענט פאַרשטיין
on‏ שנעל די מענטשן האָבן פאַרגעסן ווי שווער מען
האָט ,דאַרט" געהונגערט. ANT PNR‏ געקלערט וועגן
דעם, IN‏ די שווערע מלחמה מיטן רוסישן ,גן-עדן"
איז שוין אַ ווייטער חלום, בין PR‏ געווען פול מיט
מוט און האָפענונג, IN‏ עס וועט PT WI‏ גוט. און PR‏
האָב PP‏ טעות נישט געהאַט. PR‏ יאָר 1953 האָב
איך באַקומען אַ שטענדיקן פּאָסטן PN‏ דער פאַבריק
;אַליאַנס? (פאַבריק TD‏ גומי-שינעס). פון דעם קליי-
נעם צריף זענען מיר PR PON‏ אַ שיינעם שיכון PR‏
איך בין PIN‏ אָנערקענט געװאָרן NN‏ קריגס-אינוואַ-
ליד מיט 50 פראַצענט אינוואַלידשאַפט. TIN‏ אַזױ לעב
PRX‏ מיין נאָרמאַל, רויַק לעבן. הלוואי ביז 120. אָמן!

— 353 —

י. P IND‏ (לעדערמאַן)
טיף אין די

טיף אין די האַרבסט-נעכט
PX‏ װאָגל אַרום איבער חרובע שטעטלעך.

xX‏ בלוטיקער שטראָם, װי אַ פייערשלאַנג,
לויפט מיינע טריט נאָך, פאַרלויפט מיר די וועגן.

ווי לאַנג ערשט, IN‏ דא ONT‏ געשפרודלט מיט לעבן.
אַז ס'האָט PT‏ געשנירלט לאַנגאָניקער ניגון,

און היימיש געווען איז דעם װאַלד PR‏ דעם סטעפ
דער וואַרעמער קלאַנג PP‏ מיין לשון?

ווי לאַנג, אַז דאָ ONT‏ געצוויטעט מיין יוגנט ?

און איצטער -- די YNNO‏ בלויז נעסטיקט אויף חורבות
און ס'לויערט די ווינטמיל פאַנטאָמיש

מיט פליגל צעבראָכן...

יהודה-לייב גאַרפילך (ניו-יאָרק)

ב ד מ י

די אויסראָטונג, פאַרפייניקונג PR‏ דערנידעריקונג
פון בעסאַראַבער יידן TNT‏ די רומענישע זשאַנדאַרמען
צוזאַמען מיט די נאַצישע רוציחם, זומער 1941, פאַר-
צייכנט לויט די אַרכיוון RID, PR‏ ניודיאָרק :

די רומענער האָבן, מער ווייניקער, טאָלערירט די
יידן פון אַלט-רומעניע, כאָטש די שטעט יאַסי TIN‏
גאַלאֶץ, װאָס האָבן געגרענעצט מיט בעסאַראַביע,
האָט מען נישט געשאנעוועט. גענוג יידן PIN‏ דאָרט
אויסגעהרגעט.

אונדזער שטאָט בענדער, ביים דניעסטער, האָט
זייער פיל געליטן. פון איבער 15 טויזנט יידן זענען
נאָכן קריג, איבערגעציילט געװאָרן בלויז 58 איבער-
געבליבענע יידן (ווי ס'גיט אָן די ווייטערדיקע טאַ-
בעלע). ווי ס'ווייזט אויס, זענען אין בענדער גופא
קיין פאַרניכטונגס-לאַגערן נישט געווען. די מערסטע
זענען אויסגעקוילעט געװאָרן אויפן אָרט, אַנדערע
ONT‏ מען איבערגעשיקט PP‏ טראַנסדניעסטריע.

האַרבסט-ינעכט

מיר דאַכט זיך, IN‏ גאָט װאַנדערט ON‏

אין פאַרלאָזענע געסלעך,
פון אַנגסטיקע קולות געשטיינט,
און ער וויינט...

אַ שיל XT‏ -- אַ זכר לחורבן,

ווו אייביק פאַרשטומט איז דאָס קול פון בעל-תפילה ;
אַ תורה, פאַריתומט,

; דא פרייען‎ PT מער נישט ווער זאָל מיט איר‎ ONT ONT

IN‏ אַלטע מנורה,
ONT‏ ס'איז מיט איר אויסלעש
פאַרלאָשן געװאָרן YOR NT‏ שבתים...

הי

ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך
TR!‏ ?ך בדמיך חיי, ואמר ?ך TY) PUTA‏
(יחזקאל ט"ז, ו')

PN‏ אָקטאָבער 1941, ווען די דייטשן און רומענער
האָבן מאַרשירט LOVIN TP‏ האָבן MT‏ אויף די וועגן
אויסגעהרגעט טויזנטער יידן. אין דער צייט האָבן די
בענדערער יידן, װאָס זענען געווען PR‏ מיט פונעם
מאַרש, פאַרלוירן JO X‏ נפשות.
די פאַרבליבענע יידן פון בענדער האָט מען “YX‏
זאָלט איבערשיקן קיין טראַנסדניעסטריע, אָבער לויט
אַ געהיימען באַפעל PD‏ הויפט-שטאָב PR‏ בערלין,
אין 1942, לויט פאַלגנדיקן אָפיציעלן דעקרעט, איז
דאָס אויף אַ קורצער צייט אָפּגעלײגט געװאָרן:
,לויט די געשפרעכן מיטן לעגאַטיאַנס-ראַט
כאַדאַמייער TX‏ אָבערשטורעמפירער אייכמאן (י.ש.),
טייל איך PR‏ מיט אין דער אָנלאַגע PR‏ באַצוג
צו ,טיגאַינאַ" (בענדער) פון 30-סטן אויגוסט, 1941,
PR‏ מיין שרייבן פון 5-טן מערץ 1942, ANT‏ איך
די פאָלגנדיקע שטעלונג גענומען.. צוליב שטע-
רונגען PR‏ טראַנספּאָרטאַציע PIN‏ צוליב פאַרהאַנד-

-- 354 —

לונגען מיט דער רומענישער מאַכט, וועט טראַנס-
דגיעסטריע איבערגעגעבן ווערן IW‏ רומענישער
פארוואַלטונג PR‏ אינטערעס פון געמיינזאמער
קריגס-פירונג. אויפן פאַרלאַנג PID‏ דער רומעני-
שער קאָמענדאַנטור זאָל מען דערווייל אָפּשטעלן
דאָס איבערשיקן די יידן איבערן בוג. דערוייל
זאָל מען די יידן פון ,טיגאַיניאַ" (בענדער) איינ-
שפּאַרן אין לאָקאַלע צענטערן ביז דאָס איבער-
שיקן צום אָסטען וועט מעגלעך ווערן".
אונטערגעשריבן פארן רומענישן גענעראל-
שטאַב, גענעראַל-מאַיאָר טאַטאַראַמו; TINS‏ דייטשן
אָבערקאָמאַנדיר, גענעראַל-מאַיאָר האָופעפע.
ס'איז קיין צווייפל נישט, אַ סך בענדערער יידן
זענען שוין PD‏ פריער געווען קאַנצענטרירט PR‏ די
פארשידענע לאגערן PNR‏ צפון-בעסאַראַביע. די פאָלגן-
דיקע אָפיציעלע פאַראַרדענונג באווייזט וי אומ-
מענטשלעך און גרויזאָם די דייטשן זענען זיך בא-
גאַנגען מיט די יידן PN‏ די קאָנצענטראַציע-לאַגערן:
PNR )1‏ יעדיניץ זענען אויסגעהרגעט געװאָרן
JO R‏ יידן. אַנדערע JI‏ האָבן געמוזט אויסגראָבן
אַלגעמײנע קברים ARP‏ 300 טויטע PR‏ יעדן קבר
און די מקברים WA ONT POR‏ דערנאך דערשאָסן
2( 10,000 יידן ONT‏ מען צענויפגעוואַרפן PR‏
ליפּקאַן און כאַטין. מ'האָט זיי געפייניקט, זיי האָבן
געמוזט שווער אַרבעטן PN‏ מ'האָט יי נישט דער-
לויבט איינקויפן פּראָדוקטן פון מאַרק (פארצייכנט
יולי, 1941(
3(« דעם 17-טן יולי 1941, קומען IN‏ די געסטאַפּאָ
מיט די רומענישע טרופן קיין קישעניעוו און איבער
צען טויזנט יידן ווערן אויסגעשאָסן. די איבעריקע
יידן האָט מען איבערגעשיקט PR‏ אַ לאַגער, PR‏ וואָלד.
4( די ערשטע 300 יידן, װאָס א רומענישער
קאָרפּאָראַל האָט געבראַכט צום דניעסטער אַריבער-
צופירן קיין טראַנסדניעסטריע, האָבן די דייטשן נישט
דערלויבט אַריבערצוגיין דעם דניעסטער. האָט מען די
יידן אַריינגעפאַקט PNR‏ וועגענער PN‏ זיי מכלומרשט
געפירט צוריק. אויפן וועג, נעבן דאָרף װאַלאָטשי-
נעסט, זענען די וועגענער שטיין געבליבן DN‏ מ'האָט
די יידן געהייסן PAPAIN‏ מיט זייערע קלומעקעס.
מ'האָט זיי איינגעטיילט PR‏ גרופעס צו צען PIN‏ זי
געהייסן אַריבערשווימען דעם דניעסטער. די סאָלדאַטן
האָבן זיי נאָכגעשאָסן און דערהרגעט. די רומענער
האָבן INT‏ געזאָגט IS‏ די איבערגעבליבענע, DAN IN‏
זיי ‏ וועלן איבערגעבן זייער געלט און צירונג וועט
מען זיי לאָזן אַריבערגיין דעם טייך. די רוצחים האָבן
באַלד באַקומען עטלעכע הונדערט פינגערלעך און
אַנדערע צירונג, חוץ מזומן געלט. נאָך דעם ווי די

יידן האָבן זיך געלאָזט PN‏ וואַסער, האָט מען זיי נאָכ-
געשאָסן PX‏ בלויז 60 מענטשן PT TINT‏ געראַטעוועט
און זענען געווען עדות פון דער פארניכטונג.

די פאַרשפאַרטע יידן PNR‏ די לאַגערן ONT‏ מען
פאַרמוטשעט מיט שווערער אַרבעט: דערנידעריקט,
אונטערדריקט, געקרענקט, געהונגערט PR‏ פאַרליי-
זיקט. מיידלעך און פרויען געשענדט דורך די רומע-
נישע סאָלדאַטן TIN‏ אָפיצירן. אויף דער אַנדערער DT‏
פון דניעסטער האָבן די דייטשן צוריקגעשיקט די יידן
TID‏ טראַנסדניעסטריע-לאַגער PP‏ אַטאַקי. פון “NURI‏
סעליץ האָט מען PIN‏ איבערגעשיקט די יידן קיין
אַטאַקי, PNR‏ אַ לאַגער ביים AVIA‏ טייך. די רומענישע
פּאַטראָלן האָבן די יידן געפירט PR PAN‏ צוריק. די
מידע און קראַנקע האָבן OF‏ דערשאָסן. א TID JO‏ די
דערשאָסענע האָט מען אַרײנגעװאָרפן PN‏ דניעסטער.
די פּאַסירונגען זענען PIN‏ א לאַקאָנישן אופן איבער-
געגעבן געװאָרן דער מאַכט אין קישעניעוו TR‏ די
מאַכט ONT‏ די באַריכטן פאַרצייכנט -- אַוועקצולייגן.

דעם 9-טן אָקטאָבער 1941, ONT‏ ד"ר פילדערמאן,
דער פרעזידענט פון דער פעדעראַציע PD‏ די יידישע
קהילות, זיך געווענדט צום מאַרשאַל אַנטאָנעסקו אין
נאָמען PD‏ דער פּעדעראַציע, IN‏ ער זאָל פאַראָרדענען
אָפּצושטעלן ONT‏ ווייטערדיקע אָרויסשיקן PD‏ די יידן
פון בעסאַראַביע TX‏ בוקאָװוינע צו א זיכערן טויט.

דעם 12-טן אָקטאָבער 1941 איז פאַראַרדנט “YX‏
PAN‏ צו אינטערנירן YOR‏ יידן PP‏ בעסאַראַביע TR‏
בוקאָווינע, קאָנפיסקירן זייערע פאַרמעגנס ; דערלויבן
מיטנעמען בלויז עסן PR‏ קליידונג ONT‏ יעדער JP‏
טראָנן אויף זיך.

דעם 14-טן אָקטאָבער -- פּראָפּעסאָר אַנטאָנעסקו
זאָגט צו ד"ר פילדערמאַנען אָפּצוהאַלטן די דעפּאָר-
טאַציע PP‏ פּראָפּעסיאַנאַלן, געשעפטסלייט “AND PIN‏
טיזאַנער. אָבער ד"ר פילדערמאַן בעט אויך, אַז אַלע
אַנדערע זאָלן אומגעקערט ווערן PN‏ זייערע היימען.

דעם 19-טן אָקטאָבער קריגט WT‏ פילדערמאן
אַן ענטפער פון מאַרשאַל אָנטאָנעסקו, IN‏ די שולד פון
די יידן PP‏ די צוויי פראָווינצן באַשטייט PR‏ דעם,
װאָס זיי האָבן געהאָלפן די קאָמוניסטן PVP‏ רומעניע
און זיי PP‏ איצט באַצאָלט IND‏ זייער אויפפירונג.

דערווייל האָט מען PR‏ קישעניעוו אַכזריותדיק
באַהאַנדלט אַלע יידן. בלויז משומדים PR‏ די גוטע
בעלי-מלאכות האָט מען איבערגעלאָזן. די לאַגע אין
די קאָנצענטראַציע-לאַגערן איז געװאָרן ONT‏ אַ ON‏
ערגער.

אָקטאָבער 16, 1941. א לאַגער-אָנפירער, האַנס
ראָגער, איז געקומען צום לאַגער פעטשערא און גע-
פאַדערט אַרויסצוגעבן אַלע מיידלעך פון 14 ביז 20

— 355 —

יאָר אַלט, וועלכע מען דאַרף כלומרשט האָבן SND‏
קראַנקן-שוועסטערס PK‏ מיליטערישן שפּיטאָל, אין דער
געגנט פון וויניצע. מ'האָט צוזאַמענגעקליבן 150 מייד-
לעך, וועלכע מען האָט אַריינגעזעצט PR‏ אָפוואַרטנ-
דיקע פראַכט-אויטאָס. דערנאך האָט מען די מיידלעך
געפירט אין א דערביייקן וואַלד, IN‏ מען האָט זי
געשענדעט, געשלאָגן און דערנאָך דערשאָסן. בלויז איין
מיידל מיטן נאָמען פרידא קאַפּלער, האָט זיך געראַ-
טעוועט מיט דער הילף פון אַ דייטשן סאָלדאַט, וועל-
כער האָט פריער געאַרבעט PR‏ דאכאו.

דעם 26-סטן מאַי -- PN‏ אַ פריערדיקער “AND‏
צייכענונג איז דערמאָנט געװאָרן, אַז מ'האָט געפאָ-
דערט פון ד"ר פילדערמאן צו צאָלן אַ קאָנטריבוציע
פון 4 מיליאַרד לעי. אַזױ ווי ד"ר פילדערמאַן ONT‏
ONT‏ נישט געהאַט, ONT‏ מען פאַראָרדנט אים צו “YT‏
פּאָרטירן קיין טראַנסדניעסטריע. דעם 30-סטן יולי
1, איז ער דעפארטירט געװאָרן קיין טראַנס-
דניעסטריע.

דעם 1-טן יאַנואַר 1944 — מאַרשאַל אַנטאָנעסקו
גיט אַרױס די טאָג-פאַראָרדענונג: Wt,‏ האָבן באַ-
האַנדלט די איינוווינער פון די אָקופּירטע געגנטן מיט
איידלקייט און מענטשלעכקייט. קיינער איז נישט גע-
שלאָגן אַדער באַרויבט געװאָרן PR‏ די פּלעצער, וו
מיר האָבן דורכגעמאַרשירט. מיר האָבן קיינעם נישט
דעפאַרטירט און PNR‏ אונדזערע לאַגערן זענען PP‏
אומשולדיקע נישט פאַראַן. מיר האָבן נישט “DIN‏
געריסן קיין משפחות, נישט PP‏ מענטשן צוליב נאַ"
ציאָנאַלע אָדער פאָליטישע אינטערעסן".

איך ANT‏ בלויז אויסגעקליבן עטלעכע מוסטערן
פון די גרוילטאַטן פון די OMNI‏ מיט זייערע רומע-
נישע מיטהעלפערס.

אַ טאַבעלע TID‏ דעם אויסראָטונגס-פלאַן װאָס די

רומענישע אַדמיניסטראַציע האָט דורכגעפירט PR‏
סעפּטעמבער 1941, אין די פאָלגנדיקע ערטער:

בעל] — — — — 2,923
קאַהיל — — — — 47
אַקערמאַן = = p=‏
קיליאַ4 — — — -- 120

איזמאַיַל — — -- 1,259
לאַפּושנע — — -— 215
אַרגעעוו - -- - 260

סאַראָקאַ — — - 1,279
בענדער -- — -- -- 58

טשערנאוויץ — — 49497

סטאַראָדזשינצץ - — 4,311
כאַטין 0-77 — -- 559

אין די לאַגער
סעקוראין -- יעדיניץ -- 20,909

מאַרקולעשט — — 10737
ווערטוזשען — -- 24,000
געטא קישעניעוו ‏ -- -- 10096

די יידן פון טראַנסדניעסטריע געהערן נישט צו
ער AVP INT‏ טאַבעלע.

לויט דער סטאטיסטיק PD‏ פאר דער מלחמה-
צייט זענען PN‏ די דאָזיקע פּראָװינצן געווען 274,036
יידן, די צאָל איז נאָך פאַרגרעסערט געװאָרן TINT‏
צופלוס פון טויזנטער יידן פון סאֶוויעַט-רוסלאַנד PR‏
0. ס'ווערט גערעכנט, IR‏ איבער 150,000 יידן זע-
נען דערמאַרדעט געוואַרן דורך די נאַציס און רומענער.

,מיינע אבות געהערן DY‏ היינטיקן הויז ישראל.
איך קום אַרױס פון יענע קדושים ONT‏ האָבן דער
וועלט א גאָט און מאָראַל געגעבן TN‏ אויף שלאַכט-

פעלדער פון געדאַנק געקעמפט PR‏ געליטן".

- 356 -

יהודה-לייב בר' דוד הלוי (ניריאַרק)

בענדערער סאסייעטי

די בענדערער סאַסייעטי PR‏ ניו-יאָרק אויף אַן אזכרה לזכר די בענדערער יידן, אומגעקומענע אין דער שואָה

בענדער איז געווען אַ שטאָט מיט אַ קאָלירפולער
פאַרגאַנגענהײט. בענדער איז געשטאַנען אויף אַ מיטל-
פונקט, צווישן אַלט TN‏ ניי-בעסאַראַביע. אַ וויכטיקער
זומער אָפּרופּלאַץ ביים דניעסטער -- פרוכט-גערטנער
אויף איין זייט און בערג מיט וויינגערטנער פון דער
צווייטער זייט. די גרעסטע אַקטיאָרן פון פעטערבורג,
מאַסקווע PN‏ אָדעס פלעגן גאַסטראָלירן זומער אין
בענדער, אויסנוצנדיק זייער וואַקאַציע-צייט. יידישע
פרנסה -- בכבוד, אַזױ אַז ווייניק בענדערער יידן האָבן
עמיגרירט קיין אַמעריקע. א טייל יוגנטלעכע זענעז
געפאָרן Pp‏ פּאַריז שטודירן PX‏ דאָרטן שוין “SND‏
בליבן; און אַ טייל זענען געפאָרן PP‏ פּאַלעסטינע.
נאָך דער ערשטער וועלט-מלחמה האָבן אייניקע יוגנט-
לעכע אַרבעטער עמיגרירט PP‏ אַמעריקע.

די בענדערער סאָסייעטי איז געגרינדעט געװאָרן

אין 1920 און איז שטענדיק געווען און איז אויך איצט
x‏ לעבעדיקע TIN‏ באַוועגלעכע אָרגאַניזאַציע “YOR PN‏
ריקע. זי שטיצט און קאָאָפּערירט מיט אַלע יידישע
געזעלשאַפטלעכע אינסטיטוציעס. ווען בעסאַראַביע האָט
געהאַט אַ JO‏ פון די אַנטלאָפענע PP‏ רוסלאַנד PN‏ די
עקאַנאָמישע לאַגע PR‏ בעסאַראַביע איז געווען זייער
א קריטישע, ONT‏ די בענדערער סאָסייעטי געשיקט
אַהין פינאַנציעלע הילף. זי האָט PIN‏ ברייטהאַרציק
געשטיצט אַנדערע הילפס-אינסטיטוציעס, ביז דער
צווייטער וועלט-מלחמה.

ווען דער בעסאַראַבער פאַרבאַנד האָט זיך גע-
גרינדעט זענען די בענדערער געווען אַ וויכטיקער
טייל PR‏ האָבן JO X‏ מיטגעהאָלפן PN‏ דער אַרבעט
פון פאַרבאַנד PX‏ שפעטער PNR‏ בעסאַראַבער קאונסיל.

די בענדערער שטייען אין ענגן קאָנטאַקט מיט

— 357 —

די לאַנדסלייט אין ישראל און האָבן JOINT‏ געשאַפן
אַ ליי-קאַסע פאר די אַלע וואָס נויטיקן PNR PT‏ דעם.

אַ גרויסער טייל פון די בענדערער לאַנדסלײט
זענען זייער ענטוזיאַסטיש JIN‏ שטאַרק פאַראינטערע-
סירט אין דעם ,בית יהודי בסרביה-צענטער" אין
תליאביב PX‏ האָבן בייגעשטייערט צום פאַראייביקן
דעם גוטן יידישן בענדערער נאָמען מיט N‏ גרעסערן

פינאַנציעלן בייטראַג צו דעם אויפבוי פון בעסאַראַבער
הויז.

בענדער האָט דורות-לאנג פאַרדינסטן אַלס אַ שיי-
נע יידישע שטאָט, מיט טייערע בעסאַראַבער יידן און
יידיש-געזעלשאַפטלעכע אינסטיטוציעס. זי קען אויך
פאַרצייכענען וויכטיק-שיינע מאָנומענטן אינעם געזעל-
שאַפטלעכן לעבן דאָ אין אַמעריקע.

, בעסאַראַבער ייד", ביולעטין, 22.10.1967

בעסאראבער יידן WD‏ אינטענסיוו א PR PID‏ ישראל

דער בעסאַראַבער פאַרבאָנד, װאָס “JX “PT ONT‏
גרינדעט PR‏ אָנהויב פון דער צווייטער וועלט-מלחמה,
האָט אַ JO‏ אויפגעטאן צו העלפן די בעסאַראַבער
שארית הפליטה. דער שרייבער פון די שורות האָט
אָנגעהאַלטן אַלע וויכטיקע אַמטן PN‏ דעם דאָזיקן “IND‏
באַנד און ער האָט געטריי געדינט די בעסאַראַבער
יידן אין משך פון דער גאַנצער צייט.

ווען דער קאַלטער קריג ONT‏ אַריינגעבראַכט אַ
קעלט pr‏ אונדזערע רייען, האָבן זיך די נאַציאָנאַל-
געשטימטע יידן אָפּגעשפּאַלטן PD‏ דעם בעסאַראַבער
פאַרבאַנד. מיט דער הילף TID‏ דעם כנסת דעפּוטאַט
יצחק קאָרן, דעם דינאַמישן קישעניעווער ייד, וועלכער
איז דער פרעזידענט PH‏ דעם וועלט-פאַרבאַנד FID‏ די
בעסאַראַבער יידן, איז געשאַפן געװאָרן דער בעסא-
ראַבער קאָונסיל,

מיר האָבן, אין משך פון די יאָרן, געבויט שיכונים
פאר די נייע עולים, בתי-:קליטה, בתי-אָבות “IN DR‏
דערע פּראָיעקטן. אָבער PNY?‏ קאָרנס קאַרדינאַלער
פּראָיעקט איז דער אויפבוי DVT PD‏ ,בית יהודי
בסרביה". ONT‏ וועט PT‏ אַ גראַנדיעזער PII‏ מיט אַ JO‏
אויפגאַבן JIN‏ מיט גרויסע היסטאָרישע פּעספּעקטיון.

עס איז איבעריק אָנצוווייזן, אַז די מערער באַ-
וווסטזיניקע בעסאַראַבער יידן, איבער דער גאָרער
פרייער וועלט, האָבן צנטוזיאַסטיש אונטערגעשטיצט
דעם דאָזיקן פּראָיעקט. דער בנין איז כמעט פאַרענ-
דיקט. Wo‏ דערוואַרט איצטער, אַז דער חנוכת-הבית
זאָל PN PIPING‏ דעם מאָנאַט PNR IWIN OND‏ אָנהייב
יולי, היי-יאָר,

מיין כוונה איז צו WIL‏ די אויפמערקזאַמקייט TID‏
די היגע, דער עיקר פון די ניו-יאָרקער, בעסאַראַבער
TI‏ און סאָסייעטיס, וועלכע האָבן זיך נאָך נישט “Nl‏
טייליקט PNR‏ דעם אויפבוי פון דעם דאָזיקן בנין, IN‏

די צייט ווערט קורץ, און אַז אויב זיי וועלן נישט באַלד
INO‏ עפעס וועגן דעם ענין, וועלן MT‏ פאַרשפעטיקן די
היסטאָרישע געלעגנהייט צו זיין שותפים מיט די “IN‏
דערע בעסאַראַבער, וועלכע וועלן פאַרענדיקן דעם
.בית יהודי בסרביה".

ONT‏ דאָזיקע הויז איז אַ בעסאַראַבער מאָנומענט,
אין וועלכן אַלע בעסאַראַבער יידן דאַרפן האָבן א חלק,

עס איז נאָך פאַראַן IND PROD‏ די היגע סאָסייעטיס
און יחידים צוצוטראָגן זייער חלק אין דעם דאָזיקן
מאָנומענט, TN‏ די געשיכטע זאָל ONT‏ פאַרצייכענען.

צווישן די אָרגאַניזאַציעס, וועלכע האָבן PT‏ בייד
געשטייערט מיט גרויסע סומעס געלט AND‏ דעם “NT‏
זיקן צוועק, זענען PIN‏ דעם ערשטן PROD‏ די באָלטי-
מאָרער בעסאַראַבער. PIN‏ דעם צווייטן פּלאַץ שטייען
די פיטסבורגער בעסאַראַבער. צווישן די יחידים זענען
פאַראַן אַזעלכע וויכטיקע פערזענלעכקייטן ווי די פריינט
פון דעם געוועזענעם פרעזידענט משה ליבמאן, ע"ה,
און ON‏ צו לאַנגע יאָרן, פון דעם איצטיקן פרעזידענט
מאָריס גינצבורג, נ"י. פון די ניו-יאַרקער בעסאַראַבער
סאַסייעטיס האָט בלויז די בענדערער סאָסייעטי “YAMA‏
שטייערט IWS‏ א בענדערער צימער PR‏ דעם ,בית

יהודי בסרביה".

צי איר ווילט אַ צימער אויף אייער נאָמען, אָדער
איר ווילט געבן א קלענערע ביישטייערונג, עס איז
נאָך POR‏ צייט ONT‏ צו טאָן. איר ONT‏ איצטער די
לעצטע געלעגנהייט. PP‏ צווייטן שאַנס וועט איר שוין
מער נישט האָבן.

מיט װאַרעמע גרוסן און מיט אכטונג,
לעאָן גאַרפֿילד,
נאַציאָנאַלער סעקרעטאַר

טאַגזמאַרגן-זשורנאַל", ניו-יאָרק

-- 358 —

בענדערער פּראַגרעסיוו-בענעוואלענט-פאראיין

די אָרגאַניזאַציע איז געגרינדעט געוואָרן PR‏ 1920
TID‏ 18 מיטגלידער, מיט ר' יוסף טאַבאַטשניק ע"ה בראש.
ווען דער בעסאַראַבער פאַרבאַנד האָט זיך מיט 5 יאָר
צוריק געגרינדעט, איז די אָרגאַניזאַציע געווען איינע
פון די ערשטע זיך אָנצושליסן אין דער רעליף-אַרבעט.
AND‏ די לעצטע עטלעכע יאָר האָבן זיי פאַרלוירן 3 TID‏
די אַקטיווסטע מיטגלידער : ר' יוסף טאַבאַטשניק ע"ה,
ר' זעליג ברויטמאן ע"ה און ר' אליעזר סווערדליק ע"ה,
וועלכער האָט זייער פיל אויפגעטון סיי פאר די בענ-
דערער TR‏ סיי IND‏ דעם בעסאַראַבער פאַרבאַנד,

דער פרעזידענט FOr‏ גאַרענשטיין, הרב משה ז.
בערמאן, אברהם פורמאן TR‏ לעאָן גאָרפילד זענען

געווען די יעניקע, וועלכע האָבן געהאָלפן שאַפן דעם
בעסאַראַבער פאַרבאַנד, אגב-אורחא איז INV‏ גאָרפילד
איינער פון די אַקטיווסטע פירער און ווייס-פרעזידענט
פון דעם בעסאַראַבער פאַרבאַנד. א זייער וויכטיקע ראָל
שפילט ר' מאַקס ברויטמאן, וועלכער איז דער טשער-
מאַן PD‏ רעליף-קאָמיטע, ער צוזאַמען מיט ה' בידניק,
ל. קלאָטץ, לעאָן גאָרפילד, פּאַול גאָרפילד, י. גאָרג-
שטיין, ס. ראָט און א. פורמאַן, האָבן געגרינדעט די
רעליף-קאָמיטע.

דוד כרמל

,דער בעסאַראַבער ייד", יאַנואַר 1946

אי
a‏

פאַרזאַמלונג ND‏ בענדערער לאַנדסלייט, PR‏ תל-אביב PR‏ 1969, אויף וועלכער
ס'איז באַשלאָסן געװאָרן אַרויסצוגעבן דעם בענדערער יזכור-בוך.

— 359 —

נאכווארט

PIN PA -- ביי יידן א שיינער מנהג‎ TINY
“IND קבר-אבות -- דערמאָנען און אָפּגעבן כבוד די‎
שטאַרבענע. דער דאָזיקער מנהג איז גלייכצייטיק פאַר-‎
פלעכט‎ ONT בונדן מיטן שמידן די גאָלדענע קייט,‎
צענויף דעם יידישן נעכטן מיטן היינט, דעם עבר מיטן‎
TIN הווה -- עס זאָל, חלילה, נישט איבערגעריסן‎
רינג.‎ PR PP און ס'זאָל ניט פעלן‎

די יזכור-ביכער געשריבענע דורך די אלע ONT‏
האָבן אויסגעמיטן די שואה און דורך YIN OT‏ זענען
על-פּיינס ניצול געװאָרן פון די מערדערישע הענט,
בעת דער שרעקלעכער אויסראַטונג PNR‏ צייט PD‏ דער
צווייטער וועלט-מלחמה, דערמאָנען און ברענגען DIN‏
דאָס פולבלוטיק wom‏ לעבן -- טראָץ אַלע גזירות
און באַגרענעצונגען, IX‏ א טעריטאָריע, פרעמדע DN‏
די אַלע לענדער וו זיי האָבן זיך געפונען. ווי גרויס
איז געווען דער גייסט ביי אונדזער (POND‏

זאָל דער איצטיקער דור, ווי אויך דער קומענ-
דיקער דור -- ווען ער וועט קומען OW‏ קאַפּיטל
מזרח-אייראָפּעיש יידנטום לערנען PR‏ באַנעמען דעם
גייסט פון אַמאָליקן יידישן לעבן PN‏ שטעט PR‏ שטעט-
לעך, PR‏ דערפער PR‏ ישובים, צעשפרייטע PR‏ גלות.

TT די בענקשאַפט פון אונדז, בענדערער‎ PIN
TANT מיר‎ PIN ווערט קיינמאֶל נישט געשטילט, און‎
די שווערע אויפגאַבע‎ PT גענומען אויף‎ PX באַשלאָסן‎
פון פאַראייביקן אונדזער באַליבטע שטאָט, אַלע אירע‎
-- פיינעץ יידישע בעלי-בתים -- רעליגיעזע און פרייעי‎
געזעלשאַפטלעכע ריכ-‎ TIN אלע אירע אינסטיטוציעס‎
טונגען.‎

א טייערע יידישע קהילה איז געווען בענדער און
ס'איז באמת ווערט זי צו פאַראייביקן !

אפשר האָבן מיר צו שפעט זיך גענומען צו רע-
אַליזירן די דאָזיקע גרויסע PR‏ וויכטיקע אויפגאַבע.
א Jo‏ קלענערע שטעטלעך PR‏ בעסאַראַביע האָבן ONT‏
שוין לאַנג געטון. מיר האָבן אָבער נישט קוקנדיק אויף
אַלע שוועריקייטן, נישט רעזיגנירט און אויסגעפירט
אונדזער פליכט. ווי זאָגט ONT‏ שפּריכװאָרט -- בעסער
שפּעטער ווי, חלילה, קיינמאֶל נישט.

AIR טאָפּאָגראַפישער‎ PN PINT בענדער, אַ‎ PX
— האָט פולסירט אַ פילפאַרביק געזעלשאַפטלעך לעבן‎
"BR זיינע‎ YON PIN חסידיזם, ציוניזם‎ PD אָנהייבנדיק‎
רעװאָלוציאָנערע שטראָמען,‎ PR צווייגונגען, בונדיזם‎
די צאַרישע‎ PNR וועלכע האָבן געשטורעמט די וועלט‎
צייטן.‎

דער דור, וועלכער ONT‏ געהאַט די MPD‏ געבוירן
צו ווערן ביי דער שקיעה פון 19-טן און אויפן שוועל
פון 20-סטן י. ה. איז געווען אַ דור באַפליגלט pm‏
הויכע מאָראַלישע אידייען און טאַקע אַ דאַנק דעם האָט
געקאָנט זיך צעבליען אונדזער ציוניסטישע אידעע.
אָבער צו אונדזער OMA‏ באַדויערן איז דאס YON‏
אַװעק מיטן ווינט. דעריבער דאַרפן די זכרונות PD‏
יענער צייט נישט פאַרגעסן PWN‏ ווייל דער זכות JID‏
אונדזערע עלטערן איז גרויס און דאַרף פאַראייביקט
ווערן און ONT‏ וועט זיין IN‏ אמתער TOM‏ של אמת.

נישט ONT‏ אינדיווידועלע לעבן WIV? PP‏ משפחה
באַזונדער איז די באַזע פון דעם דאָזיקן יזכור-בוך,
נייערט זכרונות וועגן אַלגעמיינעם לעבן PP‏ דער יידי-
שער קהילה, פאַרבונדן מיט דער געזעלשאַפטלעכער
טעטיקייט אין בענדער.

PN‏ אונדזער יזכור-בוך ווערן געבראַכט פרעכטיקע
קאַפּיטלעך פון יידיש לעבן ביז דעם דינסטן שטריך,
ווונדערבאַרע מאַלערישע נאַטור-בילדער פון בענדער
און אומגעגנט, אַרומגערינגלט מיט טייך און פעלד, אין
yor‏ צייטן פון יאָר ; אויף דעם IND‏ ווערן אָפּגעשפּיגלט
PX‏ די זכרונות יידישע שבתים PR‏ יום-טובים, דורות-
דיקע יידישע פירעכץ PR‏ מנהגים; “IND ONT TN‏
שטאַרקט נאך דעם באַגריף פון דעם שוידערלעכן חורבן,
פון דער שרעקלעכער שואה. דעריבער איז אונדזער
יזכור-בוך דער אויפגעשטעלטער דענקמאֶל דעם דור
orn‏ עקזיסטירט שוין מער נישט, די YOR‏ וואָס זענעז
פאַרשניטן געװאָרן PX‏ נישט דערלעבט עולה צו זיין
PN‏ אונדזער אומאָפּהענגיק יידיש לאַנד -- מדינת
ישראל.

9. בענדערסקי

— 361 —

נרות נשמה

,,נר ה' נשמת "OTN‏
(משלי כ', כ"ז)

YON‏ אברמובי\

ר' אלי' אברמוביץ נולד בשנת 1881. היה אחד
מבעלי-הבתים החשובים בעירנו. יחד PAN OY‏ בויה
היה מתומכי הקהילה היהודית, אבל אוזנו היתה קשובה
גם ליחיד הנצרך: סוס כי נפל אצל מוביל המים או
העגלון ופרה אצל החלבנית -- ידעו שעליהם לפנות
אל ר' אלי, -- והוא יושיט להם עזרה.

on‏ בחלוצים תמך ע"י זה שסיפק להם אפשרות
להכשרה.

ב-13 ליוני 1941, לפני שפלשו הנאצים לעירנו,
הועברה משפחתו ע"י הסובייטים לרוסיה, והוא עצמו
הוגלה לסיביר, שם נפטר כתוצאה מרעב במחנה ריכוז
איבדל, מחוז סברדלובסק, ב-19 לנובמבר 1942.

מקום קבורתו לא נודע למשפחה.

תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים, יחד עם נשמו"
תיהם של כל קרבנות השואה.

מפי בנו ברוך
פ. ב.

0

כ

א

פא

0

יי
א א

יהושע אוצקובסקי

נולד בבנדרי בשנת 1915. בנעוריו היה פעיל
בתנועת-הנוער ,גורדוניה".

בשנת 1936 עלה ארצה ומיד התייצב לשורות
ה,הגנה". שירת חמש שנים במשטרה הבריטית וסיים
שירותו בציוּן ,טוב מאוד". (קיבל את ,אות-ההגנה'
מס' 173)

בפרוץ מלחמת הקוממיות התגייס ל,צה"ל" ולחם
בעמק ובגליל. הגיע לדרגת סמ"ר ובהשתחררו ציינו
מפקדו בכתב כלוחם ,מסור ונאמן במשך שנים רבות".

ואכן Nom,‏ ונאמן" -- אלה היו הגדרות אשר
איפיינו את אישיותו של יהושע, אשר תמיד היה מוכן
להגיש עזרה לזולתו. וברוח זו גם ציינוהו מפקדיו.

ows‏ שמילא בנאמנות את שירותיו הציבוריים, כך
גם היה בעל אוהב ונאמן. ואולם הגורל התאכזר לו;
הוא חלה במחלה קשה אשר לא יכול להתגבר עליה
ונפטר כשהוא רק בן 54.

יהי זכרו ברוך !

-- 365 —

יצחק אוצקובסקי

--

2

בנם של יפה ואברהם נולד בבנדרי בשנת 1909
היה חבר ;החלוץ" בעירו.

עלה לארץ ב-1929.
ND WI‏ בז' בתמוז תש"
יהיה זכרו ברוך !

ie

ל — 11 ביולי 1970

02
4

אשתו Soy‏ /
והבנות: נטע ואביבה

י. מ. איידלמן, רעייתו ליבא ;
ובתם מינדל עם בח"ל

כוס יגונים

לזכר הורי הבלתיינשכחים הי"ד -- אבי יוסף-
מנדיל ואמי ליבא איידלמן ז"ל, שניספו בעת המלחמה

בתחילת שנות הארבעים, מהפצצת הגרמנים בעת
נדודיהם בקווקז,

תהא נשמתם צרורה בצרור החיים.
יחיאל אפרתי

-- 366 —

מרדכי אטליס, מאַסיה אטליס

TWX‏ לזכר בני

אבי ומורי מ ר ד כי בן ישראל, נולד בשנת
תרל"ה -- 1875, נפטר בח' תמוז תרצ"ו -- 1936.

אמי הורתי מאסיה בת אפרים, נולדה בתרל"ח --
8, נפטרה בי"ט אלול תשכ"ט -- 1969.

יצחק באוך, אפרים באוך, זינה באוך

משפחתי היקרים

אחותי זינה באוך, נולדה בתרס"ט -- 1909,

נפטרה בח' אדר תשכ"ח -- 1968.
בעלה יצחק באוך, נולד בתרס"ו -- 1906, נפל
בקרבות סטאלינגראד במלחמת העולם השניה, כקצין

בצבא האדום.

ישראל (סוּניה) אטליס, תל-אביב

הרש וויסר ואשתו היהיבילה

גרו בבנדרי ברח' חרוזינה, בביתו של קרדונסקי.

הרש נולד בפשצ'ן בשנת 1864.

היה אחד הלומדים בעיר. בצעירותו למד בישיבה
והוסמך להיות דיין ; אך מעולם לא עשה תורתו קרדום-
לחפור-בה. לאחר שנשא לאשה את חיה- בילה, בתו
של שמואל ברונפמן, התיישב בבנדרי והתפרנס מחנות
לקמח, ברח' חרוזינה (בסמוך לחנותו של רחמן). היו
לו שני בנים ושלוש בנות, שקיבלו חינוך תרבותי.

נפטר בשנת 1932, והוא בן 68. תנצב"ה.

אשתו חיה-בילה, הבת וירה שגנסקי, הבן הצעיר
שמואל (מוסיה), הבת שרה (סוניה) מרמיס, בעלה דוד
מרמיס ושני בנים -- נהרגו כולם בידי הנאצים. הי"ד.

— 367 —

--
Se

<<

2
שי

See

a

oe

הרש וייסר,
אשתו חיה-ביילה
ומשפחתם

oe ee 2 oe See oe se‏ ה ו

שאול (שואל)-ליב בוריס (אריה 09938( ואשתו חנה-אטל

בבנדרי התגוררו ברחוב קומנדנטסקיה, פינת רחוב Hox ain‏ רעיתו, עקרת-בית טובה, עזרה
פּושקין : בפרנסה והיתה פעילה במוסדות יהודיים, כגון בית-
החולים היהודי, ,עזרת-נשים" ועוד.

נפטרה בשנת 1937, והיא בת 15.

לילדיהם -- ששה בנים ושתי בנות -- היקנו
חינוך תרבותי וההורים, לעת זיקנתם, זכו לראות את
כולם מסודרים.

נפטר בשנת 1927, והוא בן 63. ת. נ. צ. ב. ה.

שואל-ליב היה Ink‏ מבעלי-הבתים המכובדים
בעיר, סוחר תבואות ויינות. אדוק וחסיד של הרבי
מסדיגורא. היה נוהג להתפלל בבית-הכנסת הסדיגורי.
תרם ביד רחבה לכל המוסדות היהודיים שבעיר.

ee
ae

00

ye

ל

0

וט
ee‏

fe

2

אט

אי אט

0
6

2 Sos

0

א

יי
te‏ ב ב שי eR Ne ee GEER SORES nes 2 Sos‏

7

שאול-לייב בורס,
אשתו חיה-אטל
ומשפחתם

-- 368 —

2

2
0
01

הנה 9992 -- חיים ברון
אלה אזכרה..

מישה בלצר

;בהגיע שעתי, עטפוני בתכלת-לבן", ביקש מישה

מהוריו. ההורים רחוקים היו מיהדות, אך הבן -- אהבת-
ציון יקדה בלבבו,

ברוסית, שראו

‘

ברוך-כשרונות היה. ניחון בנפש פיוטית. AND‏ שי-
רות רייוחר

אור. השירה, המתימטיקה, המוסיקה
והציונות -- היו תוכן-חייו.

בחוגי-הנוער היה מרצה על נושאים שונים: הפי-

לוסופיה של ניטשה; תורת בורוכוב; על נושאים ספ-
רותיים. ועוד.

ce

ees
a
ו‎

,המגשימים" -- החלוצים, שבדרכם האמין,
0 2 בכל לבו
עי 1 ee : ee‏
ae - 0 = ae 2 8 oe‏
—

נצטער צער רב, שבגלל מצב-בריאותו, נבצר ממנו
א" להיות בין

יי

xx‏ להשתלם באוניברסיטת ליאֶז' שבבלגיה, בתק-
ווה שיעלה בידו להביא תועלת לעמו ולמולדתו --

כשיסיים אותה -- בבוא היום ויעלה לארץ. אך היום
המיוחל לא בא..

המחלה שקיננה בו, שמה קץ לכיסופיו ולחלומו.
מת בשחפת, בטרם מלאו לו תשעה-עשרה אביבים.

בגווילי הספר של עירנו -- ייצרר שמך היקר לעד,

מישה היקר.
מחמלי-נפשי — הבלתי-נשכחים אמי-הורתי מרים

ברו[ נפטרה בשנת תרפ"ט -- 1929 -- בת 49.

אבי-מורי חיים ברון ניספה בנדודיו בתש"ח --
4. בן 64

חברת-נעוריך

6 ש.
אחותי האהובה הנה ברוּן נפטרה בשנת תשט"ו --

5, בת 46.

גיסי היקר ע. פרקנסקי ניספה Miwa‏ תש"ו --
6, בן 50.

תהי נפשם צרורה בצרור החיים.

נו-נשמה למשפחת ברומברג מבנדרי

האב, ר' אברהם (זיידל) ב"ר חיים-יעקב ברומברג
הגיע לארץ בשנת תשט"ז -- 1955.

נפטר בארץ ביום כ"ו כסלו תשכ"ה — 1.12.1964.

האם שייבה ב"ר אשר נפטרה ברוסיה, בעת
משה בראון

האווקואציה (בשעת ההתקדמות הגרמנית לים הכספי)
בּיום כ"ו בשבט תש"ב -- 13.2.1942.

הכת מאניה, נולדה בשנת תרפ"א -- 1921,

נפטרה ברוסיה, סמוך לפטירת אמה, ביום י"ד באדר
תש"ב — 3.3.1942.

הבן הבחור א%שר, נולד בשנת תרע"ז -- 1917.

נפל כחייל בצבא האדום, בחזית הפינית, ביום י"ד

תהא נשמתם צרורה בצרור החיים.

הבן והאח האָבל,

ואב ברומברג
— 369 --

האחים אליעזר ושלמה בוכבינדר

בתולדות העלייה לארץ מבנדרי, זכות נכבדה שמורה
לאחים בוכבינדר PAW‏ מחלוציה הראשונים : הראשון --
שלמה בוכבינדר -- איש העלייה השנייה עלה ארצה
בשנת 1913 עם עוד שני חברים מבנדרי -- רפאל
שופמן (אח"כ -- איש כפר-יחזקאל) והסופרת זינה רבינו-
ביץ. הם עלו יחד עם יוסף טרומפלדור ושלמה לבקוביץ
(לביא) שהיה מראשוני עין-חרוד * -- השני -- אליעזר
בוכבינדר -- מראשוני העלייה השלישית.

שני האחים גדלו בבית-הוריהם המסורתי בבנדרי --
החייט ר' חיים-יהודה ואשתו סוסיה. כשהתעתד שלמה
לפני מלחמת העולם הראשונה לעלות ארצה, התנגדו
הוריו לכך בטענה כי המשיח הוא שיביא את היהודים
לארץ-ישראל. הרבה טלטולים עבר שלמה ona‏ עבודה
ובשמירה בקבוצת קולנדיה (היא -- עטרות), בירושלים,
בכנרת, בראש"פינה, באילת-השחר, בתל-חי, בעין-
חרוד, בתל-אביב וכו'. בין היתר השתתף בהגנת “wor‏
בה ,עץ-חיים" בירושלים בשנת 1920. בימים ההם הוזמן

pa‏ יתר המגינים ע"י הרב הרוא"ה קוק ל,שלוש סעו-
דות" אשר שוחח עמהם בנעימים, עודדם וברכם על
קיום מצוות ההגנה על כבוד האדם וכבוד התורה בכל
נפשם ומאודם.

בנ היחידי יצחק בוכי (בוכבינדר) אף הוא הלך
בדרכי אביו החלוץ והמגן, ובהיותו חבר קיבוץ ,רמת-
הנגב". נפל במלחמת השחרור בעת פריצת הדרך לנגב
בגזרת חוליקאת, היא חלץ בימינו, ביום י"א בתמוז
תש"ח -- 18.7.48 והוא בן 19 שנה.

שלמה בוכבינדר זכור ביותר מביקורו המרשים בקן
;השומר הצעיר" בבנדרי NY ,1922 NIWA‏ סיפר על חיי
חלוצינו בארץ ועל הגנת תל-חי. מפיו שמע הנוער שלנו
לראשונה את השיר ,הבה, נגילה"... ועם עלותנו ארצה,
זכרנו לו את חסד המגע עמו והמשכנו בידידות המסו-
רתית כל השנים. ואכן, איש נעים-הליכות ועדין-נפש.

על הלך-רוחו הנאצל יעידו כמה שורות שכתב
על תמונת תצלומו עם אחיו אליעזר בירושלים 192279
mam‏ י. : ,...וימים יבואו, וכל INN‏ יתבודד בפינתו,
ואז -- יזכרו את הימים הטובים והרעים, שבילו
בצוותא...*

בביקורי האחרון אצלו בראשית 1973, הראה לי
שלמה בוכבינדר את חגורתו של יוסף טרומפלדור
שהתחלף עמו אז -- בימים ההם -- למזכרת ולאות
ידידות.

את אחיו אליעזר פגשתי בחיפה בתקופת חוסר-
עבודה קשה ורעב ממש, עת התפרנס במקצועו כחייט.
טוב"לב ומסביר-פנים היה אליעזר והתחלק עמי בדירתו
הוא -- באוהלו הקטן ליד עצי התאנים על הגבעה
בהדר-הכרמל.

במרוצת השנים, בימי משבר, החל אליעזר לעבוד
באניה והפליג לחוץ-לארץ ועקבותיו נעלמו. גירסות
שונות מספרות על העלמו זה, ולא ברור במדוייק אם
נספה באניה שטבעה, או בקרבות המלחמה העולמית
השניה או בשואה. מה שברור שהוא איננו עוד בין
החיים.

sa)‏ בג 4 re‏ ב חי

מרדכי סבר

* התמונה מובאת בספר.

- 370 —

:
=
x
ey

ר' חיים ברמן

יהודית ב"ר מרדכי ברמן
נפטרה ביום י"ב באָב

ר' חיים ברמן ואשתו יהודית

ר' חיים ברמן, בעל זקן אפור ופנים שחומים,
היה תלמידיחכם, איש תבונה עמוקה וסבר-פנים,
בתקופת-חייו האחרונה היה אפוף במין שתיקה ארוכה,
שהשתקף בה מעין חשבון-נפש אישי עמוק; היה זה
דוישיח אילם pad ipa‏ העולם הסובב אותו.

במלחמת-העולם הראשונה ובימי הפרעות שלאחריה
היה מוצא בביתו כל יגע ונרדף, שהיה פתוח לכל
דיכפין, מנוחה מטרדות הימים ומסבלותיהם.

ר' חיים היה יודעדנגן ; ובהתעטף עליו נפשו הת-
ייחד עם כינורו בשיר הנוגה ,בכי ישראל" שהיה נפוץ

אז בקרב יהדות רוסיה. בבית שררה אוירה ציונית
ולבנות ולבנים ניתן חינוך עברי.

מאורע, שלא נודע לרבים, ראוי לציין במסכת-חייו :
ר' חיים היה איש העלייה השנייה. ובהיותו בארץ-
ישראל poy‏ בהקמת טחנת-קמח בעיר IN MIWA‏ --
רמלה. בודד בימים ההם ביישוב הערבי, לא נסתייע
לו להכות שורשים בארץ -- בתיכנון ובנייה; ובצער
דומם חזר לגולת בנדרי. הביא עמו לבנדרי כמה חפצים
למזכרת, וכן שני כלבים גזעיים, שהאחד מהם נקרא
ליפנדזי" (אולי שיבוש של התואר הערבי ,אפנדי").

מ. ס.

-- 371 --

ae
ae

דוד בן-יצחק בוקשטיין

,דווידקה", כך קראנו לו תמיד בחיבה, כי WAX‏
היה וחביב על הכול. מימי נעוריו הצטיין כבעל-אופי
חזק וחדוּר הכרה לאומית. היה מחונן בהומור דק ונוקב,
כעל נפש עדינה; אהב לעזור לחבר ולהגן על החלש
בצר לו. בהיותו עדיין תלמיד הגימנסיה הממשלתית
בבנדרי וחבר ,מכבי", השתתף בהדיפת התקפות-אלי-
מות על נוער יהודי והגיב על השמצות עליו.

פעם אחרת, שוב יצא דוד להגן על כבוד עמו, כאשר
תלמיד נוצרי חירף את היהודים (הגיעו הדברים לידי
כך שעמד להתקיים מחוץ לעיר דו-קרב בין דווידקה
לבין אותו תלמיד נוצרי. אך כאשר נודע הדבר לידידים
וקרובים, מנעו זאת ממנו כדי לא לגרום לשפיכת-דמים
ולאסון.) ועוד פעם לימד לקח שני ,מגדפים" אנטישמים,
אשר פגשם ביחידות וכתש ראשיהם זה בזה, להוכיח
שיש תגמול כשפוגעים בכבוד העם היהודי.

דווידקה הצטיין בגבורה ואומץ-לב: oy‏ זה היה
בעל לב-טוב ועדין. לכל ידידיו הוא זכור לטובה עד
היום.

הוא נקטף בדמי ימיו כשהוא שוהה בבלגיה לרגל
לימודיו -- בשנות העשרים לחייו. יהי זכרו ברוך!
מ ש פחתו וחבריו

Ne =o
יי‎

שי ן
ec‏

See
Se

א

א
oS‏

אי יה

א
ae‏

oe
ee
Se
ee

eae 2 א‎ nie aS a ORR uate pale
oe cee oo / א א ייא א א‎ oo = Soe
SCG eee 0 . - יי‎

יצחק בלבן

נולד תרס"ז -- 1907,
נספה תש"ב -- 1942,

לזכרו של אחי יצחק, אשר היה לקרבן-השואה ולא
ידוע קברו איהו.

יצחק היה יותר מאשר אח: בכורח הנסיבות היה
לנו גם אב וגם מחנך.

בשנת 1920 פקדה מגיפת הטיפוס את עירנו ואז
נפטר אבינו, פנחס ז"ל, בהותירו me‏ משפחתו בת עשר
הנפשות ללא מקור-פרנסה. יצחק, MAY‏ אז רק בן 16,
ותלמיד בי"ס תיכון, נטל על עצמו עול פרנסת המש-
פחה, כי אמוו צפורה לא היתה מסוגלת לקבל על עצמה
משימה זאת מהיותה חולנית.

בעזרת האחות הבכירה, אודל, inns‏ בשותפות עם
אופה מאפיה-קונדיטוריה ויצחק היה למפיץ ה,סחורה"
כששני סלים גדולים בידיו. בפוגשו חבר מספסל הלי-
מודים היה משפיל עיניו מצער, על שנאלץ להפסיק
לימודיו ולהנתק מחברת בני-גילו. אך את החובה כלפי
משפחתו -- שהצעיר ביניהם היה רק בן 4 שנים --
מילא בנאמנות עד התגייסותו לצבא.

-- 372 —

ה
יי

פייגה בלבן

בינתיים אנו האחים והאחיות הצעירים גדלנו,
למדנו ורכשנו מקצועות עד שכל אחד מאתנו יכול היה
לעמוד ברשות עצמו ולתמוך גם במשפחה. כולנו “or‏
בים על כך תודה ליצחק שאיפשר לנו זאת וגם הדרי"
כנו בחוכמת-החיים וּבדרך-ארץ.

יצחק הקים ברוסיה משפחה ונולדו לו בן ובת.

ממשפחתנו רק אחותי ואני עלינו ארצה; את יתר
בני המשפחה ובתוכם אחי יצהק והאחות OTN‏ פקד
אותו גורל אכזר שפקד את כל בית ישראל בשואה.

ת. נ. צ. ב. ה. |
יונה בלבן, קב' min‏

אלה אזכרה
בני משפחת פנחס בלבן מבנדרי

האב פנחס בלבן, נולד בשנת תרכ"ב -- 1862,

נפטר בשנת תר"פ -- 1920.
האם פייגה בלבן, נולדה בשנת תרכ"ו -- 1866,

נפטרה בשנת תרצ"ו -- 1936.

on

Se

אוּדל 7252 (מוזגובסקי)

האחות רחל בלבן-שוסטר, נולדה בשנת תרנ"ח --
8, נפטרה בשנת תש"ל -- 1970.

האחות סימה בלבן, נולדה בשנת תרס"ד -- 1904,
נפטרה בשנת תרפ"ז -- 1927,

נספו בשואה

אחי יצחק בלבן, נולד בשנת תרס"ז -- 1907

נפטר בשנת תש"ב -- 1942.
אחי שלמה בלבן, נולד בשנת תרס'

נפטר Niwa‏ תש"ב -- 1942.

ט - 1909

אחותי אודל בלבן-מוזגובסקי, נולדה בשנת תר"ס --

0, נפטרה בשנת תש"א --1941.
בעלה Spx‏ מוזגובסקי, נולד בשנת תרנ"ב -- 1892,

נפטר בשנת תש"ה -- 1945.
בנם פנחס מוזגובסקי, נולד בשנת תרפ'

נפטר בשנת תש"ד -- 1944.
בתם סוניה מוזגובסקי, נולדה בשנת תרפ"ז -- 1927,

נפטרה בשנת תש"ב -- 1942.

oe אי‎

בתם סימה מוזגובסקי, נולדה בשנת תרפ"ט -- 1929,
נפטרה בשנת תש"ב -- 1942.

בנם בן-הזקונים הקרבן האלמוני, ששמו לא ידוע
לנו, עמו נסתם הגולל על כל המשפחה שאיש ממנה
לא נותר בחדיים,

תהי נשמתם צרורה בצרור חיי הנצח של עם
ישראל בארצנו.

יונה בלבן, קבוצת חוּלדה

ה
Se‏

2

02

יט

יי

יי

ce

Sens

Ho

אברהם בורסוצקי
(תרנ"ט -- תשכ"ד

אברהם נולד בבנדרי בשנת תרנ"ט. הוריו שעסקו
בחקלאות ובמסחר היו אמידים. בשנת 1920 עלה לארץ
כשהוא נמנה עם החלוצים הראשונים של העלייה הש-
לישית.

בארץ פנה לעבודת-כפיים. השתתף בכיבוש עמק-
יזרעאל, מראשוני קיבוץ תל-יוסף. tay‏ בסלילת כבי-
שים, ייבוש ביצות וכתוצאה מכך חלה במלריה.

לאחר עזיבתו את הקיבוץ השתקע בעפולה והיה
מראשוני עובדי הדואר בימי המנדט. בתפקיד זה הש-

תתף בהנחת קו-הטלפון חיפה -- עפולה yam‏ לדרגת
מפקח. אחד מראשוני המפקחים היהודים.

בקרב על כיבוש חיפה היה ממגיני מרכזיית הטל-
פונים בבורג', בעיר התחתית.

עד סוף ימיו Wy‏ בדואר, והיה ידוע במסירותו
עבודה, בצניעותו ויושרו. איש תנועת העבודה, מסור
לעקרונותיה.

יהי זכרו ברוך !

ce
:

פא

2

oe

a
See
ee

ee
SN
א‎ OS

0

יי

א
oS‏

ESE

לזכר )1909 אריה, 12 פנחס, בנדרסקי

אריה בנדרסקי ז"ל נולד ב-13.5.1908. בעל אופי
נעים היה ותמיד עליז, על-כן חיבבוהו הכול וכינוהו
בשם ,לייבה",

במשפחתו הענפה שהיתה נאמנה לרעיון הציוני,
ספג אהבת ישראל וחיבה לציון. לייבה היה יהודי גאה
ולא יכול היה להשלים ay‏ נגישות הגויים כלפי היהו-
דים. זה גם הוביל אותו להצטרף לשורות ,מכבי
ובמשך הזמן הגיע לדרגת מדריך בתנועה זו.

כציוני דגל ברעיון, שרק אם יחזור היהודי לעסוק
ביגיעת-כפיים, יוכל לחזור לבנות את עמו וארצו. ברוח

— 374 =

זו גם הגשים רעיונו ע"י כך שלמד בבי"ס ;אורט"
מלאכה המועילה לפי דעתו לחיי העם בארץ.

בשנת 1935 עלה ארצה במסגרת ה,מכביה" הרא-
שונה, כנבחר התנועה בעירו. כאן הקים משפחה ובית
מכניס-אורחים. נעים הליכות היה וסגולתו זו קירבה
אליו חברים וידידים. כיהודי בעל-הכרה, הצטרף לשו-
רות ה,הגנה" ומילא תפקידו בצניעות; כל חייו נהג
בענווה.

הוציא נשמתו בעבודתו בסדנה ב-19.4.71, בהותירו
אחריו את רעייתו דוסיה ואת בנותיו המיותמות,
האבלות psy‏

מפי גיסו אליעזר ופירה קישון
רשם פ. בנדרסקי

בני משפחת בנדרסקי

ממשפחתי הענפה בבנדרי נשאר קומץ: רק אלה

שהספיקו לעלות לארץ; האחרים נפטרו וקיפחו חייהם

oe

ee
יו‎

סבי ר' יחיאל-משה, סבתי מני ודודתי נסיה בנדרסקי

2

זאב ולאה בנדרסקי

בשואה הנאצית, או בנגישות השלטון הסובייטי --
כ,בורגנים

משפחתי נמנתה עם נאמני התנועה הציונית -- אחד
מבניה היה ד"ר שלמה בנדרסקי ז"ל.

אבי ז"ל זאב בנדרסקי, שאף כל ימיו לחיות בארץ-
ישראל. עלה ay‏ כל המשפחה בסוף שנות העשרים,
לאחר ששלח תחילה את אחי הבכור כחלוץ ay‏ העלייה
השלישית. אבי נפטר בארץ בכ"ב FPO‏ תשט"ו. אמי ז"ל
נפטרה בכ"ט כסלו תשכ"ג ויחד עם אבי נחים בבית
העלמין בחיפה. הורי אבי, רב יחיאל-משה בנדרסקי
וסבתא מני זל נפטרו בשיבה טובה בבנדרי. אבי-אמי
נפטר בצפת בשנת 1915.

- 375 —

2

2

ה eos‏ / יע א 0 See ae‏ יי : 0 : רא ae‏ יי ייר עי
ל 0 . 0 4 See 4 < eG‏ ;

ה
SOG‏

See

UNE OE SU Sat oo‏ א א א
oe‏

oe
ee

a ee
ae Sy
Oe: 0

יט

co : Se

oo

cen

oe

ees
SES ENO
eee

Se
ee

1

2

א
אט : א
א ae‏

א יי
Pee‏

Se

משפחת בנדרסקי

בשורה העליונה (מימין לשמאל) :
פישל, סימקה, נחמה, פיני, נסיה ;
בשורה השניה, (מימין) יושב : בוקי

oe

ee

Oe
Sek

x SoS : 0
res Se
ROO once

oe
0

יע

a:
oe

oc

9

2

Wid‏ בנדרסקי חיים בנדרסקי
(משמאל) (שני משמאל למטה

- 376 —

דודי, פישל בנדרסקי, הוגלה ע"י הסובייטים לסיביר,
ושם הוציא נשמתו בעינויים גדולים. בנו חיים עלה
לארץ ל,מכביה" הראשונה. IND‏ נפטר אחרי מחלה קשה
ונקבר בנתניה. האח השני של אבי, דודי פיני, הוגלה
לאסיה המרכזית, שם נדבקו הוא ואשתו במחלות מדב-
קות ונפטרו תוך סבל ורעב. אחות אבי נסה, אשר לא
הספיקה לברוח, נספתה ע"י הנאצים, יחד OY‏ שאר
יהודי בנדרי, ונקברה בקבר-אחים אשר מקומו לא ידוע.

בנו של פיני בנדרסקי, אריה, הידוע בשם לייבה,
שאף הוא בא ל,מכביה" הראשונה ארצה נפטר בארץ.

ממשפחת אמי -- הבוצלינים. -- נספו בשואה
מרדכי בוצלין (מצד אח אחד) ויצחק בוצליז ואחיו
יעקב (מצד אחיה השני).

תהיה רשימה זו מצבת-זכרון לכל אלה שהעליתי
זכרם.

שמואל בן-דור, חיפה

ר' בן-ציון ברדיצ'בסקי ומשפחתו ע''ה

שורה ראשונה: חיה-רבקה ע"ה, ר' בן-ציון ע"ה.
בנו נחום-דוב ע"ה, היה רב בפשטרובה, ושוחט
באודיסה,

בשורה שניה: צפורה ע"ה, הבת של ר' ב|-"צין,
ר' ישראל צפליק ע"ה, מחותן של ר' בן-ציון, נחום-
דוב גרשטיין ע"ה. חתן של ר' בןדציון.

בתמונה הגדולה: גיל כרמל ע"ה, Son‏ בצה"ל, pan‏
של ר' בן-ציון והנכד של דוד כרמל.

משפחת ר' בן-ציון שוחט (ברדיצ'בסקי)

ר' בן-ציון שוחט נולד לאביו ר' חיים-הירש, שו"ב
וחזן בבנדרי. בגיל צעיר נתפרסם כ,עילוי" וניבאו לו
גדולות. בהיותו בן י"ח, נשא לאשה את חיה-רבקה,
בתו של השוחט והחזן, ר' אליעזר קישינובסקי מטי-
ראספול.

ר' בן-ציון היה איש-תורה, חסיד ויראדשמיים. בימי
הצאר מצא אפשרות להשתדל אצל השלטונות לשחרר
מהשירות בצבא צעירים יהודים.

במלחמת העולם הראשונה ירדו מנכסיהם רבים
מבני משפחתו ור' בן-ציון נחלץ לעזרתם,

היה בעל-תפילה בקלויז של ר' יוסי שאַפּושניק
ב,מצודת החסידים", והשתייך לחבורה ;אורח:חיים"
שר אחרי סיום תפילת-שחרית נשארו עטופים בטלי-
תות ולמדו יום-יום דף גמרא ותוספות.

במלחמתדהעולם השנייה, לפני כיבוש הנאצים, “Al‏
לט לרוסית ובנדודיד sor‏ לטצשקנט. שם 370 S595‏

אנו, הבן, הבת, הנכדים והנינים שומרים בלבנו
את זכר הורינו, אשר רוך ואהבת-האדם קרנה מהם על
כל סביבתם.

ל - + % א" ה.

לזכר הורי היקוים

אמי פסיה ילידת ליטה ואבי ישראל-שמואל
יליד אוקראינה, הגיעו לבנדרי אחרי נשואיהם והקימו
ow‏ את ביתם. הם חיו חיידעמל ישרים וגידלו את
בניהם ובנותיהם לחיי עבודה ולדרך היושר. כל הימים
הם התמסרו יחדיו לחינוך ילדיהם ולהכוונתם לקראת
צאתם לחיים.

מלחמת העולם השנייה פגעה בהם קשה, בטלטלה
אותם ממקום אחד למשנהו, דרך סטאלינגראד עד
לקאווקאז.

אחרי טלטולים ותלאות-המלחמה, שבו לבנדרי הח-
רבה והמרוקנת מיהודיה, כשהם עצמם שבורים ורצוצים
בגופם ובנפשם. באחרית כוחותיהם השתדלו לשקם
את ביתם וחיי המשפחה, אך לאחר שנים מספר הלכו
לעולמם.

שבתי בליי

— 377 —

זאב (ולודיה) ברמן

2
0
2

ר

0
—

א
SOS‏
vu‏

oe

בנו השלישי של שבתיל ברמן.

בילדותו נשלח ללמוד בישיבת Wan‏ בניז'ין ע'י
הומל, אולם הפסיק לימודיו וחזר לבנדרי, ושלא כמקובל
במשפחתו למד מכונאות ונהיגה. נדד לסביבות חוטין
ועבד שם כנהג בבית-חרושת לסוכר.

בשנת 1923 עלה לארץ ועבד כסתת-אבנים בגדוד-
העבודה בירושלים. עבר לגליל לעבוד אצל החקלאים
במלחמיה, ומשם -- לפתח-תקוה, לעבודה בחקלאות
ובאריזה. הוא בנה את ביתו בכפר מעש, נטע פרדס
וכרם, ועבד באופן עצמאי OV‏ אשתו וילדיו.

היה פעיל ב,הגנה", ומונה לאחראי על השמירה
ועל הנשק בכפרו. בתקופת מלחמת העולם השנייה
התגייס לצבא הבריטי, ושירת בתנאים קשים במצרים.

איש ישר ונאמן, שעבד בחריצות עד ליומו האחרון.
נפטר בשנת 1955, בעת עבודה בפרדס. השאיר אחריו
אשה, שתי בנות נשואות, ובן -- יצחק, העובד בחברת
החשמל, אף ממשיך לנהל את משק אביו. (בן זה נפצע
בכל שלוש המלחמות של המדינה).

0

הקצין נחום גולדמן

בילדותו למד בבנדרי. בהיותו בן 18 עלה לארץ
עם אביו, יוסף גולדמן ז"ל ועם אחיו יעקב,

מנמל ביירות הגיעו לא"י ברגל והתיישבו בפתח-
תקוה. תחילה עבד נחום בחקלאות, אח"כ התגייס לחיל-
הספר. בשנת 1921 עלה בדרגה. שירת בכל הארץ,
ממטוּלה ועד ניצנה (עוּג'ה אל-חאפיר בימי המנדט).

בשנת 1925 הוא עבר למשטרת א"י ושירת כקצין
במשטרת פתח-תקוה. ב-1928, בהפגנת פועלים לעבודה
עברית בפרדסי פתח-תקוה, הגן על הפועלים היהודיים,
וכעונש -- הועבר ay‏ משפחתו לבארדשבע. באותם
הימים היתה באר-שבע Py‏ ערבית ללא יהודי אחד.
הוא שירת בה כשנתיים והועבר ליפו, ומשם לרחובות
ולרמלה. ולבסוף נתמנה כעוזרו של הקצין שיף ז'
במשטרת תל-אביב, והיה לצידו בעת הפעולה שגרמה
לקיצם הטראגי.

קבוצת שוטרים, יהודים ואנגלים, ובראשם הקצינים
שיף וגולדמן, יצאו לערוך חיפוש בעליית-גג באחד
מרחובות תל-אביב, לאחר שנתקבלה ידיעה טלפונית.
הקבוצה שמנתה את שני הקצינים היהודיים עלתה לגג
הבית, aw‏ היה טמון מוקש, וכתוצאה מהתפוצצותו
נפצעו רבים, וביניהם WWI‏ שני הקצינים היהודיים.

— 378 —

לאחר זמן נודע כי היתה זו פעולת נקמה של אחד
מארגוני"המחתרת, בעקבות חקירה שערכו השניים
בתיק שוד כספים מבנק-הפועלים.

בימי-חייו עזר הקצין גולדמן הרבה לשוטרים “VPA‏
דיים שנאלצו לעבוד בין הערבים והבריטים; כן הושיט
כל עזרה שביכולתו להגנת היישוב העברי, ועל כך
היה חשוד תמיד על הממונים עליו...

השאיר אחריו אשה ושלוש בנות.

על אלה אני בוכיה

בנדודי הרבים ברחבי רוסיה, אחרי השואה, הגעתי
לעיר-מולדתי בנדרי, כי ay‏ השארתי pen‏ ממשפחתי --
אב ואח. קיוויתי למצוא אותם בין החיים; זה היה
חלומי. ומה רב הכאב, שלא רק הם כבר לא היו בין
החיים, אלא אפילו את קברם לא מצאתי. התחלתי
לחקור אצל הנשארים בעיר ואשר חזרו אליה אחרי
הפינוי, והנה מה שנודע לי מפיהם :

אבי מוטי גרינברג שכל ימיו חי בעיר בנדרי, ובה
הוא עבד כקופאי אצל ל, בלנק מטחנת-הקמח, היה
ידוע כאיש נאמן וישר בתכלית הישרות, גם היה אדוק
מאוד. הוא לא רצה לעזוב את העיר בשעת הפינוי ע
ידי הרוסים שנכנסו בראשונה לעיר. וכאשר חזרו לעיר
194173 הרומנים-הנאצים ימ"ש, הובילו את אבי ואת
אחי הקטן שנדבק לאבא ז"ל עד המבצר ושם הרגו
אותם בירייה, יחד עם כל היהודים שנשארו בעיר.
ככה נקברו בקבר-אחים שעקבותיו לא נודעו, וגם
לא נשאר רישום כלשהו. מעשה-ההריגה נודע לי מפי
הגויים, הגרים לא רחוק מהמבצר.

ככה הלך אבי -- הקדוש, הנכבד והחרד -- לעולמו,

ר' מרדכי גרינברג
ובנו
נפלו בשואה

חיה-רחל גרינברג

יחד עם כל אחיו היהודים שגורל אחד קשר אותם.
אהב את wy‏ וגורל wy‏ פגע גם בו.
אל נקמות, נקם את נקמתם !
מהבן הנשאר ועלה לארץ מרוסיה עם העליה הרוסית. --
בניו יצחק ודויד

- 379 —

-
0

eee

we
7

7

oe

Soe

0

oe
oe

Soe
es

חיים-לייב ואטל גורנשטיין

אבינו, ר' חיים לייב גורנשטיין, נולד לאביו
ר' הערש-צבי גורנשטיין בצפת שבארץ-ישראל בשנת
5, סבינו, איש חרד ושומר מצוות התורה וההלכה,
חינך את בנו לפי המסורת היהודית ואהבת ישראל.
בהיות אבינו בן שבע שנים חזרה משפחתו לרוסיה
והתיישבה בעיר בנדרי. שם קיבל אבינו חינוכו, כמנהג
אותם זמנים, ב,חדר". כאשר התבגר, הצליח הודות “n>‏
כונותיו הטובות ולמרצו לרכוש לו אהדת רשות מסילת-
הברזל, ונתמנה קבלן לצביעה בכל הקו מבנדרי עד רני.
אבינו עסק בעבודתו גם בזמן שבנדרי עברה לרשור
הרוּמנים עד השואה.

לא רק לפרנסת בנייביתו עשה, אלא גם מצא ענין
בעסקי-ציבור : היה בין התומכים הראשונים להקמת
הגימנסיה שוורצמן, בה היה אחינו יוסף, אחד מתלמי-
דיה הראשונים.

Stee cee a
Se

eee

See
ane

0

א

2
ees

7

00

eee
א‎

a
יי‎

oe
2

060

ee
2

א
א

7

א
א
א

2

אמנו, אָטל, נולדה בעיר הסמוכה לבנדרי, טיראס-
פול. היא הצטיינה כעקרתיבית טובה ואם מסורה
לילדיה וחינכה אותם ללכת בדרך הישרה. בהגיע
השואה, עקרו הורי, יחד עם רבים מבני עירנו, לאסיה
המרכזית, שם חיו עד שהשלטונות הסובייטים החליטו
להחזיר את העקורים למקומות-מגוריהם הקודמים,

בדרך נפטרה אמנו היקרה בשנת 1944 ונקברה
בעיירה אלכסנדרובקה מחוז קירובגרודסק; אבינו המ"
שיך בדרכו לבדו. הוא חי בבנדרי, אך נמשך לארץ-
מולדתו, ארץ-ישראל, ובשנת 1953 היה בין הראשונים
שהשלטון הסובייטי התיר להם להגר. אבינו הגיע “SN‏
צה, ומצא את בתו אידה, אשת ז. דבורצקי, אשר עלתה
לארץ הרבה שנים קודם לכן.

אבינו הגיע לשיבה טובה ונפטר בשנת 1961.

תהיינה נשמות הורינו היקרים צרורות בצרור
החיים.

בתם ובנם אידה יוסף ופומה

— 380 --

Se

חיים גלס

היים גלס

נולד בתרמ"ו (1888) בבנדין, פולין. מנעוריו בתנו-
עה הציונית. עלה לארץ בעליה השנייה בשנת 1909.
עבד בעין-גנים וביפו. חלה בקדחת צהובה ונאלץ לע-
זוב את הארץ לשם ריפוי. היה מורה עברי בגימנסיה
העברית בבנדרי וחינך דורות של בני-נוער לאהבת
העם ולעלייה לארץ-ישראל.

בחוזרו היה פעיל בתנועה הציונית-הסוציאליסטית
ובין מארגני "PNA,‏ בבסרביה.

Toe

1925-9 עלה maw‏ לארץ, אל משפחתו בקיב
עין-חרוד.

193079 חלה yor‏ לצרפת להתרפא.

בן 43 במותו. הניח בקיבוץ אשה -- חיה -- ושני
בנים: זרובבל (גלעד) ויובל (גל. חנה דימנט

— 381 --

— 382 —

למקום קבע, עצרו את הרכבת בתחנה לא-ידועה בדרך

אפשרות להחזיק את הגופה הקטנה בקרון, עד שיגיע

באין

ותרופות, נפטרה הילדה בת השלוש בייסורים.

תוך נסיעה בקרונות-משא ובכפור כבד, בלי עזרת-רופא

אחינו אר

פגע אסון כבד במשפחתנו. בתו היחידה והקטנה של

יה, זאַנה, חלתה באדמת. בתנאים הסניטריים

דים לעקור לרוסיה ה

התקרב פעמי-המלחמה, הדריך את תושבי העיר היהו-

NON

טית. בדרך הארוכה לשם

(תמונות א

i
-ן‎

ם וחנה -- בעמ' 281(

זאנה

0

oe

.

בנדיבות לוועד

אשר פנה
יהקהילה,

לנצרך

לבניו וחינך אותם ברוח זו.

בעל מזג נוח ועדין

לעזור

?

ידו ה
אליו.

כמו-כן ה

פתוחה

תמיד
רים תרומתו

יתה

אבינו ה

יה

e

ביושרו שימש דוגמה

כנגד לבעלה,

WON‏ חנה,
כל חייה

מילאה תפקידה

"1888
כעקרת

Wy) יבית‎

מוצאה

שנולדה

=!

היה

מאודיס

ה

4

הסובייטי,

בשותפות עם ח. וולובץ יל"א, בית חרושת לשמן, שהיה
קיים עד מלחמת-העולם השנייה, עם כיבוש השלטון

בשנת 1908 הגיע לבסרביה והתיישב בבנדרי. שם הקים

אבינו, אברהם דימנט, נולד בפולין בשנת 1878.

אברהם וחנה

דימנט

יוכבד ויינמן

נפטרה ביום כ' אדר תשכ"ט -- 10,2.1969.

נולדה בחודש אלול תרס"ב -- ספטמבר 1902;

לבית שלמה וצ'ארנה לויט בבנדרי

= KG ri
258 4
8 ת‎ gh
) ae
= =
= ₪ ם‎
| ו‎ ₪ r
2 * ה‎ A
ה תה‎ 8 *
2
58 * :
= ב םס‎
= וד‎ 77
ית‎ ₪
יע‎
2
a2
רו‎
ב מז‎
5 0
- oe
gl n 2
R
= se
n 2
5:
24
BOF ה‎
ra
R 1 85
;- 15 יייע‎

רעיה כעבור מספר שנים. אמנו זכתה לחיות בקרב

אמנו ואחינו אריה עם רעייתו הגיעו לארץ בשנת
8. האח משה הגיע ארבע שנים קודם לכן, ואחותנו

ונפטר בז' טבת (1941). לווהו בדרכו האחרונה מספר
יהודים מעירנו, ביניהם גם ח. וולוביץ יבל"א, אמנו,
אחינו אריה ואחותנו רעיה. גם קברו, בדומה לקבר
נכדתו בנכר מקומו, ובוודאי לעולם לא נוכל לבקרם.

חלש בגופו, לא יכול היה להתגבר על כל

וכתוצאה מאלו -- גם מחלות מדבקות. אבינו, שהיה

התלאות

מיושבת על-ידי טאטרים. שררו ay‏ רעב, לכלוך ועזובה

הורינו הגיעו יחד ay‏ כל היהודים לעיר דזמבול,

פגע קשה בהוריה וסביה והותיר פצע בלבם.

ומסרו את הגוויה לאיכרה רוסית לשם קבורה. האסון

יוכבד רעייתי ואמנו היתה יפת-מראה ויפת-רוח,
אשת-חיל ועקרת-בית למופת. בשנת 1921 הקימה בית
יהודי טוב ברוח מסורתית עם בעלה מרדכי ויינמן --
שני הבנים שלמה ויעקב שנולדו להם, התחנכו לעבודה
ולדרך-ארץ, ברוחה של אַם-הבית יוכבד, נשמתה עדן.

עם מתן הצהרת-בלפור, התעוררו אצל יוכבד
ומרדכי ויינמן געגועים לעלות ארצה עם שני הבנים,
ובשנת 1925 נתגשמה תקוותם זו. ראש המשפחה עבד
במקצועו כאופה והבנים התחנכו בגימנסיות ;הרצליה
ו;בלפור" בתל-אביב, ולאחר מכן הלכו להגשמה בקי-
בוץ.

לקריאתו של משה שרתוק (שרת) להתגייס לעזרת
צבאות-הברית נגד הצורר הנאצי, התגייסו הבן הבכור
לבריגדה והצעיר -- לפלמ"ח,

כל אלה היו פרי חינוכם והשפעתם של אם הבנים
ואביהם, שחיו כל השנים באווירה של אהבה והוקרה
הדדית.

יוכבד לא הלכה בגדולות ורחוקה היתה מהבלטה
עצמית והתפארות. אך ידועים מקרים של חן וחסד
שהאצילה מרוחה, הלכה למעשה, בעזרתה לזולת בצר
לו. ומעשה בצעירה ענייה שעמדה להתחתן ורכשה
לעצמה בד לשמלה לקראת כלולותיה, אך לא היה לה
כסף להוצאות התפירה. כשנודע הדבר ליוכבד, פנתה
לכלה: ,מה הבעיה? תני את הבד ואתפור לך,."

במעשה חסד זה ורבים אחרים, גילתה את נפשה
האצילה, לדוגמה ולמופת.

זכרה לא ימוש מקרב בני משפחתה, אוהביה ומכריה.
ת. נ. צ. ב. ה.

יוסף דרברימדיקר

יוסף, בן הרב אפרים ואיטה, נולד ביום ח' אדר
תרע"ט -- 4.2.1919 ונפל בחזית הרוסית נגד הנאצים
(בגיל 25 שנים) ביום ב' באלול תש"ד -- 21.8.1944.

השתלם באוניברסיטה בבוקארסט. עם כניסת הסו-
בייטים לבסרביה, הפסיק השתלמותו -- והתגייס ל,שי-
רות העם" לפי קריאת הקומסומול ועם זאת רצה גם
לעזור להורים. עיקר עבודתו היתה -- להרצות בכפרים
ולעסוק בהוראה.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה, נפצע פעמיים בחזית
וזכה להצטיינות מטעם מפקדיו. ay‏ החלמתו נשלח
לקורסים של מדריכי סניטרים ומפקדו הזמין במיוחד
את הוריו לראיון, ברצותו להכירם ולעמוד על טיבם --
on om,‏ שיכלו לגדל בן כזה לתפארת !*

תודות לידיעתו את שפת-המקום -- רוּמנית —

יי יו
א
א .
oo -‏

יוסף ב"ר אפרים דרברימדיקר

נשלח שוב לחזית אל מאחורי קו-האויב בסביבת קיצ-
קאני שבאיזור בנדרי, מקום שם ניהל תעמולה בין
האיכרים והצבא הרומני: לא להילחם בסובייטים ול-
הניח את נשקם.

במכתבו האחרון כתב לאמו: ,את כותבת לי, אמא
יקרה, כי אשמור על עצמי... ומי ינקום את נקמת דם
הנקיים של בני עמנו שנשפך על-ידי הפאשיסטים?
חובתי המוסרית והפטריוטית היא ל,הילחם?!. -- --
והוסיף: ,אני עומד לבצע משימה חשובה, שבעבורה,
ON‏ רק אצליח ואשאר בחיים, יעניקו לי אות"הצטיי-
נות"...

אך לא זכה לאות-הצטיינות. ולאחר שהגיעה הידיעה
על נפילתו, ans‏ חברו לחזית אל המשפחה, שיוסף היה
בשירות מיוחד בעורף האויב ופעם בהיותו במקום-
המיצפה על עץ, ny‏ חיפשוהו ביער ונתקלו במקום-
מחבואו, זרקו עליו רימון ולאחר שהשתרר השקט מצא
man‏ את המשקפת שלו על האדמה וכשטיפס על העץ,
הגיע אליו ומצא אותו מת.

הוא נקבר בזולוטייבקה לא הרחק מבנדרי, עיר
מולדתו. כגיבור נפל, כאחד החיילים האלמונים של עם
ישראל בגולה הדוויה, בלוחמו באויב הנאצי-גרמני.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים והתקומה של העם
העברי במדינת ישראל.

- 383 —

ר' יקותיאל ב''ר אהרן הוכמן

ר' יקותיאל, בן החסיד והמקובל ר' אהרן. הוכמן זיל,
PT wow‏ ושו"ב כ-20 שנה בעיירה וישניובסקי --
בסרביה.

חסיד ותיק ות"ח שלא עבר עליו יום בלי לימוד
בזוהר, בש"ס ופוסקים. תמיד הקדים השחר וערך
חצות מתוך בכיות והשתפכות-הנפש, TID‏ ומכובד,
ולעולם לא נמצא רבב על בגדיו. בראשונה נסע לרבי
דוד מליאובה ז"ל, ואח"כ התקשר לצדיק המפורסם
רבי pny‏ מבוהוש זצ"ל והיה נוסע להסתופף בצל רבו.

אשתו מרת מילכה ביילה ע"ה, בת החסיד המפורסם

ר' יוסי חזן מהושי, היתה אשת-חיל, ענווה ומלאת-חן.
חסידה, אצילת-נפש וטובת לב.
לעת זקנתם גרו בבנדרי כ-10 שנים, ow‏ נפטרה
אשתו בב' דר"ח תמוז תרפ"ט, והיא בת ע"ז שנה. מקום
קבורתה בבית-העלמין בבנדרי.
רבי יקותיאל עבר לבוהוש וגר אצל בנו הר' לוי.
כחמש שנים הסתופף בצל אדמו"רי בוהוש, אך בשל
געגועיו לשאר בניו. חזר לבנדרי ושם עוד חי כ-4
שנים. ר' יקותיאל נפטר בגיל פ"ד שנה בכ"א באדר
שנת תרצ"ו. מנוחתו בבית העלמין בבנדרי. יהי זכרו
ws‏
הרב שלמה זלמן הוכמן

= 384 —

ר' לוי Wa‏ יקותיאל הוכמן
ואשתו שרה-פייגה

ר' לוי הוכמן

ר' לוי הוכמן ז"ל, נולד בר"ח ניסן, תר"ל בעיירה
הושי -- רומניה. היה הבן הבכור של הדיין והשו"ב.
ר' יקותיאל ז"ל, ודור שמיני -- בן אחרי בן -- לרה"צ
ה"ק רבי זאב וולף קיציס זצ"ל. רבה של קהילת טול-
טשין ותלמיד חבר של הבע"שט זצ"ל.

חסיד מובהק ונאמן היה לאדמו"רי בוהוש, ובפרט
היה מסור וצמוד בכל נימי נפשו לרבו האדמו"ר ה"ק
רבי ישראל שלום יוסף זצ"ל. מדי שנה בשנה נסע
לבוהוש. אף בשנות המלחמה המסוכנות ביותר. חסיד
ובעל מידות תרומיות וחרד לדבר ה', מדקדק מאד
במצווה קלה כבחמורה, רב פעלים בשטח החסידות
ובהשתדלות לטובת הזולת. הרבה לעשות למען זקני-
ארץ-ישראל. תרם והתרים לטובת קרן הרמב"ן בכל
שנותיו.

אשתו שרה פייגה ע"ה, היתה גם היא חסידה תמימה
וישרה, אשת חיל ועדינת נפש. זכו להקים דורות
ממשיכי דרך חייהם, מתוך אהבת תורה, אהבת ישראל
ואהבת ארץ-ישראל.

בעיר בנדרי גרו כשלושים שנה. משם עברו למוינ-
שטי ואח"כ לבוהוש וגרו בה כ-20 שנה. בטרם עלו
לאה"ק גרו בגלץ ובבוקרשט. בכסלו תש"י זכו לעלייה

והשתרשו בתל-אביב בכפר-שלם. שנותיו האחרונות
היו קודש ללימוד תורה, לתפילה מתוך דבקות בה,
התעמקות בזוהר ולא פסק פומיה מגירסא. בשנות השואה
שיכלו את הבנות, שיינה רחל הוכמן ע"ה, בת 22 ואחותה
ברכה ובעלה משה אורינטליכר מרומנובקה הי"ד, את
בנם המוכשר יעקב הוכמן בן 24 הי"ד שנספו בבסרביה.
רק בנס נשארו בחיים בתם אסתר ובעלה דוד שינברג
וב"ב בקישינוב. בא"י זכו להיות ay‏ שני הבנים ר'
משולם זוסיא הוכמן, רעיתו וב"ב, הרב שלמה זלמן
הוכמן ורעייתו וב"ב. שתי הבנות -- שלומית ובעלה
הר' יהושע קרוק וב"ב ופסיא תחי' ובעלה ר' יוסף
סיגלר ז"ל. זכו הזקנים לנכדים ונינים וכעשרה מהם,
חיילים בצבא הגנה לישראל.

ר' לוי הוכמן נפטר בליל חמישי, פרשת חיי-שרה,
כ' במרחשון. תשי"ז בגיל פ"ז, בת"א. הובא לקבורה
בבית-העלמין הישן בטבריה. בחלקה שקנה לעצמו
בשנות-חייו, קרוב לציוני של האדמו"רי אוסיאטין זצ"ל.

יהי זכרו ברוך.

אשתו שרה-פייגה בת ר' ישראל דוד ע"ה נפטרה בג'
בסיון תשכ"ד בבני:ברק. הובאה לקבורה בחלקה שרכשה
לה בעוד חייה בבית העלמין בקרית-שאול, ת"א.

יהי זכרה ברוך. הרב שלמה זלמן הוכמן

-- 385 —

ליוסיה דרברימדיק

בת הרב אפרים ואיטה, נולדה ביום כ"ו מנהם-אב
תרע"ה -- 24.7.1915 ונפטרה ביום כ"ו באדר ב' --
7, היתה בת חמודה ובעלת כשרונות. בשנת
0 סיימה אקדמיה למשפטים בעיר יאַסי; כה הצטיינה
כעורכת-דין בהופעותיה בבתי-המשפט, שזכתה להערכה
והוקרה מהשופטים ואף מאנשי הקטגוריה. בעת האווא-
קואַציה השתלמה ועבדה כאחות בביה"ח ואח"כ עבדה
כלאַבורנטית בתחום המשפטי במכון לאַנטומיה ופאתו-
לוגיה בצ'רנוביץ וזכתה להוקרה רבה מכל חבר העוב-
דים ומהממונים עליה ולאהבה עמוקה מבני משפחתה,
ידידיה ומכריה.

מותה ממחלה היכה בתדהמה והישרה יגון על בני
סביבתה.

יהי זכרה ברוך לעד !

oe
ee

2
Ue ae

Soe
oe
oe

as
א‎

oe‏ א
ר א

יי

0

א
ae‏

האחות פנינה לבית

Oy 0‏
6 8
א א

2 0
ה‎
ל‎
Soe
SASS

Sens

0

Oe

האחות פנינה ורטהיים (ליד השולחן) בבית-החולים ,,הדסה" בצפת, 1924

(ר' רשימה ‘aya‏ 387(

—- 386 —

2

oe

0

en
on

0

oe

5

ורטהיים

oe

=

האחות פנינה ורטהיים

זכות-אבות ודאי שברכה היא לכל אדם, אך לפרליה
-- כפי שקראנוה בלשון-חיבה -- היחוס שלה היה
יחוס"עצמה : בכל תכונותיה ומידותיה התרומיות שנת-
ברכה בהן בכל דרך חייה.

חוטר מגזע אילן אציל ורב-פארות -- בתו של הרב
דמתא בבנדרי, רב שלמה'ניו (או כפי כינויו-חיבה בפי
הבריות -- רב שליומקה) גדלה פנינה בבית ועד לחכ-
מים, שתורה וגדולה דרו בו בכפיפה אחת, ועל הכול
שררה בו אווירה של אהבת ישראל וחיבת-ציון. אווירה
זו היא שהאצילה על כל הבנים והבנות, אשר oy‏ היותם
דומים זה לזה בהרבה תחומים, הרי כל אחד ואחת מהם
היה אישיות בזכות עצמה.

פרל'ה ירשה מאביה הדגול את המידות התרומיות :
אצילות, תבונת-לב, רוח שלווה ומיושבת. אין תימה,
איפוא, שהיתה מקובלת ואהובה על כל מי שהכיר אותה
מקרוב.

היא זכתה להיות בקבוצת שבעה החלוצים המאורג-
נים הראשונים בבנדרי, בראשית העלייה השלישית
בשנת 1920, שעשתה דרכה לארץ במושבה ,מסילה
חדשה" בטורקיה, בהנהלתו של הרב שפירא. משם המ-
שכנו באונייה ארצה במשך 3 שבועות ופעמינו הראשו-
נים הופנו אל אִם המושבות פתח-תקוה, בה Way‏
במשתלה של מר יאנובסקי.

גיסתי, רוזה טיומקין ז"ל, שעבדה כרופאת-שיניים
בישובי הגליל העליון, המליצה על פנינה ודיברה על
לבה להתקבל לעבודה כאחות בבית-החולים ,הדסה"
בצפת.

בתפקידה החדש נתגלתה פנינה בכל נופה האנושי
הנאצל, בהגשימה את היעוד של אחות רחמניה הלכה
למעשה, בנכונותה להקריב משלה למען הזולת. ואכן היא
ידעה לדלות עד תום את כל הטוב והנעלה שבנפשה
ומתוך בגדי האחות הצחורים הקרינה על סביבתה מאי-
שיותה המלבבת והביאה מזור וסעד לחולים וקשי-יום.
לימים גרו בצפת ארבעה מבני-עירנו -- פנינה, גיסתי,
רעייתי ואני, ושוב נהדקו חיינו כמשפחה קטנה אחת.

לאחר מכן, כשפנינה עבדה ל,הדסה" בירושלים
והיתה לאחות מוסמכת, נתרחב מעגל ההוקרה והחיבה
אליה במשפחת ,הדסה" הענפה בבירה ושמה הטוב
כדמות-מופת האיר גם את דרכן של האחיות הטירוניות
שנכנסו זה עתה להכשרה במקצוע.

פנינה -- כשמה כן היא, מהווה במסכת חייה רבי-
המעש דף מזהיר של התקופה החלוצית שחלפה ללא

שוב, והליכתה ללא ny‏ מאתנו השאירה חלל ריק בלב
כל אוהביה, ידידיה ומוקיריה.

דמותה המאירה תלווה אותנו כל הימים.

פ, בנדרסקי

פנחס ורטהיים
איש החובה וההגשמה

על פנחס שהלך מאתנו ללא-עת דואב הלב ללא
ניחומים. איש רעים להתרועע היה כבר בימי נעוריו,
כשלמדנו יחדיו בבנדרי בישיבת ,הקלויז הטלנאי"
ובביהמ"ד של ,לומדי משניות" בתקופת מלחמת-העולם
הראשונה. כבר אז הצטיין בלימודיו אצל הרבי ר' לייבוש
מפולין, שהוזמן במיוחד לבנדרי.

פנחס בן הרב ר' יוסליה וחנה ורטהיים, נולד בבנדרי
ביום י' באלול תרס"ד (1904) ונפטר ביום ז' בכסלו
תשכ"ט )28.11.1968( בתל-אביב, לאחר 43 שנות עבודה
חלוצית בהתיישבות ובקואופרציה הצרכנית.

בימי מלחמת-העולם הראשונה, חי בבית אביו הרב
בעיר אוסטילו, ולאחריה בעיר אוסטראה. ב-1921 למד
בסמינר לרבנים ,תחכמוני" בווארשה בהנהלת הפרופ'

— 387 —

באלאבן והוסמך להיתר-הוראה. ב-1925 עלה ארצה על
מנת ללמוד באוניברסיטה העברית, אך בארץ החליט
להיות חלוץ ומגשים ועלה להתיישבות עם חסידי-
יאבלונה בכפר-חסידים. לרגל קדחת ממארת שפגעה
במשפחה, נאלץ לעקור לחיפה ובימי המאורעות וחוסר-
העבודה בשנות 1929--1921 עברו עליו ועל בנידביתו
ימי מחסור וסבל קשים שנשאום בדומייה. מחיפה עבר
לעבוד במחלבת ,תנובה" בפרדס-חנה. כשההנהלה עמדה
על טיבו וכשרונותיו, נתמנה במהרה למנהל הסניף.
אח"כ הוזמן לעבוד ב,המשביר המרכזי" בתל-אביב
ולאחרונה -- כמנהל ,שילוב" -- חברת בת של "von,‏
בלל

היה בעלימשפחה מסור ושפע אור ושמחת-חיים
סביבו, בהומור שלו וביחסיו ay‏ בני סביבתו. לעת-
מצוא היה מעלה פרקי פרוזה וחרוזים, שהיו לחוויה
תרבותית למשפחתו ולבני חוגו.

זכרו הזוהר לא ימוש מקרבנו כל הימים.

חברו מרדכי

אי

אי

me

ל

2

1

/
0

ראב יי
SSS‏

Oe
=
eee
Reece:
ee

11

שי

0

א
א
ל
0

ns

:
יי
יי יע
א
אי 6 יו
אי

שרה וולובץ

שרה וולוב

נולדה י"ד אייר )1892( נפטרה כ"ב אדר תשל"ב.

שרה וולובץ, בעלת המידות הטובות, -- אשת
ר' חנניה וולובץ, יבדל לחיים ארוכים וטובים -- בת
ר' יהושע-ליב בוריס, שבביתו נשתלבה המסורת היהו"
דית בתרבות הכללית, ששררה אז בקרב האינטליגנציה
הרוסית.

שרה היתה אחת התלמידות הראשונות בגימנסיה
הממלכתית לנערות, שיסדה אז הרשות הממלכתית בעי-
רנו (,קאזיונאיא ז'נסקאיא גימנאזיא"). כך ספגה לתוכה
מילדותה מהמסורת היהודית ואהבת ישראל, וגם מן
התרבות הרוסית של הימים ההם.

אשה אצילת-נפש, תמיד צמאת-דעת. העריצה כל
דבר תרבות, הן בכתב והן בעל-פה, שבאו לביטוי גם
בהתנהגותה היומיומית. חובבת קריאה, וכאילו היה

הספר שלוב אצלה בחובותיה היומיומיים כעקרת-בית
וכאחראית למשפחתה. אהבה להתחלק ay‏ שומעיה, על
כל ספר טוב שקראה, מוסיקה ששמעה, בּלט שראתה,
הרצאה מעניינת ששמעה -- נמשכה אל הטוב, הרוחני
והמעניין.

בעיות הארץ העסיקו אותה, והיתה ערה להן. ביחוד
התריעה נגד כל מיני שונאי-ציון ו,יודופובים", וכל
אשר עוללו ליהודים. רק באשר יהודים הם..

כל יודעיה שהכירוה מקרוב, מצטערים על הליכתה
מאתנו, ויהיו דברים אלה קווים להעלאת דמותה כאשה
יקרתינפש, שהשפיעה מאצילותה על סביבותיה.

יהי זכרה שמור עמנו.

פ, בנדרסקי

-- 388 --

יאווה זינגר

נולדה בי"ז בתמוז תרס"ב -- 22 ביולי 1902 באו-
דיסה. לאחר פטירת אביה, עברה עם אמה (לבית אי-

מאַס) לבית סבא שלה, (שלמה בומאז'ני) בבאלטה own)‏
הגיעה לבנדרי.

בבנדרי סיימה בית-ספר תיכון. עבדה בבית-המר-
קחת של מולמן. לאחר שביקרה באוניברסיטת יאסי
עברה לגלץ -- גם שם עבדה בבית-מרקחת. בעיר זו
הכירה את בעלה, ששימש מנהל המשרד הארצישראלי
וכל העלייה מרומניה לא"י היתה בתחום טיפולו. בנות
בנדרי בדרכן לארץ התאספו בביתה.

בשנת 1933 andy‏ לארץ עם משפחתה ועם הוריה,
חיה ויששכר שליין. כל השנים גרה בחיפה. חלתה
לפתע ונפטרה Ways‏ ימים מספר, ביום ה' באב תשכ"ח
— 30.7.1968.

יהי זכרה ברוך !

המבכים אותה מרה :

בעלה, יוסף זינגר,

והבנים: דוד, נתן, גדעון
ומשפחותיה

0

o

ce
oe
ב‎
פיט‎

משה טולצ'ינסקי

נר"נשמה לזכרו של אחי היקר והבלתי-נשכח משה
בר' אברהם טולצ'ינסקי הי"ד

נולד בבנדרי בשנת תרע"ב -- 1912.

סיים חוק-לימודיו בגימנסיה העברית של שוורצמן
בבנדרי.

נספה בשואה ע"י טמאי-אדם NIWA‏ תש"ב -- 1942.

יהי זכרו ברוך.

נחמן טולצ'ינסקי, תל-אביב
אבוהם זיגברמן

נולד בשנת 1901 בננדרי. נתחנך בחינוך כללי
ולאומי בגימנסיה של שוורצמן בבנדרי. מנעוריו היה
חובב ספר וספרות והצטיין בחיבוריו. התחנך על ברכי
המסורת של טובי האינטליגנציה היהודית-הרוסית
והושפע ממנה ביחסי לערכים ההומניטריים והתרבותיים.
היה ציוני מסור עוד משחר נעוריו, חדור יחסי חיבה
לתרבות היהודית ולאידיאלים הלאומיים. שימש כתב
קבוע בשני עיתונים רוסיים בבסרביה, ופירסם בהם
כתבות והערכות על החיים היהודיים ומוסדותיהם הצי-
בוריים והלאומיים: על תנועת ה,מכבי", בתי-הספר

7 389 —

ה
ae‏
So‏

<
oe

OF IAN‏ זיגברמן

הלאומיים על בעיות הקהילה המקומית והשאלות המו"
ניציפליות בבסרביה בכלל, ועל הכול -- על הציונות
ובעיותיה מנקודת השקפה לאומית. היה פעיל במזכי-
רות אגודת ה,מכבי" בבנדרי ולפני עלייתו לארץ --
בסוכנות היהודית בבוקרשט.

בשנים האחרונות השתייך לתנועה הרביזיוניסטית.
היה בעל נימוסים תרבותיים, נעים:הליכות Dam‏ על
ידידיו הציוניים מכל הזרמים שבאו wy‏ במגע. חי
בתנאים חומריים צנועים. היה שמח בחלקו ובעל מאור-
פנים. עלה לא"י בשנת 1944. מחלתה הממושכת של
אשתו ומחלת לבו החישו את מותו בשנת 1960.

יהי זכרו ברוך.

אניה (חנה) רויט

אַניה (חנה) pm‏ נולדה בבנדרי לאביה המורה
זליג זיגברמן ולרעייתו חיה. היא למדה בגימנסיה
והיתה פעילה בתנועת הנוער הציוני. היא נתייתמה
בגיל צעיר מאביה mm‏ עליה לפרנס משיעורים את
עצמה ואת אמה חולת-האסטמה. לאחר מכן עברה

>
א‎
Soe

aS
oe /

a
Se
oe

ee
Sonn

.
0
יא

יט
6
Se‏

אנה (חנה) רויט (לבית זיגברמן)

לעבוד בגלץ ומאוחר יותר בצ'רנוביץ בבית חרושת
לטריקוטז' ,הרקולס", aw‏ הכירה את בעלה יהושע
רויט.

בפרוץ המלחמה גוייס בעלה, יהושע, לצבא האדום
ואילו היא ana ay‏ הקטנה טניטשקה נדדו לרוסיה.
בדרך סבלו מכל מיני פגעים ומהפצצות, עד שהגיעו
לעיר אסטראכאן על הוולגה. יחד oy‏ הרבה פליטים
אחרים התגלגלו במוסדות ציבוריים שונים. ומפאת
הצפיפות פרצה שם מגיפת האדמת, בה נדבקה הילדה
ונפטרה בגיל 4 שנים.

לאחר שנשארה בודדה לגמרי, ורחוקה מבעלה
המגוייס ומבני משפחתה, התפרנסה מעבודתה בביח"ר
לשימורי-דגים. באקראי פגשה את בעלה, שעדיין היה
מגוייס והגיעו לאסיה המרכזית.

בשנת 1948 עלו ארצה. תחילה גרו בפתח-תקוה
ואח"כ עברו לרמת-גן.

מגיל צעיר סבלה ותלאות החיים השפיעו לרעה
עליה. נפטרה בהתקףילב, והיא בת 62 שנה -- בכ"ה
תשרי תשל"ב -- 9.10.1971, בהשאירה אחריה בעל
ואחיות.

-- 390 —

2

=

א
א

-
2

2

7

א
א
= אק
ל
א

oe

ue

2-2
5

4
es

ie
ees

60
7
2

2
א

נולד בשנת תרכ"ה -- 1865.

נפטר ביום י"א באלול תרע"ט -- 6,9,1919,

ממכובדי-העיר, מצניעדלכת וישר-דרך.

ניהל בית מסורתי, שהיה פתוח לכל דכפין.

שקד על מתן חינוך טוב ותרבותי לבניו ולבנויזיו,
שגילו עירנות והשתתפו בחיים הציבוריים של הקהילה
היהודית בכלל ובתנועה הציונית בפרט.

יהי זכרו ברוך,

הגננת לאה חזין-קוטשו

(אשת המשורר יעקב קוטשר)

בבית-מחסה לזקנות גלמוּדות וחשוכות-מרפא השיבה
לאה את נפשה, נרדמה ולא נתעוררה עוד. שום נפש
קרובה לא השאירה אחריה. אולם זכוּיות רבות לה ללאה,
זכות ראשונים בשדה החינוך והתרבות בגולה, עוד לפני
למעלה מיובל שנים.

בעודה נערה, בת להורים אדוקים ונכדת רב העיר,
העיזה להתמרד נגד המסורת של ,כבודה בת מלך פני-
מה": רכשה לה השכלה וידיעת השפה העברית —
זהלכה להיות מורה לנערות צעירות, אשר אף הן נפשן
יצאה אל העברית. לאה ותלמידותיה, אשר את רוּבן

לימדה ללא שכר, היו הסנוניות הראשונות בעירנו,
בנדרי, שדיברו עברית בבית וברחוב, ומהן שהיו במ-
רוצת הזמן למורות וגננות.

אך ראש חלומותיה של לאה היה להשתלם ולהיות
גננת לילדי ישראל. מקום השתלמות כזה כבר היה קיים
אז, הלא הם הקורסים לתורת פראָבּל בווארשה, בהג-
הלתו של יצחק אלטרמן ז"ל. אך כיצד מגיעה נערה
מעיר נידחת שברוסיה דאז, וללא אמצעים, למטרופולין
הפולני הרחוק והנכרי! רצונה ומרצה של לאה סללו
לפניה את הדרך. אחרי שסיימה את לימודיה שם, חזרה
לעירנו וייסדה גן-ילדים, הוא הגן העברי הראשון בכל
רחבי בסרביה. הגן זכה להצלחה גדולה ועורר הד רב

oh

לאה חזין-קוטשר

בציבור. גננת מוכשרת היתה, שרכשה את אהבת הקט"
נים וההורים גם יחד, וזכתה אף להערצת ain‏ הציו-
ניים שהעריכו את פעולתה. אחרי שנים עברה לעיר
קישינוב וייסדה שם את ,גן יבנה", אשר גם לו יצאו
מוניטין.

קרוב לארבעים שנה המשיכה בעבודתה כגננת
יאחרדכך כמורה בערי רומניה ובסרביה. רשת החינוך
בגולה גדלה בינתיים והתרחבה, רבו המוסדות ועובדי
החינוך, השפה העברית היתה לשפה רשמית, מוּכרת

-- 391 —

ע"י השלטונות בבתי הספר ובגימנסיות העבריות.
במוסדות אלה למדו רבים מתלמידיה, והיא גם זכתה
לראותם עולים לארץ-ישראל, להגשים חלומם-חלומה --
ואני אחת מהם. כך המשיכה עד שבא החורבן על תפוצת
ישראל בגולה ההיא.

רק בערוב ימיה הגיעה לארץ, שבעת Sao‏ ותלאות,
בודדה ובחוסר-כל -- כרבים הבאים מאותן הארצות.
כאן טעמה את הטעם המר של חיי עולה חדשה בגיל
גבוה. אך מרצה ורצונה עמדו לה והיא הגיעה לפינה
משלה, אפילו השתלבה זמן-מה בעבודת-הוראה, ועוד
שנים כיתתה את רגליה למקומות רחוקים לתת שיעור
לתלמיד — גם שלא על nin‏ לקבל פרס.

במשך שנים התגוררה במעונה הדל בשכונת העו-
לים, ישישה, בודדה. את הבא לפקדה היתה מקבלת
בלבביות וחמימות, מבלי להתאונן על גורלה ואף מבלי
להזכיר את עברה העשיר. רק על תלמידיה ותלמידותיה
היתה מדברת בחיבה והתרפקות, כאם המתגעגעת
לילדיה שרחקוּ ממנה,

בזמן מחלתה, כאשר מעיניה נשקפו לראשונה פחד
וייאוש, רציתי לעודדה והתחלתי להעלות זכרונות. בין
השאר, הזכרתי נשף-חנוכה מפואר ב,גן יבנה" על כל
פרטיו, ואף התחלתי לשיר את שיר החנוכה שלימדה:
ילדים נרות קחו, וזוגות-זוגות לכו -- בחג החנוכה..
;עיני הקטנים נוצצו IX‏ מגיל, וההורים המאושרים “OF‏
תכלו באהבה והתפעלות בך, ה,עושה נפלאות'", הו"
ספתי. היא מחתה דמעתה ושביב אור ניצת באישוניה,
שהתרחבו כמתאמצים לקלוט את כל הזיו והזוהר שהגיה
מהזכרונות. ,חזרי עוד פעם על השיר", ביקשה בקול
רפה.

תלמידיה ותלמידותיה, שאהבוה והיא אהבה אותם,
שהיא שמה בפיהם את המלה העברית הראשונה, שה-
ציתה בלבם את האהבה וחלום המולדת, הוא החלום
שהביאנו עד הלום -- aw?‏ בלבם את זכרה.

לאה א.

נחמן (נשקה) חזין

בנם של הורינו מלכה ואברהם-אלי הי"ד שנספו
בשואה.

אחי נשקה עלה ארצה כחלוץ בשנת 1935, לאחר
שסיים חוק-לימודיו בגימנסיה העברית של ד"ר צבי
שוורצמן בבנדרי.

בארץ עבד רוב ימיו בבית החרושת ,אתא" בכפר-
אתא. היה בעל-אופי אציל, צנוע, מישיר-לכת DAN‏
כל חבריו, קרוביו ומכיריו.

נחמן (נשקה) חזין

לזכרם של בני-משפחתי שאינם אתנו עוד :

הרב נחמן (ר' נחמן דיין) ואשתו הרבנית חנה זײל,
בתם הרבנית מרת באבקע אשת הרב שיש ורטהיים
ז'יל, בניהם אהרון ומוטיל (מרדכי) חזין זיל,

לזכרה של דייר שרה חזין

קרובת משפחה היתה לי. ילידת בנדרי. הייתי קשו-
רה בה מימי ילדותי. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה
התנדבה לשרת בחזית כ;אחות רחמניה" ואף זכתה
לאות-הצטיינות עבור השירות המסור. כאשר פרצה
המהפכה, לא עברה למחנה הקומוניסטי, אלא נשארה
נאמנה למסורת אבותיה ויחד עם זה גם נאמנה ל,חלוק
הלבן" והושיטה עזרתה לאזרח הסובייטי.

בפלוש צבאות היטלר ימ"ש לבסרביה, נדדה יחד
ay‏ כל הפליטים לאוזבקיסטן. בדרך אבדו לה בני מש-
פחתה. אך האסון לא שבר את רוחה והיא התייצבה על
משמרתה והגישה עזרה לאוזבקים הסובלים.

-- 392 —

לאחר המלחמה בטרם נפרץ ,מסך-הברזל", הורשתה
לצאת כתיירת לתקופה של שלושה חדשים. שרה הגיעה
ארצה ונשארה. היא נקלטה בבית-החולים תל-השומר
במסגרת ארגון נשים ,יעל". התחבבה על החברים לע-
בודה והחולים וכינוה ,אמא שרה". היא נקשרה בכל 3
להט אהבתה לארץ ולכל הקשור בה. שנים מעטות הו- 6
תיר לה הגורל לחיות בתוכנו. היא חלתה. אך גם בשכבה .|
על מיטת חוליה בבית-החולים שפעה הומור, שהנעים
את השיחה עמה. בביקורי האחרון אצלה, הצביעה על
החותמת ,מדינת ישראל" שעל גבי הסדין וניכר היה
שהדבר הסב לה סיפוק רב.

ערירית היתה בחייה, ואף איש קרוב לא היה על- |
ידה בעת שהחזירה נשמתה לבורא. אולי אותה חותמת 29 0/7
מדינת-ישראל" היתה לה לנחמה היחידה והאחרונה, 3
כי עליכן שותפת היתה -- אף לזמן קצר -- לאותה
מדינה קטנה שכה אהבה. =

יהי זכרה ברוך.

oe

7
ee

ee

es‏ א

ee
eer nce
Se

+ 0

מ שפ הח ת הייט העני חייט

בת אלטר ליטווין
נולדה בטאַטרבונה 1872
נפטרה בריגה 1952

שמעון-שלמה בן זאב חיי
נולד בבנדרי ב"1872
נפטר בבנדרי ב-1913

nae א‎

os

nine

pee

ee

eas
ee

ל

7
Ae

oe

oa
2
6

0
0

0:

ae

02

-

Sone

ae

2

2

ארק

:
6

-

0

א

6

2

a

oe
oe
a

2

aac
ce

א

Si

אי

א

7

lea

ats

oh

6
ל

. =

See % :

מרקוּס (מאָטל) חייט
נולד בבנדרי 1895
נרצח בבאקו (קאווקז) 1922

שלום בן שמעון-שלמה חייט
נולד בבנדרי 1897
נפטר 1941

-- 393 —

=
Re
:

ישראל ב שמעון-שלמה ”
נולד 1904
נפטר 1928

משפחת יהושע בן איסר טיומקין

אבינו, רב יהושע בן איסר-דב טיומקין, נצר למש-
פחת טיומקין (הרב מטעם יונה טיומקין ביליסובטגרד
ואחיו ד"ר ולאדימיר טיומקין מאודיסה) נולד בעיר
מינסק בשנת 1866. בגיל צעיר התייתם מאביו ועבר
עם אמו לגור אל דודו ר' אריה טיומקין שקיבל על
עצמו את חינוך אבינו.

את ראשית השכלתו התחיל בישיבת וולוז'ין, וב-
סיימו את לימודיו שם, המשיך ללמוד בבית מדרש
ממשלתי למורים בימי הצאר, ואף הוסמך כמורה כללי
מטעם הרשות. תואר זה העניק לו זכות-ישיבה בכל
ערי רוסיה, דבר שנבצר באותו זמן מיהודים אחרים.
בסיימו את בית המדרש למורים המשיך ללמוד בבי"ס
לריפוי-שיניים וגם סיימו, אך לבו נמשך להוראה, אשר
בה מצא סיפוק, ביודעו לשלב את ידיעותיו העמוקות
ביהדות והתרבות הרוסית.

צעדיו הראשונים של אבינו בשטח ההוראה החל
בפתיחת פרוגימנסיה עברית בפרילוקי, יחד py‏ הבלשן
אברהם אברונין ז"ל. ow‏ נשא לאשה את תלמידתו,

ae

ieee
7

—
oe

OSS
2 ae
as
0 =
ל‎
ו ל‎

0 oe

ee:

ne

27
2

2

oe

SS
: ee

2

ee
at

יוסף בן שמעון-שלמה חייט
נולד 1907
נפטר 1929

מלכה לבית ברשטיין, היא אמנו. בגלל המקצוע של
אבינו נדדו הורינו מעיר לעיר, בהענותם להזמנת קהי-
לות יהודיות, אשר אנשיהם השתוקקו להעניק לבניהם
חינוך יהודי וכללי. כך הגיעו גם לבנדרי, שם ניה
את התלמוד תורה הרוסית. OX)‏ הבניין למוסד לימודי
זה נדב לקהילה הנדבן מר וולוויל רבינוביץ).

אבינו נעזר ע"י מורים ללימודים עבריים, ניהל את
תלמוד התורה עד ערוב ימיו. בתור יהודי גאה, לא פעם
הגיע לוויכוחים עם רשות ממשלת הצאר. לפעמים גם
התנגש ay‏ הנוהג הממשלתי לנורמה אחוזית oma‏ לתל-
מידים יהודים. אך לעולם לא נרתע וידע לעמוד על by‏
את תלמידיו ורמת כשרונותיהם הכיר היטב ובהשפעתו
עליהם תרם לכך שיסיימו לימודיהם התיכוניים. הודות
לתכונותיו האישיות, רכש לו כבוד והוקרה מצד פקידי
החינוך הממשלתי ואף זכה למדליה עבור השירות בשדה

החינוך.

בשנת 1929 נסע לגלץ שברומניה בקשר עם
מרפאת-שיניים בעיר זו ושם נפטר באופן פתאומי,
שם גם נטמן.

-- 394 -

ה
ae‏

Sea
see

2

one

0

Sate
coe

00

fi
ees

fies

א

ר
ee‏

ee
7

2

ey

oe
7

-

ר' יהושע בן איסר-דב טיומקין מלכה טיומקין

0

0

poe

ee

ae
ote

fs

ו
Sree‏
5

ope

2
:
22
2

2
22
7

7

2

6
:

2

Sete

oe

2

א
א קר

א

א

ר אי

א
א
ל

=
2

מלכה טיומקין,

רוזה (טיומקין) עמנואל
סוניה ובת-שבע

— 395 —

אמנו מלכה, ילידת פרילוקי, מחוז פולטבה, קיבלה
חינוך יהודי ונהירה היתה לה גם התרבות הרוסית.
שפת ביתנו היתה רוסית, אך היות ואצל שני ההורים
הלאומיות היהודית תפסה מקום נכבד, גם אותנו הילדים
חינכו ברוח זו. הודות לחינוך ולהדרכה שנתן לנו אבינו,
נתקבלנו כתלמידות בגימנסיה הממשלתית הרוסית, וב-
סיימנו אותה, פנינו ללימודים באוניברסיטה. עקב המ-
הפכה ברוסיה, ב-1917, נאלצנו להפסיק לימודנו, חוץ
מאחותנו הבכירה רוזה, שהספיקה לסיים לימודיה בשטח
ריפוי-השיניים באודיסה.

בימי מלחמת-העולם השנייה. כאשר הרוסים הגיעו
לעיר בנדרי, הוגלתה אמנו עם שאר אחיותיגו לאסיה
המרכזית, שם מצאה את מותה, יחד עם אחותנו סוניה
ומקום קבורתן לא נודע.

סוניה היתה מורה אהובה על תלמידיה. הצטיינה
בלימודים ריאליים ובמקצועות אלה הכינה תלמידים
לגימנסיה. האחות הקטנה, בתדשבע, נפטרה בדמי ימיה,
ונטמנה בבנדרי.

תהיינה נשמותיהן צרורות בצרור החיים.

מפי הבנות פ. ב.

שושנה (רוזה) עמנואל
(לבית יהושע טיומקין)

בתו הבכירה של המורה י. טיומקין, היתה רופאת-
שיניים מדופלמת. עם בואה ארצה בשנת 1920 הופנתה
vy‏ מנחם שיינקין מטעם ועד הצירים לצפת, לשמש
ow‏ ובכל הגליל כרופאת-שיניים. היא ריפאה יהודים,
ערבים ואנגלים, שהיו עובדי הממשלה, ועשתה עבודתה
בנאמנות ובמסירות -- ועל כך זכתה להערכה ולהוקרה.
בין הפציינטים שטיפלה בהם היה גם המופתי של צפת,
שהתייחס אליה בכבוד. שמעה הגיע גם לכווייט, והסולטן
דשם בה לצפת לרפא אצלה שיניו; בתום הריפוי העניק
לה מתנה לאות תודה.

שושנה לא השתייכה בבנדרי לשום תנועה MIPS‏
אך למרות זה עם בואה ASIN‏ התקשרה אליה בכל לבה
ונפשה. בני העיר שהכירוה התייחסו אליה בכבוד
ובחיבה.

נפטרה בכ"ב תשרי תשל"ה (8.10.1974) אחרי מחלה
ממושכת. השאירה אחריה בן יחיד, מהנדס.

ת. נ. צ. ב. ה,

-- 376 -—

בתיה קימאיב
mead)‏ טיומקין)

מראשוני העלייה השלישית.
מתחילת שנות-העשרים עבדה במשק שלה בחדרה.
נפטרה בח' בשבט תשל"ה (20.1.1975).

ת. ב צ. ב ה.

7

6
7
ר

יי
ee‏

5
0
=

Sere
oes
ae

-
athe
oe

=
ae

ees

א
א

א
א יי א

א
2

ל

אע
א

2

5

eh RO se
7
2
See

0
7
ne
Dee
7

0

2
0

טנ
Ge‏

een

א

foie

ל
Sune os nee 5‏
א א 5

אל א eee‏ = : 6 :

ener ae ates on 6 SE ל‎ ae ב‎

OSS EOS 2 ה‎ =
See ו‎ Sea
2 on ר ל‎
א‎ Ss אי‎ 5 iets
5 Bt ota “

ר

א

א

2
tes

2

-
א

2
א
2
6

2

oe

a

6

Ss

6

-

2

oes

See
ל‎

.

Bee
2

-

:
et
a

ל
ר

ast

2

ל

Sen
ee

re

-

san
See

ר' זיידל יתום

ר' זיידל שוחט (יתום)
הרב ר' מרדכי (ר' מאַטל) יתום

אבי ר' מוטילה בן ר' זיידל שוחט, היה השוחט
הראשון בבנדרי, ואמי. מרים לבית סליפו, גם היא
נולדה שם.

למשפחה היו ארבעה בנים ובת אחת.

אחרי מלחמת-העולם הראשונה עברה משפחת הרב
מוטיל לפסצ'נקה (אוקראינה), ושם כיהן כרב העיר.
הרבה תלאות עברו על הרב ומשפחתו בעיר זו, אשר
עברה מיד ליד בימי מלחמת-האחים ברוסיה, ועל הרב
היה לקדם את פני נציגי כל ממשלה חדשה בלחם
ומלח. בימי פטלורה היה על סף"המוות, כאשר קציניו
החליטו להוציאו להורג ושלחו עמו שני חיילים על-
מנת להוציא לפועל את גזר-הדין. בדרך פגשו את
הכומר, וזה האחרון שאלו לאן מובילים אותו. כאשר
סיפר ר' מוטל על גורלו המר, אמר הכומר : ,אני אלך
אתך, ומה שיקרה עמך, יהיה גם עמי". כך ניצל הרב.
כאשר היה מתפלל ומגיע בתפילתו לפסוק ,פודה ומ-
ציל" היה בוכה ומברך את הכומר בעל הלב הטוב
והרחוּם.

pe

Bee

יק לע
oes‏

hee

see
ae

0 : . קאר א ORR RS‏ 7 די : א a‏
a ane‏ יי יי א אט oe SESS so‏ בי
0

eae RSE

א

is
2

one

nie

eer Ss

ב
RE Tries‏

2

א

ne

ees

=
רע

הרב ר' מרדכי (ר' מאָטל) יתום

בשנת 1917 חזרה המשפחה לבנדרי. ר' שליומקה
מינה את ר' מוטיל לרב שני בעיר, ולאחר פטירתו של
ר' שליומקה נתמנה לאב-בית-דין בבנדרי. על כס
הרבנות בבנדרי כיהן עד 1934 ונפטר במיטב שנותיו,
והוא רק בן 57 שנה.

מבין בניו של ר' מוטיל. האחר, ר' יוסף יתום,
נתקבל כרב בקאושני אחרי שחזר מרוסיה. לפי חוקי
המדינה של ממשלת רומניה חייב היה לסיים לימודים
תיכוניים ולעמוד בבחינות בגרות ברומנית. ואכן, נכ-
נס ללמוד בגימנסיה שוורצמן לשנה אחת ובאותו פרק
זמן -- כפי שמעיד יוסף רבינוביץ -- למדו עוד מספר
אנשים מבוגרים שחזרו מרוסיה. לר' יוסף יתום היה
כשרון-הביטוי כדרשן. והוא הצטיין בדרשותיו למע
,המזרחי".

האח השני היה שוחט במקום סבא ז"ל.

האחות נישאה לרב מטרנסילבניה (אשכנזי) שאחרי
פטירת ר' מוטיל קיבל את מקומו בבנדרי.

האח משה, שהיה מורה במאנשטי, נפטר בגיל
צציר. כל בני הרב למדו בישיבות וכיהנו כרבנים
ברוסיה ובבסרביה. וכך המשפחה התפזרה למקומות
שונים.

-- 397 —

אני עליתי לארץ מטעם ,הפועל-המזרחי" ב-1934.

בשנת 1935 התארגנה בבנדרי תנועת ;בני-עקיבא".
אחי ברוך היה למדריך הנוער בתנועה זו והם התאספו
בביתו. כל בני משפחתי השתייכו ל,מזרחי" (חוץ מאחי
משה, שהיה רביזיוניסט).

כל אלה נשארו בגולה חוץ ממני. בבואי לארץ-
ישראל התיישבתי ברחובות ושם בניתי את ביתי.

אליהו יתום

oe,

ae / = א א א‎ rs
יע יי‎

2

0

0

ep

a

2

ער

+.

0

07

-
ב‎
oe

0

ae

recat

2

oe

etn

Be

2

2

at

Ja AWN‏ אליהו ושרה יתום
(נכדו של הרב ר' מרדכי יתום)

נולד בט' בשבט תרצ"ח (11.1.1938) ברחובות.
סיים את לימודיו בבית-הספר ,תחכמוני" שם, הצטיין
כמחנך וכמדריך של צופים.

גוייס לצה"ל בנובמבר 1955.

נפל בשעת מילוי תפקידו ביום כ"ו בניסן תשט"ז
(7.4.1956) והובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית
בבית-העלמין ברחובות.

2

0 ne :

פיט

רי מרדכי-דב כץ
(גיסו של הרב מרדכי (מאָטל) יתום)

רעייתו אטל-שפרה כץ
(בת ר' זיידל שוחט)

שמואל כ
בן מרדכי-דב ואטל-שפרה

יט קה 9.

נפטר ava‏ ב' באייר תשל"א -- 27.4.1971.

את האהבה לארץ-ישראל ולתקומת העם, רכש
בתנועות-הנוער ובחוגים הציונים בעיר-מולדתו --
בנדרי. הצטיין באישיותו הרב-גונית וביחסי-אנוש
למופת. היה ישר ודייקן בחיי יוםדיום, מעמיק מחשבה
ואיש תרבות ורוח. תכונותיו אלו באו על ביטויין גם
בעבודתו במרכז ,תנובה" כמנהל-חשבונות אחראי
במחלקתו.

היה בעל משפחה מסור ונאמן ושקד על חינוך
מעולה לבניו, בהיותו עצמו דוגמה אישית בהליכותיו

נולד ביום י' באייר תרס

— 398 —

בני
על

לפני
לבנותה

נפל בהפגנה
וכך כותבים חברי-קבוצתו לזכרו

המעפילים מחופי
בן 141 ה

כך אמר זאב בצאתו מבית הוריו לחוצות חיפה,
דמנת להצטרף
כשנה

יה
וללבדה,

משפחתו,

הארץ
בנפלו.
ה

מפגינים אשר מחו נגד גירוש

אל ה

4

ANP‏ כורמי
כדי שתהיה

לקבוצה

4
¢

נגד סגירת שערי העלייה
-- ,אסור להשתמט, אפילו לילד כמוני"

4

אשתו בוזי
ובניו דב

ידידיו ומוקיריו יזכרוהו עד עולם.
ה

בשנת 1946.

וחיים
צטרף זאב לקבוצתנו ויחד שקדנו

קיבוצית ושומ-

-- 399 —

לרפיח,

לפני

חלק גדול של היישוב על ה
בזה

כשהיו
ישראל

₪

עבד ה
אתנו, רואים אנו בבירור מתוך ה,חזק ואמץ"
מותו.
וגם עתה

ימים קשים לקיבוץ

רבות ששירטט לחוברות

וא
למלא את מקום ה

את נאמנותו ה
יסורים רבים לחוף
שמוּרים בלבנו לעד.

הגורל האכזרי הפריד בינינו,

רבה

יחד
שהיגלו את פליטי החרב ה

מיבטחים ה

חברים החסרים.
ק

oF‏ כל nian‏ ה
גילה זאב נכונות רבה

ובהפגנתו נפל חלל במאבק ה

וחברי
יחידי

נאצית,

לקיבוץ ואת ה
עוול שגרמו ל

בוצת
קיבוץ השומר ה

שה
יישוב.

צעיר,

i Sates : 2 2 ee‏ א

20 ms soe 2 2 nes ee

oe שי‎ : : Se
deere : : pen

ee : : es

Se BES See
0 5
= :

2
SS

“eh

אמץ

:

eae

א
יט 2 א 2
PO eee 2 0‏
oa‏ 2 :

0

0

=

מפגיעה
מח

2
ee

א

0

5

עם הבריות.
לתו ה

5
0

א

= 2
ee

=
ee
=

מעל לכוחותיו,
כריעה

בזולת. היה

איש נקי-

ה

or

7

ולמרות מחלת-הלב man‏

=
SS
5

ee

oe
ae
ai

שמואל כץ
אחראי

וחיבת הבריות על תכונותיו. קינן בו רגש
סבל,

5
een

Se

כפיים היה
אותו והוא בן ס

ה
במקום עבודתו וה

משיך לעבוד ולהת-

הערכת
האחריות

0

וחרוץ

א

2

2
=

a
12

6

יט
ee‏
oo‏

יע
א

ae

יט

וי

ie

ורכש

roe

=

=

oe

nen

5
א

SON
Se

ל

ן בבית.

=

ובר"לבב ונזהר

spain
2
oe

ar

2

0

me

oe

0
: manne
2 Se ice <r
6 Le ee
7 ee

eee

5

רית.
בה

לי
-

es

Be
a

ae
ו‎

0

ra
ni
=~ i
n =
ל‎ 2

9

ae

a

peste : ee
2 ey oe

oes
ee
oe

-

ם נתקלנו בדרכנו,

זאב חי את חיינו ויחד ה

See
tke

ו

Se
on

eee

me

nae
eS

oe
ne

“

0

-
-

2
=

ה
ל

es

ובכמה

ae
א‎
:

ee
oe
5
ae

ANT‏ כרמי

5

א

א

eee
eee
5

ל
a‏
oe‏

ה

oe

ee

“

-
=
ר

א

<
so
=
:
a.

oe

ra

תגברנו ע

ה
=
ב
a‏

SS

eee
pee
=

-

5

7

ר
א
=
nA‏
=

ee
os

0

oes
2

=
2

וכמה מפעלים ה

ee

2
:
oe

סיכום שלנו.

ו

oe

מזרע

;עופר"

אך דמותו וזכרו יה

ין

והוא -- ארץ"

גיעו אחרי

נו השולטים,

5

להפגין יחד oy‏

קשרים שקשר

ששלח

ילדים ושקד

קיבוצנו נלקחו

דמותו תשתקף לנו תמיד מציוריו שנשארו

הרא"

A a
rm
3
₪
2 2 א | רו‎
FS
1-
.
x
מ‎

Ee

ee

BPE,

HOS

מאיר לוי (מוניה לב)

נולד בשנת 1902 להוריו ישראל ודינה לוי (אחיהם
של דוד ושמחה, מניה ורבקה). בן שלוש התחיל ללמוד
ב,חדר" של אברהם לבונסקי, והמשיך לימודיו אצל
אלטר שוסטר, שמואל קראסילובר ויענקל לונבסקי.
בגיל 9 נתקבל יחד oy‏ אחיו -- (כילדים יהודים יחי-
דים) לבית-ספר של עובדי מסילת הברזל, בזכות האב,
ששירת כפקיד ממשלתי במסילת-הברזל. בגיל 12 נבחן
לכניסה לגימנסיה שוורצמן; מורו היה פניש, תלמיד
גימנסיה הרצליה בתל-אביב, אשר חזר לבנדרי לפני
פרוץ מלחמת-העולם הראשונה.

בהיותו בן 15 נסע לבקר את אחיו דוד, אשר עבד
כמנהל חברה ליצוא פרי בסמרקנד, וחזר משם לאחר
שנה, כאשר בנדרי היתה כבר תחת שלטון רומני.
אחיו דוד ושמחה ואחותו מניה נשארו ברוסיה, ואתם
נפגש רק כעבור שנים רבות: בשנת 1965 כאשר YO]‏
בלווית אחותו רבקה, לביקור בברית-המועצות. וה-
קרובים החיים שם באו לראותם.

בשנת 1920 הצטרף מוניה לקבוצת בני-נוער בשם
,צעירי-ציון", אשר החליטה לעלות לארץ. oy)‏ הקבו-
צה נימנו: אברהם סורקיס, ל. צ'וברוצ'ר, דוד וייסר
והצטרפו אליהם -- פנינה ורטהיים, פנחס בנדרסקי
ואשתו חוה, וכן גב' טיומקינה). הקבוצה יצאה לגא-
לאץ. בעזרת שמואל פינלס, קיבלו מהקונסול הבריטי

ויזה עד קושטא. שם נפגשו עם ד"ר טיומקין, האחראי
לעלייה, והוא העביר אותם למחנה-מעבר ב;מסילה-
חדשה", אשר היתה עזובה ושוממה מאז מלחמת ג'מאל-
פאשה עם היוונים.

לאחר שהייה aw‏ במשך 6 שבועות, הגיעה קבוצה
גדולה מרוסיה ובראשה ברל רפטור. כולם עלו על
אוניית-משא מצרית ,מחמודיה", ולאחר טילטולים ma‏
במשך 14 יום, הגיעו ליפו. דרכם הראשונה היתה
לפתח-תקוה aw‏ חיו בקומונה וציפו לעבודה. רק
ב-1921, לאחר הפרעות, כאשר נטשו הערבים מקומות
עבודה, תפסו מקומם החלוצים ואף לא לזמן רב.

בשנת 1923, נסע מוניה יחד עם דוד חייט, לבקר
את המשפחה בבנדרי, ושם גוייס לצבא הרומני. הוא
הצליח להשתחרר אחרי זמן קצר, וחזר ארצה ולפתח-
תקוה, שם חיכתה לו חברתו ברוניה שנישאה לו.

זמןזמה שירת במשטרת פתח-תקוה וכן במשטרת
המנדט. לאחר מכן כמנהל-עבודה ב,מהדרין", Man‏
לנטיעת פרדסים, עד שיצא לגימלאות.

מן הראו לציין לזכותו, שהעלה ארצה את הוריו,
אשר חיו בתל-אביב והגיעו לשיבה טובה.

מוניה נפטר בכ"ח בכסלו התשל"ב )16.12.1971(
כחודש בלבד לפני שמלאו לו 70 שנה. השאיר אשה
ושלושה בנים וארבעה נכדים.

יהי זכרו ברוך.

— 400 —

ב

2

א
יע
ל

ie

a

2

ae

ea
5 :
1

ר

ae

ES

2

א
0

RS

ae oo
one oe

ר' apy?‏ לונבסקי

ר' יעקב לונבסקי
המורה והמחנך

נולד בליטא בשנת תרכ"ג -- 1863.

נפטר בבנדרי בשנת תרצ"ז -- 1937.
מחנך דגול. הצטיין בגודל-רוח וברוחב-דעת, ביו-

שר-לב ובאדיבות בלתיירגילה לזולתו, כזקן כנער.
ולא בכדי היה אהוב ביותר בעירנו, וביחוד בקרב
תלמידיו, הזוכרים לו חסד מגעו המבורך -- גם כעבור

יובל שנים.
בידיעותיו הפדגוגיות בתחומי התלמוד, ההיסטוריה

והשפה העברית היה יסודי מאוד; אף היו לו שיטות
מיוחדות משלו בהקניית הידיעות לתלמידיו.
ראש למשפחה בת עשרה בנים ובנות,
לעצמם מעמד מכובד בתחומי תרבות שונים, כאנשי-
חברה ובעלי-מקצוע, המשרתים את הציבור באמונה.
אצילותירוחו ‏ השתקפה גם בהופעתו החיצונית,

ובעיניו רבות-5תבונה ומביעות נסיון-החיים. דמותו
זו שמורה, ותישמר, בלב כל מכיריו ומוקיריו, כל

שכבשו

הימים,
יהי זכרו ברוך,

מ. סבר

— 401 --

ee

יל

א

0

4

יו
oe‏
Seo‏
ר
2

oe

= a 5 = -

א

יט ר

ee

א

א
א

ee
2

ל
eae‏

SSO
See

st
mee:
<< yee

oat
ae

מרת רבקה ליפשין
נפטרה בשנת תש"ג -- 1943, בת 68 ש.

ר' ישעיהו ליפשין
נפטר בשנת תרצ"ד -- 1934, בן 62 ש.

הורינו הנערצים

תמיד גיליתם הבנה למאוויינו ולפעילותנו בחיים
הציבוריים ולהתמסרותנו בלב ונפש לתנועה הציונית
בכלל -- ולתנועת-הנוער בפרט.

על כל אלה אנו רוחשים לכם הוקרה רבה והכרת
תודה ונושאים בלבנו את זכרכם הקדוש באהבה רבה.

יחד oy‏ העלאת נר לזכרכם הגנו מקיימים מצוות
יזכור לבני-משפחתנו היקרים, שאינם TY‏ --

לזכר אחינו חיים ואחיותינו חייקה וחנה הי"ד
שניספו יחד OY‏ אמנו בטרנסדניסטריה בשנת תש"ג --
3,

לזכר אחינו סנדר ז"ל, שנפל במלחמת-העולם
השניה על אדמת ברית-המועצות.

בניכם, אחותכם ואחיכם
צבי ומרדכי ליפשין, תל-אביב,
ליאון ליפשין ורחל, ברית-המועצות,

— 402 ==

os
2

ay

DEG eee:

0

Pdi

= as

7
ee
oe

ב

ce

Sees

Vee

א
3
א
a‏
Soe oes‏

ies
eee

: 9 0 SOS
ae . : 0 2 0 אי יע א‎
טי א א‎ Se : . : :

oe

0
oe

0

Son
ee
.

See

נר-נשמה 12999995 הבלתי-נשכחים

אמנו רחל לבונסקי לבית רוטפרב, נולדה
בפרוסקורוב, אוקראינה, בשנת תרל"ד -- 1874, עלתה ר' אברהם לבונסקי נולד באלט-קונסטנטין.

לארץ ay‏ בעלה ונפטרה בארץ בשנת תשי"ב -- 1952, אוקראינה, בשנת תרל"ב -- 1872. במשך שנים חי
בת 14. בבנדרי, התפרנס מהוראת קרוא וכתוב לילדים והקים

דורות של תלמידים. עלה לארץ בשנת 1933.
נפטר בארץ בשנת תש"ב -- 1942, בן 68.

es
SG

=

See
es

אחינו משה לבנון, בן אברהם ורחל לבונסקי,
נולד בבנדרי בשנת תרס"ג -- 1903. חניך הגימנסיה
שוורצמן. עזב את ספסל-הלימודים, למד מקצוע ועלה
לארץ בשנת 1923. מראשוני המתיישבים במושב בית-
_k_-.‏ 0400 20 עובד. הגורל התאכזר לו, חלה במחלה ממארת, שלא
א _ oo‏ קם ממנה,
| נפטר בשנת תשכ"ג — 1963. בן 58

6

7

5
ר

ie
2

2
2

2

2-5

7

be
:

משה לבנון

ee

7

te
err

ss

=
6
2
2

te
ee =
Ste =

ee

7

א
2
ל
as‏

א

-

:
0

my
27

ו
ה

oi

א

es

5

se
ears
oer

an

Pn
Ss
a shee =

לא

ל
ל
me ae‏

Says

5 ו‎
a > 5

es Scans ל‎
ל‎

:
ו לול
Ses‏ ו
: א : eves‏

א
bats‏ =
Soper‏
oo‏
See‏
on‏
= 5
te‏ ל
Soe ce‏
ae‏
Esters‏
=

ו
ה
א א

א

oe

סיומה (שלמה) בן אריה מירוניאנסקי נולד

בשנת תרס"ט -- 1909.
איש תרבות ויפה-נפש, חולם ולוחם למען עולם

יפה יותר. נפל על משמרתו מידי בני-עוולה.
נפטר ביום י"ד מנחם-אב ב
תש"י יט 1

וע

2

os

2

א

See‏ א
ה
oe‏ ל

02

ל

ee
2

א
=

ae
ns

:
0

א ר
ל :
א א a‏ : : ו

אט

א
א

a

דוד (בן משה) מילר
צפורה (בת מאַנוס) מילר

דוד בן משה מילר מבנדרי
נפטר ברומניה בשנת תרצ"ו -- 1936.

צפורה בת מנוס מיל
נפטרה ברוסיה בשנת תש"ד -- 1944.

ראובן מילר (בן דוד וצפורה
נפטר בארץ, בן 50.

ay‏ בואו לארץ-ישראל Tay‏ בעבודות חלוציות.
מסיבת מחלה, המיר אותן בעבודה משרדית.

שימש בתפקיד גזבר מועצת הפועלים ברחובות.
נצרכים שפנו לעזרת המועצה מצאו בו עזר וסעד.
תודות לפעולתו המסורה נתחבב על ציבור הפועלים
בעיר זו והיה אהוב ביותר על הפועלים החקלאיים,
שראו בו חבר וידיד ותומך נאמן כל הימים.

ת. נ. צ. ב. ה.

(תמונתו בעמ' 404)

אש
ריט א אי

יי
א

א

2

0

2

א
יי
א אי

א

יק
אי
5
os‏

ee

=

0

ר' מרדכי מלמוד -

7 מרדכי מלמגד

היה ממונה להשגחה על כשרות-הבשר ושימש
כמנקר, מטעם הרבנות בבנדרי. יסד אגודה למתן
בסתר, עזר לרבים, והיה הרוח החיה בה; לא פעם
הוציא למטרות אלו מכספו וכן הרחיב את האמצעים
לפעולתה על-ידי הלוואות, שנלקחו על אחריותו ועל
aw‏ הבריו לאגודה זו.

נפטר בבנדרי.

חל זכרו ברוך.

שיינדל מלמוד
כל ימי חייה -- עד 1934 -- בבנדרי, היתה boyy‏
באגודה מתן בסתר וראתה בה עבודת-קודש.
זכתה לעלות לארץ-ישראל.
נפטרה ברחובות.
ת. 3 2 ב; הי

es

ae

> ane ay

See 2
:

א יע

אט

en
ae

אשתו שיינדל מלמוד

-- 405 -

אח"כ היתה פעילה בתנועה הציונית, אבל לצערה

is ₪‏
רו
nn =‏
א =
a‏ ₪ 22
ו = א
: ה א
מ i‏
x 2‏
ב ה 2
a &‏
67
= %
=
₪ ם
* - %
רע
הו
₪ |
=]
JI‏
A‏
= *
—
=
4
r‏
+
5
יי
ra‏
5
:ז
סי
oO‏
ge‏
| 2
2
רז הי
KR‏
: ==
2
J .‏
ri‏ =
= 4
8 הן
+
KR‏

שבתי מרלין מת בן 62 שנה ולא זכה להגשים את

וורצמן.

בשנת 1924 התחתנה רוזליה יעקובנה עם המורה
שבתי מרלין, אשר לימד עברית בגימנסיה ע"ש

בהוראה עד ימיו האחרונים.

בבתייספר העבריים והם שלחו אותו ללמוד באונביר-
סיטה וכאשר סיים את לימודיו באוניברסיטה המשיך

מורה. הסובייטים הכירו לו את כל הוותק בהוראה

דיש שהיה בהנהלתו של טיומקין.

ה,בוּנד". גם היתה חברה באיגוד של בית-הספר באי-

היא היתה מפעילי

עברית

אחרי כיבוש בסרביה ע"י הסובייטים ברח מרלין
לדרום אסיה ואחרי המלחמה חזר לקישינוב ועבד בתור

כשאהיה
בבנדרי,

צבי בן
הצטרפה

יעקב,

יסד את הגימנסיה
לסגל שׂלן,

ה

להצטרף אל סגל

בשנת 1924 הוזמן צ"י

המורים שלו.

ה

יה
במקצועות התנ"ך ובספרות העברית.

לעברית
יעקב שוורצמן
בעל ידיעות רחבות

5

רוזליה
טרבורג.

בארציז'

+

צבל בן

למדה

בגיל ארבע ה
רוסית ועברה

ללמוד באוניברסיטת

מאביה.

למד את ה

שפה הה

ונגרית.

שבתי

היה

מורה

רוזליה

יעקובנה
לאב שוחט ולסב מורה.

שוורצמן-מרלין,

נולדה
תייתמה

בבלטה,

שבתי מרל
המלחמה ה

4

עולמית ה

ין נולד בזוגיבקה
ראשונה

נפל בשבי ה

באוקראינה
ה

+

ונגרי ושם

בזמן

רוזליה

שוורצמן-מרלין

שבתי מרלין

At
א‎
oo

5
oe
2
:

א

oe

oot
Sea

oes

Ne oe
me

5

ante

Bes

a

a nrn
2 2 2 : - 2 2 2
ל‎ 2 - :

2 ח‎ 8 =
re rm ee 2 2
2 אק‎ = rps 5 2
) אל בו‎ } “A nh : 0

1 8 -] חע ער
a = 0‏ 2 8 ה א =
. 0 הת כ ₪ - 5
eit OE 0‏ את -1 !
0 כ BM Nf,‏ ל
ww = 2‏ 28 - - 0
= - 8 2

<< בנג * Ar‏ ה-י
re hk ₪ i *-‏
r‏ 2 ]| 2 5 =

5 tA SF mm 4 SA
הו‎ = 5 %- 7
of" tA = 5 של‎
כ} תת ה ! ב‎ <

SA ₪0 2 =‏ רו
a ue‏ וי | = re pe‏
= רו = '2
. רצ ת CT ta‏
2 64 1% -7 7 ל
R tA } 3‏ .
ss IS > ₪ 2 0‏
cr fx. 5 2‏ = =

r n
Arn | 3
ף 22 ות‎ % 0
fav. 2 Tr %-

1

ae

A
ee

PN

Pe

-

oS

cea
So
oe

-

ל
0

oer

טע

זיידל און פריידע

מאַרקמאַ

אין אייביקן אָנדענק פון אונדזערע ליבע עלטערן

)

ne

ל

a So

SORES Ses
a
ene

ee
0

oe

so

2

=

SN
ce
as

oe
oo
Se

ie

2
2

fe

עי
7
0

es

002

ee
ios

ee
Se

ne
eee

א אי יי
oo‏

oe

eee
Sse
Ee א‎

es 5 ne
So

Se
Se

עקעט
canes‏ א
שי
יא

אי
oe‏

ה

ר' ישראל בר' יצחק סבודליק

שו"ב ואיש-ציבור מכובד על הבריות בעיר בנדרי.

עלה ארצה בשנת תרס"ז -- )1907(

כחצי יובל שנים חי בזכרון-יעקב. עבד כשוחט
המושבה וכיהן בתפקיד שופט-שלום באיזור זה בשומ-
רון מטעם הרשות המקומית. שמו הלך לפניו כאיש-
בינות ובר-אורין. היה ער להוויות עולם, קשוב לכל
הפונים אליו ונענה לעזור לכל דורש.

נפטר בגיל 70 ביום כ"ו באייר תרצ"א בזכרון-יעקב.

ת. נ. צ. ב. ה.

לא פגשתי הרבה אנשים
אצילי-רוח כמוהו

קטע ממכתב-זכרונותיו של הפועל הוותיק אהרן
קמינקר אל חברו בן-עירו מאַקרמן -- נח צוקרמן
(כיום מראשוני כפר"הס), -- על ימי עלייתם ארצה
בח' תשרי תרפ"א (1920), כיצד נקלע oy‏ חבריו
לזכרון-יעקב לחפש עבודה ומצאו בית פתוח, לב פתוח

ויד סועדת ומעודדת אצל ר' ישראל השוחט ז"ל.

..הנני רואה לעצמי חובה קדושה לזכור ולהזכיר את
המנוח, האיש הדגול והיקר, השוחט ר' ישראל סוורדליק
זיל מזכרון-יעקב.

נדמה לי, כי לא אעבור את תחום האמת המחייבת,
אם אומר מקצת משבחו, ואגיד כי מעודי לא פגשתי הרבה
אנשים אצילי-רוח כמוהו : תלמיד-חכם, מתמיד ויראדשמיים,

מופלג ונאמן לעצמו, לאמונתו ולרוחו, מקורי, אדיב ₪
הבריות.

והב

נעים הליכות ובר-מוסר עליון.

לעולם לא אשכת את נדיבותו והחסד שעשה עמנו:
קבלת הפנים היפה והיחס החם, האהבה שגילה כלפינו.

שלושה ימים ישבנו בצל קורתו, בכבוד ובנפש חפצה,
השביע רעבוננו, והוא אשר הפיח בנו רוח עידוד וחיזוק
בראשית צעדנו בימי דאגה ומבוכה. והמליץ בפני הנהלת
פיק"א בזכרון-יעקב להעסיק אותנו בעבודה בפרדס ,נזלה".
היתה זו עבודה קשה עם טירחה במשך זמן של חודש ימים.

ואז ידעתי כי יש עוד להאמין באדם ובעתידו.

יהא זכרו שמור אתנו.

אהרן קמינקר
תשי"ח 1957, חיפה.

ieee
0:

es

2
en
01

see

0

אט

אי

ר
ל

ו

ne

re

ae

tee
eee

ו

ל

ל

oe

GR:‏ א

ee

see
ete:

0
1
אב בי יע

6

oun

אלה אזכרה...

אבי ומורי הדגוּל משה בר' ישראל סבר, מחבר
הספר ,מכלול המאמרים והפתגמים"

נולד בג' אדר תרמ"א -- 3.3.1881.
נפטר בט' סיון תשכ"ז -- 17.6.1967.

-- 407 —

ו

ee
0

00
2

2
א

ee

OR‏ הא
ה

0
2

א

enor

Ban oko

2

oe
SS
0

2
eo
0

א
ר
עי

2
7
2

25

2

Sar ase

es
Sea ae
Se,
one
oe

8
sh

=
0

oe

oe

א
יע
0
2

Asta

2
-

0 eh te
oe

א אט
אטא

א
א

eee

.
x
PANS

(מימין לשמאל) :

אמי-הורתי האצילה ר חל סבר לבית הרב מאיר בר' משה סברדליק, נספה במרתפי הג. פ. או.
ר' מתתי' מורגנשטרן. בשנת תרצ"ח; שפרה גיליק הי"ד לבית טשאפליק,
יעקב גיליק הי"ד, נספו בשואה באודיסה.

נולדה בז' כסלו תרמ"ז -- 4.10.1886

נפטרה בא' תשרי תשל"ב -- 2.9.1971.

אחותי, חמדת-לבי, דינה, שנכרתה מארץ החיים
לפני עלייתנו ארצה.

נולדה ב"כ' כסלו תרע"ו -- 27.11.1915

נפטרה בי"ב אלול תרפ"א -- 15.9,1921,

אחי מחמל-נפשי מאיר, טהר-הלב ואוהב האדם,
אשר תוך כמיהה לעולם יפה וחיי-אנוש נעלים, מת
מות-קדושים במרתפי הג.פ.או. ברוסיה הסובייטית.

נולד בג' כסלו תרס"ט — 27.11.1908

נרצח בד' תמוז תרצ"ח -- 3.6.1938.

דודי השנון, העילוי ואישיהאשכולות מאיר,
שציורו ,שוויתי" קישט את ה,עמוד" בבית-הכנסת
דחסידי סדיגורה בבנדרי כל השנים. נפטר בדמי-
עלומיו בגיל 20, בו' טבת תרס"ז -- 23.12.1906.

דודתי הענוּגה רבקה, המחנכת הראשונה poy‏
שנפטרה באיבה בימי הרעב בארץ:ישראל, בגיל 25,
בזכרון-יעקב -- בכ"ד תשרי תר"פ -- 18.10.1919.

ויתר דודי וש"ב שהאצילו מרוחם הטובה על on‏
ביתנו ומהם למדתי תורה, חכמה ודרך-ארץ בימי חלדי.

תהי נשמתם צרורה בצרור החיים.

מרדכי סבר

ר' מרדכי (FUND)‏ סברדליק

-- 408 —

ר' מרדכי (JONI)‏ בן אשר סברדליק

נולד בשנת תרל"ה (1875) בבנדרי -- נספה בשואה
בעיר בנדרי ay‏ כל קדושי השרידים בעיר.

התחנך במשפחה mnt‏ והמשיך כל חייו בחיים
מסורתיים-דתיים. קיבל חינוך תורני-מסורתי וגם רכש
השכלה כללית בשפה הרוסית.

בימי הצאר עסק כספק מוצרי-מזון לצבא הרוסי
בבנדרי. היה חבר מועצת העיריה עד נפילת המשטר
הצאריסטי. אחרי כיבוש בנדרי ע"י השלטון הרומני
היה חבר ועד-הנאמנים של העיר כלפי הממשלה.
איש-ציבור מובהק ופעיל בהנהלת מוסדות ציבוריים
כלליים ויהודיים : פעל כאחראי להנהלה המשקית של
בית-החולים היהודי מיסודו של י. ניסנבוים ושל
מושב הזקנים היהודי ומושב הזקנים הנוצרי. כיהן
כגבאי בבית-הכנסת של הקצבים, היה ממייסדי וראשי
הבנק להלוואה וחיסכון. וכן לקח חבל בכל מיני
מפעלים ציבוריים וחברתיים בחיי הקהילה היהודית
כבנדרל,

הצטיין בנסיון"חיים וברוחב-לב ותמיד היתה ידו
פתוחה לעזור ולסייע לכל נצרך בצר לו.

הוא ורעייתו ליובה ז"ל גידלו 4 ילדים: 2 בנות --
קלרה וליזה ושני בנים -- אשר ויצחק.

מהם -- יצחק הלך בדרכי אביו בתחום הפעילות
הציבורית בהסתדרות ,מכבי" בבנדרי ומאז 1934 חי
בארץ.

לזכר הורינו, אחותנו ואחינו היקרים שהלכו מאתנו
ללא שוב --

אבינו מרדכי בן אשר סברדליק
אמנו ליובה לבית וייסגגדלר
ואחותנו קלרה הי"ד

שלושתם נספו בשואה בגיא-ההריגה בבנדרי

בראשית שנות הארבעים.
אחינו אשר
שנפטר בארצות-הברית בשנות הששים.
ת 1 צ, ב. הי

הדואבים ליזה ויצחק

ד"ר יעקב סופר

יעקב, בן שאול mam‏ סופר, נולד בבנדרי בכ'
תשרי תרס"ט (15 באוקטובר 1908).

לאחר סיימו לימודיו בגימנסיה שוורצמן, נסע ליאַסי
ללמוד רוקחות, והמשיך בבוקרסט, ow‏ קיבל ב-1934
תואר ,מגיסטר".

בפרוץ מלחמת-העולם השנייה, היה בקישינוב, אך
הצליח לעזוב את העיר עוד לפני נפילתה בידי הגרד
מנים. הוא נדד בערי רוסיה האסיאתית ושאף להגיע
ארצה ולגדל בה את בניו. בד1945 הגשים שאיפותיו :
עלה לישראל והשתלב בעבודה בשירות המדינה.

נפטר במחלת-לב בכ"ה תשרי תשי"ח (26.10.1957).

ד"ר אידה סופר

א

יא
Senn‏
eee‏

It אמי‎

גניה (יענטע) סולומון לבית שטינבק
נולדה בבנדרי ב-1891.

אבי ז''ל

ראובן סולומון
נולד ב-1876 באוקראינה.
התיישב בבנדרי -- 1899.

ב-1941 עזבו את בנדרי, מאימת הכיבוש הגרמני.
194273 הגיעו ידיעות אחרונות מהם, מאיזור וורו-
שילובגרד, שם מצאו מקלט באחד הקולחוזים. oy‏
כיבוש וורושילובגרד בידי הגרמנים, נרצחו ov‏ עם
כל היהודים.
אחותי רוזה oy‏ הילדות שניספו בשואה.
פנחס סולומון

-- 409 —

ה

2

02

א
ihe:‏

end

ee eet bi <n
poeta
GR

ee

2
א

oe
2
os

א

ee
2
2

2

א
ere‏

7

א

2

2

as‏ : יע א
2 5

ee

Ris

אס

אע

es

5

א אי

אט

1

לוכר הורינו היקוים
אבא -- יונה ואמא -- חנה סולומונוביץ

אנשים תמימי-דרך ומישירי-לכת -- אשר טיפחו ישראל
. 0 ללדים -- ל יים,
is 6‏ שה ילדים שארכעת Soe a Bue‏ שהתחבא בזמן השואה אצל גוי -- וההוא גירש
₪
מהמחבוא אותו, את אשתו וילדם -
מאיר ובעת הבריחה ניספו,
ניספה ב-1944, בברחו מהגרמנים ימ"ש.
חסיה
יוסף
נלקח עם עוד 10,000 יהודים לעבודה מתה באודיסה,
על-ידי הגרמנים ימ"ש ולא חזר... תהא נשמתם צרורה בצרור החיים.
בני משפחת סודיט
הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו

ר' שמואל אבא בן דוד מנחם סודיט נפטר כ"ו מנחם-אב תרצ"ב מנוחתו בקישינוב
אמי מירל בת אברהם יצחק סודיט " ב' ניסן תרצ"ט מנוחתה בענדער
אחי לוי מאיר בן שמואל אבא סודיט " י"ד טבת תשי"ט מנוחתו POND‏
אחי מנחם-מענדל בן שמואל אבא סודיט " ט' חשון תשכייט a‏ בענדער
אחי יוסף בן שמואל אבא סודיט ” עשרה בטבת : 2
אחי אפרים בן שמואל אבא סודיט " כ"ט כסלו תשכ"ב 0 ₪
אחי משה נחום בן שמואל אבא סודיט " ו' אייר תש"ל "0 ניודיאַרק
אחותי גנעסיע בת שמואל אבא סודיט אינני זוכר יום מותה * בולגרד
אחותי גיטל בת שמואל אבא סודיט נפגעה בשואה ומתה בדרך לקווקז בתש"א " בענדער

= 410

שמואל אבא סודיט

נולד בבנדרי. נחשב לסוחר אמיד ומכובד. תלמיד-
חכם. איש חסיד של הרבי מפושקאן. בעל משפחה
גדולה ומלומדת. בצעירותו היה מזכיר גדוד בצבא,
ושירת בקווקאז. היה גבאי בית-הכנסת סאדיגורה,
בחנותו, שהיתה במרכז העיר, היה חדר מיוחד אליו
נכנסו חסידי הרבי כדי לספר על דרכיו והנהגתו.

היה חבר ועד-הקהילה ואחד מחשובי העיר. ידוע
כנדבן ואיש ישר-לב, אשר בביתו התאספו חוגים
יהודיים ללימוד ש"ס ומשניות ולשמוע דברי תורה
ומוסר.

בחגים היו הוא ואשתו נוסעים אל הרבי לשמוע
תורתו. ובעת ביקורו של הרבי מפושקאן בבנדרי, היו
הוא ופמלייתו אורחי-כבוד בביתו, בו גרו כל תקופת
הביקור, ושם אף קיבלו את הקהל.

בנו, מנדל סודיט, הוגלה לסיביר ש"י הסובייטים
למשך 15 שנים, Wy.‏ בורגנות;: שאר בניו היגרו

לאמריקה.

(תמונתו בעמ' 19, בספר)

5

ר

pes

6

2

aoe

2 אי‎ Sout
cy ה א‎
ae Renner יי טע‎ :

OES

0

ל

oe‏ ; 0 א

Soc ה‎ = eS se

Ses

ENTS SGN
א‎

4

es
2
2
0

. seo

2
א

eee
in
ee

Se

cere
א‎ =
אט : א‎
א‎ ee ל‎
oe So oo es
= Ses

2
2

א א is‏
attains‏ טע
aN‏ עי

ל

א אי א א א
ה
: :

Sane

oe

ל
eee ar‏ כ
Sees :‏
א % eee She RE,‏
יט א יי ר SO‏ א

ee

oe

4

א ץק

on

oS

eS

eee

Soe
ee

ae
= Sho

Aes

ie

ישעיהו סודיט

ישעיהו בן דודימנחם סודיס

נצר למשפחות סודיט ואימאַס. נולד בבנדרי ביול*
5, בגיל רך נתייתם מאביו. למד בתלמוד-תורה
ובבית-הספר העממי בבנדרי. בהגיעו למצוות נכנס
בעול-החיים, החל עובד לכלכלתו בעסקיו של ר' משה
טקפיר ז"ל,

ב-1909 נשא לאשה את שרה תבל"ח, בתו של
ר' משה טקסיר. גידלו שתי בנות ובן. במשאו-ומתנו
במסחר נהג ביושר ובהגינות, היה מצניע"לכת, מסור
למשפחתו. מעורה בחיי הקהילה היהודית בבנדרי, ציוני
מקוּבל על כל יודעיו.

1935-2 עלה לישראל ay am‏ משפחתו; לאחר
חבלי-קליטה קשים רכש בית-מסחר למליחים בפתח-
תקוה, שהשקיע בו עמל רב והתפרנפ ממנו במשך
עשרים ושבע שנה. אותה ההגינות שנהג בה בבנדרי,
קיימה גם בעסק זה, והתחבב על כל קוניו ומיודעיו.

אהבתו למשפחתו היתה גדולה ומסירותו ללא-גבול,
והנחת ממנה סיפקה את רוחו וממנה שאב את חדוות-
חייו.

בחייו השיא נכדים וזכה גם לנינים.

196372 חלה לפתע, נלקח מהחנות לביתו -- והשיב
נשמתו לקונו.

שמו הטוב, מסירותו ואהבתו את בניימשפחתו, וכל
אדם, צניעותו וטוּב"לבו -- לא יישכחו מלבנו.

גם קהל מכריו ומוקיריו מעלים מפעם לפעם את
מסירותו, נדבנותו ויחסו החביב לבריות.

ת. 1 צ. val‏ ה.

אשתו — שרה סודיט
בנו — מנחם סודיט
בנותיו :

מסיה גרינהולץ,
צפורה (בן-צבי) עצמון

== 411 =

2

oe

- 412 —

6

בוריים חשובים.

ארץ,
מוותיקי הה

גנה

ופעיל במרכז ועדת-

oe

היה מעורה

בחיי ה

רב-פעלים בתחומים צי-

נפטר בשנת תשכ"ד -- 1964.

5

2

א
ר
ל

2

ו

א

אט

יצחק

סופר

oe
ee

=

0
:

יי

ey

‘

6
2

בעיר גלץ,
נשמתם עדן,

בימי

ניספו על-ידי המרצחים ה
השואה

גרמנים,
רומניה

.

,1924 -- לארץ בשנת תרפ"ד‎ iy
משה סייפר ובני-‎

משפ

חתו

מבית פסיה ואריה
פסיה ואריה

סייפר
סייפר

נר-נשמה ליק

ירינו

ל

ל

coe

2

6
7

6

Hee

ie

7

sa fries

=/

ihe

--

2
a oe

ee

29

on

on ms mae

Se
4
א‎
א‎

=

2
ax
=

=
5
se

ל
ok‏
=

7

a
a

2 = ee we ee

6

oe

ane

ee

2

א

eee

sate
oe

coe

8

2

2
2 2
ens
0
ae

2
7
one

on

ree

0
-

0

א

2
2

ae

Soe

7

א

6

SON
ee ee

eee
Soles

Sees

on

ban‏ על דאבדין ולא משתכחין.

ר' שמלק'ה סירקיס אחותי בלהה רוזנשיין נולדה בשנת תרס"ז —

7.
אבי מורי ™ שמלקיה (שמואל ב"ר יהודה-זאב) נספתה בשואה בשנת תש"א -- 1941.
סירקיס ז"ל, תלמיד-חכם ונדיב-לב, גבאי בבית- אחי יצחק סירקיס נולד בשנת תרס"ט -- 1909.

המדרש דחסידי טלנא, חבר ועד-הקהילה ופעיל בכל
תחומי הישוב היהודי בבנדרי.

נספה בשואה בשנת תש"א -- 61941

נולד בשנת תרל"

נפטר בכ"ו בטבת תרע"ט -- 29,1,1919,
ר בנימין לבית גקר

אמי-הורתי מרת דובה ב'
אשת-חיל ורבת-פעלים,

נולדה בשנת תרל"ט -- 1879.
נפטרה בכ"ג בתשרי תש"ד -- 22.10.1943.

== 413 =

ה
2

oS
a

oS

כל הבנים.
צעיר"
קן

9

,

בדאגה

ה

נספה

/
ל

מצאו

לילדיהם השכלה.

אחי יחיאל סירק
בטרנדניסטריה
ורינו פריידה
לפרנסת ה
אצלם ה

תכונות ה
וכאשר רובם ה
בנה

— 414 —

ה

בנות

צטרפו לתנועת
ועניין לכל מה

טביעו חותמם על

קנות
שהתרחש

,השומר

ה
ה

יקר.

קברות של קיבוץ

,מעברות"

ופוקדת קבריה
ומעלה

באהבה

זכרם

הורים ה

מדי שנה מתכנסת ה

משפח

om
1

ם בבית-

בית ואחזקתו,

ומאמצים לה

בניה

ם ונכדיה

ם.

or kB
OQ ם‎ 18 2
הא‎ ]7
₪ 9 = 5 *
Tne ak
74 % ר‎ 2 ₪
2. 5
= = , = A
+ "א ם‎ 2
ת א ה םרת‎
5 = ה‎ ₪
6 58
ם } ה‎ 4
oO hm Oo
₪ ! = חח‎
ac 4
1- כ‎ =
יק‎
| rn
גי עי"‎ ==
; 2 ב)‎ =
= *
Dp! גת ה‎
יו‎ 4
= 2 8 ה‎ +
Rf * ww
= 2 ת‎ a
ni. r
4 ROR
= ,- Pr aA
8 2 8 = =
= א = ה‎ §
םב‎ B&B Re }=
13 + tH רו‎
41- ee ה‎ >
a is gq די‎
₪ 2 %
וי‎ = . 8
= 8 = =
ד‎ J.
RE RE x
= - ת‎
op =
BP - ג‎ 8
8 ב} כ‎ = =
ה ה הת‎ =
"כ ם‎ /
₪ Ont pgp
r ]- ב!‎
BRree ak
₪ ת. } םב‎
= ה‎ = 4
= = or
וו וו‎ ae =
ה = ם‎ 2 ₪
~ ea 2
אי‎ + AH
re
ת - >ז.‎
רו‎ 7 8
! ו 42 בא‎ =
8 4%
o =
יצ‎ 0
rc " “7m
כו‎ AH א‎
2 7- ]-
rc 2 םח א‎
בו‎ = *- =

ושאול פרנ

קֹ

ביתנו היה

מרכז החיים למשפחה וה

יה

פתוח לכל

ד"ר חיים סירק

יס

תה

תש"א -- 1941.

נפל בחזית סבסטופול (קרים -- רוסיה
י נשמתם צרורה

בצרור החיים.

בשנת תש"א -- 1941.

(

בשנת

יס נולד בשנת תרע"א -- 1911

₪

.0

: / =
2 Soe תע‎
: oe 2 A
x
/ ₪
. nr
*
\- כו‎
רו‎
: ₪
8-5
, 62
2 .1]+ S
₪ ל‎
=
: יא‎
| = &B
'
ם‎ ₪
ה}‎ rt
| om rv
2 +
כוּ‎ ri
- 8
= =
5 6s
5

a

oo

So

2

ee

a
ae
ae

=

cnt

2

א

6
2

2

א

ee

0

0

ae

oe

יי

א

ms

“ty

oe

oe

ae

נפטר י' אלול תשכ"ה

נולד כ' ניסן תרל"ב (28.4.1872)
(1965

(7.9.

שאול פרנק

a
אי‎

יאר

א

ל
=

as

she
א‎

טע

2 א
Soe‏

8

ee

a

2

2

ל

ee

נוה
יה

ג היה
אמנו ה

oo

oe

תמים דרך,

נולד בבנדרי 187572 ונפטר ov‏ ב-

(28.
1934

נפטרה
י זכרם ברוך

יקרה,
באקרמן,

עזר כנגד אבינו במעשים טובים.

Sone

0

9

א א

א

גידל בניו לאהבת "PAX‏

טייז ניסן ת

פריידה פֿרנק
נולדה י"ט אדר תרל"ב (15.3.1872)
ישר עם אלוה

=

=

=

בשואה
מפי ה
משה

לחלק מתן בסתר לאיש הנמצא במצוק
ישראל.
בנים

רפאל פֿרדיס

.1956( Wow
ואדם.‎ O°

3

בבנדרי
ישראל

a
ם‎

7

2

vee
0
2

on
eos
oe

2

oe
7

0

2
ר‎
ou =

=

Naess

ov
a
=

2

one
0

x

ee

2

א טס

טראט
at state‏

2

er
ee -
ee

0

in

pe

ר' פנחס פייער — הדיין בבנדרי

אבי ואמי נולדו שניהם בווהלין, בעיירה פוטשאַיב
(הסמוכה לקרמניץ). לפי המסורת במשפחתנו -- ומפי
אבא ז"ל -- התייחס לגזע תלמיד הבעש"ט, ר' דוד
ליקס זצ"ל. אבי נוהג היה לנסוע להמגיד מטריסק זצ"
והיה חסיד שלו כל ימיו.

בהגיעו לבנדרי, נבחן ע"י הרב ר' איציקל ורטהיים
(סבו של רבי יוסף ורטהיים) ונבחר על:ידיו ללמד
תורה לנכדיו.

ר' איציקל המליץ למנות את אבא ז"ל לדיין בעיר
בנדרי, קירבו וכיבדו. ואכן, אבי ניהל את הרבנות
בדרך מעוררת כבוד וזכה באימונם של יהודי בנדרי ;
גם גויים, שהיה להם דין-ודברים ay‏ יהודי, בחרו
להישפט בפניו -- וקיימו את פסק-דינו ביראת-כבוד.

מאורע אחד, שהיה עליו לפסוק בו, מעיד על יושר-
לבבו ואהבת-השלום שלו. היה מעשה, והגיעו אליו
זוג צעיר, מאמידי קישינוב, שכבר היה להם ילד בן
עשר, כדי להתגרש. כדרך הרבנים, ניסה להניאם ורצה
להשכין שלום ביניהם, אולם דבריו לא הועילו תחילה.
אך הוא נכנס בעבי הקורה, הוסיף לחקור ולדרוש.
אבי דיבר oy‏ הבעל ביחידות ואמי שוחחה OY‏ האשה

-- ואזי נודע, שהגורם לתביעת הגירושין היא חמות
מציקה... הגירושין נמנעו, והשלום הושב על כנו.
יהי זכרם צרור בצרור החיים.

הבן י. פייע

ה
oe‏
אי ee‏ ::

יי
Se oe See‏

a
oS ot
Sec

ee
:

אי

א

ones

א

א
ן :
0 ל
ae‏ 5

Sea

צבי בן יוסף פסצ'ן

נולד בשנת 1891. עלה לארץ בתרפ"ה (1925).

התחנך בבית מסורתי ולמד לימודי-קודש אצל
מלמדים ולימודים כלליים בבי"ס עממי.

מראשוני היבואנים בארץ. לאחר עלייתו פתח בית-
חרושת למרצפות ואח"כ -- בית-חרושת למחסני קרור
ולדגים מעושנים.

בעל מידות תרומיות, עסק בצרכי-ציבור באמונה,
חביב על הבריות ומסביר פנים.
שתי בנותיו למדו בגימנסיה ,בלפור" בתל-אביב.

נפטר בשנת 1962, בן 71.

יהי זכרו ברוך.

== 416 ==

= 417 =

לאה

צלניק

זכרה

קיים לעד.

ונכדיה,

אך ה
בט'

אהבתה

טבת תשכ"ז — 1966

נפטר
2,

תגבר על פגעים רבים.
בשיבה
כשסביבה

טובה
ילדיה

מחל

1

ות גברו עליה,

לה
וה

יא

ms
st

לחיים

כאשר גדלנו עלינו ארצה
סייעה

לה

לעודדם במלה
ואף היא

קרנו ממנה
הצטרפה

חמה.
אלינו.

היתה
SY‏ בל ח

אמיצה
סובבים אותה ;

תמיד

ובעלת אופי נוח ותכונות אלה
ידעה

נטלה על עצמה את עול-הפרנסה וגידול ילדיה. היא

אבינו גרשון, נפטר בגיל 32, בהותירו אחריו את
אמנו בת ה-30 וילדיה, מיותמים וללא מפרנס. אמא

ה

בנות

זכרה

יהיה

עמנו לנצח.

7 =
= 2
> J.
- =
on
א‎
2 =
הו‎
א‎
= ם‎
אי‎ 0
הו‎
= לכ‎
ra
gl
a
fA
ra
=
| pes
re
24
r
1].
ri
יצ‎
₪
ri
| 5
:
4
JN
rr
+
.ב]‎

נולדה בשנת 1895.

יוכבד בת יעקב פסצ'ן

ce

toe

=

BES

ais
2

יי
א

ee

ak

6

=

one

ae

ae

ees

7

א

2

ae

fee

See

eee

ל
rates,‏ אי 5

a See
a Snes

a
ee

0

2
=

a
7

fe

2

02

ok

2

א

ie

ee
ל‎

ל

oe

7
0
ee

: Ree
: א‎
4 א טאג‎

ל ל

oes

119975

9579 אבינו IWIN DANA‏ צ'פליק

"ה אליהו טשאַפּליק
תלמיד חכם, מחבר, שוחט בבנדרי. תלמיד חכם, מחבר און שוחט PH‏ בענדער
נפטר י"ז תשרי תרצ"ט.

צום אייביקן אָנדענק PD‏ אונדזער ליבן פאָטער,

וועלכער איז נפטר געװאָרן י"ז תשרי תרצ"ט.
אמנו האהובה דינה-רחל בת ר' מרדכי יצחק

נפטרה ט' אדר תר"

פון אונדזער ליבער מוטער דינה-רחל בת
3 ר' מרדכי ony‏ ז"ל, וועלכע איז געשטאָרבן ט' אדר
אחותנו שפרה ובעלה יעקב גיליק וילדיה תר"ע. | אק
אחותנו מרים ובעלה מרדכי אוורבאך וילדיה

צום אָנדענק פון אונדזער שװעסטער שפרה,
שניספו בידי הרוצחים הנאציים.

איר מאַן יעקב גיליק PX‏ קינדער, אונדזער
שוועסטער מרים, איר מאַן מרדכי אווערבאך

און זייערע קינדער, וועלכע זענען דערמאַרדעט גע-
װאָרן TNT‏ די נאַצישע רוצחים.

חבל על דאבדין ולא משתכחין.

חבל על דאבדין ולא משתכחין.

הילדים והאחים והאחיות :

די קינדער, ברודער און שוועסטער :
יעקב וזינה טשאפּליק, טורונטו יעקב px‏ זינאַ טשאפליק, טאָראָנטאָ;
לנה אוורבוך, פילדלפיה NIN?‏ אווערבוך, פילאַדעלפיאַ;
יצחק ורחל טשאפּליק, תל-אביב יצחק px‏ רחל טשאַפּליק, תל-אביב;
חיקה ודוד גיליק, טורונטו חייקע px‏ דוד גיליק, טאָראָנטאָ;
משה וקטיה טשאפליק, טורונטו משה nx‏ קאטיא טשאפליק, טאָראָנטאָ
ונכדיה

YON TN‏ אייניקלעך

ו
ו

2

יע

אי
א
יי

ר
1

2

2

site

Os
Sees

ce

eee

oh

ארי יי

א
ees‏
א

2

Cae
eee
ne

0
א

1

2

2

א

2
oe

es

2
7

ר

א
2

-

ר' ישראל-צבי צ'אליק מרת אסתר-לאה צ'אליק
נפטרה בארגנטינה בשנת תשי"ח -- 1958.
נפטר בארגנטינה בשנת תש"ו -- 1946.

היה מהסוחרים המכובדים בבנדרי ומגבאי בית- ת. נ. צ. ב. ה.
הכנסת של הרב ש"ש ורטהיים ז"ל. הצטיין בתכונותיו
התרומיות בפעילותו במוסדות שונים, כמו בית-החולים רחל צ'פליק
ותלמוד-תורה.
היה נציג הקהילה היהודית במועצת העירייה רחל נשארה בת יחידה להוריה נחום ועטיל
בשנים 25--1928. סברדליק, לאחר שאחיה ראובן נפל במלחמת-העולם
גם בבואנוס-איירס (ארגנטינה) היה מכובד ופעיל הראשונה ואחותה פריידל נפטרה בדמי-ימיה.

בחיי החברה ובחוגים הדתיים לאחר פטירת אביה נכנסה לעול-העבודה בגיל צעיר.

בשנת 1921 עלתה לארץ עם בעלה ובתם הקטנה ומיד
השתלבה בעבודה iat‏ בזמן ניהלה את ביתה וגידלה
ילדיה. רחל היתה עובדת ,תנובה" במשך 27 mw‏
והצטיינה לא רק בעבודתה אלא גם בנכונות לעזור
לחבריה -- לכל מי שפנה אליה ואף לאלה שלא פנו,
אך היא ידעה שהם זקוקים לסעד. כביטוי להערכה
שרחשו לה חבריה בעבודה תשמש העובדה שבחרו בה
כנציגיהם בכל מיני משימות של ארגון העובדים.

ת. נ. צ. ב ה.

-= 419 =

יי

-

Le

Socom

2

רהל צ'פליק

גולדה בשמחת-תורה, כ"
נפטרה בתל-אביב,

ב תשרי תר"ס (26.9.1899)
ייח בשבט תשכ"ד (1.2.1964)

לילדיה -- APT‏ רבקה נחום ורותי -- איפשרה
השכלה בבתי-ספר כלליים ומקצועיים, והם השתלבו
בשירות למולדת, תחילה מטעם המוסדות הלאומיים
בצבא הבריטי ולאחר-מכן ב,הגנה" ובצבא ההגנה
לישראל. |

הם נישאו בחייה והיא הספיקה לרוות נחת מהם.

דמותה האצילה של רחל, כעקרת-בית, אשת-חיל
ואם מחנכת, אשר מילאה את כל תפקידיה באהבה
ונאמנות, חקוקה בלב כל ידידיה וקרוביה.

יהי זכרה ברוך.

450 ==

7

=

0

שי

ל

טי Se‏ 0 ל 0

a
es

es

es
Soe

ניוניא צוקרמן
נולד בקישינוב בשנת תרנ"ז -- 1897.
נפטר בתל-אביב בשנת תש"ט -- 1949.

5

2
ל 2

ee

SE

אליעזר צוקרמן
נולד בבנדרי בשנת תרע"ט -- 1919.
נפטר בתל-אביב בשנת תשי"א — 1951.

א
ake‏

2

Ses

ל

אבי פנחס-יוסף בר' מרדכי קרזיבסקי,
נולד בשנת תר"מ -- 1880 וניספה ע"י הבולשבי-

Soe

Shea

לק

sits

ont

pees

קים בשנת 1920 — תר"פ.

eRe
עט עיל ו‎

7

ee

2

2
ere

a
5

ר

7
ee

te

2

ca
ה‎
cco

se

Bates

tie

a
an
man

ooh

scene

בלומה קרז'בסקי

6

נר ANY)‏ לבני משפחתי שניספו

2

Seer
Soc

a

0

a

os
See

אמי ריבה (רבקה) קרזיבסקי בת אהרון חזין,

נולדה בשנת תרמ"ב -- 1882 וניספתה בשואה
בקולחוז מדרך ללנינגראד בשנת תש"ב -- 1942.

אחותי בלומה, נולדה בשנת תר"ע -- 1910
וניספתה בשנת תש"ב -- 1942.

בן אחותי פנחס, נולד בשנת תרצ"ב -- 1932
וניספה בשנת תש"ב -- 1942,

כולם ניספו ביריות מרצחים בימי הטרור האדום
והפלישה הנאצית-פאשיסטית.

זכרם New‏ בלבנו עד עולם.

- 421 —

משה קאושנסקי
(מיוצאי בית"ר בבנדרי)

בן ישראל ובתיה. נולד ב-12 ביולי 1917 בבנדרי
(טיגינה), בסרביה, רומניה. קיבל mown‏ עממית, היה
חקלאי ושאף לעלייה. עלה ארצה ב-10 במארס 1939
באניה ,קתינה". בשנות 1939--1940 עבד בפרדסים
בהדר שליד רמתיים וגם קיבל חלקת-אדמה, שהיה
מגדל בה ירקות. בשנות 1940--1941 למד בנתניה
את מלאכת ליטוש היהלומים. ב-1941 התגייס לבריגדה
העברית, יצא למצרים ומשם לאירופה ושהה בה עד
6, כשחזר לארץ, אחרי שיחרורו, המשיך לעבוד
כלוטש יהלומים. הביע את רצונו להצטרף לישוב
חקלאי ולחיות כעובד-אדמה. בחודש פברואר 1948
הצטרף ללוחמי-השיחרור. בצבא ההגנה לישראל שירת
בפלוגה אחת בחטיבת ,הראל", גדוד ,מוריה". כחייל
קרבי השתתף מן היום הראשון בקרבות בסביבת
ירושלים. השתתף בכיבוש גבעת חרבת-אל-לחם באי-
זור לטרון. היה חייל אמיץ, דרוך לכל פעולה ומקפיד
ביותר על שמירת סודות צבאיים,

בצאתו לפעולה מסוכנת נפל ליד משלט בית-תול,
בקרבת ירושלים, בי"א בתמוז תש"ח (18.7.1948).
הועבר להר-הרצל בירושלים ב-28.2.1950.

(,,יזכור", משרד הבטחון, תשט"ז)

נרי-נש מ ה
להווי, לאחותי ולילדה DAMA‏ ז"ל

אבי מנחם-מנדל קירשנר
נולד בשנת תרל"ה -- 1875.
נפטר בכ"ח אדר א' תרפ"ו -- 14.3.1926.
אמי אלקה בת שמעיה
נולדה בשנת תרל"ו -- 1876.
נפטרה בי"ד חשוון תש"ט -- 6.11.1949.
אחותי יפה (שיינדל)
נולדה בשנת תרע"ב -- 1912.
נפטרה בט' אלול תש"א -- 1.9.1941.

אבי המנוח היה איש Say‏ ישרדלב, שנתייתם מאביו
בנעוריו ונאלץ היה לשאת בעול המשפחה ובפרנסתה
מגיל רך. למד את מקצוע המסגרות והמכונאות ומזה
נתפרנס כל ימיו. היה איש מסורת WDM‏ את ילדיו
על ברכי היהדות וערכיה. נענה לכל wnt‏ בעזרה
חומרית ומוסרית.

על-אף היותי בן יחיד, הסכים אבי בהבנה, כי
אעלה לארץ ואף התכונן בעצמו לעלות אחרי-כן ארצה,
אולם לרגל עבודתו התקרר ונפל למשכב מדלקת-
הריאות וכעבור זמן לא רב נפטר ונקבר בבנדרי.

אמי היתה עקרת-בית עדינת-נפש ומחנכת את
ילדיה לערכי-אדם. בשנים ההן היתה קוראת את
התפילות והתחינות בשבתות ובחגים באוזני נשים
מקורבות. אחרי מות אבי עלתה אמי -- יחד עם
אחותי יפה — לארץ בשנות השלושים. גם בארץ הצ-
טיינה במידותיה התרומיות ובין יתר מעשיה הטובים

Ho? =

== 423 ==

העיר.

גם לתנועה הציונית נמשך.

ר' אשר קישינובסקי דאג לבנות את בית-הכנסת
הגדול בבנדרי והשקיע מרץ רב בדאגתו לצרכי בני

היה

מראשוני

לתלמידים נזקקים. דוד קישון דגל בסיסמה ,נפש ברי-

בית-ספר למסחר, בו חולקו ספרי-לימוד ללא תשלום
אה בגוף בריא"; תרם ממרצו לתנועת ,מכבי" בעיר

בתו ואין נדוניה עבורה.

נפל, יהודי עני שאשתו חלתה, אב שהיה צריך להשיא

טון הרומני.

לשכת המסחר -- שנחשבה עמדה מכובדת בימי השל-
דאגה מיוחדת הקדיש לנוער שבעיר. בעזרתו נבנה

דובה", עד שמסר את ניהולו לבנו דוד. חלק בלתי-

;בנק מול-

כסוחר אמיד
נפרד מעיסוקיו במסחר היתה פעילותו הציבורית. הוא

היה האיש, שאליו פנה לעזרה כל נצרך : עגלון שסוסו

עזרה סוחריה היהודים של העיר, שהיו הראשונים
לסבול מהשפל במסחר. דוד קישון היה גם יושב-ראש

שניה

ל עסקים נרחבים.

אשר קישינובסקי ה

הוא היה

מנה

לו של

דובה ובתפקיד זה שימש כתובת, שאליה פנו בבקשת

6

יה

ידוע בעירנו

הבולטות בעירנו. פעילותו הציבורית הסתעפה ונתנה
אותותיה בשטחים שונים. הוא היה מנהל בנק מול-

VN‏ ק

ישינובסקי

ניובסקי

דוד קישון -- וכפי שה

,

ו בבנדרי
היה אחת ה

דמויות

-- נולד בשנת 1893.

בשם קישי-

כירוה

דוד ק

ישון (ק

ישיניובסקי)

א

שי

ue

os

se
a
ss

2
ל

> ects

=
Shee
ל‎

= :

= א

ee

5

noe

a
se
Se

:

א
eas‏
te‏

oe

see

ten

6
6

Bieta
7

ל
Boe‏

0

moet

%

os

a

oe

-

OS

Se

ue:

Sati

Sram

ר

0

0
=
ee

we

ne

א
a‏

ו

ee

7

א

0

oe

:

ON‏ יי

א

8

SRS

תהי נשמתם צרורה בצרור החיים.

העיר תל-אביב בשנות הארבעים.

מלאת צער ויגון על מותו הטראגי של ילדה היחיד
מנחם ז"ל, בן החמש שנהרג מההפצצה האיטל

החרושת

אחותי יפה, היתה מהפועלות הראשונות בבית-

,לודזיה"

ונפטרה ממחלה ממושכת כשהיא

קית על

3

חבל על דאבדין ולא משתכחין.

פ, בנדרסקי

לא
בשנת

.7

לארץ-ישראל,

בתל-

הזקנים ברחוב העבודה בתל-אביב,

אביב ושילמה בעד החזקת מיטה אחת במושב

זכה

את האחרים שהלכו בעקבותיו.
לעלות

המנדבים לטובת קרן-הקיימת וקרן-היסוד. וכן התרים

ונפטר בבנדרי

תרמה ספר-תורה לבית-הכנסת שברחוב בוקי-בן-יגלי

ושימש יו"ר שלה. בכוח תפקידו זה דאג לקבל סרטי-
פיקטים לעלייה לארץ-ישראל לחניכי ,מכבי" וגם
לנוער מתנועות אחרות. בעת ההיא הרבה צעירים
יהודים סיכנו את חייהם ועברו את הדנייסטר בדרכם
לארץ, וכשהגיעו לבנדרי מצאו סעד ועידוד בביתו.
דוד קישון זכה להערכה ולכבוד Sy‏ מעשיו הטובים.
עלה לארץ ונפטר בה בכ"ח אלול תשליב.
זכרו יהיה שמוּר בלב כל יודעיו.

פ. בנדרסקי

מהנדס בובי Ja)‏ דוד)
קישון-קישיניובסקי
נולד 1920, נפטר 1973.

ר' שמואל קראסילובר

נולד בפתריליבה, שם גדל, נשא אשה ונולדו לו
שתי כנות ובן. כאשר בשנת 1890 נפטרה אשתו, נטל
את ילדיו ובא לבנדרי. שם נשא אשה שנייה ונולדו
לו עוד 5 ילדים -- שני בנים ושלוש בנות.

פרנסתו היתה על מלמדות, כך בכתריליבה וכך
בבנדרי. החדר שלו היה ברח' בנדרסקיה. לאחר מכן
עבר ללמד בתלמוד תורה, וחלק מתלמידיו עברו אתו.

היה ידוע שהוא הרביץ בתלמידיו, ביחוד בעצם
הבוהן שחסרה לו. אך התלמידים פחדו להתלונן על
כך בפני הוריהם, כי הוא איים עליהם במכות חזקות
יותר למחרת היום. בכל זאת חיבבוהו.

וסיפור העצם הזו הוא: כאשר היה בן 6 באו
לעיירה חיילים רוסים לחטוף ילדי יהודים לשרות
הצאר ניקולאי. כאשר נודע על כך לאביו, ציווה עליו
לשים את חבוהן על הסדן והוריד אותה בגרזן -- וכך
נפטר מחובת הצבא.

מטבעו היה טוב-לב וכל הילדים במשפחה אהבו
AMIN‏

ר' שמואל כתריליבר היה wo‏ והשתתף בכל
שמחות פדיון-הבן. תלמידיו היו מבתים מכובדים
ובעלי-יכולת. נוסף לזה היו לו תלמידים שלמדו גמרא.
בת"ת לימד עד יומו האחרון ומת שבע שנים בשנת
8. בן 88 היה במותו.

הוא השאיר אחריו משפחה ענפה שחלק ממנה
חיים בארץ.

(ראיין י. רביב -
מפי נכדו שואל זילברמן, רחובות)
(ר' רשימה מיוחדת עליו בעמ' 231(

-- 424 —

א

a

ל

ל

ו

sen

27

2
he
:

א

7

8

5

2
2
2

2
4

Pat‏ ר
Bee‏
aoe‏

ie

toh
2

א

ae

Tae

ss
ר‎

0
ל‎
on
2

א

ל

א

8

i

eter < Soe
See Oreste seas

0
7

אע

2
2

א

aoe Soe 2 ee‏ ו : ב

יים קאושנסקי

סבי ר' חיים קאושנסקי, היה דמות ידועה ומכובדת
בבנדרי. נודע בפקחותו ודעותיו היו מקובלות ע
הציבור. ולכן גם היה מפרנסי הקהילה היהודית.
היותו סוחר מנוּסה ומקוּבל כאיש ישר, נבחר לעמוד
בראש לשכת המסחר הכללית בעיר והמחוז (;קאמרה
דה-קומרץ"), ובעד שירותו זכה לקבל אות-הצטיינות
מאת מלך רומניה, פרדינאנד,

סבי גדל בבית יהודי מסורתי וברוח זו גם גיד
את בניו ובנותיו, שבהתבגרם תרמו בכשרונותיהם
לחיים היהודיים הציבוריים שבעיר.

ידו היתה פתוחה לתמוך בנזקק לעזרתו וכן במוס-
דות ציבור ובקרנות לבנין הארץ.

נפטר בבנדרי בכ"ג תמוז תרצ"א ומלוויו ספדו לו
בדברי שבח.

ee

ת. בי צ. - הי

Stee 7
א‎ ee

7

tes

מפי נכדו, TAY‏ אליעזר קישון
9 ב.

רחל קאושנסקי

-- 425 --

זלמן קאושנסקי

ר' זלמן קאושנסקי, בנו של ר' חיים קאושנסקי,
היה בין הדמויות המכובדות והמיוחסות בבנדרי.

נולד ב-12.2.1887. התחנך ברוח המסורת היהודית,
ששמר לה אימונים כל ימי חייו.

ר' זלמן היה מהסוחרים החשובים בעירנו, מכובד
ואהוד על כל יודעיו. הירבה להתמסר לענייני הציבור,
לכלל ולפרט: בקהילה היהודית, כאשר עמד בראש
אחת המחלקות; וכאשר דרושה היתה עזרה ליחיד.
היה בין הראשונים להתייצב, לצורך התרמה, למען
ארץיישראל, ואיש לא סירב לו.

בשנת 1950 הגיע ר' זלמן לארץ בלווית רעיתו,
כשבנו, העו"ד אליעזר קישון נמצא כבר בה. גם
בארץ הכירו באישיותו ובחרו בו להיות גבאי בית-
הכנסת, שבו התפלל.

ר' זלמן נפטר ב-9.4.1972 והוא שבעדשנים, בן 85.

רעייתו, רחל -- בת משה -- נולדה בקישינוב
בד1888.

היתה פעילה בחיי הציבור בבנדרי.

הלכה לעולמה י' אייר תשל"ד -- 2.5.1974.

הא ee‏ א 45 7

מפי רעו: חנניה וולוביץ

ב
ee‏
a‏

2
eee

ee

ies

7
5

0

ל
me‏
CE‏
aha’‏
9
a‏
ies 2‏
2
2
See‏

nee
2
6
2
7
6
2
2
en

ee

ie
7
2

7
0

ל

2
ne
rae
-

6

א
7

co
ee a

ee TOR
ate

24
2

2

2

2

2

2
oh
2
0

ר
א
2

2

2

ל
ה

ה

2
Bee

-

02

ts

2
7
ר

2
7
2

7 :
eres
7

ic
7
0

2
00
ee

2
2 =
2
8

2

6
2

טא

Ce

עי
oo‏

2%
2

2

2
A

ee

אע

7

5

4

ר

יי
7

oe
nt

2
ae
ae

es
Aces

are

ee

א : ae‏ : ב
eens: cee : ee‏
Sa‏

ל
oe‏

See
Se

Ratatat

2
יע
א
2

i
7
ae

0

2

ee

ee
א‎
oe

ee

2

coe.
Se

00

7

2

ל

2

on
Oe

2

Se

es : : Sects
= יי‎ Ss : א א‎ eta יי‎

SoS

poten

2

eee eS א א‎

בי

6

ר' שמואל-יוסף קליבנסקי

נולד בווילנא, בשנת תרט"ו -- 1855.

נפטר בבנדרי, בשנת תרס"ט -- 1909.

ר' שמואל-יוסף קליבנסקי ז"ל היה יהודי תלמיד-
חכם ומרביץ תורה לילדי ישראל. למד בישיבה וקיב
סמיכות לרבנות. גילה רצון עז ללמוד ולהשתלם. עבר
לחיות בבנדרי, aw‏ נשא לאשה את אמי בת-שבע
והקים משפחה מסועפת.

תוך כדי עבודתו בהוראה, גם היה פעיל בתחום
צרכי-הציבור. היה PA‏ מייסדי שני בתי-כנסת בבנדרי :
בית"המדרש למשניות (,משניות-שול") ובית-הכנסת
לנגרים (,די סטאָלירשע שול").

אבי עסק בהוראה, הן בתלמוד-תורה והן בבית-
הספר המתוקן בבנדרי. עניו בהליכותיו, ער ונדיב
לצרכי הזולת כל ימי חייו. יהי זכרו ברוך.

בת-שבע (בת פרץ) קליבנסקי
נולדה בשנת תר"כ -- 1860.
נפטרה בישראל בתרצ"ה -- 1935.
אמי בת-שבע היתה WY,‏ כנגד" נאמנה ומסורה

לאבי, ר' שמואל-יוסף, זכרונו לברכה. הקימו יחד ma‏
מבורך ומשפחה עניפה.

ת. ב צ. - ה.

בנם שלמה לבני (קליבנסקי)

ו

ו

<i os
se ese

es

2
tos

oe

2

:

א

א
א

oe

eee

2

אטא
א

-

ete

hes
2

א

See

5
2
א

et
ee

a

א

Oe
pits

ר
7

א
יט

gts
=

2

55

=

-

2

cates

7

2

=
2
א

יע

ANT‏ (וולודיה) קופוסטו

נולד ב"1886,
עלה לארץ ב-1956.
נפטר ברמת-גן ב-1965.

sey

ו

ר

oe

0

oe

oe

ee

ae

7

on

א

א
ר

טי
Se‏
Sx‏

re

Shen
ec

-
SS

0

a
-

4

oe

9

6

2

0

7

2

ר
א
א
ie 5‏

ise
2

eS

יי

2

ee

ל

5
eee

6

0

א

ל
ל

se

אי לט
א

יי
א

2

ate‏ יע
2

2

« ל יי"

02
0

0

on

0

oh

2
0

26
0

eee

2
2

ae

0
טע

:

Ss‏ אע
א

יע
ech‏

יצחק (איסאַק) 12 מנדל 1997
נולד 1900.
נפטר 1921.

מודכי קופוסטו

מרדכי, בן סוסל ומנדל קרפוסטר, נולד בבנדרי
ב-24.8.1902. התחנך בגימנסיה שוורצמן. הוא התייתם
מאביו בגיל צעיר ונאלץ להיכנס לניהול העסקים.
שירת בצבא הרומני, למרות בריאותו הלקוייה.

בשנת 1931 בא לארץ עם קבוצת תיירים לבדוק
'ס תנאי PINT‏ מתאימים לעלייתו. בגלל הלשנה בפני
השלטון הבריטי, שהקבוצה באה בכוונה להישאר בארץ,
נעצרו נוסעי האונייה; הנוסעים פתחו בשביתת-רעב,
עד שמרכז העלייה הבטיח להם שישלחו להם סרטי-
פיקטים, לאפשר כניסתם לארץ.

בשנת 1933 נשלחו הסרטיפיקטים שכללו גם את
בנייהמשפחה. ואכן בשנה זו עלה עם רעייתו ועם בנו
בכורו.

ביום הראשון לבואו לחיפה החל לחפש עבודה:
הוא המתין שעות ואף ימים עד שניתנו לו כמה שעות
עבודה.

-- 428 -

בעיר לפרודוקטיביזציה,
שנותיו עבד בבנק ה
יידישע ביינקל")

9

-- להביא את הנוער המתבגר
ללימוד מקצוע ועבודה.
לוואה וחיסכון בבנדרי

(;דאָס

וב

ר

ציקר משאת

נפשו היתה

צדקה

ובארגון קיטנות-

נופש-

והבראה

לילדים נזקקים.

מלבוש ערומים"

פעיל במוסדות ציבור,

,

בהנהלת בי"ס ,אורט

,

במוסדות

ציפאַ קגן

ומאודו,

עסקן ציבור לטובת בנידעירו,
כגון

ef

ה

.1

מבית-הכנסת הגדול בבנדרי
יה

מסור בכל

נפשו

, נולד בשנת תרמ"א --

בנו של לייבוש החזן

א

א

2

א 22

יי

0

mee
=

oe

2

א

oO

~
א
SO‏
א
א

5

ee

=

א

=

%
Qc
cr
e~
א‎
3
> 5
| ל‎
0
- nr
6 5
2 pas
=
8 |
*"ש‎
g
>
4
Cc
=
Fr

ee

©

=

Ms

5

2

ר
oe‏

ee
oe

א
אי
oe‏
nas‏

א

ete
ae

Stns

aN

oe

os

ae

-

a

א
=

a

א

Oe

eee
eee

Se
Cen

=

<n

נפטר באופן פתאומי ב-20,41971 בהותירו אחריו

לי

ו

ב,סולל-בונה".

לאחר שנים רבות עבר לעבוד במחסן ,סולל-בונה".
בשנת 1967 יצא לגימלאות, לאחר 33 שנות עבודה

ene

וג'נין.

eet

ay

מספר

ימים בחודש, ואף במקומות מסוכנים כשכם

בשנת 1934, התחיל לעבוד ב;סולל-בונה" כטפסן.
בזמן המאורעות, כאשר שרר חוסר-עבודה עבד רק

eee

ל

ו
כ

nee

=
oo

0

2

Oe

ה

So
eS

Sos

ne
7

9
=
oe

a

2

, 22
ee

oe
eee

2

אי א
es‏
אלא

7

2

א

Ge

גניה הוכמן (קגן) — NINN‏

היה אדם משכיל ורחב-אופקים בתרבות היהודית
בכלל ובספרות יידיש בפרט, מתמצא בבעיות העולם
ונואם מובהק. שמאלני בהשקפותיו, נוטה ל,בונד",
אולם יהודי חם בלבו ובנפשו, ניהל בית מסורתי, אם
כי לא אדוק. שימש כל השנים גבאי בבית-הכנסת
,רחמן". הדריך את ילדיו להיות בתנועות-נוער “px‏
ניות, ואכן, אני, בנו, השתייכתי לתנועת ,השומר-
הצעיר"; אחותי גניה ז"ל היתה חברה ב;צעירי-ציון"
ואחי הצעיר, אברהם קגן, ייבדל לחיים ארוכים, שנשאר
בבנדרי, חינך ילדיו לפי האמרה: ;היה אדם בצאתך
ויהודי באוהליך".

אמי, ציפה (צפורה) קגן, נולדה בטיראספול בשנת
תרמ"ה -- 1885. היתה עדינת נפש, עקרת בית למופת,
וחינכה ילדיה למצוות ומעשים טובים.

מלחמת-העולם השנייה עקרה את הורי מעירם
ומביתם. שניהם נפטרו בשנת תש"ג -- 1943 מרעב
וממחלות, בדרך נדודיהם לאוזבקיסטן שברוסיה.

אחותי גניה קגן (הוכמן) נולדה בשנת תרע"ה —
5. נתאלמנה בעת מלחמת העולם השנייה ולאחר
נדודים ותלאות הגיעה לקולחוז בפלך סאראטוב ונר"
צחה שם בשנת תש"ד -- 1944, כשהיא רק בת 29
במותה.

היא היתה בוגרת גימנסיה, בעלת קול ערב “nm‏
כוננה לעלות ארצה בשנת 1941, IN‏ לא זכתה לכך
עקב פלישת הרוסים לבסרביה.

ת. נ. צ. ב. ה.

אריה כהן

-- 429 —

es
None
oe ek

ae
ao

=

—
2 a א‎

0
א

ne

See

א

יע

pee

2

Re
oe Dae
א‎

ve

7
0

0

See

: meee
co
Sen

2

חיים קפוסטה ואשתו בתדשבע

חיים קאפוסטא ואשתו בתישבע

אבינו חיים נולד בשנת 1889 בכפר קופינקה, מחוז
בנדרי,. לאביו maw‏ שו"ב העיירה. הוא קיבל חינוך
יהודי וספג בביתו אהבת-ישראל. פתח-ביתו היה תמיד
פתוח וידו מושטה לעזרה ליהודים, ובמיוחד בלט הדבר
בשנים 1919 -- 1922.

בשנת 1919, כאשר התחולל קרב בין הרומנים לבין
הבולשביקים מעֲבר לדנייסטר, ברחו הרבה מיהודי
בנדרי מן העיר, מפחד היריות. הם נעו בכל הדרכים
בהתרחקם מן העיר בנדרי לכיוון קאוּשנה וקופינקה.
הפליטים שהגיעו לעיירה מצאו מקלט חם ולבבי בבית
הורי, עד שיכלו לשוב לבנדרי.

לאחר מכן החלה התנועה של החלוצים מרוסיה,
שעברו את הדנייסטר לבסרביה, תוך סכנת נפשות,
בדרכם לארץיישראל. שוב נפתח בית הורי לקלוט
את הצעירים הללו, ולהסתירם מפני הרומנים. הדבר
היה כרוך בסכנת-נפשות, והיו דרושים אומץ ומסירוּת

רבה, ובכך עמדו הורי. ולא די בזה, אלא שאבי גם
העסיק את החלוצים בעבודה בבוסתנים שהיו ברשותו
כסוחר-פירות וייצואם לחלקי-תבל שונים. התועלת מזה
היתה כפולה: החלוצים השתכרו למחייתם וגם הכשירו
עצמם לעבודת-האדמה בארץ.

אמנו נולדה באומן בשנת 1889, לאביה, רב העיר.
בדומה לאבינו, גם היא ספגה בבית הוריה אהבת-
ישראל ומסורת יהודית והשתלבה באורח-חייו, כשמטרת
שניהם -- עזרה לזולת.

בשנת 1939 עלו הורינו ארצה. אנו הבנים והבת
עם משפחותינו הגענו אחריהם,

בארץ עסק אבינו במסחר.

ב-9.7.1952 נפטרה אמנו ז
גם אבינו ז"ל לעולמו.

FA 8.

יל ובשנת 1956 הלך

מפי בניו
פ. ב.

= 430 ==

לזכר יקירינו שהלכו מאתנו בלא-ע

2

7

יט
ישא א
א Se‏

4

א

cere
ו‎
Sone

Soe
ee?

ANS

SES

ה
ee ae‏ =

מוסיה (משה) בל

002

2

ר
7

re
20

אבינו, משה רזניק ז"ל, היה יהודי מסורתי. שקט
ועניו ועסק במסחר בצבעים בבנדרי. הוא חינך את
ילדיו לתורה ולמעשים טובים ושימש לנו דוגמה
במעשיו.

ee
6

-

בפרוץ מלחמת העולם השנייה, כאשר נמלטנו מפני
הפולש הנאצי, נדדנו -- הורי, אני וילדי הפעוט --
לאסיה התיכונית. הרבה תלאות וסבל עברו עלינו,
מחסור ויסורים. ואז נפטר ילדי ואחריו -- אבי.

ב
יע

ee

לזכר יקירינו, שהלכו מאתנו ללא-עת בעלי, mom‏ בל, שהיה בוגר ביה"ס הריאלי

משה רזניק בבנדרי וחבר תנועת הנוער בית"ר, yo.‏ בשנת 1938
לטרינידאד (מושבה בריטית) שם עסק במסחר. היה
בתוכניתנו להצטרף אליו, אך המלחמה שפרצה מנעה
זאת ממני. הוא שלח לנו חבילות למקום-גלותנו באסיה

אבינו משה רזניק
נולד בשנת תרמ"ב -- 1882

נפטר (בן 64) בשנת תש"ו -- 1946

באסיה התיכונית ובכך עזר הרבה. קשר המכתבים בעזרת אחותי וגיסי

בעלי מוסיה (משה) בל שבארץ, לא תמיד התנהל בסדר. רק כעבור עשר שנים

נולד בשנת תרס"ח -- 22.10.1908 התירו שלטונות בריה"מ לי ולאמי לעזוב את רוסיה

נפטר (בן 60( ב-ו' ניסן תשכ"ח -- 4.4.1968 וב"27.7.1955 עלינו ארצה. בינתיים עבר בעלי לוונ-
ובננו אברהם-יעקב (אברשה) צואלה ואני באתי אליו לאחר פרידה של 17 שנים.

נפטר באסיה התיכונית
בן 44 שנה Niwa‏ תש"א -- 1941

== 431 —

בשנת 1964 עלינו יחד ארצה. מוּסיה התכונן להת-
חיל בחיים מחודשים ומשותפים. השתקענו בגבעתיים
וציפינו לעתיד טוב יותר. אך הגורל רצה אחרת:
בעלי חלה וכעבור שבוע נקטף מתוכנו, לדאבון-לבה
של משפחתנו.

oe

0

2

pier
0
ee

2

לזכר אמנו האהובה --
פייגה צפורה (רזניק

אמנו, מרת פייגה (צפורה) רזניק נולדה בשנת 1885
בקישינוב,. בבית יהודי מסורתי, בו שררה אהבת
ישראל וציון.

היא סיימה בית-ספר כללי, אבל גם לאחר מכן
המשיכה בכוחות עצמה להשתלם בשפה "nm monn‏
עניינה בספרות הקלאסית שלה.

בשנת 1905 נשאה לאבינו מר משה רזניק ז"ל
ועברה לגור לבנדרי. בבנדרי מסרה הרבה מזמנה
ומרצה לפעילות ציבורית במוסדות צדקה ועזרה לע-
ניים. כמו-כן השתתפה בכל הפעילות של ows‏ ציוניות.

בזמן מלחמת העולם השנייה פונו הורי ע"י on‏

2

בייטים לאסיה המרכזית יחד עם בתם הבכירה חוה

ובנה היחיד. תוך סבל ויסורים רבים נפטר שם אבינו
ובנה של אחותנו חוה.

בשנת 1964 עלתה אמנו בלווית הבת חוה ובעלה
ארצה. היא נפטרה בארץ בכ"ה אדר תשל"ד.

ת. נ. צ. ב. ה.

א. ס.

Ses

sae

2

oo

4

2

ו

2

א

ae

COS
Ses

oe

0

2

eee

א

-
ee
se

2

2

ל
7
eee‏

2

לא

5

א
6 =

7
7

2

a

א

= א
יט

ences

אהרן ליפא בר' יוסף 47292939
נפטר בשנת ת"ש ברחובות
בגיל 75.

היה בת אריה-לייב רבינובי\
נפטרה בשנת תשט"ו ברחובות
בגיל 74.

— 432 —

soe א‎

אי יט ees‏

we‏ אט אי

=

0

Se

ל

oe

PO PN
2

on

5

אי

=

oon

יי
ר

א

:
8
קע

5
2

2
2
:

0

sr

2
oie

ANT‏ רזניק

ר יצחק, רזניק נולד בדובאַסאַרי, אוק-
ראינה, בשנת 1863.

נפטר בבנדרי, בשנת 1919.

אשתו, גולדה בת דב מבנדרי.

זאב, בן יצחק, רזניק

אבי ר' ANT‏ בר' יצחק רזניק ז"ל, נולד בשנת 1863
בדובאַסאַרי ‏ אשר באוקראינה. לפני פרוץ מלחמת-
העולם הראשונה עברה משפחתנו דרך הגשר על
הדנייסטר לבנדרי.

תהילה גרנו אצל קרובי-משפחה, אשר עזרו לנו
בסידורים הראשונים. AX)‏ לימדונו את לשון-המקום,
לאחר-מכן עברנו לדירה משלנו, ברח' מיכאילובסקה
(די מלמדישע גאַס).

באותה תקופה היה מצבם הכלכלי של יהודי בנדרי
קשה מאוד, והרבה ראשי-משפחה נאלצו להגר לאר-
צות-הברית, בהותירם את בני-ביתם בחוסר כל. אבי

-
ל‎
Noe)

2

ae

Pate

es
ee

oe
בע‎
27

2

5
ies

0
0
cs

ה

א

ee
Sonne

fe

Le,

ה

ואשתו גולדה רזניק

ז"ל טיפל במסירות במשפחות אלו וכן sry‏ לפליטים
מפולין וליטא והזמינם לסעוד על שולחננו. במשך
כמה שנים הסתיר בביתו ובכרמיו את בן-חברו שלא
התייצב לשירות הצבא, עד שבשנת 1917 פרצה המ-
הפכה, ובכך הציל את חייו.

בשנת 1919 חלה בטיפוס, שהשתולל באזורנו
ונפטר בהיותו רק בן 56.

יחד אתנו התאבלו על wax‏ קרובים וידידים
שהכירוהו כאדם ישר-לב ובעל מידות Maw‏

אמנו וכל בנותיה עלו לארץ בשנת 1929, אחרי
שבשנת 1922 עלתה אחותנו הבכירה.

הניה ויינטרויב (רזניק

== 433 --

oe

א

ישראל רוזלובסקי
הורינו שדמותם נגד עינינו תמיך

אבינו, ר' ישראל רוזלובסקי ז"ל נחשב אחד הסו"
חרים האמידים בעירנו. כל אנשי המסחר שבעיר
התחשבו בו.

נאמן לאהבת ישראל, שירש מבית אביו, הגיע
לישראל והתיישב בה. תמיד נהנה מזיווה של הארץ,
ובה נפטר.

אמנו היקרה פרידה היתה ילידת קישינוב ושם
התחנכה, ספגה בה מהתרבות הרוסית של אותם הימים,
השתדלה להעניק גם לנו מהתרבות הזו.

גם היא כמו אבינו ז"ל נטמנה בארץ.

תהיה נשמתם צרורה בצרור החיים.

המבכים אותם: משה פרדיס,
אשתו צילה (בת רווזלובסקי),
אחותה מרי בישראל
ואחותנו אידה בארה"ב,

מפי הבנות -- פ. ב.

-- 434 --

0 aires

7

22

2

See

0

ל

=

0 ah

eee

7

ete
6

ee
6
7

משפחת רזניק מבנדרי

עלה לארץ ב-1921.
נפטר בארץ בי"ב אייר תרצ"ח (1938).

aioe

6

על
Pe,‏

oe

5

לזכר אבינו וסבנו היקר ישעיה בן אריה רזניק

ל
-
ל
ae‏

ES

OSE

oes

ל

a

ו

2
6

“te

7
000

יי :

סאי

oS

0

eS
ee
eae

2

א ל

רחל רזניק

5 אנא

on oes

לזכר בעלי, אבי, סבנו ואחינו היקר
צבי בן ישעיהו ורחל רזניק
עלה לארץ ב-1933.
נפטר בי"ז חשוון תשכ"ד (1963).

2

Soe
ae

. ו ל‎ :
: : : = ה‎
. ב‎ = - : : ee בי‎
: עס‎ Sore: : : אע א‎ engntnG
SONG eee SS ל‎ : 0 0 ea a oo See +
So CAI ae lg er See : ss / : ב‎
|] Co es : - . יי‎ ee
שעעאא עב )- זכר אמנו וסבתנו היקרה‎ | 2

רחל בת שמשון רזניק

/ : נפטרה בד' אייר תרע"ח (1918) בבנדרי.

Seen

7

2

Soke

Seed
pie

See

א

te

ee

0

oe
Se

2
ee

26

5

0

occurs

SNAG

— 435 —

נפטר לאחר מחלה קשה בט"ו nav‏ תשכ

זכר בעלי, אבינו, סבנו ואחינו היקר
ישראל בן ישעיהו ורחל רזניק
עלה לארץ ב-1921.

הגנה

בגוש דן.
יט (1969).

היה ממפקדי ארגון ה,

ישראל רזניק

אלה אזכרה

הורי, אחי ויקירי הבלתי-נשכחים
שהלכו מאתנו ללא עת

אבי מרדכי רדר, נולד בשנת תרמ"ג -- 1883,
נפטר ביום ז' סיון תרע"ח -- 18.5.1918.

אמי שרה רדר, נולדה בשנת תרמ"ג -- 1883,
נפטרה ביום י"ח אלול תשכ"א -- 30.8.1961.

אחי צבי רדר, נולד בשנת תרע"ד -- 1914
נפטר בגיל 6 בשנת תר"פ -- 1920,

אחי יוסף רדר, נולד בשנת תרס"ט -- 1909
נפטר ביום כ"ז תשרי תשכ"ג -- 25.10.1962.

דודי יחיאל רדר, נולד בשנת תרס"א -- 1901,
נספה בהטבעת mux‏ המעפילים ,סטרומה" בשנת
תש"ב -- פברואר 1942.

ת. - צ. mel‏ ה.

אפרים רדר

אברהם KNW‏ ואשתו בתיה

את הורינו אנו מבכים

אבינו אברהם בן אביגדור שוורץ ז"ל נולד syn‏
קיוב בשנת 1882. התחיל את פעילותו הציונית בצעי-
רותו בעיר זו. קשור לתנועה הציונית, המשיך בפעי-

לותו עד יומו האחרון. לעירנו הוא הגיע בשנת 1924
יחד ay‏ משפחתו שהקים בעיר מולדתו.

בבנדרי הוא המשיך את IIT‏ בציונות ונבחר לע-
מוד בראש ,קרן תל-חי" שהאמין בדרכה.

אבינו שהיה משכיל ואיש הספר, מקובל היה בצי-
בור האינטליגנציה של היהדות העברית. היה יוצר
לו מחשבה פילוסופית משלו. נוח לבריות,. מאופק,
נעים-הליכות, היה רוכש לו ידידים רבים שהעריצו
אותו. אותנו חינך ביד רכה והנחיל לנו את החוש לצדק
ולאמת בו היה מחונן.

בשנת 1947 עלו הורי ז"ל לארץ וכאן השתרשו.

ביום 5.3.1961 נפטר אבינו ונטמן באדמת תל-אביב.

אמנו בתיה לבית מ. לווינשטיין ז"ל, משפחה מיו"
חסת ומכובדת בבנדרי, נולדה 188472. התחנכה בבית
מסורתי ויחד עם זה גם בחינוך כללי חילוני.

כל השנים שאבינו היה חי היא היתה עוזרת כנגדו,
נאמנה לדרכיה.

אמנו ז"ל נפטרה בשיבה טובה בשנת 1972 ומצאה
את מנוחתה בבית-העלמין של תל-אביב.

מפי בתם פירה וחתנם אליעזר קישון
(פ. ב.)

צבי בן שלמה שמאלצ

,גריגורי סולומונוביץ' " -- קראוהו בבנדרי. נולד
בשנת תרל"ו -- 1876 כבן למכונאי-מכניקה בבנדרי.
רעייתו (ילידת naw‏ תרמ"ד -- 1884) היתה טאטיאנה
בת נחום אדלשטיין -- שהיה פרקליט-מושבע (פרי-
סיאז'ני פוברני) במקצועו.

בקומה התחתונה של oma‏ הפרטי, ברחוב “AND‏
לובסקאיה 37, ניהל ג. ס. שמאלץ את סדנתו הגדולה
למסגרות ולמכניקה וברחוב פושקינסקאיה -- את בית-
החרושת לנסירת עצים.

ג. ס. שמאלץ כיהן כל השנים כסגן ראש-העיריה
בבנדרי וכן בתפקידים אחראיים בקהילה היהודית
שבעיר יחד עם הרב ורטהיים ואחרים. אחרי מות
רעייתו, הקים על חשבונו בית-אפייה למצות בשביל
היישוב היהודי ברחוב אלכסנדרובסקאיה, לזכר אשתו
ועל שמה.

כאיש-ציבור אחראי היה נוהג להשכים קום ולסייר
בבקרים בקצווי הכרך, לבקר בבתי עניים ולסעוד אותם
במחסורם, ובראש-ובראשונה -- בנדבת-כספו מכיסו
הוא.

== 438 ==

2

ee

ee

te ל יי‎
es

2

ל
oe‏

%

0

הירש-צבי בן שלמה שמאַלץ

עם כניסת הסובייטים לבנדרי בחודש יוני 1940,
הוזמן על-ידי השלטונות הקומוניסטיים להמשיך בע-
בודתו הציבורית ולייצג את ענייני הקהילה היהודית.
בחודש אוקטובר 1940 מת על משמרתו בהנהלת העי-
רייה וגווע בידיו של הרב ורטהיים. בתו נאדיה ובעלה
יוסף יחד OY‏ בנם ויטיאַ הושמדו על-ידי הגרמנים.

בנו וולודיה (זאב) ז"ל חי עד פטירתו ay‏ משפחתו
בישראל. לוולודיה ז"ל ולרעייתו בלה לבית-קאפוסטה
בן -- אריה, שחי בקנדה ועוד בן -- גדעון שרון --
שחי בתל-אביב.

yan‏ השני של ג. ס. שמאלץ -- הוא ד"ר אלכסנדר

שמאלץ, שחי כיום בברית-המועצות.
נר-זכרון לזכרו של בעלי ואבינו הבלתי-נשכח

ולודיה (זאב) שמאל

אשתו בלה שמאלץ (תל-אביב),

בנו אריה שמאלץ (מונטריאול, קנדה),
בנו גדעון שרון (תל-אביב

א

eee
7

ene
2
ae tay

=

א

זאב וולודיה שמאַלץ

טובה שפֿושניק
נולדה בשנת תרל"ה -- 1875

אהרן שפושניק
נולד בשנת תרל"ג -- 1873.

אמנו ז"ל היתה עקרת-בית נאמנה ואשת-חיל למופת
וכל מעייניה היו נתונים לשלומנו וגידולנו לקראת
צאתנו לחיים. אבינו ז"ל נשא בעול הפרנסה והדאגה
לחינוכנו. היה מעורה בחיי הציבור ובהנהגת הקהילה
ומוסדותיה. היה אדם צנוע בהליכותיו, בורח מן הכבוד.
תמיד ראה חובה לעצמו להיות לעזר ולסעד לנזקקים
בקרב קהילת בנדרי.

משחר ילדותנו היכרנו את אבינו כקבלן לבניין
ותעשיה ואחד מפעליו הזכורים לנו, היה -- הקמת
גשר-צף על הדיינסטר לפי הזמנת השלטונות שעמם
היו לו קשרים הדוקים. מלבד זאת זכורים לנו אירועים
ואפיזודות ממעשי אבינו למען הזולת ונזכיר רק שניים

מהם :

-- 437 —

א
7
א

2

א

יי

אי
or‏

ה 0
ו
SRS‏

ee
-

ו

a
Sun

0
6
Se

יא
ו - A‏ =
oe on‏
ה 2 יי וי
ל : 5

oe

0

2

סובה ואהרן שפּושניק

א) בפרוס ימי החגים -- ראש-השנה, יום-הכיפו-
רים וחג הפסח -- היה אבי משתדל אצל קצין-העיר
כי ישחרר את החיילים היהודים לימי החגים וכש-
הרשיון ניתן, היה מארגן עם עוד יהודים שכל אחד
יזמין אחרי התפילה בבית-הכנסת חייל לביתו כאורח
לכל ימי החג. מלבד האיכסון לשמו, היתה המטרה
שחייל יהודי יחוש את קדושת החג כמו בביתו הוא.
ופעם כשהשלטון לא שיחרר את החיילים היהודים, הת-
גייס אבי יחד עם השוחט ר' משה סברדליק ז"ל ועוד
יהודים, לבקר אצל בעלי אמצעים ושם קיבלו מנות
מזון למכביר, העלו אותן על כמה עגלות והביאו
לחיילים היהודים במחנות הצבא שמחוץ לעיר לכבוד
החגים.

ב) כאיש PAN‏ נוהג היה אבינו לתרום למוסדות-
עד בקהילתנו. wo‏ -- הכנסת כלה, בית-החולים
היהודי, עזרה ליתומים וכו'. אך מלבד זאת הירבה
לסייע באורח אישי וביוזמתו הוא לכל מיני נצרכים
בעירנו שנקלעו בדרכו או שפנו לעזרתו. בדרך זו נהג
לגבי זקן אחד עני שחי עם נכדתו היתומה. אבא דאג
לחינוכה וכשהגיעה לפרקה טיפל אישית בסידור כלו-
לותיה, בלבושה וסידור ביתה עם בחיר-לבה,

בעלותנו לארץ, אני ורעייתי רעיה, בשנת 1925,
השארנו את אמא ואבא ושלוש אחיותינו ושני אחינו
בבנדרי, כשהמצב הפוליטי והכלכלי החל להידרדר
מטה מטה.

לפני פרידתנו אמר לי כדברים האלה, שאזכרם
תמיד:

;מי יודע, OX‏ נתראה עוד... זכור בכל מצב שתי-
מצא -- היה ADIN‏

במרוצת השנים עלו ארצה שתי אחיות ואח אחד,
אך מאז מלחמת העולם השנייה נותקו הקשרים בינינו
כאן בארץ לבין משפחתנו בבנדרי.

רק לאחר השואה נודעו לנו הפרטים הבאים: אבא
(שנתאלמן מאמנו) יחד ay‏ שתי בנותיו, חתנו ונכדיו,
כשהחלה הבריחה מפלישת הנאצים ימ"ש, העמיסו עגלה
ay‏ מעט מטלטלים ויחד ay‏ המוני בני-ישראל גמלטו
על נפשם אל פנים ברית-המועצות. לאחר טלטולים
ותלאות ללא-נשוא הגיעו יגעים ותשושים לקווקאז.

כעבור זמן קצר, עלה בידם להימלט מצפרני הטורף
הנאצי ימ"ש, אולם גיסי שכל הצרות והעינויים בדרך-
לא-דרך מוטטו את בריאותו ורוחו, נפטר בדמי ימיו.
הצער והיסורים שעברו על אבי בכלל ומותו של גיסי
הרסו כליל את אבי ואף הוא נפטר בנדודיו בארץ נכר.

אנו בני המשפחה מעלים נר זכרון ליקירינו שנעק-
רו באכזריות מאתנו ונישא את זכרם בלבנו כל הימים.

ת. נ. צ. ב. ה,

יצחק שפי

an 438 =

על אלה אני בוכיה...

משפחתי לבית שליומוב :

אבי-מורי יעקב ז"ל -- נולד בשנת תרנ"א -- 1891.
אמי-מורתי חיה ז"ל -- נולדה בשנת תרנ"ג -- 1893.
אחותי ריסה ז"ל -- נולדה בשנת תרע"ו -- 1916
אחותי סימה ז"ל נולדה בשנת תרע"ט -- 1919,

הורי, יעקב וחיה שליומוב ז"ל, היו ילידי העיר
בנדרי וגרו ברחוב סובורנאיה. אבי היה מסגר. בביתנו
היתה אהדה רבה לפעולות תנועות-הנוער הציוניות
ואבי קיווה, שלאחר עלייתו לארץ בשנת 1935, תעלה
גם כל המשפחה.

המלחמה שפרצה, שיבשה תוכניות אלה. יחד עם
בני עירנו האחרים שפונו ע"י הסובייטים, נדדו ברחבי
רוסיה והגיעו לאסיה התיכונה. הטלטולים גרמו לניתוק
בני"המשפחה ופיזורם במקומות שונים.

מפי קרובי-משפחה, שהצליחו לחזור אחרי המלחמה,
נודע לי, כי ראו אותם בדרכים על סף המוות, תשושים
וחסרי-אונים ממחלות וסבל בשנת תש"א -- 1941.
מקום קברם לא נודע.

ת. 1 צ, 3, ה.

רוזה פנר

פנחס שטיינר

נולד: תרס"ט -- 1909,

נפטר: י' באב תש"ל -- 12.8.1970.

כך, בשקט, בצניעות, הקדמת והלכת מאתנו, אחינו
הבלתי-נשכח מבלי להכביד על קרוביך, wan‏ כפי
שנהגת בחייך. ורב הכאב. יום-יום ושעה-שעה, אינני
חדלה מלהגות בך ובחייך מאז ימי ילדותנו. הן כזוג-
תאומים גדלנו יחדיו. ביתנו היה חמים ורווי-אהבה,
לקרוב ולרחוק, ותכונה זו ירשת במלואה !

פיניל'ה קראו לו מתוך פינוק. היה ילד רך וענוג
בעל פנים חיוורות ועיניים יהודיות עצובות. מתחת
ל,ירמולקה" נשתלשלו פאות מסולסלות בצבע הפשתן.
לא נרדם בלי אמירת: ,קריאת-שמע" ובהקיצו -
ותפילת ,מודה-אני" על שפתיו כשהוא מגיש ציציות
,הארבע-כנפות? לעיניו ומנשקן כפי שנהג אבינו ז"ל.
אמי קיוותה כֿי ,בן-הזקונים" שלה יהיה רב בישראל,
כמו אביה.

זכורני, היום הראשון ללכתו ל,חדר" של ר' מרדכי-
שמואל המלמד: אמא הלבישה אותו במעיל ארוך וב-
חרדה כרכה לצווארו סודר חם -- שלא יצטנן חלילה.

פנחס שטיינר

ה,בעהעלפער" -- העוזר למלמד -- שמחה החיגר,
העמיסו על שכמו בחיפזון ונשא אותו ל,חדר". פיניל'ה
הצמיד את שפתיו למזוזה ונישקה והיפנה אלי מבט
עצוב כמתנצל : ,אין ברירה, אחותי. ילד יהודי אנוכי
ומחוייב לשאת בעול-תורה". מבעד לחלון עקבתי אחרי
ה,בעהעלפער" הבוסס ברגליו בבוץ ומתרחק עם אחי,
כשפתיתי-השלג נוחתים עליהם -- ולבי עצוב oy‏

עברו שנים. אחי תלמיד בגימנסיה העברית של
שוורצמן. על אף חולשת-גופו הוא גם שוקד על לימודי-
קודש, ובערבי-חורף היה יושב ושונה OY‏ מלמד-הגמרא,
לאור עששית מהבהבת, וצל שניהם מרצד על הקיר
הלבן. עם זריחת החמה היה משכים להניח תפילין
ולוחש בכוונה רבה: ,וארשתיך לי לעולם". אזכור גם
את ליבוטיו וצערו כש,התפקר" בהצטרפו ל,השומר-
הצעיר" שהיה PI‏ ראשוני חבריה.

בן 16 היה כשנחלץ לעזור למשפחה. בכאב-לב ויתר
על חלום-ההגשמה ב,החלוץ" ובארץ, ונדד לקנדה
הרחוקה. רק בשנת תרפ"ו עלה לארץ והשתקע בירו-
שלים. כל חסכונותיו שלח להורים שיוכלו לבוא ארצה,
ובכך הצילם מהתופת הנאצית. לארץ-ישראל הגיע
בידיים ריקות, והיתה זו שנת חוסר-עבודה חמוּר
ו,הסיוע" הדל לא השביענו לחם. ופעם קרה שבחזרנו
הביתה מצאנו את מעוננו נעול ומעט המטלטלים

— 439 —

שלנו -- בחוץ. פנחס סירב לקבל ,סיוע" באמרו:
,עבודה יש wend‏ עד שתימצא". ואכן, יצא OY‏ כלי-
עבודתו לתור בשכונות וחזר בשמחת-נצחון -- עבד!
אחי הענוג, המורה לשעבר ב,תלמוד-תורה" שבקנדה
היה לפועל המבוקש, בין אם בעבודות-בנין, ובין אם
בשרברבות ובניקוי בורות-שופכין. הוא לא מאס בשום
מלאכה ואף עבד כשומר במקומות מבודדים ומסוכנים.
בחלוף המשבר -- היה לחוצב. לא אחת מצאתיו
בעבודתו שר בקולו הערב. את ה,בלמינה" נהג להצ
מיד אל לבו, כאילו לחש לה: ,וארשתיך לי"... לימים
היה למרצף-מומחה ואף הכשיר למקצוע חלוצים
שמקרוב באו. היה מעובדי מפעל-רוטנברג בנהריים
ומהראשונים שהקימו ביתם על החולות בקרית-חיים.
ברוחו החלוצית שפעמה בו, המשיך במסירות לשאת

אחותי חנה שטיינרימרגולית

(מהחברות הראשונות של ,צעירי-ציון" בבנדרי)

... אזכרנה משחר-ילדותי: נערה עירנית, רצינית,
טובת-לב ונאת-מראה. נושאת בעול הבית ובטיפול
בנו, הילדים, מתוך מסירות; בלילות שוקדת על לי-
מודיה ובקריאה בספרים. כבר אז חלמה על ציון.

כבת שש-עשרה היתה בהצטרפה אל ,צעירידציון"
שבעירנו, למדה עברית תוך שקידה, והדיבור העברי
שגור בפיה -- חזיון נדיר בעירנו.

בשבתות נתאספו בביתנו חבריה למפלגה; והיא,
הצעירה, הרוח החיה בחבורה. קראו ספרות קלאסית
ביידיש, מתווכחים על קונגרסים ודנים על ה,הרצליזם",
ועוד. היו שרים שירי ציון בהתלהבות : ,על אם הדרך",
,מקום שם ארזים", ,שאו ציונה נס ודגל", ואחרים.

המשפחה היתה שרויה במצוקה והיא נטלה על עצ-
מה לנדוד לקנדה, כדי לעזור לה. חלמה להגיע משם
למחוז-חלומותיה -- לארץ-ישראל -- אך הדבר לא
נסתייע בידה.

אך לנו, הצעירים, ולהורים סייעה לעלות לארץ,
ואת שני בניה חינכה לאהבת-ישראל ולחיבת ארץ-
ישראל. בפרוץ מלחמת-השיחרור היה בנה בין הראשו-
נים שהגיע ay‏ מתנדבי הנח"ל. שני האחים, OF‏ ובניהם,
חיים בארץ, ובערוב-ימיה זכתה אף היא לבקר בארץ.

בקנדה הקדישה את כל כוחותיה לפעולה למען
ארץיישראל העובדת. שימשה מורה בתלמוד-תורה.
חברת , פועלי-ציון", יסדה בשנת 1925 את ה,פיוניר-
ווימן", יחד עם עוד כמה חברות. החברות והשליחות

בעול בחיי העבודה וההגנה. צנוע היה ונחבא אל הכלים.
חייל אלמוני, ספוג תרבות ומעמיק חשוב.

לאחרונה אזכורה: בשחרית בוקר-חורף אחד קר
וגשום, נעור פנחס ay‏ צלצול השעון כדרכו. ידעתי
כי בריאותו נתערערה מאוד מאוד ורציתי לומר לו:
;אחי, שוב ושכב, עמלת דייך!" אך ידעתי כי לשווא
אשחית דברי: פנחס התעטף במעיל-הגשם, חבש ברדס
לראשו ויצא מן הבית. מבעד מסך של טיפות-הגשם
הקולח ראיתיו הולך ומתרחק אל יום-העמל המקודש
עליו, שנמשך ארבעים ושתים שנה.

ינעמו לך, אחי, רגבי המולדת, אותה אהבת, שמרת
ושרתת בנאמנות ללא-גבול,

אחותך לאה

sys 8 : : : א א = ל‎ cy

א א ר א 1 ee‏
אלא א :

: ee

eee
ieee
eerie

tee
et
ees

a

ten
eens

fee

oe
i
0

ee

2

=

א

2

ר

2

ries
0
1

ל
ר
=

2

א

0
Lee,

שאט

02

ר אע
eon‏ לט
ee ete‏

es

ae
ה‎
oe

eee

יע
א
א

א
ok‏

0

ו
ה

2
5

6
0 oe
25
7 a
erates
א‎

א
0
cere‏
22

0

op

- ats
ae ae
Se
ae

0

ae
Re ee ae ee
א ר אב ייא‎ eee as Hats
4 א‎ a : :
ל‎ Rene
ES
ר‎
אע‎
א‎
eh

oy‏ ל
א HOGI‏
2
eee‏

Cs

2
7

6

oe

4

re

2
2

ae
ae

ASR
oe

אי עה

a

oe
es
5

0

ee

ies
עי‎
א‎
אל‎
ל‎

IR Na ne
ר‎

se‏ 0 אט
sees‏ יי יא

=

See
א‎

ר
א

א
ae‏

0

5
2

אי א אי
א א

ר
2
ר
7

oe
ee
oe

aoe
oe

fie

7

oe
7

ce

א

2

7

די

es

מן הארץ העריצו את מסירותה והעריכו את פעולותיה.
ארגון זה משמש עד היום פינת-אורה, שופעת פעילות
וחמימות, בעיר הקרה-הצפונית וויניפג, ומשמשת חו-
לייה מקשרת בין עיר זו בקנדה הרחוקה OY‏ הארץ.

אחותי היקרה! בנכר הקר, תחת מעטה שלג וכפור
מצאת מנוחתך; אך נשמתך הזכה תרחף תמיד במולדת,
שאהבת אותה ונכספת אליה, ולא זכית לחיות בה.

אחותך לאה

-- 440 --

ר' עליע שוחט -- א תלמיד-חכם

X

אין דער רוישיקער, יידישער שטאָט בענדער, האָט
געלעבט א ייד, אַ גרויסער למדן. ווי אַ שוחט און דערצו
א מטופּל מיט 7 יתומים, ONT‏ ער PIN‏ געפונען DPS‏
זיך אָפּצוגעבן מיט דברים שעומדים ברומו של עולם,
פילאָזאָפיע, אַסטראָנאָמיע, פּאָליטיק, מקיים PT‏ מצוות
ומעשים טובים, לערנען גמרא מיט פוסקים OND‏ יידן
אין דער סאַדיגורער קלויז; און ביינאַכט, ביז די קליינע
שעהען -- שרייבן אַ ,קיצור דברי הימים וסדר הדורות"
פון אדם הראשון ביזן אָנהייב פונעם 20סטן יאָרהונ-
דערט, מיט באַמערקונגען און קאַמענטאַרן פון אונדזערע
גדולי"הדור, װאָס איז געדרוקט געװאָרן PR‏ אָדעס,
אין 1912.

מאז ועד ANY‏ װאָבן די פיל צרות, פורעניות און
חורבונות, װאָס האָבן פאַרפלייצט די יידישע ישובים
PN‏ אייראַפע, נישט אויסגעמיטן אונדזער שטאָט. א JO‏
פון אירע איינוווינער זענען אומגעקומען דורך מיתות-
משונות אין די הענט פון די דייטשע און רומענישע
רוצחים, אין דער שטאָט PON‏ און אויף די טרויעריקע
וואאַנדער-וועגן קיין טראַנסדניעסטריע, סיביר און מיטל-
NW‏ די צוריקגעקומענע PD‏ דער שארית-הפליטה,
אַ 1200 משפחות, האָבן געטראָפן PN‏ דער שטאָט חורבן
אויף חורבן.

ב.

PRN‏ געדענק IN‏ אָוונט ביי אונדז PR‏ שטוב, נאָך
דער ערשטער וועלט-מלחמה, ווען דער פעטער עליע
(אַזױי פלעגן מיר, קינדער, ON‏ רופן, כאָטש ער האָט
אָנגעקערט נאָר דעם טאַטן א פעטער), זיצנדיק מיט
מיינע עלטערן ביים לאַנגן טיש ביי אַ גלעזל וואַרעמס,
האָט זיך צעשמועסט ועגן מיין זיידן ישראל ז"ל,
וועלכער איז דעמאָלט שוין געווען א תושב אין ארץ-
ישראל. פלוצעם טוט ער מיך אַ פרעג :

— זאָג מיר נאָר, מאַטעלע, צי WOM‏ וול איז
ONT‏ ערגעץ ארץיישראל?

- יאָ, -- ANT‏ איך, אַ דרדיקער חדרדיינגל גע-
ענטפערט מיט זיכערקייט, -- ס'איז דאָרט וייט TID‏
יענער זייט נעסטער (מיינענדיק דעם טייך דניעסטער).

-- הער זיך צו, -- מאַכט ער צו מיר, אָנהייבנדיק

מאָלן א געאָגראפישע קאַרטע אויף אַ וײיסן בויגן
פּאַפּיר, -- אָט-דאָ זעסטו ווי דער נעסטער פאַלט PIN‏
PX‏ שוואַרצן ים. דאָ, ווייטער זענען דא נאך מדינות
TIN‏ ימען. נאָכדעם קומט מען צום ים-הגדול -- ים
התיכון. ביים ברעג פון ים התיכון, הייבט זיך IN‏ ארץ-
ישראל. PR‏ מיטן ארץ-ישראל, נישט ווייט פונעם ים-
המלח, געפינט pr‏ ירושלים עיר:הקודש. ביים ברעג,
אויבן ליגט די שטאָט חיפה און נידעריקער -- יפו.
אין מיטן וועג, נענטער צו חיפה, געפינט זיך די קאָ-
לאָניע זיכרון-יעקב. דאָרטן וווינט דער זיידע ישראל...

אין אַ צייט DON‏ האָט ער אונדז געבראַכט אַהיים
א מתנה זיין אויבנדערמאָנטן PO‏ ,אדם הראשון".
הייבט W‏ דערציילן ONT‏ ספר: ,נברא ביום ששי
למעשה בראשית, חי תתק"ל"... נאָכדעם קומט א “INI‏
צע סעריע נעמען, ווער PR‏ ווען איז געבוירן געװאָרן :
שת, אנוש, קנן, מהללאל, ירד, חנוך, מתושלח, למך
אאז"וו, לויט די מקורות, פאַרשטייט זיך. מיר האָבן NT‏
אויסגערעכנט : די אבות, נביאים, מלכים, אנשי כנסת
הגדולה, די חשמונאים, תנאים, מפרשים, מאורי-הגולה,
רבנים, מנהיגים ביזן אָנהייב פון אונדזער יאַרהונדערט...
-- זייערע מעשים און אויפטואונגען.

PIN‏ אַ באַגריף פון מוסר-השכל, האב PR‏ צום
ערשטן מאָל באַקומען PN‏ פייערמאַנס-שיל, וווּ מיין
פעטער עליע פלעגט דאווענען (אַקעגנאיבער זיין הויז).
אויפן ארון-קודש זענען געווען אויסגעמאֶלן מיט שיינע
דרוק-אותיות די ווערטער פון אונדזערע חכמים :

אדם דואג על איבוד דמיו
ואינו דואג על איבוד ימיו.
דמיו אינם עוזרים,
ימיו אינם חוזרים.

משמע: דער מענטש באַדויערט זיין פאַרלוירן
געלט, און באַדויערט נישט Yor‏ פאַרלוירענע טעג.
דאָס געלט העלפט נישט. PN‏ די טעג קערן PT‏ נישט
אום צוריק. און באמת, דער מאַטא איז תמיד NIA‏
ווי אַן עמוד-אש AND‏ זיינע אויגן PU PR‏ טאָגיטעגלעכן
לעבן. אויב PR‏ האָב PP‏ טעות נישט, ONT‏ טאַקע
ער PORN‏ דעם פתגם אויסגעמאֶלן.

== 841 ==

גי

אין די שווערע, כמורנע טעג פון דער רוסישער
רעװאָלוציע, אומרוען TN‏ איבערפאַלן איז דער פעטער
עליע געווען אַקטיוו אין דער יידישער זעלבסטשוץ. ער
צוזאַמען מיט PT‏ זון איציק TIN‏ אַנדערע מיטגלידער
JANN‏ אָפּגעשטױסן א פּרוּוו צו באַפאַלן זיין הויז. אַ זעל-
נער, רייטנדיק X PIN‏ פערד, מיט JR‏ אַנטבלױזטער
שווערד ONT‏ געשריען: WP,‏ מיט די זשידאָווסקע
קאָמיסאַרן!" PX‏ געװאָלט Pr‏ אַריינרייסן PUT PR‏
אַריין. מיט X‏ ביקס PN‏ האַנט האָט דער פעטער “YX‏
שאָסן אויפן אָנפאַלער -- געטראָפן דעם פערד און דער
זעלנער איז אַנטלאָפן..

דער פעטער עליע איז געשטאָרבן בשיבה טובה --
זאַט מיט נחת PN‏ כבוד, INI‏ איידער די בלוטיקע
כוואַליעס פון אומקום האָבן פאַרפלייצט אײראָפּע.
אָבער דאָס אייניקל אהרן אַװערבוך איז פאַרשניטן
געװאָרן צוזאַמען מיט זיין גאַנצער משפחה פון די
נאַצישע רוצחים, ימח שמם וזכרם,

נאָך צענדליקער יאָרן האָב PT PN‏ דערמאָנט PN‏
פעטער עליעס ספר ,דברי הימים", פון וועלכן איין
עקזעמפּלאַר האָט זיך אַמאָל געפונען אויך ביי מיינע

עלטערן PR‏ חוץ-לארץ, PR‏ די צוואַנציקער יאָרן, און
PNR NT‏ לאַנד ONT PN ANT‏ ספר נישט געזען. איך
ANN‏ מיך געווענדט PIS‏ זון יצחק און ער האָט מיר
געזאָגט, אַז TWN‏ ער איז געווען PR‏ יאָר 1938 PN‏
בענדער האָט ער מיטגעבראַכט אַ שריד פון דעם
ספר -- מערסטנס שמות-בלעטלעך.

נאָך פיל זוכענישן, האָט ONT PT‏ ספר אָפּגעפונען
ביי עליע שוחטס אַן אייניקל, דאָ אין לאַנד, אין דער
הילע Pp‏ א העפט, אויף וועלכן ס'איז געווען אָנגע-
שריבן אויף רומעניש, IX‏ ,דער העפט PD‏ דער פראַנד
צויזישער שפראַך געהערט דעם תלמיד אהרן אווער-
בוך". ONT‏ איז געבליבן די איינציקע מצבה TID‏ דעם
תלמיד אהרן אַווערבוך, השם ינקום דמו!

PN PN‏ דער נאַציאָנאַלער ביבליאָטעק פונעם
ירושלימער אוניווערסיטעט געפינט זיך איין-איינציקער
עקזעמפּלאַר פון דעם דאָזיקן ספר, א יקר-המציאות.

ONT‏ זויבערע געשטאַלט פון ר' עליע שוחט, דער
בריליאַנטענער מענטש PR‏ תלמיד-חכם, וועט תמיד
שיינען צווישן די חשובע פערזענלעכקייטן פון דער
יידישער קהילת-הקודש, פון דער שטאָט בענדער.

מרדכי סבר

אהרן הלפנד החזן הידוע

בילדותו היה לו קול סופרן פנומינלי ושר כמשורר
אצל החזנים : אהרן הומניק (בארה"ב) משם גנבו אותו
למקהלת החזן הידוע אברהם קאלעכניק ברקוביץ
בקישיניב. וממנו גנבו אותו לחזן דוד משה שטיינברג
(אודסה) בבגרותו כטנור לירי-דרמטי NSP‏ מן-הכלל
שר כמשורר אצל החזנים יהודה-לייב קילימניק,
ואחר כך אצל יונה דינוביצר.

שימש כחזן באודסה, קרמנצ'וג, גרודנה, ווארשה
(טלומצקי). בשנת 1931 קיבל משרה במנצ'סטר ורוב
שנתיו בלונדון כחזן מרכזי. (ראה דף 228)

נפטר בשנת 1965.

7 2 ₪ ב 7

משה ביק

— 442 —

תיקוני-טעויות

א) בעמ' 216, כתוב : , האלוף-משנה אהרן דוידי NUT‏
בנה של רבקה דוידית ז"ל", וצ"ל: אחיה.

3( בעמ' 263, טור ימין, נזכרים ר' איציקל ור' איצי.
יש להבחין שהמדובר בר' איציקל הצדיק ורטהיים
ור' איצי הגביר ניסנבוים (שהקים את בית-החולים
היהודי -- ר' ,,בראי המליץ", עמ' 45).

ג) בעמ' 380 טור שמאל השורה ה-5 מהסוף למעלה
PW‏ לקרוא אידה, אשת ד. דרובצקי במקום דבורצקי.

— 443 —

מ. תמרי : עם הספר . . . : . .
פנחס בנדרסקי : הור לדור יביע אומר . ‘ :

לתולדות העיר
מצודה ועיר-מחוז (מתוך אנציקלופדיה). ‏ .- -.
בשלהי המאה הקודמת - + « « « + »
אגרות-שלומים + .‏ +« .

בין שתי מלחמות-עולס

בלה שרייבמן-ראב : יהודים PA‏ מבצר ובין WA‏ .
נחמן לבונסקי : ימים שחלפו . . . , .
שבח (סיומה) בליי : בימי מלחמה ומהפכה ‏ . .
מיכאל לנדאו : לאחים אהובים שאינם עוד ‘ .
אריה שרייבמן : בספינת מפרשים בים סוער . ,
שמואל גלבוע : סיפור חיי בבנדרי . , . .
חסידות בבנדרי

נ, הוברמן : בנדרי בספרות החסידית . . .
יונה בלבן : הרב ר' משה וחסידיו . . . .
בעליה השניה

רבקה מחניימי (חולודנקה) : בימי העליה השניה ‏ .

9 9 4 ₪

הגימנסיה שוורצמן

בתיה שטיינר-פייגנבאום : גן-הילדים בגימנסיה העברית
לאה שטיינר : הגימנסיה בימי-חולין ובשעות-התרוממות
נחמן לבונסקי : בית-הספר ,,תרבות" שלא האריך ימים

תנועות-הנוער
סוניה עטליס, יצחק סברדליק, ברוך קאושנסקי :
אגודת ,,מכבייי :
מאיר הורודצקי : ,,השומר הצעיר" . . . .
פנחס בן-שאול (פינקו) ,,השומר הצעיר" --
מראשוני ארגוני הנוער .
יונה בלבן : תנועת ,,גורדוניה" . ‘ . .
משה הורוביץ, מרדכי פרנק :
הסתדרות-הנוער "VA,‏ .

עיר ו*ושבי-בה
חיים רדי : חוטר לשני גזעים oe ewe‏ ©
לאה שטיינר : האחרונה לבית הצדיק מבנדרל . ©
מרדכי סבר : זכרונות בית אבי צ ₪ + +
לאה בת חיה ובצלאל : עלבונה של oe mre‏ .
לאה בת חיה ובצלאל :

אבי ר' בצלאל החזן וה, טאלנער קלויז" | .

קטיה שי (פיין) : רפרופי זכרונות -- על ימים שחלפו

אבא WHO‏ (שפושניק) : בית-אבא MIND‏ לרווחה .
יחיאל אפרתי : טיפוסי ,,עמך" בכבלי-המציאות | .
לאח שטיינר ; נתיב"הלטורלם ‏ = « | » .
לאה שטיינר : בנדרי שלי % .₪ > ₪ ₪
לאה שטיינר : יחיאל הסנדלר מלמדני פרק בציונות

לאה בת-חיה : המשכיל אציל-הנפש (על ד. א. נתנזון)

התוכן

101
105

108
110

112

17
121
123
130

131
133
134
135
136
137
139
141

בהומט שואה
הרב שמעון אפרתי : מיומנו של נע ונד . .‏ .
צבי (גרש) סובול : עדות = "0-2 א
מירה גבע : גיא-ההריגה שליד המבצר . .‏ .
ד"ר ת. לביא-לוינשטין : הסכם טיגינה

והגירוש לטראנס-דניסטריה .
מאיר גרינברג : בנדרי אחרי חורבנה oe)‏ ©
הרב ישראל ברונפמן : בנדרי אחרי השואה .‏ .
שמואל דלמצקי : על קבר אבות + ,0 05000.

אישיס

י. ל. טויבמן (יונתן) : שושלת הורטהיימים . .
י, ל, טויבמן (יונתן) : ר' יוסל'ה ורטהיים . .

ד"ר שלמה בנדרסקי 5-כ ה > 3 -.ל
דוד אברמוביץ נתנזון : . , : :
דייר ברוך ניסנבוים = .6 2 < % =

הרב ר' אפרים דרברימדיקר + .0 eee‏
אברהם אלכסנדרוב + .0000000600
ברוך חולודנקה א' 78 6 ' 8 4 6 6
דיר אלכסנדר חי 6 + +‏ א See‏
דוד פרוז'נסקי + +‏ + + א 6 6 =
הרש קוגן (צבי כהן) soe ee . .‏
Wy‏ צבי FS‏ + « « + 8 8 .
זליג SEW‏ » © + © + © + 8 ©
יעקב שווידקי eee ee‏
אברהם ורטהיים 8 ys © +‏ © 6 6
BIST‏ ©« 4 + + + + + 6
אריה-לייב ונאדיה בלאנק oe & BMS‏
ישראל בלאנק .א א א see‏
נח ליפשיץ .הת--
חנינא קרצ'בסקי + & ה א 2
חיה גל + התת-
יצחק APU‏ « + + 6. © א + ,;
דייר פ. ירוסלבסקי +‏ + + 6 6 6 ,

עם העליה השלישית

יוסף רביב : בנדרי של אז -- ותחת שלטון סובייטי
דוד וייסר : תמרורי-דרך לארץיישראל eee‏
לאה שטיינר { לדרךף חלשה ‏ « +. « +‏
לאה שטיינר : אגדת השרייבמנים -- מעז יצא מתוק
דוד כרמל : נסים על הים 6 .2 + <

שורשיס במולדת

רבקה דוידית : יבלית , , . ‘ : .
איתן הבר : לוחם ותיק בתפקיד VIN‏ ‘ ‘ ,
מרדכי סבר : צלילי Tin‏ . . ‘ , .
ד בוייחיאל : הדודה שלנו לאה ‘ , " "

נוף והווי
יעקב פיכמן : בסרביה (שיר) . . ‘ . .

— 445 —

145
156
157

158
160
162
167

171
178
180
181
182
183
183
184
185
186
187
189
190
192
192
193
194
195
195
196
198
199
200

203
206
209
210
212

215
216
217
218

221

מרדכי בן-משה סבר : דמויות וצללים שנגוזו . .
רבקה GaN)‏ טררידרובצקי @ + « + .
2 גבאי : שמחה צחובל ‏ » « « » + .
ישראל גור : צחובל ותפקידיו 6. = a‏
י, מאניק : עמוק בלילות סתוויים (שיר) א <
דייר יוסף קרוק : ,,לכולנו רבי MIAN‏
(על אברהם ורטהיים). . »
יוסף שפירא : רחב-לבב (על דוד ורטהיים) '‏ .
מרדכי סבר : רב אלי שו"ב ז"ל -- תלמיד-חכם ועילוי
משה סבר (סברדליק) : השפעת בתי-הכנסיות :
משה סבר (סברדליק) :
הצעה להקמת קרן-פנסיה לפני vary‏ שנים .
פעולות ,,אורט" ו,אוזע" ee el ele‏
Aw‏ ביק : אהרן הלפנד החזן הידוע oe)‏ ©

אינהאַלט

דערינערונגען און געשיכטלעכע רעפלעקסיעס

אברהם חייט : מיין הײימשטאָט בענדער . . .
דוד כרמל : אונדזער שטאָט
איציק מאַנגער : ביים דניעסטער . . (DD)‏ ,
ליאון גאָרפילד : בענדער PN‏ ליכט פון דער געשיכטע

. . 9 ° .

222
233
236
237
238

239
241
22
245

241
248
442

253
262
212
213

רעליזיעז, געזעלשאַפטלעך PN‏ קולטורעל לעבן

פּראָפּעסאָר יצחק פיין :

די שטאָט PDH‏ אמונה PIN‏ קאָנספּיראַציעס .
ליאון (יהודה-לייב) גאָרפילד :

. . . . BPR גלגולים פון דער‎ PR
. . : : יצחק אַבראַמאָװיטש : % (ליד)‎
: הרב ד"ר אהרן ווערטהיים‎

זכרונות פון בענדערער ראַבינאַט . : .
י. ל. יונתן : בעסעראַבער ציוניסטישע עסקנים :
חנניה וולובץ : ,, עזרת-עניים" . . . ,
י. מאַניק (לעדערמאַן) : די מלמדישע ON‏ . .
י. מאַניק (לעדערמאַן) : שכר דיאָרדע (ליד) :
ליאון (יהודה-לייב) גאָרפילד : , פּועלי-צִיון"

אין בענדער .

279

ליאון (יהודה-לייב) גאָרפילד : די , קולטור-ליגע" .
שמריה חרושטש : ווי מיר האָבן געשפילט טעאַטער ?
דוד כרמל : די שרייבערין רבקה דוידית ז"ל . .
י. מאַניק (לעדערמאַן) :

נאָך PT VERIO‏ אַצינד (ליד) . .0 .
יוסף שוואַרצמאן : OT,‏ .0 00 . ,
יעקב פיין : די גרינדונג PIN‏ טעטיקייט פון ‏ מכבי"

יחזקאל בראָנשטיין :

דער דיכטער יהושע מאַניק (לעדערמאַן) :
י. מאַניק (לעדערמאַן) : בן ציון שוחט (ליד) :
י. מאַניק (לעדערמאַן) : דער טאַטע זינגט אַ װאָלעך
ישראל ראַבינאָוויטש : הגיון לחמשה-עשר בשבט .
אברהם חייט : מאַמע : : . : : :
י. מאַניק (לעדערמאַן) : הרב משה סבר . : .
ליטעראַרישער פרס דעם רב משה סבר . , ,
מרדכי סבר : הער, ברודער מיינער, הער , :

פון דער יידישער פרעסע
בענדערער נייעס , . . : . . :
אין קלעם PD‏ נױט . : : : : . .
אזכרה נאָך די קרבנות FID‏ די געשעענישן

אין ארץ-ישראל .

אַקופּאַציע JIN‏ שואה
הרב ישראל בראָנפמאַן : בענדער נאָך דער שואה .
ב. לוי : אין יענע פינצטערע טעג... ₪ 2%
מיללער דוד : עדות-דערקלערונג - ,+ .0 . ,
י. מאַניק (לעדערמאן) :

טיף PR‏ די האַרבסט-נעכט (ליד) .‏ . -.
יהודה לייב גאָרפילד : בדמיך חיל! .‏ + . ,
יהודה לייב בר' דוד הלוי : בענדערער סאָסייעטי ,
בעסאַראַבער יידן בויען אינטענסיוו א PN PID‏ ישראל

בענדערער פראַגרעסיוו-בענוואַלענטדפאַריין : :
נאַכוואַרט -- פ. בענדערסקי . . . .

מרדכי סבר : אא תלמיד-חכם ר' yoy‏ שוחט .‏ .

נרות-נשמה %' כ אי .א יש 6 אש א

-- 446 -

338

347
350
351

354
354
357
358

359
361

441

366

In Revered Momery of...
OUR PARENTS
GERSH BEN CHAIM and DEBORAH
RACHMAN
Who left and admirable imprint in the life
of the Jewish people in Bendery
Aaron and Sarah Rachman

In Memory of...

My Dear Husband, Father
and Grandfather
FRED KORIN

Sarina and Children

In Loving Memory of...

FATHER and GRANDFATHER
BARNEY SKALET
Mr. and Mrs. Richard Skalet and Family
Mr. and Mrs. Irving Skalet and Family

In Memory of...
SAM ROSENBLATT

Dear Husband, Father and Grandfather
Betty Rosenblatt

Mr. and Mrs. Joseph Rosenblatt
and Children

Mr. and Mrs. Martin Rosenblatt
and Children

In Memory of...
OUR OLD BENDERER FAMILY
Our Parents
Mr. and Mrs. MOSHE KANTOR
Herman and Sarah Kantor and Families
Detroit

And I will turn the Captivity of My
People Israel and They shall build the
waste cities and inhabit them and they
shall plant Vineyards and Gardens and
eat the fruits of them and they shall no
more be plucked-up out of their land
I will give them.

said Lord Thy God (Amos)

In Loving Memory of...

OUR DEAR PARENTS

Shmuel — 4802 Ben David — Menachem
- and Mirle Bath Abraham -- Yitzchak
Hanna Sudit — Abraham and Sonia Sudit

In Memory of...

AN OLD BENDERER FAMILY

ASHER KLAYMAN
CLARA and BENNY KLAYMAN

Grandfather, Mother and Father
Clara and Zeharya (Harry) Klayman
and Family

In Memory of...
SAM SHER

Husband, Father, Grandfather
nose Sher
Harry and Shirley Sher
Leslie and Paul Danziger
Richard, Sandra, Barbara and Warren |
Saltz, Al and Mary Scher, Linda Scher.

SLIT

In Memory of...

Our Sister SHIFRA, her husband
YAAKOV GLICK and children, our Sister
MIRIAM, husband MORDECHAI
AVERBUCH children who were

massacred by the Nazis.

her
and

The children, brothers and sisters:

Jack and Zina Chaplick, Lana Averbach,
Isaak and Rachel Chaplick, Sonia, —
Chaika and David Glick, Morris and Katia
Chaplick, Mr. and Mrs. Niuma Glick and

Grandchildren.

Glick, Chaplick and Averbach families

In Loving Memory of...
ABRAHAM SEIDMAN

Abe was born in Bendery and was
raised by his grandparents. His grand-
father Reb Leib was the
the Old Synagogue. Abe came to America
in 1910. He married Rose Tucker of Ta-
rutino. They had three doughters. Both
Abe and Rose were active in the Bende-

“Shamas” of

rer Society and the Ladies Auxiliary. Abe
died in 1951 at the age of 66. His memory
is cherished by his family and friends.
The Children and Grandchildren
Rose Seidman

ALI

In Loving Memory of our Parents

ZEIDEL and FREIDA MARKMAN

our Brother Joseph, his wife Dora, their
children Jacob and Chaya, our Brother
Leibel, his Wife and child who were

massacred by the Nazis.

The Children: Betty and Abraham
Lerman, Sam, Max, Sol and Moishe
Markman. Abraham Lerman is the son
of Sonia and Eliezer Lerman.

The Lerman children: Shirley and
Carl Smith — Larry and Diann Kent, and
grandchildren: Dan, Ellen, Michael and
Karen.

In Loving Memory of...
Our Beloved Brother and Father
ZELIG BROITMAN
Max and Jennie Broitman
Mr.
Broitman and Family, Mr. and Mrs. Harold

Our children: and Mrs. Kalman

Broitman and Family.

In Loving Memory of our Parents
HENRY and ESTHER WINSAFT
Children Murray and Mariann and
Grandchildren Cheryl and Warren.
David and Roslyn (Mana) Katz and
Grandchildren Wayne and Sharon.

Our Brothers David and Louis Winsaft.

in Loving Memory of...
Our Father ELI (SHOICHET) CHAPLICK
Our Mother DINA-RUCHEL.

Mama Jean 8%
“SICHRONO -- LIBROCHO”
JEAN’S CHIDREN’S CIRCLE

Henry Bidnick

Doris and Mike Barnett
Helen and Jack Finkelstein
Renee and Marty Bidnick
Danny and Andee Bidnick
Rabbi Dov and Judi Bidnick

Loving Memory of our “Queen”‏ מז;
JEAN BIDNICK‏
OF BLESSED MEMORY‏
D. S. and L. Plooring Corp.‏

OUR GRANDMOTHER
(MAMA)
JEAN BIDNICK
Linda Bidnick — Robert Bidnick — Sandy
Finkelstein Leo Bidnick
Finkelstein — Stephen Bidnick — Beth
Barnett — Alan Barnett — Eliot Bidnick
— Eric Barnett — Brian Bidnick — Jockie
Bidnick Jason Bidnick
| Bidnick.

Lenny

Simmie

In Revered Memory of...

LOUIS SVERDLIK
Husband, Father, Grandfather
Sam Sher

XL

אי
וט

In Loving Memory of JEAN BIDNICK

Jean Bidnick was a Singularly inte-
resting and wise woman. She was first of
all, a good wife and mother, and reigned
over her family with good sense, kindness
and understanding. Jean also contributed
in great measure to the economic succses
of her family.

Jean possessed a fair knowledge of
Jewish history, Jewish culture, and Heb-
rew writings. She was successful in bring-
ing up one of her sons to the Rabbinate.
A great devotee to Israel and Jewish
cause, Jean was very active in the Ben-
derer Ladies’ Auxiliary, serving for many
years as its President. With the Ladies’
Auxiliary, she raised funds for charity
and Israel. But as the Good Lord willed
it, Jean Bidnick expired in the midst
of her serving the Jewish people and
Israel.

Blessed Be Her Memory.

Henry Bidnick

In Memory of...

MEIR and MATIA FEIN and
YOCKE (JOSE) FEIN
Parents and Brother of DONYA FEIN
ORLINSKY.

With our Felicitations on the Benderer
Society’s Golden Anniversary
Dr. Harry M. and Donya Orlinsky
and our Chiidren
Hon. Walter S. and Jo-Ann Orlinsky
and their son Eric
Hon. S. Zeke and Rebecca Orlinsky.

Mr. Mati Fein and his wife were very
active in public matters. Mr Fein was a
very busy man and yet never refused to
accept a call to help someone. He confir-
med the adage: If you want something

done, go to a busy man.

They were active Zionists, filled with
deep and understanding love of their

people and history.

Let their Memory be Blessed.

The Families

WERTHEIM, FEIN and SHAY
In Memory of our Dear Parents
MEIR and MATIA FEIN

Chaim-Moishe and Nochuma Fishov
and Brother Joseph (Yoka) Fein.
Isaak and Chaya, Rashi and Ruth,
Leibel and Zelda.

Tova (Katia Fein) Shay.
Children and Grandchildren in Israel.
Jacob and Rose-Fishov Fein, Saul and

children Ira and

Janette Fein and

Miriam Fein Raskin and Daughter.

4

In Loving Memory of

EX PRESIDENT BENNY GREENBERG
Dedicated and true friend of the Benderers
Dear Husband, Father and Grandfather

ESTHER GREENBERG,
Children and Grandchildren

שההההמקרקשוההטקחרה זא sage‏ הת התמ

In Loving Memory of our

PARENTS AND GRANDPARENTS
WELVEL and SARAH-BELLA ZAICHEK
and HANNA and ABRAHAM MANELA

YEHUDI and ZINA MANELA.
Mr. and Mrs. WILLIAM MANELA and
children MARCY and PAMELA.

Mr. ABRAHAM MENELA, Mr. BENNY
MANELA, SHELA and NUCHEM MANELA,
PEISACH and CHAIM ZAICHICK, Brother

in Law EFRAIM FISHOV.

In Loving Memory of our Dear Parents...
MOISHE and HADASSA BALABAN.

Cantor Munish and Sarah Balaban,
Itzchok and Edith Balaban, Nechoma
and Jacob Zilberma n.

In Memory of...

Cantor MORDECHAI-MOTEL and
CHARNA with three children massacred
by the Nazis.

SARAH-OUDEL and DAVID FISHMAN
YECHIEL-MICHEL, MAICA (CLARA) and
AARON GENDELMAN.

SHORE SRR eae EO 0 - א‎ 0 SL SERCH,
ל : : טע‎
א : א טע‎ nee
יט‎ eeae oe Ss
0 5
=

os

OEE

rte

en

setae

coo
onan

Seer
Senate ewes
2 eee
ee

ee
ל‎
oN

ee
her

ee

2

א
א
Sy‏

moe

2 Sameera Neeley
SOR ee -

nee

א
ל

22

2
a

2
5
א

eS
0

ite

7

0

te
we

6
2 א‎
Serene
ee
Seno
ese

Sos
ttt
ake.
טניט‎

א א

ר

א

a

os

ae

es

poe
2

ר
א א א

one
א‎

: ר
ye‏ א
ה ל
oS‏ ל ל

ee

ר
2

te‏ א
te‏
:

0

:
2

ל

nota

oo
Ses
oe

a

2

על
א

en‏ ר יי
eee :‏

ye

ר

אט
one‏
oe‏

ל ב

DANIEL STEIMAN
and his wife BERTHA

IN MEMORY OF DANIEL STEIMAN

Although DANIEL STEIMAN was mv
Grandfather, I write about him as a
personality. He was a worker who earned
his living as a presser. He was a quiet,
humble person, kindhearted and compas-
Sionate. I was virtually raised in my
Grandparents’ home and a constant topic
of conversation between my Grandfather
and Grandmother was how much can be
done: to help people. My Grandmother
BERTHA STEIMAN is also involved in
“Zeduka”. At her advanced age, she is

still busy working for Yeshivos and other
good causes.

THE STEINMAN FAMILY

AXAXVIII

THE MARGOLIS FAMILY

In honored Memory of our Grandfather

SCHMIEL MARGOLIS (Died in Bendery in

1921). Our Father —- MOSHE MARGOLIS
(Died in U.S.A. in 1952)

Our Dear Mother REBECCA MARGOLIS,
Now 93 years old

The Sons: WILLIAM, LEON and DAVID

The Daughters: Mrs. SYLVIA GREEN-
SPAN and Mrs. ZELDA BUSH

Our young Aunt FRIMA MARGOLIS,
97 years old, unmarried was taken from
her sick bed and murdered on the out-
Skirts of Bendery in 1940.

Blessed be her memory.

In Memory of beloved Parents
ETIA and ELIK WEIZGENDLEB.
MARA WEIZGENDLER KATZ.

In Loving Memory of our Grandparents
RACHEL and TEVIA (Chozen)
SCHACHNOVSKY.

Our Parents CHAVA and SHLOIME
GENDELMAN.

My Grandfather Tevia was killed in
1940 on the street in Bendery, my Father
Shloima and my Brother Froika perished
In 2 concentration camp in the Soviet
Union. My Brother Zuka was released 2
cripple, after having served for five years
in a concentration camp in Siberia.

My dear departed wife DORA and I
went back, in 1968, to visit our old city
Bendery, where we spent our early youth.
Dora met her three younger Sisters and
an older brother. This meeting seemed to
put new life into her and it made her
very happy. As for me, I met an older
brother in poor health and two cousins.
Otherwise, no old acquaintances.

Bendery has been entirely rebuilt and
is unrecognizable, its population mostly
gentile, and there is no Jewish life as
we remember it.

However, we still love our old city and
the people that we used to Know. For
the sake 01 their memory 6 will always
keeep Close ties with our Benderer Society,
with our dear sisters and brothers, and we
will preserve our close friendship that has
existed for the last 50 years. We shall
continue working for humanity, for peace
and for Jewish people.

ABRAHAM FURMAN (1970)

In Loving Memory of...
DORA FURMAN

Dear Wife-Mother-Grandmother
ABRAHAM FURMAN
Honorable BERNARD FURMAN
JESSIE FURMAN and children
KEITH and BRANDON

MURRAY and SYLVIA FURMAN
and children IRA and FRANCINE

In Loving Memory of our Dear Parents
MORDECHAI-YITZCHAK and BASYA
(GURFEL) AVERBUCH

SEXVIT

This space is dedicated to the Me-

President of the

5

oe

ה

es

sae

ee
ל‎

three times

ren
ל‎
5
=

א

0

mory of
Benderer Society

Ne

RR
oe
ל‎
2

0
Petes
לע‎

=

rate ta‏ א
oe‏
ive‏

ieee

5

ep

Be

ae
0 א‎

א

- aN, ees ras
ee א אט‎ 8 Cee
לש יי : : אע‎

IRVING FAERMAN

Irving, the son of Gershon Faerman,
a communal leader in Bendery. Reb Ger-
shon had built a beautiful synagogue on
the outskirts of the town, so that the
people in the neighborhood wouldn’t have
to walk to the center of town to a place
of worship.

As for Irving, himself a successful
businessman, he devoted a great deai of
his skill and experience to the Society.
His dedication and love for his Benderer
friends is well remebered and greatiy

appreciated.

Irving married Rose, the daughter of
Jacob and Bella Bendersky, who was his.
loving aid and companion.

ROSE FAERMAN and FAMILY (1970)

Loving Memory of the Gurfel il:

/
ו‎
ke

=
a
oo

es

Bottom
rael, Isaak, Abraham Gurfel and M. Isaak
Averbuch (brother in-law).

Second row: Edith, Clara (Isaak’s),

ine, left to right: Aaron, Is-

Clara (Aaron’s) Basya.

Basya, the oldest child, died of star-
vation during the evacuation to Siberia.
Aaron and Isaak were exiled to Siberia
by the Bolsheviks and never returned.

In Memory of...

BENJAMIN SVERDLIK
ZELDA-BETTY
IRVING and FLORENTINE SVERDLIK
JOHN SVERDLIK
CHARLES and LORETTA STOCK
SAM and VERA SVERDLIK

STEPHEN and BARBARA

XXXVI

אט א
לא

די
אק
ss‏

א
יע
ee‏

i

ee

ee =e

יי

א

The honorable REB DAVID GARFIELD and his wife DVORA

in public matters

morning to give thanks unto Thee. Do
good in Thy favor unto Zion, build Thou
the Walls of Jerusalem. May there be
Peace and Prosperity within Thy Walls.

Dedicated to the Loving Memory of
our kind-hearted Father DAVID GURFEL,
who was the Elder of the Psalm-reading

group and Gabai in the old Synagogue.

EN שי‎

who were so active

Happy is he that careth for the poor,
he shall be made happy on earth. He
causeth the woman to dwell in the midst
of her household, the joyful Mother of
ten sons and a daughter. (Psalm).

Dedicated to the loving Memory of
our Tended-Hearted-Pious Mother DEBO-

RAH GURFEL.
I come before Thee in the dawn of

in Loving Memory of our dear Parents...
SHMUEL and BRUCHA HAIS,
MORDECHAI and LIBBY SVERDLICK.
The children: LIZA and EZRA HAIS.
The grandchildren: JERRY, ROSIE,
LYNDA and MARK, SUSIE, BOB and
AARON, EDDIE and ROGER.

In Loving Memory 01...
Our Parents

WELVEL and FEIGE WEINSAFT
Henry and Esther Winsaft and Children
Murray and Mariann and Grandchildren

Cheryl and Warren
David and Roslyn (Nana) Katz

SXXV

IN LOVING MEMORY 11377 13

עיני נגרה ולא תדמה מאין הפוגות איכה oma‏

עס טרערט מיין אויג ווערט נישט שטיל
ווייל עס איז נישטא קיין איבעררייס

MINE EYE TRICKLETH DOWN AND CEASETH NOT WITHOUT AN INTERMISSION

0
ל‎ a Senne

9 . :א
= בע :
Recs SAREE SS‏
oe‏

ו
ל
ces‏

ee

02
8

es
7
6

sh iS

ב

ל
eaten‏

me

: ל
occas‏

oe
2
ל‎
2

ste

2

2
2

:
רע

א א
state scene ees‏ 4 :
poner os a uN oo te‏ ו
ל - a‏
uses‏

2
7
0

cee

oe

ieee

een
ae

א

2
iret

2
א
ל

ate
5
א‎

2

2

oo
2

ל
ee‏
oe‏
2

2
%

5
cee
nace
eine 5

אי ליל
Ena‏
eee‏
5
2
so‏
א

os

i
5
cio
se

2
2

2
2

2
ל
5

5
sats
ates
ee
Sate
oe

2
0 :

2

2

ee

2
2

eh
2

2
2
i

Le

2
0

ל
יע ל

0
ss

= :

אי

בי

א

> יי 0

ו ו Se‏

- . : a

ie Ryan tenets teens‏ : א

Se‏ א א
יי eure‏

א
Pe‏
2

ies
2
2

2

א
2
ל
א
0 ל

ie

Soe ל‎
ae

2

ו

=
ל
aa‏ ל
א SRS‏
: אע אט
oe‏ : טע יע ees‏

Rees

Ses

eR see ל‎

יי בי ב
:

2

0%

6

ל

oor

ie
a

ees

א

a

2

אע

The purchaser of “Frishe Beigel” at
the Harrusine st. at Bendery

ae
eS
eget

Ste

2

0

ה

ל
oe‏

א

oe

ל

eee

ne

ane
eos:
Se

es!

es

א
יע
א

וע

אי

די
יע
טא

The Bulevard at Bendery

AAXIT

-
OOOO EN

א

2

sts

0

on

א
ל

0

ee

אי יא יא

א

יל

א

ee
0

7

preserved on the pages of this book. You
will then know, that by your endeavors
they have not been forgotten.
_ Celia and 1 send you our blessings
on the occassion of our Golden Jubilee.
LEON GARFIELD, PRESIDENT (1970)

2421

Community Center in Israel, they will
remain for our _ future
FOREVER.

Think of the loved ones who are no

generations

longer with us. Think of our martyred
relatives and friends whose names will be

vities of all the Jewish welfare organi-
zations and it gained for itself recognition
worthy of much respect. We have been
an integral link in the chain of organiza-
tions that helped keep our Jewish insti-
tutions at a high level of effectiveness
in our local American Jewish community.

This is a fine contingent of our youn-
ger generation, and our hope is that
they will take over and carry on with the
Society, perhaps in a more modernized
form, but in our Jewish tradition.

Throughout the years, the Benderer
Society has tried to carry on in the ways
of our elders. It participated in the acti-

GREETINGS FROM THE PRESIDENT

deai and we are, indeed, proud of the
record. The question is: How long will
the world remember what we did here?
However, when the history of our people
and our names will be recorded in print,
and the society’s name will be engriven in
the Benderer room in the Bessarabian

0

0

7
2

oe

2

6

2

in New York for the edition of

The YIZKOR BOOK and the BENDE-
RER ROOM in the Bessarabian House in
Tel-Aviv are the two greatest accom-
plishments of our society in our life time.
‘To us they are historical treasures.

During the 50 years of the society’s
exsistence we have accomplished a great

-

2:

7
is

es
0

ee

0

The first meeting of the group

The YIZKOR BOOK

XXX

Elections were held every six month
One of the elected committees

During World War II, when we lost
contact with Bendery, we tried to aid the
American war effort. We joined the then
newly formed Bessarabian Federation, to
aid our refugees in the liberated parts of
Russia and prison camps, and later in
Cyprus and Israel. We made yearly con-
tributions to the United Jewish Appeal,.
The Federation of Jewish Philanthropies,
The American Histadruth, the Ort, the
Red Cross, The American Jewish Cong-
ress, and the Jewish National Fund, and.
we also contributed through the Bessa-
rabian Council for home building and
other projects in Israel.

Looking towards the future, we take
stock of what we have achieved and we
consider who will carry on after us. Some
of our members have managed to get
their children to join the society. Among

these are: the Furman sons, the Sverd-
lik sons, Sam Sher’s sons, the Bidnick sons.
and daughter, Faerman’s daughter and
son-in-law, Louis Schisoff’s son and son-
in-law, Yanishefsky’s son and daughter,
Fishel Korin’s daughters and in-laws, Hen-

ry Winsaft’s sons and Sam Feldman’s son.

Office that they may have held, or from
an important duty that they may have
performed, we humbly apologize.

Our social functions culminated in
getting together at least once a year at a
dinner-dance in connection with our fund-
raising campaign, but we maintained
also other activities, such as_ lectures
on health puroblems by one of our
doctors, or by members of the Board of
Health, usually illustrated with an appro-
priate film. We also had lectures on Je-
wish literature and on social or timely
subjects and readings from the classics.
We heard Abraham Revoutzky, David
Wertheim, Yitzhok Korin, Baruch Chu-
binsky, our landsman David Carmel (the
son of Ben-Zion Schoichet), Rabbi Aaron
Wertheim, our guest from Israel, Pinchos
Bendersky, and many speakers from the
UJ.A., the Jewish National Fund, His-
tadrut, and Ort. At our installation of
officers we 1566 to arrange little parties
with speakers or other entertainment.
Practically every year we would hold me-
morial meetings for departed members,
with Rabbi Dr. Aaron Wertheim officiat-
ing. We tried to keep our members busy.

AAIX

did their share. Other relief committee
chairmen were Henry Bidnick, Joe Gorn-
stein, Moshe Sudit and Leon Garfield.
Our first hospitaler (Bikur Cholim) was
the dedicated member Velve Kiner. Hav-
ing volunteered for it, he attended to his
job concientiously and eagerly, and his
contribution was invaluable. Those that
followed did equally well. These were:
Sam Feldman, Henry Winsaft, Abe Ler-
man, Moshe Sudit, Hymie Rosen, and
Bettie Rosenbiatt. Among the treasurers
we had W. Kiner, S. Frank, B. Stein, Burech
Sverdlik, Louis Garfield, and Paul Gar-
field. All our officers were dedicated to
their tasks. The Free Loan Fund was
managed by two fine men, Sam Frant
and Aaron Reisman.

For a time elections were held every
six months, but it became too cumber-
some, and we changed to yearly elections.
Other presidents that followed (not ne-
cessarily in this order) were: Charlie
Cohen, Leon Garfield, Leiser Sverdlik,
Henry Bidnick, Frank Sokoloff, Murray
Furman, Lou Bornstein and Ben Green-
berg. Among the Vice Presidents were
Paul Garfield, Louis Garfield, Abe Fur-
man, Joe Gornstein, Benjamin Kasloff,
Benny Greenberg, Sam Feldman, William
Gold, Al Sher, Henry Winsaft, Lou Born-
stein, Murray Furman, and Harry Schreib-
man.

We singled out only some of our
members, although there are many others
worthy of mentioning. But as was noted
earlier, this report is given from memory,
and to those members, whose names may

have been inadvertantly omitted from an

As the years went by, Leon Garfield
and Joe Gornstein exchanged secretarial
positions. Later on Chaim Schisoff be-
came the _ recording secretary. When

JOE GORNSTEIN and his wife LISA

Rabbi Moshe Berman entered the society,
he became the financial secretary and
Joe Gornstein took back the office of the
recording secretary. Other financial sec-
retaries were David Greenberg, Irving
Sverdlik and Sam Roth. Recording sec-
retaries were David Segal, Sam Shuch-
man, and 28300 Fine. When the relief
committe was formed, Zelik Broitman be-
came its first chairman. He brought in
large sums of money into the relief trea-
sury and after his death, his brother Max
took over and continued to bring in even
higher donations. It is almost entirely
thanks to the work of the Broitman fa-
milies that our society has been able to
contribute generously to various institut-
ions. Of course, many other members

AXVIII

members a chance to get excited, which
no doubt they enjoyed. They took part
in a government of their own. In the
beginning, the Benderer Society conducted
its business without a constitution and
with temporary secretaries. In 1921, when
Leon Garfield came back from a trip to
Europe and Bendery, he was asked to
assume the office of the financial sec-
retary. Chaim Tessler was elected the re-
cording secretary and Isaak Alstein the
president.

Alstein called together a constitution
committee at the home of Charles Cohen
in the Bronx. Charles read a prepared
text that followed along the lines of other
societies. The constitution was adopted in
Yiddish. Abram Galperin was elected the
second president, before Alstein. All the
three first presidents were men of fine
calibre, experienced and talented leaders
who attracted a great many to the society.

Among the newcomers were Joe Gorn-
stein, Abram Furman, Henry Bidnick,
Henry and David Winsaft, Paul Garfield,
Welvel Galchovsky (who has later changed
his name to William Gold), Moshe Verba,
and others. Zelig Broitman was elected
the fourth president and Joe Gornstein
the recording secretary. The society’s ac-
tivities at that time consisted chiefly of
paying out sick benefits and doctor’s fees,
and arranging yearly affairs to raise mo-
ney for Bendery. Our yearly contributions
amounted to about $800. The largest por-
tion was designated for the committee
to aid the poor. We also donated to the
Jewish Hospital, Home for the Aged, Es-
rath Holim, the Talmud Torah, ‘“Malbish
Arumim” and other charities.

duced even furtner. It is for those reasons
that we and many others found ourselves
forced to seek better opportunities in a new
land. A great number of Jews came to Ame-
rica soon after the Kishinever pogroms and
prior to World War I. They made ends
meet as best they could, working hard
to make a living. Yet they felt happy
and succeeded in educating their children
hoping — and rightfully so — to give them
a basis for a better life than they them-
selves had.

Life in large American cities has cau-
sed people from the same towns of origin,
even members of large family circles,
to unite for mutual protection in cases
of emergencies, and also in order to meet
and make friends with people with a com-
mon background.

Therefore, when a call went out to
all Benderer Jews in New York to come
to a meeting for the purpose of forming
a Benderer Society, the response was im-
mediate. The Benderer Progressive Bene-
volent Society became then a fact, and
Joseph Tabachnick was elected its first
president. Following is a list of the first
organizers:

Joseph Tabachnick, Abram Galperin,
W. Kiner, B. Stein, I. Alstein, C. Cohen,
Louis Garfield, Sam Sher, B. Sverdlik, Mrs.
Reisman, Max Smilowitz, Louis Klotz, Ch.
schisoff, Sam Weissman, B. Peckarsky,
Sam Frank, R. Greenberg, and Max
Kweller.

As was then the custom, elections of
officers were held every six months. Cli-
ques used to form, and then hotly con-
tested elections took place. It gave the

AXVII

THE BENDERER JEWS IN AMERICA

THE GOLDEN ANNIVERSARY OF THE BENDERER PROGRESSIVE
BENEVOLENT SOCIETY IN NEW YORK (1970)

By L. GARFIELD

peasant women, in their little row boats
filled with baskets of sun-ripened fruit,
used to cross the river into the city in
order to sell their produce. North, West
and South of the city lay huge vineyards
with countless varieties of grapes. Vaca-
tionists would flock into the city in the
Summers and shows would then be given
nearly every night in the summer-theater.
People would stroll in the evenings on
the boulevard, situated on a meadow, and
listen to a military band. At this point
the American son asked his father in
amazement, “If life was so beautiful in
Bendery, what made you come to Ame-
rica?’ A good question! And now we have
to tell him the rest of the story.

During the reign of the czars the
country was actually governed by vicious
bureaucratic, antisemitic ministers and
advisors, who made it their business to
persecute Jews. Jews were blamed for
every rebellious movement against the
monarchy. Consequently, pogroms were
initiated by direct orders from the In-
terior Ministry. Admission to the univer-
sity for Jewish boys was next to impos-
sible. After World War 1 and the Rumanian
annexation of Bessarabia, the economic
outlook for the Jewish youth became re-

The Benderer society exists since
1920. A description of its founding and
activities was recorded in our 1960 year-
book. Now, ten years later, as we reach
our Golden Jubilee, the mood and tone
are somewhat different, since this account
is to be included in the Benderer -12צ''‎
kor Book’, and since it is also intended
to give credit to those members who
have devoted much of their time, effort
and energy to the development of the
society, and who have thereby paved the
way for future generations.

It started from a talk between an
outstanding member of our society and
his American-born son. The father was
telling his son about his city of birth,
Bendery. He described its acaccia trees
blooming profusely in the spring, with
their sweet aroma filling the city. He
spoke of the town’s lilacs, rosebushes and
walnut trees, more than a century old.
He remembered the Dniestre River with
its swift current running downstream
towards the Black Sea, and how, right
after the Shevuoth, people would bathe
and swim across the river to the sands
on the opposite bank. Long stretches of
fruit orchards owned by the Bulgarian
villages lay close to the river front, ana

AXVI

character of our Arab enemies, Professor
Davidi deciared:

“In our struggle with the Arabs, Israel
will always be victorious; very overwhel-
mingly victorious — if we do not surrender
(and this is the only condition). Any
situation in which there is no absolute
submission to the enemy, is in actuality,
a continuation of the war with them. To
submit to the Arabs — which is looked
upon as the supposedly only solution to
the
establishment of a Palestine State in the

the end of the struggle — means:

territory of Israel. Every pian -- other
than resistance, not to yield and not to
concede, must lead to this eventuality’.
He asserts that Israel must not show the
slightest weakness, and for the present,
not to retreat from the smallest segment
of the captured territory, ‘because this
only enrages the Arabs’”’.
Professor Davidi concludes:

“I am against war. I am for peace
and tranquility. But so long as we expect
Arab aggression we must be ready to

strike the hardest blow’”’.

AXV

monkeys, and there are monkeys, who are
nothing but human beings”.

Dr. Aaron Davidi, a sabra, the son
of Levi Davidovich, and Grandson of Reb
Moishe Portnoi of Bendery. Davidi studied
in France and England, did research work
in the continent of Africa and was “al-
ways” famous as Commander-in-Chief of
the Israeli Paratroop Forces, especially
when his Parashute brigades experienced
some of the haviest fighting in the Six
Day War on the Sinai and Jerusalem

front.

At present, Davidi is a respected
Professor of Geography at the Tel-Aviv
University. Much has been written about
him, and always with emphasis on his
cool and precise reasoning as well as
his profoundly human approach to prob-
lems.

Recently he was the participant in
an interview with the journalist Mr. Dov
Goldstein. (Maariv Dec. 6.1974) in which
be promulgated some harsh imperatives.
After depicting precisely the murderous

Harris Medal Award which says: ‘‘Whe-
ther as a teacher at Harward, where you
are Professor of Structural Mechanics, or
as a consultant to such organizations as
General Electric, Avco and General Mo-
tors, or as a researcher on theory of
structures in shell form, you have de-
mmonstrated a capacity to serve as a
prime mover for opening new vistas of
knowledge in the wondrous scientific ex-
plorations of space and undersea waters
during the Twentieth Century. Through
your research and writings on space ve-
hicles, aircraft fuselages and vessels for
ocean submersion, you are among the un-
sung heroes who made possible the trip
to the moon and the exploration of our
oceans’ floors”. Dr. Budinsky has been
a Gugenheim Fellow, and has lectured
at Moscow, Copenhagen and Rome Uni-

versities.

Tamar Bronstein-Lazar (Mania Tze-
choval’s daughter) 18 an authoress of 75
best-selling children-books. The 5
contain a great deal of information about
Israel and other countries, radiating love
for children of all lands. Besides writing
she devotes much of her time to sculpt-
uring. Quite frequently people who pass
by her garden stop, ask her statues for
the time, or about some address, mis-
taking them for human beings. She also
paints and acts on stage. Her talent for

acting brought her to the “Hasharon”

stage-group in Tel-Aviv.

I asked her: “Why are the heroes
of your books mostly monkeys, of all
things?” "360891186, she answered, “there

are human beings who are nothing but

States of America to enlighten their know-
ledge. Then she also visited Prof. Albert
Einstein in Prinston. He was attentive
to her telling him about the new estab-
lished country of Israel. In 1953 she
married the physicist David Zamir.

The Composer Srul Irving Glick, the
grandson of 268 Eli (Shoichet) Chaplick
of Bendery, was born in Toronto, Canada.
There he began his musical studies, re-
ceiving his B.A. and M.A. degrees at the
University of Toronto. In the years 1966-
1960 Srul Glick served as the President
of the Canadian League of Composers,
and since 1964 nas been a senior music
producer for the CBC Radio Network. He
is also the Choir-Director for Bet-Tikva
Synagogue, Toronto. His “Suite Hebreai-
que” is a version of an orchestral work
originally writen in Paris in 1961 and his
choice of the instruments in it seems to
be influenced by the fact that his brother
is a clarinetist of considerable ability and
his wife a concert pianist. Srul’s father,
David, was a cantor, and as a child Srul
sang in his choir. This sort of Jewish
music has become the actual source of
inspiration not only for his own work,
but for that of his numerous followers
as well.

Professor Bernard Budinsky, (the
grandson of Israel Chaplick), Member of
the National Advisory Committee for Ae-
ronautics at Langley Field (1945 — 1956).
Member of the American and National
Academy of Arts and Science, Member
of the Institute of Aerospace Science,
author of technical books. In 1874 receiv-
ed from the Alummni Association of The
City College of New York the Townsend

XXIV

is to survise in Utica. With pride, humi-
lity and dignity we look at and scan the
present and we see an aware Jewish youth
biossoming forth. We see young ladies and
young men taking their place with others
in the new hailmark of Jewish learning
— Yeshiva University and Stern College,
we see a convention of Jewish youth
Sparked and spearheaded by our own in-
terested ‘‘Haor’ youth.

“The task is great, the time is short,
the work plentiful. Oh, but the reward
astronomical’.

Professor Ada Zamir is the daughter
of Rose and Abram Klayman of Bendery.
Born in Eretz-Israel. She is a biochemist,
a mother of three children and a hous-
Wife. In 1971 she won the $2.500 Jean-
ette and Samuel Lubell prize. It is award-
ed every two years to an outstanding
scientist under the age of 40 at the Weiz-
man Institute of science in Rehovot, Is-
rael| She received the award for her re-
sarch into “The nature and mode of
actions of Ribosomes’. Dr. Zamir explains,
that “Ribosomes are found in every living
cell where protein 18 made’. “One of our
first discoveries was that ribosomes can
be either active or inactive. They perform
several functions and one of the things
we want to find out is: which parts of
the ribosomes’ surface perform particular
tasks. We’re also investigating the effect
of antibiotics on ribosomes”.

In 1949, when Ada was studying in 8
Tel Aviv High School, she was chosen as
one of the best students, with a group of
other good students from various count-
ries of the world, to visit the United

timore City Council. This makes him se-
cond in command to the Mayor.

He participates in the activities of
‘“Habonim-Histadrut”’, American Jewish
Congress and other worthy causes. He
is married to Jo-Ann Mayer. Their children
— Eric and Judith Adar.

Zeke Orlinsky, graduated from the
Yeshiva Ohel Moshe, Stuyvesant High
School (N. Y.) ; Columbia University and
Georgetown University School of Law.

Served two years as Assistant State
Attorney, Baltimore. Practices law and is
also an advertising publisher in Colum-
bia, Md. Married in 1967.

Rose Fishov Fein and Jacob Fein.
Their children — Saul and Miriam.

Saul, graduated High School, 1955;
graduated City College, N. Y. 1960. Works
for Honeywell as Mechanical Engineer in
Clearwater, Florida. In 1959 married Ja-
nette Offenberg. Their children — Eric
and Nancy.

Miriam, graduated Lafayette High
School; Brooklyn College. Received her
Masters at George Washington D. C. Uni-
versity. In 1965 married Ira Raskin. Their
child — Seva.

Rabbi Dov Bidnick, the son of Harry

and Jean, was born in New York. I recol-
lect that when Dov was a student at the
College, he had been advised to stay away
from ascholarly career in Judaic studies,
because there were few jobs in that
field. Nevertheless, he studied to become
a Rabbi. Asa Professor atthe Utica Col-
lege he said: “Total Jewish commitment
and involment must be the corner stone
and the rallying point if true Judaism

SATIT

mission on the Health Needs of the na-
tion, and a member of the Senior Staff
of President Kennedy’s Council of Econo-
mic Advisers. He is the author of ‘Eco-
nomic of Mental Illness’, 1958; and ”’The
Doctor Shortage”, 1967. In 1949, married
Ruth Bresslau. Their children: Alan, Mi-
chael, Karen and Bena.

Leonard, graduated from Forest Park
High School, received B.A. and M.A. at the
University of Chicago. Ph. D. at Michigan
State University. Since 1970, has held two
positions at Brandeis University, that of
an Associate Professor of Politics and So-
cial Policy, and Director of Hornstein
Program in Jewish Communal Service. He
is also a prolific author. His books include
(a) “American Democracy’, (b) ‘Politics
in Israel’; (c) ‘Israel; Politics and Pe-
'; and (d) “The Ecology of the Public
Schools”. Has writen innumerable artic-

016";
les for professional and general journals.
Has served a consultant to many govern-
Is
married to Zelda Kleiman. Their children

mental and educational institutions.

— Rachel, Naomi and Jessica.

Donya Fein Orlinsky and Professor
Harry N. Orlinsky, have two sons: Walter
₪. and Seymore Zeke.

Walter graduated from the Yeshiva
Ohel Moshe, High School
(Brooklyn), John Hopkins University, and

Lafayette

University of Maryland School of Law,
1964. Has since practiced law in Baltimore.
Also has been active in politics in the
liberal wing of the Democratic Party.
After two terms in the Maryland State
Legislature has been elected to a four-

year term as the President of the Bal-

AXIT

in “Fiddler”, with Hershel Bernardi and
Paul Lipson. Clive Barnes, the music-cri-
tic of the New York Times, said on Feb-
ruary, 28, 1970: “Tevye’s willful daught-
ers were given by Rosalind Harris, and
two understudies, Christine Jacobs and Jil!
Motel
and Richard Morse as Perchik. All were

Harmon, with David Garfield as

very good, aS were such various old-tim-
ers in “Fiddler” as Florence Stanly, Boris
Aplon and Gluck Sandor’’.

In all the productions David acted
Motel the tailor. After 3 years on Broad-
way with “Fiddler”, he appeared as So-
lomon Rothshild in the ‘‘Rothshilds’’, also
on Broadway. David is a member of the
Actors’ Studio and he received a Ph. D.

in drama from the New York University.

+ Chaya Wertheim Fein and Professor
Isaak Fein have two sons, Rashi and
Leonard.

Rashi graduated from the Bridgeport
central High School, and then from the
John Hopkins University, where he re-
ceived his B.A. in 1948, and Ph. D. in Po-
litical Economy, in 1956. He served in the
U.S. Navy, 1944-1946. He is the 1971 re-
cipient of the John Russel Award for out-
standing contributions to academic me-
dicine.

Since 1968 he has been at Harvard,
wearing 3 hats: as the Professor of the
Economics of Medicine, acting asthe As-
sistant Director of the University’s Center
for Community Health and Medical Care,
and aS 2 member of the Faculty of
Public administration in the J. F. Kenedy
School of Government. He had been a

Staff Member of President Truman’s Com-

and had studied in the English Wisconsin
University. Leon lives and works in St.
Francisco, California.

Sonia and Paul Garfield have two
sons, George and David. George had atten-
ded Yeshiva Etz-Chaim of Boro Park and
the New Utrecht High School after that.
He graduated from the Brooklyn College,
where he received his B.A. and M.A. For
two years he studied art at Pratt Institute
in Brooklyn. He spent 2 years in the U.S.
Army. He enjoys acting, and participated
in many local theater-group productions,
the
House of Bensonhurst.

mostly with Jewish Community

George appeared on the Board of
Station W.N.Y.E.
Chanel 25, and he also produced, and

Education television
appeared in his own television program
“Action”, which tried to teach young
people how to help solve some of the prob-
that exist in the N. Y. city.
He has taught mathematics at Seth

Low and 4

lems

Lincoln High Schools.
As a teacher, he has had ample oppor-
tunities to travel, he had travelled in Eu-
rope, Israel, Argentine, Brazil and India.
At present he teaches mathematics at
the John Dewey High School in Brooklyn.

David Garfield, attended the Yeshiva
Etz-Chaim, and then the New Utrecht.
High School. Received his B.A. degree at
the Columbia University in 1962. After a
year and a half of post-graduate studies.
at Cornell University, he entered the pro-
fessional theatre as an actor. Appeared
“Fiddler on the Roof” with Luther
Adler in the first National tour of that.
musical, and later continued on Broadway

in

AXT

Her vocation lies in the field of Pub-
lic Relations and she is doing very well
in her work.

Liza and Ezra Hais are the parents
of three daughters.

Rozella, the eldest, is married to Jer-
ry, who runs a printing business. She is
very active in the Hadassa organization,
and has been clected the President of
the St Louis chapter of the Hadassa. They
have two children, Lynda 13, and Mark, 10.

Edith, in High
school, is married to Roger, a structual

a history teacher

engineer.

Susie is married to Bob. Both hold
Master’s degrees in Psychology, Bob how-
ever 62086 a business-career and is the
Manager of a large chain of ladies’ apparel
stores. They have two children, Aaron,
7 years old, and Beth, 7 months.

Clara and Harry Klayman have two
sons, Daniel and Leon. Daniel graduated
from the Bronx Heigh School of Science
and he holds a B.A. degree of the Colum-
bia University, 2 Master degrees, and a
Ph. D. degree in organic Chemistry of the
Rutgers University. Dr. Daniel Klayman
has been a recipient of a Fulbright Scho-
larship to India at the School of Tropical
Medicine in Calcutta. Three years ago he
had been delegated to the Academy of
Science in Moscow.

At present, he serves as the Head of
the Organic Synthesis Section of Walter
Reed Army Institue of Research in Wa-
shington, D. C.

Leon Klayman graduated from 6
Bronx High School of Science, received a
B.A. degree at the New York University,

sonality who seeks to express 1115 16
heritage in the context of our times. Di-
rectly descended from a noteworthy Rab-
binic line of scholars, he aims to maxe
manifest the original message of Hassi-
dism. He is an orthodox Rabbi — but he
is also a folk singer and composer who
gained a reputation as a unique artist with
a rich repertoire consisting of prayer songs
in Hebrew, Yiddish and English. The New
York Times music critic Mr. Robert Shel-
ton, commented, after a Carlebach appear-
ance at Town Hall. “On this enthusiastic
and affectionate response... He has the
people with him... he can ask no more”’.

An aiumnus of the Lakewood Yeshiva
and Columbia University, the composer-
Singer is a missionary whose medium is
music, and a Star of international repute:

then reorganized as the Bessarabian
Council, affiliated to the Histadruth Ge-
verkshaften Campaign.

Carmel is the author of over 400
articles in the “Day Jewish Journal’, also
in the journals “Lamishpacha” and “Un-
dser Agen Vinkel’. He has interviewed
such celebrities as the violin virtuosos
Bronislav Huberman, Misha Elman, Yasha
Cheifetz, Isaak Stern and Pinchas Zucker-
man, and such celebrities as Danny Kay,
David Ben-Gurion, Golda Meir and Aba
Eban.

Currently he is preparing an English
book “Jewish famous personalities.

Rabbi Shlomo Carlebach, the son-in-
law of David Glick and Chaika Chap-
lickK-Glick 01 Bendery, 18 a vibrant per-

SOME OF OUR AMERICAN CHILDREN

By DAVID CARMEL

He served in the U.S. Army during
the Korean War.

He had been admitted to the Bar, but
in the end has chosen a business career.
Joseph is married to Deena. They have
two children, a boy named Brian (Baruch)
— David and a girl named Ethel-Mindy,
(the English equivalent is Erica-Meg.)

Garfield’s daughter Hanna-Raisa gra-
duated from the High school of Perform-
ing Arts as Valeditorian, and later from
the Hunter College, with honors, majoring
in Philosophy.

xX

Celia and Leon Garfield have two
children: a son Joseph, and a daughter
Hanna-Raisa, professionally known as

Kim.

Joseph graduated from the Junior Ye-
Shiva Eitz-Chaim of Boro Park, then from
the New-Utrecht High School, where he
had been President of the graduation
class, and received a B.A. degree at the
Syracuse University, and a 1.1.2. at the

Brooklyn Law School.

OUR BENDERER LANDSMAN DAVID CARMEL

By JOSEPH HOROWITZ

Garfield and Joe Gorenstein, one of the
founders of the Bessarabian Federation,
Carmel visited and interviewed the Pre-
sidents and Executive members of 20
Bessarabian Societies about their work in
aiding the Bessarabian survivors from the
Nazi atrocities. Thousands of food packa-
ges and sacks with clothes had been pro-
vided for the survivors. Carmel’s inter-
views had been published by the Bessa-
rabian Federation in the book “Der Bes-
Ssarabier Yidd”.

ration had been disolved in 1946, and

The Bessarabian Fede-

Scena

rear es

2
ר‎
ones

Se

a Seren Soe ; 2 2
SENS es Coen ה‎

ל 2

meen : א‎
יי אע יע א‎ =
enh ee SRS ea

ae

a 2

ok
Se
ee

Seems

wins =

ו

ane
can ee EGS

oe
א‎

Mr. D CARMEL

with the refugees from the Nazis

XIX

David Carmel, the son of Reb Ben-
Zion der Schoichet (Berdichevsky), stud-
ied at Schwartzman’s Hebrew High School
and at the Institute of Yiddish Literature
in Bendery, before his coming to the USA
in 1923.

ARs Eee

aN SON 5

ל

א
ל

Soe
א‎ ens

oe

ae

ל
ES‏
ee‏

ל
ל

BENZION BERDICHEVSKY (Shoichet)
and his honorable wife

In 1934, on a visit to Palestine, he
helped to smuggle into the Port of Jaffa
a group of 23 Jewish middleaged men, im-
migrants from Poland and Hungary.

In 1942 he voluntarily organized in
the East
group of “Habonim” youth, counting 43

Bronx Poalei-Zion Center a

boys and girls. On Sundays and holidays,
for a period of four years, he had taught
them Hebrew, Jewish history, Israeli dan-
ces, and Hebrew songs.

In 1945, upon the call of the Presi-
dent Sol Serwitz, the Vice President Leon

for America, and then for Israel over
three decades ago, contains a few poems
of New York, reflecting his American ex-
perience and a few recalling his Bessara-
bian childhood, but more lyrics are based
on his experiences as a chalutz. He cat-
ches the spirit of Safad, Tel-Aviv and
Sodom. He sings about the blue Mediter-
renean, about the beautiful nights when
the whole land appears like a temple.
Sharply contrasted to these joyous lyrics
of Israel are the poems devoted to the
Holocaust”’.

The actor Simcha (Senka) Tzechoval
started his career while still a student
at the Benderer Shwarzman’s High School
where he used to appear at the concerts.
in numerous sketches, and Hassidic and
Hebrew folk songs and monologues. After
having settled in Eretz Israel and joining
the Ha-Ohei Theatre, he has won instant
acclaim from the audience and press for
his performance in ‘Uncle Vania” (Che-
khov).

The poet SHIKA MANIK

The poet Shika Manik is another
distinguished Benderer. Professo Sol Lip-
tzin gave an interesting review about
Shika Manik’s (Leiderman) Yiddish book
“Along Your Wandering” (Trit Fun Dain
Vander), where he says: “This fourth

book of lyrics by a poet who left Bendery

AVIIT

to be considered a distinguished scholar,
particularly in the area of Hassidism.
Rivka Davidit (Davidovich) was born
in Bendery and at the age of 12 (not
knowing one word of Hebrew) she came
with her parents to Israel. When she grew
up, She established for herself a fine re-
putation as a theater critic (in the news-
paper “Davar’’), a playwright and a child-
ren’s writer. She has been a co-worker of
the MHistadrut educational publishing
houses: “Am Oved’, “Tarbut Vechinuch”
and “Hakibutz Hameuchad’. Apart from
all these,
Hebrew a number of short stories by Rus-

She has also translated into

Sian classics: Gogol, Turgeniev, Dostoev-
sky, Tolstoy, Chekhov and Gorki. Rivka
Davidit’s reviews are highly respected in
the literary world and her writings have
been described as natural, simple and
sincere.

Mordechai Seiver, the editor of many
educational Hebrew booklets, is a fine
translator of poems and articles from
Russian and Yiddish
translated short stories and poems of
Shimon Frug, Nathan Alterman, Kadia
Molodovsky, Shika Manik and others. The

struggle for Israel’s independence has in-

into Hebrew. He

spired his script for a movie show. He
has also published a biography of the
deceased speaker of the Israeli Knesset
(Parliament), Kadish Looz.

XVII

of the most popular and beloved Yiddish
and Hebrew speakers, he Knew how to
turn each of his speaches into a holiday
for the Jewish community whenever he
appeared, starting from Bendery, and later
in any town in Bessarabia, the United
States and South America.

Rabbi Dr. Aaron Wertheim had been
the chief Rabbi of Bendery for a few
years before he came to New York, where
he was appointed the Rabbi of the Con-
gregation Bnei-Israel of Linden Height
in Brooklyn, N. Y. After a few years of
studying he presented to the Dropsy Col-
lege in Philadelphia, Pa. a thesis on
Hassidism. His educational work entitled
him to the degree of Ph. D. He published
in Hebrew a Study in the historical back-
eround of the teachings 01 the Hassidic
Movement and its leaders from its begin-
ning in the life of the Jewish people, de-
voting much space to Rabbi Israel Baal
Shem Tov, the founder, Rabbi Levi Yitz-
hak of Berdichev, the well-Known spokes-
man and defender of our people, Rabbi
Shneur Zalmon of Liadi (Liubavicher)
the builder of Hassidic thought, Rabbi
Pinchas of Koretz, the champion of the
ethical principles of life, and Rabbi Nach-

man of Bratzlav, the master of the mes-
sage of and for Eretz Israel. Thanks to

this study Dr. Aaron Wertheim has come

the Hebrew Union College — Jewish In-
stitute 01 Religion in New York City, 8
an outstanding Bible scholar. In his book
“Ancient Israel’, he gives a brief narrative
account of the history of the people who
created the Hebrew Bible and an out-
line of the integral relationship between
the development of their societies and
the growth of the Biblical tradition.

His other contribution in the field
of 1011081 research is the editing of a
new translation of the Torah. The text
had been put into English directly from
the traditional source as preserved thro-
ughout the centuries by the Masoretic
scribes. Dr. Orlinsky has been a Gugen-
heim feliow and has lectured at Oxford,
Jerusalem, Moscow and Rome Universities.
He is considered one of the world’s lead-
ing Bibie scholars. He was also consuited
Ya-
din about the authenticity of the famous
Dead Sea Scrolls bought from Jordanian
Arabs for the sum of $250.000 donated
by Samuel Gottesman. The Scrolis are now

in the possession of the National Mu-

by the archeologist General Yigael

ceum in Jerusalem.

David Wertheim, the son of the very
cuitured Talmid-Chochom Rabbi Shliome,
had e:evated himself by his thorough
knowledge of Judaism as wellas by his
extraordinary regard for the general hu-
manitarian ideals. As a Poalei-Zion leader
he proved not only a gifted orator, but
also 24 person striving constantly to im-
prove his mind, and a man able to endear
himself upon all who came in contact
with him, leading writers and thinkers
as weil 85 a wide following of appreci-
ative friends frum all walks of life. One

AVI

as an invaluable source for studying Heb-
rew literature.

Reb Moishe Seiver (Sverdlick), also a
Shoichet, devoted his time to the studies
of the Taimud, searching out the epig-
rams of wisdom and collecting them as
he went along for a period of 40 years.
After having settled in Eretz Israel, and
after long years of hard work, he pub-
lished his collected works in three large
Encyclopedic volumes containing over a
hundred thousand quotations and his own
commentaries on them. In his works he
recorded the deepest wisdom of the Je-
wish masters. His works can ₪06 found
in the libraries of the universities thro-

ughout the world.

Dr. Isaak iW.
standing personality. From 1943 until his

Fine is another out-

retirement in 1967 a Professor of Jewish
History at the Baltimore Jewish College,
he also served for many years as Curator
in the Baitimore and Boston Jewish His-
torical Society and had been honored by
many fellowships and grants, has publi-
shed a great number of research articles
dealing with Jewish History. In his new
book, “The Making of an American Jew-
ish Community: The History of the Bal-
timore Jewish Community in the years
1773-1920", he goes beyond the chrono-
logical review of that period and des-
cribes the persecution of the Jews and
their struggles before they came to this
country. The book includes the _ stories
of the lives of a great number of historical
figures, and is written in a vivid and
clear style.

Professor Harry M. Orlinsky, Dunia
Fein’s husband, the Professor of Bible at

אט

א
oe‏
oe‏

0

2

2

oe 0

has

oe

oe
oe
SOME

יי

55
soe

Reb Elie (Shoichet) Chaplick

this respect is Reb Elie (Shoichet) Chap-
lick, father of Yasha, Lana, Isaac, Chaika
and Moishe. A famous Talmud scholar,
he used to give Talmud lessons to 25-30
middle-aged Jews every night after the
prayers in the Sadigerer School in Ben-
dery. In 1912 he published in Hebrew
“Kitzur Divrei Hayamim Veiseder Hado-
roth’, in which he included commenta-.
ries on our Prophets, Kings, the Macabees,
and sages of the great Yeshivas, and some
research about the deported from Eretz
Israel to Babylonia 2500 years ago. His
works had been praised by all the critics

AV

And now let us glance at the achieve-
ments of the Benderer Progressive Bene-
volent Society and the Ladies Auxiliary of
New York. Its President, Abe Furman, has
been active in the society for many years.
Under the leadership of Leon Garfield,
Irving Faerman, Louis Garfield, Abe Fur-
man, Max Broitman, Joe Gorenstein,
Henry Bidnick, Harry Winsaft, Moishe
Sudit, Paul Garfield, Abe Lerman and
Yasha Fein, the society helped to orga-
nize the “Council of Bessarabian Jews’,
affiliated to the

Geverkshaften Campaign”. Leon Garfield,

“American Histadrut

as the council’s National Secretary, and
David Carmel, as its Publicity Secretary,
had helped to provide for more than 300
housing apartments for the Bessarabian
refugees in Kiriat Israel near Tel-Aviv.
The Benderer Society established a free
loan fund for the Benderer newcomers
in Israel, donated over $9,000 (with the
most help of Leon Garfield) for the new
large building of “Beth Yehudey Bessa-
rabia’”’, which with its library, conference.
and recreation halls serves the Tel-Aviv
University students in their research work.
This building serves as a center for various
social activities, including dances for the
Israeli soldiers on furlough and for the
neighborhood youth, and conferences and
lectures for the Jewish newcomers from
the Soviet Union. The society is also help-
ing the “Benderer Izkor 12008", which is de-
voted to the history of the Benderer Je-
wish Community liquidated by the Nazis.

We derive great satisfaction from the
tact that some of our Benderer Lands-
leit’s creative effort have been recognized

and esteemed. Especially deserving in

The first group POALE ZION at Bendery

hee

ers
rs

א
Oe‏

2

2

ייא
ל

a

as
a

2
ae
7
See.
a

cet

0
6

ae

2

See

(1) L. Gurfild, (2) Pruzhansky, (3) Glass

later a member of the Bucharest Opera
House and also gave individual recitals
in various Cities.

I believe that our young American
generation should know about our pa-
rents’ enormous struggle in their efforts
to make living. Antisemitism and per-
secutions forced us to leave Bendery and
emigrate to the United States of America
and to Israel. Those of us who came here
had to struggle and work hard to raise
our families.

ce
eS

Cee

Sues
SS

The members of the Benderer Progressive
Benevolent Society

XIV

meland in Eretz-Israe!l. During the refugee
years (1918-1921) Goldfarb placed the Hall
at the disposal of the women’s committee
as a free kitchen for the refugees and the
poor.

When in 1920 Leon Garfield came on
a visit from America, he met in Bendery
his old Poalei-Zion friends: D. Pruzhan-
sky, Dr. Bregman, Z. Shenker, A. Kogan,
Z. Bromberg, L. Shneerson, Miss Dubo-
sarsky, Sperling, Arbitman, Rabinovich,
Mrs. Kremon, Mrs. Yasky and Chaim
Glass. Together they organized a branch
of the “Yiddish Cultural League’, with
8 nursery for little children and an in-
stitute for Yiddish literature evening cour-
ses for boys and girls. All the above lead-
ers of the league were acting as instruct-
ors without any pay. The same league was
also responsible for the organization of
8 choir group under the direction of
Zina Pistrow, the sister of David. Zina,

a talented singer and musician, became

but Kept its interior in the old tradition
and spirit. After him Reb David Gurfel
became the President.

Reb Itzil Goldfarb’s wedding Hall was
also used as the Zionist Synagogue on
the Sabbath and holidays. Its spiritual
leaders were: Baruch Cholodenko, Hersh
Kogan, Israel Blank, M. Chacham, Yoel
Vodovoz (Dora Furman’s uncle) and Da-
vid Wertheim. The guest lecturers who
came to this Zionist Synagogue were Cha-
im Greenberg and Leibele Glanz and a
number of Yiddish Poets who nourished
our souls and minds with the true mean-
ing of Jewish education, Jewish bravery
and the hope of reviving the Jewish Ho-

8

=

א
es‏
0

pees
ie

ו

er
wes

לא
Soe‏

Soa

oe

7

2 ל‎
: =
Seo
ee
a

2

Bt

satin
es

Oe

sone

a,
:א‎

2

cone nes‏ אס
Sea‏

eee

ISRAEL BLANK
one of the leaders of the Algemeine Zionisten

211

The prosperous families would ar-
range more modern weddings. It is worth
noting that the building where these
weddings were held, was built and owned
by 260 Itzil Goldfarb, (grandfather of
Label Goldfarb from Montreal, Canada).
The Chupa ceremony would take place
on a huge outside balcony, which could
hoid more than 50 guests, and hundreds
of people would be watching the cere-
mony, usually conducted by the Chief
Rabbi Keb Shliomke Wertheim. Reb Itzil
Goldfarb had been a President of the
old Synagogue for a long time. During
his term in office he rebuilt, renovated
and redecorated the old Beis-Medrash,

Sete

2

=

אט

0
ר‎
pete

een

2

8

HERSH KOGAN
The Zionist leader at Bendery

Shil, 231808, Banish and 05616 Shwart-
zman, we used to enjoy the performances
of the finest opera-troupes from the
bigger cities and the most famous can-
6018 from Russca,

Summertime, our city would become
a vacation center and the greatest actors
with their companies would then appear
in our summer theatre.

We must devote at least a little space
to the unusual honesty of our artisans.
Here is an illustration:
her fineries to attend
Mother notices that her

missing, and she gives it up for lost.

dressing up in
a wedding, my

diamond ring is

After some time, before another wedding,
She takes her good dress to the best tailor
in town, Reb itzchok Furman (father of
Abe), for a slight alteration. A few days
later, Reb Itzchok brings my mother’s
dress back with the missing diamond ring,
which he found hidden in the hem of the
dress. And since we mentioned a wedding,
let us now and here describe one. It usu-
ally started late in the afternoon and
lasted till dawn. After the Chupa cere-
mony, the caterer and head waiter, Reb
Elia Bidnick, (father of Henry), would an-
nounce that all the guests of the groom’s
Side were to be served bouillon with mon-
0168 The bride’s guests would simply sit
and watch. The main dinner for all would
take place about midnight. Before the last
course, the sexton would announce that
wedding gifts were then in order. Some
would give a rubble, some half rubble, a
few would bring gifts. The obvious reson
for this procedure was that the money
had to be used to pay the cooks, the
waiters and the musicians.

AIT

a few Bundists, Territorialists and Revi-

Sionists. We also had our Jewish amateur

000

2

ee
2

Ce eee

7

cee

The first group of Zionists at Bendery under the
leadership of N. Lifshitz

theatre-group from which several fine ar-
tists emerged. To name but a few: Shmerl
Chrush, Rose Kanibderlatzkaya, Panish,
Rose Celnik, Liza Kiotz-Gorenstein, Yoske
Gorenstein, Bendersky, Krasilchik, Motke

and Yosi Gold.

In addition to our own cantors: Tevya
Schachanovsky, Kolochnick, Moishe Cha-
zkelevich, Reb Pini from the Sadigerer

Se

Hazan Reb

Pini Mesonsnic
the Sadigure Synagogue

1

Sts, and also

.

Zioni

we had our share of So-
Labor

lly,
ionists,

Politica
ts, Z

lis

cia

Reb ITZIE NISSENBAUM

The Bendery

philanthropist

to ease their burden.

1ces

food and serv

the Benderer gave them shelter,

,

.

the Ukra
ion

volut

ian pogroms an

ing escaped from
d Bolshevick re-

n

i

h refugees came streaming in from
hav

iver,

across the r

18

Jew

a

and supported all Jewish causes. When

Jews were charitable

The Benderer

ren

.

tress

%
dis-

nosas Caloh, a women’s committee to ai
in

a ladies’
th and i

.

ldbir

i

in ch

.

the poor brides

women

i

to a

102

organiza

2

-

oF

Sane

ore

Hach-

Hachnosas Or-

.
2

chim, a free hostel for 8

b

the poor schooi children

Malbish Arum

, 8 committee to clothe

4
4

,

Sick and provide them with free drugs

a committee to aid the

had other regular soc
Cholim,

1438

like

tal was an old age home.

ices,

1 serv

5

la

ital had been bu
d by the ph
Attached
We

i

Sp

to the ho

traditional Jewish subjects.

rochial schools),

baum

issen

N

16

bd Itzi

ize
t Re

.

0
15

D

thro

we were taught the

In the Chedorim (private Jewish pa-

lan-

i

Our Jew
ized aid maintaine

31

SUD

ilt,

h hosp

15

The mandolin orchestra

at
ל‎

he
Site
eee

oF

ieee ee

si
ret

ne

te

Oe

0

os

ל

ee

5
Se

.
=

=

ee

oh
Ratan
see

א

2

א

3

oe,

5

GENS
es

ae

7

ונ

ce

8

ee

ae

0
5

א

5

ae

se

א

א

ce
Se
:

5

ee

5

יי

2
7

ר

2
2

=
ל

2

ae
ce

ee

ee
א‎

א א

ee

tie
3

7

0

tet‏ א

ee
oo

es

sient

5
ae
Sh ee oes

The students of the first Hebrew high school
established by Dr. G. Y. Shwartzmann

to perform for our department, our stud-
ents and our parents.

Weivele Rabinovich donated a build-
ing for the Talmud-Tore. The students
there came from poor families and were
given regular free warm lunches and some
new clothing before the high holidays.
A part of this came from the donations

of the Benderer Society of New York.

2

Some of our students were active in
the underground work, creating illegal Zi-
onist cells, from which there later deve-
loped the groups 01 “Hecholutz’, “Hasho-
mer-Hatzair” and “Gordonia”. We had also
established several athletic groups, such
as “Hatikva” and “Maccabi”. Yasha Fein
was our star בת‎ the socker football. In
our school we also had a mandolin-or-

chestra and a drama-group, 680 used

peice

ce

2

Pee

ל

ae

The Maccabi group at Bendery

There existed several Giammar and
High Schools in our city. Shwartzman’s
Hebrew High School was perhaps the most
prominent among them 811. Gregor Ya-
ckovich Shwartzman had devoted all his
life to his students, rich and poor alike. An
exacting and demanding scholar and pe-

dagogue, he dedicated himself to Hebrew

יע

2
2

7

oy
ee

0

Se

oe

2

neal
א‎

5

ake

gle
ל‎
יע‎

א
ל

=

1
2

nies
ee
0

אי
2

2

ean etc 7

Eta en anaee
ית‎

oes

Ru sae
0
0

2

ל
ל

5
ל

cre

a

ל
ל

eee

he א טאר א‎ oo

ל ו Resse eres ax‏
ייא אט ר א
א See‏ לונ :

a
ete

ו
ל

ipa
א‎
ל‎

ל

ל
ל

ye tee

Ba 0

טי

אי יביי אל

א ל : : ל
se te‏

בע

ר

soe
rene

7

pte

soe
ל‎

Bete

sees
6

וי

יט
יי
א

a‏ א
ו oc‏ / ר
לאט בור ב + כ

5
eee
ie
ee

ל

set

are

א
אט

ל

In the times of the 2018260180 Revo-
lution (1917-1920), there appeared in Ben-
dery Sholom Shwarzbard (born in Izmail,
Bessarabia), who came from Ukraina and
started to organize the butchers and other
boys into a self-defence group by train-
ing them in combat. This same Shwarz-

bard had also been active in the defence

לי
ל
ה
SS‏ יי
ו

4 ot א‎
:

ל
ee,‏

2

א
א
:

4 ל‎
oe Soe

eee‏ א
as‏

א

א

Soe
Sere
ב‎
ל‎
oe א‎
יי‎

mee

sens
sa

א

ahs‏ א יי א

.
fens אל א יי‎ sf 8 5:
ר‎ Sanur ae Sen or ice
א‎

יע

0

אט
ו
ל

:
ל
אלא

5
oie

2
oe

2
ie

ל

See
5

me

02

ל

0
יט

| ee ל‎
ne SERN : he . ee:

pis iiss

2 5
2

a

cone

ee
Ga

A

ae

oe

ר

ר
א

יא

eo

act
Cones
ee

ל

ל

ו

Shwarzbard’s self-defence group

studies, and, beside his educational activi-
ties, he also edited a Hebrew Geography
book. Another of our teachers, Isaak Bori-
sovich Reznikov, devoted himself to Yid-
dish and became the editor of the Bundist
weekly newspaper 68 ‘Yiddishe Folk’.
Isaak Borisovich had also published a
Hebrew Mathematics book. Still another
of our teachers, Samuel Gorin, published
a Hebrew History book, which many Heb-
rew Schools were making use of.

12

of the Ukrainian Jews during the Ukra-
inian pogroms led by the Atamans Mach-
no and Petliura. 50 thousands Jews were

killed in those pogroms. The list of the
Ukrainian atrocities is long and inexhaus-
tible. On May 26th, 1926, Shwarzbard re-
cognized the General Petliura on a street
in Paris, and killed him on the _ spot.
Shwarzbard had been tried in a Paris

court, but was found innocent.

The “Nye ₪211", our newest synagogue
Which took a long time building, used to
attract many people from other cities
thanks to its interior, decorated in the
style of the Italian Rennaissance. Its
President (Gabbai), was Reb Chaim-Mo-

ishe Fishov, father of Rose Fine.

Naturally, we pride ourselves upon the
scholars, the renowned musicians, pain-
ters and other artists of our city, but we
also remembe:i the homage we owe to yet
another group of our Benderer Jews, na-
mely, to the drivers of the horse-drawn
vehicles, who stoutly protected their Je-

wish honor.

To illustrate: when a group of an-
tisemitic truck-drivers would Start ₪ +
with our Jewish boys, our boys would
grab an oak pole used for rolling up
barrels of wine or oil and swing it as
if it were merely a whip. Those hit by it
would be either dead or have their bones
crushed. Those boys were so strong that
with cone strcke they could Kill a man.
Even the police wouid be frightened and
in order to prevent any further disturb-
ances, they would exact from those
truck-drivers a written promise to ab-
stain from any further fights. Here is
also tne place to mention that during
the World War I new contingents of Kos-
sacs were brought into the military 08-
racks of our town. These Kossacks used
to get drunk at night and beat up the
6616561685 Jews in the streets. And it
was the butchers, (whose President-Gab-
bai was Zeidei Markman, the father of
Betty Lerman and the Markman broth-
ers), which formed a group of vigilants

to take care of them.

VIII

ever off duty. Our Sabath meal would
last a good two hours. Between courses
we would sing the prescribed songs, as
well as songs from the cantorial liturgy,
Hassidic songs, and even the Jewish the-
atre songs. The Sabbath used to be a day
of joy and relaxation.

During the first World War Bendery
received an additional influx of soldiers.
The newly arrived could not be adopted
by the Jewish families, who were already
“overloaded”. But before long there was
formed a committee, headed by Reb David
Gurfel (the father 01 the Garfield broth-
ers, Louis, Leon and Paul), which provided
for the establishment of a free kitchen
in the vestry of the old Beis-Medrash
(synagogue). The kitchen was there to
feed all the Jewish Soldiers on Friday-
nights, Sabbath-noons and all the Jewish
holidays. Some of the food and chalas
were donated, the rest was bought. The
womenfolk cooked the fish, the soup and
the chickens and kugel, condiments and
Wine were also served. The tables were
usually covered with clean white cloths,
tableware was provided and the members
of the committee themselves were the
waiters and also helped along with 6
rituals. The soldiers, away from home,
were happy. So was the committee and
all who helped.

The name David Gurfel stood for love
and kindness in our city. He worked
hard, menaging entirely voluntarily the

free kitchen.

Very often we kids used to help Reb
David carry kosher food for the Jewish

political prisoners to the ‘Ostrog’ prison.

SES
eS

2

2

2

6
oe

2

2

02

2

02
6

see
ר‎
ies

Reece

Pi

ie
7

a

0

6

א

2 SS

Rab Itzikel the father of Shloime Wertheim
of Rabbinic family descended from the
Baal Shem-Tov

needy would then leave a donation for
the synagogue. The Gabbai, or the Presi-
dent of the synagogue, was Reb Meir
Fein, the father of Isaak Fein, Katia,.
Jack Fine, the secretary of the Benderer
Society, and Donia Orlinsky.

Other synagogues served every class.
and layer of our population, whether
rich, poor, artisan, laborer, merchant, etc.
Most young men used to come with their
parents to pray in the synagogues, keep-
ing thus up the tradition of the Jewish

ethics and learning.

Upon leaving the synagogue, a pari-
Shioner would take with him along a.
stranger, who would be standing quietly
near the door, indicating that he wants to
be invited for a kosher Sabbath-meal. Be-
side the stranger, we would also have at.
our tables Jewish soldiers from the local
regiment. These soldiers, who came from
distant cities, were glad to find them-
selves in a warm Jewish home when-

vil

Seen =

ו
Connie‏
anes‏
oe‏

fe
0
2

ee
coe
Seca

at
at

SNe x
nat 5

א
ae‏ -

Soe
Reon
Se

ee

‘
A
te ee

+.
0

2

2
ee

6

2

Sees

Sores
ene

Rea ie ae
Ses
ל‎

א
ae‏

2

א
=

Deore

א es‏
א על ees‏

Rabbi Shimon Shloime Wertheim

Wertheim. It had been build by David
Reb Itzikel, a
scion of a Rabbinic family descended
from the Baal-Shem-Tov, the 18th cen-
tury founder of the Hassidism. It was
ceiling and

Wertheim’s grandfather,

traditional in style; its
walls were covered by oil-colors depict-
ing the twelve Jewish Tribes and various
fruits that grew in the ancient land of
157861. The Western wall was painted
as a replica of the Western Wall of the
Holy Temple in Jerusalem that remains
standing to this day, a reminder of the

glory of ancient Israel.

Besides his official function as the
Chief Rabbi, Reb Itzikel acted, first and
foremost, 25 a Hassidic Rabbi, receiving
people in distress and praying for them
to the Almighty to ease their lot. The

im

t synagogue of the Rabbi and family Werthe

minen

The pro

א

אי

א

7

sf
א‎

:א

=

יא
יא
עי

ue
2
2

א

2
oe

oe

=

ite
we
=

א

א

א
ee‏

meee

os

ne

א

א
א

א

5

=

א

יל

0

“

ae

:

ל

2

ל

=e

א

5

on

Sas
mete

os

=
ne
wine

6

=

יי
א

5

2

1
se

en

-

x
a

i
oy

2

ve

1

א

2

2

Se

te

ל

ל

site
ל‎
ה‎

ss
=

me

ל

0

6

=

me

2

5

oe

א

8

ae

ee

ל

Sonica:

ae

Si

Rabbi

icial

t among our synagogues
that of our off

more prominen

was

t makers. The town

ini
ine

lies, cab

165

man), w

(like Abe Ler-

factories, and beside these — numerous
sts,

.

blacksmiths, mach

then be packed with parishioners. The

Our twenty two synagogues would

factory, a tile-factory, several redbrick-

stay open.

8 soap-

.
.

There were also several factories

be closed and only the drugstores would

the fruit orchards on the opposite bank.

days, all the business establishments would

the beautiful scenery of the river and

and pious Jews. On Shabbath, and holi-

order to enjoy the beer while watching

all of them learned

two Dayonim (ass
Shochtim,

Rabbi,
twelve

either walking or by rowing a boat, in

istant Rabbis) and

iver was also a beer
-people wo

ated by the r
and many town

uld come there

ation was orthodox,
We had a Chief

.

but not fanatically so

brewery,

h popw

consumpt

:

15

income.
The Jew

itu-

9

cal farmers for grinding

10on

ir home

flour for the

several smaller ones
6 by the lo

126

tra

In some ex

ing

mers’ needs while cash

the latter patron-

,

and the merchants supplied the far-

ing,

=

lis and

Bendery had two large flour-mi

or a market gather-

q’’

i

“Yar

known as a

in

Levi the art
nia Bronste

market days’’. This was

Nechemia, and Ma-

»?

their

merchandise
on

ers,

cent

inter,

in

-pa

and travel to various farm

father of Senka the actor,

,

lom Tzechoval

ed to pack up wagonloads of seasonal

א
0

גו

for these scales was Shu-

.1

concessionaire

some of the storekeepers

Incomes,

11

the

ght of every product. The

i

as to the net we

for the poor and the peasants.
improve

les and

1" sa

.

To expand the

d

issue

icket had to be

An official city t

well as

.

-produce and cattle

to weigh all the farm

lors for the elite as

ing tai

employ

wear,

ided

also horses were bought and sold, and
ty scales had been prov

where huge Ci

clothing-stores and stores for farmers’

possessed a number of ready-made men’s

food, on a square outside the city where

Shipped, sometimes by freight trains, but
mostly in deep barges on the Dniestre,
and up the river all the way to the Aus-
trian border. The longshormen carrying
the 200 lbs-sacks on their shoulders, were
known as the “Banibakes’, the descend-
ants of the Turks. The agents expediting
at the Varnitza Port were Hersh Goldins
and Avremel Weisser, who also had a
lumber yard. His manager in the lumber-
business was Mordechai-Itzil Averbuch,
the father of Clara Steinmetz.

Beside the grain-filled barges, Ben-
dery also had passenger and freight
steamboats, owned by the Yassky Broth-
ers. These steamers, sailing the Dniestre
from Mogilev Fodolsk, through Bendery to
Ackerman at the Biack Sea, used to stop
also at other cities. Expediting agent for
these boats was Benny Klayman, the
father of Harry, Clara and Dora.

Twice a week we used to have spe-

cial markets for hay and other cattle-

an

אל

א ל eee‏

ל ו
SNORE‏

coh

5
Ne
Bont
Sey
ee
9
0

ו
ה

ו
Be‏

oo tas
SoS

2

א א

se‏ אל אי

א ee‏ יע ;

ל sy‏ טי א א

Se יע‎ 0 aoe
0 ee

ו
ee:‏
יי

בי
יאר
א

ר
א
טע

א א : :
ו

es

SO
2 oer
hee. a ay

ee 0

א טע
: א א
הי

5
ל

Sa
see בו‎

טל 4 ונ
א אע
א טא : a‏ ר יי אע יא

2

Among the fruit merchants were Ko-
rnfeld (the father of Jean Bidnick), Levi
Davidovich (the father of Zvi, Chabiba,
the writer Rivka Davidit, and Aaron Da-
vidi, Professor at the University of Tel-
Aviv and former Commander of the Is-
raeli Paratroopers), Chaim Capusta, Jo-
seph Goldman (the father of Naum, As-
sistant Chief of the Police of Tel Aviv,
killed by a bomb by subversives, Abram,
Lily, Aniuta, Rivka and Mania), and Te-
(the Schachnovsky, the
grandfather of Lia Gendelman-Segal.

vya cantor)

The favourable natural conditions: the
climate, the black earth, the seasonal
rains, the warm sunshine in daytime
in addit-

ion to the love and care that the local

combined with cool nights,

farmer and his entire family put into
their labors, produced fruits and vege-
tables with a taste unmatched elswhere
in the world.

The grain would be packed and then

א ל

a

א 2
לע ee‏ : =
ל : בא עי אט א

Cae
SRS

5 אי
ו
Saas‏

The passenger and freight steamboats owned by the
Yassky Brothers at Bendery

V

Dniestre River, which has its source in
the Carpathian Mountains and 8
downstream to the Black Sea.

All along the Dniestre River, on both
of its banks, spread vineyards and or-
chards, whose fruit and produce used to
be brought into our city as early as three
o’lock in the morning. The entire market-
place and its surrounding streets would
then become jammed with the farmers’
vehicles, filled with seasonal fruits and
other produce. Some farmers used to
bring in lambs, pigs, chickens, ducks,
geese and pigeons. Jewish merchants
would be there to meet thern and bar-
gains would be quckly reached, at prices
prevailing from year to year, and vary-
ing only according to quality. The fruits
would be packed in large straw baskets
by professional packers and shipped to
many distant cities in the country by
freight trains.

a
See
Sena

workers against the Rumanian occupa-
tion of Besarabia, Chaim-Leib nursed the
wounded workers.

The trains were running from a nor-
thern town called Ungeni, close to the
Rumanian border and the city of Yassi,
through the Bessarabian capital city Ki-
shinev on to Bendery, and further on,
over a long iron bridge on the Dniestre
River, to the city of Odessa. Those desir-
ing to travel to the Southern part
of Bessarabia had to take the train run-
ning from Bendery to the town of Reni,
61056 to. the Rumanian city of Galatz.

To. the east, south and west of
the railroad lay vast stretches of wheat
and farmiand, reachable only by horse
and oxen-drawn vehicles.

The city was surrounded by Molda-
vian and German settlements in the
north ; Moldavian and Mallo-Russian in
the south and west. To the east run the

The Dniestre River

זו א 8

An invitation to view our city before World War II.

IN MEMORY OF MY GRANDSON GIL CARMEL

WHO DIED AS A SOLDIER IN THE ISRAELI ARMY.

By DAVID CARMEL

In 1812, after the Russians drove the
Turks out, the city started to develop
and expand, and quickly became prosper-
ous. It had then become an important
railroad-center, with a depot employing
many workers in its shops, and it was
then that a new station was built and
named Bendery II.

Chaim-Leib Gorenstein (father of
Joe), was the man who did the contract-
ing work for the depot. In 1918, during
the uprising of the Russian railroad-

אטאנ
ee‏

fees
Be

se

soe

ee
Sees 5
א א‎ < Ses
א א ו‎ a
- ה‎ 0 as
ב‎ 4
ב‎
ו‎

oe
0 state
eee

Bie

ה
cone‏
aes‏
oy ee‏

a
א‎

א

2
7
oe

ee
sae
ל‎

a
SO
א‎
עג‎
ae
aoe

ee

₪ מ
6 ו heen‏
די שא יל אט א

ees SS . 2‏ א
א 3 אט יט א אי אל

The sign at our railroad-station read
Bendery 11, the “y” at the end indicating
the plural form of the name of our city.
We had one more railroad-station, on
the outskirts of our city, which had been
the original and only station when the
city was still small (probably still under
the Turks). Not far from this old station
the Turks had built a fortress surround-
ed by canals and hills. When the canals
were filled with water, no enemy could
penetrate the fortress.

יי א א sie‏ ב

ee ee SS SR
ee ee
aN Se ES

ל
SS‏

Rn א‎
Sees

ל we‏
ה ה
א 0 an‏ יי ה 0
fs Bette‏ 6 יי א
א
CRONE‏ יי
0

א א
אי א
ie Sea‏

א
cos‏ יי יי אי א
Ste eT RCE 2‏ א 8 ROE es‏ א
eee 0‏ : א Se GENS‏

א
ate‏ א יי יי
א

ייג ייג
א א

:
= :
SNe‏ בא בי
Seanertare ston‏ יט יי ייו יט

The entrance to the fortress at 4619

YIZKOR BOOK OF OUR BIRTH-PLACE

ENDER Y

HER HOLY CONGREGATION

2

erat

Bee ss

es
יע‎

Editor : DINA GINTON

מ

ר ו
ל eater PES‏

2

oe ae :‏ ל
א אי

ל ל יי ליא
as‏ ער ר א ה
ר יע : א

2

ress
2

See

ies
ו‎

2

2
7

א

בא
ל ו

ו

ידוו

יו

א

seat
OTR
eee

pire
Sone
ל ל‎

ה

aoe :
xe ל אי‎
: -

ל ל ל
Xs Rear ser‏ ל
2 ב ₪ eS‏

: ל ייט‎ 6
Se eee Sate ל‎ :

א
א א

1
anne

teeny

ל

5

0

ty 4‏ ל
Sere x‏
= ב gu‏
ר אט

יי 8 א
er ae‏ א 7 ee‏

2

א

1

א
א

ל
ee‏
cee‏

eS
יא‎
אי‎

2
ne

THE COMMITTE OF THE INMORTALIZATION AT NEW-YORK ARE:

Tel-Aviv 1975

President: A. Furman, L. Garfield, D. Carmel J. Y. Fain

6 4 4 er /
60 6